רקע
אהרן דוד גורדון
ספר אהרן דוד גורדון : משנתו ודברו
1.jpg

א.ד גורדון: נולד בחג השבועות תרט“ז נפטר בכ”ד שבט תרפ"ב

1

 

הָאֻמָּה    🔗

1. יְסוֹדוֹת    🔗

שְׁלֹשֶת הַיְסוֹדוֹת הַמַּמָּשִׁיִּים שֶעֲלֵיהֶם כָּל עָם בָּעוֹלָם חַי וְקַיָּם הֵם: הָאָרֶץ, הַלָּשׁוֹן וְהָעֲבוֹדָה.

(מכתבים מא"י ב)

הַמּוֹמֶנְט הַהִסְטוֹרִי הִנּוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת2 הַחַיִּים הַלְאֻמִּיִּים בַּזְּמַן3, כְּמוֹ שֶׁחַיֵּי הָאֻמָּה בַּהֹוֶה הֵם הִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיִּים הַלְאֻמִּיִּים בַּמָּקוֹם4.

(מכתבים מא"י ב)


2. הָאֻמָּה וְהַטֶּבַע    🔗

הָאֻמָּה הִיא כְּעֵין מַשְׁפֵּךְ, אֲשֶׁר מִצִּדּוֹ הָרָחָב הוּא קוֹלֵט לְתוֹכוֹ אֶת הַהֲוָיָה לְאֵין סוֹף5, וּמִצִּדּוֹ הַמְּצֻמְצָם, דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹ הַמְרַכֵּז, הוּא מַכְנִיס אֶת הַכֹּל6 לְתוֹךְ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיָּחִיד.

(לבירור רעיוננו מיסודו, ב)

הָאֻמָּה הִיא הַחֻלְיָה הַתִּיכוֹנָה אֲשֶׁר בֵּין חַיֵּי הַפְּרָט וּבֵין חַיֵּי הַטֶּבַע וְחַיֵּי הַיְקוּם הֶעָצוּם אֲשֶׁר בִּמְלֹא עוֹלָם. הָאֻמָּה הִיא אֲשֶׁר חוֹלְלָה אֶת רֵאשִית הַחַיִּים הַמְשֻׁתָּפִים לִבְנֵי הָאָדָם, אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשוֹנָה לָאָדָם לִחְיוֹת חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים7.

(מכתבים מא"י ב)

הָאֻמָּה קְשוּרָה בַּטֶּבַע. קִשְׁרָהּ הַחַי בַּטֶבַע – זֶהוּ הַכֹּחַ הַיּוֹצֵר שֶׁבָּהּ, הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְבִרְיָה חַיָּה, בְּהֶבְדֵּל מִמַּה שֶּׁקּוֹרְאִים חֶבְרָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא קִבּוּץ מְלָאכוּתִי8, בְּלִי רוּחַ חַיִּים; זֶהוּ שֹׁרֶש נִשְמָתָהּ שֵֶׁיֵֵּש בּוֹ בְּמִדָּה יְדוּעָה כֹּחַ הַצְּמִיחָה גַם אַחֲרֵי הִתָּלְשׁוֹ מִקַּרְקָעוֹ, כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יָבַשׁ כֻּלּוֹ אוֹ שֶׁלֹּא הִרְכִּיבוּ בּוֹ9 רוּחַ מֵאֻמָּה אַחֶרֶת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

חַיֵּי הָאֻמָּה הַם, מִצַּד מְקוֹמָם בְּסֻלָּם שֶׁל גִּלּוּיֵי הַהֲוָיָה10, מֵעֵין מַעֲבָר מֵהֲוָיָה פְּשׁוּטָה, מֵהֲוָיָה שֶׁל מְצִיאוּת, שֶׁל יֵשׁוּת, לַהֲוָיָה שֶׁל חַיִּים11, וּמִצַּד תַּפְקִידָם בְּחַיֵּי הָאָדָם הֵם מֵעֵין חֻלְיָה בֵּין חַיֵּי הָאָדָם וּבֵין חַיֵּי הַטֶבַע, וְהִנָּם לְגַבֵּי הָאָדָם הַפְּרָטִי מִבְּחִינַת הַשָּׂגָתוֹ אֶת כְּלָלִיּוּת הַטֶּבַע12 מֵעֵין מַה שֶּׁהַיָּם בִּכְלָלוֹ הוּא לְגַבֵּי כָּל טִפָּה מִטִּפּוֹתָיו מִבְּחִינַת הִשְׁתַּקְּפוּתָם שֶׁל הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם בְּאוֹתָן הַטִּפּוֹת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

בְּאֻמָּה יֵשׁ לֹא רַק מוֹמֶנְט מִשְׁפַּחְתִּי, הַמְאַחֵד אֶת בְּנֵי הָאֻמָּה בְּרֶגֶשׁ שֶׁל קִרְבַת גֶּזַע וְשֶל אַחְדוּת הִסְטוֹרִית, כִּי אִם גַּם מוֹמֶנְט קוֹסְמִי, הַמְאַחֵד אֶת בְּנֵי הָאֻמָּה בְּהַשָּׂגָה שֶׁלִּפְנֵי כָּל רֶגֶש13, בְּהַשָּׂגָה הַבָּאָה מִתּוֹךְ תְּהוֹם הַנֶּפֶש, מִמְּקוֹם אִחוּדָהּ שֶל טֶבַע הָאֻמָּה עִם טֶבַע אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ וְגִדּוּלָהּ. אִחוּד הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים הָאֱנוֹשִׁיּיִם עִם חַיֵּי הַטֶּבַע בָּא עַל פִּי עֶצֶם מָהוּתוֹ בְּצוּרָתָם הַלְאֻמִּית14 שֶל הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים. הָאֻמָּה הִיא הַצִּנּוֹר הַטִּבְעִי לְאוֹתָם הַחַיִּים שֶיָּצְרוּ אוֹתָהּ.

(האומה והטבע ד)

מָה הִיא הַלְאֻמִּיּוּת מִבְּחִינַת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בִּכְלָל? הַאִם הִיא בָּאָה בְּעִקָּר מִתּוֹךְ הַחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים, וְהֲרֵי הִיא מֵעֵין הִשְׁתַּקְּפוּת אֹפֶק יָדוּעַ15 בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה בַּת הָאֹפֶק הַהוּא, אוֹ בִּבְחִינַת אֵיזֶה קֶשֶׁר אַחֵר, שֶׁאֵין לָנוּ תְּפִיסָה בּוֹ16. בֵּין הָאָדָם וְהַטֶּבַע, וּמִמֵּילָא הוּא אֶחָד מִיסוֹדוֹת הַנֶּפֶשׁ הָאֶנוֹשִׁית, אֶחָד מִן הַיְסוֹדוֹת הָעִקָּרִיִּים וְהַקַּיָּמִים בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם הַפְּרָטִי, וּמִמֵּילָא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת, יְסוֹד עוֹלָמִי, נִצְחִי, שֶׁל הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, – אוֹ הִיא אֵינָהּ בְּעִקָּר אֶלָּא יְלִידַת הַחַיִּים הַחֶבְרוּתִיִּים בִּתְקוּפָה יְדוּעָה, בִּתְקוּפַת הַיַּלְדוּת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וּמִמֵּילָא הִיאּ פּוֹחֶתֶת וְהוֹלֶכֶת בְּמִדָּה שֶׁהָאָדָם גָּדֵל, וְהַחַיִּים הַחֶבְרוּתִיִּים הוֹלְכִים וּמִתְעַלִּים, וְתַחֲלֹף כָּלָה17, כְּשֶׁהָאָדָם יִגְדַּל וְחַיָּיו יִתְעַלּוּ בְּמִדָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה צֹרֶךְ בָּהּ? וּמִצַּד אַחֵר: אִם מִבְּחִינַת עֶרְכָּהּ הַתַּרְבּוּתִי וְהַמּוּסָרִי, מִבְּחִינַת פּעֻלָּתָהּ עַל הַחַיִּים וְהַיְצִירָה הַלְאֻמִּית, הוּא יִתְרוֹן לָאָדָם, כֹּחַ מַשְׁלִים, מַעֲמִיק וּמַעֲשִׁיר, אוֹר מֵאִיר הוֹלֵךְ וְגָדֵל, בְּמִדָּה שֶׁרוּחַ הָאָדָם גְּדֵלָה, אוֹ לְהֶפֶךְ?

(חשבוננו עם עצמנו ג)

בִּלְאֻמִּּיּוּת יֵשׁ מוֹמֶנְט קוֹסְמִי, כְּאִלּוּ תֹּאמַר: רוּחַ הַטֶּבַע שֶׁל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת הָאֻמָּה, שֶׁנִּתְמַזֵּג בְּרוּחָהּ שֶׁל הָאֻמָּה. זֶהוּ מְקוֹר הַחַיִּים וְהַיְצִירָה, מְקוֹר הַשֶּׁפַע18 הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֻמָּה, וּבָזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין אֻמָּה, גּוּף קִבּוּצִי חַי וְיוֹצֵר, וּבֵין חֶבְרָה, גּוּף מֵיכָנִי מִתְנוֹעֵעַ וְעוֹשֶׂה.

(עבודתנו מעתה ב)

מַה תִּהְיֶה צוּרַת הַלְאֻמִּיּוּת הַחֲדָשָׁה? אֶת זֶה אֵין לְהַגִּיד. הַחַיִּים הוֹלְכִים בְּלִי דֶרֶךְ, מִתְחַדְּשִׁים וּמְחַדְּשִִׁים בְּלִי תָּכְנִית. כָּל צַעַד מִצַּעֲדֵיהֶם הוּא עֶצֶם הַהִתְחַדְּשׁוּת וְהַחִדּוּשׁ. אַחַת אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, כִּי הִיא תִּהְיֶה יוֹתֵר קְרוֹבָה אֶל הַטֶּבַע, יוֹתֵר נִפְעֶלֶת, יוֹתֵר מֵחֲוָיָה בַּמּוֹמֶנְט הַקּוֹסְמִי.

(עבודתנו מעתה ב)

אִם יְקֻיַּם בְּאַחַד הַיָּמִים הֶחָזוֹן אֲשֶׁר מִלְחָמוֹת בָּאָרֶץ לֹא תִהְיֶינָה עוֹד, הֲרֵי עָלוּל הַדָּבָר לָבֹא רַק בְּדֶרֶךְ הַלְאֻמִּיּוּת הַכַּבִּירָה19, הָאֱנוֹשִׁית־קוֹסְמִית.

(מכתבים מא"י ב)


3. הָאֻמָּה וְהָאֱנוֹשִׁיּוּת    🔗

בַּמְּצִיאוּת אֵין קִבּוּץ אֱנוֹשִׁי אֶחָד וְאֵין חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים כְּלָלִיִּים. בַּמְּצִיאוּת יֵשׁ רַק אֻמּוֹת, וְהָאֱנוֹשִׁיּוּת אֵינָהּ אֶלָּא אַבְּסְטְרַקְצִיָּה20 אוֹ סִכּוּמָם הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת. אֵין שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם חַי חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים סְתָם, אֲבָל כָּל אָדָם חַי חַיִּים לְאֻמִּיִּים. מִי שֶׁמּוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הָאֻמָּה, בְּבַקְּשׁוֹ חַיִּים יוֹתֵר רְחָבִים, רוֹאֶה אֶת צֵל הַחַיִּים כְּחַיִּים, וְהַצֵּל הֲרֵי הוּא תָּמִיד הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּמִדָּה שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקָעַת.

(האדם והטבע ד)

אֵין בָּעוֹלָם אָדָם סְתָם, בֵּן לָאֱנוֹשִׁיּוּת בְּלִי אֶמְצָעִי, כִּי אֵין בָּעוֹלָם חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים סְתָם. כָּל אָדָם הוּא בֵּן לְאֻמָּה יְדוּעָה וְחַי אֶת חַיֵּי אֻמָּתוֹ אוֹ חַיֵּי אֻמָּה אַחֶרֶת, כִּי הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים הֵם תָּמִיד לְאֻמִּיִּים. לְהַקְנוֹת אֶת רַעְיוֹן הֶעָתִיד21, אֶת הַרַעְיוֹן לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים וּלְתַקֵּן אֶת הָאָדָם לַצִּבּוּר, עַד הֱיוֹתוֹ כֹּחַ פּוֹעֵל בְּנֶפֶשׁ הַצִּבּוּר בְּתֹקֶף וּבִתְמִידוּת שֶׁל כֹּחַ חִיּוּנִי, אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָה לְאֻמִּית, אֻמָּה וְאֻמָּה לְפִי טֶבַע עַצְמָהּ וּלְפִי טֶבַע אַרְצָהּ, עֲבוֹדָה חַיָּה וּמַקִּיפָה אֶת כָּל הַחַיִּים, הֶחָמְרִיִּים וְהַרוּחָנִיִּים כְּאֶחָד, בְּבַת אַחַת וְחוֹדֶרֶת לְכָל מַעֲמַקֵּי הַחַיִּים, עַד לְעֹמֶק הַחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים וְעַד בִּכְלָל.

(לברור עמדתנו א)

הָאָדָם הַפְּרָטִי, כָּל אָדָם בְּמִדָּה שֶׁהוּא אָדָם, בַּעַל הַכָּרָה אֱנוֹשִׁית וְהַשָּׂגָה חִיּוּנִית אֱנוֹשִׁית, יֵשׁ לוֹ מִצַּד תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הַמְיֻחֶדֶת יַחַס מְיֻחָד אֶל הָעוֹלָם וְהַחַיִּים. זֹאת הִיא צוּרָתוֹ הָרוּחָנִית, עַצְמוּתוֹ. בֵּרוּר הַיַּחַס הַזֶּה – זֶהוּ יְצִירַת חַיָּיו וְעוֹלָמוֹ, אוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּרוּר עֶלְיוֹן22, הַעֲלָאַת עַצְמוּתוֹ לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה. הַיַּחַס הַזֶּה שֶׁל הָאָדָם הַפְּרָטִי אֵינוֹ דָבָר שָׁלֵם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הַיַּחַס הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא אַטּוֹם23 מִיַּחֲסָהּ שֶּׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְלָלוּתָהּ, שֶׁבּוֹ, בַּיָּם הָגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל חַיִּים גְּלוּיִּים, מִשְׁתַּקֶּפֶת כָּל הַבְּרִיאָה הָעוֹלָמִית בְּכָל שְׁלֵמוּתָהּ וְאַחְדוּתָהּ, בְּכָל הֶקֵּפָהּ וְעָמְקָהּ, כָּל הַהֲוָיָה הַנִּצְחִית אוֹ הַחַיִּים הַנַּעֲלָמִים24. שְׁנֵי הַקְּצָווֹת הָאֵלֶּה, הָאִינְדִיבִידוּאָלִיּוּת שֶׁל הַפְּרָט וְהָאוּנִיבֶרְסָלִיּוּת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, בּוֹלְטִים לְמַדַּי בְּתוֹר יְסוֹדוֹת מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְעֶרְכָּם בַּחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים25 שֶׁל הָאָדָם גָּלוּי. אוּלָם שְׁנֵי אֵלֶּה אֵינָם עוֹד דָּבָר שָׁלֵם וְחַי בְּלִי חֻלְיָה שְׁלִישִׁית הַמְאַחֶדֶת וּמְחַיָּה אוֹתָם. הָאָדָם הַיְחִידִי, לוּ הָיָה נִשְׁאָר תָּמִיד יְחִידִי, לֹא הָיָה לְעוֹלָם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הַקַּדְמוֹנִי, הַבַּהֲמִי26. הַיְסוֹד הָאִינְדִיבִידוּאָלִי בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֵין בּוֹ אֵיפוֹא אֶלָּא פְּרָטִיּוּתוֹ וְאֵינוֹ אֶלָּא מַעְיָן חָתוּם, הַטּוֹבֵעַ אֶת צוּרָתוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ וּמוֹפִיעַ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֲבָל אֶת הַדְּחִיפָה לִפְעֻלָּתוֹ הוּא מְקַבֵּל מִמָּקוֹם אַחֵר, מִן הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים. הַיְסוֹד הַאֱנוֹשִׁי בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הוּא אֲבִי הַתְּכוּנוֹת הַכְּלָלִיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית וְשֶׁל הַשְּׁאִיפוֹת הַכְּלָלִיּוֹת בַּחַיִּים, בְּיִחוּד שֶׁל הַשְּׁאִיפָה לְאַחְדוּת כְּלָלִית, אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְפַרְנְסָן27 בְּלִי אֶמְצָעִי, אֵינוֹ נוֹתֵן חַיִּים. הָאֱנוֹשִׁיּוּת אֵינָהּ גוּף קִבּוּצִי אֶחָד מְאֻחָד וְשָׁלֵם וְאֵין לָהּ חַיִּים מְאֻחָדִים וּשְׁלֵמִים, שׁוֹטְפִים בְּשֶׁטֶף אֶחָד, כִּי אֵינָהּ אֶלָּא סִכּוּמָם הַכּוֹלֵל שֶׁל גּוּפִים קִּבּוּצִיִּים רַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד חַי לוֹ אֶת חַיָּיו הַמְיֻחָדִים, הַנִּבְדָּלִים וְהַנִּפְרָדִים לְגַמְרֵי מֵחַיֵּי יֶתֶר הַקִּבּוּצִים. הַחֻלִיָה הַשְּׁלִישִׁית, הַמְאַחֶדֶת וּמְחַיָּה, הוּא כָּל אֶחָד מִן הַגּוּפִים הַקִּבּוּצִיִּים הָאֵלֶּה. וּמִכָּאן הַיְסוֹד הַשְּׁלִישִׁי הָעִקָּרִי, הַיּוֹתֵר פָּעִיל בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, הַיּוֹצֵר בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם – הָאֻמָּה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)


אֻמָּה וֶאֱנוֹשׁוּת: מלואים

הַאִם אֶפְשָׁר אוֹ הַאִם רָצוּי, שֶׁכָּל הָאֱנוֹשׁוּת מִסּוֹף כַּדּוּר הָאָרֶץ וְעַד סוֹפוֹ תִחְיֶה חַיִּים אֲחָדִים, חַיִּים בַּעֲלֵי צוּרָה אַחַת וְגוֹן אֶחָד? הַאִם אֵין זֶה אוֹמֵר טִשְׁטוּשׁ כָּל הַצּוּרוֹת הַשּׁוֹנוֹת לְאֵין־סוֹף, מְחִיקַת כָּל הָעַצְמֻיּוֹת הָעֲמֻקּוֹת לָאֵין־סוֹף שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם? הַאִם לֹא זֶה כָּל אוֹרָם וְכָל סוֹדָם שֶׁל הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, שֶׁכָּל עָם וְכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁבְּכָל עָם הוּא כְעֵין עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּעֵין הִשְׁתַּקְּפוּתָהּ וְהִתְגַּלְּמוּתָהּ שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה הָעוֹלָמִית לָאֵין־סוֹף בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת, בְּגוֹן מְיֻחָד, בַּהֲאָרָה מְיֻחֶדֶת? הַאִם לֹא זֶה כָל הַקֶּסֶם וְהַהוֹד שֶׁל צֶלֶם הָאֱלֹהִים שֶׁבָּאָדָם, הַאִם לֹא כַאן מְקוֹר הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה? אוֹ הַאִם, לְהֶפֶךְ, לֹא טִשְׁטוּשׁ הַצּוּרוֹת, שֶׁהוּא בְעֶצֶם אֶחָד עִם צִמְצוּם “הָאֲנִי” הָאֱנוֹשִׁי – הַאִם לֹא זֶהוּ מְקוֹר הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַשֶּׁקֶר וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלוּ?

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)


4. הָאֻמָּה וְהָיָּחִיד    🔗

הָאֻמָּה הִיא כְּעֵין מִצּוּעַ28 בֵּין נִשְׁמַת הַיָּחִיד וּבֵין נִשְׁמַת הָעוֹלָם, כְּעֵין מִצּוּעַ בֵּין הַחַיִּים שֶׁל צִמְצוּם הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי וּבֵין הַחַיִּים שֶׁל הִתְפַּשְּׁטוּת הָעוֹלָם בּכְלָלוֹ, הָ“אֲנִי” הָעוֹלָמִי.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

נְקֻדָּה מֶרְכָּזִית לְאֻמִּית כְּלָלִית, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בָּהּ מַחֲלֹקֶת29, יְכוֹלָה לִהְיוֹת רַק נְקֻדָּה שֶהִיא מֶרְכָּזִית בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַדָּת בְּלֵב בְּנֵי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים.

(הערכת עצמנו ג)

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר עָם, אֻמָּה, הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר: צֵרוּף עָמֹק שֶׁל חַיִּים, כְּבַיָּכוֹל, חַיֵּי חַיִּים, צֵרוּף אִישִׁיּוּת־תָּאִים30 לְאִישִׁיּוּת אַחַת שְׁלֵמָה; הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר: כֹּחַ יוֹצֵר חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים מְיֻחָדִים, עַצְמִיִּים, מְקוֹרִיִּים, בְּצֶלֶם31 חַיֵּי הַטֶּבַע הַמְיֻחָדִים שֶׁל הָאָרֶץ שֶָהָאֻמָּה נוֹלְדָה בָּהּ וְקִבְּלָה אֶת חִנּוּכָהּ הָרִאשׁוֹן, הַיְסוֹדִי. הָאֻמָּה – הָאֻמָּה, הַמִּשְׁפָּחָה הַגְּדוֹלָה וְלֹא הַחֶבְרָה – בָּרְאָה אֶת הָלָּשׁוֹן, אֶת הַדָּת, כְּלוֹמֵר אֶת יְסוֹדֵי חֶשְׁבּוֹן הָעוֹלָם שֶׁל הָאָדָם32, אֶת הַמּוּסָר, אֶת הַשִּירָה, אֶת הַחַיִּים החֶבְרוּתִיִּים. וּבְמוּבָן זֶה אֶפְשָׁר לֵאמֹר: הָאֻמָּה יָצְרָה אֶת הָאָדָם.

(מתוך קריאה א)

כָּל “אֲנִי” פְּרָטִי, בְּמִדָּה שֶׁהוּא מְקוֹרִי, כְּלוֹמֵר, בְּמִדָּה שֶׁהוּא יוֹנֵק מִתְּחוּם הַחַיִּים, מִתְּחוּם הַהֲוָיָה הָאֵין־סוֹפִית, בְּאוֹתָהּ מִדָּה הוּא יוֹנֵק תָּמִיד מִמָּקוֹר לְאֻמִּי, הוּא לְאֻמִּי בִּיצִירָתוֹ וּבְכָל גִּלּוּיֵי עַצְמוּתוֹ, אִם מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת33 בְּעָלִים, וּלְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת, אֲפִלּוּ לַמְרוֹת מַה שֶּׁבְּעָלָיו מִצַּד הַכָּרָתוֹ, מִצַּד דֵּעוֹתָיו כּוֹפֵר בַּלְאֻמִּיּוּת.

(הקונגרס א)

עִקַּר מְקוֹמָם שֶׁל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים וְשֶׁל הַשְּׁאִיפוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם הוּא בָּאֻמָּה וְלֹא בַּיָּחִיד. הַיָּחִיד הוּא יְצוּר כַּפֶּיהָ שֶׁל הָאֻמָּה וְלֹא לְהֶפֶךְ. הָאֻמָּה הִיא כְּעֵין אִישִׁיּוּת שְׁלֵמָה, כְּעֵין אִישִׁיּוּת עוֹלָמִית, בַּת אֹפֶק יָדוּעַ, אִישִׁיּוּת הָעֲשׂוּיָה לְהִתְפַּתֵּחַ, לִגְדּוֹל, עַל פִּי דַרְכָּה הַמְיֻחָד הָעַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּתֵּחַ וְגָדֵל הַיָּחִיד, הָאִישִׁיּוּת־הַתָּא, הָאִישִׁיּוּת בַּת הָאֻמָּה, יוֹתֵר נָכוֹן, מִתּוֹךְ שֶׁמִּתְפַּתְּחִים וּגְדֵלִים הַיְחִידִים, הָאִישִׁיּוֹת־הָתָּאִים.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַהֲוָיָה הָאֵין־סוֹפִית אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּקֵּף בָּ“אֲנִי” פְּרָטִי, בְּטִפָּה אַחַת שֶׁל מַיִם, בְּכָל שְׁלֵמוּתָהּ וּמִכָּל צְדָדֶיהָ. בְּכָל שְׁלֵמוּתָהּ וּמִכָּל הַצְּדָדִים הִיא מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּכָל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, יוֹתֵר נָכוֹן, בְּכָל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ, בְּכָל אוֹתָהּ בְּחִינַת הַהֲוָיָה, שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָהּ חַיִּים בְּעֶצֶם. אוּלָם הַיָּם הַשָּׁקוּף הַזֶּה אֵינוֹ כֻּלּוֹ שֶׁטַח אֶחָד שָׁוֶה בַּכֹּל; הוּא בַּעַל שְׁטָחִים רַבִּים, הַנִּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה בְּצוּרָה, בְּגַוָּן, בִּתְכוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה חֶבְלֵי הָאָרֶץ שֶׁהֵם נִמְצָאִים שָׁם. הָאֻמָּה, הָ“אֲנִי” שֶׁל אֻמָּה הוּא שֶׁטַח אֶחָד מֵאֵלֶּה, הוּא שַׁעַר־עוֹלָם34 אֶחָד.

(הקונגרס א)

הָאִישִׁיּוּת שֶָל הַיָּחִיד35 אֵינָהּ אֶלָּא תָּא בָּאִישִׁיּוּת הַקִּבּוּצִית שֶׁל הָאֻמָּה, וְרַק בְּמִדָּה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת חַיִּים מֵהָאִישִׁיּוּת הַלְאֻמִּית וּמוֹסִיפָה חַיִּים לָאִישִׁיּוּת הַלְאֻמִּית, בָּהּ בְּמִדָּה הִיא תָּא חַי וּבָרִיא, בָּהּ בְּמִדָּה הִיא אִישִׁיּוּת שְׁלֵמָה, גְדוֹלָה, עֲמֻקָּה, כַּבִּירָה.

(האדם והטבע ד)

הֲמּוֹמֶנְט הַקּוֹסְמִי הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל הַיָּחִיד, חֶלְקוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי בָּ“אֲנִי” הַקִּבּוּצִי, הַלְאֻמִּי, וְהַמּוֹמֶנְט הַהִסְטוֹרִי36 הוּא חֶלְקָם שֶׁל הָרַבִּים, חֶלְקוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַקִּבּוּצִי, הַלְאֻמִּי, בָּ“אֲנִי” הַפְּרָטִי.

(האדם והטבע ד)

אִם הִרְכַּבְתָּ תַּפּוּחַ זָהָב בְּלִימֹון, הֲרֵי שֶׁלֹּא יִגְדַּל עוֹד לִימוֹן וְלֹא יִינַק עוֹד אוֹ שֶׁלֹּא יְעַכֵּל עוֹד אֶת הָמָּזוֹן הַדָּרוּשׁ לְלִימוֹן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁתַּעֲמִידֵהוּ בְּכָל הַתְּנָאִים הָרְצוּיִים וְתַמְצִיא לוֹ אֶת כָּל הֶחֳמָרִים הָרְצוּיִים לְגִדּוּלוֹ שֶׁל לִימוֹן. וְאִם הִרְכַּבְתָּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, לֹא תִגְדַּל אָמְנָם הַהַרְכָּבָה, אֲבָל גַּם הַגֶּזַע לֹא יִגְדַּל בְּדַרְכּוֹ הַטִּבְעִית, אִם כִּי הוּא נִשְׁאַר אִילָן כְּשֶׁהָיָה וְלִכְאוֹרָה אוֹתוֹ הָאִילָן הַפְּרָטִי כְּשֶׁהָיָה. לִקּוּי הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית37 בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם הַפְּרָטִי, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר לִקּוּי הָ“אֻנִי” הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ. בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה הֲרֵי זֶה אוֹמֵר לִקּוּי הָאָדָם38 שֶׁבּוֹ.

(הערכת עצמנו ג)

יְצִירַת הַחַיִּים הִיא תָּמִיד לְאֻמִּית. בִּכְלָל, הַיְסוֹד הָעִקָּרִי בְּכִשְׁרוֹן הַיְצִירָה שֶׁל הָאִישִׁיּוּת הוּא תָּמִיד הַיְסוֹד הַלְאֻמִּי39 שֶׁבְּנַפְשָׁהּ. וְאִישִׁיּוּת פְּרָטִית יְהוּדִית, עַד כַּמָּה שֶׁהִיא מַשִּׂיגָה אֶת עַצְמָהּ מִתּוֹכָהּ40, עַד כַּמָּה שֶׁעַצְמוּתָהּ דּוֹרֶשֶׁת אֶת תַּפְקִידָהּ לִהְיוֹת יוֹצֶרֶת מִתּוֹךְ עַצְמָהּ, לֹא תְּוַתֵּר אַף שַׁעַל מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמֵנוּ41 הַיְּהוּדִי, כִּי נָחוּץ הוּא לָהּ בִּשְׁבִיל יְצִירַת עַצְמוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, בְּבַקְשׁוֹ תְּחִיָּה לְאֻמִּית, דּוֹאֵג קֹדֶם כֹּל לִשְׁלֵמוּת הָאָדָם שֶׁבּוֹ, דּוֹאֵג עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִשְׁלֵמוּת הָאֻמָּה. אֶחָד הוּא הָ“אֲנִי”, וְכֹל הַמְחַלְּקוֹ42 – מְמִיתוֹ, מֵמִית אֶת הָעַצְמִיּוּת שֶׁבּוֹ. וּמִי שֶׁהַיְּהוּדִי שֶׁבּוֹ סוֹתֵר אֶת הָאָדָם שֶׁבּוֹ, תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם מֻתָּר לוֹ לְהִשָּׁאֵר יְהוּדִי: אֶת הָאָדָם אָסוּר לְהַקְרִיב אֲפִלּוּ עַל מִזְבַּח הָאֻמָּה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

אֵין הָאָדָם חַי אֶת הַטֶּבַע לְעָמְקוֹ בְּתוֹךְ גַּן נָטוּעַ עַל פִּי הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה43 שֶׁל הַגַּנָּנוּת, כִּי אִם בְְתוֹךְ הַטֶּבַע הַפִּרְאִי, עִם הָעִרְבּוּבְיָה וְהַעְדֵּר־הַסִּמֶּטְרִיָָּה שֶׁבּוֹ, עִם כָּל הַשְּׁמָמוֹת, הַבִּצּוֹת, הַתְּהוֹמוֹת שֶׁבּוֹ, וְאֵין הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי חַי אֶת הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית לְעָמְקָהּ לֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁבְּשִירָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁבָּאֳמָנוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁבְּמַחֲשָבָה, בִּכְלָל, לֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁבְּצוּרָה. לֹא מֵהַרְגָּשׁוֹת מִן הַמּוּכָן44 וְלֹא מִמַּחֲשָׁבוֹת מִן הַמּוּכָן נִזּוֹנָה הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית הַחַיָּה. הִיא זְקוּקָה לְמַה שֶּׁמְּעוֹרֵר אֶת הַהַרְגָּשָׁה וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי לִפְעֻלָּה עַצְמִית. הִיא נִזּוֹנָה מֵהַחֹמֶר הַהִיּוּלִי45 שֶׁל כָּל הַרְגָּשָׁה וְשֶׁל כָּל מַחֲשָׁבָה לְאֻמִּית, מֵהַחֹמֶר הַהִיּוּלִי שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה, אֲשֶׁר בְּאֻמָּה חַיָּה הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְחַדֵּשׁ בְּמִדָּה שֶׁהַהוֹלֵךְ לְפָנָיו קִבֵּל צוּרָה שֶׁל חַיִּים וִיצִירָה, וּבְאֻמָּה חֲצִי־מֵתָה כְּאֻמָּתֵנוּ, שֶׁאֵין לָהּ חַיִּים מִשֶּׁלָּהּ, אֵין לוֹ קִיּוּם אַחֵר אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּר, בִּבְחִינַת אוֹר גָּנוּז, בְּכָל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָהּ מִן הֶעָבָר, מֵחַיֶּיהָ הָעַצְמִיִּים, בְּכָל הַקְּמָטִים וְהָעַקְמוּמִיּוּת, בְּכָל הָעִרְבּוּבְיָה וְהַעְדֵּר־הַסִּמֶּטְרִיָָּה, בְּכָל הָרָמוֹת וְהַתְּהוֹמוֹת שֶׁבַּנִּשְׁאָר.

(הערכת עצמנו ג)


5. עַם וָאָרֶץ    🔗

הָאָרֶץ הִיא בְפֹעַל תָּמִיד קִנְיָן מְדִינִי שֶׁל הָעוֹבְדִים אוֹתָהּ, אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁהָעָם מְשֻׁלָּל חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.

(עבודתנו מעתה ב)

אֵין עָם קוֹנֶה אֶת אַדְמָתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ46, עַל יְדֵי הוֹצָאַת כֹּחוֹתָיו הַגּוּפָנִיּים וְהָרוּחָנִיִּים אֶל הַפּוֹעַל, עַל יְדֵי הֲבָאַת עַצְמוּתוֹ לִידֵי גִלּוּי. פֹּה יֶשְׁנָה בְּּּמוּבָן יָדוּעַ קְנִיָּה הֲדָדִית47, אֲבָל הָרִאשׁוֹן הוּא בְּכָל זֹאת הָעָם, הָעָם קוֹדֵם לָאָרֶץ, וְעָם פָּרָזִיטִי48 אֵינוֹ עָם, כְּלוֹמֵר, אֵינוֹ עָם חָי.

(מעט התבוננות א)


6. אֻמָּה וְדָת    🔗

הַמּוֹמֶנְט הַקּוֹסְמִי שֶׁבַּלְאֻמִּיּוּת מִתְגַּלֵּם בְּיִחוּד בַּדָּת הַלְאֻמִּית, וְאֶת כֹּחוֹ יֵשׁ לִרְאוֹת בְּיוֹתֵר בְּהִירוּת בְּאֻמָּה שֶׁדָּתָהּ הִיא פְּרִי רוּחָהּ49 וְשֶׁנּוֹסָף לָזֶה הִיא עֲקוּרָה מֵאַדְמָתָהּ וּפְזוּרָה בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, בְּקֶרֶב עַמִּים אַחֵרִים – בְּעַם יִשְׂרָאֵל.

(האדם והטבע ד)

בְּמִדָּה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת הַרְגָּשַׁת הָאַחְדוּת הַקִּבּוּצִית, בְּיִחוּד הַלְאֻמִּית, בְּקֶרֶב בְּנֵי הַקִּבּוּץ, בָּהּ בְּמִדָּה מִזְדַּכֶּכֶת50 הַשָּׂגַת אַחְדוּת הָאֱלֹהוּת שֶׁלָּהֶם. אַחְדוּת הָאֱלֹהוּת, אֶפְשָׁר לֵאמֹר, הִיא קְנֵה הַמִּדָּה לְהַרְגָּשַׁת הָאַחְדוּת הַקִּבּוּצִית בְּקֶרֶב בְּנֵי הַקִּבּוּץ. וּמִטַּעַם זֶה, כְּשֶׁהַקִּבּוּץ מִתְרַבֶּה לֹא מִתּוֹכוֹ וְלֹא עַל יְדֵי אִחוּד פְּנִימִי, גִּזְעִי, שִׁבְטִי, לְאֻמִּי, כִּי אִם אִחוּד מְדִינִי, עַל יְדֵי כִּבּוּשׁ וְכַדּוֹמֶה, גַּם אָז אָמְנָם מִתְאַחֲדִים הָאֱלִילִים, אֲבָל אִחוּד זֶה אֵינוֹ שֶׁל מְזִיגָה עֶלְיוֹנָה, כִּי אִם אִחוּד מֵיכָנִי, כְּאִלּוּ תֹּאמַר, לֹא אִחוּד דָּתִי, כִּי אִם אִחוּד פּוֹלִיטִי.

(האדם והטבע ג)

הַיַּחַס הַדָּתִי הוּא דָבָר קַיָּם, נִצְחִי51 בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. הוּא הַיַּחַס הַיּוֹתֵר עָמֹק בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, עָמֹק מִן הַיַּחַס הָאֶסְתֶּטִּי, הָעוֹמֵד בְּעִקָּר עַל הַצּוּרָה הַחִיצוֹנִית אוֹ אֲפִלּוּ הַפְּנִימִית, עָמֹק מִן הַיַּחַס הַמּוּסָרִי, הָעוֹמֵד בְּעִקָּר עַל הַתְּנוּעָה שֱׁבַּחַיִּים, עַל הַיְחָסִים הַחֶבְרוּתִיִּים, הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים, עַל הַיְחָסִים שֶׁל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם. הַיַּחַס הַדָּתִי עָמֹק מִכָּל צוּרָה, מִכָּל תְּנוּעָה, הוּא מֵעֵין הַנְּקֻדָּה הַהַנְדָּסִית שֶׁל כָּל צוּרָה וְשֶׁל כָּל תְּנוּעָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה וְיַחַס עָמֹק אֶל הַחַיִּים, כְּלוֹמֵר, קֹדֶם כֹּל אֶל חַיֵּי הַטֶּבַע בְּלִי אֶמְצָעִי, שָׁם יֵשׁ יַחַס דָּתִי, בֵּין אִם יֵשׁ שָׁם אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים, וַאֲפִלּוּ בְּאֵין שָׁם אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁלִילַת הַחַיִּים. הָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁנַּפְשׁוֹ מִתְעַרְטֶלֶת52 וּמִשְׁתַּחְרֶרֶת מִכָּל הַמֻּסְכָּם וְהַמְקֻבָּל, מִכָּל הַמֻּשְׂכָּל וְהַמְחֻכָּם53, מִכָּל הַבְלֵי בְּנֵי אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַטֶּבַע עֵירֹם, אֶת הַחַיִּים עֵירֻמִּים, הֲרֵי הוּא עַל כָּרְחוֹ מִתְיַחֵס אֶל הַכֹּל בְּיַחַס דָּתִי. הַיַּחַס הַדָּתִי הֲרֵי הוּא עֶצֶם הַיַּחַס הָעֵירֹם, הַמְעֻרְטָל מִכָּל מַה שֶׁחוֹצֵץ בֵין נֶפֶשׁ הָאָדָם וּבֵין נֶפֶשׁ הָעוֹלָם, יִחוּד שָׁלֵם. הָאֻמָּה הִיא הַנּוֹתֶנֶת לַיַּחַס הַדָּתִי עֵרֶךְ שֶׁל חַיִּים מַמָּשִׁיִּים54, שֶׁהֲרֵי הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, הַמֻּשְׂכָּלִים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְחָסִים, מַחֲשָבָה וְדִבּוּר, מַתְחִילִים, כְּמוֹ עֶצֶם הַיַּחַס הַדָּתִי, מִן הָאֻמָּה55. בְּחַיֵּי הָאֻמָּה מוֹצֵא לוֹ הַיַּחַס הַדָּתִי רִאשׁוֹנָה אֶת בִּטּוּיוֹ, לֹא רַק אֶת בִּטּוּיוֹ הַקִּבּוּצִי בַּחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים שֶׁל הָאֻמָּה, כִּי אִם גַּם אֶת בִּטּוּיוֹ הַפְּרָטִי בְּחַיֵּי כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָאֻמָּה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)


הַדָּת: מלואים

הַדָּת צָמְחָה לֹא מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְרוּרָה, כִּי אִם מִתּוֹךְ תְּהִיַּת הַנֶּפֶשׁ וְדִמְדּוּמֵי־הַכָּרָה, צָמְחָה, כְּמוֹ שֶׁטֶּבַע הַדָּבָר מְחַיֵּב, מִצִּדָּהּ הַגָּלוּי, הַמַּמָּשִׁי מִצַּד הַצּוּרָה. הַדָּבָר הַזֶּה הֵבִיא לִידֵי כַךְ, שֶׁגַּם בְּהִתְפַּתְּחוּת הַדָּת הָלְאָה הִתְפַּתְּחָה הַצּוּרָה עַל חֶשְׁבּוֹן הַתֹּכֶן. הַתֹּכֶן הַדָּתִי, שֶׁכֻּלּוֹ דָבָר פְּנִימִי לָאָדָם, שֶׁשָּׁרָשָׁיו בִּתְהוֹם הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית וְגִזְעוֹ עִם גּוּפוֹ צוֹמֵחַ וְעוֹלֶה בְכָל רַחֲבֵי הַנֶּפֶשׁ וְהַהַכָּרָה עַד סוֹף הַמַחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, הוּא בְעִקָּר חֶלְקוֹ שְׁל הַיָּחִיד, שֶׁל כָּל יָחִיד, אִם כִּי לֹא רַק בְּתוֹר יָחִיד, כִּי אִם גַּם בְּתוֹר פְּרָט מֵהַכְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַדָּת הִיא בְעֶצֶם הַנְּקֻדָּה הַמְאַחֶדֶת אֶת כָּל אִישֵׁי הָאֻמָּה לְאִישִׁיּוּת קִבּוּצִית אַחַת, אֶת כָּל “הָאֲנִי”ים הָאִישִׁיִּים לַ“אֲנִי” לְאֻמִּי אֶחָד, וְהָעֲשׂוּיָה לְאַחֵד עַל פִּי מַהוּתָהּּ הָאֲמִתִּית אֶת כָּל הָאֻמּוֹת לֶאֱנוֹשׁוּת אַחַת, וְכֵן הָלְאָה. וּמֵאַחַר שֶׁהִתְקַדְּמוּת הַמַּחֲשָׁבָה וְהִזְדַּכְּכוּת הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית בִּכְלָל בָּאוֹת בְּעִקָּר עַל יְדֵי יְחִידִים, הֲרֵי שֶׁהַתֹּכֶן הַדָּתִי הָיָה עָלוּל לָלֶכֶת רֶגֶל בְּרֶגֶל עִם הַמַּחֲשָׁבָה וְהָרוּחַ הַמִּתְקַדְּמוֹת, לְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהִתְעַלּוֹת בְּיַחַד עִמָּהֶן וּבְמִדָּה אַחַת עִמָּהֶן, אוּלָם הַצּוּרָה הַדָּתִית, הַגְּלוּיָה, הַמַּמָּשִׁית, בְּעִקָּר יְצִירַת הַדִּמְיוֹן, הִיא בְעִקָּר חֶלְקוֹ שֶׁל הַכְּלָל, שֶׁל הַקִּבּוּץ, שֶׁל הָאֻמָּה. מוּבָן, כִּי הַקִבּוּץ מִתְפַּתֵּחַ בְּיֶתֶר מְתִינוּת מֵהַיָּחִיד. בִּכְלָל, מִטִּבְעוֹ שֶׁל הַקִּבּוּץ הוּא שֶׁהִנּוֹ יוֹתֵר אִינֵרְטִי מֵהַיָּחִיד. כִּי עַל כֵּן נִשְׁאֲרָה תָמִיד צוּרַת הַדָּת מֵאֲחוֹרֵי הַמַּחֲשָׁבָה הַמִּתְקַדֶּמֶת וְהָרוּחַ הַמִּזְדַּכֶּכֶת. הִיא הָיְתָה תָמִיד מְפַגֶּרֶת נֶחֱשֶׁלֶת, וְאֵין פֶּלֶא, כִּי לַאַחֲרוֹנָה נִתְאַבְּנָה. הֲלֹא כַךְ הוּא בִכְלָל טִבְעוֹ שֶׁל כָּל מוֹסָד קִבּוּצִי, כְּמוֹ הַסֵּדֶר הַמְדִינִי, הַחֶבְרָתִי וְכַדּוֹמֶה, אִם כִּי עַל הָרֹב אֵין מוֹסָדוֹת כָּאֵלֶּה מַגִּיעִים לִידֵי הִתְאַבְּנוּת כָּזֹאת מִצַּד אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם לְאֵלֶּה שָׁרָשִׁים כָּל־כַּךְ עָמֻקִּים בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְאֵינָם עֲלוּלִים לְפִי זֶה לְהִתְקַדֵּשׁ בְּעֵינֵי הָעָם בְּמִדָּה כָזֹאת, וּמִצַּד שֵׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹתֵר מַמָּשִׁיִּים וְנוֹגְעִים יוֹתֵר בְּעִנְיְנֵיהֶם הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁל הַחַיִּים. כַּךְ נִתְקַדְּשָׁה הַצּוּרָה הַדָּתִית, עַד שֶׁהַתֹּכֶן נַעֲשֶׂה טָפֵל לָהּ. הַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָךְ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ הָעֲמֻקָּה, בַּעֲלַת הָרֶגֶשׁ הַדָּתִי הֶעָמֹק וְהַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, הָיְתָה מָכְרַחַת לְהִסְתַּגֵּל, לְבַקֵּשׁ פְּשָׁרוֹת עִם הַצּוּרָה הַדָּתִית שֶׁנִּתְיַשְּׁנָה וְנִתְאַבְּנָה, אוֹ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהִתְיַחֵד בְּפִנָּה מְיֻחֶדֶת לָהּ לְעַצְמָהּ וּכְאִלּוּ לְהִקָּרַע מִנֶּפֶשׁ הָאֻמָּה, בְּנִגּוּד גָּמוּר לִשְׁאִיפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַדָּת. אֵין פֶּלֶא, כִּי לְאַחֲרוֹנָה הָלְכָה הַמַּחֲשָׁבָה הַחַיָּה, הַמְבַקֶּשֶׁת, הַסּוֹקֶרֶת וְהַחוֹקֶרֶת, וְעִמָּהּ הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה הַשּׁוֹאֶפֶת לְהִתְחַדְּשׁוּת, הָלֹךְ וְהִתְרַחֵק מֵהַדָּת בִּכְלָל, וּבְיִחוּד בְּמָקוֹם שֶׁהַטֶּבַע הֶעָשִׁיר הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶן בְּיַד רְחָבָה עִנְיָנִים כָּל־כַּךְ עֲמֻקִּים וּרְחָבִים, שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהָיוּ יְכְוֹלוֹת לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַדָּת וְלִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנָהּ, אִם בְּמִדָּה יְדוּעָה אוֹ לְגַמְרֵי. וּכַךְ הָיָה אֶפְשָׁר, כִּי עָם, שֶׁיָצְאוּ מִקִּרְבּוֹ פִילוֹסוֹפִים, מְשׁוֹרְרִים, יוֹצְרִים, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בְּקֶרֶב יֶתֶר הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים וְשֶׁהַשְׁפָּעָתָם עַל הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית נִכֶּרֶת עַד הַיּוֹם, כִּי עָם56 כָּזֶה יִהְיֶה שָׁקוּעַ בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים וּבְמִדּוֹת שֶׁל אֱלִילוּת. וְעַד כַּמָּה הָיָה הָעָם הַזֶּה עִם כָּל חָכְמָתוֹ, שִׁירָתוֹ וִיצִירָתוֹ, עִם כָּל הַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן שֶׁרוֹצִים לִרְאוֹת בְּהַטָּפָתָם שֶׁל פִּילוֹסוֹפָיו, רָחוֹק מִמּוּסָרִיּוּת טְהוֹרָה.57

(האדם והטבע ג)

הָ“אֲנִי” הַמַּכִּיר בְּמִדָּה שֶׁהוּא מַכִּיר בְּמִדָּה, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ וְחוֹשֵׁב, רוֹאֶה בָּעוֹלָם וּבַחַיִּים נִגּוּדִים וּסְתִירוֹת לְאֵין־סוֹף וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ, בְּמִדָּה שֶׁהוּא חוֹתֵר לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת, נִקְלָע בְּכַף הַקֶּלַע מִסְּתִירָה לִסְתִירָה עֲמֻקָּה מִמֶּנָהּ וּרְחָבָה מִמֶּנָּהּ, עַד שֶׁלְּאַחֲרוֹנָה הוּא נֶחְבָּט בַּסְּתִירָה הַתְּהוֹמִית, הַיְסוֹדִית, הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַסְּתִירוֹת כֻּלָּן. מִצַּד אֶחָד הוּא רוֹאֶה בַּטֶּבַע חֻקִּיּוּת מָחְלֶטֶת, מְדֻיֶּקֶת בְּהֶחְלֵט, סֵדֶר קַיָּם בִּלְתִּי־נוֹטֶה מִדַּרְכּוֹ נְטִיָּה כָּל שֶׁהִיא מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. אֶת זֶה הוּא רוֹאֶה בְּיִחוּד בַּטֶּבַע הַהֹוֶה, הַדּוֹמֵם בִּכְלָלוֹ וּבְכָל פְּרָטָיו, כְּמוֹ בְהִתְהַוּוּתָן שֶׁל שִׁיטוֹת גְּרָמֵי הַשָּׁמַיִם בְּמַהֲלָכָן, בְּחָרְבָּנָן, בַּחֶזְיוֹנוֹת הַפִיסִיִּים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהַכֹּל גָּלוּי שָׁם לִפְנֵי הַהַכָּרָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ שָׁם בְּסֵדֶר אֶחָד. בְּאֵין תַּעֲרֹבֶת יְסוֹדִית מִסֵּדֶר אַחֵר, מִבְּחִינַת הֲוָיָה אַחֶרֶת. שָׁם אֵין סְתִירוֹת, אִם לֹא לְהַכְנִיס שָׁמָּה סְתִירוֹת לְקוּחוֹת מִסְּפֵרַת הַחַיִּים, כְּלוֹמֵר, אִם לֹא לִרְאוֹת סְתִירוֹת בְּהִתְנַגְּשׁוּתָם שֶׁל כֹּחוֹת־הַטֶּבַע הַשּׁוֹנִים. בְּחֻקִּיּוּת מָחְלֶטֶת כָּזֹאת, בְּסֵדֶר נִצְחִי כָזֶה, אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַעֲשֶׂה מִקְרִי, עִוֵּר, בְּאֵין אוֹר שְׁל הַכָּרָה, שֶׁל מַחֲשָׁבָה, שֶׁל רַעְיוֹן. שׁוּם מֹחַ שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָבִין וְלֹא יִסְבֹּל חֻקִּיּוּת מִקְרִית; חֻקִּיּוּת שֶׁהִתְהַוְּתָה אוֹ שֶׁמִּתְהַוָּה בְּמִקְרֶה, בְּלִי יַחַס מֵאֵיזֶה צַד שֶׁהוּא, מֵאֵיזוֹ בְחִינָה שֶׁהִיא, אֶל אֵיזוֹ הַכָּרָה שֶׁהִיא, אֶל אֵיזֶה שֵׂכֶל שֶׁהוּא, הִיא סְתִירָה הֶגְיוֹנִית, שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׁא אֶחָד. וּמִצַּד שֵׁנִי רוֹאֶה הָ“אֲנִי” הַמַּכִּיר, רוֹאֶה בְיִחוּד בַּטֶּבַע הַחַי, כְּלוֹמֵר בְּגִלּוּיֵי הַחַיִּים שֶׁל הַטֶּבַע הַחַי, תֹּהוּ וְלֹא סְדָרִים, אוֹר וָחֹשֶׁךְ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה, מִקְרִיּוּת מְשֻׁנָּה, הוֹצָאַת כֹּחוֹת אֵין־קֵץ לְבַטָּלָה, בְּרִיאַת חַיִּים וְהַשְׁמָדַת חַיִּים לְתֹהוּ וּלְבֶהָלָה, מִלְחָמָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, אַכְזָרִיָּה, עִוֶּרֶת, נוֹרָאָה בְכָל הַטֶּבַע הַחַי, בְּכָל מַמְלֶכֶת הַצֶּמַח וְהַחַי, מִלְחֶמֶת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עָם בְּעָם, לֹא פָחוֹת עִוֶּרֶת, לֹא פָחוֹת אוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר אַכְזָרִית, נוֹרָאָה בְכָל מַמְלֶכֶת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, מִלְחֶמֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם בְּאָדָם אֶחָד, בּוֹ, בַּמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ, מִלְחָמָה הַקָּשָׁה עָלָיו מִכֻּלָּן, הַחֲשׁוּבָה עָלָיו מִכֻּלָּן, בְּמִדָּה שֶׁיֵּשׁ לְחָשְׁבָהּ תְּפֵלָה, רֵיקָנִית, בְּמִדָּה שֶׁאֵין לִרְאוֹתָהּ מוּאָרָה בְאוֹר עֶלְיוֹן, בְּאוֹר עוֹלָם, צַעַר, יִסּוּרִים, כָּל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת, כָּל מִינֵי כִּעוּר נוֹרָאִים, אַכְזָרִיִּים, אֲפֵלִים, מְטִילִים צֵל וְזֻהֲמָה עַל כָּל רֹחַב חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַכֹּל בְּלִי שִׁעוּר, בְּלִי סוֹף, וְהָעִקָּר בְּלִי טַעַם, בְּלִי דַעַת וּבְלִי חֶשְׁבּוֹן, לְלֹא צֹרֶךְ, לְלֹא־תַכְלִית. בְּכָל זֶה אֵין לִרְאוֹת סִמְּנֵי הַכָּרָה, כַּוָּנַת מְכַוֵּן, מַחֲשָׁבָה, רַעְיוֹן, שֵׂכֶל. וְכַאן הַהַכָּרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ מַעְגַּל־קְסָמִים: מִצַּד אֶחָד – בְּאֵין הַכָּרָה אֵין מְצִיאוּת, אֵין כְּלוּם, הַהַכָּרָה כְאִלּוּ בוֹרְאָה אֶת הַמְצִיאוּת. וּמִצַּד שֵׁנִי – הַהַכָּרָה כְאִלּוּ בוֹרְאָה אֶת הַסְּתִירוֹת, הַסְּתִירוֹת נִמְצָאוֹת בְּעִקָּר בְּאוֹתָהּ הַסְּפֵרָה, שֶׁפּוֹעֲלִים בָּהּ לֹא רַק חֻקֵּי הַטֶּבַע הַכּוֹלְלִים, הַקְּבוּעִים, כִּי אִם גַּם חֻקֵּי הַחַיִּים הַמְיֻחָדִים, הַתְּלוּיִים בְּאֵיזוֹ מִדָּה בִרְצוֹן בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, בִּסְפֵרַת הַחַיִּים וְגַם בִּסְפֵרַת הַהַכָּרָה גוּפָהּ.

