רקע
אד"ם הכהן
חלום ערב

 

1    🔗

וַיְהִי בַתְּשִׁיעִי לַחֲמִישִׁי בָּעֶרֶב1,

יוֹם אֶת כָּל קֹדֶשׁ אָכְלָה אֵשׁ וָחֶרֶב,

שַׂמְתִּי לִבִּי אֶל כָּל הָאוֹבְדוֹת לָנוּ;

הָאָרֶץ הַשִּׁלְטוֹן וּמְלוּכַת הֶדֶר,

הַמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרְתָיו רוֹעֵי הָעֵדֶר,

וּבִידֵי עֲרָב עַד הַיּוֹם נִתָּנוּ.


 

2    🔗

וּבִיגוֹנִי זֶה עוֹד נֹחַם דָּרַשְׁתִּי,

הֲנִשְׁאַר מָה מִדְּבַר מַלְכוּת חִפַּשְׂתִּי?

הַשָּׂפָה מָצָאתִי, עוֹד הִיא מוּדַעַת;

הֲלֹא בָהּ יַד זָרִים מֵאָז לֹא חָלָה,

סִפְרֵי קֹדֶשׁ בָּאָה וּבְכֵן נִצָּלָה,

אַךְ עַל פִּי חַיִּים הָהּ! עוֹד לֹא נִשְׁמַעַת.


 

3    🔗

עוֹד זֹאת כִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לָהּ גַּם בַּסֵּפֶר,

גַּם לֹא מִפִּי עֵט תִּתֵּן אִמְרֵי שֶׁפֶר,

מָאַס כָּל עַמָּהּ, בָּהּ וּבִבְעָלֶיהָ;

וַיִּגְדַּל אָבְדָהּ מִכָּל אוֹבְדוֹת אֵלֶּה,

כִּי הִיא בִידֵי עַמָּּה תֵּרֵד פֶּלֶא,

אִם גַּם חַכְמֵי עַמָּה תֵּרֵד פֶּלֶא,

אִם גַּם חַכְמֵי עַמִּים הוֹגֵי מִלֶּיהָ.


 

4    🔗

וָאֵשֵׁב כֵּן מַשְׁמִים עַד כִּי נִרְדַּמְתִּי,

שִׂיחָתִי כָל הַיוֹּם אוֹתָהּ חָלַמְתִּי,

כִּי הִנְנִי עוֹמֵד עַל הַר הַמּוֹרִיָּה;

מִשְׁתּוֹמֵם עַל חָרְבוֹת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ,

הֵרַע צָר פַּעֲמַיִם2 יוֹם זֶה בְּחֹדֶשׁ,

וָאֶזְכּוֹר הַשְּׁאֵרִית הִיא הָעִבְרִיָּה.


 

5    🔗

וָאֹמַר: הֵן זֹאת אַךְ פֹּה אֶמְצָאֶנָּה,

כִּי פֹה מוֹלַדְתָּהּ וּבְיָפְיָהּ אֶחֱזֶנָּה,

כִּי גַם הָעִבְרִיָּה בִּמְדִינוֹת שָׁמָּה,

צָרְפַת וּסְפָרַד אַשְׁכְּנַז אִיטַלִּיאָה,

רוּחַ אֵלֶּה הַלְּשׁוֹנוֹת דִּבֶּר פִּיהָ,

כָּל רוּחָהּ מִקֶּדֶם עוֹד בָּהּ לֹא קָמָה.


 

6    🔗

וּבְדַבְּרִי אֵלֶּה עִם לִבִּי אָשִׂיחָה,

וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם אֹמֵר: הַנִּיחָה!

בּוֹא אִתִּי שָׁמָּה אֶל הַלְּבָנוֹן3 יַעַר;

שָׁם תִּשְׁמַע אֲשֶׁר לוֹ יֶהְמֶה קִרְבֶּךָ,

פֶּה דּוֹבֵר צַחוֹת, עִבְרִית כִּלְבָבֶךָ,

וַיַּעֲלֵנִי חִישׁ הַלְּבָנוֹן בַּסַּעַר.


