פתיחה ל“ענף־עץ־עבות”    🔗

ענף־עץ־עבות: כולל שלש השירים אשר שרתי לכבוד אדונינו הקיסר אלכסנדר השני

תנו רבנן ענף עץ עבות כו' רבא אמר מהכא האמת

והשלום אהבו כו' אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא טרפי

בקינא. פירש"י : שלשה עלין בקנה אחד מתוך עוקץ אחד.

(סוכה פרק ג' דף ל“ב ע”ב)

– – וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָחִיד

וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר:

(זכריה י"ב י')

– – הוֹי אָדוֹֹן

וְהוֹֹי הֹדֹה:

(ירמיה כ“ב י”ח)

מכתב כהקדמה ל“ענף־עץ־עבות” / יצחק בר לוינזון    🔗

ב“ה קרעמעניץ כ”ד שבט ת“ר טו”ב

שלום לידידי האהוב, משא נפשי, חכם וסופר, משורר מהולל, ונפלא השלם כבוד מ' א' ב' גאטטלאבער הכהן, יברכך ה' בברכת כהנים סלה, כאמור: הַמְבָרֵך־מְבֹרָךְ!

מכתבך הנעים מן ב' שבט הגיעני תמול – הוא כ“ג שבט – שמח לבי על בשורתך היקרה לי מאד – ושמעתיה זה כשבועים – כי אדונינו רוח אפינו הקיסר יר’ה שלח לך מטבע כסף בצלמו, לאות כבוד ותודה חלף שיריך הנעימים, שאהו יקירי! כחותם על לבך, או מחושן על לבך, הלא כהן אתה! והיתה זאת התשורה הכבודה לך ולזרעך אחריך ולבני גילך ולאהביךְ הנאמנים, – אשר אנכי אחד מהם, כאשר ידעת, או המיוחד שבהם, כמו שיודע אנכי – לכבוד ולתפארת, – יתן ה' את משאת המלך זו הבאה אל ביתך, כאות ברכה וצדקה מאלהי יעקב סלה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל – הן ידעת כי נחש ינחש איש כמוני, אנכי הרואה כי שחר הצלחתך יבקע מן היום הזה ומעלה “אף עפ”י שאין נחש יש סימן” אמרו רבותינו ע“ה, כי דבריהם קדושים וסמוכים לעד כו', אנכי עם תומתי ואמונתי אגוע, כּגמֻל עלי אמו אבטח ואשען על דברי רבותינו ע”ה; מפני קשט סלה! –

כבר נהייתי ונחליתי ונלאתי ממכתבי זה – הארוך לאיש כמוני – ואומר שלום וברכה כי מאהבתי אליך הרבתי מלים, כי לא אוכל אעזבך בדברי עמך יקירי! – אף מרחוק – וגם אנכי פוקד בשלום כל ב״ב וביחוד בשלום בתך המשכלת ראזאליע תחי' כי יקרה בעיני עד לְאֶחָת. היה בטוב יקירי! כחפצך וכחפץ אוהבך בכל לב,

יצחק בער לעווינזאהן

אל שלשת השירים: הקדמת המשורר    🔗

צאו ממני בנַי! שוטטו בארץ רחבת ידים, להגיד ליעקב מה פעלתי ולהשמיע ביהודה למי עמלתי. כי לא לשמוע מה בפיהם שלחתיכם היום הזה, תהלה ותפארת לא שאלתי; הלא זאת תפארתי, כי לא לריק כליתִי כֹֹחי ולא לתהו בראתיכם. כי הקיסר הגדול, מושל עמים רבים ועצומים, אדונינו מלכנו, רוח אפינו אלכסנדר השני יחי לעד, הושיט לכם את שרביט חסדו, ותקרבו אל הדום כסאו להשתחוות לפניו אפים ארצה. רב לי ולכם בנַי אהובַי, כי מָגִנֵּנו זה בחר בכם ורצה את מעשי, ויגמלני כצדקו, כרחמיו וכרוב חסדיו, בדמותו וצלמו מרֻקע בכסף, לי ולזרעי עד עולם, ותהלתו הוסיף עליו באור פני מלך חיים ותהלתו רצון וחסד!

על כן לא לאסוף תהלות שלחתיכם, כי אם להגיד דברי ליעקב ולהודיע בעמי פעולתי. וידעו העם כֻּלו, איש יהודה ויושב רוסיא, כי לא לאדם טובו לבן איש נחלת שדי ממרומים; כי אם לעמו אשר מקרבו יצא, לצור ממנו חצב ולמקבת בור נקר. כל הנחלים הולכים אל הים, וכל חכמת גבר אל חיק עמו היא שבה ללכת: אשרי העם יודע לשון וספר, מגַדֵּל צאצאיו על ברכי חכמה ודעת! בן משכיל ישַׁמַּח עמו, אָשׁרו אשרם ותהלתו תפארתם, ישמע עמי ויוסף לקח, וישראל תחבולות יקנה, לתת לילדיו חכמה לנעריו דעת ומזמה, לשלוח בניו אל בתי הספר הפתוחים לרוחה בכל עיר ופלך בחסדי הקיסר ירום הודו ותנשא מלכותו, והיה שלום באהליו ושלוה במשכנותיו, והסיר מעליו כל תלונה ולזות שפתים, חסד ורחמים יקדמו פניו, והיה ברכה בקרב הארץ!

יום ד ' י“א סיון שנת אַחַי יִקְחו דָעַת לפ”ק

המחבר

פה קנסטנטין הישנה.