(למה הלכנו למשמרת?)
למה הלכתי למשמרת? – הריני ציוני זה שלושים שנה. ומיום שעמדתי על דעתי הציונית, עמד לעיני תמיד הציור של העם היושב בציון כקבוץ הממלא את כל הפונקציות של העם. פינסקר, הרצל, אחד־העם וחבריהם נתנו לי את הציור הזה. יהודים מעטים בעלי עסקים המעסיקים עובדים נכרים רבים – דבר זה אפשר להשיגו גם בגלות. בשביל זה לא היה צורך בתנועת עם ובמפעל היסטורי.
החטא של עבודה זרה בארץ אינו חדש, ימיו כימי הישוב בארץ ישראל. וכבר צוחו רבים וכן שלמים, נלחמו וחזרו ונלחמו והצליחו רק מעט. אך אין איש מאתנו בן-חורין להיפטר מן המלחמה הזאת, אף כי אין לקוות, כי החטא יתם במהרה בימינו. בתולדות הישוב כולנו כבר כעין “חטא קדמון”. יש שאנו משלימים לזמן-מה ויש שאנו מתעוררים ונלחמים רגע. עתה התקוממנו נגד כפר־סבּא, אם כי בפתח־תקוה גדול ועמוק החטא הרבה יותר. וטוב שהתקוממנו. אסור לעצום עין למראה הנגע האוכל ביסוד בניננו. אך אין די בזה. צריך להתעמק בשאלה ולבקש לה פתרונים יסודיים. צריך לרדת לשרשי הרע ולא להסתפק בקיצוץ ענפיו.
אנו חיים עתה בזמן של התעוררות גדולה ולא לטובה. יש בינינו פילוג חמור, המסכן את כל עבודתנו בארץ בהווה ובעתיד. בית ישראל נעשה לשני בתים צוררים זה את זה. כל אחד רואה את עצמו זכאי ואת חברו כולו חייב. זהו מצב פתולוגי. אנשים המרגישים וחושבים כך הם “חולי הצדק”. ראו, אנשים שעבדנו עמהם רק לפני חדשים אחדים, שהצגנו אותם במידה ידועה למופת. נעשו פתאום למלאכי־חבלה בעינינו. אין שם גנאי שלא נכנה אותם בו. וכן גם להיפך. הפועל העברי נעשה בעיניהם מופקר, מהרס, עוכר ישראל, שמצוה להכריעו. צריך שנרצה להרפא מן המצב הפתולוגי הזה. וזאת תהיה תחילת הרפואה.
על־ידי חיפוש וגילוי חטאים רק נגדיל את אש הגיהנום. יחסי מעמדות, כלכלה, עבודה, רכוש וכו' נעשו בימינו שאלות דמים, שכל העולם מתבוסס בהן ביסורים גדולים, ואנחנו גלגל אחד בתוך המרכבה העולמית המטורפת. גם אנחנו לא נוכל לרפא על נקלה את שברנו. אך דבר אחד צריך להיות ברור לכולנו: ארץ ישראל העברית לא תיבנה מתוך מלחמת אחים, כי אם מתוך שיתוף כל הכוחות היוצרים. אמנם, יש כוחות שמרובה בהם יסוד הקדושה וכנגדם כוחות שמרובה בהם יסוד הטומאה, ורצוננו שהראשונים ינצחו, אבל בחיים ובהיסטוריה לא תמיד הנצחון הוא על צד הטהורים. עם היותנו כולנו אנשי חלום, אנשי משאות נפש, הנה בעסקנו בעשיה ובבנין עלינו להתחשב עם כל הגורמים הפועלים בארצנו, לצרף גורם לגורם, כדי שהעשיה תהיה מרובה יותר. עלינו לשאוף להסכמיות, לאידיאה ולהרגשה של הסכם, אם אי אפשר עדיין שנבוא לידי הסכמים ממש.
ומפני זה הלכתי אל המשמרת. המשמרת היא בשבילי בעיקר מחאה כנגד אלה שאינם רוצים בהסכם. ברגע זה יש איכרים רבים החושבים שיוכלו לנצח את הפועל העברי ולהשפילו, ואינם רוצים לבוא לידי הסכם עם עיקר חיינו, עם ריבויינו בארץ, עם מילוי כל הפונקציות של עם חי – על כן עלינו לעמוד על המשמר עד שיעקר מלבם יצר הנצחון הרע.
אולם גם אנו צריכים להיות נכונים לעבודה משותפת. להסכם של כבוד הדדי. עלינו להכשיר את עצמנו הכשרה נפשית לכך. ואז תהיה גם המשמרת בעלת כוח מוסרי רב, יהיה בה מרצון עם, שאינו יודע שחוק וקלות ראש. המשמרת לא באה להעליב, להבזות ולהשניא, כי אם להפגין בצער ובכובד ראש שקט את רצון האומה לחיות ולהחיות, להגביר את יסוד הקדושה על יסוד הטומאה.
משמרת כזו כבוד היא לעומדים בה.
תמוז. תרצ"ו
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.