(האדם והטבע ג)

לָמָּה כָל כַּךְ הַרְבֵּה חֹשֶךְ, עִוָּרוֹן, סְתִירוֹת, עִרְבּוּבְיָה, מְהוּמָה בָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָל־כַּךְ הַרְבֵּה אוֹר, חָכְמָה, מַחֲשָׁבָה, שִׁירָה, יְצִירָה? לָמָּה כָל כַּךְ הַרְבֵּה צַעַר אַכְזָרִי, רֶשַׁע־כֶּסֶל, שִׂנְאָה, קַטְנוּת, שִׁפְלוּת, תִּפְלוּת, כִּעוּר, טֻמְאָה בָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָל־כַּךְ הַרְבֵּה רַחֲמִים, חֶסֶד, אַהֲבָה, גְּדֻלָּה, תִּפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה? לָמָּה מוֹשֵׁל הַשֶּׁקֶר בָּעוֹלָם שֶׁיְסוֹדוֹ אֱמֶת? לָמָּה סוֹבֵל הָאָדָם מֵהַכֹּל, וְלָמָּה סוֹבֵל הַכֹּל מֵהָאָדָם? לָמָּה סוֹבְלִים הַבְּהֵמוֹת, הַחַיּוֹת, הָעוֹפוֹת, הַדָּגִים, הָרְמָשִׂים, הַשְּׁקָצִים – כָּל מַה שֶּׁחַי וּבְמִדָּה שֶׁהוּא חַי? לָמָּה כָל כַּךְ הַרְבֵּה דְמָעוֹת בָּעוֹלָם, וְלָמָּה כָל כַּךְ הַרְבֵּה דִמְעוֹת־תַּנִּין בָּעוֹלָם, הַדְּמָעוֹת הַיּוֹתֵר צְבוּעוֹת מִבְּחִינַת מְקוֹרָן הַקָּרוֹב וְהַיּוֹתֵר טְרָגִיּוֹת מִבְּחִינַת מְקוֹרָן הַתְּהוֹמִי, מִבְּחִינַת הַהֶכְרֵחַ הַקּוֹסְמִי, וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן, עִם דִמְעוֹת־הַתַּנִּין, הַשָּׂגָה עֲמֻקָּה וְהַרְגָּשָׁה עֲמֻקָּה, הַיּוֹתֵר טְרָגִיּוֹת גַּם מִבְּחִינַת מְקוֹרָן הַקָּרוֹב – כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה וּבְצוּרוֹת כָּל־כַּךְ שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, שֶׁהָעַיִן כְּבָר כֵּהָה מֵרְאוֹתָן אוֹ אֵינָהּ רוֹצָה לִרְאוֹתָן, שֶׁהַלֵּב קֵהֶה מֵהַרְגִּישָׁן אוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַרְגִּישָׁן? לָמָּה מֻכְרָח הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁחַי, לִסְבֹּל צַעַר וְלִגְרֹם צַעַר, לִהְיוֹת טֶרֶף לְחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים וְלִטְרֹף חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים? לָמָּה מָכְרָח הַכֹּל לַחֲטֹא, לְהַרְשִׁיעַ, לְהִתְנַוֵּל וְלָשֵׂאת אֶת עֲוֹנוֹ, לָשֵׂאת וְלָשֵׂאת? לָמָּה דַוְקָא הָאָדָם, הַמַּכִּיר יוֹתֵר מִכָּל חַי, הַמַּרְגִּישׁ יוֹתֵר, הַמַּשִּׂיג יוֹתֵר – לָמָּה דַוְקָא הָאָדָם בָּא לִידֵי כַךְ לִהְיוֹת הַטּוֹרֵף הַיּוֹתֵר נוֹרָא, הַפָּרָזִיט הַיּוֹתֵר מְכֹעָר, הַחוֹטֵא הַיּוֹתֵר מְנֻוָּל? אוֹ לְהֵפֶךְ: לָמָּה דַוְקָא הָאָדָם, הַטּוֹרֵף הַיּוֹתֵר נוֹרָא, הַפָּרָזִיט הַיּוֹתֵר מְכֹעָר, הַחוֹטֵא הַיּוֹתֵר מְנֻוָּל, לָמָּה דַוְקָא הָאָדָם זָכָה לִהְיוֹת הַמַּכִּיר יוֹתֵר מִכָּל חַי, הַמַּרְגִּישׁ יוֹתֵר, הַמַּשִּׂיג יוֹתֵר? לָמָּה הָ“אֲנִי”, הַפְּרָט, הַיָּחִיד, הַמְבַקֵּשׁ כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה, רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כָל־כַּךְ רָחוֹק, כָּל־כַּךְ נָמוּךְ מִכָּל הַמְבֻקָּשׂ, כָּל־כַּךְ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה, כָּל־כַּךְ נִקְלָע בְּכַף הַקֶּלַע? לָמָּה בִכְלָל כָּל הַתְּנוּעָה הַסִּבּוּבִית הַחוֹזֶרֶת לְאֵין־סוֹף הַזֹּאת בַּכֹּל, בְּכָל הַבְּרִיאָה הָעוֹלָמִית, וּבְכָל הַחַיִּים בִּכְלָלָם, וּבְכָל פִּרְטֵיהֶם? לָמָּה כָל הַחֲשֵׁכָה בְּיַחַד עִם הָאוֹר, כָּל הַצַּעַר בְּיַחַד עִם הָאֹשֶׁר, כָּל הַשֶּׁקֶר, הַכִּעוּר, הַטֻּמְאָה בְּיַחַד עִם הָאֱמֶת, הַיֹּפִי, הַקְּדֻשָּׁה – כָּל הַרִקּוּד הַסִּבּוּבִי הַזֶּה, הַחוֹזֵר עַד לְשִׁמָּמוֹן, עַד לִידֵי הֲטָלַת אֵימָה? לָמָּה כָּל הַחַיִּים וְכָל הַהֲוָיָה? לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה? מַה כָּל זֶה אוֹמֵר? לְאָן כָּל זֶה דוֹחֵף אוֹתִי, אוֹתִי, הַחַי אֶת כָּל זֶה, הַמָּרְעָל בְּכָל זֶה בְמֹחִי וְדָמִי וּבְכָל יֵשׁוּתִי? לְמַה כָּל זֶה מְחַיֵּב אוֹתִי? הַאִם כָּל זֶה אוֹמֵר, כִּי הָעוֹלָם עוֹלָמִי וְאַחְרָיוּתוֹ עָלָי? הַאִם כָּל זֶה דוֹחֵף אוֹתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּצַּעַר הָעוֹלָמִי הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁירָה הַתְּהוֹמִית שֶׁלּוֹ, בַּיְצִירָה הַמִּתְעַלֶּמֶת לְאֵין־סוֹף שֶׁלּוֹ? הַאִם כָּל זֶה מְחַיֵּב אוֹתִי לְחַדֵּשׁ אֶת חַיַּי, אֶת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, לְהַרְחִיבָם וּלְהַעֲמִיקָם לְאֵין־סוֹף, עַד כְּדֵי לְחַדֵּשׁ פְּנֵי עוֹלָם? הַאִם כָּל זֶה אוֹמֵר, כִּי כֹּחַ בִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה אוֹ דְבַר־מַה מֵעֵין זֶה? אוֹ כָל זֶה דוֹחֵף רַק לְתוֹךְ תְּהוֹם שֶׁל אַפְסוּת מָחְלֶטֶת, שֶׁל יֵאוּשׁ מָחְלָט, שֶׁל שְׁלִילָה מָחְלֶטֶת שֶׁל הַחַיִּים? אוֹ אוּלַי אֵין כָּל זֶה אוֹמֵר כְּלוּם, אֵינוֹ דוֹחֵף כְּלָל, רַק דִּמְיוֹנִי הָאֱנוֹשִׁי, הַחוֹלֶה בְשִׁגָּעוֹן שֶׁל גַּדְלוּת מְשַׁטֶּה בִי? אֵלֶּה הֵם בְּקֵרוּב שָׁרְשֵׁי הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה הָעוֹלָמִית, הַנִּצְחִית, הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְעַלֶּמֶת עַל שָׁרְשֶׁיהָ בִּתְהוֹמָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּשְׁאֶלֶת בְּגַרְעִינָהּ הָעִקָּרִי, בְּצוּרַת תְּהִיָּה, מְבוּכָה נַפְשִׁית, עַצְבוּת, שִׁמָּמוֹן, וּלְעִתִּים גַּם בְּצוּרַת הִתְפַּעֲלוּת בְּלִי סִבָּה יְדוּעָה, וְחוֹזֶרֶת וְנִשְׁאֶלֶת לְאֵין־סוֹף בְּנֶפֶשׁ הַכֹּל.58

(האדם והטבע ג)

כָּל הַחֲקִירוֹת עַל דְּבַר רָצוֹן עִוֵּר, אוֹ אֵיזֶה כֹחַ שֶׁהוּא, אוֹ כָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, הַפּוֹעֲלִים שֶׁלֹּא מִדַּעַת, בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל אוֹ רַעְיוֹן, מַה שֶּׁאֵין בְּכֹחַ שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם שֵׂכֶל לִפְעוֹל, וְהַיּוֹצְרִים מִתּוֹךְ עִוָּרוֹן גָּמוּר וְרֵיקָנִיּוּת מָחְלֶטֶת מַה שֶּׁלֹּא תִיצַר שׁוּם מַחֲשָׁבָה, שׁוּם כֹּחַ־יְצִירָה וְשׁוּם כַּוָּנַת מְכַוֵּן – כָּל הַחֲקִירוֹת הָאֵלֶּה הֵן אַבְּסוּרְד, שֶׁאֵין שׁוּם מֹחַ שֶׁבָּעוֹלָם מְסֻגָּל לְסָבְלוֹ.

(האדם והטבע ד)

מִצַּד הַהַכָּרָה הַצְּרוּפָה אֵין שׁוּם סְתִירָה לְהַנָּחָה עַל דְּבַר שֵׂכֶל נֶעְלָם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַהַכָּרָה הַצְּרוּפָה יוֹתֵר קְרוֹבָה וְיוֹתֵר מְחֻיֶּבֶת לְקַבֵּל הַנָּחָה זוֹ מֵאֲשֶׁר כָּל הַנָּחָה אַחֶרֶת, כִּי, אֵיךְ שֶׁהוּא, אִם אֵין בְּכֹחַ הַהַכָּרָה לְהַשִׂיג שֵׂכֶל נֶעְלָם, אֲבָל יֵשׁ וְיֵשׁ בְּכֹחָהּ לְהַשְׂכִּילוֹ, יֵשׁ וְיֵשׁ בְּכֹחָהּ לִשְׁפּוֹט עַל כָּל מַה שֶּׁהָרַעְיוֹן הַזֶּה מִחַיֵּב, מִבְּלִי לְהִתְכַּחֵשׁ לְעַצְמָהּ וּלְחֻקֵּי עַצְמָהּ. אֲבָל בְּעִקָָּר, כַּמּוּבָן, קְרוֹבָה הַדֵּעָה עַל דְּבַר הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם אֶל הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה. לְגַבֵּי דִּידָהּ, תַּעֲלוּמָה עֶלְיוֹנָה זוֹ כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ הִיא הַהוֹכָחָה הַיּוֹתֵר נִמְרָצָה עַל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה. לִהְיוֹת וּכְאִלּוּ לֹא לִהְיוֹת! וְאַתָּה, בֶּן־אָדָם, רְצֵה מַה שֶּׁתִּרְצֶה, חָכָם, מְשֹׁל, בְּרָא לְךָ אֶת עַצְמְךָ וְאֶת עוֹלָמְךָ לְפִי הַשָָּׂגָתְךָ וּלְפִי כֹחַ יְצִירָתְךָ, הֱיֵה בְעֵינֶיךָ אֱלֹהִים! הֲיֵשׁ לְךָ, הֲיֻשְׂכַּל צֶלֶם אֱלֹהִים נָאוֹר וְאַדִּיר מִזֶּה?59

(האדם והטבע ד)

הַנֶּפֶשׁ שׁוֹאֶפֶת, כְּלוֹמֵר יֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ שְׁאִיפָה נַעֲלָמָה לְמַעְלָה מִזֶּה. הַנֶּפֶשׁ שׁוֹאֶפֶת לַמֶּרְחָב, לְמָרוּת עֶלְיוֹנָה, כְּאִילוּ תֹאמַר, עֶלְיוֹנָה עַל כָּל הַרְגָּשָׁה, לְחַיִּים שֶׁל הִתְפַּשְּׁטוּת לְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁחַי וְהֹוֶה, לְתוֹךְ חַיֵּי הָעוֹלָם, לְחַיִּים שֶׁהֵם כְּעֵין פִּיּוּס עֶלְיוֹן לְכָל מַה שֶּׁלָּקוּי, כְּאִלּוּ תֹאמַר לְחַיִּים אַחְרָאִים בְּעַד קְדֻשַּׁת חַיֵּי הָעוֹלָם וַעֲשׂוּיִּים לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. אֶת הַכְּמִיהָה הַכְּמוּסָה הַזֹּאת אַתָּה מוֹצֵא בְכָל נְזִירוּת וּפְרִישׁוּת טְהוֹרָה וַעֲמֻקָּה, וּבִכְלָל בְּכָל שְׁאִיפָה דָתִית עֲמֻקָּה.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

רְגִילָה הַדֵּעָה, כִּי הַדָּת הִיא צִמְצוּם, נְזִירוּת מִשִּׂמְחַת הַחַיִּים, הַמְעָטַת דְּמוּתָם שֶׁל הַחַיִּים, וְאוּלָם עַל פִּי הָאֱמֶת הִיא חַיִּים לְאֵין־סוֹף וְהִתְפַּשְּׁטוּת לְאֵין־חֵקֶר. אִם הָאָדָם עוֹלֶה, אִם יָבוֹא יוֹם, שֶׁהָאָדָם יַעֲמִיק לְהַשִּׂיג מַה הַטֶּבַע לוֹ, לְעֶצֶם עַצְמוּתוֹ וּלְעֶצֶם חַיָּיו, יַעֲמִיק לָדַעַת לִחְיוֹת אֶת הַטֶּבַע, אָז יֵשׁ לַחֲשֹׁב יֵדַע, אָז יִשְׁאַף לִחְיוֹת אֶת הַדָּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא שׁוֹאֵף הַיּוֹם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֶסְתֵּטִיקָה.

(האדם והטבע ד)

רְגִילָה הַדֵּעָה, כִּי הַדָּת הִיא דָבָר נִבְדָּל לְגַמְרֵי מֵהַלְּאֻמִּיּוּת וְכִי יְכוֹלִים לְפִי זֶה לִהְיוֹת בְּנֵי דָתוֹת שׁוֹנוֹת בְּאֻמָּה אַחַת, מִבְּלִי אֲשֶׁר הַשְּׁלֵמוּת הַלְּאֻמִּית תִּפָּגֵּם עַל יְדֵי כַךְ בְּמַשֶּׁהוּ. הַדֵּעָה הַזֹּאת שָׁרְשָׁהּ בְּאוֹתָהּ הַהַשְׁקָפָה הַמְקֻבֶּלֶת, הָרוֹאָה בַדָּת לֹא דָבָר מִן הַחַיִּים, כִִּי אִם דָּבָר מִסְטִי, שֶׁכָּל עִקָּרוֹ בְצִדּוֹ הַמָּסוּר וְהַמְקֻבָּל. הַדָּת, לְפִי הַהַשְׁקָפָה הַזֹּאת, הִיא הָאֱמוּנָה בְגִלּוּי הָאֱלֹהוּת, בְּגִלּוּי אֲמִתִּיּוֹת נִצְחִיּוֹת וְתוֹרַת חַיִּים מִן הַשָּׁמַיִם עִם כָּל הַמְחֻיָּב מִזֶּה וְהַמִּתְיַחֵס לָזֶה, וְלֹא דָבָר נוֹבֵעַ מֵעֶצֶם הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי, מִמְּקוֹם דִּבּוּקוֹ בַטֶּבַע הָעוֹלָמִי זוֹהִי אוֹתָהּ הָאֱמוּנָה, שֶׁנָּתְנָה מָקוֹם לְהִתְפַּשְּׁטוּתָהּ שֶׁל דָּת אַחַת, לְמָשָׁל, הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְכַדּוֹמֶה, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים וְשׁוֹנִים. חִזָּיוֹן זֶה הוֹלִיד סְתִירָה עֲצוּמָה וְקֶרַע שֶׁאֵין לְאַחוֹתוֹ בֵּין שְׁאִיפָתָהּ הַטִּבְעִית שֶׁל רוּחָם הָעַצְמִית לָבוֹא לִידֵי גִלּוּי בְצוּרָתָהּ הָעַצְמִית הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, לִמְצֹא מֵעַצְמָהּ, בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְחוּת מָדְרֶגֶת, אֶת יַחֲסָהּ הָעֶלְיוֹן הַמְיֻחָד לָהּ אֶל הַהֲוָיָה הָעוֹלָמִית, וּבֵין חֶשְׁבּוֹן הָעוֹלָם וְהַחַיִּים שֶׁל הַדָּת, פְּרִי רוּחָהּ שֶׁל אֻמָּה אַחֶרֶת, שֶׁהִגִּיעָה מִצַּד זֶה לְמַדְרֵגַת הִתְפַּתְּחוּת יוֹתֵר גְּבוֹהָה. הַהֶפְסֵד, שֶׁנִּגְרַם לְרוּחַ אוֹתָם הָעַמִּים, מִתּוֹךְ שֶׁעָמְדָה מֵהִתְפַּתֵּחַ הִתְפַּתְּחוּת עַצְמִית מִצִּדָּהּ הָעִקָּרִי, מִצַּד דְּבֵקוּתָהּ בְּעֶצֶם מְקוֹר הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן, בְּעֶצֶם הַהֲוָיָה הָעוֹלָמִית, לֹא יָכוֹל לְהִתְמַלֵּא בַמֶּה שֶׁנָּתְנָה מִן הַמּוּכָן הַדָּת שֶׁנִּתְקַבְּלָה, לוּ אֲפִלּוּ נָתְנָה חֶשְׁבּוֹן עוֹלָם וְחַיִּים עֶלְיוֹן עַל כָּל עֶלְיוֹן, אֲמִתִּיּוֹת נִצְחִיּוֹת, דֵּעוֹת וְדֶרֶךְ חַיִּים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶן.60

(האדם והטבע ד)

הַדָּת מִבְּחִינַת עֶצֶם מַהוּתָהּ הַיְסוֹדִית, הִיא הַרְגָּשַׁת הָאַחְדּוּת הַמָּחְלֶטֶת שֶׁל כָּל הַהֲוָיָה וְהַהַתְאָמָה הָעֶלְיוֹנָה הַמָּחְלֶטֶת, אוֹתָהּ הַשָּׂגַת־הַחַיִּים, שֶׁנִּתְרַכְּזָה לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַכָּרָה בְצוּרַת רֶגֶשׁ, הָרֶגֶשׁ הַדָּתִי; וּמִבְּחִינַת מְקוֹמָהּ בֵּין יֶתֶר הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית, הִיא כְעֵין מַעֲבָר מֵהַשָּׂגַת־חַיִּים לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַכָּרָה בְרוּרָה, כְּעֵין הַשָּׂגַת־חַיִּים מוּאָרָה עַל יְדֵי הַהַכָּרָה אוֹ כְעֵין הַשָּׂגַת־חַיִּים מָשְׂכֶּלֶת. הַהַכָּרָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בָּהּ, בְּעִקָּר, בְּתוֹר מַהוּת־הַשָּׂגָה רַגְשָׁנִית, אִינְטוּאִיטִיבִית, וְלא בְצוּרַת הַשָּׂגָה שֶׁל דַּעַת בְּרוּרָה. וּמִטַּעַם זֶה הוֹעִילָה הַדָּת, קֹדֶם כֹּל, לְהִתְהַוּוּת עוֹלַם הָאֲצִילוּת וְעוֹלַם הַיְצִירָה, כְּמוֹ הַמּוּסָר, הַשִּׁירָה, הָאָמָּנוּת, שֶׁעָמְדוּ בִתְחִלָּה עַל יְסוֹד הַדָּת וְשִׁמְּשׁוּ לַדָּת לְצֹרֶךְ עֲבוֹדַת הָאֱלֹהוּת וְתֵאוּר הָאֱלֹהוּת.

(האדם והטבע ד)

הַדֵּעוֹת הַדָּתִיּוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁהֵן מְדַבְּרוֹת יוֹתֵר אֶל הַלֵּב מֵאֲשֶׁר אֶל הַמֹּחַ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן נוֹגְעוֹת בַּנִּימִים הַיּוֹתֵר דַּקִּים וְהַיּוֹתֵר כְּמוּסִים שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, אֵינָן מְבִיאוֹת לִידֵי טִשְׁטוּשׁ הַצּוּרָה בְאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁמְּבִיאוֹת הַדֵּעוֹת הַהֶשְׂכֵּלִיּוֹת.

(ממכתביו הפרטיים של מתישב ב)


7. אֻמָּה וָצֶדֶק    🔗

אֵין אִידֵאַל הַצֶּדֶק הַצִּבּוּרִי יָכוֹל לְהִתְגַּשֵּׁם בֶּאֱמֶת אֶלָּא בְּצוּרַת אֻמָּה, לֹא אֻמָּה שוֹבִינִיסְטִית61, כִּי אִם אֻמָּה אֱנוֹשִׁית, עָם־אָדָם62.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

אֶת הַצֶּדֶק בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עָם לַחֲבֵרוֹ אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ בְּשֵׁם הַלְאֻמִּיּוּת הַחַיָּה63 לֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדָרְשׁוֹ בְּשֵׁם הַסּוֹצְיאָלִיּוּת, בְּשֵׁם הַחֶבְרָתִיּוּת, בְּשֵׁם הַקּבּוּץ הַמֵּיכָנִי.

(לברור עמדתנו א)

הַכֹּחַ שֶׁל “בְּדָם וָאֵשׁ”64 אֵינוֹ כֹּחַ שֶׁל חַיִּים. מֵעוֹלָם לֹא הֵבִיא הַכֹּחַ הַזֶּה אֹשֶׁר לְשׁוּם עָם, לְעָם בִּכְלָלוֹ, וְלֹא רַק לְפָּרָזִיטָיו הַקּוֹפְצִים בְּרֹאשׁ וְהַחַיִּים בֶּאֱמֶת עַל הַדָּם, עַל דָּמוֹ שֶׁל הָעָם וְעַל דָּמָם שֶׁל אֲחֵרִים, וְלֹא הִצִּיל עוֹד שׁוּם עָם מִכִּלָּיוֹן. כָּל הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים, הַכּוֹבְשִׁים הַגְּדוֹלִים שֶׁפָּעֲלוּ בְּכֹחַ זֶה, עָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם. וְלוּ הָיָה עַמֵּנוּ הוֹלךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, הָיָה גַם הוּא נִבְלַע בְּקֶרֶב יֶתֶר הָעַמִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ עַד הַיּוֹם זֵכֶר בַּחַיִּים. הָיָה כֹּחַ אֶחָד שֶׁהֶחֱזִיקוֹ בַּחַיִּים, דַּוְקָא הָכֹּחַ שֶׁל אִידֵאַלָּיו הַגְּדוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם הָאִידֵאַל שֶׁל “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב”65 וְכַדּוֹמֶה.

(לזכרון ד)

הַלְאֻמִּיּוּת, כְּכָל כֹּחַ נַפְשִׁי כַּבִּיר, כְּשֶאֵין סוֹלְלִים לָהּ דֶרֶךְ לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת בַּחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, הִיא מִתְפָּרֶצֶת וּמוֹצְאָה לָהּ דֶּרֶךְ לְהַרְאוֹת גְּבוּרוֹת בַּחַיִּים הַתַּחְתּוֹנִים66.

(הערכת עצמנו ג)

אִם אֵין לָהּ לְאֻמָּה דֵי מֶרְחָב בִּכְדֵי לְהָקִים מִקְדָּשׁ67, בֵּית תְּפִלָּה לְכָל הָעַמִּים, כִּי אָז הִיא בָּאָה לְהָקִים בָּתֵּי־סֹהַר לַאֲחֵרִים, וְאַף לְבָנֶיהָ גוּפָא. אִם אֵין הִיא יוֹצֶרֶת, הֲרֵי הִיא מַחֲרִיבָה.

(מכתבים מא"י ב)

לַחַיִּים בְּדוֹרֵנוּ אָבְדוּ כָּל לַחְלוּחִיּוּתָם, נֻקְּשׁוּ, נַעֲשׂוּ גַסִּים, חָמְרִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהָאֻמָּה חָרְבָה, יָבְשָׁה, חָדְלָה לַהֲלוֹךְ עִם הַחַיִּים וְלִיצוֹר חַיִּים68. הָאָדָם דְּהָאִידְנָא69 אֵין לוֹ כָּל נְשָׁמָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין נְשָׁמָה גַם לָאֻמָּה. הָאָדָם בְּיָמֵינוּ מִתְהַלֵּךְ לְלֹא־אֵל, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּקֶרֶב הָאֻמָּה.

(מכתבים מא"י ב)

הָאָדָם הַיָּחִיד, כַּמָּה שֶׁהוּא רָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת, יֵשׁ בּוֹ בְּכָל זֹאת הַרְגָּשַׁת אִי־שְׁלֵמוּתוֹ וּכְמִיָּה נַפְשִׁית כְּמוּסָה לִשְׁלֵמוּת, לְטוֹב, לְאוֹר. אוּלָם הָעָם, בְּתוֹר אִישִׁיּוּת קִבּוּצִית, הֲרֵי הוּא חַיָּה טוֹרֶפֶת, אַכְזָרִיָּה וּשְׁפָלָה מֵאֵין כָּמוֹהָ בְּקֶרֶב כָּל הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת. לְעָם בְּתוֹר עָם לֹא רַק מֻתָּר לִטְרֹף, לִרְצֹחַ, לִגְזֹל, לִגְנֹב, לְשַׁקֵּר, לְזַיֵּף, לְטַמֵּא, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי כִּעוּר וְתוֹעֵבָה, כִּי אִם גַּם כָּל זֶה נֶחְשָׁב לוֹ לְשֶׁבַח, לִגְבוּרָה, לְדָבָר שֶׁכְּדָאי לוֹ לָאָדָם לָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ עָלָיו.

(נאום הפתיחה ב)

בְּכָל אֲשֶׁר הָאָדָם גָּדֵל, עוֹלֶה, אוֹ בְּכָל אֹפֶן שׁוֹאֵף לִגְדֹּל, לִהְיוֹת אָדָם, – הָאֻמָּה לֹא גָדְלָה אַף כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה, וְהִנֵּהָ עַד הַיּוֹם חַיָּה טוֹרֶפֶת, עַד כִּי יֵשׁ לְךָ בְּנֵי אָדָם, אֲשֶׁר בְּשָׁאֲפָם לְהַשִּׂיג סוֹף סוֹף נַפְשִׁיּוּת אֱנוֹשִׁית, חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים, אֵינָם רוֹאִים דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לִפְנֵיהֶם אֶלָּא לְהַחֲרִיב אֶת הָאֻמָּה. לְהַעֲבִירָהּ מִן הָעוֹלָם וְלַעֲקֹר מִלִּבָּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְאֻמִּי מִשָּׁרְשׁוֹ, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ, כִּי אֶת נַפְשָׁם הֵם קוֹבְעִים70, כִּי אֶחָד מִיסוֹדוֹת עַצְמוּתָם, אִם לֹא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת, הֵם הוֹרְסִים.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

כָּל חַיֶּיהָ שֶׁל אֻמָּה זוֹ71 אֵינָם אֶלָּא בֵּאוּר72 רָחָב וְעָמֹק לְצַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

(מעט התבוננות א)

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַרְנוּ: אָדָם, “אֲנִי” אִישִׁי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. עַתָּה, בִּשְׁעַת הֲרַת עוֹלָם זוֹ לָנוּ וּלְכָל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֵאמֹר, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִבְרֹא חַיִּים לְּאֻמִּיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם יֹאמְרוּ: עָם־אָדָם, “אֲנִי” לְאֻמִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, כִּי בְּאֵין עָם־אָדָם, בְּאֵין “אֲנִי” לְאֻמִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים אֵין אָדָם, אֵין “אֲנִי” אִישִׁי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

(לברור עמדתנו א)

אֵינוֹ דוֹמֶה עָם חַי מֻשְׁרָשׁ בְּקַרְקָעוֹ וְקָבוּעַ בְּגַלְגַּל הַחַיִּים עִם יֶתֶר הָעַמִּים, אֲשֶׁר אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יִחוּסוֹ אֶל יֶתֶר הָעַמִּים, אֶל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, אֶל הַטֶּבַע, מַסְלוּלוֹ הַמְיֻחָד לוֹ לְעַצְמוֹ עָרוּךְ וּמְתֻקָּן בְּתוֹכָם, וְהוּא יָכוֹל לָלֶכֶת לָבֶטַח בְּדַרְכּוֹ, אִם לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה אוֹ בְּאֶמְצַע, – אֵינוֹ דוֹמֶה עָם כָּזֶה לְעָם מְחֻסַּר חַיִּים עַצְמִיִּים, מְפֻזָּר וּמְפֹרָד וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לָשוּב לִתְחִיָּה, לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ בְּקַרְקָעוֹ הַטִּבְעִי וּלְהִקָּבַע בְּגַלְגַּל הַחַיִּים עִם יֶתֶר הָעַמִּים. עָם כָּזֶה מֻכְרָח לִקְבּוֹעַ לְעַצְמוֹ יַחַס חָדָשׁ אֶל כָּל אֵלֶּה שֶׁהוּא בָּא לִתְפֹּס מָקוֹם בְּתוֹכָם, לִמְצֹא לְעַצְמוֹ מַסְלוּל חָדָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם יִהְיֶה מוֹשֵׁךְ וְנִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ יָשָׁר לַאֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחַ חַיָּיו לָלֶכֶת, חֶשְׁבּוֹנוֹ הוּא לְפִי זֶה רַק חֶשְׁבּוֹן לְאֻמִּי, וְלֹא רַק אֱנוֹשִׁי כְּלָלִי, כִּי אִם גַּם אֱנוֹשִׁי־קוֹסְמִי.

(משעבוד לגאולה ד)

הִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, הִתְחַדְּשׁוּת הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית, הִתְחַדְּשׁוּת הַכִּשְׁרוֹן לִהְיוֹת אֱנוֹשִׁית הִיא קֹדֶם כֹּל הִתְחַדְּשׁוּת הָאֻמָּה, תְּשׁוּבָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה אֶל מְקוֹרָהּ הָרִאשׁוֹן, אֶל הַטֶּבַע וְאֶל כֹּחָהּ הָרִאשׁוֹן לִיצוֹר רוּחַ הָאָדָם, לְחַדֵּשׁ אֶת כֹּחוֹתָיו הָעֶלְיוֹנִים, וְאוּלַי גַם לִיצוֹר כֹּחוֹת עֶלְיוֹנִים חֲדָשִׁים, הִתְפַּתְּחוּתָהּ וְחִנוּכָהּ שֶׁל הָאֻמָּה בְּתוֹר אִישִׁיּוּת עֶלְיוֹנָה. עָם־אָדָם – הִנֵּה הַסִּיסְמָא! אָז יִהְיֶה גַם הַיָּחִיד אָדָם. עָם עֶלְיוֹן קוֹדֵם לְאָדָם עֶלְיוֹן. וְכָל עָם יוּכַל לִהְיוֹת עֶלְיוֹן, הָעֶלְיוֹן, בְּמוּבַן הַעֲלָאַת עַצְמוּתוֹ הַלְאֻמִּית לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)


אֻמָּה וָצֶדֶק: מלואים

כְּשֵׁם שֶׁאִישׁ פְּרָטִי צָרִיךְ לִהְיוֹת יָשָׁר, לִרְאוֹת אָח בַּחֲבֵרוֹ הָאָדָם וּלְהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְמִדַּת הָאַחֲוָה הַנֶּאֱמָנָה, כְּשֵׁם שֶׁאִישׁ פְּרָטִי זַכַּאי בַּסְּפֵרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַחַיִּים וְאַחֲרַאִי לַסְּפֵרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַחַיִּים, כֵּן חַיָּב גַּם הָעָם לִהְיוֹת יָשָׁר בְּיַחַס לַחֲבֵרָיו הָעַמִּים, לִרְאוֹת בָּהֶם אַחִים וּלְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת הָאַחֲוָה הַנֶּאֱמָנָה, וְכֵן גַּם הוּא זַכַּאי בְכָל מַה שֶּׁזַּכַּאי וְאַחֲרַאִי בְכָל מַה שֶּׁאַחֲרַאִי הָאָדָם הַפְּרָטִי.

(עבודתנו מעתה ב)


8. הָ“אֲנִי הַלְאֻמִּי”    🔗

שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי תְּלוּיָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּקִיּוּמוֹ, בִּשְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי. קִיּוּמוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי תָּלוּי כְּמוֹ כֵּן בְּקִיּוּמוֹ וּבְכֹחוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” הַפְּרָטִי שֶׁל בְּנֵי הָאֻמָּה. יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ אִינְדִיבִידוּאָלִיסְטִים בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאֻמָּה וְיוֹתֵר שֶׁאִינְדִיבִידוּאָלִיּוּתָם חֲזָקָה וַעֲמֻקָּה, כְּלוֹמֵר, יוֹתֵר שֶׁהִיא פְּנִימִית, תְּכוּנָה יְסוֹדִית בַּנֶּפֶשׁ, וְלֹא פְּרִי הַמֹּחַ אוֹ פְּרִי הַקְּרִיאָה73, יוֹתֵר בָּטוּחַ קִיּוּם הָאֻמָּה, קִיּוּם הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי.

(הקונגרס א)

מַה נִּשְׁאַר לוֹ לָאָדָם אוֹ לָעָם הַמְכַחֵשׁ בְּעַצְמוֹ, הַמְבַטֵּל אֶת עַצְמוּתוֹ? אוֹ הַאֻמְנָם יָכוֹל אָדָם לְטַשְׁטֵשׁ בְּנִשְׁמָתוֹ אֶת עַצְמוּתוֹ הַלְאֻמִּית, מִבְּלִי לְטַשְׁטֵשׁ בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה אֶת הַיְסוֹד הַיּוֹתֵר חָשׁוּב בְּעַצְמוּתוֹ הָאִישִׁית?

(משעבוד לגאולה ד)

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי יְרִידָה עֲמֻקָּה מִזּוֹ, רֵיקָנִיּוּת נַפְשִׁית מֻחְלֶטֶת מִזּוֹ שֶׁל אָדָם וְעָם מְכַחֵשׁ בְּעַצְמוֹ74, מְבַטֵּל אֶת עַצְמוּתוֹ, אֵיךְ שֶׁהִיא75 עַצְמוּתוֹ. מִי שֶׁכּוֹפֵר בְּעִקַּר הָ“אֲנִי” שֶׁל עַצְמוֹ76, אֵיךְ שֶׁהוּא “אֲנִי” זֶה, עַד לְחָשְׁבוֹ לְלֹא רָאוּי לִהְיוֹת אָדָם, עַצְמִי, צֶלֶם לְעַצְמוֹ, הוּא בֶּאֱמֶת אֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת אָדָם, לוֹ אֵין בֶּאֱמֶת שׁוּם תַּקָּנָה. מִירִידָה כָּזוֹ לֹא תָּרִים אֶת עַצְמְךָ עַל עַצְמְךָ, וִיהִי כֹּחַ הַמְּלִיצָה גָדוֹל שִׁבְעָתָיִם.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

הַהַפְעָלָה77 הַהֲדָדִית, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָאַחֲוָה הַהֲדָדִית בֵּין הָעַמִּים צְרִיכָה לִהְיוֹת הַפְעָלָה הֲדָדִית בֵּין גּוּפִים שְׁלֵמִים, כְּעֵין הַהַפְעָלָה הַהֲדָדִית שֶׁבֵּין גִּרְמֵי הַשָּׁמָיִם78, אֲבָל לֹא הַפְעָלָה הֲדָדִית בֵּין חֲלָקִים שֶׁל גּוּפִים79 שׁוֹנִים בְּנִגּוּד לְיֶתֶר הַחֲלָקִים. כָּל אִחוּד80 חֲלָקִים שֶׁל גּוּפִים שׁוֹנִים בְּנִגּוּד לְיֶתֶר הַחֲלָקִים שֶׁל אוֹתָם הַגּוּפִים מוֹלִיד בְּהֶכְרֵחַ קֶרַע יָדוּעַ בְּאוֹתָם הַגּוּפִים, פּוֹגֵם בִּשְׁלֵמוּת נַפְשָׁם, בְּחִיּוּנִיּוּתָהּ, בְּכֹחַ הַיְצִירָה וְהַמְּעוּף שֶׁלָּהּ.

(על האחוד ב)

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל עָם חָי, שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ הוּא חַי, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹטֵא לַחַיִּים הוּא חָי. אִם בֶּן עָם חַי כּוֹפֵר בַּלְאֻמִּיּוּת, הוּא אֵינוֹ חָדֵל בְּכָל זֹאת מִדַּבֵּר בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, מֵחֲיוֹת חַיֵּי עַמּוֹ, אֵינוֹ חָדֵל מִלִּהְיוֹת בֵּן לְעַמּוֹ בְּכָל יֵשׁוּתוֹ, בְּכָל גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. וּבֶן יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּלְאֻמִּיּוּת, הֲרֵי הוּא רוּסִי, פּוֹלָנִי, גֶּרְמָנִי, תֻּרְכִּי – כָּל מַה שֶׁתִּרְצוּ, אִם תִּרְצוּ גַם שׁוֹבִינִיסְט לִלְאֻמִּיּוּת אַחֶרֶת, רַק לֹא יְהוּדִי.

(אוניברסיטה עברית א)

אָדָם בֶּן אֻמָּה חַיָּה אֶפשָׁר לוֹ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ מוֹתָרוֹת אֵלּוּ אוֹ שִׁגְיוֹנוֹת אֵלוּ: לִהְיוֹת קוֹסְמוֹפּוֹלִיט81, אַנְטִי־לְאֻמִּי אוֹ לְאֻמִּי עַל תְּנָאי, לְאֻמִּי מִתּוֹךְ חֶֶסֶד, מִתּוֹךְ חוֹבָה. לְאָדָם בֶּן אֻמָּה חַיָּה לֹא יַזִּיק הַדָּבָר כָּל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁהוּא עוֹבֵד לְטוֹבַת הָאֱנוֹשִׁיּוּת אֵינָהּ בְּעֶצֶם אֶלָּא עֲבוֹדָה לְעַמּוֹ, בִּתְחוּמֵי הַחַיִּים שֶׁל עַמּוֹ.

(מכתבים מא"י ב)

אֵין הַיְּהוּדִי יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם בִּשְׁלֵמוּת מִבְּלִי הֱיוֹת יְהוּדִי בִּשְׁלֵמוּת. טוֹעֶה הַמִּתְבּוֹלֵל בְּחָשְׁבוֹ, כִּי בְּמִדָּה שֶׁהוּא פָּחוֹת יְהוּדִי הוּא יוֹתֵר אָדָם. הַדָּבָר הוּא מַמָשׁ הַהֶפֶךְ: הוּא פָּחוֹת אָדָם, וּבְאוֹתָהּ מִדָּה הוּא פָּחוֹת יְהוּדִי.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

אֵין לִי צֹרֶךּ לְבַטֵּל אֶת אֲחֵרִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל בִּפְנֵיהֶם, כְְּשֵׁם שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אֶת נְגָעֵינוּ82.

(הערכת עצמנו ג)

אִם יֵשׁ זְכוּת קִיּוּם לְכָל הָאֻמּוֹת, כָּל אַחַת עִם תְכוּנָתָהּ הַלְאֻמִּית הַמְיֻחֶדת, הֲרֵי יֵשׁ זְכוּת קִיּוּם גַּם לְעַם הַיְּהוּדִים עִם יַהֲדוּתוֹ, בְּלִי כָּל שְׁאֵלוֹת לְיִתְרוֹן וּבְלִי כָּל טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

אִם בָּאִים אֲנַחְנוּ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן עִם אֲחֵרִים, הֲרֵי צָרִיךְ הַחֶשְׁבּוֹן לִהְיוֹת חֶשְׁבּוֹן אֱמֶת, חֶשְׁבּוֹן אוֹבְּיֶקְטִיבִי הִסְטוֹרִי. וְאִם נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אֱמֶת, אוֹבְּיֶקְטִיבִי, הִסְטוֹרִי, אֵין לָנוּ לְהִתְוָדּוֹת83 בִּפְנֵי אֲחֵרִים. עִם כָּל נְגָעֵינוּ וְלִקּוּיֵינוּ, עִם כָּל פָּרָזִיטִיּוּתֵנוּ אֵין אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים בְּעֶרְכֵּנוּ מִכָּל הָעַמִּים הַיּוֹתֵר נֵאוֹרִים שֶׁבְּאֵרֹפָּה וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָם. לְהִתְוָדּוֹת צְרִיכִים אֲנַחְנוּ רַק לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ84, וְהָעִקָּר, לִפְנֵי עַצְמֵנוּ.

(מכתבים מא"י ב)

אֲנִי בִּכְלַל אֵינֶנִּי גוֹרֵס “הֵם וַאֲנַחְנוּ”, לֹא לִשְׁלִילָה וְלֹא לְחִיּוּב. אֲנִי גוֹרֵס “אֲנַחְנוּ” " אֲנִי" כְּמוֹ שֶׁהִנְנוּ, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת, כָּךְ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת. אֵין לִי עֵסֶק עִם אֲחֵרִים, אֵינֶנִּי מוֹדֵד אֶת עַצְמֵנוּ בַּאֲחֵרִים85, אֵינֶנִּי מַעֲרִיךְ אֶת עַצְמִי עַל פִּי עֶרְכָּם שֶׁל אֲחֵרִים.

(על האחוד ב)

גּוֹיִים רַבִּים אָבְדוּ מִן הָעוֹלָם לֹא מִפְּנֵי שֶׁבִּטְּלוּ אֶת הַפְּרָט מִפְּנֵי הַכְּלָל וְתוֹעֶלֶת הַיָּחִיד מִפְּנֵי תּוֹעֶלֶת הָרַבִּים וּבָאוּ לְהִלָּחֵם עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לִִהְיוֹת מְנַצְּחִים אוֹ מְנֻצָּחִּים, וְנִשְׁמְדוּ מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם הַחֲזָקִים. סוֹף סוֹף לֹא בְּמִלְחָמוֹת נִשְׁמְדוּ, סָפוּ, תַּמּוּ כָּל הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם. סוֹף סוֹף אֲחַרֵי כָּל מִלְחֲמוֹתָיו שֶׁל אֵיזֶה עָם מֵאֵלֶּה, אֲחַרֵי שֶׁנֻּצַּח לְגַמְרֵי, עוֹד נִשְׁאַר הָעָם בְּרֻבּוֹ הַגָּדוֹל בַּחַיִּים, אִם כִּי נִכְבַּש כֻּלּוֹ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁאַר עַם הַיְּהוּדִים אֲחַרֵי נָפְלוֹ וְאֲחַרֵי חֻרְבָּנוֹ. הֵם עָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁנִּטְמְעוּ בְּקֶרֶב הָעָם הַמְנַצֵּחַ, וַאֲפִלּוּ עָם הַרוֹמָאִים, הָ“אֲרִי” הַַגָּדוֹל, עוֹד נִשְׁאַר אֲחַרֵי נָפְלוֹ בְּרֻבּוֹ הַַגָּדוֹל בַּחַיִּים, אֶלָּא שֶׁנִּטְמַע גַּם הוּא בְּקֶרֶב הַמְנַצְּחִים, בְּעוֹד אֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּלְחַם גַּם הוּא עַל חֵרוּתוֹ לֹא פָּחוֹת מִכָּל אֵלֶּה, וַאֲפִלּוּ מִן הָרוֹמָאִים בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם, וּבִגְבוּרָה לֹא פָּחוֹת גְּדוֹלָה מִגְּבוּרָתָם שֶׁל כָּל אֵלֶּה, – רַק עַם יִשְׂרָאֵל לֹא נִטְמַע, לֹא וִתֵּר עַל עַצְמוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּמַצָּב נוֹרָא שֶׁל עַבְדוּת נוֹרָאָה כָּזוֹ.

(הערכת עצמנו ג)

הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁל “אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ86” הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲשׁוּבָה בְּעֵינַי מִמִּדַּת הַהִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי אֵרֹפָּה, שֶׁנּוֹלְדָה וְהִתְפַּתְּחָה בְּקִרְבֵּנוּ בְּיַחַד עִם כְּנִיסָתָהּ שֶׁל הַשְׂכָּלַת אֵרֹפָּה לְתוֹכֵנוּ. כִּי בְּעֵת שֶׁעַמֵּנוּ חָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְעָם נִבְחָר מִתּוֹךְ עֹנִי וִיסוּרִים אֵין קֵץ, הָיָה בֶּאֱמֶת עָם נִבְחָר, עִם כָּל פְּגִימוֹת נִשְׁמָתוֹ וְלִקּוּיֶיהָ. הוּא יָדַע לִשְׁמֹר עַל רְכוּשׁוֹ הַיְחִידִי, עַל ה“אֿנִי” שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה יְחִידָהּ87. בְּכָל אֹפֶן הָיָה אָז מִצַּד זֶה יוֹתֵר עָלוּל לִתְחִיָּה מִמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לוֹ עָתָּה, עִם כָּל חָכְמָתֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ, עִם כָּל הַשִּׁירָה וְהַיֹּפִי שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲחֵרִים, עִם כָּל “קוֹמָתֵנוּ הַזְּקוּפָה” שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַקִּים בָּהּ אֶת הָאֲחֵרִים, הוּא הָיָה אָז הוּא, בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ הָיָה עוֹד עוֹלָם מָלֵא שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ.

(מכתבים מא"י ב)


9. אִידֵיאָלִים לְאֻמִּיִּים    🔗

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל עָם חַי, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְחַיָּיו שֶׁלּוֹ וְעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ. סְתִירָה בְּקִרְבּוֹ בֵּין עַצְמוּתוֹ וּבֵין הַחַיִּים, הַחַיִּים בְּכָל הַמּוּבָנִים, וּבִכְלָלָם גַּם חַיִּים עֶלְיוֹנִים, הוּא דָבָר שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ88, כִּי עַצְמוּתוֹ חַיָּה, כִּי חַיָּיו הֲרֵי הֵם חַיֵּי עַצְמוּתוֹ. כָּל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַחַיִּים, הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הָאֱנוֹשִׁיּוּת. עֵרֶךְ מַעֲשֵׂהוּ בִּכְלָל, עֵרֶךְ כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אִם הוּא טוֹב אוֹ רַע בִּכְלָל, נֶעֱרַךְ בְּמִדָּה שֶׁהוּא טוֹב אוֹ רַע, בְּיִחוּסוֹ לוֹ לְעַצְמוֹ. כָּל הַשְּׁאִיפוֹת לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְחוֹלְלוֹת בְּקִרְבּוֹ בְּצוּרַת זְרָמִים שׁוֹנִים, הֲרֵי הֵן בְּעֶצֶם שְׁאִיפָה אַחַת – לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוּתוֹ הַלְאֻמִּית לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה. עַל כֵּן אֵין בִּשְׁבִיל בֶּן עָם חַי עִנְיָנִים יוֹתֵר גְּבוֹהִים, יוֹתֵר רְחָבִים, מֵעִנְיָנָיו הַלְאֻמִּיִּים, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עִנְיָנִים לְאֻמִּיִּים תַּחְתּוֹנִים, קְטַנִּים, צָרִים, וְיֵשׁ עִנְיָנִים לְאֻמִּיִּים עֶלְיוֹנִים, לְאֻמִּיִּים־אֱנוֹשִׁיִּים, לְאֻמִּיִּים־קוֹסְמִיִּים.

(הערכת עצמנו ג)

אַיֵּה, אֵיפֹה הֵם הָאִידֵאָלִים הָאֱנוֹשִׁיִּים שֶׁאֵינָם קֹדֶם כֹּל אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים? אַיֵּה, אֵיפֹה הִיא הָעֲבוֹדָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁאֵינָהּ קֹדֶם כֹּל עֲבוֹדָה לְאֻמִּית? אֵין אִידֵאָלִים אֱנוֹשִׁיִּים שֶׁאֵינָם אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים, אֵין אִידֵיאָלִים אֱנוֹשִׁיִּים לְחוּד וְאִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים לְחוּד, אֵין אִידֵאָלִים עֶלְיוֹנִים עַל אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים, כִּי אֵין חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים שֶׁאֵינָם חַיִּים לְאֻמִּיִּים. אֵין חַיִּים עֶלְיוֹנִים עַל חַיִּים לְאֻמִּיִּים, אֲבָל יֵשׁ מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּחַיֵּי הַיָּחִיד, אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים עֶלְיוֹנִים, אֱנוֹשִׁיִּים־עֶלְיוֹנִים, כְּשֶׁהָאֻמָּה שׁוֹאֶפֶת לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים, וְיֵשׁ אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים מְצֻמְצָמִים, אֵגוֹאִיסְטִיִּים, כְּשֶׁהָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, בְּתוֹר אֻמָּה, לֹא בָּאָה עֲדַיִן לִכְלַל הַכָּרַת הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת הָעֶלְיוֹנָה.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

מַה שֶּׁאָנוּ מְכַנִּים בְּשֵׁם אִנְטֶרֶסִים לְאֻמִּיִּים, אִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים, אֵינוֹ מִצְטַמְצֵם בְּתוֹךְ תְּחוּמֵי הַחַיִּים הָאֵגוֹאִיסְטִיִּים89 הַלְאֻמִּיִּים, אִנְטֶרֶסִים וְאִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים מַקִּיפִים אֶת כָּל חַיֵּי הָאָדָם, אֶת כָּל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. כִּי אֵין עוֹד כְּאִנְטֶרֶסִים, כְּאִידֵאָלִים לְאֻמִּיִּים, לְרֹחַב, לְגֹבַהּ וּלְזֹהַר. אֵין אִידֵאָלִים וְאִנְטֶרֶסִים לְאֻמִּיִּים לְחוּד וֶאֱנוֹשִׁיִּים־כְּלָלִיִּים לְחוּד. אַף כָּאן, כְּמוֹ אֵצֶל הַפְּרָט, יֶשְׁנָן שְׁאִיפוֹת וּמְגַמּוֹת אֵגוֹאִסְטִיּוֹת קְטַנּוֹת, מְצֻמְצָמוֹת, צָרוֹת־הֶקֵּף, וְיֶשְׁנָם חֶזְיוֹנוֹת וּשְׁאִיפוֹת לְאֻמִּיִּים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים, רְחָבִים, אֱנוֹשִׁיִּים־כְּלָלִיִּים וַאֲפִלּוּ קוֹסְמִיִּים.

(מכתבים מא"י ב)

אִם לֹא לְאֻמִּיּוּת מְלֵאָה וּגְמוּרָה עַד כַּמָּה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מַגַּעַת90 מוּטָב שֶׁתָּבֹא הִתְבּוֹלְלוּת גְּמוּרָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. אִם הָאִידֵאַל הַלְאֻמִּי אֵינֶנּוּ הַנַּעֲלֶה בָּאִידֵאָלִים, אֲשֶׁר מִלְּפָנָיו יִסֹּגּוּ כָּל שְׁאָר הָאִידֵאָלִים, כִּי אָז מוּטָב שֶׁיֵּעָשֶׂה קֵץ לַדָּבָר פַּעַם אַחַת וְנֹחַ לָנוּ שֶׁנִּתְעָרֵב בֵּין הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם אָנוּ מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים.

