רקע
דוד רמז
הֲגַם בִּימֵי מַעֲרָכָה נִלְקֶה בְּאַבְטָלָה?

מועצת ההסתדרות ל"ח, תל־אביב


הועד הפועל של ההסתדרות החליט לכנס את מועצת ההסתדרות בעצם הימים האלה, ימי המערכה בלונדון1, כדי לבצע שנים־שלושה דברים, שיש בהם משום הכרח לעמידתנו יום יום ולהתקנת עצמנו לימים הבאים.

דאגה אחת קבועה מלַווה אותנו בכל תקופת המועצה – הלא היא דאגת האבטלה. זוהי דאגה אשר התנועה הציונית, בעזרת הישוב ומוסדותיו, יכולה לחסלו, בכוח התאמצות כספית הולמת, ולהביא הקלת רוָחה – לא למבוטלים בלבד, כי אם גם לחלקים רבים מהמעמד הבינוני ולמחזור הכלכלי הפנימי כולו. דבר זה כבר הודגש בכל לשון של הדגשה בהצהרותיהם של אנשי הכלכלה בישוב. ואנו לא נפסיק מלקרוא תגר על השלמה זו, שהשלימה התנועה־הציונית עם העוּבדה הממארת, כי דאגת הרעב תתרוצץ, כל ימי התגוננותנו המרים, בתוך דאגת בטחוננו. אולם לנו, לפועלי ארץ־ישראל החיים והעובדים, אסור להתעייף מלתת למלחמה באבטלה את חלקנו אנו, את מס העובד.

מועצה זו תכריז על פדיון עבודה י' – מבלי לבטל את מס־החירום ל“משען”.

ועם זאת תחזור המועצה ותכריז על דרישתה התקיפה מהתנועה הציונית ומוסדותיה ומהישוב ומוסדותיו – לא לשקוט ולא לנוח ולרכז בעוד מועד את האמצעים הדרושים לבל יבוא עלינו קיץ של אבטלה, כי אם קיץ של עבודה. אם היזמה הפרטית מתמהמהת לבנות, תבנינה היזמה הלאומית והיזמה הישובית – תבנינה יחד בתנופה ובעוז!

נכסי הבנין שלנו בארץ הם נכסים של קיימא, המגיעים כעבור המשבר למלוא ערכם ולעתים גם לערך מופרז. יבָּנו איפוא בדרום תל־אביב ובמפרץ חיפה שכונות עממיות וינתנו למשתכנים בתנאים נוחים ויחסלו את ה“ליפטים” ואת המרתפים! ההפסד העלול לבוא מן השיכון העממי הזול יהיה פחות – גם בממון, ואין צריך לאמור: בנפש – מן ההפסד שבאבטלה ובהרעבה. יִבָּנו במושבה כבישים ושכונות פועלים, ינתנו אמצעים לבנין לקיבוצים, יוקמו מפעלים ציבוריים במושבות, למען יוכל הפועל לא לעקור בקיץ מן המושבות, בהן זכינו לראות בחורף הזה 25,000 פועלים עברים עסוקים בקטיף! יוגד נא למרכזינו הציוניים בכל הארצות, כי אין עליה בלי קליטה – ואין קליטה בלי שיכון ובלי עבודה.

אנו יכולים להביט על מאמצי ההסתדרות מתוך הכרה כי משהו נעשה מצדנו למילוי החובה. קרן חוסר עבודה הצליחה לרכז כמאתים אלף לירות במשך השנים 1933–1935. מזה פדיון עבודה א' וב' – כמאה אלף, ומסים ותרומות – כמאה אלף! גלגל עבודה גדול הוּנע. מחוץ למיליון לירות עבודה, שנסתייעו באשראי של “ביצור”, שהוא אשראי מסחרי בהחלט, יש עוד כ־3/4 מיליון לירות עבודה, אשר לקרן חוסר־עבודה היה תפקיד בהזזתן מעולם המחשבה לעולם המעשה.

וזאת נזכיר לעצמנו, כי הנושאים בעול קרן חוסר־עבודה ומפדה ו“משען” אינם אלא מרימים את הקורה מן הקצה הדק – ואילו אלפי פועלים, המתחלפים בעבודה ממש ומתקיימים בשלושת ימי־עבודה בשבוע – הם הם אשר נכנסו לעביה של הקורה.

גם בדין ודברים על רמת השכר אל נא יסיחו דעת מעוּבדה זו!

אסתפק בעניני עבודה בדברים המעטים האלה. עוד ידובר בשאלות אלה במועצה זו. ואקדיש מלים אחדות לצד הבטחון ולחזית המדינית.

במרכז המועצה האחרונה של ההסתדרות, ביולי 1938, עמד ענין הבטחון. נציין ברצון כי מאז גבר לחץ הצבא על הכנופיות ונשברה זרוען במידה מרובה. אך גם בימים אלה, ימי המשא־ומתן המדיני, אין הצד המופתאי נמנע מתעלולי רצח והתנקשויות מן המארב יום יום. אכן, אין אנו יכולים להעלים עין מן ה“מסיבות” המתירות לאחד מן “הצדדים” לשיחות לונדון התנהגות מעין זו.

אנו, העומדים בחזית ההתגוננות, אשר עבודתנו ביסוֹדה היא עבודת שלום, שיש בה הצלחה ליהודים וברכה לערבים, קוראים מעל במת מועצת ההסתדרות לשליחי העם העברי במשא־ומתן בלונדון: אתכם אנו! עמדתנו הדרוכה בחזית הבטחון בשנים האלה ערובה היא כי לא תיגזל מאתנו מולדתנו.

במערב ובמזרח קמו עלינו להשפילנו ולאַבּדנוּ. נשאר רק העולם הדימוקרטי אשר בו משענתנו. לא נאמין כי יקום גם הוא לגזול מאתנו את מולדתנו!


שבט תרצ"ט.


  1. שיחות לונדון שנערכו לפי הזמנת הממשלה הבריטית בין באי־כוח התנועה הציונית ושליחי הערבים בשנת 1939.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50263 יצירות מאת 2771 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21409 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!