עד כּאן כּתב־היד שהניח פ. לחוֹבר ז"ל מספרוֹ “ביאַליק – חייו ויצירוֹתיו” ושיצא בחייו בשני כרכים.
על פּי התכנית צריך היה הספר להסתיים בכרך שלישי גדוֹל, אוֹ גם יוֹתר מזה, עם נספּחים בּסוֹף, כּדוּגמת הכּרך הראשוֹן והשני (בּתחילה חשב על שני כרכים גדוֹלים בּלבד, אלא שבּהמשך הכּתיבה נתרחבה המסגרת).
בּשנים האחרוֹנוֹת סבל ממחלה אנוּשה, וּבימים שבּין התקפה להתקפה היה עוֹסק, לפי עצת הרוֹפא, רק שעוֹת מעטוֹת בּיוֹם בּעבוֹדה ספרוּתית, בּעיקר בּשלוֹשה דברים: “בּמשנת הזוֹהר”, בּעריכה הסגנוֹנית של האנציקלוֹפּדיה המקראית ואחרוֹֹן אחרוֹן – בּהוֹספת פּרקים לספרוֹ הגדוֹל
על המשוֹרר הנערץ עליו ח. נ. בּיאליק ז"ל.
לפי עדוּת עצמוֹ בהקדמה לנוֹסח הראשוֹן, שיצא בהוֹצאת “דביר” בּשנת תרצ"ז, רוּקם הספר בּסתר חדרוֹ ונוֹלד בּלבּו מתוֹך הכרח נפשי ומתוֹך צוֹרך לבאר – קוֹדם כּל לעצמוֹ – כּמה נקוּדוֹת וכמה קשרים וגשרים בּמסלוּל היצירה של ח. נ. בּיאליק.
עוֹד בּחיי המשוֹרר, כּשהגיע ל. בּספרוֹ “תוֹלדוֹת הספרוּת העברית החדשה” אל פרשת בּיאליק, מצא את הפּרשה הזאת, הגדוֹלה ביוֹתר בּפרק השירה של תקוּפת התחיה – סתוּמה לפנינוּ בכמה וכמה ענינים. והתחיל בּחקירה ודרישה על חייו של המשוֹרר, שבּהם בּיקש למצוֹא את הפּתח ואת המבוֹא לחדרי היצירה שלו, אוּלם לעצם הכּתיבה הגיע רק אחרי הסתלקוּתוֹ של המשוֹרר.
הכּרך הראשוֹן בּנוּסחוֹ הראשוֹן הנ“ל כּלל מ”ח פּרקים שתשעה מהם נדפּסוּ בחוֹברת האֵבל של הירחוֹן “מאזנים (תרצ"ד) ואלה נתפּרסמוּ אחר כּך (בּשינוּיים) בּתוֹספת ששה־עשׂר פּרקים אחרים, בּהמשכים בּעתוֹן “דבר” (תרצ"ה). משוּם מה נפסקה הדפסת הפּרקים בּ”דבר" עד שהספר יצא, כאמוּר, בּאביב תרצ"ז בּהוֹצאת “דביר”.
בּשנת תש“ד (עשׂר שנים למוֹת המשוֹרר) יצא הכּרך הראשוֹן של הספר, מוּרחב וּמתוּקן, בּהוֹצאת מוֹסד בּיאליק ע”י “דביר”. וּבאוֹתה שנה יצא גם הכּרך השני, שבּו הגיע המחבּר עד סוֹף פּרק קי“ח, המטפּל בּשיר “על כּף ים־מות זה” שנכתב בּקיץ תרס”ו. וּבעזבוֹנוֹ נמצאוּ הפּרקים קי“ט–קמ”א, המגיעים עד ראשית תרס“ט והשירים “הם מתנערים מעפר” ו”היה כי יארכוּ הימים", הפּרקים הכּלוּלים בּספר זה.