(מכתבים מא"י ב)

כֹּחַ הַגִּדּוּל יֵשׁ בְּכָל עָם, כְּמוֹ בְּכָל אָדָם, כְּמוֹ בְּכָל בִּרְיָה חַיָּה. הַדָּבָר תָּלוּי רַק בָּזֶה בְְּמַה שֶׁהָעָם רוֹאֶה אֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְלֹא הַכַּמּוּת פֹּה הָעִקָּר, כִּי אִם כֹּחַ הַחַיִּים, הַחִיּוּנִיּוּת.

(על האחוד ב)


10.לְאֻמִּיּוּת וְסוֹצִיאָלִיּוּת    🔗

קִבּוּץ הָאֻמָּה עוֹלֶה עַל כָּל קִבּוּץ סוֹצִיאָלִי שֶׁהוּא, כִּי הָאֻמָּה הִיא הָ“אֲנִי” הָאֱנוֹשִׁי שֶׁל חֵלֶק יָדוּעַ בַּטֶּבַע בְּכָל דְּמֻיּוֹתָיו וְגַוָּנֵי חַיָּיו הַשּׁוֹנִים וְהָאֶפְשָׁרִיִּים.

(מכתבים מא"י ב)

בִּנְיַן אֻמָּה אֵינוֹ בִּנְיַן חֶבְרָה. יְסוֹדוֹתָיו לְאֵין עֲרוֹךְ יוֹתֵר עֲמֻקִּים, אַבְנֵי הַיְסוֹד הֵם פֹּה לֹא רַק הַסֵּדֶר הַמְתֻקָּן שֶׁל הַחַיִּים הַכַּלְכָּלִיִּים וְהַצֶּדֶק הַמְבֻקָּשׁ בָּהֶם, כִּי אִם גַּם כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, פֹּה הוֹלֵךְ וְנִבְנֶה יְסוֹד לֹא רַק לְחַיִּים צִבּוּרִיִּים חֲדָשִׁים, כִּי אִם גַּם לְנַפְשִׁיּוּת וּלְמַחְשַׁבְתִּיּוּת לְאֻמִּיּוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גַּם אֱנוֹשִׁיּוֹת חֲדָשׁוֹת. לֹא פָּחוֹת מֵהַצֶּדֶק הַצִּבּוּרִי חֲשׁוּבָה פֹּה הָאַחֲוָה הַלְאֻמִּית וְגַם הָאֱנוֹשִׁית הַטְּהוֹרָה, הָאַחֲוָה לְכָל אָדָם, שֶׁאֵינָהּ כְּלָל הָאַחֲוָה הַפְּרוֹלִיטָרִית מִתּוֹךְ עִנְיָנִים כַּלְכָּלִיִּים מְשֻׁתָּפִים אוֹ מִתּוֹךְ בַּקָּשַׁת צֶדֶק כַּלְכָּלִי מְשֻׁתֶּפֶת וְהָעוֹמֶדֶת בִּיסוֹדָה עַל מִלְחָמָה91.

(על האחוד ב)

הָאֻמָּה, בְּתוֹר אִישִׁיּוּת קִבּוּצִית, חָשׁוּב לָהּ, כִּי כָּל פְּרָט מִפְּרָטֶיהָ יִהְיֶה אִישִׁיּוּת, כֹּחַ לְעַצְמוֹ וְעוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, “צֶלֶם אֱלֹהִים”, תָּא חַי. כֹּחָהּ שֶׁל הָאֻמָּה הוּא לֹא רַק בְּכַמּוּת תָּאֶיהָ, לֹא כֹּחַ סְטִיכִי, – כֹּחָהּ הוּא גַם בְּאֵיכוּתָם, בְּכֹחַ פְּעֻלָּתָם הַהֲדָדִית שֶׁל תָּאֶיהָ, כֹּחַ כַּמּוּתִי וְאֵיכוּתִי כְּאֶחָד, חַי וּמֻשְׂכָּל92 כְּאֶחָד. בְּעוֹד אֲשֶׁר הַסּוֹצִיאָלִיּוּת, הַקִּבּוּצִיּוּת הַמֵּכָנִית, כֹּחָהּ רַק כֹּחַ כַּמּוּתִי93, שֶׁנְּקֻדַּת גָבְהוֹ הִיא הַדִּיקְטַטוּרָה שֶׁל הַפְּרוֹלֶטַרְִיַט94, מִין כֹּחַ סְטִיכִי, אִם לֹא תֹּאמַר, עֶדְרִי95. לָהּ חֲשׁוּבָה בְּעִקָּר הַהַכָּרָה הַמַּעֲמָדִית וְלֹא הַהַכָּרָה הָאֱנוֹשִׁית הַעַצְמִית שֶׁל הַפְּרָט, שֶׁל הַיָּחִיד.

(לברור עמדתנו א )


לְאֻמִּיּוּת וְסוֹצִיָּלִיּוּת: מלואים

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים אֶת רַעְיוֹן הֶעָתִיד, אֶת רַעְיוֹן הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים הַמְבֻקָּשִׁים, עַל הַסּוֹצִיָּלִיּוּת, נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ מֵרַעְיוֹן שֶׁל חַיִּים וִיצִירָה לְרַעְיוֹן שֶׁל עֵסֶק, שֶׁל עֲשִׂיָּה מֵכָנִית. וּמִמֵּילָא נִטֶּלֶת גַּם נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה לְהַגְשָׁמַת הָרַעְיוֹן אֲפִלּוּ בַּמָּקוֹם, שֶׁלִּכְאוֹרָה, לְמַרְאִית הָעַיִן, הָעֲבוֹדָה הִיא אַחַת עִם הָעֲבוֹדָה לְהַגְשָׁמַת הָרַעְיוֹן בְּצוּרָתוֹ הַלְּאֻמִּית. אֲבָל לֹא טוֹב, אִם לֹא גָּרוּעַ מִזֶּה הוּא, כְּשֶׁכּוֹרְכִים אֶת הַסּוֹצִיָּלִיּוּת וְהַלְּאֻמִּיּוּת בְּיַחַד, כְּשֶׁמְזַוְּגִים לַַסּוֹצִיָּלִיּוּת אֶת הַלְּאֻמִּיּוּת, מְזַוְּגִים, כָּאָמוּר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְאֵין הַזִּוּוּג יָכוֹל לַעֲלוֹת יָפֶה. בָּזֶה רַק מַפְרִידִים בֵּין הַדְּבֵקִים, בֵּין הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, בֵּין הַחֹמֶר וְהָרוּחַ. מוֹסְרִים אֶת הַחֹמֶר לִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַסּוֹצִיָּלִיּוּת, וְאֶת הָרוּחַ לִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַלְּאֻמִּיּוּת, זֹאת אוֹמֶרֶת, שׁוּב מְמִיתִים אֶת הַחַיִּים, שׁוּב מִצַּד אֶחָד – רוּחַ עַרְטִילָאִית, וּמִצַּד שֵׁנִי – חֹמֶר רֵיק.

(לברור עמדתנו א)

בְּהַעֲמָדָה זוֹ שֶׁל הַלְּאֻמִּיּוּת נֶגֶד הַסּוֹצִיָּלִיּוּת אֵין הַכַּוָּנָה לִשְׁלוֹל אֶת הָאִידֵאַל שֶׁל צֶדֶק בַּחַיִּים הַכַּלְכָּלִיִּים וּבְכָל הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁהַסּוֹצִיָּלִיּוּת שׁוֹאֶפֶת אֵלָיו, הַהֶבְדֵּל הוּא רַק בְּצוּרַת הַצִּבּוּר שֶׁהָאִידֵאַל הַזֶּה צָרִיךְ לְהִתְגַּשֵּׁם בּוֹ, אִם אֻמָּה אוֹ חֶבְרָה סְתָם, וּבִדְרָכִים שֶׁהָעֲבוֹדָה לְגִשּׁוּמוֹ צְרִיכָה לָלֶכֶת בָּהֶן. אֵין הָאִידֵאַל יָכוֹל לְהִתְגַּשֵּׁם בֶּאֱמֶת אֶלָּא בְצוּרַת אֻמָּה, כַּמּוּבָן, לֹא אֻמָּה שׁוֹבִינִסְטִית, כִּי אִם אֻמָּה אֱנוֹשִׁית, עָם־אָדָם.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)


11. עַצְמוּת יִשְׂרָאֵל    🔗

תְּכוּנָתוֹ הַיְסוֹדִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הִיא – עַצְמוּת נֶאֱמָנָה לְעַצְמָהּ בְּכָל יֵשׁוּתָּהּ עַד הָקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, בֵּין בְּחִיּוּב בֵּין בִּשְׁלִילָה. הָרֶגֶשׁ, הַמַּחֲשָׁבָה, הַמַּעֲשֶׂה, הָרָצוֹן הַמְצֻמְצָם96 וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כָּל כֹּחוֹת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ – הַכֹּל עַצְמוּת אַחַת, בֵּין כְּשֶׁהוּא נוֹטֶה לְצַד הָאוֹר וְהַטּוֹב, בֵּין כְּשֶׁהוּא נוֹטֶה לְצַד הַחֹשֶׁךְ וְהָרַע, אַחְדוּת מֻחְלֶטֶת. וְהַתְּכוּנָה הַיְסוֹדִית הַזֹּאת הִיא הַגּוֹרֶמֶת, שֶׁלֹּא קָשֶׁה לִמְצֹא בְּעַם יִשְׂרָאֵל דָּבָר וְהִפּוּכוֹ: זֶה מוֹצֵא רוּחָנִיּוּת קִצּוֹנִית, וְזֶה – חָמְרִיּוּת קִצּוֹנִית, זֶה – אֹמֶץ לֵב וּגְבוּרָה, וְזֶה – פַּחְדָּנוּת וְחֻלְְשָׁה. הַתְּכוּנָה הַיְסוֹדִית הַזֹּאת הִיא שֶׁגָּרְמָה לְיִשְׂרָאֵל לְהִקָּרָע מֵהַחַיִּים, מֵהַחַיִּים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ, בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר עַל עַצְמוּתוֹ. וְהַתְּכוּנָה הַזֹּאת הִיא הַגּוֹרֶמֶת בִּזְמַנֵּנוּ לְחֵלֶק גָּדוֹל מֵעַם יִשְׂרָאֵל לְהִקָּרָע מֵעַצְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל הַחַיִּים, בִּשְׁבִיל הַחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים, אִם בִּשְׁבִיל לְהִטָּבֵעַ לְגַמְרֵי בַּחַיִּים הַזָּרִים הָהֵם אוֹ בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת כְּבַיָּכוֹל97 בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּצֶלֶם עַצְמוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים, אֲבָל בְּכָל אֹפֶן לְטַשְׁטֵשׁ אֶת עַצְמוּתוֹ עַד כְּדֵי מְחִיקַת צֶלֶם אָדָם מֵעַל פָּנָיו.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

רַבִּים מְבַקְשִׁים לְבָרֵר אֶת עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית עַל יְדֵי בֵּרוּר מָהוּתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, מָהוּתוֹ שֶׁל מַה שֶּׁיָּצְרָה רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית בֶּעָבָר. אוּלָם מַה שֶׁנּוֹצַר עַל יְדֵי הָרוּחַ הַלְאֻמִּית, אִם כִּי בָּאָה בּוֹ לִידֵי גִלּוּי הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹצַר, מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ צוּרוֹתֶיהָ הַקְּבוּעוֹת וְעוֹמְדוֹת שֶׁל הַהַכָּרָה, שׁוּב אֵינוֹ מוֹסֵר מַה שֶּׁהוּא יֶתֶר עַל הַהַכָּרָה98, מַה שֶּׁהוּא עֶצֶם הַחַיִּים שֶׁבָּעַצְמוּת, שׁוּב הוּא מוֹסֵר רַק אֶת הָעַצְמוּת בְּהִתְגַּלְיָא99, אֲבָל אֵינוֹ מוֹסֵר אֶת הָעַצְמוּת בְּהִתְכַּסְיָא100, שֶׁאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת אֶלָּא מִתּוֹכָהּ101. עַל הָעַצְמוּת הַפְּנִימִית, עַל הַחַיִּים שֶׁבָּעַצְמוּת הוּא, מַה שֶּׁנּוֹצַר, רַק מְרַמֵּז לַנֶּפֶשׁ אוֹ גַם מוֹסְרוֹ מִתּוֹכוֹ לַנֶּפֶשׁ, לַנֶּפֶשׁ הַמַּרְגֶּשֶׁת עַצְמוּת זוֹ מִתּוֹכָהּ, אֲבָל לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ צוּרוֹתֶיהָ הַקְּבוּעוֹת וְעוֹמְדוֹת שֶׁל הַהַכָּרָה, לַעֲשׂוֹתוֹ דָּבָר שֶׁבָּהַכָּרָה הַנִּמְסָר לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקוֹ, אֵין בְּכֹּחוֹ.

(הערכת עצמנו ב)

הַנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית אֵינָהּ סוֹבֶלֶת רְשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה102 – רְשׁוּת אַחַת בְּהֶחְלֵט. כְּשֶׁגּוֹבֶרֶת בָּאָּדָם מִיִּשְׂרָאֵל הַמַּחֲשָבָה, אָז מַחֲשַׁבְתּוֹ שַׁלִּיטָה בַּכֹּל. גַּם בְּרִגְשׁוֹתָיו, גַּם בְּמַעֲשָׂיו, גַּם בְּכֹל יֵשׁוּתוֹ. כְּשֶׁגּוֹבֵר הָרֶגֶשׁ, הָרֶגֶשׁ שַׁלִּיט בַּכֹּל. וְכֵן הָדָּבָר כְּשֶׁגּוֹבֵר הָרָצוֹן הַמְצֻמְצָם, וְכֵן הָדָּבָר כְּשֶׁכָּל כֹּחוֹת נִשְׁמָתוֹ, כְּשֶׁכָּל יֵשׁוּתוֹ נִמְצָאִים בְּמַצָּב שֶׁל הַרְמוֹנִיָּה שְׁלֵמָה, כְּלוֹמֵר, כְּשֶׁגּוֹבֶרֶת רוּחַ הַחַיִּים הַכְּלָלִית, כְּשֶׁגּוֹבֵר הָרָצוֹן הַעֶלְיוֹן.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל מִצְטַיֵּן בּאִנְדִיבִידוּאָלִיּוּתוֹ, בֵּין בִּכְלָלוֹ בְּתוֹר אֻמָּה, בֵּין בִּפְרָטָיו. עוֹד מִתְּחִלַּת עֲמִידָתוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ הָיוּ הַפְּרָטִים שֶׁבּוֹ מְצֻיָּנִים בּאִנְדִיבִידוּאָלִיּוּת נִפְרָזָה, כְּמוּבָן בְּצוּרָה מַתְאִימָה לְמַצָּבָם הַתַּרְבּוּתִי שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם. כְּשֶׁאַתָּה מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים הַמּוֹכִיחִים אוֹתָם עַל קְשִׁי עָרְפָּם וּמְנַבְּאִים לָהֶם חֻרְבָּן, פִּזּוּר, הִתְפָּרְדוּת, אִם לֹא יַחֲזִיקוּ בְּמָעֹז אֵל אֶחָד עִם כָּל הָאִידֵאָלִים הַתְּלוּיִים בְּעִקָּר זֶה, דּוֹמֶה אַתָּה לִשְׁמוֹעַ, כִּי בַּת־קוֹל הַמְלַוָּה אֶת דִּבְרֵיהֶם מִתּוֹךְ הָעֹמֶק הַנֶּעְלָם לוֹחֶשֶׁת וְאוֹמֶרֶת, כִּי רַק אִידֵאָלִים גְּדוֹלִים הֵם הַקֶּשֶׁר הַיּוֹתֵר בָּטוּחַ, הַקֶּשֶׁר הַיְחִידִי שֶׁיֵּשׁ לִקְשֹׁר בּוֹ אִישִׁים נִפְרָדִים כָּאֵלֶּה לְגוּף אֶחָד חַי, כְּלוֹמֵר, כִּי הַקֶּשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ103 שָׁרָשִׁים בְּעֶצֶם עַצְמוּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כָּל יָחִיד מֵאֵלֶּה.

(מענין לענין באותו ענין ד)

טֶבַע עַמֵּנוּ אֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ מִתּוֹךְ יִסּוּרֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ מִתּוֹךְ עֶלְבּוֹן הַצֶּדֶק וְהַמּוּסָר.

(תשובת פועל א)

אֲבוֹתֵינוּ מָסְרוּ לָנוּ, כִּי יֵשׁ לָנוּ “אוֹר גָּנוּז”104 גָּדוֹל, אוּלָם אֲנַחְנוּ, בִּהְיוֹתֵנוּ בְּתּוֹךְ הַחוֹמוֹת105, הֶאֱמַנּוּ, כִּי הָאוֹר הַגָּנוּז הִנֵּהוּ בַּשָּׁמַיִם, בְּגַן־עֵדֶן, לֹא עָלָה כְּלַל עַל דַּעְתֵּנוּ, כִּי הָאוֹר הַזֶּה גָנוּז בָּנוּ בְּעַצְמֵנוּ106, וְהָאוֹר הוּא אוֹר מַמָּשִׁי, אִם גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אֲבָל בִּשְׁבִילֵנוּ אֵין אוֹר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. בִּקַּשְׁנוּ אֶת הָ“מָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה”, אֶת הַ“מָּאוֹר שֶׁבַּיַּהֲדוּת”, וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבַּיְּהוּדִים107, שֶׁבַּיְּהוּדִים הַחַיִּים, אֶת הָאוֹר שֶׁכָּל יְהוּדִי חַי יָכוֹל לִמְצֹא רַק בְּעַצְמוֹ וְרַק עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

(מכתבים מא"י ב)

אֲנַחְנוּ, בְּמַצָּבֵנוּ הֶעָלוּב הַמְיֻחָד, אָמְנָם רַק סוֹבְלִים מֵהָרַע שֶׁעוֹשִׂים אֲחֵרִים, וְאֵינֶנּוּ עוֹשִׂים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רָע, אֲבָל בְּעִקָּר רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת רָע. לוּ הָיִינוּ בַּעֲלֵי כֹּחַ, לֹא הַיִינוּ אוּלַי כָּל כָּךְ אַכְזָרִיִּים, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מֵאֲחֵרִים. בָּזֶה לֹא קָשֶׁה לְהִוָּכַח לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּקֶרֶב עַמֵּנוּ בְּמַעֲמָדָיו, מִפְלְגוֹתָיו וְכִתּוֹתָיו הַשּׁוֹנִים.

(הסופרים והעובדים ב)

הַאִם יֵשׁ עָם אַחֵר בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּאוֹתָם הַתְּנָאִים שֶׁהִתְקַיֵּם בָּהֶם עַמֵּנוּ, הָיָה יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בְּמַעֲלָה יוֹתֵר גְבֹהָה מִמֶּנּוּ בְּאֵיזֶה מוּבָן שֶׁהוּא, לִהְיוֹת יוֹתֵר חָזָק, יוֹתֵר פָּעִיל, יוֹתֵר מֻכְשָׁר לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, יוֹתֵר רוֹצֶה לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ?

(הערכת עצמנו ג)

בְּשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן לֹא תִּמְצָא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בַּעֲלֵי שְׁלִילָה108 כְּמוֹ בְּקִרְבֵּנוּ בַּזְּמָן הַזֶּה. מַחֲשָבָה חָפְשִׁית, הַכָּרָה עֶלְיוֹנָה הֵן בְּקִרְבֵּנוּ כִּמְעַט שֵׁם נִרְדָּף109, לִשְׁלִילַת הַכֹּל, אֲבָל בְּיִחוּד לִשְׁלִילַת הַכֹּל מִשֶּׁלָּנוּ. קַלִּים אֲנַחְנוּ מֵאֲחֵרִים וּמֵאֲבוֹתֵינוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לִשְׁלֹל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים בֶּאֱמֶת יוֹתֵר לְעָמְקוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים פָּחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁעַצְמוּתֵנוּ לְקוּיָה וְהַרְגָּשַׁת עַצְמֵנוּ לְקוּיָה.

(הערכת עצמנו ג)

לֹא בְּמִקְרֶה קְרוֹבָה הַסּוֹצִיאָלִיּוּת לְלִבָּם שֶׁל רֹב הַדּוֹר הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ מֵהַלְאֻמִּיּוּת, לֹא בְּמִקְרֶה מְרֻבִּים בֵּינֵינוּ הַסּוֹצִיאָלִיסְטִים מַאֲשֶׁר בְּקֶרֶב הָעַמִּים הָאֲחֵרִים. פֹּה לֹא יִתְרוֹן הֲבָנָה אוֹ יִתְרוֹן רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק, כִּי אִם חֹסֶר הַרְגָּשָׁה עַצְמִית נוֹקֶבֶת וְיוֹרֶדֶת עַד הַתְּהוֹם, חֹסֶר חַיִּים נוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַחַיִּים הָעַצְמִי.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ג)

עוֹד לֹא גָדְלָה אֻמָּתֵנוּ לְפִי מִדַּת הַצָּרוֹת110 שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ וּלְפִי עֵרֶךְ קוֹמָתָהּ שֶׁהָיְתָה לָהּ בִּימֵי קֶדֶם.

(הדבור העברי ד)


עַצְמוּת יִשְׂרָאֵל: מלואים

נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי הִיא בַת הַטֶּבַע הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי: בְּהִירוּת, עֹמֶק־שָׁמַיִם בָּהִיר לְאֵין־סוֹף, פֶּרֶסְפֶּקְטִיבָה נֶהְדָּרָה, עַרְפִלֵּי טֹהַר. גַּם הַנֶּעְלָם כְּאִלּוּ מִתְעַלֵּם מִתּוֹךְ בְּהִירוּת, מִתּוֹךְ אוֹר גָּלוּי מְצֻמְצָם לְתוֹךְ אוֹר נֶעְלָם לְאֵין־סוֹף. הָעַמִּים אֵינָם מְבִינִים בְּנֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי לֹא אֶת הַפֶּרֶסְפֶּקְטִיבָה הַבְּהִירָה וְלֹא אֶת הַנֶּעְלָם הַנָּאוֹר הַזֶּה.

(קטעי יומן תרפ"א ה)

אֶת רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית רְגִילִים לִמְדּוֹד בְּמִדַּת יְצִירוֹתֶיהָ הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיוֹת, וְאֶת יְצִירוֹתֶיהָ הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיוֹת – בְּמִדַּת יְצִירוֹתֶיהָ שֶׁל רוּחַ יָוָן וְשֶׁל רוּחַ אֵירָפָּה בִּכְלָל. אוּלָם יְצִירוֹת רוּחַ יִשְׂרָאֵל – מִצַּד אֶחָד, וִיצִירוֹת רוּחַ אֵירָפָּה – מִצַּד שֵׁנִי, הֵן יְצִירוֹת מִסְּפֵרוֹת שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶן מִדָּה מְשֻׁתֶּפֶת וְאֵין לְפִי זֶה לְמָדְדָן זוֹ בְזוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִמְדּוֹד יְצִירוֹת מִסְּפֵרַת הַמּוּסִיקָה בִיצִירוֹת מִסְּפֵרַת הַפְּלַסְטִיקָה. אֵין פֶּלֶא, כִּי מִדָּה מְדֻמָּה זוֹ, הַתְּלוּיָה כֻּלָּהּ בִּטְבִיעַת עֵין דִּמְיוֹנוֹ וּבִנְטִיַּת רוּחוֹ שֶׁל הַמּוֹדֵד, הֵבִיאָה לִידֵי מְדִידוֹת הַיַּהֲדוּת הַשּׁוֹנוֹת מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה: אֵלֶּה מָצְאוּ, כִּי הַיַּהֲדוּת הִיא לְמַעֲלָה מִכָּל הַעֲרָכָה וְעֵרֶךְ, וְאֵלֶּה מָצְאוּ, כִּי הַיַּהֲדוּת הִיא לְמַטָּה מִכָּל הַעֲרָכָה וְעֵרֶךְ.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה לוֹ יַחַס מְיֻחָד, עַצְמִי, מְקוֹרִי, אֶל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם. כַּךְ חָיִינוּ בְדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִסְטוֹרִית מֵרֵאשִׁית בְּרִיאָתֵנוּ בְתוֹר אֻמָּה עַד הַזְּמָן הֶחָדָשׁ, עַד צֵאתֵנוּ מֵחוּג חַיֵּינוּ הַמְיֻחָדִים לְמֶרְחַב הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים, מֵאָז קָמָה לְפָנֵינוּ הַשְּׁאֵלָה בִדְבַר קְבִיעַת יַחַס חָדָשׁ לְעַצְמֵנוּ, אֶל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם. לְהִתְיַחֵס כַַּךְ, כְּמוֹ שֶׁהִתְיַחֲסוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּעָבָר, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְוַתֵּר עַל כָּל הַכִּבּוּשִׁים הַגְּדוֹלִים, שֶׁכָּבְשָׁה רוּחַ הָאָדָם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְוַתֵּר עַל כָּל הַתְּהוֹמוֹת וְהַוּוּלְקָנִים, שֶׁחוֹלְלָה בְנִשְׁמָתֵנוּ יַד הַגָּלוּת הַקָּשָׁה, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְוַתֵּר עַל כָּל הָאֳפָקִים הָרַבִּים, עַל כָּל יְרִיעוֹת הַשָּׁמַיִם וּגְלִילוֹת הָאָרֶץ, שֶׁהַטֶּבַע בְּכָל אֶרֶץ מֵאַרְצוֹת הַגּוֹלָה מוֹסִיף בְּנִשְׁמָתֵנוּ, כְּאִלּוּ בִּכְדֵי לְפַיְּסָהּ עַל קַטְנוּתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. כְּמוֹ שְׁמִתְיַחֲסִים אֲחֵרִים בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְיַחֵס, אִם אֻמָּה אֲנַחְנוּ, אִם אֵין חֶפְצֵנוּ לְוַתֵּר עַל הָעִקָּר, עַל הָ״אֲנִי" הַלְּאֻמִּי שֶׁלָּנוּ. וְהַשְּׁאֵלָה הִיא פֹה לֹא: כֵּיצַד נִתְיַחֵס? הַשְּׁאֵלָה הִיא: אִם בֶּאֱמֶת עָלֵינוּ לִקְבּוֹעַ לְעַצְמֵנוּ יַחַס מְיֻחָד אֶל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, אִם בֶּאֱמֶת כָּל עַצְמָהּ שֶׁל אֻמָּה הוּא יַחַס מְיֻחָד אֶל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, וְאִם בֶּאֱמֶת אֻמָּה אֲנַחְנוּ, אֻמָּה בַּעֲלַת עַצְמוּת מְיֻחֶדֶת?

(חשבוננו עם עצמנו ג)

בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים111, וְלֹא בְדֶרֶךְ הָעִיּוּן אוֹ הַהִסְתַּכְּלוּת, וְלֹא בְדֶרֶךְ הַמּוּסָר אוֹ הַשִּׁירָה, יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל לְעַצְמוּתוֹ וּלְחַיָּיו הָעַצְמִיִּים גַּם יָחַד. וּבְדֶרֶךְ הַחַיִּים, וְלֹא בְדֶרֶךְ הָעִיּוּן אוֹ הַהַשׁרָאָה הָעֶלְיוֹנָה, יָבוֹא לִידֵי גִלוּי הָעֶלְיוֹן גַּם הַמּוּסָר הַיְּהוּדִי.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת חַיִּים בְּמִדָּה כָזֹאת, חַיֵּינוּ הָעַצְמִיִּים צְרִיכִים לִהְיוֹת מְלֵאִים, שׁוֹטְפִים, מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בְּמִדָּה כָזֹאת, שֶׁלֹּא רַק הַגֶּזַע עִם הָעֲנָפִים שֶׁל עַצְמוּתֵנוּ יִחְיֶה, יִתֵּן פַּת לְמַכְבִּיר, יַכֶּה שָׁרָשִׁים חֲדָשִׁים, כִּי אִם גַּם הַשָּׁרָשִׁים הַיְשָׁנִים112, הַיְבֵשִׁים, לִכְאוֹרָה, יִתְמַלְּאוּ חַיִּים. הַחַיִּים מַקִּיפִים אֶת הַכֹּל, גַּם בְּמָקוֹם גַּם בִּזְמָן, גַּם אֶת הֶעָבָר הֵם מַקִּיפִים. וְלֹא רַק חוֹבָה אֲנַחְנוּ מְשַׁלְּמִים בָּזֶה לְדוֹרוֹתֵנוּ הַקּוֹדְמִים, שֶׁסָּבְלוּ כָּל כַּךְ הַרְבֵּה וְהִשְׁאִירוּ לָנוּ אֶת עַצְמוּתֵנוּ חַיָּה וְקַיֶּמֶת, מִבְּלִי לְקַבֵּל מִמֶּנָּה מַה שֶּׁהִיא נוֹתֶנֶת וִיכוֹלָה לָתֵת לָנוּ, אִם נֵדַע לְבַקֵּשׁ חַיִּים.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)


12. אַחְדוּת לְאֻמִּית    🔗

הָעִקָּר מַה שֶּׁדּוֹרֶשֶׁת עֲבוֹדָה לְאֻמִּית גְּדוֹלָה, מְשַׁחְרֶרֶת, מְקוֹמֶמֶת, חָסֵר לָנוּ, חָסֵר לָנוּ, אִחוּד הָרְצוֹנוֹת וְהַכֹּחוֹת לַעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת אֶחָת. אֲסוֹנֵנוּ הַלְאֻמִּי הוּא יוֹתֵר בִּפְנִים מֵאֲשֶׁר בַּחוּץ.

(הערכת עצמנו ג)

זֶהוּ הַנֶּגַע הַיּוֹתֵר עָמֹק בְּכָל נְגָעֵינוּ, כְּגָלוּתִיִּים כִּתְכוּנָתִיִּים113. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאַחְדוּת נְחוּצָה לָנוּ כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה, בָּאָה רוּחַ תְּזָזִית114 מִמָּקוֹם שֶׁבָּאָה וְקוֹרַעַת אוֹתָנוּ לִקְרָעִים שֶׁאֵינָם מִתְאַחִים, וּבְאֵין אַחְדוּת – אֵין כְּלוּם.

(מבחוץ ב)

בְּקִרְבֵּנוּ עֶצֶם חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל הַיָּחִיד תְּכוּנָה מְיֻחֶדֶת לוֹ וְעֹמֶק מְיֻחָד. בְּקֶרֶב עָם חַי אֵין הָרְשֻיּוֹת שֶׁל הַיָּחִיד מְעֹרָבוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים115, לְפָחוֹת אֵינָן מְעֹרָבוֹת לְמַרְאִית עַיִן. רְשׁוּת הַיָּחִיד יֵשׁ לָהּ חֶשְׁבּוֹנָה הַפְּרָטִי, שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחַשֵּׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִבְּלִי אֲשֶׁר הַחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי יִתְעָרֵב בּוֹ הִתְעָרְבוּת גְּלוּיָה. הַחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי מִתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים116, מִתְחַשֵּׁב מִתַּחַת לְמִפְתָּן הַהַכָּרָה, לַחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי אַחֲרָאִים הַחַיִּים, הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים. בַּחַיִּים יֶשְׁנָם דֵּי קְשָׁרִים חַיִּים, דֵּי כֹּחוֹת מוֹשְׁכִים מִכָּל הַצְּדָדִים, עַד כִּי הַיָּחִיד, יְהִי מַסְלוּל חַיָּיו רָחָב, יְהִי רָחוֹק כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה, יְהִי מַסְלוּלוֹ מַסְלוּל כֹּכָב שָׁבִיט117 – מִן הַשִּׁיטָה הַכְּלָלִית לֹא יִפָּרֵד, מִתּוֹךְ הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים לֹא יֵצֵא. לֹא כֵּן הַדָּבָר בְּקִרְבֵּנוּ. שִׁיטָתֵנוּ הַכְּלָלִית אָנוּ כִּמְעַט שֶׁנִּתְפָּרְדָה וַעֲדַיִן הִיא קְשׁוּרָה118 רַק בִּקְשָׁרִים פְּנִימִיִּים, כִּמְעַט אִידֵאָלִיִּים. לָנוּ אֵין חַיִּים מוֹשְׁכִים וְקוֹשְׁרִים מִבַּחוּץ. אֵין חַיִּים לְאֻמִּיִּים אַחֲרָאִיִּים לְעַצְמָם. כָּל הָאַחֲרָיוּת לְחַיֵּינוּ הַלְאֻמִּיִּים מוּטֶלֶת עַל הַיָּחִיד119, עַל עַצְמוּתוֹ, עַל כָּל רְכוּשׁוֹ הָעַצְמִי.

(מענין לענין באותו ענין ד)

דִּגְלֵנוּ הַלְאֻמִּי אֵינוֹ צַעֲצוּעַ בְּעַלְמָא שֶׁמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בּוֹ אֵיזוֹ צְעִירִים חוֹלְמִים, כִּי אִם מַשְׂאַת נֶפֶשׁ הָעָם כֻּלּוֹ, סֵמֶל הַתְּחִיָּה וְהַגְּאֻלָּה שֶׁכֻּלָּנוּ חַיָּבִים בִּכְבוֹדוֹ.

(מכתב גלוי לי"ח ברנר א)


אַחְדּוּת לְאֻמִּית: מלואים

בֵּין שֶׁנְּקַבֵּל דְּבַר־מַה בְכֹחָם שֶׁל אֲחֵרִים מִידֵי אֵלֶּה שֶׁבְּיָדָם הַכֹּחַ, בֵּין שֶׁלֹּא נְקַבֵּל מְאוּמָה, הָעִקָּר תָּלוּי מֵעַתָּה בָנוּ בְעַצְמֵנוּ, בַּכֹּחַ שֶׁלָּנוּ, בָּעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ. וְרֵאשִׁית כֹּל, עָלֵינוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ לַהֲבָנָה הֲדָדִית, לְהִתְמַזְּגוּת בְּתוֹךְ רָצוֹן לְאֻמִּי אֶחָד, בְּתוֹךְ עֲבוֹדָה לְאֻמִּית אֶחָת. אִם כֻּלָּנוּ, כָּל הַמִּילִיּוֹנִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, נַרְגִּישׁ עַצְמֵנוּ גּוּף אֶחָד, עָם אֶחָד בַּעַל רָצוֹן אֶחָד, בַּעַל כֹּחַ אֶחָד הַמָּסוּר לַעֲבוֹדָה אַחַת, כִּי אָז יֵשׁ לָנוּ עוֹד תִּקְוָה לְהוֹשִׁיעַ לְעַצְמֵנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּידֵי אֲחֵרִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ.

(מכתבים מא"י ב)

לוּ הָיִינוּ מְאֻחָדִים כֻּלָּנוּ, לוּלֵא הָיִינוּ רַק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְפֹרָדִים, כִּי אִם עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי עַתָּה הָיִינוּ בְּוַדַּאי כֹּחַ חָשׁוּב.

(מכתבים תרפ"א ה)

אֲנַחְנוּ זְקוּקִים יוֹתֵר מִכֹּל לְאַחְדּוּת שְׁלֵמָה, לְאַחְדּוּת בַּכֹּל: לְאַחְדּוּת הָרַעְיוֹן, לְאַחְדּוּת הַמַּעֲשֶׂה, לְאַחְדּוּת הָעָם. יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה כֹּחוֹת, רַק כֹּחַ אֶחָד חָסֵר לָנוּ – הַכֹּחַ הַמְאַחֵד. הָעִקָּר חָסֵר. אֵין עַצְמוּת שְׁלֵמָה חַיָּה וְיוֹצֶרֶת חַיִּים, בְּאִם אֵין בָּהּ אַחְדּוּת שְׁלֵמָה, וְאֵין יְצִירָה שְׁלֵמָה, בְּאֵין רִכּוּז שָׁלֵם שֶׁל הַיּוֹצֵר בִּיצִירָתוֹ.

(לברור עמדתנו א)

נִהְיֶה פַעַם אַחַת בְּנֵי אָדָם חַיִּים! נַרְגִּישׁ פַּעַם אַחַת, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ! נְבַקֵּשׁ פַעַם אַחַת לְהָבִין אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, לְהָבִין, כִּי כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְבַקֵּשׁ מוֹצָא מִן הַמֵּצָר, מְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב לְטוֹב וְלֶאֱמֶת עַל פִּי דַרְכּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁאֲחֵרִים חוֹשְׁבִים לֶאֱמֶת וּלְטוֹב עַל פִּי דַרְכָּם הֵם! נְבַקֵּשׁ פַּעַם אַחַת דֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ בְּיַחַד, בְּאִחוּד הַכֹּחוֹת, בַּעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת, מַה שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ בְּיִחוּד וְאֵינוֹ מוֹצֵא. נְבַקֵּשׁ לַעֲמוֹד עֲמִידָה נְכוֹנָה עַל הַהֲלָכָה הַיְחִידָה בְדֶרֶךְ חַיֵּינוּ הַיּוֹצֵאת לָנוּ מִכָּל נוֹרְאוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּלְחָמָה, כִּי רַק בְּאִחוּד כָּל כֹּחוֹתֵינוּ לַעֲבוֹדָה אַחַת עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָתֵנוּ, כִּי רַק אִחוּד כֹּחוֹתֵינוּ יָבִיא לָנוּ פְרִי בְרָכָה בְעִתּוֹ, אִם בִּזְמָן קָרוֹב אוֹ רָחוֹק!

(הערכת עצמנו ג)

אַחְדּוּת נְחוּצָה לָנוּ, אַחְדּוּת כָּל הָעָם, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כִּי אֵין גּוּף חַי נִרְפָּא אִם אֵינוֹ מְאֻחָד כֻּלּוֹ אִחוּד שָׁלֵם, וְאֵין אַחְדּוּת לְאֻמִּית אֶלָּא לֵב אֶחָד, נֶפֶשׁ אַחַת, וְלֹא דֵעָה אֶחָת. אֶת זֶה, אֶת הַכְשָׁרַת נַפְשֵׁנוּ לְאַחְדּוּת רְצוּיָה, יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ, יָכוֹל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְפִי מִדַּת כֹּחַ נַפְשׁוֹ וְעָמְקָהּ לְהַשִּׂיג. וְאָז, אִם עוֹד יֵשׁ לָנוּ תְרוּפָה, אִם יֵשׁ עוֹד מַה לַּעֲשׂוֹת, יֵעָשֶׂה, יֵעָשֶׂה בְעֶצֶם כֹּחַ הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁיֵּעָשֶׂה מַעֲשֶׂה־הָרִפּוּי שֶׁל הַנֶּגַע הֶעָלוּל לְהֵרָפֵא בְגוּף חַי, כְּשֶׁמַּרְחִיקִים מִמֶּנּוּ אֶת הַסִּבּוֹת הַמּוֹעִילוֹת לְגִדּוּלוֹ שֶׁל הַנֶּגַע אוֹ הַמְעַכְּבוֹת אֶת רִפּוּיוֹ. נֶגַע הָעָם כֻּלּוֹ, שֶׁהוּא גַם נִגְעֵנוּ, נֶגַע כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, צָרִיךְ לְהֵרָפֵא, וַאֲנַחְנוּ, כָּל מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ עוֹד חַיָּה וּמַרְגִּישָׁה, צְרִיכִים לִהְיוֹת הַתָּא הַמִּתְחַדֵּשׁ הָרִאשׁוֹן, אוֹ הַתָּאִים הַמִּתְחַדְּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הַצּוֹמְחִים וּגְדֵלִים בְּתוֹךְ עֶצֶם הַנֶּגַע. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים כְּבַיָּכוֹל לְהַכְנִיס אֶת הַנֶּגַע אֶל תּוֹךְ נַפְשֵׁנוּ אוֹ לְהִכָּנֵס בְּכָל נַפְשֵׁנוּ אֶל תּוֹךְ הַנֶּגַע.

(לברור עמדתנו א)

רְצוֹנוֹ הַכַּבִּיר שֶׁל עָם יוּכַל לַכֹּל.

(מכתבים מא"י ב)


 

תַּרְבּוּת וְחִנּוּךְ    🔗

1. תּוֹרָה וְהַשְׂכָּלָה    🔗

הָעֲנִיּוּת בְּרוּחַ120 הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשָׁה לְאָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ121 מִן הָעֲנִיּוּת בְּחֹמֶר.

(אוניברסיטה עברית א)

תּוֹרָה לִשְׁמָהּ122 הִיא עֵרֶךְ מוּסָרִי גָּדוֹל, אֲשֶׁר הַיַּהֲדוּת הוֹקִירָה אוֹתוֹ וְטִפְּחָה אוֹתוֹ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הַיְמֶנָּה. אֶת הָעֵרֶךְ הַזֶּה הָיוּ צְרִיכִים הַמּוֹרִים לְקַבֵּל, לְהַחֲיוֹתוֹ וּלְחָדְּשׁוֹ. הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל תַּלְמִידֵיהֶם אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּרוּרָה, שֶׁכָּל סוֹפִיסְטִים123 שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יְבַטְּלוּהָ, כִּי אֶת הַתּוֹרָה וְהַמַּדָּע צָרִיךְ לִלְמוֹד לִשְׁמָם, כִּי אָדָם יָשָׁר, אֲפִלּוּ אִם הוּא גָמַר וּבִפְרָט אִם הוּא גָמַר בֵּית סֵפֶר בֵּינוֹנִי אוֹ גָּבוֹהַּ, חַיָּב לַעֲבוֹד וְאָסוּר לוֹ לִחְיוֹת עַל עֲבוֹדַת אֲחֵרִים, אָסוּר לוֹ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ, לַעֲשׂוֹת מַטְעַמִּים לְחִכּוֹ מִזֵּעַת אַפָּם, מִדָּם־תַּמְצִיתָָם124, מִדִּמְעוֹת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, אַפִלּוּ אִם הוּא מֵבִיא “תּוֹעֶלֶת”125 בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הַיְמֶנָּה.

(אוניברסיטה עברית א)

אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ126 עָלֶיהָ. אֵין הֶבְדֵּל אִם מֵמִית עַצְמוֹ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה127 אוֹ מֵמִית עַצְמוֹ בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹרָה128. הַחַיִּים הַמְבֻקָּשִׁים גּוֹזְרִים: אֵין הַחַיִּים, תּוֹרַת הַחַיִּים, חַיָּה וְיוֹצֶרֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמְחַיֶּה וְיוֹצֵר עַצְמוֹ129 עָלֶיהָ אוֹ עַל יָדָהּ.

(רשימות אחרונות ה)

מַה לַּעֲשׂוֹת, אִם גַּם בְּעוֹלַם הָרוּחַ נוֹהֵג, כְּפִי הַנִּרְאֶה, דִּין חֲלִיפִין130, יוֹתֵר נָכוֹן, בְּעוֹלַם הָרוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעוֹלַם הַחֹמֶר, שֶׁכֵּן בְּעוֹלַם הָרוּחַ הַדִּין131 הוּא דִין אֱמֶת: אֵין אָדָם יָכוֹל לְהַעֲמִיק וּלְהַעֲשִׁיר אֶת נַפְשָׁם וְאֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים אֶלָּא בְּמִדָּה שֶׁנַּפְשׁוֹ וְחַיָּיו הוּא מִתְעַשְּׁרִים וּמִתְעַמְּקִים מִתּוֹךְ נַפְשָׁם וְחַיֵּיהֶם שֶׁל אוֹתָם הָאֲחֵרִים.

( מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

הַאָמְנָם תַּכְלִית הַהַשְׂכָּלָה הִיא לִהְיוֹת “בֶּן־תַּרְבּוּת” הַשּׁוֹאֵף לֵהָנוֹת הֲנָאַת הַגּוּף וַהֲנָאַת הַנֶּפֶשׁ מִפְּרִי הַקּוּלְטוּרָה שֶׁל זְמַנּוֹ, כְּלוֹמֵר, הַשּׁוֹאֵף לִהְיוֹת שָׂבֵעַ בְּגוּף וְשָׂבֵעַ בְּרוּחַ מֵעֲמַל אֲחֵרִים? הַאִם אֵין הַהַשְׂכָּלָה הָאֲמִתִּית כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ רְכוּשׁ הָעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם לְעָשִׁיר, שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים, מִתַּמְצִית דָּמָם שֶׁל אֲחֵרִים? אוֹ הַאָמְנָם הַ“תּוֹעֶלֶת” הַמְסֻפָּקָה, שֶׁבַּעֲלֵי הַהַשְׂכָּלָה מִכָּל הַמִּינִים מְבִיאִים בְּעִקָּר לִ“בְנֵי־תַרְבּוּת” כְּמוֹהֶם, כְּלוֹמֵר לַשְּׂבֵעִים מֵעֲמַל אֲחֵרִים, מַתִּירָה לָהֶם לִחְיוֹת חַיִּים יוֹתֵר רְחָבִים מֵחַיֵּי פּוֹעֵל חָרוּץ, מִשְׂתַּכֵּר יָפֶה, כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם מֵאוֹת מִילְיוֹנִים אֲנָשִׁים, שֶׁאֵין מַתִּירִים לָהֶם לֶאֱכוֹל לִשְׂבּוֹעַ נַפְשָׁם מִפְּרִי עֲמָלָם?

(אוניברסיטה עברית א)


2. תַּרְבּוּת לְאֻמִּית    🔗

אֵינֶנִּי מְמַעֵט מֵעֶרְכָּהּ שֶׁל הַשְׂכָּלַת אֵירֹפָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה132. אוּלָם הַשְׂכָּלַת אֵירֹפָּה אֵינֶנָּה הַשְׂכָּלַת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֵינֶנָּה הַשְׂכָּלָה מֻחְלֶטֶת שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם133. אֶפְשָׁר לָקָחַת מִמֶּנָּה, אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִמֶּנָּה הַרְבֵּה מְאֹד, אֲבָל אֵין לְשַׁנּוֹת עַל פִּיהָ אֶת תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ הַיְסוֹדִיּוֹת. הָעַצְמִיּוּת134 קוֹדֶמֶת לְכָל הַשְׂכָּלָה. אֵין כָּל הַשְׂכָּלָה, אַף לֹא דֵעוֹת, לֹא אֱמוּנוֹת וְלֹא כָּל שִׁירָה שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלוֹת לְשַׁלֵּם נִזְקוֹ שֶׁל “אֲנִי”135 אֶחָד פְְּרָטִי, וְאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר – נֶזֶק הָ“אֲנִי” שֶׁל הָאֻמָּה.

(מכתבים מא"י ב)

כָּל עִקָּרָהּ שֶׁל תְּנוּעָתֵנוּ הַלְאֻמִּית הִיא תְּנוּעָה תַּרְבּוּתִית, שְׁאִיפָה לְכוֹנֵן אֶת חַיֵּינוּ לְפִי רוּחֵנוּ וְעַל פִּי דַרְכֵּנוּ – שֶׁזֶּהוּ עֶצֶם הַתַּרְבּוּת. שֶׁהֲרֵי לוּ הָיָה עַם יִשְׂרָאֵל חָפֵץ אוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, לֹא הָיִינוּ זְקוּקִים לְכָל תְּנוּעָה לְאֻמִּית.

(העבודה א)

אֵין תַּרְבּוּת לְאֻמִּית נַעֲשֵׂית בִּידֵי אֲחֵרִים136.

(מכתבים תרע"ז ה)

לֹא הַרְבֵּה יוֹעִילוּ לִבְנֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ, אִם “יַרְכִּיבוּ” אֶת הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּהַשְׁקָפַת עוֹלָמָהּ שֶׁל אֻמָּתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּיַעֵץ אַחַד־הָעָם137. הַהַרְכָּבָה הַזֹּאת הָיְתָה יָפָה בִּזְמָן שֶׁהַשְׁקָפַת עוֹלָם זוֹ הָיְתָה חַיָּה בְּמֹחַ בְּנֵי הָעָם וּבְלִבָּם וּפִרְנְסָה אֶת חַיֵּי רוּחָם, בִּזְמָן שֶׁהִיא הָיְתָה הַשְׁקָפַת עוֹלָם חַיָּה וּפוֹעֶלֶת138. אוּלָם הַשְׁקָפַת עוֹלָם אוֹבְּיֶקְטִיבִית139 אוֹ כִּמְעַט אוֹבְּיֶקְטִיבִית, אֲפִלּוּ אִם תְּחֻדַּשׁ כֻּלָּהּ בְּרוּחַ הַזְּמָן, אֵין כֹּחָהּ גָּדוֹל עַל הַחַיִּים, בְּמָקוֹם שֶׁחַיֵּי הָרוּחַ נִזּוֹנִים בְּעִקָּר מִדֵּעוֹת בְּנוֹת הַשְׁקָפַת עוֹלָם אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


3.תַּרְבּוּת הָעִיר    🔗

הַתַּרְבּוּת שֶׁל הַיּוֹם, הָחֵל מֵהַחַיִּים הַכַּלְכָּלִיִּים וְגָמוֹר בַּמַּדָּע, בָּאֳמָנוּת וּבַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים הִיא כֻּלָּהּ עִירוֹנִית. רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה, אִם לָרֶדֶת לְסוֹף עָמְקוֹ, מְחַיֵּב בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה, יְצִירַת תַּרְבּוּת חֲדָשָׁה כָּזֹאת שֶׁתִּהְיֶה לֹא עִירוֹנִית, וַאַפִלּוּ לֹא כַּפְרִית, כִּי אִם אֱנוֹשִׁית־קוֹסְמִית140 בְּלִי אֶמְצָעִי, תַּרְבּוּת מֵהַמָּקוֹר הָרִאשׁוֹן, מִמְּקוֹר הַטֶּבַע וְהַחַיִּים בְּתוֹךְ הַטֶּבַע וְעִם הַטֶּבַע, תַּרְבּוּת שֶׁל הִתְמַזְּגוּת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בְּחַיֵּי עוֹלָם, וְהַיְצִירָה הָאֱנוֹשִׁית – בַּיְצִירָה הָעוֹלָמִית.

(לברור תפקידו של המשביר ב)

הָאִכָּר הַטִּבְעִי, מִבְּחִינַת קְשִׁירוּתוֹ אֶל הָאֲדָמָה וְאֶל הַטֶּבַע, עוֹמֵד עֲדַיִן בְּאֹפֶק שֶׁלִּפְנֵי הַתַּרְבּוּת הָעִירוֹנִית, שֶׁהִיא עַד הַזְּמָן הַזֶּה הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית, לִפְנֵי הַשְׁפָּעָתָהּ עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם בֵּין לְרָעָה בֵּין לְטוֹבָה. לְפִיכָךְ פּוֹעֶלָת עָלָיו הַתַּרְבּוּת קֹדֶם כֹּל, כְּנָהוּג, לְרָעָה, מַרְחִיקָה אוֹתוֹ מֵהָאֲדָמָה וּמֵהַטֶּבַע וּמְקָרֶבֶת אֶל הָעִיר וְאֶל תַּרְבּוּתָהּ. וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵין בְּנַפְשׁוֹ אוֹתָם הַצִּנּוֹרוֹת הָרְחָבִים וְהָעֲמֻקִּים לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע141 הָעֶלְיוֹן מַהַטֶּבַע, אוֹתו מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם142, שֶׁפִּתְּחָה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית הָעֶלְיוֹנָה. אֲנַחְנוּ, וּבִכְלָל כָּל מִי שֶׁיָּשׁוּב הַיּוֹם מֵהָעִיר אֶל הָעֲבוֹדָה וְאֶל הַטֶּבַע, כְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הָאֹפֶק שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִירוֹנִית, אֲנַחְנוּ שָׁבִים אֶל הָעֲבוֹדָה וְאֶל הַטֶּבַע כְּאִלּוּ מֵעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַתַּרְבּוּת, כְּאוֹתוֹ הַהוֹלֵךְ סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ, הַשָּׁב אֶל מְקוֹמוֹ מֵהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד הַצַּד שֶׁיָּצָּא מִשָּׁם, אֲנַחְנוּ מְבַקְְשִׁים מַה שֶּׁהַתַּרְבּוּת הָעִירוֹנִית לֹא יָכְלָה לָתֵת, מְבַקְְשִׁים לְמַלֵּא אֶת הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁהִיא בָּרְאָה בְּנַפְשֵׁנוּ, אֲשֶׁר כָּל עוֹד לֹא נִמְלֵאנוּ תֹּכֶן, הוּא מֻרְגָּשׁ לָנוּ בְּתוֹר רֵיקָנִיּוּת נוֹרָאָה.

