א) תיקונים אירגוניים:

לקבוע ראשית כל רגלמנט לישיבות הועד, המועצה והאסיפות הכלליות, כדי לעשותן פוריות. יש לתקן שכל שאלה מסתימת בישיבה אחת או באסיפה אחת ויהי מה. אפילו בישיבות הועד אין לתת רשות הדיבור לכל אחד יותר מאשר 5–10 רגעים. במועצה, אחרי שדנים בשאלה אחת כשעה, מפסיקים את הויכוחים ומחליטים. באסיפה כללית מפסיקים את הויכוחים אחרי שעתיים דיון.

ב) מסים:

1) המסים מיועדים להחזקת כל המוסדות הציבוריים של הכפר, והנם חובה על כל הבוגרים הקבועים, אם חקלאים ואם בעלי מקצוע.

2) רצוי להנהיג בכפר שיטה של מס הכנסה, אך מכיון שרוב החברים טוענים עוד נגד שיטה כזו, מטעם שאין עדיין אפשרות לקבוע מהי ההכנסה הנכונה של המשקים השונים, כי על כן תונהג לעת-עתה שיטת מסים המיוסדת על הקרקע וכוחות העבודה שבמשק.

3) מובן מאליו, כי כוחו של ועד הכפר יפה לדון במצבים מיוחדים של חברים ולשחרר אותם, בשנה מסוּיימת, ממסים אם לחלוטין או בחלק מהם.

4) הועד גובה את כל המסים, גם אלה הבאים להחזקתם של מוסדות הכפר עצמם, גם מסים כעין מס קופת-חולים ומסיה של כנסת ישראל, וכל מס אחר אשר על גביתו ע"י ועד הכפר יוחלט באסיפה כללית.

ג) לתיקון המצב החמרי של החברים:

1) להמריץ את גידול הירקות בכל האופנים, הן ע“י הסברה והן ע”י סידור טוב של חלוקת המים להשקאה, ועוד בהרבה דרכים. 2) להרים את מצב הרפת ע“י בדיקת כל פרה ופרה לשומן שבחלבה, והנהגת ספרי היוחסין בעדר. 3) להילחם במחלת ההפלה של הפרות ע”י סידור מקום מרכזי (תאים, תאים) למפילות. 4) בעצי פרי צפוניים, להשגיח, ע"י עזרה של מומחה, על בריאות המטעים, הגנה בפני מחלות ומזיקים, ובירור זנים. אותו הדבר בכרמי הגפן. 5) בפלחה, להנהיג מחזור זרעים מתאים. 6) בלול, דאגה משותפת להשבחת הלהקות והגנה בפני מחלות.

תרפ"ה (1925).