רקע
דוד רמז
בַּיִת

בפתיחת הכינוס הציוני העולמי בלונדון, עם גמר המלחמה העולמית השניה


יהודי העולם. ציוֹני העולם!

אנו נפגשים אחר המבול. המלה החשובה ביותר בפגישה הזאת היא בית!

כל קברות השמד, מיליוני הקברים, צועקים: בית! בית לחיי חירות ובטחון ולהעלאת אחים הרוצים לעלות לביתם. בית – כבית אשר לכל עם, בו הוא השורר ומתקין את חייו כרצונו:

מדינה!

העמים חייבים לנו את הדבר הזה. העמים הבטיחו לנו כי שערי מולדתנו יהיו פתוחים, למען נוכל לחזור אליה ולשוב ולהשתרש בה כעם חפשי. המנדט, אשר הופקד בידי בריטניה הגדולה, לאחר המלחמה העולמית הקודמת, תפקידו אינו אלא זה. אי־קיום הבטחה זו הוא פשיטת־רגל לעמים ולבריטניה הגדולה וגזירת כליה לנו. כי בכל הזמנים גלות־נצח אינה אלא גסיסה ומות, ולאחר היטלר – על אחת כמה וכמה.

באמרי את הדברים האלה, בשם הישוב העברי בארץ־ישראל, הריני אומר אותם מתוך הכרה כי המעשה שעשינו בארץ – מאז חזרנו אליה כמתישבים, כבוני משק לאומי, כפועלים – היא מעשה חלוצי, נושא ברכה לא רק לבדנו. אמת היא שאין להזיזה כי היא משפיע ברכה מרובה גם על האוכלוסיה הערבית בארץ וצוֹפן הרבה טוֹב גם לארצות ערָב השכנות.

את עזובת הארץ השוממה, על ביצות עמקיה וקרחות הרריה – החיינו אנו, את רמת חיי תושביה הערבים – העלינו אנו, את חקלאותה ואת חרשתה – פיתחנו אנו, את תקציב המדינה שלה ברובו המכריע – מפרנסים אנו, ובכל אשר עשינו ובכל אשר נעשה בה – פנינו לשלום ולתרבות.

יצירתנו זו ההתישבותית, המוּצאת לפועל בתנאים ללא־דמיון בהיסטוריה, היא זכות נוספת לנו. מהו סוד הצלחתה? זו באה מכוח ההרגשה שכאן ביתנו, היחידי בעולם, הנאמן. כאן – גאולתנו.

הישוב העברי נתן חלקו כמתנדב לצבא בריטניה הגדולה – למעלה משלוש רבבות בחורים ובחורות, אשר על מעשיהם ומפעליהם התחילו מספרים במאוחר קצת, אך עוד יסופר עליהם. המתנדבים האלה באו, למרות המעצורים שהושמו על דרך התנדבותם לצבא (פן תגדל זכות השתתפותנו במלחמה), כשם שהושמו על דרך עלית אחינו (פן נרבה בארץ).

אנו מוכנים לתת כתף – הישוב העברי, התנועה הציונית העולמית, יהודי העולם – לפתרון מהיר ויסודי להצלת ממש, לשארית ישראל המתנוונת ביבשת אירופה. אנו יודעים כי הולך חורף, הולך קור, הולך רעב. בתינו בארץ־ישראל פתוחים – כלבבותינו – לקראתם. תנו לנו משפחה למשפחה – ונקַבל אותן. אני בטוח כי כל יהודי ארץ־ישראל עומדים אתי בהודעה זו.

לא הרבה ילדים השאיר היטלר לעם ישראל ביבשת אירופה, אך עוד ילד אחד לעם ישראל, לא רצחוּהוּ צוררי העם הזה בכל הדורות – ושמו: חזון גאולת ישראל. הישוב העברי החי הנהו ראשית התגלמותו, ראשית נבואה לכוחות הגנוזים. אנו מטילים, בסוף המלחמה העולמית הזאת, אחריות על מנהיגי העולם לגורל הילד הזה. יחיד הוא לעם העתיק – ועליו יתן את נפשו.


אלול תש"ה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!