(על המועצה החקלאית ד)

כָּל הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַתַּרְבּוּתִית חוֹלָה בְּמֹחִיּוּת יְתֵרָה143. כְָּל מְגַמָּתָהּ שֶׁל הַתַּרְבּוּת הַקַּיֶּמֶת הִיא לְצַד הַמֹּחִיּוּת הַיְתֵרָה עַל חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים. מִצַּד זֶה בָּאָה בְּעֶצֶם הַיְרִידָה הָאֱנוֹשִׁית. מִבְּחִינָה זוֹ, כָּל עִקָּרָה שֶׁל הָעֲבוֹדָה לְחִדּוּשׁ הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בִּכְלָל וְחַיֵּינוּ אָנוּ בִּפְרָט, הִיא הָעֲבוֹדָה לְהַרְחִיב וּלְהַעֲמִיק144 אֶת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים לְתוֹךְ עֶצֶם הַחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים, אֲשֶׁר יְחַיּוּ145 אֶת הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית מִצִּמְצוּמָהּ וְטִמְטוּמָהּ, וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה הָאֱנוֹשִׁית – מִמֹּחִיּוּתָהּ וּמִמֵּיכָנִיּוּתָהּ.146

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

אָפְיָהּ שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית בְּצוּרָתָהּ שֶׁהִיא לְבוּשֶׁה בָּהּ עַד הַיּוֹם הוּא אֳפִי שֶׁל צֶמַח מְחֻסַּר עָלִים יְרֻקִּים, מְחֻסַּר כְּלוֹרוֹפוֹל147, אוֹתָהּ הַכְּרִיתוּת148 מִמְּקוֹר הָאוֹרָה, מִמְּקוֹר הַחַיִּים, אוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הַפָּרָזִיטִית וְהַחַמְסָנִית עִם כָּל הַמִּתְּיַחֵס לָזֶה, אוֹתוֹ חֹסֶר הַפַּשְׁטוּת, אוֹתָהּ הַהִתְקַשְּׁטוּת בִּפְרָחִים149 עַל חֶשְׁבּוֹן עֲמָלָם וְחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, אוֹתָהּ קֵהוּת150 הַכֹּחַ הַחִיּוּנִי, הַמְבַכֶּרֶת חַיִּים מִן הֶעָשׂוּי151, מִן הַמַּמָּשִׁי, עַל פְּנֵי חַיִּים שֶׁל יְצִירָה מִתּוֹךְ הָאוֹר. וְהָאֲוִיר, אוֹתָהּ הַהִתְגַּדְּרוּת152 בִּתְחוּם־יְנִיקָה יָדוּעַ. כִּי הָעִקָּר חָסֵר – חָסֵר הַכֹּחַ לִקְלוֹט אֶת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן וּלְהִבָּנוֹת מִמֶּנּוּ.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

הַתַּרְבּוּת הַחַיָּה הֲלֹא הִיא מַקֶּפֶת אֶת כָּל הַחַיִּים, כָּל מַה שֶׁהַחַיִּים בּוֹרְאִים לְשֵׁם הַחַיִּים הֲרֵי הִיא תַּרְבּוּת. כָּל עֲבוֹדָה, כָּל מְלָאכָה, כָּל מַעֲשֶׂה הֲרֵי הֵם תַּרְבּוּת, זֶהוּ יְסוֹד הַתַּרְבּוּת, הַחֹמֶר שֶׁלָּהּ. הַסֵּדֶר, הָאֹפֶן, הַצּוּרָה, כֵּיצַד כָּל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים – הֲרֵי הֵם צוּרוֹת הַתַּרְבּוּת. וּמַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁים, חוֹשְׁבִים, חַיִּים הָעוֹשִׂים בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָם וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָם וְהַיְחָסִים הַנּוֹלָדִים מִתּוֹךְ כָּל אֵלֶּה, בְּצֵרוּף הַטֶּבַע הַחַי בְּתּוֹךְ כָּל אֵלֶּה, הַכֹּל – הֲרֵי אֵלֶּה רוּחַ הַתַּרְבּוּת. מֵאֵלֶּה נִזּוֹנָה הַתַּרְבּוּת הָעֶלְיוֹנָה – הַמַּדָּע, הָאֳמָנוּת וְהַדֵּעוֹת, הַשִּירָה, הַמּוּסָר, הַדָּת. הַתַּרְבּוּת הָעֶלְיוֹנָה, אוֹ הַתַּרְבּוּת בְּמוּבָנָהּ הַמְצֻמְצָם, זוֹ שֶׁאֵלֶיהָ מְכַוְּנִים בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַּבְּרִים אֶצְלֵנוּ עַל דְּבַר תַּרְבּוּת, הֲרֵי הִיא הַחֶמְאָה153 שֶׁל הַתַּרְבּוּת, שֶׁל הַתַּרְבּוּת בְּמוּבָנָהּ הָרָחָב. אֲבָל הַאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חֶמְאָה בְּלִי חָלָב154? אוֹ הֲיַעֲשֶׂה אָדָם חֶמְאָה בְּחָלָב שֶׁל אֲחֵרִים וְהַחֶמְאָה תִּהְיֶה כֻּלָּהּ שֶׁלּוֹ? וּמָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם לֹא מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם, אֶת הֶחָלָב הַחַי שֶׁל הַתַּרְבּוּת?

(העבודה א)


תַּרְבּוּת הָעִיר: מלואים

תַּרְבּוּתֵנוּ הָעֲתִידָה עִם כָּל הַמִּתְיַחֵס לָזוֹ צְרִיכָה לִצְמוֹחַ מִן הָאֲדָמָה, מִן הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲדָמָה.

(אוניברסיטה עברית א)


4. הַסִּפְרוּת וִיצִירוֹתֶיהָ    🔗

הַיְצִירוֹת הַיּוֹתֵר טוֹבוֹת הֵן אֵלֶּה, שֶׁנּוֹתְנוֹת יוֹתֵר155 מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.

(הערכת עצמנו ג)

הַסְּפֵקוֹת וְאִי־הַבִּטָחוֹן156 הֵם לְגַּבֵּי הַמַּחֲשָׁבָה הַיּוֹצֶרֶת מֵעֵין אוֹתָן הָרְעִידוֹת הַמּוֹלִידוֹת אֶת הָאוֹר. לְפִיכָךְ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יְצִירָה מְקוֹרִית, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא אֶת הָרְעִידוֹת הָאֵלֶּה, אֶפְשָׁר לֵאמֹר, בְּמִדָּה שֶׁהַיְצִירָה מְקוֹרִית.

(מתוך קריאה א)

יְצִירוֹת הַרוּחַ, יְצִירוֹת הַמַּחֲשָׁבָה, הַשִּׁירָה, הַחַיִּים, שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַצְּעִירָה מִתְחַנֶּכֶת עַל פִּיהֶן, יֵשׁ שֶׁהֵן בְּמוּבַן הַנָּחַת הַיְסוֹד לִיצִירַת עַצְמוּתָהּ, בְּיִחוּד מִצִּדָּהּ הַלְאֻמִּי, נֶעֱרָכוֹת יוֹתֵר עַל פִּי הַחֲשִׁיבוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בְּעֵינֵי בְּנֵי הַדּוֹר, עַל פִּי הַגְּדוֹלוֹת שֶׁרוֹאִים בָּהֶן, כְּלוֹמֵר, עַל פִּי הַקֶּשֶׁב הָרַב וְהָעִיּוּן הֶעָמֹק שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶן, מַאֲשֶׁר עַל פִּי עֵרֶך עַצְמָן.

(הערכת עצמנו ג; יח–יט)

הָאֱמָנוּת, הַבֶּלֶטְרִיסְטִיקָה, הַשִּׁירָה, הַדְּרָמָּה וְכו' אֵינָם מְשַׁנִּים וְאֵין בְּכֹחָם לְשַׁנּוֹת בְּנֶפְשׁ הָאָדָם כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁאֵין בְּכֹחַ הַמּוּסָר אוֹ הַדָּת לְשַׁנּוֹת. מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִים לָאָדָם157 הוּא רֶגֶשׁ שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ, שֶׁל מַרְגּוֹעַ, שֶׁל הַרְגָּשָׁה, כִּי עוֹד אֶפְשָׁר אֵיךְ שֶׁהוּא לִחְיוֹת בָּעוֹלָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, דְּבָרִים, אֲשֶׁר אֶת נֶפֶשׁ “אִישׁ הָרוּחַ הַמְשֻגָּע” יְדַכְּאוּ עַד לִידֵי יֵאוּשׁ.

(רשימות אחרונות ה)

מַה לִּי אֶסְתֶּטִיקָה, שִׁירָה, מַה לִּי בֶּלֶּטְרִיסְטִיקָה, סִפְרוּת, אֳמָנוּת, מַה לִּי יְפִי הָרוּחַ אוֹ אֲצִילוּת הָרוּחַ, עֲלִיַּת נְשָׁמָה שֶׁל עַצְמוֹ158 – חַיִּים! חַיִּים בְּכָל מִלּוּאָם וּשְׁלֵמוּתָם, חַיִּים גְּדוֹלִים, עֶלְיוֹנִים, חַיֵּי עוֹלָם! הַחַיִּים צְרִיכִים לֵאמֹר שִׁירָה. הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת יְצִירָה חִיּוּנִית, מֵהַחַיִּים159 אָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעַת אַף לְרֶגַע. וּמָה הֵן סִפְרוּת – הַסִּפְרוּת הַיָּפָה – וְהַאֳמָנוּת וְכוּ', אִם לֹא אֶמְצָעִים לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַחַיִּים, לִבְרוֹחַ מֵהַחַיִּים לְעוֹלָם שֶׁל יֹפִי, שֶׁל מַחֲשָׁבָה, שִׁירָה וִיצִירָה? אָסוּר לִבְרוֹחַ, אָסוּר לְהִתְעַלֵּם – אוֹ חַיִּים אוֹ מָוֶת160 מַמָּשׁ! דָּבָר שְׁלִישִׁי אָיִן.

(רשימות אחרונות ה)

מָה הִיא סִפְרוּת לְאֻמִּית, אֳמָנוּת לְאֻמִּית – מָה הִיא יְצִירָה לְאֻמִּית בְּלִי נִשְׁמַת הָאֻמָּה161, בְּלִי עַצְמוּת הָאֻמָּה, בְּלִי צַעַר הָאֻמָּה, בְּלִי תְּהוֹם נִשְׁמַת הָאֻמָּה, בְּלִי תְּהוֹם צַעַר הָאֻמָּה?

(מכתבים תרע"ח ה)

כְּשֵׁם שֶׁהַחֲלוֹם אֵינוֹ מַרְאֶה לָאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ162, כָּךְ אֵין הָאַגָּדָה מַרְאָה לַאֲחֵרִים אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ שֶׁל נוֹשֵׂא הָאַגָּדָה.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

מֶה חָשׁוּב לָאָדָם יוֹתֵר: אִם לִהְיוֹת מָלֵא תּוֹרָה וְחָכְמָה וּמוּסָר כְּיָם163 וְשִׁירָה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו מִשֶּׁל אֲחֵרִים, אוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוּתוֹ לְמַעֲלַת הַהַשָּׂגָּה וְהַשִּׁירָה הָעַצְמִיּוֹת לָהּ164?

(מתוך קריאה א)

לְפִי דַעְתִּי מִשְׁתַּדְּלִים יוֹתֵר מִכֹּל “לְפַתֵּחַ”165, אִם אֶת אֲחֵרִים אוֹ אֶת עַצְמָם, מְמַלְאִים אֶת הַמֹּחַ יְדִיעוֹת, דֵּעוֹת, מַַחֲשָׁבוֹת – הַכֹּל מִן הַמּוּכָן. הַקְּרִיאָה הַמְרֻבָּה יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא מְבִיאָה תּוֹעֶלֶת הִיא מַזִּיקָה, כִּי הִיא מַחֲלִישָׁה אֶת הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה. בְּיִחוּד פּוֹגְמִים בְּנֶפֶשׁ הַקּוֹרֵא אֵלֶּה הַסְּפָרִים הַקְּרוֹבִים לָהּ עַל פִּי רוּחָם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִשְׁפַּעַת מֵהֶם יוֹתֵר וּמִשְׁתַּעְבֶּדֶת166 לָהֶם יוֹתֵר.

(מכתבים תרע"ד ה)

יֵשׁ סְפָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לֵאמֹר עֲלֵיהֶם, כִּי מוֹצְאִים בָּהֶם הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שֶׁמְּבַקְשִׁים בָּהֶם הַרְבֵּה.

(הערכת עצמנו ג)

כָּל בַּעַל מַחֲשָׁבָה עַצְמִית יוֹדֵעַ מִן הַנִּסָּיוֹן, כִּי סֵפֶר מֵכִיל דֵּעוֹת מִתְנַגְּדוֹת לְדֵעוֹתָיו, יוֹתֵר שֶׁהֵן מִתְנַגְּדוֹת, אִם כִּי קָשָׁה עָלָיו בְּאוֹתָהּ הַמִדָּה הַקְּרִיאָה הַמְעוֹרֶרֶת בּוֹ מִלְחָמָה פְּנִימִית וּמַכְאוֹבִים, יוֹתֵר הוּא נוֹתֵן לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר בְּשִׂיחָה עִם בַּעַל דֵּעוֹת מִתְנַגְּדוֹת, בְּמִדָּה שֶׁדֵּעוֹתָיו דֵּעוֹת עַצְמִיּוֹת לוֹ.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

מַאֲמָר, הַמְדַבֵּר בְּטוֹן שֶׁל מְגַלֶּה אֲמֵרִיקוֹת167 וּבְפַּתּוֹס168 שֶׁל נְבוּאָה, אֵינוֹ כָּל כָּךְ רָאוּי לִתְשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת.

(מכתבים תרע"ט ה)


5. הַסּוֹפֵר    🔗

הַסּוֹפֵר, וּבִכְלָל כָּל מִי שֶׁמֵּבִיא אֶת הָעָם לִידֵי מַחֲשָׁבָה, לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת רוּחָנִית169, לִידֵי תְּבִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מֵעַצְמוֹ וְלִידֵי שְׁאִיפוֹת עֶלְיוֹנוֹת בַּחַיִּים, הוּא מֵעֵין מְכוֹנַת־הַכֹּחַ הַמַּעֲבִירָה אֶת הַתְּנוּעָה הַמִּתְעַלֶּמֶת בְּכָל רַחֲבֵי נִשְׁמַת הָעָם וּבְכָל מַעֲמַקֶּיהָ, בְּכָל סְפֵירַת הַחַיִּים לְמִפְתַּן הַהַכָּרָה170, לְכֹחַ מְרֻכָּז וְגָלוּי, מֵאִיר וּמְחַמֵּם, לְכֹחַ פּוֹעֵל בִּסְפֵירַת הַהַכָּרָה וְהַמֻכָּר171. מוּבָן, כִּי מְכוֹנַת הַכֹּחַ צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד מְפ ֻלֶּשֶׁת172 לְנִשְׁמַת הָעָם, תָּמִיד שׁוֹאֶבֶת מִשָּׁם חַיִּים, וְנִשְׁמַת הָעָם לָהּ תָּמִיד מָקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, מַעְיָן מִתְגַּבֵּר.

(מתוך קריאה א)

הַסּוֹפֵר, הַמְשׁוֹרֵר אוֹ מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּר אֶת הָעָם, עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת מַה לְּהַגִּיד לוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵיהֶם בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ, לְעוֹדְדָהּ וּלְרוֹמְמָהּ, עַד שֶׁיִּתֵּן לֵב לְהִתַּקֵּן, לְהִתְחַדֵּשׁ, הֵן רַק מִשֶּׁלּוֹ173 הֵם נוֹתְנִים לוֹ, מִמַּה שֶּׁהֵם דּוֹלִים174 מִתְּהוֹם נִשְׁמָתוֹ, מִמַּה שֶּׁהֵם דּוֹלִים מִזֶּרֶם חַיָּיו. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם מְיַסְּרִים אוֹתוֹ בְּשֵׁבֶט פִּיהֶם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם מְנַתְּחִים בְּאִזְמֵל אֶת נְגָעָיו הָאֱנוֹשִׁיִּים, הֲלֹא רַק מִשֶּׁלּוֹ הֵם נוֹתְנִים לוֹ, כִּי הָעָם הָרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּרִיא בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, הוּא הַנּוֹתֵן לָהֶם אֶת הָרָצוֹן, אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הָאֶמְצָעִים לְהַבְרִיאוֹ.

(מתוך קריאה א)

הַהֲאָרָה175 הַחֲדָשָׁה, הַמְּעוֹף הֶחָדָשׁ, שֶׁנִּשְׁמַת הָאֻמָּה מְקַבֶּלֶת בְּאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר עַל יְדֵי חֲנִיכוֹ הָעַצְמִי – הִנֶּהָ הַיְצִירָה הַמְשֻׁתֶּפֶת, הַיְצִירָה הַלְאֻמִּית שֶׁל הָאֻמָּה וְהַיְצִירָה הָאִישִׁית שֶׁל הַסּוֹפֵר כְּאֶחָת.

(מתוך קריאה א)

גַּם הָאֳמָן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ176, אֵינוֹ מַסִּיק אֶת מַסְקְנוֹתָיו הָאֳמָנוּתִיּוֹת, מַה לְּכַיֵּל177 וּמַה לְּהוֹצִיא מִן הַכְּלָל, אֶלָָּא לְפִי נְטִיַּת לִבּוֹ, לְפִי יַחֲסוֹ הַנַּפְשִׁי.

(הערכת עצמנו ג)

תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר הוּא לֹא לְעוֹרֵר בְּקֶרֶב הָעָם רֶגֶשׁ שֶׁל בִּטּוּל לְעַצְמוֹ, שׁהוּא בִּבְחִינַת כִּבּוּי הַמְּאוֹרוֹת178, לֹא לְבַטֵּל אֶת עַצְמוּתוֹ לְמַעַן יָבוֹא לִקְנוֹת לוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן בִּלְתִּי מֻשָּׂג לְבֶן־תְּמוּתָה פָּשׁוּט עַצְמוּת אַחֶרֶת חֲדָשָׁה, עַל פִּי הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה179, כִּי אִם לְהֵפֶךְ, לְעוֹרֵר בּוֹ קֹדֶם כֹּל רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ, הַכָּרַת עֵרֶךְ עַצְמוּתוֹ הֻמְיֻחֶדֶת, עֵרֶךְ אֲמִתּוֹ הֻמְיֻחֶדֶת, לִמְצֹא וּלְהַעֲלוֹת בְּנִשְׁמַת הָעָם אֶת אוֹרוֹ הָעַצְמִי, הַמְיֻחָד. לָאוֹר הַזֶּה, וְרַק לָאוֹר הַזֶּה יוּכַל גַּם לִרְאוֹת בַּבְּהִירוּת הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִית אֶת נִגְעֵי הָעָם וְגַם לְגַלּוֹתָם לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הָעָם. אוּלָם לְעוֹלָם לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת נְגָעִים לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים180 הַמַּטִּיל צֵל עַל כָּל הַנֶּפֶשׁ, כְּאִלּוּ הִיא כֻּלָּהּ נֶגַע אֶחַד, לֹא יָבוֹא לַעֲסוֹק בְּחִטּוּט וְנִקּוּר181 בַּאֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ כְּנֶגַע לְאוֹר הַזָּר, בְּחִטּוּט וְנִקּוּר לְבַטָּלָה, לְלֹא הוֹעִיל וּלְלֹא תִּקְוָה לְהוֹעִיל, בְּחִטּוּט וְנִקּוּר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּבְחִינַת אִזְמֵל בִּבְשַׂר הַמֵּת182, וְאֵין בְּכֹחוֹ אֶלָּא לְהַרְעִיל אֶת הַחַיִּים וּלְהַרְקִיב אֶת הַנֶּפֶשׁ עוֹד יוֹתֵר.

(מתוך קריאה א)

בְּקֶרֶב אֻמָּה חַיָּה הַמָּשְׁרָשָׁה בְּאַרְצָהּ, הַגְּדֵלָה בְּקַרְקָעָהּ הַטִּבְעִי, הַחַיָּה אֶת חַיֶּיה הָעַצְמִיִּים, אֵין הַסּוֹפֵר אֶלָּא מֵלִיץ־יֹשֶׁר, כְּלִי מִבְטָא נֶאֱמָן לְרוּחַ הָאֻמָּה. רוּחַ הָאֻמָּה יֵשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים דֵּי חֲזָקִים בְּכָל רַחֲבֵי הַחַיִּים וּבְכָל מַעֲמַקֵּיהֶם, וְדֵי כֹּחַ לָהּ לַעֲמוֹד183 מֵעַצְמָהּ, לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם כָּל יְמֵי הַחַיִּים עַל הָאָרֶץ. אוּלָם בְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁהַכֹּל, כָּל הַקְּשָׁרִים שֶׁהַאֻמָּה נִקְשֶׁרֶת בָּהֶם קֶשֶׁר אוֹרְגָנִי לְגוּף אֶחָד לְאֻמִּי, עוֹמֵד עַל הַיְחִידִים184, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹפְרִים, הַיְחִידִים הַיּוֹתֵר חַיִּים, הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים וְהַיּוֹתֵר עֲשִׁירִים, הֵם לֹא רַק הַמְּלִיצִים לְרוּחַ הָאֻמָּה, לֹא רַק כְּלִי מִבְטָאָהּ, כִּי אִם גַּם הַנוֹשְׂאִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל רוּחַ הָאֻמָּה, הָאַחֲרָאִים הָעִקָּרִיִּים לְרוּחַ הָאֻמָּה, אֲשֶׁר עִמָּהֶם אוֹ אַחֲרֵיהֶם יֵלְכוּ יֶתֶר הַיְחִידִים הָאַחֲרָאִיִּים, וְאוּלַי נָכוֹן לֵאמֹר: הַיּוֹצְרִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל רוּחַ הָאֻמָּה.

(מענין לענין באותו ענין ד)

סוֹפְרֵינוּ אֵינָם עוֹשִׂים גְּדוֹלוֹת מִתּוֹךְ שֶׁאֵינָם מְבַקְשִׁים גְּדוֹלוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינָם מְבַקְשִׁים לְעַצְמָם דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת, מֶרְחָבִים חֲדָשִׁים, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת עַצְמוּתָם בְּכָל שְׁלֵמוּתָהּ.

(מענין לענין באותו ענין ד)

כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לְהַבְרָאָתֵנוּ, לְהַצָּלָתֵנוּ, מִכִּלָּיוֹן, הוּא לְהַגְבִּיר וּלְהַאֲדִּיר אֶת כֹּחוֹתֵינוּ הַחִיּוּנִיִּים הַפְּנִימִיִּים. גְּדוֹלוֹת, גְּדוֹלוֹת עוֹלָמִיּוֹת אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְבַקֵּשׁ מֵעַצְמֵנוּ, מִסּוֹפְרֵינוּ, מִמּוֹרֵינוּ, מֵעַסְקָנֵינוּ, מֵעוֹבְדֵינוּ, מִכָּל מִי שֶׁיֵּדַע לְבַקֵּשׁ, אִם חַיִּים אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים.

(מענין לענין באותו ענין ד)


הַסּוֹפֵר: מלואים

רַבִּים הַמְבַקְּשִׁים כִּנּוֹר לְשִׁירָתֵנוּ – אֲבָל מִי יִתֶּן־לָנוּ כִנּוֹר לְצַעֲרֵנוּ? יֵשׁ לָנוּ תַּנִּים לְבַכּוֹת עֱנוּתֵנוּ, יֵשׁ לָנוּ אֶנְקַת חָלָל, בְּיִחוּד יֵשׁ לָנוּ קִינִים וְהֶגֶה וְהִי שֶׁל יֵאוּשׁ לְבַטָּלָה עִם שַׁאֲגַת אֲרִי עַל חֲטָאִים שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁלֹּא חָטָאנוּ, אֲבָל כִּנּוֹר לְצַעֲרֵנוּ, כִּנּוֹר שֶׁיַּעֲלֶה אֶת צַעֲרֵנוּ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, אַיִן, אָיִן. צַעֲרֵנוּ חָנוּק, מְרֻסָּק, מָלֵא רַעַל, בְּיִחוּד מָלֵא חוֹל – עַמֵּנוּ הוּא בַגָּלוּת. דִּין “לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא”185 אֵינוֹ נוֹהֵג בָּנוּ, אֲנַחְנוּ בְנִדּוֹן זֶה בִּבְחִינַת “מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ”186: הָאֲחֵרִים יַעֲשׂוּ לָהֶם מִצַּעֲרֵנוּ מַטְעַמִּים לְפִי טַעְמָם הֵם, וַאֲנַחְנוּ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, אֶת שְׁמָרֵי־הַצַּעַר אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים, מוֹצִים, מוֹצִים בְּאֵיזוֹ תַאֲוָה מְשֻׁנָּה – אֶת זֶה הֲלֹא מַרְשִׁים לָנוּ גַם הָאֲחֵרִים בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם, וַאֲנַחְנוּ, כַּמּוּבָן, אֵינֶנּוּ מְעִיזִים לִבְלִי לְקַבְּלוֹ בְכָל הַכָּבוֹד הָרָאוּי, אֲבָל אֶת עֶצֶם הַיַּיִן שֶׁל כּוֹס־הַתַּרְעֵלָה, אֶת הַשִּׁירָה שֶׁבַּצַּעַר, אֶת הַגְּבוּרָה שֶׁבַּצַּעַר, אֶת הַיְצִירָה שֶׁבַּצַּעַר אֵין טוֹעֵם וְאֵין מַטְעִים לָנוּ. אֵין אֲפִלּוּ הַרְגָּשַׁת צֹרֶך בָּזֶה אוֹ הוֹדָאָה בִמְצִיאוּת טַעַם כָּזֶה.187

(מתוך קריאה א)


6. הַחִנּוּךְ וְהַמְחַנֵּךְ    🔗

אֵין חִנּוּכוֹ שֶׁל הַנּוֹלָד מַתְחִיל מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, כִּי הוּא הֶמְשֵךְ מֵחִנּוּכָם הָעַצְמִי188 שֶׁל הוֹרָיו. אֵין חִנּוּךְ לְמִי שֶׁהוּא, בֵּין לִגְדוֹלִים בֵּין לִקְטַנִּים, חִנּוּךְ הָרָאוּי לִשְׁמוֹ, אֶלָּא חִנּוּךְ עַצְמוֹ. רַק עַל יְדֵי חִנּוּךְ עַצְמִי אֲמִתִּי מְחַנְּכִים אֲחֵרִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. מְחַנֵּךְ, בֵּין מוֹרֶה, בֵּין אָב אוֹ אֵם, זֶה אוֹמֵר קֹדֶם כֹּל – מְחַנֵּךְ עַצְמוֹ עַל יְדֵי חֲנִיכוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְחַנֵּךְ אֶת חֲנִיכוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

(יסודות לתקנות מושב עובדים ב)

הַחִנּוּךְ הָעַצְמִי, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַטֶּבַע, הִנֵּהוּ הַחִנּוּךְ גַּם לַאֲחֵרִים. בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהוּא חִנּוּךְ עַצְמִי, הִנֵּהוּ הַחִנּוּךְ הַיְחִידִי לַאֲחֵרִים. חִנּוּךְ אַחֵר לַאֲחֵרִים אָיִן. בְּמוּבָן זֶה מְחַנְּכִים גַּם בַּעֲלֵי הַתּוֹרוֹת, כְּלוֹמֵר, מְחַנְּכִים בְּמִדָּה שֶׁתּוֹרָתָם189 הִיא פֵּרוּשׁ לְחִנּוּכָם הָעַצְמִי. מַה שֶּׁיּוֹתֵר מִזֶּה190 – הוּא תּוֹרָה, סֵפֶר, הוּא יָכוֹל לְהַפְּנֵט191, אֲבָל לֹא לְחַנֵּךְ, הוּא אוּלַי מַעֲנִיק192, אֲבָל לֹא מְשַׁחְרֵר.

(מתוך קריאה א)

עִקַּר הַחִנּוּךְ, הַחִנּוּךְ בְּעֶצֶם, כְּלוֹמֵר, עִקַּר הַקֹּשִׁי הוּא בְּעֶצֶם הָעֻבְדָּה, שֶׁאֵין לְחַנֵּךְ אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לְהַקְנוֹת אֶת הַחִנּוּךְ עַל יְדֵי לִמּוּד. שֶׁהֲרֵי הַתְּנָאי הָרָאשִׁי וְהָרִאשׁוֹן הוּא פֹּה הַחֹפֶשׁ הַגָּמוּר, הַחֹפֶשׁ מִכָּל הַשְׁפָּעָה, מִכָּל דֵּעוֹת, מִכָּל רוּחַ מִן הַחוּץ שֶׁל הָעַצְמוּת הַמִּתְחַנֶּכֶת, עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ תַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמָהּ בְּיַחַס לְאָדָם מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ בְּיַחַס לַטֶּבַע – בַּת חוֹרִין, עֲרֻמָּה וּדְבֵקָה בְּעֶצֶם הָאָדָם בְּלִי אֶמְצָעִי, בְּלִי קְשָׁרִים, בְּלִי לְבוּשִׁין, בְּלִי חֲצִיצָה193. פֹּה קָצְרָה יַד הָאָדָם לַעֲזוֹר לַחֲבֵרוֹ. לְכָל הַיּוֹתֵר הוּא יָכוֹל לָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶׁמֵּעִיק עָלָיו194, יוֹתֵר נָכוֹן, כְּאִלִּוּ לְהִסְתַּלֵּק הַצִּדָּה בְּיַחַד עִם יֶתֶר הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָעִיק עָלָיו, כְּדֵי לָתֶת לוֹ מָקוֹם לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּכֹחַ עַצְמוֹ וְעַל פִּי דֶרֶך עַצְמוֹ מִשִּׁעְבּוּדוֹ לָאָדָם, כְּאִלִּוּ לָתֶת לוֹ מָקוֹם לַעֲמוֹד פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַטֶּבַע וְהַחַיִּים, וּבִכְלָל זֶה עַם הָאֱנוֹשׁוּת, לַעֲמוֹד יְחִידִי, כַּעֲמוֹד זֶה לְעֻמַּת זֶה שְׁנֵי כֹּחוֹת שָׁוִים, שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת שָׁווֹת, וְלִמְצֹא לוֹ מֵעַצְמוֹ אֶת יַחֲסוֹ אֲלֵיהֶם. זֹאת אוֹמֶרֶת: כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל אָדָם לַעֲזוֹר בְּמוּבָן זֶה לַחֲבֵרוֹ הַמִּתְחַנֵּךְ, הוּא לְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַכָּרַת עַצְמוֹ, אֶת אוֹרָה הָעַצְמִי שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת עַצְמוֹ רָאוּי לְכָךְ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וּמִמֵּילָא חַיָּב לְבַקֵּשׁ תָּמִיד, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יַחַס יָשָׁר, עַצְמִי, בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי, לֹא עַל דַּעַת אֲחֵרִים וְלֹא לְפִי רוּחָם אוֹ לְפִי טַעְמָם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי אִם עַל דַּעַת עַצְמוֹ, וּלְפִי מַה שֶּׁהוּא וּכְמוֹ שֶׁהוּא, אֶל הַטֶּבַע, אֶל הַהֲוָיָה, אֶל הַחַיִּים, אֶל הָאָדָם, אֶל עַצְמוֹ.

(מתוך קריאה א)

כְּלוּם עַל פִּי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ, יֵשׁ מִי שֶׁרַשָּׁאי לְחַנֵךְ אֲחֵרִים, לְהוֹרוֹת דֵּעָּה לַאֲחֵרִים? כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁדֵּעוֹתָיו, טַעְמוֹ, חֶשְׁבּוֹן הָעוֹלָם וְחֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הֵם וַדָּאִיִּים, מֻחְלָטִים וּכְלָלִיִּים בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁהוּא יָכוֹל, שֶׁהוּא רַשָּׁאי לְהַטִּילָם עַל אֲחֵרִים? כְּלוּם יֵשׁ אוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֵיזֶה נוּסָח כְּלָלִי שֶׁל חִנּוּךְ שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בּוֹ195? כְּלוּם יֵשׁ אֵיזֶה צֶלֶם אָדָם, צֶלֶם אֻמָּה, צֶלֶם חַיִּים אוֹ נוּסַח חַיִּים קְבוּעִים לְדוֹרוֹת עוֹלָם, אֲשֶׁר רַק עַל פִּיהֶם מְחֻיָּבִים לִהְיוֹת טְבוּעִים196 כָּל בְּנֵי אָדָם, כָּל הָאֻמּוֹת, חַיֵּי כָּל הָאֻמּוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְרַק עַל פִּיהֶם נֶעֱרָכִים? כְּלוּם עַל פִּי הָאֱמֶת אֵין כָּל אָדָם, כָּל אֻמָּה, כָּל חַיִּים צֶלֶם לְעַצְמָם197, צֶלֶם אֲשֶׁר רַק עַל פִּיו הֵם יְכוֹלִים לְהִתַּקֵּן, לְהִתְחַדֵּשׁ, לְהִשְׁתַּכְלֵל וְלַעֲלוֹת עַד לְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְהַשִּׂיג וְרַק עַל פִּיו הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת מוּבָנִים וְנֶעֱרָכִים? כְּלוּם לֹא זֶה כָּל עֹמֶק עֲשִׁירוּתָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, כָּל עֹמֶק עֲשִׁירוּתָם שֶׁל הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיּים? כְּלוּם לֹא זֶה יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל כָּל חִנּוּךְ אֱנוֹשִׁי חָי?

(מתוך קריאה א)

קָשֶׁה מְאֹד, אֲבָל גַּם גָּדוֹל מְאֹד תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בְּתוֹר מְחַנֵּךְ, גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּתוֹר מְלַמֵּד תּוֹרָה וָדָעַת. הַמּוֹרֶה הַמְחַנֵּךְ, אִם לְצַיְּרוֹ לָנוּ בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁתַּפְקִידוֹ דוֹרֵשׁ אֶת זֶה, צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לִהְיוֹת פִילוֹסוֹף, בַּעַל הַשְׁקָפַת־עוֹלָם שְׁלֵמָה מִשֶּׁלּוֹ, כְּלוֹמֵר, בְּטֶרֶם בּוֹאוֹ לְחַנֵּךְ אָדָם הוּא צָרִיךְ לָדָעַת אֶת הָאָדָם, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֶת הָאָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ הָאָדָם198 שֶׁבּוֹ בְּעַצְמוֹ, מִתּוֹךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ. הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּן־הַטֶּבַע, שֶׁהֲרֵי תַּפְקִידוֹ לְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם לֹא רַק בְּתוֹר פְּרוֹדוּקְט חֶבְרוּתִי וּלְאֻמִּי, כִּי אִם בְּעִקָּר, בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה בְּתוֹר חִזָּיוֹן קוֹסְמִי199, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל הָאָדָם, בְּנִדּוֹן דִּידַן200, בִּשְׁבִיל הַמִּתְחַנֵּךְ, אֵין כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא בּוֹ בְּעַצְמוֹ201. הַחִנּוּךְ אֵינוֹ נִלְמָד עַל פִּי סְפָרִים אוֹ עַל פִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי הַמְחַנֵּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת הַסֵּפֶר אוֹ הַתְּמוּנָה הַחַיָּה, כְּלוֹמֵר, הֶחָנִיךְ צָרִיךְ לִרְאוֹת מֵאֵלָיו, מִבְּלִי כָּל הֶעָרָה מִצַּד הַמְחַנֵּךְ, מַה שֶּׁהַמְחַנֵּךְ יָצָר וְיוֹצֵר מֵעַצְמוֹ, מִתּוֹךְ תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא, הֶחָנִיךְ, יָבֹא לִידֵי הַכָּרָה, כִּי גַם הוּא צָרִיךְ וְיָכוֹל לִיצוֹר מֵעַצְמוֹ דְבַר־מַה, וּבִשְׁבִיל שֶׁיְּבַקֵּשׁ וְיִמְצָא מַהוּ הַדָּבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לִיצוֹר מֵעַצְמוֹ. מִתּוֹךְ תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הוּא. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַמְחַנֵּךְ לִהְיוֹת אָדָם חַי, אָדָם שֶׁחַיָּיו הֵם יְצִירָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת.

(אוניברסיטה עברית א)

גַּם כֹּחוֹת עַצְמוֹ, גַּם נִגְעֵי עַצְמוֹ אֵין אָדָם רוֹאֶה אֶלָּא לְאוֹרָהּ הָעַצְמִי שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, וְאֵין אַחֵר יָכוֹל לְחַנֵּךְ, כִּי אֵין אוֹרוֹ שֶׁל הָאֶחָד202 יָכוֹל לְהָאִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמִּתְחַנֵּךְ.

(מתוך קריאה א)

מֵהַטֶּבַע יֵשׁ לִלְמוֹד, כֵּיצַד הוּא מְחַנֵּךְ. הַשָּׁמַיִם, הֶהָרִים, הַסְּלָעִים, הַצְּמָחִים, הַיָּם, הָרוּחַ, הָעֲנָנִים, הַלַּיְלָה וְכו' אֵינָם בָּאִים לְחַנֵּךְ203 – וְכַמָּה הֵם מְחַנְּכִים! וְכַמָּה הָיוּ מְחַנְּכִים, לוּ יָדַע הָאָדָם לְבַקֵּשׁ תּוֹרָה מִפִּיהֶם, יוֹתֵר נָכוֹן, לְבַקֵּשׁ תּוֹרַת עַצְמוֹ עַל פִּיהֶם.

(מתוך קריאה א)

מִי כַּמּוֹרֶה הַמְחַנֵּךְ, מִי כָּאָדָם הַנּוֹעַד עַל פִּי עֶצֶם תַּפְקִידוֹ לְהַכִּיר אֶת הַחַיִּים, לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם מִמְּקוֹרָם הָרִאשׁוֹן, מִי כָּמוֹהוּ צָרִיךְ לָדַעַת אֶת עֵרֶך הַחֲלוֹמוֹת הַגְּדוֹלִים204, אֶת עֶרְכָּם בְּחַיֵּי הָאָדָם, בְּיִחוּד בְּחִנּוּךְ הָאָדָם?

(אוניברסיטה עברית א)

הַחַיִּים הֵם מוֹרֶה גָדוֹל, מְחַנֵּךְ גָּדוֹל וְגַם רֵעַ נֶאֱמָן. לְפָחוֹת מְחַנֵּךְ יוֹתֵר גָּדוֹל וְרֵעַ יוֹתֵר נֶאֱמָן אֵין לָנוּ. אֲבָל בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִים, צָרִיךְ לָדַעַת לְהִתְהַלֵּךְ אִתָּם205 כְּהִתְהַלֵּךְ אֶת מְחַנֵּךְ וָרֵעַ.

(מכתבים תרע"ו ה)

אֵין מוֹרֶה וְאֵין מְחַנֵּךְ כְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים, כְּצָרוֹת גְּדוֹלוֹת.

(בשעה זו א)

אִם יֵשׁ חִנּוּךְ לְעָם, הֲרֵי זֶה בְּדוֹמֶה לְחִנּוּךְ הַיָּחִיד – רַק חִנּוּךְ עַצְמִי. כָּל עִקָּרוֹ שֶׁל הַחִנּוּךְ הוּא גִלּוּי עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, אֲמִתּוֹ הַמְיֻחֶדֶת, אוֹר נִשְׁמָתוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הָעָם אוֹ הַשָּׂגַת חֵרוּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה206 וְיַחֲסוֹ הָעֶלְיוֹן: יַחֲסוֹ הַמְיֻחָד, הָעַצְמִי, הַבִּלְתִּי־אֶמְצָעִי אֶל הַטֶּבַע, אֶל הַהֲוָיָה, אֶל הַחַיִּים, אֶל הָאָדָם, אֶל עַצְמוֹ.

(מתוך קריאה א)

הַשְּׁאִיפָה לִחְיוֹת בְּסַלּוֹן רוּחָנִי207, בְּשָׁעָה שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם חַיִּים בְּאֻרְווֹת רוּחָנִיּוֹת208, גַּם הִיא הִנֶּהָ מִין בֻּרְגָּנִיּוּת, בֻּרְגָּנִיּוּת רוּחָנִית. מִמִּצְוֹתָיו שֶׁל הַחִנּוּךְ הָעַצְמִי הוּא “וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא אֶת חַטָּאתָם… וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”209 – עִם הַטּוֹבְעִים בַּבִּצָּה, וְלֹא עִם גָּרֵי הַסַּלוֹן הָרוּחָנִי. כָּל עוֹד יֵשׁ בִּצָּה210 רוּחָנִית שֶׁבְּנֵי אָדָם טוֹבְעִים בָּהּ, דַּוְקָא הַשּׁוֹאֲפִים לְטָהֳרָה רוּחָנִית חַיָּבִים לְטַפֵּל בְּנִקּוּי הָאֻרְווֹת הָרוּחָנִיּוֹת, בְּיִבּוּשׁ הַבִּצָּה הָרוּחָנִית. בָּזֶה יֵשׁ יוֹתֵר חִנּוּךְ עַצְמִי מֵאֲשֶׁר בְּכָל הִתְבַּדְּלוּת כִּתָּתִית.

(מטיולי בכבישים ד)

בְּמַצָּבֵנוּ שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁחַיֵּינוּ הַלְאֻמִּיִּים הָעַצְמִיִּים בְּכָל אַרְצוֹת פִּזּוּרֵינוּ נִתְמַזְמְזוּ לְגַמְרֵי, שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוּעִים לִקְרָעִים כְּמִסְפָּר הָרוּחוֹת211 הַמְנַשְּׁבוֹת בְּעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְשֶׁכָּל קֶרַע נִשָּׂא בְּרוּחַ אַחֶרֶת וְחַי בָּרוּחַ הָאַחֶרֶת הַהִיא, אֵין לעַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית גּוֹאֵל אַחֵר מִלְּבַד עַצְמוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ212, שֶׁל כָּל “אֲנִי” חַי שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ. כָּל הַחוֹשֵׁב עַל חִנּוּךְ לְאֻמִּי בַּזְּמָן הַזֶּה, עָלָיו לִדְאוֹג קֹדֶם כֹּל לִשְׁלֵמוּת הָעַצְמִית הַפְּרָטִית, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ כָּלוּל בָּהּ הַיְסוֹד הַלְאֻמִּי, וּלְפַרְנָסַת הַיְסוֹד הַלְאֻמִּי הַזֶּה, עָלָיו לִדְאוֹג לְטִפּוּחַ אוֹתָן הַנִּימִים הַדַּקּוֹת וְהַנַּעֲלָמוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁהֻרְכַּב מֵהֶן הַיְסוֹד הַלְאֻמִּי שֶׁבָּ“אֲנִי” הַפְּרָטִי.

(הערכת עצמנו ג)

עַל הַדוֹר הַצָּעִיר אֶפְשָׁר לִפְעוֹל הָרְבֵּה, בְּכָל אֹפֶן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הַגְּדוֹלִים, מוּבָן, אִם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִלֵּב נֶאֱמָן, אוֹהֵב וְכוֹאֵב.

(מכתבים תרע"ט ה)


הַחִנּוּךְ וְהַמְחַנֵּךְ: מלואים

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִתְקָל בִּשְׁאֵלַת חִנּוּךְ יְלָדִים אֲנִי נֶאְלָם דּוּמִיָּה, יֵשׁ אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁל עֹמֶק לֹא־נֶחְקָר, שֶׁל אֵיזֶה נֶעְלָם שֶׁלֹּא נִתְפָּס.

(מכתבים תרפ"א ה)


7. הַלָּשׁוֹן וּתְחִיָּתָהּ    🔗

הַלָּשׁוֹן מְהַוָּה כֹּחַ־חַיִּים לְאֻמִּי כַּבִּיר רַק בְּמָקוֹם שֶׁקַיָּמִים חַיֵּי־עָם מְיֻחָדִים, הַזּוֹרְמִים וְיוֹצְרִים בְּדַרְכָּם הַלְאֻמִּית הַמְיֻחֶדֶת וְדוֹרְשִׁים עַל כֵּן אֶמְצָעֵי־בִּטּוּי מְיֻחָדִים לָהֶם – שָׂפָה לְאֻמִּית מְיֻחֶדֶת.

(מכתבים מא"י ב)

אִם נְכוֹנָה הָאִמְרָה שֶׁ“הַסִּגְנוֹן הוּא הָאָדָם”213, אָז רָאוּי הַדָּבָר לִגְרוֹס, בְּוַדָּאוּת, כִּי “הַלָּשׁוֹן הִיא הָאֻמָּה”214.

(מכתבים מא"י ב)

נִשְׁמַת הָאֻמָּה מִשְׁתַּקֶּפֶת בִּלְשׁוֹנָהּ.

(הדבור העברי ד)

אֵין הַלָּשׁוֹן רַק כְּלִי מִבְטָא לַנֶּפֶשׁ וְאֵין הִיא מְחַזֶּקֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בַּנָּפֶשׁ.

(הדבור העברי ד)

הַלָּשׁוֹן הַלְאֻמִּית בִּכְלָל יֵשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים כֹּה דַקִּים, כֹּה רַכִּים, מֻשְׁרָשִׁים כֹּה עָמֹק וְכֹה אֵיתָן בְּתוֹךְ הַנִּימִים הַיּוֹתֵר דַּקּוֹת וְהַיּוֹתֵר נַעֲלָמוֹת שֶׁל נִשְׁמַת הָאָדָם עַצְמָהּ, עַד כִּי בְּמוֹת הַלָּשׁוֹן הַלְאֻמִּית יָמוּתוּ יַחַד עִמָּהּ גַּם הַרְבֵּה מִן הַנִּימִים הָאֵלֶּה, וְכָל לָשׁוֹן אַחֶרֶת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינֶנָּה מְסֻגֶּלֶת לְהָשִׁיב לָהֶם חַיִּים, וְרַק בְּשׁוּב הַלָּשׁוֹן הַלְאֻמִּית – יָשׁוּבוּ גַם הֵם לִתְחִיָּה.

(הדבור העברי ד)

גָּדוֹל כֹּחַ הַלָּשׁוֹן עַל נִשְׁמוֹת אִישֵׁי הָאֻמָּה.

(הדבור העברי ד)

אֵיכָה תִּמְצָא יְחָסִים פְּשׁוּטִים, אִם מֵרֵאשִׁית גִּשְׁתְּךָ אֶל הָאָדָם שֶׁאֵינְךָ יוֹדְעוֹ לֹא לְשֶׁבַח וְלֹא לִגְנַאי, אוֹ שֶׁהִנְּךָ מַכִּירוֹ אַךְ אֵינְךָ מְכַבְּדוֹ וְאֵינְךָ בּוֹזֵהוּ, אוּלָם אֵינְךָ חָפֵץ כְּלָל לִנְגּוֹעַ בִּכְבוֹדוֹ, אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁהִנְּךָ מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּלִבְּךָ, וְדַוְקָא מִטַּעַם זֶה נַפְשְׁךָ סוֹלֶדֶת215 לְדַבֵּר אֵלָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ אֱמֶת תְּמִימָה – אִם מֵרֵאשִׁית דַבֶּרְךָ אֵלָיו הִנְּךָ מְחֻיָּב לְדַבֵּר אֵלָיו, אֶל הַיָּחִיד, כְּאִלּוּ הִנְּךָ מְדַבֵּר אֶל רַבִּים216, וְלִקְרֹא לוֹ “אָדוֹן”, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָךָ מוּכָן כְּלָל לִקְנוֹת אָדוֹן לְעַצְמְךָ וְאֵינְךָ עוֹבְדוֹ כְּלָל וּכְלָל? מִי בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יַרְגִּישׁ לִפְעָמִים רֶגֶשׁ בִּלְתִּי־נָעִים בְּכָתְבוֹ “אָדוֹן נִכְבָּד” לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ לֹא “אָדוֹן” וְלֹא “נִכְבָּד”? בְּמִקְרֶה כָּזֶה אָדָם מוֹרֵה־הֶתֵּר217 לְעַצְמוֹ, כִּי הַדִּבּוּר “אָדוֹן נִכְבָּד” זֶהוּ רַק דִּבּוּר שֶׁל נִמּוּס, כְּלוֹמֵר הֶתֵּר שֶׁקֶר פְּרָטִי עַל סְמַךְ שֶׁקֶר כְּלָלִי218.

(הדבור העברי ד)

תְּחִיַּת הַלָּשׁוֹן הִיא בְּעֶצֶם יְצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיִּים עִבְרִיִּים עֲשִׁירִים וַעֲמֻקִּים, מְלֵאִים וּשְׁלֵמִים.

(הדבור העברי ד)

הֲלֹא תְּחִיַּת הַלָּשׁוֹן תִּתְהַוֶּה אֶצְלֵנוּ בְּבַת אַחַת עַם תְּחִיַּת הָאֻמָּה: הָאֻמָּה תְּחַיֶּה אֶת הַלָּשׁוֹן וְהַלָּשׁוֹן תְּחַיֶּה אֶת הָאֻמָּה.

(הדבור העברי ד)

תְּחִיַּת הַלָּשׁוֹן הִיא מְקוֹר חַיִּים לֹא רַק לְנִשְׁמַת כְּלָל הָאֻמָּה, כִּי אִם גַּם לְנִשְׁמָתוֹ הַפְּרָטִית שֶׁל כָּל יָחִיד, שֶׁל כָּל אִישׁ מֵאִישֵׁי הָאֻמָּה.

(הדבור העברי ד)

כָּל יְהוּדִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקָדוֹ וְלֵב רַגָּשׁ בְּחָזֵהוּ, כָּל הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֳפָקִים חֲדָשִׁים בְּקֶרֶב נִשְׁמָתוֹ, כָּל הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם219 תָּמִיד מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית בְּעוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי, הוּא יִמְצָא בִּתְחִיַּת הַלָּשׁוֹן בְּפִיו וּבִלְבָבוֹ מַעְיָן הַמִּתְגַבֵּר שֶׁל תְּחִיָּה לְנִשְׁמָתוֹ, אֲשֶׁר יַכְנִיס חַיִּים וְאוֹר לְמִסְתְּרֶיהָ, לְפִנּוֹתֶיהָ הַיּוֹתֵר נֲעֲלָמוֹת וְהַיּוֹתֵר אֲפֵלוֹת, וְיַעֲשִׁיר אֶת אוֹצְרוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהַרְגָּשָׁתוֹ עֹשֶׁר רַב.

(הדבור העברי ד)

הִתְעוֹרְרוּת כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבַּלָּשׁוֹן הֲלֹא הִיא הָעֲרֻבָּה הַיּוֹתֵר בְּטוּחָה לִתְחִיָּתָהּ.

(מכתב גלוי לי"ח ברנר א)

לֹא בַּלְשָׁנִים220 מְלֻמָּדִים יְחַיּוּ אֶת הַלָּשׁוֹן, כִּי אִם חֲכָמִים וּבַעֲלֵי נֶפֶשׁ יְהוּדִית כְּאֶחָת. לְהַחֲיוֹת לָשׁוֹן אוֹ לִיצוֹר צוּרוֹת חַיִּים חֲדָשׁוֹת מְסֻגָּלִים רַָק אֵלֶּה הַמְּלֵאִים חַיִּים, אֵלֶּה שֶׁשָּׁרְשֵׁי נִשְׁמָתָם מְרֻבִּים וַעֲמֻקִּים, שֶׁבָּהֶם אָצוּר בְּמִדָּה מְרֻבָּה הָאוֹר הַגָּנוּז221 שֶׁל הַלָּשׁוֹן הַלְאֻמִּית. אָדָם אֶחָד בַּעַל לָשׁוֹן חַיָּה בֶּאֱמֶת יַצְלִיחַ יוֹתֵר לְהַחֲיוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן בְּפִי אֲחֵרִים וּבְלִבָּם מֵאַלְפֵי מְדַבְּרִים בְּדִבּוּר פוֹנוֹגְרָפִי222. נֵר דּוֹלֵק אֶחָד יַדְלִיק הַרְבֵּה יוֹתֵר נֵרוֹת מֵאַלְפֵי גָפְרִיתִיּוֹת לַחוֹת מִתְנוֹצְצוֹת בַּחֹשֶׁךְ וְאֵינָן דּוֹלְקוֹת.

(הדבור העברי ד)

הַלָּשׁוֹן הַמְיֻחֶדֶת לָנוּ בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה אֵינָהּ אֶלָּא זַ’רְגוֹן, בְּלִיל223 יְסוֹדוֹת שׁוֹנִים מִתּוֹךְ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, יַעַן כִּי גַם חַיֵּינוּ אֵינָם אֶלָּא זַ’רְגוֹן, בְּלִיל יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים שׁוֹנִים.

(מכתבים מא"י ב)

לֹא לְחִנָּם נִשְׁתַּמְּרוּ בַּזַּ’רְגוֹן עַד הַיּוֹם כַּמָּה מִלִּים עִבְרִיּוֹת: לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁהִנָּן מְשַׁמְּשׁוֹת לְצֹרֶךְ דָּתִי וְלֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁהָרְדִיפוֹת מִן הַחוּץ הִכְרִיחוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֵיזוֹ מִלִּים שֶׁאֵינָן מוּבָנוֹת לַאֲחֵרִים, כִּי אִם פָּשׁוּט, מִפְְּנֵי שֶׁבָּהֶן מֻבַּעַת סְגֻלַּת הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית בְּמִדָּה גְדוֹלָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֵין לְהַחֲלִיפָן בַּאֲחֵרוֹת, כָּל זְמָן שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִית לָהּ בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית.