כ“ג הפּרקים נכתבוּ אפוֹא במשך שלוֹש שנים, בּערך, אלה שנוֹת התגבּרוּת מחלתוֹ, ואת הפּרק האחרוֹן כּתב, כּפי הנראה, כּמה חדשים לפני מוֹתוֹ, שכּן דיבּר עמי פעמים אחדוֹת על כ”ג פּרקים חדשים שהוֹסיף על הספר.
בּיוֹם ו‘, א’ בּאדר בּצהרים, בּיקרתי בביתוֹ, והוּא סיפּר לי על עבוֹדתוֹ המתנהלת בּכבדוּת, וּבעיקר על ספר בּיאליק; הוּא התפּלל על אריכוּת ימים עד שיספּיק לסיים את המלאכה הזאת, שבּה ראה את גוּלת הכּוֹתרת של עבוֹדתוֹ בתקוּפת חייו האחרוֹנה; וּביוֹם השני ד' בּאדר בּשעה 9 בּערב יצאה נשמתוֹ.
כ"ג הפּרקים שבּספר זה נמצאוּ בכתב־ידוֹ בתיק מיוּחד ועל סדרם, בּדרך כּלל היוּ מוּכנים לדפוּס, אלא שעדיין חסרוּ בהם כּמה מילוּאים של ציטאטוֹת ותאריכים, וגם הסגנוֹן בּכמה מקוֹמוֹת היה טעוּן עוֹד שיפּוּר. ביחוד הוּרגש חסרוֹנן של הציטאטוֹת, שהיוּ מסוּמנוֹת בּמספּרים, אבל בּרוּבּן לא צוּין המקוֹר, אוֹ שנשאר מקוֹם פּנוּי לתאריכים ולמראי־מקוֹמוֹת, שצריך היה למלאוֹתם אוֹ לבדקם מחדש. גם בּמוּבאים בּתוֹך הטקסט נמצאוּ פה ושם פּרצוֹת אוֹ חיסוּרים, והיה צוֹרך להשווֹתם עם המקוֹרוֹת.
לפי בקשת מוֹסד בּיאליק קיבּלתי עלי את העבוֹדה הזאת, שעשׂיתיה ברוֹב זהירוּת וּמתוֹך רגש כּבוֹד וחיבּה למחבּר, שהיינוּ קרוֹבים זה לזה כל השנים האחרוֹנוֹת. וּביוֹתר למן הזמן, כּשש שנים, שהיינוּ שוּתפים כּבאי־כוֹחה של אגוּדת הסוֹפרים העברים בּקוראטוֹריוֹן של מוֹסד בּיאליק.
יהי עמלי המעט הזה אוֹת־ידידוּת לגבּי רוּחוֹ של חברי וידידי, הסוֹפר נקי־הדעת, המבקר הישר והמעמיק, ירוּחם פישל לחוֹבר ז"ל.
הוּא לא זכה לסיים את המסכת הגדוֹלה הזאת, שהשקיע בּה כל כּך הרבּה אהבה וידיעה ויכוֹלת־בּנין. אין זה ספר בּיאוֹגראפי רגיל, המסתפּק בּפיתוּח נוֹשׂא התוֹלדה בלבד. הוּא יוֹתר מזה, הוּא ספר־מחקר למוֹפת בחייה וביצירתה, לחדרי־חדריהם של האישיוּת היוֹצרת המרכּזית בּשירתנוּ החדשה.
על פּי ענפיו, ההסבּרים וההיקשים הרבּים, מבּית וּמחוּץ, מקרוֹב וּמרחוֹק, הוּא ספר־השׂכּלה רחב, המקיף את יצירת הדוֹרוֹת, ושׂכר רב בּוֹ לקוֹראיו וללוֹמדיו.
הנה המסד והכּתלים של הבּנין הגדוֹל שאינוֹ חסר אלא את הטפחוֹת. מי יתן ונמצא לוֹ למוֹסד בּיאליק, שהשקיע מאמצים ומסירוּת רבּים בּהוֹצאת הספר, האיש הראוּי להשלים את החסר ולהביא את החיבּוּר כּוּלוֹ לידי גמר טוֹב בּרוּחוֹ של המחבּר כּדי לדוֹבב שׂפתוֹתיו בּקבר.
תש"ח
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.