(קטע)
בקרוב תמלאנה ארבע שנים ליום עלותנו על אדמת נהלל. ואם כי מוקדם עדיין להוציא מסקנות ברורות ע"ד עתידנו, במובן החקלאי וכלכלי ובמובן הרוחני והחברתי, אך אפשר כבר לראות קוים בולטים במהלך ההתפתחות של חיינו בכל המובנים. וכפי שאני רואה את הדברים, הרי במובן החקלאי והכלכלי אין להתיאש, ולא במגמתי להתעכב על זה עכשיו; ואולם במהלך חיינו הרוחניים והחברתיים, מוצא אני אי-אלו קוים בלתי נכונים, לדעתי.
וראשית לכל ראוּי להתריע על הנטיה לאיבוּן הרעיונות, הניכרת כבר אצלנו. והן אנחנו אמרנו לסלול לעצמנו דרך חדשה להבנותנו בארצנו. כל נסיון לחיים כאלה אין עדיין לא בארצנו ולא בעולם הגדול, והרי שמן הדין היה שלא נוריד “דוגמה מן ההר”, לאמור כזה ראה וקדש! יען כי הדוגמה טרם נוצרה; היא צריכה להיעשות על-ידינו מתוך נבכי חיינו בשביליהם החבויים. ולמרות כל זה הנה רבים מאתנו באים מפעם לפעם בהלכות, לא רק פסוקות למפרע אלא אף מקודשות כבר קדושת-דת וחתומות כבקליפת-שקד מר שאין לפצחה, ולתהות על תכנה. “קדוש, קדוש, קדוש!” וכמו בכל מקום ובכל זמן אשר “קדוש” ייקרא, תובן גם ההזהרה אשר “כל זר בל יקרב!”. חבר כוהנים מתנשא מתנשא לעטור את האלילים הקדושים, ועל פיהם ישק כל העם… ואם יש מקרה שמי מן החברים, או אחדים או רבים מהם (הכל אחד) עושה מעשה הנראה כעבירה על יסודות חיינו, אזי תחת שיהיה אצלנו מהלך מחשבה נכון, לאמר: אם ישנם בתוכנו חברים אשר עשו מעשה הנראה לנו כעבירה, וחזקה על כל חברינו שאינם עברינים מדעת, הרי שאין להם הבנה דומה להבנתנו (אנו הרוב) בענין זה; וכדאי הוא הדבר שנשוחח יחד בשאלה זו, למען אשר יֵיעשו אצלנו דברים או בל ייעשו, אך ורק מתוך הבנה והרגשה כי כך צריך להיות, ולא מתוך מצוות אנשים מלומדה, או חוק מאובן שאסור לשאול לטעמיו. כי במקום שמתחיל החוק המאובן שם מתחילה העבירה עליו, שם מתחילה הערמה והמזימה, ושם מתחילה הבהמיות העדרית. ואנו מה כי נפחד לברר ולבאר את עיקרי חיינו, בשיחה משותפת קבל כל עדתנו?! האמנם כה רעועים הם עיקרי חיינו, עד כי אין הדעת סובלתם?! או שמא יש לחשוש שלא כל חברינו הם מלאי דעת חיינו כמים לים מכסים, ואלה ירצו למחוק את העיקר הנידון, ובכן עלינו, שומרי חומות תחיתנו, להכביר מלים למען הוכיח, כי כאשר ימות הגוף, אשר יוציאו ממנו את לבו למען התבונן בו, ככה יתמוטטו יסודות חיינו, אם נתבונן שעה אחת לטעמיו ונימוקיו של אחד מעיקרי חיינו?… דרך זו, לדעתי, אינה נכונה, והיא תביאנו לא אל מי-מנוחות כי אם אל תהומות-תוהו. דרך זו אינה מובילה אל חיי אמת וצדק, חיי אנשים טהורי לב וגלויי עינים (החיים אשר אליהם נשאפה), כי אם אל חיי שקר וסילוף משפט, אל חיי אנשים אַטומי-לב ושתומי-עין, חיי חיות פרא בסוגרי ברזל, אשר עבדי-זירה מזוינים שומרים עליהם לבל יתפרצו… והאמנם אל חברה כזו נשאפה?
תרפ"ה (1925)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.