(הדבור העברי ד)

מִלְחַמְתָּם שֶׁל הַאִידִישִׁיסְטִים בָּעִבְרִית אֵינָהּ בְּעֶצֶם אֶלָּא מִין “תָּמוּת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים”224.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)


הַלָּשׁוֹן וּתְחִיָּתָהּ: מלואים

גָּדוֹל כֹּחַ הַלָּשׁוֹן עַל עֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה הָעַצְמִית וְגָדוֹל וְעָמֹק חֶלְקָהּ בַּיְצִירָה הָעַצְמִית. כְּשֶׁהַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית נַעֲשֵׂית לִשְׂפַת הַצִּבּוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה, מַעֲמִיקָה הִיא אֶת מְקוֹר הַמַּחֲשָׁבָה הָעַצְמִית בְּנֶפֶשׁ הַיְהוּדִי, מְגַלָּה שְׁבִילִים לֹא־שִׁעֲרוּם בַּהֲלָךְ־מַחֲשָׁבְתּוֹ, שְׁלַבִּים לֹא־שִׁעֲרוּם בְּסֻלָּם הַמּוּסִיקָלִי שֶׁל הַרְגָּשָׁתוֹ, וּבִכְלָל מוֹסִיפָה חַיִּים וְכֹחַ לְהַכָּרָתוֹ וּלְהַרְגָּשָׁתוֹ הָעַצְמִית.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

בַּלָּשׁוֹן הַיּוֹתֵר יָפָה יֶשְׁנָן מִלִּים לֹא־יָפוֹת וְלֹא נְכוֹנוֹת מֵהַצַּד הַבַּלְשָׁנִי. הָעִקָּר הוּא, כִּי הַמֻּשָּׂג הַחַי יִמְצָא לוֹ אֶת בִּטּוּיוֹ הֶחָי. וְאִם גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר בִּידִיעַת הַלָּשׁוֹן, הִנֵּה יָפֶה כֹּחַ הַמְדַבְּרִים בַּמֶּה שֶׁהֵם רַבִּים וּבַמֶּה שֶׁהַמִּלָּה שֶׁבְּפִיהֶם הִיא דָבָר שֶׁבַּחַיִּים, דָּבָר שֶׁמִּתְפַּתֵּחַ וְגָדֵל עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר כָּל צָרְכּוֹ, וְהִתְעוֹרְרוּת כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבַּלָּשׁוֹן הֲלֹא הִיא הָעֲרֻבָּה הַיּוֹתֵר בְּטוּחָה לִתְחִיָּתָהּ.

(מכתב גלוי לברנר א)

בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר הַדֵּעָה, דּוֹר הַדֵּעוֹת הַמְחֻדָּדוֹת וְהַהַרְגָּשׁוֹת הַמְזֻכָּכוֹת, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁל טַעַם־לִפְגָם בְּדַרְכֵי הַנִּמּוּס שֶׁל הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֵרָפִּיּוֹת. אוּלָם אֲנַחְנוּ, הַנִּמְצָאִים בְּעִנְיָן זֶה בַּתְנָאִים הַיּוֹתֵר רְצוּיִּים, בְּבוֹאֵנוּ לְהַחֲיוֹת אֶת לְשׁוֹנֵנוּ, שֶׁבְּעִקָּרָהּ יֵשׁ בָּהּ מִן הַפַּשְׁטוּת וְהַטִּבְעִיּוּת, עָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל הַפַּשְׁטוּת וְהַטִּבְעִיּוּת הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִית. צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶל לְשׁוֹנֵנוּ נִמּוּס אֲמִתִּי, פְּנִימִי, נִמּוּס הַנּוֹבֵעַ מִמָּקוֹר טָהוֹר, מִמְּקוֹר הַלֵּב הַטָּהוֹר וְהַנְּשָׁמָה הַתְּמִימָה, נִמּוּס, שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בְּבִטּוּיִים מְסֻלְסָלִים, לֹא בַּדִּבּוּר הַחַי וְלֹא בִדְבָרִים שֶׁבִּכְתָב.

(הדבור העברי ד)

הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִיא נֵתַח מִן הַנְּשָׁמָה הָעִבְרִית, נֵתַח חַי שֶׁל חַיִּים יְהוּדִיִּים. אִם אֵין מַרְגִּישִׁים בָּזֶה, אִם אֵין חַיִּים בָּזֶה – אֵין זֶה נִתָּן לְהוֹכָחָה.

(מכתבים מא"י ב)

בְּמָסְרֵנוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ הַלְּאֻמִּית אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַיְחִידִי וְהַמָּחְלָט בְּנִשְׁמָתֵנוּ תַחַת שִׁלְטוֹנָן שֶׁל שָׂפוֹת אֲחֵרוֹת, אֵירָפִּיּוֹת, הִנֵּה הִיא בְּהֶכְרֵחַ תַּעֲשֶׂה שָׁם, בְּכָל גִּנְזֵי הַנֶּפֶשׁ, בְּכָל אוֹצְרוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהָרֶגֶשׁ, סְדָרִים חֲדָשִׁים בְּחִבּוּר הַמֻּשָּׂגִים וְצִיוּרֵי הַמַּחֲשָׁבָה וּבַמֶּה שֶׁנִדְבָּק בָּהֶם מִן הַצַּד, מִן הָרֶגֶשׁ וּמִצִּלְלֵי הָרֶגֶשׁ, וְתִבְרָא יְחָסִים חֲדָשִׁים וַעֲרָכִים חֲדָשִׁים בֵּינֵיהֶם, לְפִי שִׁנּוּי הַהֶקֵּף וְהַתֹּכֶן שֶׁל כָּל מִלָּה מִמִּלּוֹתֶיהָ וְכָל מִבְטָא מִמִּבְטָאֶיהָ וְיִחוּסָם זֶה לָזֶה לְעֻמַּת הַמִּלּוֹת וְהַמִּבְטָאִים שֶׁל לְשׁוֹנוֹת אֵירָפָּה.

(הדבור העברי ד)

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁלָּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּנוּ תָקוּם לִתְחִיָּה גְמוּרָה בְאַרְצֵנוּ הַנּוֹשָׁנָה, יִהְיֶה הַדָּבָר לְאוֹת, כִּי עַמֵּנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן, שָׁב אַף הוּא לִתְחִיָּה, הָיְתָה לוֹ עֶדְנָה מֵחָדָשׁ.

(מכתבים מא"י ב)

אִלּוּ לֹא הָיוּ לָנוּ קַנָּאִים לַדִּבּוּר הָעִבְרִי, מִי יוֹדֵעַ, אִם הָיָה הַדִּבּוּר הָעִבְרִי מַגִּיעַ עַד לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עוֹמֵד עָלֶיהָ הַיּוֹם. וְאִם לֹא יִהְיוּ לָנוּ גַם לְהַבָּא קַנָּאִים כָּאֵלֶּה, מִי יוֹדֵעַ, אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׂפָתֵנוּ לְשָׂפָה חַיָּה בֶּאֱמֶת.

(העבודה א)

לְשֵׁם הֲפָצַת הַדִּבּוּר הָעִבְרִי נָחוּץ בִּמְאֹד, כִּי כָל הַסְּפָרִים הָעִבְרִיִּים, וַאֲפִלּוּ הָעִתּוֹנִים, יִהְיוּ נִדְפָּסִים בִּנְקֻדּוֹת. חֹסֶר נְקֻדּוֹת הוּא מִכְשׁוֹל גָּדוֹל מְאֹד עַל דֶּרֶךְ הַקְּרִיאָה הָעִבְרִית וְלִמּוּד הַשָּׂפָה מִתּוֹךְ קְרִיאָה.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

צָרִיךְ גַּם בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לִמְדֻבֶּרֶת, שְׂפַת הַדִּבּוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַיְהוּדִי, אִם חֶפְצֵנוּ בִתְחִיָּתוֹ הַשְּׁלֵמָה שֶׁל הָעָם בְּכָל אֲשֶׁר הוּא שָׁם. זֶה יִהְיֶה הַקֶּשֶׁר הַחַי הַיּוֹתֵר אַמִּיץ בֵּין הָעָם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעָם אֲשֶׁר בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת וְהַתְּרִיס הַיּוֹתֵר בָּטוּחַ בִּפְנֵי הַהִתְבּוֹלְלוּת.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)


8. הָאוּנִיבֶרְסִיתָָּה    🔗

הָאוּנִיבֶרְסִיתָָּה צְרִיכָה לִקָּרֵב אֶל הָעֲבוֹדָה, לְהָאִיר עָלֶיהָ אוֹר חָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָעֲבוֹדָה צְרִיכָה לְהַכְנִיס רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ חַיִּים וִיצִירָה לָאוּנִיבֶרְסִיתָָּה. רַק אִם מֵהָאוּנִיבֶרְסִיתָָּה יֵלֵךְ אָדָם לַעֲבוֹד בְּיֶתֶר עֹז וּבְרוּחַ יְתֵרָה, רַק בִּתְנָאי כָּזֶה נִבְרָא תַּרְבּוּת עִבְרִית חֲדָשָׁה בֶּאֱמֶת.

(מכתבים תר"פ ה)


 

צִבּוּר וְחֶבְרָה    🔗

1. בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ    🔗

בַּעַל חַיִּים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה אָהוּב עָלֶיךָ, דַּי לְךָ שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וְלֹא מַזִּיק. אוּלָם בָּאָדָם לֹא דַי גַם בְָּזֶה; אִם אֵין הוּא הוֹגֶה לְךָ חִבָּה, אַהֲדָה אוֹ מַה שֶּׁקָּרוֹב לָזֶה, כִּי אָז צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְפָחוֹת קָרוֹב אֵלֶיךָ בְּאֵיזוֹ מִדָּה וּמֵאֵיזוֹ בְּחִינָה שֶׁהִיא – קִרְבַת מִשְׁפָּחָה, קִרְבַת רוּחַ, קִרְבַת דֵּעוֹת. בָּאָדָם יֵשׁ כֹּחַ מוֹשֵׁךְ יוֹתֵר גָּדוֹל, אֲבָל הַכֹּחַ הַדּוֹחֶה עוֹד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

(האדם והטבע ד)

הָאָדָם בֶּן הַטֶּבַע, כְּמוֹ כָּל יֶתֶר בַּעֲלֵי הַחַיִּים, אֵינוֹ יוֹדֵעַ יַחַס שֶׁל שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ, יַחַס אִינְדִיפֶרֶנְטִי225, הוּא יוֹדֵעַ אוֹ לֶאֱהוֹב אוֹ לַחְמֹד אוֹ לִבְחֹל, לְהַעֲרִיץ אוֹ לָבוּז, יַחַס שֶׁל קִרְבָה אוֹ יַחַס שֶׁל רְחִיקוּת; מַה שֶּׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ נְגִיעָה יְשָׁרָה, בִּלְתִּי אֶמְצָעִית, אִם לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה, אֵינוֹ תּוֹפֵס שׁוּם מָקוֹם בְּנַפְשׁוֹ, וַהֲרֵי הוּא בִּשְׁבִילוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ בַּמְּצִיאוּת. בַּכְּפָר, וּבְיִחוּד בָּעִיר, מִתּוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הַמֻּרְכָּב עִם אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, מִתּוֹךְ הַמַּגָּע וּמַשָּׁא עִם דְּבָרִים שׁוֹנִים שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם יַחַס נַפְשִׁי בִּלְתִּי אֶמְצָעִי אֲלֵיהֶם, אֲבָל יוֹצֵאת לוֹ מֵהֶם תּוֹעֶלֶת, קְרוֹבָה אוֹ רְחוֹקָה, לוֹמֵד הָאָדָם לְהִתְיַחֵס בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים וּלְאוֹתָם הַדְּבָרִים, שֶׁאֵינָם בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא בִּבְחִינַת אֶמְצָעִים לְתַכְלִית מְבֻקָּשָׁה. מִכָּאן הַמּוֹמֶנְט שֶׁל שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ בִּכְלָל, הַהוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הַהוֹלֵךְ וְנִבְלָע בְּתוֹךְ כָּל הָרְגָשׁוֹת, אַף הַיּוֹתֵר חַיִּים.

(האדם והטבע ד)

הַנִּמּוּס226 זֶהוּ מַמָּשׁ הַהֶפֶךְ מִנַּפְשִׁיּוּת פְּשׁוּטָה, טִבְעִית. הוּא מְשַׁחְרֵר מִכָּל נַּפְשִׁיּוּת בִּיחָסִים שֶׁבֵּין בְּנֵי אָדָם, זֶהוּ זִיּוּף כָּל הָרְגָשׁוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים, וּבְיִחוּד זִיּוּף רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה בָּא כֹּחוֹ, זִיּוּף מִדַּעַת, הַבָּא לְכַסּוֹת בַּעֲלֵי־תְּאֵנָה עַל עֶרְוָתָם שֶׁל הַחַיִּים, עַל קַטְנוּתָם וְאַפְסוּתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר זִיּוּף בּוֹלֵט כָּזֶה מְמַלֵא לָהֶם אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הַנַּפְשִׁיּוּת הָאֲמִתִּית.

(האדם והטבע ד)

רֹב הַיְחָסִים בֵּין בְּנֵי אָדָם הֵם יְחָסִים שֶׁל תּוֹרָה וְקַבָּלָה227, אִם תִּרְצֶה, שֶׁל מוּסָר וְאֶסְתֶּטִּיקָה228, אֲבָל לֹא יְחָסִים שֶׁל חַיִּים229, שֶׁל שֶׁפַע חַיִּים, הָעוֹבֵר אֶת גְּבוּל הַפְּרָטִיּוּת שֶׁל הָ“אֲנִי”, הַמְצֻמְצָם וּמִשְׁתַּפֵּךְ לְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁחַי וְהֹוֶה. אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֲנַחְנוּ בָּאִים לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים – אֶת זֶה אֲנַחְנוּ בָּאִים קֹדֶם כֹּל לְחַדֵּשׁ, וְאִם אֶת זֶה לֹאְ נְחַדֵּשׁ – לֹא חִדַּשְׁנוּ כְּלוּם.

(מכתבים תרפ"א ה)

דְּבָרִים שֶׁבְּלֵב אֵין לְבָרְרָם230, כִּי אִם לִרְמֹז עֲלֵיהֶם231. אֵין דּוֹפְקִים בְּפַטִּישׁ עַל הַפְּסַנְתֵּר וְאֵין קוֹבְעִים בּוֹ מַסְמְרִים – נְגִיעָה קַלָּה מַסְפֶּקֶת וְהָעִקָּר שֶׁתְּהֵא הַנְּגִּיעָה קַלָּה.

(מכתבים תרע"ו ה)

“כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה232”. רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, שָׁם יֵש יִשְׂרָאֵל. וְלֹא זֶה בִּלְבָד, כָּל בְּנֵי הָאָדָם עֲרֵבִים זֶה לָזֶה – וְרַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה שָׁם יֵש אָדָם.

(מכתבים תרע"ח ה)

בְּמִדָּה שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הָאָדָם, אֶל כָּל אָדָם, יוֹתֵר מֵבִין, יוֹתֵר מַשִּׂיג אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, בָּהּ בְּמִדָּה תִּהְיֶה יוֹתֵר רָחוֹק מֵרֵיקָנִיּוּת233.

(מכתבים תרע"ט ה)

בְּיִחוּסִים נַפְשִׁיִּים לֹא צְרִיכוֹת לִהְיוֹת שְׁאֵלוֹת. בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה, הַלֵּב אֵינוֹ עוֹסֵק בְּשֶׁלּוֹ, כִּי אִם שׁוֹאֵל, מְהַסֵּס, מוֹצֵא כָּל מִינֵי פִּקְפּוּקִים, כָּל מִינֵי דִקְדּוּקִים בְּכָל מִבְטָא וּמִלָּה, וְהַיָּד אֵינָהּ עוֹבֶדֶת מֵעַצְמָהּ, אִם לֹא מַעֲבִידִים אוֹתָהּ.

(מכתבים תרפ"א ה )

הַאִם בְּחַיִּים מְצֻמְצָמִים וּמְטֻמְטָמִים יֵשׁ מָקוֹם לִבְנֵי אָדָם לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמָם אַחִים לְחַיִּים, אַחִים לְאֵין־תְּנָאִים וּלְאֵין קְשָׁרִים יִחוּסִיִּים, אַחִים־גַּלִּים234, בְּנֵי יָם אֶחָד שֶׁל חַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר כָּל רְעִידָה בְּאֶחָד, אִם גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, אִם עֶלְיוֹנָה אוֹ תַּחְתּוֹנָה, מוֹלִידָה אוֹר בַּשֵּׁנִי235, אִם אוֹר מִתּוֹךְ שִׁירָה אוֹ אוֹר מִתּוֹךְ צָעַר?

(העבודה והטבע ד)

מִי שֶׁאָמַר “צָרִיךְ”, בְּיִחוּד בְּמָקוֹם שֶׁ־“צָרִיךְ” זֶה מְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר קֹדֶם כֹּל “אֲנִי צָרִיךְ”, וְרַק אַחֲרֵי כֵּן רַשָׁאי הוּא לוֹמַר גַּם “אַתָּה צָרִיךְ” וְגַם “הוּא צָרִיךְ”.

(על עניני עבודה ב)

הַחַיִּים מֻרְכָּבִים מֵרְגָעִים, מֵחֶזְיוֹנוֹת וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים וּקְטַנְטַנִּים. וְדַוְקָא מֵהַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה, הַקְּטַנּוֹת בְּרִגְעִיּוּתָן וְהַקְּטַנּוֹת בְּעֶרְכָּן, מִצְטָרְפִים כָּל הַיְחָסִים בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.

(מכתבים תרפ"א ה)

הַחַיִּים מֻרְכָּבִים מֵרְגָעִים וּמִדְּבָרִים שֶׁבְּרֶגַע, מִדְּבָרִים קְטַנִּים וּקְטַנְטַנִּים, וְהַחִכּוּכִים וְהַגֵּרוּיִם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִפְעָלִים בְּעִקָּר עַל יְדֵי אוֹתָם הַדְּבָרִים הַקְּטַנְטַנִּים.

(מכתבים תרע"ט ה)

הַקַּטְנוּת בַּיְחָסִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ מוֹלִידָה בְּהֶכְרֵחַ קַטְנוּת מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים.

(מכתבים תרע"ט ה)

הָעֹקֶץ שֶׁבְּעֶלְבּוֹנוֹת קְטַנִּים הוּא שֶׁהֵם מוֹלִידִים קְטַנּוֹת, שֶׁכֹּחָם קָטָן מִכְּדֵי לָתֵת מָקוֹם לְרֶגֶשׁ חָשׁוּב אוֹ לְמַחֲשָׁבָה חֲשׁוּבָה, אוֹ שֶׁהֵם בְּכָל אֹפֶן דּוֹרְשִׁים כֹּחַ נַפְשִׁי גָדוֹל בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא מֵהֶם יוֹתֵר236 מִמַּה שֶׁהֵם נוֹתְנִים, כֹּחַ נַפְשִׁי שֶׁלֹּא בְּכָל מָקוֹם וְלֹא בְּכָל זְמָן הוּא נִמְצָא בְּעָיִן.

(מכתבים תרע"ט ה)

זוֹ הִיא הַטְּרָגִיּוּת שֶׁבְּחַיֵּי בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁכָּל אֶחָד נוֹשְׂאָה בְּנַפְשׁוֹ וְאֵין אִישׁ מַכִּיר בָּהּ בְּנֶפֶשׁ חֲבֵרוֹ: כָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ קִרְבַת נְפָשׁוֹת – וּמִתְרַחֵק, כָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁיּוּת וְסוֹגֵר אֶת נַפְשׁוֹ.

(מכתבים תרע"ו ה)

אֵין אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ יָכוֹל לִרְאוֹת חַיִּים בְּעָשְׁרוֹ הֶחָמְרִי, כָּל עוֹד יֵשׁ בְּנֵי אָדָם עֲנִיִּים בְּחֹמֶר. הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַמִּתְחַדֶּשֶׁת צְרִיכָה לָבוֹא גַם לִכְלָל הַכָּרָה, כִּי אֵין אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ יָכוֹל לִרְאוֹת חַיִּים בְּעָשְׁרוֹ הָרוּחָנִי, כָּל עוֹד יֵשׁ בָּעוֹלָם עֲנִיִּים בָּרוּחַ.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

זוֹ כָּל צָרָתֵנוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנוּ רוֹאִים אֶת אֲחֵרִים, אֶת “הַצִּבּוּר” אוֹ אֲפִלּוּ אֶת חֲבֵרֵינוּ הַיּוֹתֵר קְרוֹבִים וְהַיּוֹתֵר נֶאֱמָנִים בְּתוֹךְ הַבִּצָּה237, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ נְקִיִּים וְאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּבִצָּה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר שְׁקוּעִים בָּהּ עַד צַוָּאר, שְׁקוּעִים בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁהִיא אֵינָהּ מַפְחֶדֶת238 אוֹתָנוּ עוֹד. וְעוֹד לְהֵפֶךְ: אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים בָּהּ אֶת עַצְמֵנוּ טוֹב וְיָפֶה מְאֹד, עַד כִּי עַל פִּי הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ שׁוּב אֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ הַבִּצָּה, כִּי אִם הָאֲחֵרִים הַנְּקִיִּים רוֹאִים אוֹתָנוּ.

(מכתבים תרע"ח ה)

פֵּרוּשׁ עַל עַצְמְךָ239 בַּקֵּשׁ בְּעַצְמוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים. הַכָּרַת קַו חָדָשׁ בְּצוּרָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא – הִתְבָּרֵר וְיִתְבָּרֵר לְךָ הַרְבֵּה בְּעַצְמוּתָךָ אָתָּה.

(קטעי יומן תרע"ט ה)

רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה יִפָּגְשׁוּ240 כָּל הַיְחִידִים, אִם כָּל אֶחָד יֵדַע לְבַקֵּשׁ אֶת דַּרְכּוֹ לְעַצְמוֹ, רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה יֵדַע הָאָדָם אֶת נֶפֶשׁ חֲבֵרוֹ, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם בִּכְלָל, אִם יֵדַע אֶת נֶפֶשׁ עַצְמוֹ לְכָל עָמְקָהּ וּלְכָל הֶקֵּפָהּ, בְּכָל מַצָּבֶיהָ וּבְכָל הֲלִיכוֹתֶיהָ.

(מכתבים תרע"ו ה)

בְּעוֹלָמֵנוּ הַקָּטָן יֵשׁ מָקוֹם לְמֶרְחָקִּים אֵין סוֹף וּלְעוֹלָמוֹת אֵין קֵץ. כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אֵינָם קְשׁוּרִים זֶה לָזֶה בַּחֲבָלִים וּבִכְבָלִים, וּבְכָל זֹאת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינֵיהֶם יוֹתֵר אַמִּיץ מִכָּל חֲבָלִים וּכְבָלִים מַמָּשִׁיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵם נִמְשָׁכִים זֶה לָזֶה בְּיֶתֶר תֹּקֶף מִכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְשׁוֹךְ בַּחֲבָלִים וּבִכְבָלִים. “אֲנִי”, כְּלוֹמֵר עַצְמִיּוּת מְיֻחֶדֶת241, אֲבָל לֹא מְצֻמְצֶמֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ – זֶהוּ סוֹד כֹּחַ הַקִּיּוּם, זֶהוּ סוֹד כֹּחַ הַחַיִּים, אֲבָל זֶהוּ גַם סוֹד כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה הַהֲדָדִית. “אֲנִי” דוֹחֶה – הֲרֵי זֶה עַצְמִיּוּת שֶׁל צָב, וִיהִי זֶה הַצָּב הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים, שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְצֻמְצָם בְּתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ, בְּתוֹךְ קְלִפָּתוֹ.

(מכתבים מא"י ב)


2. יָחִיד וְצִבּוּר    🔗

הָ“אֲנִי” תּוֹפֵשׂ, חַי אֶת חַיֵּי הַחֶבְרָה, הוּא בָּא לִידֵי גִלּוּי חִיצוֹנִי בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה, אֲבָל אֵין חַיֵּי הַחֶבְרָה תּוֹפְסִים בֹּו, אֵין לְחַיֵּי הַחֶבְרָה חֵלֶק בִּיצִירַת הָ“אֲנִי” אוֹ בְּקִיּוּמוֹ, וְאֵין בְּנֵי הַחֶבְרָה מוֹסִיפִים לוֹ אוֹ שׁוֹלְלִים מִמֶּנּוּ כְּלוּם. כְּלוֹמֵר, טָעוּת הִיא הַדֵּעָה הָרְגִילָה, כִּי הָ“אֲנִי” מִתְפַּרְנֵס מֵחַיֵּי הַחֶבְרָה וּמִתְעַשֵּׁר242 עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר נוֹהֵג בַּעֲשִׁירוּת חָמְרִית. הָ“אֲנִי” חַי עַל חֶשְׁבּוֹן חַיֵּי הַטֶּבַע הָאֵין־סוֹפִיִּים וּמִתְעַשֵּׁר עַל חֶשְׁבּוֹן הָאֵין־סוֹף. בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה הָ“אֲנִי” רַק שֻׁתָּף, בַּעַל מְנָיָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לָקָחַת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ243 עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן. מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ יוֹתֵר, הֲרֵי זֶה פָּשׁוּט גְּנֵבָה אוֹ גְזֵלָה, הַיְכוֹלָה לַעֲשׂוֹתוֹ לְעָשִׁיר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הָעֲנִיּוֹת, אֲבָל אֵינָהּ בִּכְלָל רְכוּשׁ לְגַבֵּי “אֲנִי”244. בְּמָקוֹם שֶׁמְּדֻבָּר עַל דְּבַר רְכוּשׁ שֶׁל מִילְיַארְדִים, אֵין רְכוּשׁ שֶׁל פְּרוּטוֹת מְסֻפָּק נֶחְשָׁב לְעֹשֶׁר.

(הקונגרס א)

כָּל הַתּוֹרָה הַגְדוֹלָה עַל דְּבַר הַיָּחִיד הַכּוֹבֵשׁ לוֹ מָקוֹם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּלוֹמֵר בִּרְשׁוּת הָ“אֲנִיִּ”ים הָרַבִּים, הַמִּשְׂתָּרֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְדוֹחֵק רַגְלֵי הָ“אֲנִיִּ”ים הָרַבִּים, אֵינָהּ אֶלָּא טָעוּת גְּדוֹלָה בְּמָהוּתוֹ שֶׁל “אֲנִי”. הַמֻּשָּׂג עַל דְּבַר “אֲנִי”, שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִכְסוּכִים בְּחֶשְׁבּוֹן “שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ” עִם הַצִּבּוּר, הוּא בֶּן הַמֻּשָּׂג עַל דְּבַר הַחַיִּים, שֶׁנּוֹצַר וְנִתְגַּבֵּשׁ וְנִתְאַבֵּן בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים בִּתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְשֶׁמִּתּוֹכוֹ אֵין אָדָם רוֹאֶה חַיִּים אֶלָּא בִּגְבוּל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, בִּגְבוּל הַיְחָסִים שֶׁבַַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית. לְיֶתֶר הָעוֹלָם, לְכָל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ וּלְכָל הַבְּרִיאָה הָאֵין־סוֹפִית כֻּלָּהּ אֵין לְאָדָם יַחַס אַחֵר מִלְּבַד שֶׁל לוֹקֵחַ אֶל חֲנוּתוֹ245, שֶׁהוּא קוֹנֶה בָּהּ אֹכֶל נַפְשׁוֹ, אוֹ יַחַס שֶׁל אִשָּׁה אֶל בְּגָדֶיהָ הַחֲמֻדוֹת וְאֶל תַּכְשִׁיטֶיהָ הַחֲבִיבִים לָהּ, אוֹ יַחַס שֶׁל מְלֻמָּד לַצְּפַרְדֵּעַ שֶׁהוּא מְנַתֵּחַ, לְכָל הַיּוֹתֵר – יַחַס שֶׁל כֹּהֵן לְמִקְדָּשׁוֹ, אֲבָל לֹא יַחַס שֶׁל חַיִּים, לֹא יַחַס שֶׁל דָּג אֶל הַמַּיִם שֶׁהוּא חַי בָּהֶם, לֹא יַחַס שֶׁל נֶפֶשׁ אָדָם אֶל נֶפֶשׁ, אֶל מַה שֶּׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם מְבַקֶּשֶׁת בַּנָּפֶשׁ. עַל כֵּן הַיְחָסִים שֶׁבֵּין הָ“אֲנִיִּ”ים, כְּלוֹמֵר הַיְחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁבֵּין גֶּבֶר לְאִשָּׁה, שֶׁבֵּין הַפְּרָט לַכְּלָל הֵם כָּל כָּך עֲנִיִּים, כָּל כָּך קְטַנִּים, כָּל כָּך שִׁטְחִיִּים, אֵין בָּהֶם כְּלוּם אוֹ כָּל כָּך מְעַט יֵשׁ בָּהֶם מִן הָרַחֲבוּת, מִן הָעֲשִׁירוּת, מִן הָעֹמֶק, מִן הַגְּבוּרָה שֶׁל אֵין־סוֹף.

(הקונגרס א)

הַחֶשְׁבּוֹן בֵּין הַיָּחִיד וְהָרַבִּים, כְּמוֹ הַחֶשְׁבּוֹן בֵּין הַיְחִידִים בִּכְלָל, הוּא חֶשְׁבּוֹן הָרַבִּים. חֶשְׁבּוֹן הַצֶּדֶק246, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן הַיָּחִיד, חֶשְׁבּוֹן הָ“אֲנִי”. חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל “אֲנִי” הוּא חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם247. פְּרָט וּכְלָל בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה אֵין פֵּרוּשׁוֹ “אֲנִי” וְיֶתֶר חַבְרֵי הַחֶבְרָה, כִּי אִם “אֲנִי” וְיֶתֶר הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, עִם כָּל הַחַי, עִם כָּל הַצּוֹמֵחַ, עִם כָּל הַהֹוֶה שֶׁבָּהּ, עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהּ. “אֲנִי” – וּלְעֻמָּתוֹ הָאֵין־סוֹף. וְאֵין זֶה חֶשְׁבּוֹן שֶׁל חִלּוּק וְחִסּוּר248, כִּי אִם חֶשְׁבּוֹן שֶׁל חִבּוּר וְכֵפֶל249, לֹא חַיִּים שֶׁל צִמְצוּם בְּתוֹךְ עַצְמוֹ כַּצָּב הַזֶּה בְּתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ, כִּי אִם חַיִּים שֶׁל הִתְפַּשְּׁטוּת250 לְתוֹךְ כָּל בִּרְיָה קְטַנָּה וּלְתוֹךְ כָּל עוֹלָם גָּדוֹל – לְתוֹךְ הַכֹּל.

(הקונגרס א)

הַמָּקוֹם שֶׁתּוֹפֶסִים הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים בִּיצִירַת הַיָּחִיד, בִּיצִירַת עֶצֶם צוּרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, הָעַצְמִית שֶׁל הַיָּחִיד, הוּא לְאֵין עֵרֶךְ יוֹתֵר גָּדוֹל, וְהָעִקָּר יוֹתֵר עָמֹק מִמַּה שֶּׁרְגִילִים לַחֲשוֹב. יוֹתֵר נָכוֹן, הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים הֵם יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת בִּיצִירַת צוּרָתוֹ הָעַצְמִית שֶׁל הַיָּחִיד. הַיָּחִיד הִתְיַצֵּר וּמִתְיַצֵּר בְּכָל מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו מִתּוֹךְ הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, וְאִם הוּא חוֹזֵר וּפוֹעֵל עַל הַקִּבּוּץ, הֲרֵי רַק מִשֶּׁלּוֹ251 הוּא נוֹתֵן לוֹ. כָּל צוּרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת וְכָל מְקוֹמוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הַיָּחִיד בַּחַיִּים מִתְגַּלִּים וּמִסְתַּמְּנִים מִתּוֹךְ הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים. יִחוּדוֹ, עַצְמוּתוֹ בָּאֹפִי, בָּרֶגֶשׁ, בַַּמַּחֲשָׁבָה, בַּלָּשׁוֹן, בַּדֵּעוֹת, בַּשִּׁירָה, בַּאֳמָנוּת, אֵינוֹ אֶלָּא סִגְנוֹן מְיֻחָד, עַצְמִי בַּנּוּסָח הַכְּלָלִי שֶׁל הָאֳפִי הַקִּבּוּצִי, שֶׁל הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים. הָרוּחַ הַקִּבּוּצִית, הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, מוֹשְׁלִים בְּעֶצֶם פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הַיָּחִיד, בְּרִגְשׁוֹתָיו, בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, בְּעֶצֶם אוֹתָם הָרְגָשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁהִנָּם לִכְאוֹרָה252 קִנְיָנוֹ הַמְיֻחָד, הַמִּתְנַגֵּד לְרוּחוֹ וּלְחַיָּיו שֶׁל הַקִּבּוּץ.

(האדם והטבע ד)

בְּמִדָּה שֶׁהַיָּחִיד בְּעֶצֶם חַיָּיו הַפְּרָטִיִּים מִשְׁתַּתֵּף בִּיצִירַת הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, בְּאִחוּדָם הַקּוֹסְמִי253 וּבְעִלּוּיָם254 הַקּוֹסְמִי, בָּהּ בְּמִדָּה הוּא חַי וְהוֹלֵךְ אֶל מֵעֵבֶר לְחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים, בָּהּ בְּמִדָּה הוֹלְכִים חַיָּיו הַמִּתְפַּשְּׁטִים וְעוֹזְרִים לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

אֵין חַיִּים חֲדָשִׁים לַיָּחִיד, לַפְּרָט, בְּאֵין חַיִּים חֲדָשִׁים לַכְּלָל, חַיִּים צִבּוּרִיִּים חֲדָשִׁים, בְּיֶתֶר דִּיּוּק, חַיִּים לְאֻמִּיִּים חֲדָשִׁים, וְאֵין אָדָם חָדָשׁ בְּאֵין עָם חָדָשׁ. גַּם בָּזֶה הַמְּבוּכָה גְדוֹלָה. מַעֲמִידִים אֶת הַיָּחִיד נֶגֶד הַכְּלָל, רוֹאִים נִגּוּד אוֹ גַּם סְתִירָה בֵּין תְּבִיעוֹת הַיָּחִיד וּבֵין תְּבִיעוֹת הַכְּלָל, וְאֵין רוֹאִים אֶת הָאַחְדוּת שֶׁבַּדָּבָר, אֵינָם רוֹאִים, כִּי הָעֹמֶק וְהָעֹשֶׁר, רִבּוּי הַגַּוָּנִים וְהָאוֹרוֹת שֶׁבְּחַיָּיו וּבְנַפְשִׁיּוּתוֹ שֶׁל הַיָּחִיד בָּאִים מֵהַכְּלָל וְשָׁבִים אֶל הַכְּלָל.

(מכתבים תרפ"א ה)

כֹּחַ הַטַּעַם הַקִּבּוּצִי גָדוֹל עַל טַעְמוֹ שֶׁל הַפְּרָט לֹא רַק בִּדְבָרִים חִיצוֹנִיִּים, כְּגוֹן בְּתִלְבֹּשֶׁת, בְּדִירָה, בְּכֵלִים, כִּי אִם גַּם בְּכָל הֶקֵּף הַחַיִּים.

(האדם והטבע ד)

עֲבוֹדַת הַשִּׁחְרוּר הַמְּדִינִי וְהַחֶבְרוּתִי הָאֲמִתִּי הִיא קֹדֶם כֹּל עֲבוֹדָה לְשִׁחְרוּרוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל הַיָּחִיד, שֶׁל הָאָדָם, עֲבוֹדָה לְהַגְבָּרַת הַהַכָּרָה הָעַצְמִית הָאֱנוֹשִׁית בְּקֶרֶב כָּל אֶחָד מֵהַצִּבּוּר, עֲבוֹדָה לְהָבִיא אֶת כָּל אֶחָד מֵהַצִּבּוּר לִידֵי בַּקָּשַׁת עַצְמוֹ255, לִידֵי חִנּוּךְ עַצְמִי.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

הֲלֹא זֶה כָּל אֲסוֹנָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, שֶׁכָּל כָּךְ מְעַטִּים בָּהּ הַחַיִּים עַל דַּעַת עַצְמָם, עַל פִּי חֶשְׁבּוֹנָם הָעַצְמִי עִם הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מֻשְׁפָּעִים רֻבָּם כְּכֻלָּם, מְהֻפְּנָטִים, חַיִּים עַל פִּי הִפְּנוֹז256, בּוֹנִים אֶת בִּנְיַן הַחַיִּים עַל פִּי הִפְּנוֹז, מְקַבְּלִים תּוֹרוֹת, אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, חֶשְׁבּוֹנוֹת עוֹלָם וְחַיִּים, אִידֵאָלִים וּשְׁאִיפוֹת עֶלְיוֹנִים עַל פִּי הִפְּנוֹז, וְנִלְחָמִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, מַעֲמָד בְּמַעֲמָד, מִפְלַגָּה בְּמִפְלַגָּה, עָם בְּעָם עַל פִּי הִפְּנוֹז. וּמַה נּוֹרָאָה, מַה מְּטֹרֶפֶת, מַה מְּכֹעָרֶָה הַמִּלְחָמָה עַל פִּי הִפְּנוֹז!

(מטיולי בכבישים ד)

רֹב בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם כָּל כָּךְ רָעִים אוֹ מְטֻמְטָמִים כְּמוֹ שֶׁהֵם מְהֻפְּנָטִים, אֵינָם חַיִּים עַל דַּעַת עַצְמָם, בְּרוּחַ עַצְמָם וּלְפִי טַעַם עַצְמָם, כִּי אִם עַל דַּעַת הַקָּהָל, לְפִי רוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּטַעַם הַמּוֹדָה257 הַמְהַפְּנֶטֶת.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

זֶה כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הַהִפְּנוּז, וּבִכְלָל זֶה גַם שֶׁל הִפְּנוֹז צִבּוּרִי, שֶׁהוּא מְשַׁעְבֵּד אֶת כֹּחַ הַשּׁוֹפֵט וְאֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל הַמְהֻפְּנָט, עַד שֶׁהֵם מֵעַצְמָם עוֹבְדִים בְּנִגּוּד לְכָל הִגָּיוֹן וּלְכָל רֶגֶשׁ בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי, חִיּוּנִי, עַצְמִי.

(מטיולי בכבישים ד)

הַקִּבּוּץ, הָרַבִּים, הֲרֵי הוּא תָּמִיד יוֹתֵר מַתְמִיד, יוֹתֵר אִינֶרְטִי258, יוֹתֵר קוֹנְסֶרְבָטִיבִי מֵהָיָּחִיד.

(האדם והטבע ד)

אֵין תִּקּוּן לַחַיִּים אֶלָּא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, מִכָּל הַצְּדָדִים וּמִכָּל הַבְּחִינוֹת כְּאֶחָד, בְּבַת אֶחָת. אֵין תִּקּוּן וְאֵין עֲלִיָּה לַחַיִּים אֶלָָּא בְּתִקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְאֵין תִּקּוּן וְאֵין עֲלִיָּה לָאָדָם אֶלָָּא בְּתִקּוּנָם וַעֲלִיָּתָם שֶׁל הַחַיִּים. אֵין תִּקּוּן וְאֵין עֲלִיָּה לְצִבּוּר, לִכְלָל, אֶלָָּא בְּתִקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל הַפְּרָט, הַיָּחִיד, וְאֵין תִּקּוּן וַעֲלִיָּה לַיָּחִיד אֶלָָּא בְּתִקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל הַכְּלָל.

(האדם והטבע ד)

הָאָמְנָם יָכוֹל אָדָם פְּרָטִי לִהְיוֹת אָדָם259, כָּל עוֹד עַמּוֹ, יוֹצֵר חַיָּיו הַמַּמָּשִׁיִּים, הַחֶבְרוּתִיִּים, הַיוֹצְרִים מִצִּדָּם הֵם אֶת צוּרָתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הַפְּרָט בְּצַלְמָם, הוּא חַיָּה טוֹרֶפֶת? הַאִם לֹא כָּאן, בְּמַה שֶּׁהֻרְשָׁה לְעָם לִהְיוֹת חַיָּה טוֹרֶפֶת, מְקוֹר כָּל הַסְּתִירוֹת, כָּל הַשֶּׁקֶר וְהַכִּעוּר, כָּל הַחֲטָאִים, הָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁבַּחַיִּים הַחֶבְרוּתִיִּים?

(לזכרון ד)

כָּל עָוֹן וָפֶשַׁע, כָּל שֶׁקֶר, כָּל כִּעוּר, כָּל תּוֹעֵבָה, אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹת אוֹתָם אָדָם פְּרָטִי הָיָה נֶחְשָׁב לְנָבָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ, אֲפִלּוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי תַרְבּוּת לֹא כָּל כָּךְ גְּבֹהָה, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אוֹתָם אֻמָּה, אוֹ כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הַיָּחִיד לְשֵׁם הָאֻמָּה, הֵם נֶחְשָׁבִים לְמַעֲשִׂים שֶׁל גְּבוּרָה, שֶׁל כָּבוֹד, אֲפִלּוּ בְּקֶרֶב בַּעֲלֵי תַּרְבּוּת עֶלְיוֹנָה כְּבַיָּכוֹל.

(האדם והטבע ג)

לְהַנִּיחַ אֶת הַיְסוֹד לְבִנְיָנִים יְכוֹלִים רַק יְחִידִים260. בִּיסוֹד כָּל בִּנְיָן גָּדוֹל מַנִּיחִים אֲבָנִים חֲזָקוֹת, שֶׁיִּהְיֶה בּכֹחָן לְהַחֲזִיק אֶת כָּל הַבִּנְיָן.

(מעט התבוננות א)

הַיָּחִיד, בְּיִחוּד הַיָּחִיד הַמִּתְיָאֵשׁ, אֵינוֹ מְצַפֶּה לִגְאֻלָּה, אֵינוֹ מְצַפֶּה לְחַסְדֵי הַמְּצִיאוּת וְאֵין עֵינָיו נְשׂוּאוֹת לְכֹחָם שֶׁל הָרַבִּים. הוּא בְּעַצְמוֹ הַמַּטִּיל עַל עַצְמוֹ אֶת הַמַּשָּׂא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יְרַסֵּק אוֹתוֹ. אֵין הוּא חוֹשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֵין הוּא מַבִּיט לִצְדָדִים, לְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁיַּחְשְׁבוּ אֲחֵרִים. יְהִי מָה! כִּי עַל כֵּן מִתְיָאֵשׁ הוּא, כִּי עַל כֵּן אֵין לְפָנָיו אֶלָּא שְְתֵּי דְרָכִים: אוֹ לִגְאֹל אֶת עַצְמוֹ261 מִן הַחַיִּים, אוֹ לִגְאֹל אֶת הַחַיִּים, כְּלוֹמֵר, לַעֲסֹק בִּגְאֻלַּת הַחַיִּים. דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֵין לְפָנָיו.

(מכתב גלוי לי"ח ברנר א)

הַיְחִידִים הַבּוֹלְטִים, אִם הֵם בּוֹלְטִים בְּעֶצֶם קוֹמָתָם וּמִתּוֹךְ עֶצֶם עֲלִיָּתָם, וְלֹא מִתּוֹךְ עֲמִידָה עַל עֲרֵמַת נְיָר מְדֻשַּׁן דֵּעוֹת, מַחֲשָׁבוֹת, שִׁירָה, – הַיְחִידִים הַבּוֹלְטִים חַיִּים לֹא בְּנִגּוּד וּבִסְתִירָה לַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, כִּי אִם לִפְנֵי הַחַיִּים262 אוֹ בְּרֹאשׁ הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, וּבְמִדָּה שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וַעֲלִיָּתָם עֲלִיָּה, הֵם מַעֲלִים אֶת הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים לַאֲשֶׁר יֵשׁ לְהַעֲלוֹתָם.

(האדם והטבע ד)


יָחִיד וְצִבּוּר: מלואים

כַּמָּה יֶשְׁנָם בְּחַיֵּי הָאָדָם הַתַּרְבּוּתִי – וְאוּלַי גַם לֹא – הַתַּרְבּוּתִי – דְּבָרִים, שֶׁהוּא כְאִלּוּ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁהוּא כְאִלּוּ מְצֻוֶּה וְעוֹמֵד לִהְיוֹת נֶהֱנֶה מֵהֶם רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּךְ הוּא הַטַּעַם הַצִּבּוּרִי, שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מְהַנִּים.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

נְקֻדַּת הַכֹּבֶד בִּיחִידִים, וְעַל כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים וְאֶת הַחֻלְשָׁה בְעִקָּר בַּיְחִידִים, בִּבְנֵי־הָעֲלִיָּה, בַּגְּדוֹלִים, כְּלוֹמֵר, בַּכֹּחוֹת הַגְּדוֹלִים, בַּנְּפָשׁוֹת הַגְּדוֹלוֹת, בְּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לִדְרוֹשׁ מֵהֶם הַרְבֵּה, כִּי עַל כֵּן כֹּחָם גָּדוֹל לָתֵת הַרְבֵּה.

(מכתב גלוי לברנר א)

הַיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת כֹּחַ הַיְחִידִים, אִם יְחִידִים הֵם263? הֵן כָּל הַתְּנוּעוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּקֶרֶב הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וּבְתוֹכָן גַּם הַתְּנוּעָה הַסּוֹצִיָּלִית, נִבְרְאָה בָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי יְחִידִים.

(מכתב גלוי לברנר א)

דַּעַת יָחִיד אֵינֶנָּה מַכְרַעַת וְאֵינָהּ נוֹרָאָה בְמָקוֹם שֶׁהַיָּחִיד פּוֹסֵק הֲלָכָה כְרַבִּים.

(מכתב גלוי לברנר א)


3. דֵּעוֹת וּמִלְחֶמֶת דֵּעוֹת    🔗

בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּסִיסָה שָׁם יֵשׁ הִתְעוֹרְרוּת, שָׁם יֵשׁ נִיצוֹץ שֶׁאֵינוֹ עָלוּל לִכְבּוֹת, שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה.

(תשובת פועל א)

מַחֲשָׁבוֹת מְעוֹרְרִים דַוְקָא דְבָרִים לֹא־מַעֲשִׂיִּים כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בִּכְדֵי לְעַרְעֵר קְצָת אֶת יְסוֹדָם שֶׁל הַדְּבָרִים הַמַּעֲשִׂיִּים בְּיוֹתֵר.

(פתרון לא רציונלי א)

כָּל דֵּעָה יֵשׁ בִּיסוֹדָהּ יַחַס נַפְשִׁי264 יָדוּעַ, כְּלוֹמֵר, יַחַס שֶׁל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּכְלָל לְמַה שֶּׁהוּא נוֹשֵׂא הַדֵּעָה, וְדֵעָה חֲדָשָה הִיא הִיא בִּיסוֹדָהּ שִׁנּוּי הַיַּחַס הַנַּפְשִׁי הַכְּלָלִי לְאוֹתוֹ הַנּוֹשֵׂא. אוּלָם שִׁנּוּי הַיַּחַס הַנַּפְשִׁי בְּבַעַל הַדֵּעָה נוֹגֵעַ עַל יְדֵי בִּטּוּי הַדֵּעָה גַם בַּיַּחַס הַנַּפְשִׁי שֶׁל מִי שֶׁחוֹשֵב265 עַל אוֹדוֹת הַדֵּעָה הַזֹּאת. וְהַנְּגִיעָה הַזֹּאת מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ, אֶת הַחוֹשֵׁב עַל הַדֵּעָה, לְבַקֵּר אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. הַנְּגִיעָה הַזֹּאת הִיא הָעִקָּר, וְלֹא הַדֵּעָה כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ, שֶׁיְּכוֹלָה לִבְלִי לְהִתְקַבֵּל כְּלָל בְּאוֹתָהּ הַנָּפֶשׁ. הַנְּגִיעָה הַזֹּאת הִיא מֵעֵין גַּפְרוּר, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַדְלִיק בּוֹ אוֹרוֹת הַשּׁוֹנִים הַרְבֵּה מֵאוֹר נַפְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל הַדֵּעָה, בְּעוֹד שֶׁהַדֵּעָה הִיא אוֹר מִן הַמּוּכָן, שֶׁלֹּא כָּל נֶפֶשׁ יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. יַחַס כָּזֶה אֶל דֵּעָה חֲדָשָה הָיָה מֵבִיא לִידֵי כָּךְ, כִּי כָּל אֶחָד הָיָה יוֹדֵעַ לָקַחַת מִן הַדֵּעָה אוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בְּנִשְׁמָתוֹ, וְכָל אֶחָד, כְּמַסְכִּים לְדֵעָה כְּמִתְנַגֵּד לָהּ, הָיָה יוֹדֵעַ, כִּי רַק בְּרָכָה הֵבִיא לוֹ הוֹגֵה הַדֵּעוֹת, אֲבָל רַק בְּרָכָה אַחַת266 וְלֹא “מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם”267.

(מכתבים מא"י ב)

בִּדְבָרִים הַתְּלוּיִם בַּהֲכָנָה נַפְשִׁית יְדוּעָה, בַּהֲכָנַת הַנֶּפֶשׁ לְהִמָּשֵׁךְ לְצַד יָדוּעַ וְלִרְאוֹת מַה שֶּׁבָּאִים לִרְאוֹת מֵאוֹתוֹ הַצַּד בַּהֲאָרָה יְדוּעָה268, אֵין מָקוֹם לְהוֹכָחוֹת. הוֹכָחוֹת, בְּיִחוּד בִּדְבָרִים מִן הַחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ, בְּיִחוּד בִּדְבָרִים מִן הַפְּסִיכוֹלוֹגִיָּה שֶׁל הַחַיִּים, שֶׁהֵם בִּכְלָל הֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה269, הֵן בִּידֵי הַמּוֹכִיחַ כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. הַשֵּׂכֶל, כְּיָדוּעַ, הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָרֶגֶשׁ אוֹ אַחֲרֵי הָרָצוֹן, הָרָצוֹן מוֹשֵׁל בַּשֶּׂכֶל וְלֹא לְהֶפֶךְ. בְּמָקוֹם שֶׁהָרָצוֹן270 זָקוּק לְהוֹכָחוֹת, הַדָּבָר תָּלוּי יוֹתֵר בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל וְגַם בְּתֹקֶף הָרֶגֶשׁ הַנּוֹתֵן לְהוֹכָחָה כֹּחַ גָּדוֹל, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכֹחַ הוֹכָחוֹת אוֹבְּיֶקְטִיבִיּוֹת.

(הערכת עצמנו ג)

גַם אוֹתָן הַדֵּעוֹת הַמְיֻסָּדוֹת לִכְאוֹרָה עַל בָּסִיס שֶׁל עֻבְדּוֹת וּמִסְפָּרִים, גַּם הֵן תְּלוּיוֹת הַרְבֵּה בִּתְכוּנַת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר, וְהַדָּבָר מוּבָן. הַחַיִּים הֵם כָּל כָּךְ מֻרְכָּבִים, כָּל כָּךְ מְלֵאִים, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כֹּחוֹת פּוֹעֲלִים בָּהֶם בְּבַת אַחַת, יוֹתֵר נָכוֹן, כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם פּוֹעֲלִים בָּהֶם בְּבַת אַחַת, אֶלָּא שֶׁאֵין פְּעֻלַּת כֻּלָּם נִכֶּרֶת בְּמִדָּה שָׁוָה, עַד כִּי מִי שֶׁיֵּש לוֹ רַעְיוֹן אוֹ שִיטָה בְּדֶרֶךְ פְּעֻלָּתָם שֶׁל כֹּחוֹת הַחַיִּים כֻּלָּם אוֹ שֶׁל קְבוּצָה יְדוּעָה מֵהֶם, לֹא קָשֶׁה לוֹ, אִם בַּעַל מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה וַעֲמֻקָּה וּמַקֶּפֶת הוּא, לְהוֹכִיחַ אֶת אֲמִתּוּת רַעְיוֹנוֹ אוֹ שִׁיטָתוֹ וְלִמְצֹא לָהֶם סְמוּכִין271 מִכָּל הַצְּדָדִים וּמִכָּל הַמַּעֲמַקִּים, וּמַסְקְנוֹתָיו יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּמוּבָן יָדוּעַ, אֲבָל רַק בְּמוּבָן יָדוּעַ: בְּמִלּוּאָהּ אֵין הָאֱמֶת אֶלָּא אַחַת – הַחַיִּים. וְהַחַיִּים, כְּשֶׁאַתָּה מְנַתֵּחַ272 אוֹתָם, הֲרֵי אַתָּה מֵמִית אוֹתָם, וְאָז אַתָּה עוֹסֵק בְּתָכְנִית הַנִּתּוּחַ וְלֹא בְּחָכְמַת הַחַיִּים.