 

7    🔗

וַיְבִיאֵנִי גַן נָעוּל4 עַל מַבּוּעַ,

בּוֹ מַעְיַן גַּנִּים וּבְחָכְמָה נָטוּעַ5,

גַּם חַלּוֹנוֹת נוֹצְצִים בּוֹ מִכָּל חָדֶר6;

וּמִיֵּין הַלְּבָנוֹן7 שָׁמָּה שָׁתִיתִי,

מִכֶּרֶם חֶמֶר8 כִּי יִזַּל רָאִיתִי,

אֲשֶׁר נָטְעוּ אָבוֹת גּוֹדְרֵי כָל גָּדֶר.


 

8    🔗

בֵּית נֶשֶׁק בָּאנוּ וּשְׁלֹמֹה בָנָהוּ,

עִם מַלְכֵי קֶדֶם לִלְחוֹם בּוֹ עָשָׂהוּ

חָכְמָתוֹ כִּי רַבָּה רָאִינוּ שָׁמָּה9;

שָׁם בֵּין אֲרָזָיו10 נָשְׁבָה בָנוּ רוּחַ,

רוּחַ חֵן11, יַזִּיל בֹּשֶׂם כִּי יָפוּחַ,

וּבְקִרְבִּי בָּא לָעִיר רוּחַ נִרְדָּמָה.


 

9    🔗

מִשָּׁם הָלַכְנוּ עַד לִקְצֵה הַיַּעַר,

אֶל מִגְדַּל הַלְּבָנוֹן12 בָּאנוּ בַשַּׁעַר,

שִׁירוֹת הֵיכָל אֶשְׁמַע בִּשְׂפַת הָעֵבֶר;

שִׁירֵי נֹעַם הֵמָּה שִׁירֵי תִפְאֶרֶת13,

פֹּה הָעִבְרִיָּה כַּבֹּר מִטַּהֶרֶת,

טַעַם קַדְמוּתָהּ, בָּה יִטְעַם כָּל גֶּבֶר.


 

10    🔗

וָאֹמַר אֶל הָאִישׁ: "הֶאָח אָח וָרֵעַ!

הֵן חֶמְדַּת נַפְשִׁי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ,

אַךְ שֵׁמַע אָזְנִי אֶרְאֶה נָּא בֶעָיִן;

הַרְאֵנִי נָא אֶת הָאִישׁ אֶת מַרְאֵהוּ,

אוֹ הַגֵּד מִי הוּא אוּלַי אֵדָעֵהוּ,

מִי הוּא הַמַּפְלִיא? הֵן דּוֹמֶה לוֹ אָיִן!"


 

11    🔗

וַיַּעַן הָאִישׁ: הוּא מוֹשֵׁל הַיַּעַר,

הוּא בַּעַל הַלְּבָנוֹן מֵעוֹדוֹ נַעַר,

אַךְ הוּא לִשְׂפַת עֵבֶר אָמַר: הִגָּלִי!

וַיְגַל בָּהּ תַּעֲלוּמוֹת עוֹד לֹא נוֹדָעוּ,

וַיָּשַׁר בָּהּ שִׁירָיו עַד רוּם נָגָעוּ,

וֵיזֶל שֵׁם בֵּית אָבִיו וּשְׁמוֹ נַפְתָּלִי.


 

12    🔗

אוֹת הוּא לָךְ וּמוֹפֵת לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,

כִּי חִישׁ תִּתְחַדֵּשׁ כַּלְּבָנָה בַּחֹדֶשׁ,

וּמְהֵרָה תִּתְלַבֵּן כַּלְּבָנוֹן14 סֶלָה;

עוֹד אוֹרָהּ יוֹפַע עַל סוֹפֵר עַל סֵפֶר,

בָּהּ יַלְדֵי יַעֲקֹב יִתְּנוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר15,

וּכְמוֹ נַפְתָּלִי16 בָּא לָהּ הָאֹהֶלָה.


