בחצות הלילה ואני שוכב על מיטתי.
ואי־מנוחה הרגשתי בקרבי, דבר מה הרימני מן המיטה.
כאשר עצמתי את עיניי בכוונה, להסיח את דעתי מן הכל ולישון, אז התגבר בי רגש אי המנוחה עוד יותר.
על שולחן קטן העומד על יד מיטתי דולק נר סטֵיארין [מין חֵלב], ואצלו ספר פתוח. אינני קורא בו, הרוח מדפדף אותו, משמיע רעש קל ושופע רזים עליונים.
ליבת הנר מתנועעת. על הקירות ועל הסיפון עולים צללים ויורדים בדממה…
הווילון הלבן מתפתל ומתרומם ודבר מה מתלחש בי וקורא לי…
ראשי לוהט. הרוח עובר ושופך עליו גלים קרים, מחליק על מצחי ולוחש על אוזני ומגלה לי איזה רז קוסם, מרעיד….
פתאום אני עוזב את מיטתי ויושב על יד החלון הפתוח.
גל רוח מתפרץ החדרה, עובר על פני הנר ומכבה אותו…
חושך בחדר. רק הלבנה החיוורה משקיפה מאחורי עצי הגן ואורה הכחלחל רועד על הווילון ועל שמיכת מיטתי…
שָלֵו העולם. דומם ובתמים מביטים הכוכבים כמסתירים איזו תעלומות נצח, עלי העצים מתלחשים, עטלפים מסתובבים סביב החלון… בקצות השמים מתרוממים גלי אֵד אשר עין אפר להם ומקשיבים מרחוק לדממת הלילה החיוורה…
אור כחלחל תועה בתוך העלים ומסלסל אותם…
וישב הרוח ויחץ את ים הירק ואראה חלון פתוח מואָר….
וילון לבן כיסה את החלון. על רצפת הירק סֶנֶן אור דק ענוג ורך.
אז נשב הרוח שנית ויוּרם הווילון ויפול נוגה בגן…
מנוחת עולם בקעה ועלתה מתוך החדר…
לבושה כולה לבנים, שוקטה ומפיצה קסמים חרישיים כלֵיל אביב ונוגע כצחוק קל מתוך דמעות, ישבה היפה כפופה על ספר ותעיין בו…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.