(מכתבים מא"י ב)

מַדּוּעַ כָּל כָּךְ קָשֶׁה לְהַקְנוֹת לַצִּבּוּר אֶת הָרַעְיוֹן וְאֶת הַשְּׁאִיפָה לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים, לְהַרְאוֹת וּלְהוֹכִיחַ לוֹ, כִּי הַחַיִּים הַמְבֻקָּשִׁים עוֹלִים עַל הַחַיִּים הַקַּיָּמִים בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁכְּדָאי וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת לְהַשָּׂגָתָם כָּל מַה שֶּׁיֵּש לַעֲשׂוֹת וְלָתֵת כָּל מַה שֶּׁיֵּש לָתֵת? קָשֶׁה – מִפְּנֵי שֶׁהַחַיִּים הַקַּיָּמִים הֵם חַיִּים, וְהַדָּבָר הַמֻּצָּע בְּשֵׁם חַיִּים מְבֻקָּשִׁים אֵינוֹ לְפִי שָׁעָה אֶלָּא רַעְיוֹן, חֲלוֹם, אֱמוּנָה, דָּבָר שֶׁבְּלֵב וְשֶׁבְּמֹחַ. הַצִּבּוּר הוּא כְּעֵין בִּרְיָה קִבּוּצִית, הַרְגָּשָׁתוֹ, מַחֲשַׁבְתּוֹ הַצִּבּוּרִית הֵן עֶצֶם הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים. רַעְיוֹן חָדָשׁ, שְׁאִיפָה חֲדָשָׁה נַעֲשִׂים לְקִנְיַן הַצִּבּוּר רַק בְּמִדָּה שֶׁהֵם מוֹצְאִים לָהֶם בִּטּוּי בְּעֶצֶם הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים273, בְּעֶצֶם עֲבוֹדַת הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים.

(לברור עמדתנו א )

דַּוְקָא הַדָּבָר הַיּוֹתֵר פָּשׁוּט אֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם אֶלָּא בַּקֹּשִׁי הַיּוֹתֵר גָּדוֹל.

(העבודה א)

הָרַעְיוֹן אֵין כֹּחוֹ גָדוֹל עַל הַצִּבּוּר, כָּל זְמָן שֶׁהוּא נַחֲלַת יְחִידִים, אוֹ כָּל זְמָן שֶׁהַצִּבּוּר תָּפַס אוֹתוֹ רַק תְּפִיסָה מֹחִית, אֲבָל לֹא תָּפַס אוֹתוֹ תְּפִיסָה נַפְשִׁית. אוּלָם מִשָּׁעָה שֶׁהָרַעְיוֹן נַעֲשָׂה לְקִנְיַן הַכְּלָל, לְקִנְיַן נַפְשׁוֹ שֶׁל הַכְּלָל, אֵין לְךָ כֹּחַ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ עַל הַחַיִּים.

(לברור עמדתנו א)

רֹב בְּנֵי הָאָדָם עֲלוּלִים לְהִמָּשֵךְ רַק אַחֲרֵי רַעְיוֹן שֶׁכְּבָר נִתְקַבֵּל, שֶׁכְּבָר רוֹאִים אֶת פְּעֻלָּתוֹ בַּחַיִּים, וְהָעִקָּר, שֶׁכְּבָר בָּא עָלָיו הַהֶסְכֵּם הַכְּלָלִי וְשֶׁכְּבָר לֹא נֶחְשַׁב לְבַטְלָנוּת לְהִמָּשֵךְ אַחֲרָיו, לַחֲשׁוֹב עַל פִּיו, לְהַרְגִּישׁ עַל פִּיו וּלְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ. עַל כֵּן דַּרְכָּם שֶׁל אֵלֶּה לְהִתְחַבֵּר לְאֵיזוֹ תְּנוּעָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא כְּבָר חֲזָקָה לְמַדַּי, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא כְּבָר זֶרֶם הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתָם וְנוֹשֵׂא אוֹתָם. לִבְרֹא תְּנוּעָה חֲדָשָׁה, לָתֵת אֶת הַדְּחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה לִתְנוּעָה – זֶהוּ תָּמִיד תַּפְקִידָם שֶׁל יְחִידִים.

(אוניברסיטה עברית א)

הַדֻּגְמָה הַחַיָּה וְהַמַּמָּשִׁית פּוֹעֶלֶת תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם יוֹתֵר מִכָּל רַעְיוֹן גָּדוֹל וְרָחוֹק וּמֵהָעֲבוֹדָה הַקַּלָּה לְהַגְשָׁמָתוֹ274, פּוֹעֶלֶת עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים, וּמִטַּעַם זֶה פְּעֻלָּתָה תָּמִיד יוֹתֵר בְּטוּחָה.

(לברור תפקידו של המשביר ב)

הַדֵּעָה הָעַצְמִית הַמַּתְחִילָה אֶת חֶשְׁבּוֹנָה הָעַצְמִי עִם הַחַיִּים וְהָעוֹלָם מִבְּרֵאשִׁית, מֵהַשְׁאֵלוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת הַנִּצְחִיּוֹת, וּמִן הַיְסוֹד, מִתְּהוֹם נַפְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל הַדֵּעָה, מִיסוֹד הָ“אֲנִי” שֶׁלּוֹ בְּכָל נְקֻדּוֹת מַגָּעוֹ בַּ“לֹּא־אֲנִי”275 שֶׁלּוֹ, בְּכָל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם כְּפִי שֶׁהוּא חַי אוֹתָם, כְּפִי שֶׁהוּא בָּא עַל יָדָם לִידֵי גִלּוּי וְהֵם בָּאִים עַל יָדוֹ לִידֵי גִלּוּי בְּצוּרָתוֹ הָעַצְמִית – הַדֵּעָה הָעַצְמִית אֵינָהּ עַל פִּי עֶצֶם מָהוּתָהּ לֹא קַנָּאִית בְּיַחַס לְדֵעָה עַצְמִית אַחֶרֶת, לֹא מִלְחַמְתִּית וְלֹא מְשַׁעְבֶּדֶת276. הִיא תּוֹפֶסֶת אֶת הָעִקָּר שֶׁבְּכָל חֶשְׁבּוֹן עוֹלָם, אֶת הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גָּלוּי וּבָרוּר לְפָנֶיהָ, כִּי אֵין חֶשְׁבּוֹן עוֹלָם כְּלָלִי שֹׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, אִם לֹא בְּתוֹר סְכוּם עֶלְיוֹן, צֵרוּף עֶלְיוֹן, הֶקֵּף עֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַפְּרָטִיִּים.

(מטיולי בכבישים ד)

רְגִילִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת, כִּי בְּבֹא הוֹגֵה דֵעוֹת גָּדוֹל, הַמַּשְׁמִיעַ דֵּעוֹת חֲדָשׁוֹת וְיוֹצְאוֹת מִן הַכְּלָל, אֵין דֵּעוֹתָיו עוֹשׂוֹת עַל אֲחֵרִים פְּעֻלָּה שֶׁל הֶעָרַת כֹּחַ מַחֲשַבְתָּם277 וְכֹחַ יְצִירָתָם הֵם, כִּי אִם פְּעֻלָּה שֶׁל הַעֲנָקַת רְכוּשׁ278, שֶׁהַרוֹצִים בּוֹ מְפַנִּים לוֹ מָקוֹם בְּמֹחָם וּבְלִבָּם וְעוֹשִׂים בּוֹ לִפְעָמִים עֲסָָקִים טוֹבִים הַנּוֹתְנִים רֶוַח הָגוּן, אֲבָל לִידֵי יְצִירָה עַצְמִית אֵינוֹ מֵבִיא, וְשֶׁאֵינָם רוֹצִים בּוֹ מִתְנַגְּדִים לוֹ כְּמוֹ לְמַשָּׂא כָּבֵד וּמְיֻתָּר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הַיּוֹצֶרֶת שֶׁל אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַדֵּעוֹת הָאֵלֶּה פּוֹעֶלֶת, כִּי אִם נִפְעֶלֶת. מִצַּד אֶחָד – הִתְבַּטְּלוּת גְּמוּרָה בִּפְנֵי הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת וּבִטּוּל כָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ מַתְאִים לָהֶן בַּדֵּעוֹת הַיְשָׁנוֹת, וּמִצַּד שֵׁנִי – הִתְקוֹמְמוּת מְרֻגָּזָה נֶגֶד הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת וּבִטּוּל אוֹתָן הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינָן מַתְאִימוֹת לַדֵּעוֹת הַיְשָׁנוֹת. הַיַּחַס הָרָצוּי לְדֵעוֹת חֲדָשׁוֹת הוּא, שֶׁהָאֲחֵרִים יְבַקְשׁוּ לָקַחַת לְעַצְמָם, לְהָבִיא לְתוֹךְ אוֹצַר נִשְׁמָתָם מִן הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּעִקָּר לֹא אֶת הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה, כְּלוֹמֵר, לֹא אוֹתָהּ הָאֱמֶת שֶׁמְּקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּתוֹר אֱמֶת אוֹבְּיֶקְטִיבִית279, אִם בְּשְׁלֵמוּת אוֹ לְפָחוֹת בְּאֵיזוֹ מִדָּה, כִּי אִם אֶת הָאֱמֶת הַפְּסִיכוֹלוֹגִית280, מַה שֶּׁיֵּשׁ מִן הָאֱמֶת בְּגִלּוּי הָאֱמֶת כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁעֶרְכּוֹ בּוֹ בְּעַצְמוֹ.

(מכתבים מא"י ב)

בְּהִפְּנוֹז281 אֵין בְּכֹחַ שׁוּם רֶגֶשׁ אוֹ מַחֲשָׁבָה לְהִלָּחֵם.

(לזכרון ד)

אָדָם282 יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁהוּא מֻשְׁפָּע מֵהֶם עַל פִּי דַּרְכּוֹ, בְּאֹפֶן מְיֻחָד לוֹ, וְאֶת הַשֶּׁפַעַ הַזֶּה הַמְיֻחָד לוֹ יָשׁוּב וְיַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן כִּי מִשֶּׁלָּהֶם יִתֵּן לָהֶם וְאֶל עַצְמָם יָשִׁיב אוֹתָם.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

כָּל עִקָּרָהּ שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקָה הָעֶלְיוֹנָה עוֹמֵד עַל הַכֹּחַ לְהַפְּנֵט אֶת דַּעַת הַקָּהָל.

(משעבוד לגאולה ד)

שִׁנּוּי עֲרָכִין283 הֲלֹא הוּא שִׁנּוּי הַיַּחַס בֵּין עֶרְכֵּי חַיִּים יְדוּעִים, בֵּין מִדּוֹת אֶטִּיּוֹת וְאֶסְתֶּטִּיּוֹת יְדוּעוֹת, כְּלוֹמֵר הוֹסָפַת חֲשִׁיבוּת לְעֵרֶךְ חַיִּים יָדוּעַ, לְמִדָּה יְדוּעָה, עַל חֶשְׁבּוֹן הַגֵּרָעוֹן מֵחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל עֵרֶךְ חַיִּים אוֹ מֵחֲשִׁיבוּתָם שֶׁל עֵרְכֵּי חַיִּים אֲחֵרִים. שִׁנּוּי עֲרָכִין בִּכְלָל נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ אוֹתָם עֵרְכֵּי הַחַיִּים, שֶׁאֶת יַחֲסָם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מוֹצְאִים צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת, וּבְפֹעַל284 מִשְׁתַּנִּים עֲרָכִין עַל פִּי גְזֵרַת הַחַיִּים הַהוֹלְכִים וּמִשְׁתַּנִּים, הַהוֹלְכִים וּמִתְחַדְּשִׁים, וְעַל פִּי קְרִיטֶרְיוֹן מִתּוֹךְ אוֹתָם הַחַיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים. יוֹתֵר נָכוֹן: שִׁנּוּי עֲרָכִין בְּפֹעַל הוּא עֶצֶם הִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים, טַעַם חַיִּים חָדָשׁ. הַשְׁקָפָה חֲדָשָׁה עַל הַטּוֹב שֶׁבַּחַיִּים, עַל הָאֱמֶת שֶׁבַּחַיִּים.

(מכתבים מא"י ב)

מִלְּבַד הָאִמְפֶּרְיָלִיזְם וְהַקַּפִּיטָלִיזְם הַגַּשְׁמִיִּים, הַגְּלוּיִים, יֶשְׁנָם עוֹד בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת אִמְפֶּרְיָלִיזְם וְקַפִּיטָלִיזְם רוּחָנִיִּים285, מִתְעַלְּמִים, הַקָּשִׁים פִּי כַּמָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַיְסוֹד.

(מטיולי בכבישים ד)

רֹב הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם עִם כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶן הַמְנַוְּלוֹת וּמַחֲרִיבוֹת כָּל כָּךְ אֶת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בָּא מִתּוֹךְ אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת מֻשְׁפָּעוֹת. וְאֵין מִבְּחִינָה זוֹ הֶבְדֵּל בֵּין אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת דָּתִיּוֹת וּבֵין חָפְשִׁיּוֹת. “הַשְׁקָפַת עוֹלָם קְבוּעָה”, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ הַנָּכוֹן – מֻשְׁפַּעַת, תְּהִי אֲפִלּוּ נִיהִילִיסְטִית, הִיא תָמִיד קְבוּעָה בְּמַסְמְרִים, תָּמִיד אֱמוּנָה, אֱמוּנָה לֹא פָּחוֹת עִוֶּרֶת מִכָּל אֱמוּנָה דָּתִית, שֶׁהַקִּנְאָה לָהּ לֹא פָחוֹת מְטֹרֶפֶת מִכָּל קִנְאָה דָתִית.

(מטיולי בכבישים ד)

בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם אוּלַי כָּל כָּךְ רָעִים, כָּל כָּךְ מְטֻמְטָמִים, וְאוּלַי גַם לֹא חַלָּשִׁים כָּל כָּךְ, קְטַנִּים כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאֵינָם מְבִינִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כִּי אֵינָם מְבִינִים אֶת עַצְמָם, אֶת חַיֵּי עַצְמָם, כִּי אֵינָם תּוֹפְסִים אֶת הַחַיִּים, אֶת עֹמֶק הַחַיִּים, אֶת הַנְּקֻדָּה הַהַנְדָּסִית שֶׁבַּחַיִּים. רוֹאֶה אַתָּה בְּנֵי אָדָם טוֹרְפִים זֶה אֶת זֶה, אִם בְּחֹמֶר אוֹ בְּרוּחַ, יוֹרְדִים אִישׁ לְחַיֵּי רֵעֵהוּ, אִם לְחַיֵּי הַגּוּף אוֹ לְחַיֵּי הַנֶּפֶשׁ, לֹא מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהָרַע אוֹ מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה, לֹא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צֹרֶךְ בָּזֶה אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כִּי אִם מִתּוֹךְ חֹסֶר הֲבָנָה הֲדָדִית. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם טוֹרְפִים בָּזֶה, תּוֹךְ כְּדֵי טָרֹף אֲחֵרִים, אֶת נֶפֶשׁ עַצְמָם, יוֹרְדִים בָּזֶה לְחַיֵּי עַצְמָם. אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אַתָּה רוֹאֶה בִּבְהִירוּת כִּמְעַט מוּחֲשִׁית בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּאִים לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְחִדּוּשׁ הַחַיִּים וּלְתִקּוּן הָאָדָם. כִּי אֵין לְךָ כִּמְעַט דָָּבָר, שֶׁכָּל כָּךְ יַרְחִיק בְּנֵי אָדָם זֶה מִזֶּה, כָּל כָּךְ יִזְרַע שִׂנְאָה בְּלֵב אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כָּל כָּךְ יְבִיאֵם לָרֶדֶת אִישׁ לְחַיֵּי רֵעֵהוּ, לְחַיֵּי הַנֶּפֶשׁ, וּלְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת גַּם לְחַיֵּי הַגּוּף, כְּמוֹ הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת הַמְשֻתֶּפֶת לְכֻלָּם.

(לחברי ברוח המנוצחים א)

כְּשֵׁם שֶׁכָּל בַּעַל כֹּחַ גּוּפָנִי וְחָמְרִי מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָאֶפְשָׁר לְשַעְבֵּד לְעַצְמוֹ אֶת כֹּחַ גּוּפָם שֶׁל אֲחֵרִים, כָּךְ בַּעַל כֹּחַ מֹחִי וְנַפְשִׁי מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָאֶפְשָׁר לְשַעְבֵּד לְעַצְמוֹ אֶת כֹּחַ מֹחָם וְנַפְשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים. הַהֶבְדֵּל הוּא רַק בָּזֶה, שֶׁבַּעַל כֹּחַ גּוּפָנִי וְחָמְרִי מְשַׁעְבֵּד לְעַצְמוֹ אֶת אֲחֵרִים בְּלָקְחוֹ לְעַצְמוֹ אֶת פְּרִי כֹּחָם, אֶת פְּרִי עֲמָלָם, אֶת רְכוּשָׁם הֵם, וּבַעַל כֹּחַ מֹחִי וְנַפְשִׁי מְשַׁעְבֵּד אֶת אֲחֵרִים, בְּהַכְרִיחוֹ אוֹתָם בְּכָל כֹּח הֶגְיוֹנוֹ וּרְצוֹנוֹ, הַגְּדוֹלִים מִשֶּׁל אֲחֵרִים, לְקַבֵּל וְלִקְלֹט אֶל תּוֹכָם אֶת דֵּעוֹתָיו וְאֶת הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ הוּא.

(מכתבים בא"י ב)

גָּדוֹל כֹּחַ הָרוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת בָּרְחוֹב, גָּדוֹל כֹּחָהּ לְכַבּוֹת כָּל נְקֻדָּה מְאִירָה וְגַם לִמְשֹךְ מִמֶּנָָּה וְלָשֵׂאת הָלְאָה הָלְאָה אֶת הַנְּפָשׁוֹת בְּתַקִּיפוּת שֶׁאֵין שׁוּם נְקֻדָּה מְאִירָה יְכוֹלָה לִמְשֹךְ אֵלֶיהָ.

(לברור עמדתנו ד)

מִי שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁפָּע מֵחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ, אֵין לוֹ צֹרֶךְ וְאֵין לוֹ תְּשׁוּקָה לְבַטֵּל אוֹתוֹ אוֹ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ, כִּי דַעְתּוֹ מוּסָחָה286 מִגְּדֻלָּתוֹ וְאֵין לוֹ עֵסֶק בָּהּ, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק בְּרַעְיוֹנוֹתָיו וְדֵעוֹתָיו.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

בְּמִלְחֶמֶת הָאוֹר בַּחֹשֶׁךְ הָאוֹר אֵינוֹ נִלְחָם – דַּי לוֹ לְהִתְגַּבֵּר וּבַמִּדָּה שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר הַחֲשֵׁכָה נָסָה מִמֵּילָא.287

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

גַּם עַתָּה, גַם בְּכָל הַזְּמַנִּים לֹא יִהְיֶה נִצָּחוֹן לְאוֹר, כָּל עוֹד לֹא יַעַמְדוּ עַל הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּרוּרָה, כִּי צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הָאוֹר תַּחַת לְהִלָּחֵם בַּחֹשֶׁך.

(הסופרים והעובדים ב)

הַחֲסִידוּת288 מְבִיאָה תָּמִיד, בְּכָל צוּרָה שֶׁתִּהְיֶה, נֶזֶק רָב. לֹא הַשִּׁיטָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ חֲסִידִים כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ מַזִּיקָה וְלֹא בַּעַל הַשִּׁיטָה, בְּתוֹר אִישִׁיּוּת, מַזִּיק. הַשִּׁיטָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָפָה מְאֹד, וּבַעַל הַשִּׁיטָה יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל מְאֹד – מַזִּיקָה הַחֲסִידוּת וְהָ“רַבִּיּוּת”. הַחֲסִידוּת יֶשׁ לָהּ מִן הַמּוּכָן שִׁיטָה קְבוּעָה אוֹ הַשְׁקָפַת עוֹלָם קְבוּעָה, הַפּוֹטֶרֶת בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ מִמַּחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת, מֵחִפּוּשִׂים יְתֵרִים, מִמִּלְחָמוֹת פְּנִימִיּוֹת יְתֵרוֹת, וּבִכְלָל מִכָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים, שֶׁאֵין אָדָם שֶׁאֵינוֹ “חָסִיד” חָפְשִׁי מֵהֶם, וּבְעִקָּר, הִיא פּוֹטֶרֶת אֶת הָאָדָם מִן הֶעָמָל הַגָּדוֹל וְהַקָּשֶׁה לְהַתְחִיל הַכֹּל מִבְּרֵאשִׁית. עַל יְדֵי כָּךְ נִפְסָדִים הַרְבֵּה מִשָּׁרְשֵׁי הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים וּמִנִּימֶיהָ הַיּוֹתֵר כְּמוּסוֹת, וּבְעִקָּר, הָעֹמֶק הַגָּדוֹל, הָעֹמֶק הַנּוֹרָא שֶׁל הַנָּפֶשׁ. הֶ“חָסִיד” הוּא בְּמוּבָן זֶה בַּעַל בִּטָּחוֹן יוֹתֵר מִדַּי, אִם בִּטָּחוֹן בִּכְלָל, בִּטָּחוֹן בְּהַשְׁקָפַת עוֹלָם שְׁלֵמָה וּמַקִּיפָה, אוֹ בִּטָּחוֹן חֶלְקִי, בִּטָּחוֹן בְּשִׁיטָה קוֹבַעַת הֲלָכָה בְּאֶחָד מִיסוֹדוֹת הַחַיִּים.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

זֶה סוֹד מִלְחֶמֶת הָאָבוֹת וְהַבָּנִים, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַחַיִּים שׁוֹטְפִים בְּחָזְקָה. הָאָבוֹת, בְּיִחוּד אֵלֶֶּה הַהוֹלְכִים עִם הַחַיִּים, הַסּוֹפְגִים אֶל תּוֹכָם אֶת כָּל הַדֵּעוֹת וְהַזְּרָמִים הַמִּתְחַדְּשִׁים וּמְעַכְּלִים אֶת כָּל מַה שֶׁהֵם סוֹפְגִים עַל פִּי דַּרְכָּם, רְגִילִים לַחֲשׁוֹב כָּךְ: “אֲנַחְנוּ הֲלֹא יוֹדְעִים וּמְבִינִים אֶת כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים הַבָּנִים, שֶׂהֲרֵי אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּיַחַד עִמָּהֶם, אוּלָם הֵם אֵינָם יוֹדְעִים וְאֵינָם מְבִינִים מַה שֶּׁיָּדַעְנוּ וְהֲבִינוֹנוּ אֲנַחְנוּ בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׂהֲרֵי הֵם לֹא הָיוּ אָז; בְּדִין הוּא, אֵיפוֹא, שֶׁאֲנַחְנוּ נַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, וְהֵם יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל הֵם אֵין לָהֶם מַה לְּהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ, וְלָנוּ אֵין מַה לִּלְמֹד מֵהֶם”. אוּלָם אֵלֶּה הָאָבוֹת אֵינָם שָׂמִים לֵב לְדָבָר אֶחָד: הַחִסָּרוֹן הַזֶּה, הַהֶעְדֵּר הַזֶּה שֶׁל הַיְדִיעָה הַשְּׁלֵמָה וְהַהֲבָנָה הַשְּׁלֵמָה, הֲלֹא לֹא רַק פַּסִּיב בִּלְבַד, הוּא בְּמוּבָן יָדוּעַ גַּם אַקְטִיב289. אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הָרֵיק מִן הַדֵּעוֹת שֶׁשָּׁלְטוּ בִּזְמָנִּים אֲחֵרִים, מִתְמַלֵּא מִן הַדֵּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵן נִקְלָטוֹת בְּעֹמֶק הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, מְקַבְּלוֹת יְנִיקָה מִכָּל מַעֲמַקֶּיהָ וּמִסְתְּרֶיהָ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר עֲשִׁירָה, מְבִיאוֹת פְּרִי שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר בְּרָכָה בּוֹ. הָעִקָּר הוּא פֹּה לֹא הַהֲבָנָה הַשִּׂכְלִית, כִּי אִם הַהַשָּׂגָה אוֹ הַתְּפִיסָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית290 הַנּוֹתֶנֶת רוּחַ חַיִּים בַּדֵּעָה וְעוֹשָׂה אוֹתָהּ לְכֹחַ פּוֹעֵל בַּנֶּפֶשׁ וּבַחַיִּים. בְּמוּבָן זֶה יָפֶה291 כֹּחַ הַבָּנִים מִכֹּחַ הָאָבוֹת. הַדּוֹר הַצָּעִיר עוֹמֵד בְּמוּבָן זֶה בְּצַעַד יוֹתֵר לְפָנִים מִן הַדּוֹר שֶׁלְּפָנָיו, וּבָזֶה מֻנָּח הַגַּרְעִין לְהִתְקַדְּמוּת הַדֵּעוֹת בְּקֶרֶב הָאֱנוֹשִׁיּוּת.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

עָלוּל הַצָּעִיר לְקַבֵּל דֵּעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן אֶלָּא חִדּוּשָׁן וּבְרָקָן הַחִיצוֹנִי וְשֶׁבְּכֹחָן לְהַזִּיק יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהוֹעִיל. וּבְמָקוֹם שֶׁהַדֵּעָה צָמְחָה בִּשְׂדֵה זָרִים, אֲפִלּוּ אִם הַדֵּעָה כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ נְכוֹנָה, יֵשׁ שֶׁבְּיַחַד עִם עֶצֶם הַדֵּעָה נִתְפָּסִים יְסוֹדוֹת זָרִים הָעֲלוּלִים לְהָבִיא הֶפְסֵד מְרֻבֶּה לְנֶפֶשׁ הַצָּעִיר, בְּיִחוּד בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי, וְיֵשׁ אֲשֶׁר שְׂכַר הַתּוֹךְ292 יוֹצֵא בְּהֶפְסֵד הַבָּא מִן הַקְּלִפָּה. בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הָאָבוֹת מִכֹּחַ הַבָּנִים, שֶׁכֵּן הָאָבוֹת עֲשִׁירִים יוֹתֵר בְּנִסָּיוֹן, בִּידִיעַת הַחַיִּים, בְּמַחֲשָׁבָה עַל דְּבָר דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם, אֵיפוֹא, אֶבֶן־בּוֹחֵן יוֹתֵר נֶאֱמָנָה וְיוֹתֵר בְּטוּחָה. וּבְיִחוּד יָפֶה כֹּחָם בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי, שֶׁכֵּן הֵם יָנְקוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הֶעָבָר שֶׁל אֻמָּתָם וְעִכְּלוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַה שֶּׁיָּנְקוּ וְגַם הוֹסִיפוּ עָלָיו מִשֶּׁלָּהֶם.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

לֹא הַדֵּעוֹת הַחַיּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מִתּוֹךְ עֶצֶם הַחַיִּים, הַנּוֹצָרוֹת מִתּוֹךְ עֶצֶם עֲבוֹדַת הַחַיִּים בְּלִי אֶמְצָעִי, שֶׁהֵן כְּעֵין תְּנוּעַת כֹּחַ הַחַיִּים וְהַיְצִירָה, כְּעֵין רְכוּשׁ חַי, כְּעֵין קַרְקַע בִּידֵי הָאִכָּר הַמֵּבִיא פְּרִי לָעוֹבֵד בּוֹ, לֹא הֵן הַמּוֹלִידוֹת שִׂנְאָה בְּלֵב בַּעֲלֵיהֶן, בְּנֵי מִפְלַגָּה יְדוּעָה לִבְנֵי מִפְלַגָּה אַחֶרֶת, כִּי אִם אוֹתָן הַדֵּעוֹת, שֶׁנִּתְקַבְּלוּ בְּתוֹר הֲלָכָה פְּסוּקָה מִן הַמּוּכָן אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ לַהֲלָכָה שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַמִּפְלַגָּה, שֶׁאֵינָן עוֹד אֶלָּא כְּעֵין רְכוּשׁ מֵת, כְּעֵין נִכְסֵי דְלָא נַיְדִי בִּידֵי בַּעֲלֵי הַדֵּעוֹת עַצְמָם, שֶׁאֵינָם יוֹצְרִים עוֹד בָּהֶן עֲרָכִין חֲדָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהֵן מַכְנִיסוֹת לָהֶם רֶנְטָה בְּצוּרַת וַדָּאוּת293 בְּטוּחָה הַמַּצִּילָה אוֹתָם מֵעֲבוֹדַת־מַחֲשָׁבָה קָשָׁה מֵחֶבְלֵי־יְצִירָה.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

כַּמָּה קָשֶׁה, כְּשֶׁהַלְּבָבוֹת אֵינָם עֵרִים, וְעוֹד מַשְׁמִיעִים קוֹל נַחֲרָה מְכֹעָר, אוֹ כְּשֶׁהֵם עֵרִים, אֲבָל אֵינָם מְצֹרָפִים וְאֵינָם מְאֻחָדִים לְהַרְמוֹנִיָּה אֶחָת.

(מבחוץ ב)

אֵין בֵּרוּרִים וְהוֹכָחוֹת מַחְכִּימִים אוֹ מְלַבְּבִים בְּמָקוֹם שֶׁהַלְּבָבוֹת מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת.

(משעבוד לגאולה ד)

הַאֶפְשָׁר שֶׁבְּנֵי אָדָם יַעַזְבוּ אֶת קַטְנוּתָם לְפָחוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם שֻתָּפִים לִכְאוֹרָה לִגְדוֹלוֹת?

(מכתבים תרע"ט ה)

כָּל חִדּוּשׁ בַּחַיִּים בִּתְחִלַּת בְּרִיאָתוֹ, כָּל תְּנוּעָה בְּרֵאשִׁית צְמִיחָתָהּ הִיא עֶצֶם הַחַיִּים, עֶצֶם הַטִּבְעִיּוּת. כָּל שְׂחִיָּה נֶגֶד הַזֶּרֶם אוֹ לְרֹחַב הַזֶּרֶם הוּא דָּבָר מְלאכוּתִי, אֲבָל הִיא294 מְבִיאָה אֶל הַחוֹף הַמְקֻוֶּה, הִיא הַמְּבִיאָה לִידֵי הַטִּבְעִיּוּת הַמְבֻקֶּשֶׁת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

יֵשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִיק בֶּאֱמֶת יְשָׁנָה, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים הֶחֱלִיפוּהָ בְּשֶׁקָר חָדָשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ וּבְרָקוֹ הַחִיצוֹנִי, בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת בָּאֱמֶת הַיְשָׁנָה אוֹר חָדָשׁ, הַמֵּאִיר אֶת מַצָּבָהּ הֶחָדָשׁ, וּבְיִחוּד בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת עֵינֵי אֲחֵרִים לִרְאוֹתוֹ, דָּרוּשׁ כֹּחַ־מַחֲשָׁבָה מְקוֹרִי לֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁדָּרוּשׁ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמֶת חֲדָשָׁה.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

מַה לַּעֲשׂוֹת, אִם מַזָּלֵנוּ גָרַם, כִּי הַבָּא לְהוֹרוֹת בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, אִם חֲדָשָׁה הִיא אוֹ יְשָׁנָה, עָלָיו לְכַלּוֹת אֶת רֹב הָאֶנֶרְגִּיָּה שֶׁלּוֹ עַל מִלְחָמָה בָּרֵחַיִם שֶׁל רוּחַ הָעוֹמְדִים עַל עֶצֶם הַדֶּרֶךְ, בִּמְקוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ זֶה בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב וְלָלֶכֶת הָלְאָה, וְאוּלַי גַם לְגַלּוֹת אֳפָקִים חֲדָשִׁים.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

דַּוְקָא בְּעִתִּים כָּאֵלֶּה שֶׁל חֻרְבַּן הָעוֹלָם, שֶׁל תִּמְהוֹן לֵב כְּלָלִי, יֵשׁ אוּלַי צֹרֶךְ לְדַבֵּר בִּבְחִינַת “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר”295 אוֹ בִּבְחִינַת “וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסָּלַע”296.

(מטיולי בכבישים ד)


דֵּעוֹת וּמִלְחֶמֶת דֵּעוֹת: מלואים

גַּם הַמַּחֲשָׁבָה בְמִדָּה שֶׁהִיא עַצְמִית, בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית, הִיא דָבָר שֶׁבַּחַיִּים לֹא פָחוֹת מֵהָרָצוֹן. גַּם לָהּ תֹּקֶף שֶׁל רָצוֹן שֶׁאֵינוֹ שָׁב מִפְּנֵי כֹל. דַּוְקָא בְמִדָּה שֶׁאָדָם מָלֵא חַיִּים, בְּמִדָּה שֶׁרְצוֹנוֹ חַי וּבֶן־חוֹרִין, בָּהּ בְּמִדָּה גַם מַחֲשַׁבְתּוֹ חַיָּה, תַּקִּיפָה, בַּת־חוֹרִין, בָּהּ בְּמִדָּה אֵין שְׁאֵלוֹתֶיהָ וּסְפֵקוֹתֶיהָ מְקַבְּלִים מָרוּת297. אָדָם חַי – גַם מַחֲשַׁבְתּוֹ חַיָּה, גַּם שְׁאֵלוֹתָיו וּסְפֵקוֹתָיו חַיִּים, מְנִיעִים אֶת הַחַיִּים, מְבִיאִים לִידֵי יְצִירָה; בְּעוֹד אֲשֶׁר אָדָם נוֹבֵל – מַחֲשַׁבְתּוֹ נוֹבֶלֶת וַעֲקָרָה, אֵין כֹּחָה אֶלָּא בְחִטּוּט וְנִקּוּר בְּאַשְׁפַּת הַחַיִּים, הַמֵּבִיא לִידֵי יֵאוּשׁ־לְבַטָלָה, וּמֹחַ יָבֵשׁ – גַּם מַחֲשָׁבְתּוֹ יְבֵשָׁה, בֵּין אִם מִתְבַּצֶּרֶת הִיא בְּוַדָּאִיּוֹת מֹחִיּוֹת וּבֵין אִם הִיא מְרַחֶפֶת עַל כַּנְפֵי סְפֵקוֹת מֹחִיִּים.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

דֵּעוֹת בְּנֵי אָדָם, וַאֲפִלּוּ מִגְּדוֹלֵי הַמַחֲשָׁבָה וְהָרֶגֶשׁ, אֵינָן שָׁווֹת, וְלֹא רַק בַּעֲנָפִים, כִּי אִם גַּם בְּשָׁרָשִׁים, בְּעֶצֶם מַהוּתָם שֶׁל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם. הֱוֵי אוֹמֵר, הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמְחֻלָּקִים בַּדֵּעָה הִיא לֹא רַק בְּאֹפֶן הַמַּחֲשָׁבָה, בְּצוּרַת הַשֶּׂכֶל, כִּי אִם בְּעִקָּר בַּהַשָּׂגָה הַנַּפְשִׁית, בִּתְפִיסַת הַחַיִּים, בְּצִבְיוֹנוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הָעוֹלָם הַנָּתוּן בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל פָּרָט, בִּסְגֻלָּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הַשֶּׁכֶל הַנֶּעְלָם שֶׁל כָּל פְּרָט לְהַשִּׂיג אֶת הַחַיִּים וְהָעוֹלָם בְּאֹפֶן הַמְיֻחָד לוֹ. כָּל זֶה כְאִלּוּ אוֹמֵר, כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל פְּרָט אֶחָד, שֶׁל אָדָם אֶחָד, לְהַקִּיף אֶת הָרַעְיוֹן הָעוֹלָמִי כֻלּוֹ, כִּי אֵין הַהֲוָיָה אֵין־הַסּוֹפִית יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּקֵּף כֻּלָּהּ בְּכָל הֶקֵּפָהּ וְעָמְקָהּ בְּטִפָּה אַחַת שֶׁל חַיִּים, כִּי בְּכָל טִפָּה וְטִפָּה הִיא מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּאֹפֶן אַחֵר מֵאֵיזוֹ בְחִינָה שֶׁהִיא. רַק בְּיָם הַחַיִּים שֶׁל צִמְצוּם כֻּלּוֹ, בְּכָל הַטֶּבַע הַחַי, הַמִּצְטָרֵף בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־מֻשָּׂג לָנוּ מִכָּל הַטִּפּוֹת שֶׁל חַיִּים, מִכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַחִיּוּנִיּוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, מִשְׁתַּקֵּף יָם הַחַיִּים שֶׁל הִתְפַּשְּׁטוּת כֻּלּוֹ, הַטֶּבַע הַהֹוֶה לְאֵין־סוֹף, כָּל הַהֲוָיָה אֵין־הַסּוֹפִית.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

אִי־הֲבָנָה שֶׁל בַּעַל־דֵּעָה בְּיַחַס לְבַעַל־דֵּעָה מִתְנַגֶּדֶת, בְּיִחוּד הָאֶרֶס שֶׁבְּאִי־הֲבָנָה זוֹ, הַטִּמְטוּם, הַקִּנְאָה, הַשִּׂנְאָה נוֹלָדִים בְּבַעַל־הַדֵּעָה לֹא מִתּוֹךְ הַיִּחוּד שֶׁבְּדַעְתּוֹ בְתוֹר בִּטּוּי מְיֻחָד וְחַי שֶׁל עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת הַחַיָּה, כִּי־אִם מֵהַיְסוֹדוֹת הַזָּרִים שֶׁבְּדַעְתּוֹ, בִּכְלַל, מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵינוֹ בִטּוּיָהּ הַחַי שֶׁל עַצְמוּתוֹ הַחַיָּה. בִּטּוּיָהּ הַחַי שֶׁל הָעַצְמוּת הַחַיָּה בְצוּרַת דֵּעָה הוּא דָבָר שֶׁבַּעֲבוֹדָה פְנִימִית שֶׁל הֲאָרַת הָעַצְמוּת לְכָל מֶרְחָבֶיהָ וּמַעֲמָקֶּיהָ, דָּבָר שֶׁבְּחַיִּים, שֶׁבִּתְנוּעָה כַבִּירָה, מֵעֵין אוֹתָן הָרְעִידוֹת הַמּוֹלִידוֹת אֶת הָאוֹר. פֹּה אֵין מָקוֹם לְטִמְטוּם. הַטִּמְטוּם בָּא מֵאוֹתָם הַיְסוֹדוֹת, שֶׁנִּתְקַבְּלוּ עַל־יְדֵי בַעַל־הַדֵּעָה מִן הַמּוּכָן בְּתוֹר מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁאֵין לְהַטִּיל בָּהֶם סָפֵק, בְּתוֹר אֱמֶת אוֹבְּיֶקְטִיבִית מָחְלֶטֶת, אוֹ מֵאוֹתָם הַמֻּשָּׂגִים, שֶׁבַּעַל־הַדֵּעָה לֹא רָאָה בָהֶם מָקוֹם לְבָרְרָם מֵחָדָשׁ, לְנַתְּחָם, לַהֲאִירָם עַל פִּי דַרְכּוֹ וּלְקַבֵּל מֵהֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לְקַבֵּל וְלִדְחוֹת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִדְחוֹת, וְהוּא לֹא נִתְּחָם וְלֹא בֵרְרָם, כִּי אִם אוֹ שֶׁקִּבֵּל אֶת הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהוּא, אוֹ שֶׁדָּחָה אֶת הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהוּא, אוֹ גַם מֵאוֹתָם הַיְסוֹדוֹת, שֶׁהָיוּ בְשַׁעְתָּם בְּמַצָּב יָדוּעַ שֶׁל בַּעַל־הַדֵּעָה בִטּוּיָהּ שֶׁל עַצְמוּתוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִתְבַּצְרוּ כָל־כָּךְ, נַעֲשׂוּ כָל־כַּךְ וַדָּאִיִּים, עַד שֶׁלָּבְשׁוּ צוּרָה שֶׁל אֱמֶת אוֹבְּיֶקְטִיבִית מָחְלֶטֶת, וּבְצוּרָה זוֹ הָשְׁקְעוּ אֶל הַשְּׁדֵרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, הַיְסוֹדִיּוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ וְנִתְגַּבְּשׁוּ וְנִתְאַבְּנוּ וְנַעֲשׂוּ לִיסוֹד אוֹ לְאַחַד הַיְסוֹדוֹת בַּעֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה. מִבְּחִינָה זוֹ אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי אִי־הַהֲבָנָה, טִמְטוּם שֶׁל בַּעַל־דֵּעָה לְגַבֵּי מִתְנַגְּדוֹ בְדֵעָה הֵם אִי־הֲבָנָה, טִמְטוּם שֶׁל בַּעַל־הַדֵּעָה לְגַבֵּי עַצְמוֹ, לְגַבֵּי עַצְמוּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְאוֹתָהּ הִמִדָּה שֶׁהֵם מַה שֶּׁהִנָּם לְגַבֵּי מִתְנַגְּדוֹ.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

שְׁנֵי בַּעֲלֵי־דֵעָה, יוֹתֵר שֶׁהֵם עַצְמִיִּים, יוֹתֵר רְחוֹקִים הֵם אָמְנָם זֶה מִזֶּה בְדֵעוֹת, אֲבָל בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה יוֹתֵר קְרוֹבִים זֶה לָזֶה בְרוּחַ, בְּנֶפֶשׁ, יוֹתֵר קְרוֹבִים לַהֲבָנָה הֲדָדִית, לְכָבוֹד וּלְחִבָּה הֲדָדִיִּים. הֵם שְׁנֵיהֶם מַשְׁקִיפִים עַל דָּבָר אֶחָד, חַיִּים דָּבָר אֶחָד, אוֹתָם הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים וְהַקּוֹסְמִיִּים, רַק מִצְּדָדִים שׁוֹנִים, וּמַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה, בְּמָסְרָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹאֶה וְחַי מִצִּדּוֹ. שְׁנֵיהֶם שׁוֹאֲפִים לִנְקֻדָּה אַחַת, לִנְקֻדַּת־הַגֹּבַהּ שֶׁל אוֹתָם הַחַיִּים, וּבְמִדָּה שֶׁהֵם עוֹלִים, הֵם בְּהֶכְרֵחַ מִתְקָרְבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם עוֹבֵר אֶת כָּל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַקָּשָׁה, דַּוְקָא בְמִדָּה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִחְיוֹת, הַחֲשֵׁכָה, דַּוְקָא בְמִדָּה שֶׁיֵּשׁ עֵינַיִם לִרְאוֹת; הַמְּלֵאָה כָּל מִינֵי קוֹצִים וּבַרְקָנִים, כָּל מִינֵי בִצָּה וָרֶפֶשׁ. כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם סוֹבֵל מִמִּלְחָמוֹת פְּנִימִיּוֹת בִּלְתִּי־פּוֹסְקוֹת בַּחֻלְשׁוֹת, בַּשֶּׁקֶר, בַּכִּעוּר, בַּטֻּמְאָה שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁל אֲחֵרִים, סוֹבֵל מִסְּפֵקוֹת, מִסְּתִירוֹת, שֶׁאֵינָן מִתְיַשְּׁבוֹת אֶלָּא בִסְתִירוֹת יוֹתֵר עֲמֻקּוֹת, יוֹתֵר תְּהוֹמִיּוֹת בְּעוֹלָמוֹ וּבָעוֹלָם הַגָּדוֹל. וּבְתוֹךְ זֶה מְבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם נִיצוֹצוֹת, אוֹרוֹת, יֹפִי עֶלְיוֹן, אֱמֶת עֶלְיוֹנָה, קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, שֶׁפַע עֶלְיוֹן. וְאֶת כָּל זֶה הוּא מְצָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הוּא חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים וְהָעוֹלָם שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא הִיא הַדֵּעָה שֶׁהוּא מַבִּיעַ. הַאֵין בְּכָל זֶה הַמְשֻׁתָּף לִשְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת כְּאַחַת בִּכְדֵי לְקָרְבָן זוֹ לְזוֹ וּלְהַדְבִּיקָן זוֹ בְזוֹ? הַאֵין זֶה אוֹמֵר, כִּי הַדֵּעוֹת הַנִּבְדָּלוֹת, בְּדוֹמֶה לַעֲנָפִים וְלִגְזָעִים נִפְרָדִים בְּגָלוּי, יֶשׁ לָהֶן שֹׁרֶשׁ אֶחָד נֶעְלָם בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ לַהֲבָנָה הֲדָדִית? יוֹתֵר מִזֶּה: הֵן כָּל בַּעַל־דֵּעָה מֵבִיא אֶת חֲבֵרוֹ בַעַל הַדֵּעָה הַמִּתְנַגֶּדֶת, וּבְמִדָּה שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת, לִיצִירָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, מֵבִיא לֹא בְתוֹרַת נְדָבָה, כִּי אִם בְּצוּרַת הַפְרָאָה הֲדָדִית, בְּמוּבָן יָדוּעַ, בְּצוּרַת יְצִירָה מְשֻׁתֶּפֶת – הֲיֵשׁ לְךָ דָּבָר יוֹתֵר מְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמִתּוֹךְ כַּךְ מְקָרֵב וּמְחַבֵּב מִיצִירָה? הֲיֵשׁ מָקוֹר יוֹתֵר עָשִׁיר לְאַהֲבָה הֲדָדִית מֵהַפְרָאָה הֲדָדִית, מִיצִירָה מְשֻׁתֶּפֶת?

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

לֹא קָשֶׁה לְהַשְׁמִיעַ לַאֲחֵרִים מַחֲשָׁבוֹת, אֲשֶׁר כָּל הֶחֳמָרִים, שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה הֻרְכְּבוּ מֵהֶם אוֹ נוֹצְרוּ מִתּוֹכָם, – הַכֹּל לְפִי כֹחַ הַחוֹשֵׁב וְכִשְׁרוֹנוֹ – כְּבָר נִמְצָאִים מִן הַמּוּכָן בְּבֵית־הַיּוֹצֵר שֶׁל הַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב. לֹא קָשֶׁה לָהֶן לְמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה לְהִתְקַבֵּל, כְּלוֹמֵר לֹא קָשֶׁה לְהָטִיל אֶת גַּרְעִין הַמַּחֲשָׁבָה לְתוֹךְ הֱחָמָרִים הַמּוּכָנִים לְכַךְ בְמֹחַ חוֹשֵב אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְהַוֶּה מֵהֶם מַה שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵחֳמָרִים כָּאֵלֶּה בְמֹחַ הַחוֹשֵׁב הָרִאשׁוֹן. לֹא כֵן אוֹתָן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמִּתְרַקְּמוֹת בְּמֹחַ חוֹשֵׁב בְּעִקָּר מִתּוֹךְ חֹמֶר הַיּוֹצֵא זֶה עַתָּה מִמַּצַּב חֹמֶר הִיּוּלִי בְנֶפֶשׁ הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ, אֲשֶׁר אַף אִם בָּרוּר לוֹ, כִּי חֹמֶר מֵעֵין זֶה צָרִיךְ לְהִמָּצֵא בְּבֵית־גְּנָזָיו שֶׁל כָּל מֹחַ חוֹשֵׁב, אֲבָל אֵין הוּא יוֹדֵעַ, אִם חֹמֶר זֶה נִמְצָא שָׁם מִתַּחַת לְמִפְתַּן הַהַכָּרָה אוֹ בְמַצָּב שֶׁל דִּמְדּוּמֵי הַהַכָּרָה, וְאֵיךְ לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַיּוֹצֵר שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה. לְמַחֲשָׁבוֹת מִמִּין זֶה מַתְאֶמֶת צוּרָה שֶׁל צְלָלִים תּוֹעִים, מְשׁוֹטְטִים בְּכָל רַחֲבֵי הַנֶּפֶשׁ, בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ תְּנוּדָתָם אוּלַי יִפְגְּשׁוּ בַחֹמֶר הַהוּא וְהוּא יִזָּקֵק לָהֶן, צוּרָה שֶׁל חֲלוֹם, שֶׁל אַגָּדָה וְכַדּוֹמֶה. אֲבָל לְהָכִין מֵחֹמֶר כָּזֶה מַחֲשָׁבָה חַיָּה, בְּרוּרָה, וּלְהַשְׁמִיעָהּ לַאֲחֵרִים, וְהָעִקָּר, כִּי הָאֲחֵרִים יִשְׁמְעוּהָ, – לָזֶה נָחוּץ כִּשְׁרוֹן בִּלְתִּי־רָגִיל. צָרִיךְ, כִּי הַצּוּרָה תִהְיֶה כָּל־כַּךְ מְאִירָה וְכָל־כַּךְ חַיָּה, עַד כִּי אוֹרָהּ יַגִּיעַ לְכָל הַמַּעֲמַקִּים וְהַמַּעֲקַשִּׁים, לְכָל הַמְקוֹמוֹת הָאֲפֵלִים וְהַנִּסְתָּרִים שֶׁבְּכָל נֶפֶשׁ, עַד כִּי בְהֶכְרֵחַ יָאִיר אוֹר גַּם עַל הַחֹמֶר הַהוּא בְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְזֶרֶם הַחַיִּים יִגַּע גַּם בּוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ בְעַל־כָּרְחוֹ.298

(מכתבים תרס"ט ה)

דִּבְרֵי אֱמֶת פְּשׁוּטִים וּבְרוּרִים אֵינָם מִתְקַבְּלִים כַּנָּהוּג לֹא עַל הַלֵּב וְלֹא עַל הַדַּעַת שֶׁל רֹב בְּנֵי הָאָדָם, בְּיִחוּד בְּמָקוֹם שֶׁהַהֶרְגֵּל מוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב לְצַד שֶׁכְּנֶגֶד.

(לברור תפקידו של המשביר ב)

לְהִמָּשֵׁךְ בְּקֶסֶם אֶפְשָׁר רַק לְשָׁעָה קַלָּה, וּבֵאוּר שִׁטְחִי, אֲפִלּוּ אִם פְּנֵי תֵאוֹרִיָּה כְשֵׁרָה לוֹ, אֵין־אוֹנִים הוּא בִכְלָל.

(פתרון לא רציונלי א)

לְהִתְעַלֵּם מִדֵּעוֹת מִתְנַגְּדוֹת הוּא סִמָּן שֶׁל רִפְיוֹן לְדֵעוֹתָיו שֶׁל הַמִּתְעַלֵּם.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

לְלַמֵּד אֶת אֲחֵרִים תּוֹרַת־חַיִּים, תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ עַל הַחַיִּים, יָכוֹל אָדָם רַק בְּמִדָּה שֶׁהוּא לוֹמֵד מֵהֶם, לוֹמֵד לָדַעַת אֶת נַפְשָׁם וְאֶת חַיֵּיהֶם, וּבְמִדָּה שֶׁהוּא לוֹמֵד לָדַעַת מִתּוֹךְ נַפְשָׁם וּמִתּוֹךְ חַיֵּיהֶם אֶת נֶפֶשׁ עַצְמוֹ וְאֶת דֶּרֶךְ חַיֵּי עַצְמוֹ וְאֶת תּוֹרַת הַנֶּפֶשׁ וְהַחַיִּים בִּכְלָל. שֶׁהֲרֵי תוֹרַת הַחַיִּים אֵינָהּ תּוֹרָה קְבוּעָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת, אֶלָּא הִיא תוֹרָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הִיא צְרִיכָה לִמּוּד חָדָשׁ. “וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם”299 – זֹאת הִיא הַתּוֹרָה הַנְּתוּנָה מִבְּנֵי הַדּוֹר לְמִי שֶׁבָּא לְהַשְׁפִּיעַ עַל בְּנֵי דוֹרוֹ.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

בַּקָּשַׁת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה הֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת עֵרוּת תְּמִידִית בִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה וְשֶׁל הָרוּחַ בִּכְלָל, וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא בְקַלּוּת עוֹלֶה וְלֹא יִמָּלֵט מֵרְגָעִים שֶׁל חֻלְשָׁה וְשֶׁל תַּעְתּוּעֵי דִמְיוֹן.

(לברור תפקידו של המשביר ב)

הַפַּשְׁרָנוּת הֲלֹא הִיא הַמִדָּה הַמֻּבְהָקָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁיַּד הַמַּעֲשִׂיּוּת עַל הָעֶלְיוֹנָה.300

(הקונגרס א)

מִגְדָּל גָּבוֹהַּ נִמְדָּד עַל פִּי צִלּוֹ, וְאָדָם גָּדוֹל – עַל פִּי שׂוֹנְאָיו.

(הקונגרס א)

עַד מָתַי לֹא נֵדַע לְכַבֵּד אֶת חֵרוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַחֲזִיק בְּדֵעָה מַתְאִימָה לְנַפְשִׁיּוּתוֹ?

(מתוך מועקה נפשית ב )

הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית סוֹעֶרֶת: גַּלִּים יוֹרְדִים וְגַם גַּלִים עוֹלִים. אֲבָל הָעֲלִיָּה בָאָה בַעֲקֵב הַיְרִידָה, כְּשֵׁם שֶׁהַיְרִידָה בָאָה בַעֲקֵב הָעֲלִיָּה. אוֹר וְחֹשֶׁךְ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה.

(הסופרים והעובדים ב)


4. הִסְטוֹרִיָּה    🔗

אִם אָמְנָם אֵין הַהִסְטוֹרִיָּה301 מְכֻוֶּנֶת לְלַמֵּד, לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה, אֲבָל מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁו יָכוֹל וְצָרִיךְ לָקַחַת תּוֹרָה מִפִּיָה.