 

13    🔗

וַיַּנְחֵנִי אֵלָיו אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת,

וָאֵרֶא אִישׁ רוּחַ הוֹדוֹ כַזַּיִת,

מוּסָרוֹ הַשְׂכֵּל17 חוֹקֵר דִּין18 בַּל יֵתַע;

הִרְאַנִי מִכְתָּבָיו וַאֲשֶׁר קָרָהוּ,

וּגְמוּל זֶה הָעָם עַל רַב טוּב19 עָשָׂהוּ,

וַיַּךְ לִבִּי אוֹתִי – וָאִיקַץ פֶּתַע.



  1. ויהי בתשיעי לחמישי בערב – הכוונה לליל תשעה באב בחדש החמישי  ↩

  2. הרע צר פעמים – חורבן בית־ראשון ובית־שני באותו יום, הוא יום תשעה באב.  ↩

  3. ‘לבנון’ – ספרו של נ"ה ויזל לבירור יסודות השורשים של השפה העברית במקרא, אמסטרדם 1765–6.  ↩

  4. גן נעול – החלק הראשון של ‘לבנון’.  ↩

  5. ‘מעין גנים’ ו‘בחכמה נטוע’ – ‘מעין גנים’, ספר שנשמר בכתב־יד, על שמות נרדפים במקרא; ובחכמה נטוע – ‘גן נעול’ מוקדש לשורש ‘חכם’ במקרא.  ↩

  6. חלונות, חדר – כך כינה ויזל את פרקי הספר וסעיפיו.  ↩

  7. ‘יין לבנון’ – פירוש למסכת אבות שחיבר ויזל, ברלין תקל"ה – 1775.  ↩

  8. כרם חמר – לפי ישעיה כח, ב.  ↩

  9. חכמתו כי רבה ראינו שמה – ויזל תרגם את ‘חכמת שלמה’ מתוך כתובים אחרונים (בספרים החיצוניים). התרגום הופיע בברלין תק"מ – 1780.  ↩

  10. ארזיו – בהשאלה; הכוונה לחלקי הספר ‘חכמת שלמה’.  ↩

  11. ‘רוח חן’ – ביאור ל‘חכמת שלמה’ שצורף לתרגום. ראה הערה 9.  ↩

  12. ‘מגדל הלבנון’ – ספר של וייזל על שמות נרדפים, שנשאר בכתב־יד.  ↩

  13. ‘שירי תפארת’ – ספר שירה של נפתלי הירץ ויזל (החלק הראשון יצא ב־1789). יש להניח שלאד"ם הכהן היתה ידועה המהדורה המלאה שיצאה לראשונה בפראג, 1829.  ↩

  14. תתלבן כלבנון – מרמז לכתוב בשער ‘לבנון’: ‘לברר וללבן שרשי לה"ק’.  ↩

  15. אמרי שפר – ביאורו של ויזל על ספר בראשית (רק עד פרשת וירא), יצא לאחר מותו בהוצאת ‘מקיצי נרדמים’, ליק תרכ“ח–תרל”א. ללא ספק נקרא כך לפי הפסוק בבראשית מט, כא: “נפתלי אילה שלֻחה הנֹתן אמרי־שפר”.  ↩

  16. וכמו נפתלי – רמז ל‘עוללות נפתלי’, ביאורו של ויזל על ספר בראשית, יצא אחרי פטירתו המבורג תר"ב.  ↩

  17. מוּסרו השכל – רמז ל‘ספר המדות’ ‘והוא ספר מוסר השכל’, ברלין תקמ"ה.  ↩

  18. חוקר דין – המאמר ‘חקר דין’ בעניין העונש המגיע לאדם לאחר מותו, נתפרסם לראשונה ב‘המאסף’ תקמ"ח –1788, עמ' צז–קיב.  ↩

  19. רב טוב – מרמז ל‘רב טוב לבית ישראל’, אגרת שנייה של ‘דברי שלום ואמת’.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52879 יצירות מאת 3090 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21985 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!