(למלאות כ"ה שנה להנהלתו של מר א. קראוזה במקוה‑ישראל)
מקצת שבחו של מר אליהו קראוזה הוא, שהיה הראשון בכל פעולה ישובית, אשר רק אחרי שנים שהוא היה המתחיל בה, ואשר כולם מחוגו היו מלעיגים לו על המעשה שעשה בזמנו – רק אז נהיתה אותה פעולה ליסוד ראשון בפעולות תחיתנו.
1. “הקולקטיב”. הוא היה הראשון אשר מסר בשנת 1908 לקולקטיב – לקבוצת פועלים עברים על אחריותם את העבודה בסג’רה, בעת שכל הארץ – ואף הציונים בתוכם – חשבו כדבר הכרחי להם לעשות את כל עבודת השדה והבנין רק על‑ידי פועלים ילידים… ולמרות שהוא קיבל אזהרות מיק"א. – הוא הרצה להם הרצאות חקלאיות (בעברית בסיועם של הפועלים), השתתף אתם במועצותיהם כיועץ בלבד, ואף היתה לו הסבלנות לגמור בשלום אותה השנה, ולהתחיל אחר כך עם קולקטיב שני – קבוצת בן ציון ישראלי וי. פינרמן. דבר זה בא לו, בלי ספק, עקב מעלה אחרת שיש בו, והיא להיות מקרב את הפועל העברי, מתחשב אתו ומקשיב לו ולרעיונותיו, ויודע להעריך את כל זה.
2. פועלות. אף הוא היה הראשון שהאמין ביכלתן של הפועלות. צירף אותן בסג’רה כמעט בכל העבודות השונות בשדה, ומסר להן את כל המשק הביתי במקוה‑ישראל (הרפת, הלול וגם הירקות) בטרם עוד נודעו לתהילה משקי הפועלות, ובטרם האמינו בכוחן – אף בחוגי הפועלים – לעשות משהו שאינו קשור בעבודת‑בית ומטבח, והמורים במקוה הביטו על ענין מסירת העבודה לפועלת – ועוד עבריה – כעל דבר שטרם נשמע כמותו… דבר זה היה עדיין בשנת תרע"ט, בטרם התחילה העליה שאחר המלחמה, ובטרם הראו הפועלות העבריות את יכלתן.
3. השפה העברית כשפת לימוד חקלאות. הוא היה הראשון להנהיג את השפה העברית כשפת‑לימוד לחקלאות בבית‑הספר מקוה‑ישראל, אף כי המורים ששימשו עד אז כמורים במקוה‑ישראל לא יכלו להסתגל לשינוי הפתאומי הזה; ואז עדיין לא היו מונחים מקובלים לחקלאות, ואך מתוך הלימודים נוצר כל מונח ומונח.
4. העבודה העברית הטהורה. הוא היה הראשון אשר העיז לתת ספר‑כריתות בבת‑אחת לעבודת הילידים, ולהנהיג עבודה עברית מלאה בכל ענפי המשק בלי שיור כלשהו, למרות זאת שרבו המתאוננים והמתלוננים מבין אנשי מקוה, כי היה להם לא נוח שלקחו מהם פועלים נכנעים, והביאו גם את דיבתו רעה לפני “פריז”.
והלא עד היום אין העבודה העברית הטהורה נקלטת בהרבה מקומות אחרים, למרות שלוש שנות הלקח האחרונות.
וכה היה הוא הראשון להנהיג את כל הפעולות החיוניות לתחיתנו בארצנו, ויש אשר בזמנם צחקו לו ולחלומותיו; אכן הוא בעל הלב העברי הגדול ידע שאף אם קשה הדרך, אך אי‑אפשר אחרת, ורק בה נצליח להגשים את תקוותינו. ואכן – חלומותיו הוכתרו בהצלחה גמורה.
מי יתן והיה עוד שנים רבות אתנו פה, וקידמנו עוד בפעולות חשובות רבות.
תרצ"ט (1939).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.