(העבודה א)


הִסְטוֹרִיָּה: מלואים

הַכֹּל מְנַתְּחִים, הַכֹּל מְחַטְּטִים וּמְבַקְּרִים בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָעֲלוּבָה, וְכָל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נִתּוּחוֹ יוֹתֵר דַּק וְחִטּוּטוֹ יוֹתֵר עָמֹק מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ. וְכָל הַחִטּוּט הַזֶּה אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְקַעְקֵעַ אֶת כָּל יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם הָאֲצִילוּת302 וְגַם שֶׁל עוֹלָם הַיְצִירָה. אֵין אַהֲבָה בִלְתִּי־תְלוּיָה בַדָּבָר, אֵין אֱמוּנָה, אֵין אִידֵאָלִיּוּת, אֵין צֶדֶק, אֵין אֱמֶת, אֲבָל יֵשׁ “אָנֹכִי” לֹא יֵדַע שָׂבְעָה, יֶשְׁנָהּ קֵיבָה303, יֶשְׁנָן תַּאֲווֹת וּפְנִיּוֹת וְיֶשְׁנָהּ הוֹנָאַת הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ. בַּעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה עוֹדָם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים אֶת הַיֹּפִי, אֲבָל לֹא קָשֶׁה לִרְאוֹת, כִּי גַם אֱלִיל הַיֹּפִי אֵינוֹ בָטוּחַ בְּחַיֵּי עוֹלָם. הֲלֹא גַם הַיְצִירָה אֵינָהּ עוֹד עִנְיָן שֶׁל “רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”, וְיֵשׁ מְנַבְּאִים, כִּי לֶעָתִיד לָבֹא לֹא תִהְיֶה הַיְצִירָה אֶלָּא עֵסֶק שִׂכְלִי שֶׁל הַרְכָּבוֹת מְחֻכָּמוֹת וְצֵרוּפִים מָשְׂכָּלִים. הַאָמְנָם? הַאָמְנָם יָבֹא הָרוֹפֵא הַמְנַתֵּחַ הָאָמָּן וְיִכְפֹּר בִּמְצִיאוּת הַחַיִּים, אַחֲרֵי נַתְּחוֹ בְדַעַת שְׁלֵמָה וְבְאָמָּנוּת שְׁלֵמָה הַרְבֵּה גוּפוֹת מֵתוֹת, וְאַחֲרֵי רְאוֹתוֹ, כִּי אֵין חַיִּים בְּשׁוּם חֵלֶק מִן הַחֲלָקִים וְלֹא בְכָל הַחֲלָקִים יַחְדָּו? הַאִם אֵין הַחַיִּים דְּבַר־מַה יֶתֶר עַל הַחֲלָקִים, שֶׁמֵהֶם הֻרְכְּבָה מְכוֹנַת הַחַיִּים – הַגּוּף? בְּכָל דָּבָר חַי, בְּכָל הַרְגָּשָׁה חַיָּה, בְּכָל מַחֲשָׁבָה חַיָּה, בְּכָל עֲבוֹדָה חַיָּה – אִם כָּל זֶה חַי בְקֶרֶב נַפְשְׁךָ חַיִּים עֲמֻקִּים, מְלֵאִים, טִבְעִיִּים, תּוּכַל לִהְיוֹת בָּטוּחַ, כִּי כָל זֶה יֵשׁ, כִּי כָל זֶה נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ תָלוּי בַדָּבָר בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה בָטוּחַ בְּחַיֶּיךָ. וְאִם יָבֹא אָדָם וִינַתֵּחַ לְךָ אֶת הַרְגָּשָׁתְךָ, אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ, אֶת מַעֲשְׂךָ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים וְיַרְאֶה לְךָ בָּרוּר, כִּי הֵם מָרְכָּבִים מֵאָנֹכִיּוּת, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּפְנִיּוֹת, שֶׁאֵינָן כְּלָל יְלִידוֹת אֵיזוֹ עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אָז תּוּכַל לְהָשִׁיב לוֹ בְּבִטְחָה גְמוּרָה: אָמְנָם כֵּן! כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אֱמֶת, כָּל אֵלֶּה אוּלַי נִכְנְסוּ בְתוֹר יְסוֹדוֹת לְגוּף הַדְּבָרִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁחָשַׁבְתִּי וְשֶׁעָשִׂיתִי, אוּלָם אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא גוּף אוֹתָם הַדְּבָרִים, “הֶעָפָר מִן הָאֲדָמָה”, שֶׁנּוֹצְרוּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל הֲלֹא הָיָה בְגוּף הַזֶּה נִיצוֹץ, הֲלֹא הָיְתָה בוֹ רוּחַ, הֲלֹא הָיוּ בוֹ חַיִּים, וּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם אוֹ מַה יְּבַקֵּשׁ הָאָדָם קְדֻשָּׁה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מִן הַחַיִּים בְּעֶצֶם טָהֳרָם?

(האדם והטבע א)

מִי יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ לַהִסְטוֹרִיָּה הָאֱנוֹשִׁית, לְמַהֲלַךְ הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים? מִי יוֹדֵעַ, אִם יֵשׁ לָהּ פֵּרוּשׁ304, אִם יֵשׁ בָּהּ רַעְיוֹן? אוּלָם נֶפֶשׁ הָאָדָם הַמְבַקֶשֶׁת, הַמְקַוָּה, מִבִּלְתִּי־יְכֹלֶת שֶׁלֹּא לְקַוּוֹת, כִּי הָאָדָם עוֹד הָיֹה יִהְיֶה אָדָם, כִּי חַיֵּי הָאָדָם עוֹד הָיֹה יִהְיוּ חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים, נֶפֶשׁ הָאָדָם תָּמִיד תְּבַקֵּשׁ פֵּרוּשׁ, תְּבַקֵּשׁ רַעְיוֹן. מִבְּחִינָה זוֹ אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי זֶה עֶצֶם הָרַעְיוֹן הַהִסְטוֹרִי הָאֱנוֹשִׁי הַקּוֹסְמִי שֶׁל תְּחִיָּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית, אַחֲרֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל אִי־חַיִּים לְאֻמִּיִּים, לְהַחֲיוֹת אֶת הַלְאֻמִּיּוּת, לְחַדֵּשׁ אֶת רוּחָהּ וְאֶת צוּרָתָהּ, לִבְרֹא אוֹתָהּ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה בְרוּחַ עֶלְיוֹנָה בְּרוּחַ אֱנוֹשִׁית־קוֹסְמִית. וְזֶה שׁוּב אוֹמֵר – לְהַעֲמִיד אֶת הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים עַל יְסוֹדוֹת חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי: עַל יְסוֹד הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי וְעִם הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי, עַל יְסוֹד שֶׁל עֲבוֹדָה וִיצִירָה, שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בִּיצִירָה עִם הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי, וּמִמֵּילָא – עַל יְסוֹד שֶׁל צֶדֶק בְּכָל צוּרוֹתָיו וְגוֹנָיו, שֶׁל צֶדֶק בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בֵּין עָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁל צֶדֶק אֲפִלּוּ בְיַחַס לְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, לְכָל מַה שֶּׁחַי וְסוֹבֵל.

(לברור עמדתנו א)


5. מִשְׁטָר צִבּוּרִי    🔗

זֶה מְקוֹם הַחֻלְשָׁה שֶׁל הַשִּׁיטוֹת וְהַתּוֹרוֹת הַבָּאוֹת לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים עַל יְדֵי סְדָרִים חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר בִּרְאוֹתָן נְכוֹנָה, כִּי אֵין בִיכֹלֶת הָאָדָם לְהִתְחַדֵּשׁ מִבְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים, הֵן אוֹמְרוֹת לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת הָאָדָם אוֹ עַל מְנָת שֶׁהַחַיִּים יְחַדְּשׁוּ אֶת הַחַיִּים305. רַק בִּטּוּי הָאִידֵיאַל306 בִּלְשׁוֹן הַחַיִּים, בִּטּוּי מְדֻיָּק וְחַי בְּכָל תָּאָיו וְאַטּוֹמָיו, בִּטּוּי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא עֶצֶם הַחַיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים שֶׁל נוֹשְׂאֵי הָאִידֵאַל, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הֲבָאָה לִידֵי גִלּוּי מְדֻיָּק וְשָׁלֵם אֶת עַצְמוּתָם הַמְבַקֶּשֶׁת אֶת תִּקּוּנָהּ – הִנֵה עֶצֶם הַיְצִירָה הָאִידֵאָלִית, וְלֹא נְשִׂיאַת הָאִידֵאַל כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, וְלֹא תִּרְגּוּמוֹ לְמַעֲשִׂים שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים. זֶה סוֹד307 כָּל יְרִידוֹתֵינוּ אָנוּ, בְּמָקוֹם שֶׁבָּאנוּ לַעֲלוֹת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים עַל יְדֵי סְדָרִים סוֹצִיאָלִיִּים חֲדָשִׁים וְעַל יְדֵי חִנּוּךְ סוֹצִיָאלִי, מִבְּלִי לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ, מִן הַיְסוֹד, אֵינָם אֶלָּא פַּלְיַאטִיבִים308, הַמְסֻגָּלִים אוּלַי לְרַפֵּא אֶת הַמַּחֲלָה לִזְמָן מָה רִפּוּי שִׁטְחִי וּמַתְעֶה, אֲבָל הַמַּזִּיק בְּעֶצֶם.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

אֵלֶּה הַמַּעֲמִידִים אֶת כָּל הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים וְאֶת כָּל הָאָדָם עַל הַסֵּדֶר הַחֶבְרוּתִי309, בְּכָל דַּעְתָּם הָרְחָבָה וּבְכָל מַעֲשֵׂה תָּקְפָּם וּגְבוּרָתָם, אֵין כֹּחָם אֶלָּא לְשַׁחְרֵר אֶת הָאָדָם מִסֵּדֶר חֶבְרוּתִי שֶׁכְּבָר הֶעֱלָה רִקָּבוֹן, בִּכְדֵי לְשַׁעְבְּדוֹ לְסֵדֶר חֶבְרוּתִי, שֶׁכֹּחוֹ לְשַׁעְבֵּד וּלְהַרְקִיב עֲדַיִן חָדָשׁ עִמּוֹ, וְעַד שֶׁיִּגָּלֶּה וְיֵרָאֶה רִקְבוֹנוֹ צָרִיךְ לַעֲבוֹר מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן. (מכתבים תרפ"א ה)

לֹא הַקְּבוֹצָה וְלֹא שׁוּם צוּרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַלֵּא מַה שֶּׁצָרִיךְ לְמַלֵּא הָאָדָם, כִּי הַיְסוֹד לְכָל הַיְחָסִים שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם הוּא סוֹף־סוֹף יַחַס הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ, אֶל הַחַיִּים וְהָעוֹלָם כְּפִי שֶׁהוּא חַי אוֹתָם. יְהִי הַיַּחַס הַזֶּה יוֹתֵר רָחָב וְיוֹתֵר עָמֹק, יוֹתֵר אֶנוֹשִׁי־קוֹסְמִי – וְהָיוּ כָּל יְחָסָיו אֶל בְּנֵי הָאָדָם יוֹתֵר אֱנוֹשִׁיִּים. צוּרַת חַיִּים קִבּוּצִיִּים רְצוּיָה וּמוֹעִילָה לוֹ לָאָדָם לְהַרְחִיב וּלְהַעֲמִיק אֶת הַיַּחַס הַזֶּה בְּמָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנוֹ, וְהָעִקָּר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַכָּרָה, כִּי בְּכִוּוּן זֶה צְרִיכָה לָלֶכֶת הַשְּׁאִיפָה, הַהִתְאַמְּצוּת.

(מכתבים תרפ"א ה)

רוּחַ זְמַנֵּנוּ הוּא לְהַכְנִיס אֶת רוּחַ הַצִּבּוּרִיּוּת310 בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה, תַּחַת לִשְׁאוֹף לְהַכְנִיס אֶת רוּחַ הַמִּשְׁפַּחְתִּיּוּת311 לְתוֹךְ הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים.

(יסודות לתקנות מושב עובדים ב)

יָפֶה כֹּחָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה מִכֹּחוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁהִיא הֶהָרָה וְהַיּוֹלֶדֶת, הַסּוֹבֶלֶת אֶת כָּל הִתְיַצְּרוּתוֹ וְגִדּוּלוֹ שֶׁל הַנּוֹלָד, הִיא אֵם. בָּזֶה בְּעֶצֶם, חֵרוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה וּזְכוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה. אֶת זֶה312 הִיא עוֹד לֹא הִשִּׂיגָה, הִיא עוֹד לֹא מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ. הִיא עוֹד עַד הַיּוֹם תַּלְמִידַת הַגֶּבֶר וְרוֹאָה אֶת דֶּרֶךְ חַיֵּי הַגֶּבֶר כְּסֵמֶל לְמוֹפֵת לְדֶרֶךְ חַיֶּיהָ הִיא וְאֶת עֶרֶךְ זְכֻיּוֹתֶיהָ בִּהְיוֹתָן דּוֹמוֹת לִזְכֻיּוֹת הַגֶּבֶר, בִּהְיוֹת לָהּ אֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל מַעֲשָׂיו הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁל הַגָּבֶר. אוּלָם דַּוָקָא, בִּכְדֵי שֶׁהָאִשָּׁה תִּשְׁתַּחְרֵר מִתַּלְמוּדוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר, בִּכְדֵי שֶׁתַּעֲמֹד עַל הַדָּבָר, כִּי תַּלְמוּדָהּ אַחֵר, דֶּרֶך חַיֶּיהָ, חוּג פְּעֻלָּתָהּ, חוֹבוֹתֶיהָ וּזְכֻיּוֹתֶיהָ אֲחֵרִים, כִּי כָּל בִּנְיַן עוֹלָמָהּ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּל בִּנְיַן גוּפָהּ וְנַפְשָׁהּ אַחֵר, דַּוְקָא בִּכְדֵי שֶׁתַּעֲמֹד עַל כָּךְ מֵעַצְמָהּ, מִתּוֹךְ הַחַיִּים, מִתּוֹךְ נִסְיוֹנָהּ וּמִתּוֹךְ כִּשְׁלוֹנוֹתֶיהָ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לִשְׁלֹל מִמֶּנָּה אֶת הַחֵרוּת הַשְּׁלֵמָה וְאֶת זְכוּתָהּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל עִנְיְנֵי הַחַיִּים הַפְּרָטִיִּים וְהַצִּבּוּרִיִּים.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

בְּנֵי אָדָם אֵינָם דָּגִים מְלוּחִים, וְאֵין לְסַדְּרָם בְּחָבִית סִדּוּר שֶׁל קַיָּמָא313. בְּנֵי אָדָם יֵשׁ בָּהֶם תְּנוּעָה וְחַיִּים וְעוֹלָם מָלֵא. הַכְנִיסוּ לְתוֹךְ314 הַצּוּרָה אֶת הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, יוֹתֵר נָכוֹן, פַּלְּשׁוּ315 אֶת הַצּוּרָה לְכָל סְפֵירוֹת הַחַיִּים וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת, אָז תִּתְקַיֵּם הַצּוּרָה כְּהִתְקַיֵּם הַחַיִּים וְהָעוֹלָם.

(מכתבים תרפ"א ה)

לֹא כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה יְחִידִי316 בּוֹדֵד בִּפְנֵי רוּחוֹת וּסְעָרוֹת. רֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם עוֹמְדִים זְקוּפִים317 אֶלָּא כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים צְפוּפִים, נִתְמָכִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

(מטיולי בכבישים ד)

גַּם הַמֶּרֶץ יֶשׁ לוֹ סְגֻלָּה לְהִדָּבֵק: בְּמָקוֹם שֶׁהַכְּלָל עוֹבֵד בְּמֶרֶץ, שָׁם גַּם הָרַשְׁלָנִים עוֹבְדִים יוֹתֵר טוֹב.

(מטיולי בכבישים ד)

הַסֵּדֶר הַחֶבְרָתִי אֵינוֹ אֶלָּא הַתְאָמַת הַפְּרָטִים שֶׁל הַחֶבְרָה אֶל הַכְּלָל הַשָּׁלֵם. זֶהוּ מֵעֵין הַתְאָמַת הַקּוֹלוֹת שֶׁל חַבְרֵי מַקְהֵלָה אֶל מַנְגִּינָה אַחַת שְׁלֵמָה. אֲבָל אֵין הַהַתְאָמָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת קוֹדֶמֶת לְמַנְגִּינָה, לִיצִירָה שֶׁבַּמַּנְגִּינָה, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִיצוֹר מֵעַצְמָהּ אֶת הַמַּנְגִּינָה. הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים קוֹדְמִים לַצֶּדֶק וְלַסֵּדֶר. הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בּוֹרְאִים אֶת הַסֵּדֶר וְעוֹשִׂים אֶת הַצֶּדֶק, אִם לִמְיֻתָּר, בְּמִדָּה שֶׁהֵם שְׁלֵמִים, בְּרִיאִים, אֱנוֹשִׁיִּים וְטִבְעִיִּים כְּאֶחָד, אוֹ לְלֹא מוֹעִיל, לְאֵין אוֹנִים, בְּמִדָּה שֶׁהֵם לְקוּיִים. יִהְיוּ הַחַיִּים שְׁלֵמִים מִתּוֹכָם, מִתּוֹךְ הָאָדָם עַצְמוֹ, וְהַסֵּדֶר בָּרֹא יִבָּרֵא מִתּוֹכָם, סֵדֶר חַי, שׁוֹטֵף, מִתְחַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁל בִּרְיָה חַיָּה בּוֹרֵא אֶת סִדְרוֹ הַחַי מִתּוֹכוֹ.

(האדם והטבע ד)

רַק בְּדֶרֶךְ הָעֲבוֹדָה לִיצִירַת עָם עוֹבֵד, עָם־אָדָם, יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִבְרֹא חַיִּים צִבּוּרִיִּים חֲדָשִׁים בֶּאֱמֶת, אֱנוֹשִׁיִּים בֶּאֱמֶת, וְלֹא בְּדֶרֶךְ הָעֲבוֹדָה לִיצִירַת חֶבְרָה עוֹבֶדֶת.

(מכתבים תרפ"א ה)


מִשְׁטָר צִבּוּרִי: מלואים

לַחֲשׁוֹב, כִּי יֵשׁ לִמְצֹא סֵדֶר חֶבְרָתִי כָזֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בוֹ מָקוֹם לְכָל מִינֵי רֶשַׁע, זִיּוּף, כִּעוּר, אוֹ כִּי סֵדֶר כָּזֶה יָבֹא בְכֹחַ הֶכְרֵחַ הִסְטוֹרִי מִתּוֹךְ הַחַיִּים שֶׁל צִמְצוּם, מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַתַּרְבּוּת הָעוֹמֶדֶת עַל אִי־הַטִּבְעִיּוּת שֶׁבַּחַיִּים – הַאֵין זֶה דוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַקְּבַרְטֶט318 הַיָּדוּעַ, שֶׁתָּלָה אֶת כָּל הַקַּלְקָלָה שֶׁבִּנְגִינָתוֹ וְאֶת כָּל תִּקּוּנָהּ בִּמְקוֹם יְשִׁיבָתָם שֶׁל חֲבֵרָיו? הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים קוֹדְמִים לְצֶדֶק וּלְסֶדֶר, הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים בּוֹרְאִים אֶת הַסֵּדֶר וְעוֹשִׂים אֶת הַצֶּדֶק אִם לִמְיֻתָּר, בְּמִדָּה שֶׁהֵם שְׁלֵמִים, בְּרִיאִים, אֱנוֹשִׁיִּים וְטִבְעִיִּים כְּאֶחָד, אוֹ לְלֹא־מוֹעִיל, לְאֵין־אוֹנִים, בְּמִדָּה שֶׁהֵם לְקוּיִּים. יִהְיוּ הַחַיִּים שְׁלֵמִים מִתּוֹכָם, מִתּוֹךְ הָאָדָם עַצְמוֹ – וְהַסֵּדֶר בָּרֹא יִבָּרֵא מִתּוֹכָם, סֵדֶר חַי, שׁוֹטֵף, מִתְחַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁל בִּרְיָה חַיָּה בוֹרֵא אֶת סִדְרוֹ הַחַי מִתּוֹכוֹ. הַצֶּדֶק, הַסֵּדֶר לְגַבֵּי הַחֶבְרָה שֶׁל הַיּוֹם אֵינָם אֶלָּא מֵעֵין פִּתְקַת־הָרְפוּאָה וְסַמֵּי־הַמַּרְפֵּא לְמַחֲלָה, אֲשֶׁר, כָּל זְמָן שֶׁלֹּא הוּסְרוּ הַתְּנָאִים הַמּוֹלִידִים אֶת הַמַּחֲלָה וְהַחוֹלֶה לֹא הוּבַא לְתוֹךְ תְּנָאִים טִבְעִיִּים, אֵין בָּהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהוֹעִיל.

(האדם והטבע ד)

בִּזְמַנֵּנוּ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי עוֹד בִּרְצוֹן הַגּוֹיִּים, שֶׁלֹּא יִשְׂאוּ חֶרֶב אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, כִּי יֵשׁ הֶכְרֵחַ הִסְטוֹרִי, וּבִכְלַל יֵשׁ מִלְחָמָה בְכָל הַיְקוּם, שֶׁהִיא הִיא עֶצֶם מַהוּת הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה. בִּזְמַנֵּנוּ אֵין הֲנָאָה יְתֵרָה לָשֶׁבֶת אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, כִּי יֵשׁ הֲנָאָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה לִמְכּוֹר אֶת פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְלִקְנוֹת דְּבָרִים יוֹתֵר חֲשׁוּבִים, וּלְשֵׁם כַּךְ נָחוּץ שׁוּק שֶׁבְּשֶׁלּוֹ נִלְחָמִים. וְכֵן אֵין עוֹד הָעַמִּים בִּזְמַנֵּנוּ הוֹלְכִים אוֹ מִתְאֲוִּים כָּל כַּךְ לָלֶכֶת אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, כִּי כָל הָעַמִּים הַתַּרְבּוּתִיִּים, וּבְיִחוּד הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ, הוֹלְכִים בְּשֵׁם כֹּחַ הָאֶגְרוֹף, בְּשֵׁם תַּאֲוַת הָעֹשֶׁר וְהַשִּׁלְטוֹן, שֶׁחִדְּשָׁה פָנֶיהָ וְעָלְתָה לַמַּעְלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַגְּדֻלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת, בְּשֵׁם הַמַּדָּע וְהַטֶּכְנִיקָה וְהַמַּחֲשָׁבָה הַמֵּכָנִית וְגַם בְּשֵׁם הַצְּבִיעוּת מִכָּל הַגּוֹנִים אוֹ הָרֵיקָנוּת מִכָּל הַבְּחִינוֹת: הַדָּתִית, הָאַנְטִי־דָתִית, אִי־הַדָּתִית, הַהוּמָנִית, הַמַּדָּעִית, הָאָמָּנוּתִית, וְכֵן הָלְאָה.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)


6. כֹּחַ הָאֶגְרוֹף    🔗

יֵשׁ מַעֲרִיצִים לְאֶגְרוֹף319. יֵשׁ רוֹאִים בְּמַעֲשֵׂה הָאֶגְרוֹף גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה, וְיֵשׁ מִתְלַהֲבִים מִמְּסִירוּת הַנֶּפֶשׁ בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, מִבְּלִי לִרְאוֹת, כִּי פֹּה יֵשׁ לֹא רַק סוּרוֹגַט320 שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ, כִּי אִם בֶּאֱמֶת חִלּוּל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֲמִתִּית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שְׁאִיפַת הַנֶּפֶשׁ הָעֲמֻקָּה לְהִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ צִמְצוּמָהּ, מִתּוֹךְ בֵּית כִּלְאוֹ שֶׁל הָאֶגוֹאִיזְם הַצַּר וּלְהִתְמַזֵּג בְּרוּחַ הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה שֶׁל כָּל מַה שֶּׁחַי וְהֹוֶה – שְׁאִיפָה שֶׁהִנֶּהָ מַמָּש הַהֶפֶךְ מִמַּעֲשֵׂי הָאֶגְרוֹף.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

אֵין בְּכֹחַ מִלְחָמָה – מוּבָן, כִּי לֹא בְּמִלְחֶמֶת הֲגָנָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – לְשַׁלֵּם לָעָם הָעוֹבֵד מַה שֶּׁהִיא מַחֲרִיבָה בּוֹ. וּמִי עוֹשֶׂה אֶת הַמִּלְחָמָה, אִם לֹא הַצָּבָא? “פִּרְצָה קוֹרֵאת לַגַּנָּב”321, וְצָבָא, אֶפְשָׁר לֵאמֹר, קוֹרֵא לְמִלְחָמָה. אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: צָבָא קוֹרֵא לְשִׁלְטוֹן, וְְשִׁלְטוֹן קוֹרֵא לְמִלְחָמָה וּלְשִׁעְבּוּד, לְשִׁעְבּוּד אֲחֵרִים וְגַם לְשִׁעְבּוּד הָעָם.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

הַצָּבָא הוּא הַכֹּחַ הָעִוֵּר, הַסְּטִיכִי322, הַבַּהֲמִי שֶָל הָעָם, הָאֶגְרוֹף הַקִּבּוּצִי כְּלַפֵּי חוּץ, אֲבָל גַּם כְּלַפֵּי פְּנִים.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

הַצָּבָא הוּא קֹדֶם כֹּל יְסוֹד הַשִּׁלְטוֹן. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא כֹּחַ הָעָם, הוּא כֹּחַ הַשִּלְטוֹן עַל הָעָם. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא כֹּחַ מֵגֵן וּמְשַׁחְרֵר, הוּא כֹּחַ אַגְרֶסִּיבִי, כֹּחַ תּוֹקֶף וּמְשַׁעֲבֵּד. בַּמֶּה גָדוֹל כֹּחַ בַּעֲלֵי הַכֶּסֶף, הַקֹּמֶץ הַקָּטָן שֶׁל פָּרָזִיטִים עֲלוּבִים, עַל הָעוֹבְדִים הַמְרֻבִּים, עַל הָעָם, עַל כֹּחַ הָעָם? בַּמֶּה מַכְרִיחים הַמְנַצְּלִים, הָעוֹשְׁקִים אֶת הַמְנֻצָּלִים הָעֲשׁוּקִים, לְהִכָּנַע בְּמָקוֹם שֶׁאֵלֶּה מִתְקוֹמְמִים נֶגֶד הָעוֹשֵׁק, בְּמָקוֹם שֶׁאֵלֶּה מְבַקְשִׁים סֵדֶר אַחֵר, סֵדֶר שֶׁל צֶדֶק בַּחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים? הֲרֵי הֵם מַכְרִיעִים אֶת הַמְנֻצָּלִים הָעֲשׁוּקִים בְּכֹחַ הַצָּבָא, כְּלוֹמֵר, בְּעֶצֶם בְּכֹחַ מְנֻצָּלִים עֲשׁוּקִים כְּמוֹהֶם.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

הַשְּׁאִיפָה לְסֵדֶר וּלְמִשְׁמַעַת, בְּאֵיזוֹ מִדָּה שֶׁהֵן צְבָאִיִּים, סוֹתֶרֶת אֶת אַחַד הָעִקָּרִים שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת הָרוּחַ: אֶת הָעִקָּר שֶׁל הַחִנּוּךְ הָעַצְמִי. בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מֵרוּחַ שֶׁל צְבָאִיּוּת323, שָׁם אֵין מָקוֹם לְחִנּוּך עַצְמִי אֱנוֹשִׁי.

(מטיולי בכבישים ד)


7. מַהְפֵּכוֹת בַּצִּבּוּר    🔗

אֵין עוֹלָמוֹת נִבְרָאִים בְּלִי “שְׁבִירַת כֵּלִים”324 קוֹדֶמֶת, וְאֵין צְמִיחָה בְּלִי רִקָּבוֹן קוֹדֵם.

(העבודה א)

לְמַהְפֵּכוֹת, לִמְרִידוֹת יֵשׁ קַרְקַע בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חַיִּים הַדּוֹרְשִׁים תִּקּוּן, אֲבָל לֹא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חַיִּים, בְּמָקוֹם שֶׁהַחַיִּים צְרִיכִים עוֹד לְהִבָּרֵא.

(הקונגרס א)

הַאֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְחוֹלֵל מַהְפֵּכָה בְּרוּחַ אֲחֵרִים אוֹ לְהוֹעִיל מֵאֵיזֶה צַד שֶׁהוּא לַעֲבוֹדַת הַחַיִּים מִתּוֹךְ מַהְפֵּכָה בְּרוּחַ אֲחֵרִים, מִבְּלִי לְחוֹלֵל קֹדֶם אוֹ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת מַהְפֵּכָה בְּחַיֵּי עַצְמוֹ?

(הסופרים והעובדים ב)

הָעִקָּר הוּא כִּבּוּשׁ עַצְמוֹ325 וְלֹא כִּבּוּשׁ אֲחֵרִים, כִּבּוּשׁ סוּבְּיֶקְטִיבִי וְלֹא כִּבּוּשׁ אוֹבְּיֶקְטִיבִי. שׁוּם מִלְחָמָה, שׁוּם כִּבּוּשׁ חֵלֶק מֵהַצִּבּוּר אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי לֹא יָבִיא גְאֻלָּה לָאָדָם. כִּבּוּשׁ אֲחֵרִים הוּא מַמָּשׁ הַהֶפֶךְ מַמַּה שֶׁמְבֻקָּשׁ. כִּבּוּשׁ אֲחֵרִים מְשַׁעְבֵּד, מְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁל הַנִּכְבָּשׁ וּמְטַמְטֵם אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁל הַכּוֹבֵשׁ.

(הסופרים והעובדים ב)

הַחַיִּים בּוֹרְאִים אֶת הַתָּכְנִית וְלֹא הַתָּכְנִית בּוֹרְאָה אֶת הַחַיִּים.

(מקוצר רוח א)

כָּל עִקָּרָהּ שֶׁל הַיְצִירָה הִיא הִתְפָּרְצוּת הָאָדָם נֶגֶד הַחַיִּים הַקַּיָּמִים, שְׁאִיפַת הָאָדָם לִבְרֹא אֶת הַחַיִּים בְּצַלְמוֹ326 וּלְהִתְחַדֵּשׁ הִתְחַדְּשׁוּת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף לְרֶגַע, כִּי בְּרֶגַע שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת, פּוֹסֶקֶת גַּם הַיְצִירָה, פּוֹסְקִים גַּם הַחַיִּים.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

הַפַּשְׁרָנוּת הִיא אָמְנָם הַמִּדָּה שֶׁל הַחַיִּים הַקַּיָּמִים, שְׁבִיל הַזָּהָב. בְּמִדַּת הַפַּשְׁרָנוּת יָכוֹל אָדָם לַעֲבֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַקַּיָּמִים, לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים מֻצְלָחִים בִּסְפֵירַת הָעֲשִׂיָּה, וַאֲפִלּוּ בִּסְפֵירַת הַמַּדָּע וְהַרוּחַ, וְאִם תִּרְצֶה – גַּם בִּסְפֵירַת הַמַּחֲשָׁבָה הַמֵּיכָנִית. אֲבָל יְצִירָה! הֲיָצַר הָאָדָם מֵעוֹלָם יְצִירָה כָּל־שֶׁהִיא בְּמִדַּת הַפַּשְׁרָנוּת?

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)


8. שִׁלְטוֹן הָאָדָם בָּאָדָם    🔗

בְּמִדָּה שֶׁהַכָּרָתוֹ327 שֶׁל הָאָדָם הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, הוֹלֶכֶת וּמְקִלָּה לוֹ אֶת עֲבוֹדַת הַחַיִּים, בְּמִדָּה זוֹ נִשְׁאָרִים לוֹ כֹּחוֹת פְּּנוּיִים וּזְמָן פָּנוּי יוֹתֵר מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַחַיִּים וּלְחִיּוּת הַחַיִּים בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה הָרְגִילָה, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם חַיִּים אֶת הַחַיִּים. הַזְּמָן הַזֶּה וְהַכֹּחוֹת הָאֵלֶּה דוֹרְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, אֶת מִלּוּאָם– רֵיקָנִיּוּתָם הוֹפֶכֶת אֶת כָּל הַחַיִּים לְרֵיקָנִיּוּת נוֹרָאָה. הַהַכָּרָה אֵינָהּ מְמַלְאָה אֶת הַרֵיקָנִיּוּת, לְהֶפֶךְ, בְּמִדָּה שֶׁהִיא מַרְחִיבָה אֶת חוּג רְאוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, בְּמִדָּה זוֹ הִיא מְצַמְצֶמֶת אֶת חוּג חַיָּיו: בְּמִדָּה שֶׁהָאָדָם מַכִּיר אֶת הַטֶּבַע, בְּמִדָּה שֶׁהוּא מַשִּׂיגוֹ יוֹתֵר בְּהַכָּרָתוֹ, בְּמִדָּה זוֹ הוּא מַשִּׂיגוֹ פָּחוֹת בְּנַפְשׁוֹ, בְּחִיּוּתוֹ, בְּכָל יֵשׁוּתוֹ, בְּמִדָּה זוֹ הוּא הוֹלֵךְ וְנִקְרָע מֵהַטֶּבַע, מִמְּקוֹר הַחַיִּים, מֵחַיֵּי עוֹלָם, בְּמִדָּה זוֹ הוֹלְכִים חַיָּיו וְנִסְגָּרִים בְּחוּגָם הַצַּר, הַמְצֻמְצָם שֶׁל הַחַיִּים הַתַּרְבּוּתִיִּים, הַפְּרָטִיִּים עִם הַקִּבּוּצִיִּים, מַמָּשׁ כַּמַּיִם הָאֵלֶּה הַנִּסְגָּרִים בְּתוֹךְ בְּרֵכָה סְתוּמָה מִכָּל הַצְּדָדִים, אִם כִּי עֲשׂוּיָה מַעֲשֵׂי יְדֵי אֳמָן. הַהַכָּרָה, מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלָרִיּוּתָהּ הַמְצֻמְצֶמֶת, אִם כִּי הַמְּאִירָה, אֵינָהּ תּוֹפֶסֶת אֶת הַטֶּבַע וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְגַלּוֹתוֹ לְאָדָם אֶלָּא מִצִּדּוֹ הַמֵּיכָנִי. הִיא מַנִּיחָה לוֹ מָקוֹם רַק לְיַחַס מִסָטִי אֶל הַטֶּבַע, כְּאִלּוּ תֹּאמַר: לְיַחַס שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ, מֵאֲחוֹרֵי עָרְפָּהּ שֶׁל הַהַכָּרָה, אוֹ לְיַחַס מֵיכָנִי, אוֹ לְשְׁנֵיהֶם יָחַד. וּלְאַחֲרוֹנָה, בְּמִדָּה שֶׁהַהַכָּרָה הוֹלֶכֶת וּמְבָרֶרֶת אֶת כָּל חֻקָּיו שֶׁל הַטֶּבַע בְּכָל פִּרְטֵיהֶם וּבְכָל כְּלָלִיּוּתָם, בְּמִדָּה זוֹ הִיא מַעֲמִידָה אֶת כָּל יַחֲסוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶל הַטֶּבַע עַל יַחַס מֵיכָנִי בִּלְבָד. הַטֶּבַע הוּא כְּאִלּוּ פּוֹעֵל עִוֵּר, שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְהַכִּיר אֶת כֹּחוֹתָיו וְלִמְשֹׁל בּוֹ. לְיַחַס נַפְשִׁי אֶל הַטֶּבַע, לְיַחַס שֶׁל חַיִּים וִיצִירָה מְשֻׁתָּפִים, אֵין פֹּה מָקוֹם. אוּלָם הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוֹתָר שֶׁל זְמָן וְשֶׁל כֹּחוֹת, רוֹצֶה וְצָרִיךְ לִחְיוֹת יוֹתֵר, וּבְאֵין לוֹ בְּחַיֵּי עַצְמוֹ דֵי חַיִּים, בִּהְיוֹתוֹ כָּרוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הֶחָסֵר לוֹ בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, הוּא מוֹשֵׁל עַל אֲחֵרִים, הָאֲחֵרִים עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ חַי אֶת חַיֵּיהֶם נוֹסָף עַל חַיֵּי עַצְמוֹ. זֶהוּ הַיְסוֹד הַנַּפְשִׁי הָעִקָּרִי לְתַאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן, אוֹ בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אִם שִׁלְטוֹן אֶגְרוֹפִי אוֹ שִׁלְטוֹן רוּחָנִי.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ בְּעִקָּר שְׁנֵי יְסוֹדוֹת. הַיְסוֹד הָאֶחָד הוּא יַתְמוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הַרְגָּשַׁת בְּדִידוּתוֹ. הָאָדָם מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בּוֹדֵד, יָתוֹם בָּעוֹלָם, הוּא מַרְגִּישׁ צֹרֶךְ, שֶׁאֲחֵרִים, שֶׁרַבִּים אֲחֵרִים יֹאהֲבוּהוּ אוֹ לְפָחוֹת יְכַבְּדוּהוּ אוֹ יִירְאוּ מִפָּנָיו, בְּכָל אֹפֶן שֶׁיַּרְגִּישׁו בִּמְצִיאוּתוֹ. הוּא מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ חַלָּשׁ לַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמִיּוּת הַנּוֹחָה שֶׁל הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַצַּעַר הַנּוֹרָא שֶׁל הַמְּצִיאוּת, אִם לֹא יִתְמְכוּ בּוֹ אֲחֵרִים. וְהַיְסוֹד הַשֵּׁנִי הוּא הַצֹּרֶךְ הַנָּטוּעַ בְּלֵב הָאָדָם לְהָבִיא לִידֵי גִלּוּי אֶת עַצְמִיּוּתוֹ בַּמִּדָּה הַיּוֹתֵר רְחָבָה. מוּבָן, כִּי שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת הָאֵלֶּה מְצֹרָפִים בְּכָל נֶפֶשׁ לֹא בְּעֵרֶךְ שָׁוֶה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

כָּל זְמָן שֶׁהַשִּׁלְטוֹן נֶחְשָׁב לְעֵרֶךְ רָאוּי לְמַלֵּא אֶת הַחַיִּים תֹּכֶן, לֹא יַעֲבֹר הַשִּׁלְטוֹן מֵחַיֵּי הָאָדָם וּמָצֹא יִמְצָא לוֹ אֶת צוּרָתוֹ הַמַּתְאִימָה וְאֶת כֹּחוֹ הַמְשַׁעְבֵּד הַתַּקִּיף.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

תַּאֲוַת הַכָּבוֹד, הַנִּצָּחוֹן, הַשִּׁלְטוֹן – הִנֶּהָ מְקוֹר הַצָּרוֹת הַיּוֹתֵר נוֹרָאוֹת בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

כָּל שִׁלְטוֹן מְשַׁעְבֵּד, וַאֲפִלּוּ הַשִּׁלְטוֹן הַיּוֹתֵר רוּחָנִי328, הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן מְשַׁעְבֵּד לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הַשִּׁלְטוֹן הַיּוֹתֵר פָּשׁוּט.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

חַיִּים אֲנַחְנוּ בְּעוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף, כָּל רֶגַע שֶׁל חַיֵּינוּ הוּא נִצְחִיּוּת – הַיֵשׁ, הֲיוּכַל לִהְיוֹת בָּעוֹלָם אָדָם, וִיהִי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁכֹּחוֹתָיו יִהְיוּ יְתֵרִים329 עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִחְיוֹת, שֶׁיִּהְיוּ מַסְפִּיקִים לְמַה שֶּׁיֵּשׁ לִחְיוֹת? תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן בָּאָה לֹא מִתּוֹךְ שֶׁפַע כֹּחוֹת, כִּי אִם מֵחֹסֶר הַכֹּחַ הָעִקָּרִי, הַכֹּחַ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים בְּכָל מִלּוּאָם, לִחְיוֹת עִם כָּל הַבְּרִיאָה הָעוֹלָמִית וְעִם כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, לִחְיוֹת חַיֵּי עוֹלָם.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

סְפֵירַת הַשִּׁלְטוֹן, סְפֵירַת מַלְכוּת, אִם לִמְדֹּד בְּמִדָּה קוֹסְמִית, אֵינָה כְּלָל סְפֵירָה עֶלְיוֹנָה. הַשִּׁלְטוֹן עוֹמֵד עַל גַּבֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּתְרוֹ – הַכְנָעָה שֶׁל אֲחֵרִים, גְּבוּרָתוֹ330 – חֻלְשָׁתָם שֶׁל אֲחֵרִים, גְּדֻלָּתוֹ331 – גַּדְלוּת מִתּוֹךְ קַטְנוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

(הערכת עצמנו ג)

הָעִקָּר בְּעֵינֵי מְבַקֵּשׁ הָעֹשֶׁר הוּא לֹא מִלּוּי צָרְכֵי הַחַיִּים, אַף לֹא הַהַרְחָבָה שֶׁבַּחַיִּים, לֹא הַדִּירָה הַנָּאָה, הַכֵּלִים הַנָּאִים וַאֲפִלּוּ לֹא הָאִשָּׁה הַנָּאָה עִקָּר – הָעִקָּר הוּא, כִּי כָּל אֵלֶּה יִהְיוּ יוֹתֵר נָאִים אוֹ עוֹלִים בְּיוֹתֵר כֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים, הָעִקָּר הוּא הַהִתְהַדְּרוּת, הַהִצְטַיְּנוּת, הַהִתְעַלּוּת עַל אֲחֵרִים בְּכֹחַ וּבְמַעֲלָה. הָעִקָּר הוּא הַכֹּחַ לְהַטִּיל כְּבוֹדוֹ עַל אֲחֵרִים, לְהַטִּיל אֵימָה עַל אֲחֵרִים, לְהַטִּיל רְצוֹנוֹ עַל אֲחֵרִים, לִמְשֹׁל בַּאֲחֵרִים.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

בַּמֶּה גָדוֹל כֹּחַ הֶעָשִׁיר לְהַשִּׂיג לֹא רַק לְמִלּוּי צְרָכָיו וְתַאֲווֹתָיו כִּי אִם גַּם כָּבוֹד וְהַשְׁפָּעָה וְשִׁלְטוֹן? הֵן, לוּ קִבְּלָה הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית עַל עַצְמָהּ לִמְנֹעַ מִן הֶעָשִׁיר רַק אֶת הַכָּבוֹד, אֶת הַהַשְׁפָּעָה, אֶת הַשִּׁלְטוֹן, בִּכְלָל אֶת הַסִּפּוּק הָרוּחָנִי, מִבְּלִי לִגְרֹעַ כְּלוּם מִמַּה שֶּׁהַכֶּסֶף קוֹנֶה בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים – כִּי עַתָּה, בְּלִי סָפֵק, לֹא הָיָה לַכֶּסֶף אוֹתוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַתָּה, וְאִם לֹא הָיְתָה הָרְדִיפָה אַחֲרֵי הָעֹשֶׁר פּוֹסֶקֶת לְגַמְרֵי, אֲבָל בְּכָל אֹפֶן לֹא הָיְתָה לֹא יוֹתֵר תַּקִּיפָה וְלֹא יוֹתֵר מַזִּיקָה מִיֶּתֶר הַתַּאֲווֹת. מָה, אֵיפוֹא, נוֹתֵן לַכֶּסֶף אֶת הַכֹּחַ לִקְנוֹת מַה שֶּׁאֵין לַכֶּסֶף קִנְיָן בּוֹ332? בַּמֶּה הוּא קוֹנֶה לֹא רַק אֶת הַיָּדַיִם, כִּי אִם גַּם אֶת הַלְּבָבוֹת, אֶת הַלְּבָבוֹת וְאֶת הַמֹּחוֹת? עַל זֶה בְּעַל כָּרְחָךָ תַּעֲנֶה, כִּי שִׁלְטוֹן בַּעַל הַכֶּסֶף עוֹמֵד עַל חֻלְשָׁתָם שֶׁל אֲחֵרִים. הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת יֶשׁ לָהּ שֹׁרֶשׁ לְעַצְמָהּ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. כִּי לֹא רַק חֻלְשָׁה מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ הִיא, כִּי אִם גַּם חֻלְשָׁה מֵרָצוֹן. לֹא רַק אֵלֶּה הַתְּלוּיִים בִּרְצוֹנָם שֶׁל הָעֲשִׁירִים וּבְדַעְתָּם שֶׁל הָעֲשִׁירִים, כִּי אִם גַּם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בְּדַעַת מִי שֶׁהוּא, כְּמוֹ הָאִנְטֶלִּיגֶנְצִיָּה גַּם הֵם נוֹתְנִים כָּבוֹד לַעֲשִׁירִים וּמֻשְׁפָּעִים מִן הָעֲשִׁירִים, וְהֵם הֲלֹא הַגּוֹרְמִים בְּעִקָּר לְכֹחַ הַשְׁפָּעָתָם וְשִׁלְטוֹנָם שֶׁל הָעֲשִׁירִים. יוֹתֵר מִזֶּה: מְכַבְּדִים אֶת הָעֹשֶׁר בְּלִבָּם, אוּלַי שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אֲפִלּוּ אֵלֶּה, שֶׁמִּדַּעַת הֵם מְבַזִּים אוֹתוֹ וְקוֹרְאִים עָלָיו תַּגָּר כָּל זְמָן שֶׁהוּא בִּידֵי אֲחֵרִים. הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת הִיא תּוֹלָדַת תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן אֲשֶׁר בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת יֶשְׁנָהּ בְּלֵב כָּל אָדָם. כָּל אָדָם חוֹמֵד בְּלִבּוֹ אֶת הַשִּׁלְטוֹן, אֶת כֹּחַ הַהַשְׁפָּעָה עַל אֲחֵרִים וּמִמֵּילָא, וְעַל הָרֹב, שֶׁלּא מִדַּעַת, הוּא מַרְגִּישׁ רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד, הַמַּגִּיעַ לְעִתִּים עַד לְהִתְבַּטְּלוּת, לְמִי שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַשִּׁלְטוֹן, אֶת כֹּחַ הַהַשְׁפָּעָה בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

יְסוֹד הַשִּׁלְטוֹן וְהַהִפְּנוֹז שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן מֻנָּח בְּעֶצֶם נַפְשָׁם שֶׁל הַמְשֻׁעְבָּדִים, בְּעֶצֶם תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן הַנְּטוּעָה בְּנַפְשָׁם. הַמְרֻבִּים, הָעוֹבְדִים וְהָעֲשׁוּקִים, מְכַבְּדִים אֶת הָאֶגְרוֹף, מְכַבְּדִים מִתּוֹךְ שִׂנְאָה, מִתּוֹךְ חֲרִיקַת שִׁנַּיִם, אֲבָל מְכַבְּדִים וּמִתְבַּטְּלִים בְּפָנָיו. כִּי לְעָמְקוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה כָּל אֶחָד רוֹצֶה, אִם בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה אוֹ לֹא, לִהְיוֹת אֶגְרוֹף, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, וְהָאֶגְרוֹף בַּעַל הַכֹּחַ יוֹדֵעַ אֶת זֶה, וְהָעִקָּר, יוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה – וּבָזֶה הוּא מַצְלִיחַ.

(קצת עיון בהלכה פסוקה ד)

פֹּה, בְּיִרְאָה מִפְּנֵי הַמְּדִינָה וְהַמֶּמְשָׁלָה, יֵשׁ יִרְאַת הָאָדָם מִפְּנֵי עַצְמוֹ333. אִי־בִּטָּחוֹן בְּכֹחַ עַצְמוֹ לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מַה שֶּׁיֵּשׁ לְחַדֵּשׁ. בְּעִקָּר יֵשׁ פֹּה אִי־אֱמוּנָה בְּכֹחַם שֶׁל כָּל הַפְּרָטִים לְהִתְחַדֵּשׁ מִתּוֹךְ עַצְמָם, לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם.

(מטיולי בכבישים ד)

כֹּחַ הַשִּׁעְבּוּד הוּא לֹא בְּשִׁלְטוֹן הַהַנְהָלָה, וְלֹא כֹּחַ הַשִּׁחְרוּר – בְּהוֹצָאַת הַשִּׁלְטוֹן מִידֵי הַהַנְהָלָה. כֹּחַ הַשִּׁעְבּוּד הוּא בְּחֹסֶר הַהַכָּרָה הָעַצְמִית שֶׁל הַמְנֻהָלִים, וְכֹחַ הַשִּׁחְרוּר – בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ, הִתְגַּבְּרוּתָהּ וְהִתְעַמְּקוּתָהּ שֶׁל הַהַכָּרָה הָעַצְמִית שֶׁל הַמְנֻהָלִים. הַשִּׁלְטוֹן כְּאִלּוּ עוֹבֵר מִבַּחוּץ פְּנִימָה, לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל פְּרָט וּפְרָט, מִשִּׁלְטוֹן הַהַנְהָלָה הַחִיצוֹנִית עַל הַיְחִידִים בְּכֹחַ הָרַבִּים, עַל פִּי מַה שֶּׁמְּחַיֵּב הֶכְרֵחַ הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים הָעִוְּרִים, לְשִׁלְטוֹן הַיָּחִיד בְּעַצְמוֹ, עַל פִּי מַה שֶּׁמְּחַיֶּבֶת הַהַכָּרָה הָעַצְמִית הַנֵּאוֹרָה, וְכָל הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַפְּרָטִיִּים מִצְטָרְפִים לְשִׁלְטוֹן אֶחָד כְּלָלִי, לְשִׁלְטוֹן הָעָם. כְּדֶרֶךְ הִצְטָרְפוּת הַקּוֹלוֹת בְּמַקְהֵלָה שֶׁל מְזַמְּרִים. הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אֶלָּא כְּעֵין מְנַצֵּחַ הַמַּקְהֵלָה, שֶׁאֵינוֹ מוֹשֵׁל וְאֵינוֹ מוֹרֶה, רַק מְכַוֵּן אֶת הַקּוֹלוֹת לְאִחוּדָם הַשָּׁלֵם.334

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

שֹׁרֶשׁ הָרַע בַּחֶבְרָה הוּא לֹא בְּצוּרַת הַסֶּדֶר הַחֶבְרוּתִי אַף לֹא בְּצוּרַת הַהַנְּהָגָה הַמְּדִינִית, כִּי אִם בַּשִּׁלְטוֹן, כְּלוֹמֵר בְּתַאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים בְּנֶפֶשׁ כָּל אָדָם וְשֶׁבְּתוֹךְ יַחֲסֵי הַחַיִּים הַקַּיָּמִים שֶׁל הַחֶבְרָה הִיא מְבִיאָה לִידֵי הַגְבָּרַת הַיְסוֹדוֹת הַיּוֹתֵר נִפְסָדִים וְהַיּוֹתֵר מַזִּיקִים שֶׁבַּחֶבְרָה. כָּל זְמָן שֶׁהָאָדָם יִשְׁלֹט בָּאָדָם, תָּמִיד יִהְיֶה לְרַע לוֹ, וְכָל זְמָן שֶׁהָאָדָם יִרְאֶה אֹשֶׁר בְּשִׁלְטוֹנוֹ בָּאָדָם, תָּמִיד יִמְצָא מָקוֹם לִשְׁלֹט בָּאָדָם.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

הָיוּ יָמִים, שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הָיָה בִּידֵי הָאֶגְרוֹף מַמָּשׁ, הָיוּ יָמִים שֶׁהָיָה בִּידֵי הַדָּת; הַיּוֹם הוּא בִּידֵי הַכֶּסֶף, מָחָר אוּלַי יִהְיֶה בִּידֵי הַמַּדָּע, – תָּמִיד יָבִיא הַשִּׁלְטוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מֵבִיא תָּמִיד. וְאִם יִהְיֶה שִׁלְטוֹן הַמַּדָּע, לֹא יִהְיֶה הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה טוֹב מִכָּל שִׁלְטוֹן אַחֵר, כִּי לֹא הַחֲכָמִים הַמְּמִיתִים עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה יִהְיוּ הַשַּׁלִּיטִים, כִּי אִם אַנְשֵׁי הַמַּדָּע הַָרִשְׁמִיִּים, עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ הַקּוֹפְצִים בְּרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת שִׁלְטוֹן הַדָּת לֹא הָיוּ הַשַּׁלִּיטִים הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲמֻקָּה, הַדּוֹרְשִׁים אֶת אֱלֹהִים מִתּוֹךְ צֹרֶך נַפְשִׁי עָמֹק, וְכֵן יִהְיֶה תָּמִיד – אֲפִלּוּ אִם בִּזְמָן מִן הַזְּמָנִּים יַעֲבֹר הַשִּׁלְטוֹן לִידֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

הַמַּדָּעִיּוּת, בְּתוֹר תּוֹרָה מְקֻבָּלָה, הִיא אוּלַי עוֹד יוֹתֵר דִּסְפּוֹטִית335 מִן הָאֱמוּנָה הַמְקֻבָּלָה. הָאֱמוּנָה הַמְקֻבָּלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה סוֹף סוֹף לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהִגָּיוֹן הָאֲמִתִּי, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה פְּנִימִית וְיֵשׁ מַחֲשָׁבָה חֲזָקָה. לֹא כֵּן הַמַּדָּעִיּוּת הַמְקֻבָּלָה, הַבָּאָה בְּכֹחַ עֶצֶם הַהִגָּיוֹן, בְּכֹחַ הוֹכָחוֹת הֶגְיוֹנִיּוֹת מִתּוֹךְ הַנָּחוֹת יְסוֹדִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁהִיא אֵינָהּ מַתִּירָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵי עֶצֶם הַהַנָּחוֹת הַיְסוֹדִיּוֹת, אֵינָהּ מַתִּירָה לְהַטִּיל סָפֵק בַּמֶּה שֶׁהֻבְרַר עַל יָדָהּ בְּתוֹר יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְקִבֵּל עַל יְדֵי כָּךְ צוּרָה שֶׁל מֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן336.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

הַתַּרְבּוּת הַחֲדָשָׁה מַכִּירָה בַּטֶּבַע שֶׁעִוֵּר הִנֵּהוּ, וְאַחַת שְׁאִיפָתָהּ לִמְשֹׁל בּוֹ בַּטֶּבַע הָעִוֵּר. אַךְ בְּעֶצֶם הָרַעְיוֹן שֶׁל הִשְׁתַּלְטוּת עַל הַטֶּבַע מְסֻתָּרִים כְּבָר שָׁרְשֵׁי מֶמְשֶׁלֶת הָאָדָם בָּאָדָם. אִם כָּל עִנְיַן הַחַיִּים, כָּל טַעְמָם, יָפְיָם וּגְבוּרָתָם כְּלוּלִים בָּזֶה שֶׁהָאָדָם חָשׁ עַצְמוֹ שַׁלִּיט הַיּוֹצֵר בְּשִׁלְטוֹנוֹ, כִּי אָז מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁלֹּא תִּוָּלֵד בְּתוֹכוֹ מַחֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא יָקוּם בּוֹ רָצוֹן לָחוּשׁ עַצְמוֹ שַׁלִּיט גַּם עַל בְּנֵי אָדָם, לִהְיוֹת שַׁלִּיט עַל גַּבֵּי שַׁלִּיט, יוֹצֵר עֶלְיוֹן, אָדוֹן לְיוֹצְרִים.

(מכתבים מא"י ב)

כָּךְ הֵם בְּנֵי הָאָדָם וְכָךְ הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּהֶם. יוֹדְעִים הֵם הַגְּדוֹלִים אֶת נֶפֶשׁ הַקְּטַנִּים מֵהֶם וְנוֹהֲגִים בָּהֶם כְּמִנְהַג הָרוֹעֶה בְּעֶדְרוֹ. הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם, כִּי כָּל זְמָן שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם עֵדֶר, אֵין הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם רוֹעֶה אֶת בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא רוֹעֶה עֵדֶר?

(קטעי יומן ה)

כָּל עִקָּרָהּ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, הַשְׁלֵמָה, שֶׁל גְּאֻלָּתֵנוּ אָנוּ כְּמוֹ שֶׁל גְּאֻלַת הָאֱנוֹשׁוּת בִּכְלָל, אֵינוֹ אֶלָּא שִׁחְרוּר הָאָדָם בְּעִקָּר מִן הָאִמְפֶּרְיָלִיזְם וְהַקַּפִּיטָלִיזְם הָרוּחָנִיִּים, מִן הַהִפְּנוֹז הַצִּבּוּרִי וְהָאִישִׁי, גִּדּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם מֵעַל לְכָל שִׁלְטוֹן וּלְכָל קַפִּיטַל מְשַׁעְבֵּד בֵּין בְּחֹמֶר בֵּין בְּרוּחַ, אֶל תּוֹךְ חַיֵּי עוֹלָם, מְקוֹר הַחַיִּים וְהַיְצִירָה, הַפָּתוּחַ לִפְנֵי כָּל אָדָם וְהַמּוּכָן לְפַרְנֵס וּלְהַעֲשִׁיר אֶת כָּל אָדָם, בְּמִדָּה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ. זֹאת אוֹמֶרֶת: כָּל עִקָּרָהּ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הוּא גִּדּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם עַד לְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה, שֶׁכָּל אָדָם פְּרָטִי וְכָל עָם יִהְיֶה אָדָם337, עַצְמִי, חַי וּפוֹעֵל וְיוֹצֵר עַל פִּי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָעַצְמִי עִם הַחַיִּים וְהָעוֹלָם וּבְהַתְאָמָה גְמוּרָה עִם חַיֵּי הָאֱנוֹשׁוּת וְחַיֵּי הָעוֹלָם. כְּלוּם לֹא זֶה בְּעֶצֶם, בַּיְסוֹד, בַּגַּרְעִין הָעִקָּרִי, סוֹד הַמְּשִׁיחִיּוּת, סוֹד כָּל הַיֵעוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, הַלְּאֻמִּיִּים וְהָאֱנוֹשִׁיִּים, הַגְּנוּזִים בְּאַגָּדוֹתֵינוּ עַל דְּבַר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה?

(מטיולי בכבישים ד)


שִׁלְטוֹן אָדָם בְּאָדָם: מלואים

הַכְּרִיתוּת מֵהַחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים גּוֹרֶמֶת, שֶׁהַיָּחִיד בַּעַל־הַנֶּפֶשׁ כַּבִּירַת־הַחַיִּים אֵינוֹ מוֹצֵא דֵי חַיִּים בְּעוֹלָמוֹ הָעַצְמִי וּמֻכְרָח לְבַקֵּשׁ שֶׁבֶר רַעֲבוֹנוֹ לַחַיִּים מִצַּד אֶחָד, בְּמִלּוּי הַתַּאֲווֹת לְבַטָּלָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ קִיּוּם הַפְְּרָט אוֹ הַמִּין, כִּי אִם לְשֵׁם הֲנָאָה גְרֵידָה, אֲבָל בְּעִקָּר בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים עַל יְדֵי שִׁלְטוֹן עַל אֲחֵרִים, אִם בְּצוּרַת שְׂרָרָה, אוֹ בְצוּרַת עֹשֶׁר אוֹ בְצוּרַת שִׁלְטוֹן רוּחָנִי, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הוּא שִׁלְטוֹן “הָאָדָם הָעֶלְיון”338.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

כָּל זְמָן שֶׁאֵין הָעָם, שֶׁאֵין כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵהָעָם יוֹדֵעַ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ, לִמְשׁוֹל בְּעַצְמוֹ מֶמְשָׁלָה פְנִימִית עֶלְיוֹנָה, לֹא יוֹעִיל כָּל שִׁלְטוֹן הָעָם אוֹ הַפְּרוֹלֵטַרְיוֹן.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

אֲפִלּוּ הַצַּדִִּיק, זֶה הַטִּפּוּס הָרָחוֹק כָּל־כַּךְ לִכְאוֹרָה מִתַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן, בְּמִדָּה שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּבֶּרֶת, מַגִּיעַ סוֹף־סוֹף לַשִּׁלְטוֹן, לְשִׁלְטוֹן לֹא־רִשְׁמִי אָמְנָם, אֲבָל לְעִתִּים לֹא־רְחוֹקוֹת לֹא פָחוֹת תַּקִיף מִן הַשִּׁלְטוֹן הָרִשְׁמִי.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

לֹא יְחִידִים בּוֹדְדִים, מוֹשְׁלִים, מְנַהֲלִים, מוֹרִים, מְחַנְּכִים, גִּבּוֹרִים, נְבִיאִים, בְּנֵי־עֶלְיוֹן, מְזַכֵּי הָאֱנוֹשׁוּת אוֹ מַשְׁבִּיחֵי הָאֱנוֹשׁוּת, וְהַשְּׁאָר – הָמוֹן, חֹמֶר לְשִׁלְטוֹן, לְהוֹרָאָה, לְהַדְרָכָה, לְזִכּוּי, לְמַעֲשֶׂה־חֶסֶד, צֶדֶק וְכַדּוֹמֶה, כִּי אִם כָּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם, צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת חַיָּיו בְּעוֹלָמוֹ הָעַצְמִי. הַשִּׁלְטוֹן וְהַחִנּוּךְ, הַשָּׂגַת הַחַיִּים וְהַכֹּחַ לִחְיוֹת צְרִיכִים לַעֲבוֹר לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל כָּל פְּרָט בְּצוּרַת שִׁלְטוֹן עַצְמִי וְחִנּוּךְ עַצְמִי, וּמִשָּׁם, מִתּוֹךְ כָּל הַפְּרָטִים, לְהִתְמַזֵּג לְהַרְמוֹנִיָּה אַחַת עֶלְיוֹנָה.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

הָעָם, כֹּחַ הָעָם הוּא הַמּוֹשֵׁל תָּמִיד בְּכָל שִׁלְטוֹן שֶׁהוּא, אַף בְּשִׁלְטוֹן הָעֲרִיצוּת. וְאִם הַשִּׁלְטוֹן הוּא רַע, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, כִּי אֵין הָעָם מֵכִיל דֵּי הַכָּרָה אוֹ דֵי רָצוֹן כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן טוֹב מִזֶּה. הַקַּפִּיטַל נוֹצָר בְּכָל הַזְּמַנִּים עַל יְדֵי הַפּוֹעֲלִים, הוּא תָּלוּי בִידֵי הַפּוֹעֲלִים, בַּעֲדַת הַפּוֹעֲלִים, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֵם תְּלוּיִים בּוֹ. וְאִם אָנוּ רוֹאִים בְּכָל זֹאת, שֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט עֲלֵיהֶם, הֲרֵי זֶה מֵעִיד, שֶׁאֵין דֵּי הַכָּרָה אוֹ דֵי רָצוֹן אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַקַּפִּיטַל. לְהִשְׁתַּלֵּט – כְּלוֹמֵר לְהִשְׁתַּחְרֵר הִשְׁתַּחְרְרוּת גְּמוּרָה מִסֵּבֶל הַקַּפִּיטַל, מֵהַשְּׁאִיפָה אֵלָיו. הִשְׁתַּחְרְרוּת זוֹ, שֶׁסּוֹף־סוֹף הִיא עֲתִידָה לָבוֹא פַעַם, יַעַן כִּי עוֹד בַּשְּׁאִיפָה לַקַּפִּיטַל, בִּיסוֹדָה הֶעָמֹק שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ, טְמוּנָה כְבָר בְּעֶצֶם גַּם הַשְּׁאִיפָה לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַשֵּׁנִי, לְנַצֵּל אֶת כֹּחוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, אֶת רְצוֹנוֹ וְאֶת חַיָּיו, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת פָּרָזִיט כַּלְכָּלִי אוֹ רוּחָנִי אוֹ מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת יָחַד. לֹא מִשּׁוּם כַּךְ תַּקִּיף הוּא הַקַּפִּיטָלִיזְם שֶׁהוּא מֵכִיל בֶּאֱמֶת כֹּחַ שִׁלְטוֹן מַמָּשִׁי – הָעֲבוֹדָה הִיא כֹּחַ חָזָק יוֹתֵר, מַמָּשִׁי יוֹתֵר. לֹא מִתּוֹךְ כֹּחוֹת עַצְמוֹ שׁוֹאֵב הַקַּפִּיטָלִיזְם אֶת שִׁלְטוֹנוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ חֻלְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם נֶעְדְּרֵי־קַפִּיטָלִים, הַמְחֻסָּרִים יְכֹלֶת עַצְמִית לְסַפֵּק אֶת חֻלְשׁוֹתֵיהֶם, וְרַק הוּא הַקַּפִּיטָלִיזְם, מֻכְשָׁר לְמַלֵּא אַחֲרֵיהֶן.339

(מכתבים מא"י ב)

סִמָּן שֶׁל שִׁלְטוֹן אַתָּה רוֹאֶה גַּם בָּזֶה, שֶׁכָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְחִיצָתוֹ יוֹתֵר מְרֻחֶקֶת וְיוֹתֵר בְּצוּרָה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ. כָּבוֹד מִצַּד מִי שְׁקּוֹרְאִים לוֹ קָטָן בְּיַחַס לְמִי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ גָדוֹל אֵינוֹ יַחַס שֶׁל שִׁוְיוֹן גָּמוּר וְשֶׁל אֱמֶת עֲרֻמָּה, שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד פְּנִימִי וְשֶׁאֵין עִמּוֹ נִמּוּסִיּוּת תְּפֵלָה, כִּי אִם הַכְנָעָה יְדוּעָה, שֶׁגָּדְלָהּ נֶעֱרָךְ בְּעֵרֶךְ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל, זוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ יִרְאַת הַכָּבוֹד אוֹ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)


 

אִישִׁים    🔗

1. הַגְּאוֹנִים וְהַיּוֹצְרִים    🔗

תְּכוּנַת נַפְשֹׁו הַיְסוֹדִית שֶׁל הַחוֹשֵׁב וְהַיּוֹצֵר נוֹתֶנֶת אֶת הַצִּבְיוֹן וְהַצּוּרָה לְהַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ וִיצִירָתוֹ לֹא רַק בִּסְפֵירוֹת אוֹתָן הַדֵּעוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְאוֹר הַחַיִּים וּלְשִׁירַת הַחַיִּים, לְאִידֵיאָלִים וְלִיצִירָה, כִּי אִם גַּם בִּסְפֵירַת הַמַּחֲשָׁבָה הַמָּפְשֶׁטֶת וְהַמַּדָעִית.340

(מכתבים מא"י ב)

מָה הֵן כָּל הַדֵּעוֹת וְהַיְצִירוֹת, כָּל הַתּוֹרוֹת וְהָעוֹלָמוֹת שֶׁל כָּל גְּאוֹנֵי עוֹלָם בְּכָל הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמָנִּים, מַה כָּל תָּכְנָם וְכָל צוּרָתָם, אִם לֹא בָּבוּאַת341 הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, כְּפִי שֶׁהוּא הִשְׁתַּקֵּף בְּעַצְמוּתָם הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל אוֹתָם הַגְּאוֹנִים? וּמָה הוּא הַכֹּחַ הַיּוֹצֵר שֶׁל כָּל אֵלֶּה, אִם לֹא הָ“אֲנִי” הָעַצְמִי שֶׁל אוֹתָם הַגְּאוֹנִים?

(משעבוד לגאולה ד)

גַּם הַכִּשְׁרוֹן הַגְּאוֹנִי אֵינוֹ מַעֲמִיק לִרְאוֹת הַרְבֵּה מִחוּץ לְעוֹלָמוֹ הָעַצְמִי.

(הערכת עצמנו ג)

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן, כְּלוֹמֵר בַּעַל הַנְּשָׁמָה הַמְפֻלֶּשֶׁת342 יוֹתֵר מֵאֲחֵרוֹת לִסְפֵירַת הַנֵּצַח וְהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבְּכָל נְקֻדָָּה343 נַפְשִׁית אֲשֶׁר אוֹרוֹ גָנוּז בָּהּ הוּא מֵאִיר מִשָּׁם בְּאוֹרָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל אוֹתָהּ הַנְּקֻדָָּה אֶת כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ מִכָּל הַצְּדָדִים וּלְכָל עָמְקָן, כִּי בְּכָל נְקֻדָָּה נַפְשִׁית יֵשׁ דֵּי אוֹר בִּשְׁבִיל כָּךְ.

(מכתבים מא"י ב)

אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מִדָּה לֹא חֲשׁוּבָה, אִם הִיא נְקֻדָּה מֶרְכָּזִית בִּנְשָׁמָה גְדוֹלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה, כֹּחַ יְצִירָה גָדוֹל וְעוֹד כֹּחוֹת נַפְשִׁיִּים גְּדוֹלִים, בִּנְשָׁמָה שֶׁל גָּאוֹן אֲמִתִּי, אֲפִלּוּ בְּמִדָּה כָּזֹאת אֶפְשָׁר לִמְצֹא דֵי אֵשׁ וְדֵי אוֹר344 בִּשְׁבִיל לְצָרֵף וּלְזַקֵּק עַל יָדָם אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת, לְהָבִיא עַל יָדָם לִידֵי גִלּוּי אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בְּיֶתֶר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ וְלִבְרֹא מִתּוֹכָם עוֹלָם מָלֵא וְשָׁלֵם, גָּדוֹל וְנֶהְדָּר.

(מכתבים מא"י ב)

אֵין לְךָ קֶרַע יוֹתֵר נוֹרָא בְּנַפְשׁו שֶׁל אָדָם מִן הַקֶּרַע שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַיּוֹצֵר, כְּשֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לִיצוֹר אֶת עוֹלָמוֹ מִתּוֹךְ עַצְמוֹ וְהִנֵּהוּ מֻכְרָח לִיצוֹר יְצִירוֹת מֵעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, מֵעוֹלָמוֹת מִתְנַגְּדִים לְרוּחוֹ וּלְעוֹלָמו.

(מכתבים מא"י ב)

מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי כָּל כִּשְׁרוֹן הַיְצִירָה שֶׁבָּאָדָם אֵינוֹ בְּעֶצֶם אֶלָּא כִּשְׁרוֹן לְהִתְחַדְּשׁוּת, כִּשְׁרוֹן לְהִשָּׁאֵר תָּמִיד עַצְמוֹ עַד סוֹף הֶקֵּפָהּ וְסוֹף עָמְקָהּ שֶׁל עַצְמוּתוֹ, נָקִי בְּהֶחְלֵט מִכָּל הַשְׁפָּעָה זָרָה, וּמִתּוֹךּ כָּךְ מֻכְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת הַכֹּחַ הַכּוֹלֵל הָעוֹלָמִי בְּלִי אֶמְצָעִי, אֶת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן. שֶׁהֲרֵי הַיְצִירָה אֵינָהּ דָּבָר שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה, כִּי אִם הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה, “אֶתעָרוּתָא דִלְעֵילָא”, שֶׁפַע עֶלְיוֹן.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

כֹּחַ מַחֲשָׁבָה מְקוֹרִי לֹא תָּמִיד נֶעֱרָךְ עַל פִּי חִדּוּשָׁם וְעָמְקָם הַשִּׂכְלִיִּים שֶׁל רַעְיוֹנוֹתָיו. הָעִקָּר הוּא הַחִדּוּשׁ וְהָעֹמֶק הַפְּסִיכוֹלוֹגִיִּים שֶׁהוֹלִידוּ אֶת רַעְיוֹנוֹתָיו, וּבְיִחוּד בְּרַעְיוֹנוֹת שֶׁלּא תָּמִיד הֵם גְּלוּיִּים וּבְרוּרִים. הָעִקָּר הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הָרַעְיוֹנוֹת אֱמֶת שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשֶּׁל אֲחֵרִים, אֱמֶת נוֹבַעַת מִתּוֹךְ עֹמֶק עַצְמוּתוֹ, שֶׁהוּא נִלְחַם עָלֶיהָ וּמַכְרִיחַ אֶת הָאֲחֵרִים בְּכֹחַ הַהִגָּיוֹן וְהָרֶגֶשׁ כְּאֶחָד לְהוֹדוֹת בָּהּ, אִם בְּכֻלָּהּ אוֹ בְּמִקְצָתָהּ, אוֹ לְפָחוֹת לְהִתְחַשֵּׁב עִמָּהּ.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

הַמְּקוֹרִיּוּת, בְּעוֹד לֹא בָּאָה לִידֵי גִלּוּי בְּצוּרָתָה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ בְּעוֹדָהּ בְּמַצָּב הִיּוּלִי345, הִיא תָּמִיד זָרָה, תָּמִיד תֹּהוּ וָבֹהוּ. מִי לֹא יֵדַע, כִּי רַבִּים מִן הַיּוֹצְרִים בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַיְצִירָה הָאֱנוֹשִׁית, וְדַוְקָא מֵהַיּוֹתֵר מְקוֹרִיִּים, הַיּוֹתֵר גְּאוֹנִיִּים, בְּטֶרֶם שֶׁנּוֹדַע טִבְעָם בָּעוֹלָם, לֹא הָיוּ מוּבָנִים אֲפִלּוּ לְרַבּוֹתֵיהֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמֵר, שֶׁהָיוּ מוּזָרִים בְּעֵינֵי אֲחֵרִים, וְלִפְעָמִים לֹא הָיו דֵי מוּבָנִים אֲפִלּוּ לְעַצְמָם.

(הקונגרס א)

הָעָם, בְּדוֹמֶה לַטֶּבַע, אֵינוֹ נִשְׁמַע לָאָדָם אֶלָּא בְּמִדָּה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵעַ לוֹ, לְחֻקָּיו הָעַצְמִיִּים. רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִדְלוֹת מִתְּהוֹם נִשְׁמַת הָעָם, דְּבָרָיו מִתְקַיְּמִים לְדוֹרוֹת וְיֵשׁ לָהֶם עֵרֶךְ אֱנוֹשִׁי כְּלָלִי, לְמָשָׁל, הַנְּבִיאִים.

(מתוך קריאה א)

בְּכָל דּוֹר, בְּכָל תְּקוּפָה, אִם אֲרֻכָּה אִם קְצָרָה, יֵשׁ הִפְּנוֹזָה שֶׁל חַיִּים מְיֻחֶדֶת, מוֹדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל נַפְשִׁיּוּת וְשֶׁל מַחְשַׁבְתִּיּוּת, שֶׁל אֱמוּנוֹת, דֵּעוֹת, רְגָשִׁים, שֶׁל טַעַם הַחַיִּים וַהֲנָאַת הַחַיִּים. כָּל עֲמָלָם וְכָל מִלְחָמְתָּם שֶׁל הוֹגֵי דֵעוֹת, שֶׁל נְבִיאֵי עָם, שֶׁל שׁוֹקְדִים עַל תַּקָּנַת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, שֶׁל מְבַשְּׂרֵי אִידֵיאָלִים חֲדָשִׁים מְכֻוָּנִים בְּעִקָּר נֶגֶד הַהִפְּנוֹזָה הַזֹּאת.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי אֲחֵרִים יֵשׁ לָה צְלָלִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים. מִצַּד אֶחָד – טִשְׁטוּשׁ הַצּוּרָה346 בְּמִדָּה יְדוּעָה שֶׁל הַמְקַבְּלִים, וּמִצַּד שֵׁנִי – הַבִּטָּחוֹן הַגָּמוּר שֶׁל נוֹתֵן הַתּוֹרָה, כִּי הוּא אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְאֵין לוֹ, אֵיפוֹא, צֹרֶךְ עוֹד לְבַקֵּשׁ תּוֹרָה מִפִּי הַחַיִּים אוֹ מִפִּי הַחַיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים וְהוֹלְכִים. אַתָּה מוֹצֵא, כִּי תַּלְמִידֵיהֶם, וּבְיִחוּד חֲסִידֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹצְרִים הַגְּדוֹלִים, הֵם תָּמִיד יוֹתֵר בְּטוּחִים בְּתוֹרַת רַבָּם מִן הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ. וּמִכָּאן נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְעֶצֶם הַיּוֹצֵר – סַכָּנַת הַוַּדָּאוּת וְהַבִּטָּחוֹן, שֶׁהֵם בְּמוּבָן יָדוּעַ בִּבְחִינַת עֲמִידָה מִלֶּדֶת וַהֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, וּתְהִי כְּבוּשָׁה עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

(מתוך קריאה א)

גָּדוֹל כֹּחַ הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל בִּיצִירָה אוּלַי לֹא פָּחוֹת מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה.347

(הקונגרס א)

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּעַר הַגָּדוֹל, בֶּן זוּגָהּ348 שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא הוּא יוֹצֵר. הַצַּעַר הַגָּדוֹל אֵינוֹ נוֹתֵן לִבְעָלָיו מְנוּחָה, אֲפִלּוּ לְבַקֵּשׁ מְנוּחָה בַּמָּוֶת אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ, כִּי מַה יּוֹעִיל הַמָּוֶת לַמִּצְטַעֵר הַגָּדוֹל, אִם הַצַּעַר נִשְׁאַר בָּעוֹלָם גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ? בְּעַל כָּרְחוֹ הוּא חַי, בְּעַל כָּרְחוֹ הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַצַּעַר הַגָּדוֹל וּבְעַל כָּרְחוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶמְצָעִים לְכָל הַסּוֹבְלִים לָשֵׂאת אוֹתוֹ – וְיוֹצֵר. זֶהוּ אוּלַי הַ“בְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי”349 הַיּוֹתֵר נוֹרָא. אֲבָל הוּא גַּם נֶהְדָּר וְנִשְׂגָּב.

(האדם והטבע א)


הַגְּאוֹנִים וְהַיּוֹצְרִים: מלואים

עֶצֶם הַיְצִירָה הִיא הַהֲאָרָה הַנַּפְשִׁית הַפִּתְאֹמִית, הַהַשָּׂגָה הַמַּבְרִיקָה בִּן־רֶגַע כַּאֲשֶׁר יַבְרִיק הַבָּרָק, מִין שֶפַע עֶלְיוֹן מָשְׁפָּע פִּתְאֹם, מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵדַע הָאָדָם מֵאַיִן וְאֵיךְ, מָשְׁפָּע עַל יְדֵי הִתְרַכְּזוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הַחֲוָיָה, עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַכֹּחַ, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ לְפָנִים “רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”, “הַשְׁרָאָה” וְכַדּוֹמֶה, וְשֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַיּוֹם “אִינְטוּאִיצְיָה”, וְלֹא בִטּוּיָּהּ שֶׁל הַהַשָּׂגָה אוֹ הַצּוּרָה350 שֶׁנוֹתְנִים לַבִּטּוּי הַזֶּה, אִם כִּי עַל הָרֹב מְיַחֲדִים אֶת הַשֵּׁם “יְצִירָה” עַל הַבִּטּוּי וְהַצּוּרָה דַוְקָא. הַבִּטּוּי וְהַצּוּרָה אֵינָם יְצִירָה אֶלָּא בְמִדָּה שֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים כְּלִי־קִבּוּל מַתְאִים לַבָּרָק שֶׁהִבְרִיק, בְמִדָּה שֶׁהֵם נוֹתְנִים לַבָּרָק מַמָּשׁוּת וְצוּרָה שֶׁל אוֹר קַיָּם.

(האדם והטבע ד)

בְּעֶצֶם תְּנוּעוֹת עִיּוּנִיּוֹת, רוּחָנִיּוּת, אֶסְתֵּטִיּוֹת, מוּסָרִיּוֹת, תְּנוּעוֹת שֶׁל דֵּעוֹת, שֶׁל רַעְיוֹנוֹת, שֶׁל תְּבִיעוֹת נַפְשִׁיּוֹת אוֹ שֶׁל כְּמִיהוֹת נַפְשִׁיּוֹת, שׁוֹאֲפוֹת בְּעִקָּר רַק לְשַׁנּוֹת אוֹ לְחַדֵּשׁ אֶת יַחֲסָהּ שֶׁל רוּחַ הָאָדָם אֶל הַחַיִּים הַמּוּכָנִים, אֶל עֶרְכֵי הַחַיִּים, אֶל סִדְרֵי הַחַיִּים, אֶל פְּרִי עֲבוֹדַת הַחַיִּים, וְכֵן הָלְאָה. אֲבָל יְצִירַת עֶצֶם הַחַיִּים הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים, בְּכָל שְׁלֵמוּתָם, יְצִירַת רוּחַ הַחַיִּים מִתּוֹךְ עֶצֶם החֹֹמֶר שֶׁבְּכָל חַיִּים, שֶׁאֵין חַיִּים בִּלְעָדָיו כְּמוֹ שֶׁאֵין חַיִּים בְּלִי רוּחַ, אֵינָהּ מֵעִנְיָנָן. הֵן אֵינָן מְחַיְּבוֹת אֶת נוֹשְׂאֵיהֶן לְשַׁנּוֹת בְּחַיֵּיהֶם מִן הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבַע הַמִּשְׁטָר הַפָּרָזִיטִי כְלוּם. נוֹשְׂאֵיהֶן יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, שַׁלִּיטִים בִּרְכוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא פְּרִי עֲמַל אֲחֵרִים, לְקַבֵּל בְּעַד חִבּוּרֵיהֶם אוֹ בְעַד יְצִירָתָם הָאִינְטֶלִיגֶנְטִית שָׂכָר עָשִׁיר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפִי מַצַּב הַכַּלְכָּלָה שֶׁל הַזְּמָן בְּשׁוּּם פָּנִים לִהְיוֹת פְּרִי עֲבוֹדָתָם, לִחְיוֹת חַיִּים עֲשִׁירִים, זֹאת אוֹמֶרֶת בְּעֶצֶם – לִהְיוֹת פָּרָזִיטִים. יְכוֹלִים רוֹפְאִים, צַיָּרִים, פַּסָּלִים, אַקְטוֹרִים גְּאוֹנִים לִהְיוֹת דַּוְקָא לַעֲשִׁירִים, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ בָּזֶה שׁוּם פְּסוּל, אוֹ לַחֲשׁוֹב לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָם, בְּהַקְדִּישָׁם חֵלֶק מִזְּמַנָּם לֹא לַעֲשִׁירִים בְּתוֹר מַעֲשֵׂה צְדָקָה, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ, כִּי הָעֶלְבּוֹן וְהַזִּיּוּף שֶׁבּוֹ יְתֵרִים עַל עֶרְכּוֹ הָאֱנוֹשִׁי הָאֲמִתִּי. יְכוֹלִים הֵם בִּכְלָל לִהְיוֹת עוֹזְרִים פְּעִילִים לְקִיּוּם הַסֵּדֶר הַפָּרָזִיטִי בְתוֹר מַמְצִיאִים אַמְצָעוֹת טֶכְנִיּוֹת מוֹעִילוֹת לַסֵּדֶר הַזֶּה, בְּתוֹר מְנַהֲלֵי עֲסָקִים וְכַדּוֹמֶה. וְעֶמְדָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הָרוּחַ, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד, בְּיַחַס לַעֲשִׁירִים, הִיא עֶמְדָה שֶׁכֻּלָּהּ אוֹמֶרֶת כָּבוֹד לְבַעֲלֵי הַכֶּסֶף, וְלֹא טוֹבִים בְּמוּבָן זֶה גַם אֵלֶּה מֵאַנְשֵׁי הָרוּחַ וְהַהַשְׂכָּלָה, הַנִּשְׁבָּעִים לְדֶגֶל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה אוֹ תְנוּעַת הַפּוֹעֲלִים, הָעוֹמְדִים בְּתוֹכָהּ בְּתוֹר עוֹזְרִים אוֹ בְרֹאשָׁהּ בְּתוֹר מְנַהֲלִים, אוֹ אֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶׁכָּתְבוּ וְנָתְנוּ אֶת תּוֹרַת הַתְּנוּעָה לְפִי הַשְׁקָפָתָם. גַּם הֵם אֵינָם רוֹאִים חוֹבָה לְעַצְמָם לְשַׁנּוֹת אֶת אֹפֶן חַיֵּיהֶם הַכַּלְכָּלִיִּים וְהָרוּחָנִים יַחַד בְּאֹפֶן מַתְאִים לִתְבִיעַת רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה. גַּם הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים, לְהִתְעַשֵּׁר מֵחִבּוּרֵיהֶם וְכַדּוֹמֶה, לִחְיוֹת חַיִּים עֲשִׁירִים, הַכֹּל בְּרוּחוֹ וּלְחִזּוּקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַסֵּדֶר שֶׁהֵם נִלְחָמִים בּוֹ. וְלֹא הֵם וְלֹא אֲחֵרִים אֵינָם רוֹאִים בָּזֶה שׁוּם סְתִירָה.

(הסופרים והעובדים ב)

חָסֵר בִּתְנוּעַת הָרוּחַ, הַחֹמֶר, הַמַּמָּשִׁיּוּת הַחִיּוּנִית, הַקַּרְקַע הַמּוּצָק, אִי־הָאֶמְצָעִיּוּת הַהֲוָיָתִית, חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. כְּשֶׁאָדָם מִן הַצַּד בָּא מִן הַחַיִּים וְהָעֲבוֹדָה אֶל הַסְּפֵרָה הַזֹּאת שֶׁל שׁוֹאֲפִים לְחִדּוּשׁ הַחַיִּים מִצַּד הָרוּחַ, לְחִדּוּשׁ הָרוּחַ בְּאֵיזֶה מִקְצֹעַ שֶׁהוּא, נִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים, כְּאִלּוּ הוּא עָבַר פִּתְאֹם מִן הַשָּׂדֶה בְכָל פַּשְׁטוּתוֹ, אִי־אֶמְצָעִיּוּתוֹ, בְּכָל חֹסֶר הַלִּטּוּשׁ, הַגֵּהוּץ וְהַהִדּוּר שֶׁלּוֹ, בְּכָל הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה שֶׁבּוֹ, בְּכָל פְּלִישׁוּתוֹ לְכָל הַמֶּרְחָבִים וּלְכָל הַמַּעֲמַקִּים לְאֵין־סוֹף, יָשָׁר אֶל סָלוֹן נֶהְדָּר מֵהַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹ אֶל הֵיכָל גָּדוֹל מְפֹאָר וּמְרוֹמָם, סֵמֶל הַתִּפְאֶרֶת. פֹּה חַיִּים, חוֹשְׁבִים, מַרְגִּישִׁים לֹא בַחוּץ, בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא בְכָל אֲשֶׁר חַיִּים, חוֹשְׁבִים בְּנֵי־תְמוּתָה פְשׁוּטִים: בַּשָּׂדֶה, בָּרְחוֹב, בַּשּׁוּק, בְּבֵית־הָעֲבוֹדָה וְכַדּוֹמֶה, כִּי אִם בַּהֵיכָל. לֹא סְתָם חַיִּים, חוֹשְׁבִים, מַרְגִּישִׁים, כִּי אִם כְּאִלּוּ מְכַהֲנִים פְּאֵר בַּעֲבוֹדַת הַחַיִּים, הַמַּחֲשָׁבָה, הַהַרְגָּשָׁה. כְּאִלּוּ תֹּאמַר: חַיִּים לְשֵׁם חַיִּים, חוֹשְׁבִים לְשֵׁם מַחֲשָׁבָה, מַרְגִּישִׁים לְשֵׁם הַרְגָּשָׁה. מִין אָמָּנוּת לְשֵׁם אָמָּנוּת. לֹא עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת הַכִּעוּר, הַתִּפְלוּת וְהַזֻּהֲמָה שֶׁבַּחַיִּים וְגַם אֶת הַטִּמְטוּם הָרַע וְהָאַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּחַיִּים, כְּלוֹמֵר מַרְגִּישׁ בְּצַעֲרָם וּבְעֶלְבּוֹנָם שֶׁל כָּל חַיִּים, גַּם שֶׁלְךָ גַּם שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁל כָּל בְּרִיאָה חַיָּה, שֶׁגַַּם הֵם חֵלֶק מֵחַיֶּיךָ אוֹ שֶׁהֵם חַיֶּיךָ לְעֹמֶק, וְעַל, כָּרְחֲךָ אַתָּה חוֹשֵׁב, מְבַקֵּשׁ מוֹצָא, מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ – מִבְּלִי שְׁאוֹל הַרְבֵּה אִם תִּמְצָא – כִּי הַחַיִּים, חַיֶּיךָ אַתָּה וְהַחַיִּים בִּכְלָל, לֹא יִהְיוּ כָל־כַּךְ מְכֹעָרִים, תְּפֵלִים, מְזֹהָמִים וְגַם לֹא כָל כַּךְ מְטֻמְטָמִים, רָעִים, אַכְזָרִיִּים, וְגַם עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חוֹלֵם לִפְעָמִים עַל חַיִּים גְּדוֹלִים, עֶלְיוֹנִים. לֹא! הָעִקָּר הוּא, כִּי אַתָּה תִחְיֶה, תַּרְגִּישׁ, תַּחְשֹׁב כִּדְקָא יָאוּת351, אִם בְּעַלְמָא דִקְשׁוֹט אוֹ בְעָלְמָא דִגְבוּרָה עִלָּאָה352, כִּי אַתָּה (אוֹ הָאָדָם שֶׁל הֶעָתִיד) תִּהְיֶה מִין פְּרִי עֵץ הָדָר, מִין פְּאֵר, מִין עֶצֶם לְהַעֲרָצָה וּלְמוֹפֵת אוֹ לְהִשְׁתּוֹמְמוּת וּלְיִרְאָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק, בְּאֵיזוֹ צוּרָה יָאוּת יוֹתֵר, נָאֶה יוֹתֵר לִחְיוֹת, לְהַרְגִּישׁ, לַחֲשׁוֹב: אִם בְּצוּרַת אָדָם מוּסָרִי, צַדִּיק, שׁוֹמֵר מוּסָר וּמְקַבֵּל עָלָיו עֹל שֶׁל חוֹבָה, נִשְׁמָע לִתְבִיעוֹת הַכְּלָל, מַכִּיר בִּזְכוּת אָדָם שֶׁל כָּל נִבְרָא בַצֶּלֶם וְאוּלַי גַם בִּזְכוּת חַיִּים שֶׁל כָּל בִּרְיָה חַיָּה, חַי חַיֵּי יֹשֶׁר, חֶסֶד וּצְדָקָה עַד לַשָּׁמַיִם, אוֹ בְּצוּרַת גִּבּוֹר, יָחִיד, מוֹרֵד, אָדָם עֶלְיוֹן, חַי בְלִי גְדָרִים, בְּלִי חוֹבָה, אֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב עִם שׁוּם כְּלָל, עִם שׁוּם זְכוּת אָדָם שֶׁל אֲחֵרִים וְלֹא עִם שׁוּם מוּסָר, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְהָבִיא לִידֵי גִלּוּי אֶת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הַכַּבִּירִים, הָעֲמֻקִּים, הַמִּתְגַּבְּרִים כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, חַי חַיֵּי גְדֻלָּה, גְּבוּרָה וְתִפְאֶרֶת עַד הַתְּהוֹם. הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁל הַצְּרָכִים הַכַּלְכָּלִיִּים, כְּגוֹן אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, בֶּגֶד, דִּירָה וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר הָרֹב הַגָּדוֹל שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם עָמֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּזֵעַת אַפָּיו, בְּמֵיטַב כּחוֹתָיו, מֹחוֹ וְדָמוֹ בַהֲכָנָתָם, אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה אַף כִּמְלֹא נִימָא. שְׁנֵי עוֹלָמוֹת – שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת. הַמּוּסָר שֶׁל הַיֹּשֶׁר וְהַצֶּדֶק מְחַיֵּב, כַּמוּבָן, כִּי הַצְּרָכִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ נִרְכָּשִׁים בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק, כְּלוֹמֵר, נִקְנִים בְּכֶסֶף מָלֵא. וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא? כַּמּוּבָן, נִרְכָּשׁ בְּאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים, כְּגוֹן בְּמִסְחָר כָּשֵׁר, בְּתַעֲשִׂיָּה כְשֵׁרָה, בַּעֲבוֹדָה אִינְטֶלִיגֶנְטִית כְּשֵׁרָה וְכַדּוֹמֶה. וְאִי־הַמּוּסָר, אוֹ הַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַגְּדֻלָּה, הַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת אֵינוֹ מְחַיֵּב דַּוְקָא יֹשֶׁר וָצֶדֶק, אֲבָל מְחַיֵּב, שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ נִרְכָּשִׁים בְּאֶמְצָעִים לֹא־הֲגוּנִים, בְּאֶמְצָעִים שֶׁל כִּעוּר, חֻלְשָׁה, קַטְנוּת, שִׁפְלוּת. אוּלָם עֹשֶׁר אֵינוֹ פָסוּל כְּלָל. אֲבָל עַל פִּי הָאֱמֶת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר, יוֹתֵר מִכְּפִי הַמַּגִּיעַ לוֹ בֶאֱמֶת וְבְצֶדֶק, הֲרֵי הוּא לֹא גָדוֹל וְלֹא גִבּוֹר, כִּי אִם פָּשׁוּט פָּרָזִיט.353

(הסופרים והעובדים ב)

הַהִתְבַּדְּלוּת שֶׁל אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְהַהַשְׂכָּלָה מֵעַל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה גוֹרֶמֶת, כִּי תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה נִשְׁאֶרֶת מְקֻפַּחַת מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה וְהָרוּחַ. מִכַּאן אוֹתוֹ חֹסֶר־הָרוּחַ, חֹסֶר אוֹתוֹ הָעֹמֶק הַחִיּוּנִי, אוֹתוֹ הַמֶּרְחָק וְהַמָּעוּף, אוֹתָהּ הַיְכֹלֶת לְהַקִיף אֶת כָּל הַחַיִּים, לַחֲבוֹק עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָהּ לִתְנוּעָה אֱנוֹשִׁית בְּמִדָּה עֶלְיוֹנָה, לִכְעֵין תְּנוּעָה דָתִית. תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה לֹא יָלְדָה עוֹד, וְאֵין לִרְאוֹת בָּהּ סִמָּנִים שֶׁל יְכֹלֶת לָלֶדֶת, מִתּוֹךְ עַצְמָהּ מַחֲשָׁבָה וְשִׁירָה, מַחֲשָׁבָה אֱנוֹשִׁית לְכָל הֶקֵּפָהּ וְעָמְקָהּ וְכֹחַ־הַמָּעוּף שֶׁלָּהּ, וְכֵן שִׁירַת חַיִּים שְׁלֵמָה, שִׁירַת עוֹלָם וִיצִירָה עֶלְיוֹנָה, וְלֹא רַק מַחֲשָׁבָה חַד־צְדָדִית הַמַּעֲמִידָה אֶת כָּל הַחַיִּים עַל הַכַּלְכָּלָה, אוֹ מַחֲשָׁבָה מִפְלַגְתִּית אוֹ מַעֲמָדִית עַל הָעִנְיָנִים הַמַּעֲמָדִיִּים אוֹ הַקְּרוֹבִים לָהֶם, וְכֵן לֹא רַק שִׁירָה שֶׁל קִינוֹת עַל מַר־גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד אוֹ בִכְלָל שִׁירָה מַעֲמָדִית וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. כִּי כֹּחוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַשִּׁירָה רֻבָּם כְּכֻלָּם, אֲפִלּוּ אִם הֵם נִמְצָאִים בְּתוֹךְ תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה, אֵין עֲבוֹדַת חַיֵּיהֶם קְבוּעָה בְתוֹר עֲנִיבָה בְּאֶרֶג הַחַיִּים שֶׁל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה, וְאֵין מַחֲשַׁבְתָּם וְשִׁירָתָם, עַד כַּמָּה שֶׁהֵן אֱנוֹשִׁיּוֹת כְּלָלִיּוֹת וְלֹא מַעֲמָדִיּוֹת, בָּאוֹת מִשָּׁם, כִּי אִם מֵאוֹתוֹ אֶרֶג הַחַיִּים, שֶׁהָעֲבוֹדָה בָאָה לֶאֱרוֹג אַחֵר תַּחְתָּיו. וַאֲפִלּוּ תוֹרַת הַתְּנוּעָה גוּפָא בָאָה מֵאוֹתוֹ הָאֶרֶג. וְאֵין פֶּלֶא שֶׁהִיא כָל כַּךְ חַד־צְדָדִית, כָּל כַּךְ מְצֻמְצֶמֶת, כָּל כַּךְ מְחֻסֶרֶת רוּחַ חַיִּים וּמֶרְחַבְיָהָּ, כָּל כַּךְ סְמוּיָה מֵהַכֹּחוֹת הָאֱנוֹשִׁיִּים־הַקּוֹסְמִיִּים, שֶׁהֵם הֵם יוֹצְרֵי הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים, כְּמוֹ הַיְסוֹד הַלְּאֻמִּי, הַדָּתִי וְכַדּוֹמֶה. לְפִיכָךְ, גַּם אֵלֶּה הַבָּאִים לְהַעֲמִיד אֶת תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה עַל הָרוּחַ, לֹא יוֹעִילוּ לָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּעֲלֵי הַחֹמֶר, כָּל עוֹד הָרוּחַ, שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַכְנִיס בָּהּ, לֹא נוֹצְרָה מִתּוֹכָהּ, מִתּוֹךְ עֶצֶם עֲבוֹדַת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ. גַּם זֶה מִין רוּחָנִיּוּת עַרְטִילָאִית, אִם לֹא דִמְיוֹנִית.354

(הסופרים והעובדים ב)


2. מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים    🔗

מֶנְדֶּלִי הוּא יְהוּדִי פִּקְחִי, פִּקֵּחַ מְאֹד. אֶת הַפִּקְחָנוּת הַיְּהוּדִית עִם בַּת־לִוְיָתָהּ הַטִּפְּשִׁית הַהוֹזָה, אוֹ הַהֲזָיָה הַטִּפְּשִׁית, וּבִכְלָל כָּל אוֹתָם הַצְּדָדִים הַחוֹלָנִיִּים, הַמְגֹחָכִים וְהַמְכֹעָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי הַמֹּחִיּוּת הָאֲוִירִית355 וְהַדִּמְיוֹן הַחוֹלֶה, שֶׁרַק בָּהֶם קָשׁוּר הַיְּהוּדִי הַגָּלוּתִי בִּסְבִיבָתוֹ הַגָּלוּתִית, וּבִכְלָל בְּכָל הַחַיִּים הָרְחָבִים וְהַטֶּבַע הַחַי, שֶׁגַּם הֵם הִנָּם לְגַבֵּי הַיְּהוּדִי הַגָּלוּתִי בִּבְחִינַת “שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא”356 – אֶת כָּל אֵלֶּה רָאָה מֶנְדֶּלִי וְהִשִּׂיג הַשָּׂגָה עֲמֻקָּה וּשְׁלֵמָה וְצִיּרָם בְּאֳמָנוּת רַבָּה. אוּלָם אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית הַחַיָּה, הַקְּבוּרָה חַיִּים, הַמִּתְרַסֶּקֶת וְהַנֶּחֱנֶקֶת תַּחַת שִׁכְבַת הַקֶּרַח הַנּוֹרָא, אֶת תְּהוֹם הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית לֹא הֶעֱמִיק מֵעוֹלָם לִרְאוֹת יוֹתֵר, מִמַּה שֶּׁרוֹאֶה מַשְׂכִּיל יְהוּדִי מֻשְׁבָּע, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּשְׁרוֹן לִהִסְתַּכְּלוּת אֳמָנוּתִית, מִמְּרוֹם הָאִינְטוּאִיצִיָּה357 הַמַּשְׂכִּילִית שֶׁלּוֹ.

(מכתבים תרע"ח ה)


3. אַחַד הָעָם    🔗

אַחַד הָעָם הוּא אִישׁ לֵב וְאִישׁ רוּחַ לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁהוּא אִישׁ מַחֲשָׁבוֹת, אוּלַי גַם לֹא יוֹתֵר, אוּלַי אֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים מֵעֲנָפָיו, אֲבָל גַּם לֹא מוּעָטִים. הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ מִתּוֹךְ עַצְמוֹ, מִתּוֹךְ שָׁרָשֵׁי נִשְׁמָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין בַּשָּׁרָשִׁים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ. עַל כֵּן הוּא כָּל כָּךְ שָׁלֵם וְכָל כָּךְ עָמֹק בִּגְבוּל הַמַּחֲשָׁבָה הַנִּגְלָה358, אֲבָל לְעוֹלָם לֹא תִּשְׁמַע חֲבִיטַת כַּנְפֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּכֹּתֶל הַמַּקִּיף אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה, בְּהִתְפָּרְצָהּ לָצֵאת מִתּוֹכוֹ. אֵין אֶצְלוֹ359 שְׁאִיפָה, אֵין בְּרוּחוֹ דָּבָר דּוֹחֵף אוֹתוֹ לְיַשֵּׁב360 מַה שֶׁאֵין לְיַשֵּׁב, לִמְצוֹא תְּשוּבָה עַל מַה שֶּׁאֵין לִמְצוֹא תְּשוּבָה. עַל כֵּן לֹא תָּמִיד הוּא יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַמִּתְפָּרְצִים לָצֵאת.

(מכתב שלא נשלה בזמנו ד)

אַחַד הָעָם הוּא עַצְמוֹ. שֶׁבַח יוֹתֵר גָּדוֹל לְאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בַּזְּמָן הַזֶּה, בְּיִחוּד בְּקִרְבֵּנוּ, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. וּבָזֶה הִשְׁפִּיעַ הַרְבֵּה גַם עַל אֲחֵרִים.

(מכתבים מא"י ב)

מִי שֶׁזּוֹכֵר. בְּאֵיזֶה זְמָן הִבִּיעַ אַחַד הָעָם אֶת דֵּעוֹתָיו הָעִקָּרִיּוֹת, אֵיזוֹ רוּחוֹת הָיוּ מְנַשְּׁבוֹת אָז בְּעוֹלָמֵנוּ, מִי שֶׁזּוֹכֵר כִּי מַה שֶּׁכָּתְבוּ אָז אֲחֵרִים הָיָה בְּרֻבּוֹ מְסֻגָּל רַק לְהָבִיא לִידֵי הִתְמַרְמְרוּת וְלִידֵי דִכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ אֶת כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם, – מִי שֶׁזּוֹכֵר אֶת זֶה לֹא יוּכַל לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בְּכָל כֹּחַ נִשְׁמָתוֹ אֶת כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל אַחַד הָעָם.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

אֵין לְךָ סוֹפֵר שֵׁנִי בְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲסִידִים וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה מִתְנַגְּדִים, כְּמוֹ לְאַחַד הָעָם. מְעַטִּים מְאֹד בְּקֶרֶב חוֹשְׁבֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִנָּם לֹא מֵחֲסִידָיו וְלֹא מִמִּתְנַגְּדָיו שֶׁל אַחַד הָעָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, וְאֶל דֵּעוֹתָיו – בַּבִּקֹּרֶת הָרְאוּיָה לָהֶן. גַּם מִתְנַגְּדָיו אֵינָם בְּרֻבָּם אֶלָּא “חֲסִידָיו מִצַּד שְׂמֹאל”, כִּי גַם הֵם מֻשְׁפָּעִים מִמֶּנּוּ וּמַרְגִּישִׁים, אִם בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה אוֹ לֹא בְּרוּרָה, אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲסִידָיו מֻשְׁפָּעִים בְּחִיּוּב, וְהֵם בִּשְׁלִילָה, אוֹ שֶׁהַלָּלוּ מִתְיַחֲסִים אֶל הַשְׁפָּעָתוֹ בְּחִיּוּב, וְהַלָּלוּ בִּשְׁלִילָה.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

אֵין לָנוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּאַחַד הָעָם. לֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם לֹא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַחַד הָעָם וְלֹא מֵחֲסִידָיו, אֲבָל אֶת עֶרְכּוֹ יָדַעְתִּי לְהַעֲרִיךְ תָּמִיד כָּרָאוּי.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


אַחַד־הָעָם: מלואים

אַחַד־הָעָם הוּא בְעִקָּר בַּעַל שִׁלְטוֹן הַשֵּׂכֶל, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים אֵינוֹ רַצְיוֹנָלִיסְט יָבֵשׁ.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

אֲפִלּוּ סוֹפֵר כְּאַחַד־הָעָם, אֲשֶׁר רַעְיוֹנוֹ עַל דְּבַר מֶרְכָּז רוּחָנִי הָיָה צָרִיךְ לִכְאוֹרָה לְחַיְּבוֹ לִרְאוֹת בְּעוֹבְדִים אֶת הַמַּגְשִׁימִים הַיּוֹתֵר נֶאֱמָנִים, הַיּוֹתֵר פְּעִילִים שֶׁל רַעְיוֹנוֹ, אִם הָרוּחַ שֶׁהוּא דוֹגֵל בִּשְׁמָהּ הוּא רוּחַ חַיִּים וְלֹא רוּחָנִיּוּת עַרְטִלָּאִית, אֲפִלּוּ הוּא עוֹמֵד אִם לֹא כְנֶגֶד, בְכָל אֹפֶן מִנֶּגֶד לְעוֹבְדִים וְלַעֲבוֹדָתָם.

(הסופרים והעובדים ב)

עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת – אַחַד־הָעָם וּבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי – הָיָה בְעֶצֶם אַךְ וְרַק בָּזֶה: הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן אָמַר: הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית בְּשְׁאִיפָתֵנוּ לְהִתְחַדְּשׁוּת וְלִתְחִיָּה הִיא – אָנוּ בְעַצְמֵנוּ, “הָאֲנִי” הַלְּאֻמִּי שֶׁלָּנוּ, אֶת הַכֹּל אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵאֲחֵרִים, אֶת הַכֹּל אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת, רַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשָּׁאֵר אֲנַחְנוּ. אוֹ “הָאֲנִי” בַמּוּבָן הַלְּאֻמִּי צָרִיךּ לְהִשָּׁאֵר “אֲנִי”. וְהַקּוֹל הַשֵּׁנִי עָשָׂה, אִם מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אֶת הָאֲחֵרִים לְמֶרְכַּז הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּאֲחֵרִים צָרִיךְ שֶׁיִהְיֶה גַם בָּנוּ, וּמַה שֶּׁאֵין בַּאֲחֵרִים הֲרֵי הוּא פִגּוּל, וְכַדּוֹמֶה.

(מכתבים תרע"א ה)


4. מ.י. בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי    🔗

אַחַד הָעָם אֲשֶׁר הֵגֵן בְּכָל תֹּקֶף עַל שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹמֶנְט הַלְאֻמִּי בַּנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִי, עַל כָּל תְּכוּנוֹתֵינוּ הַנַּפְשִׁיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן, כְּלוֹמֵר, כְּמוֹ שֶׁהֵן יְכוֹלוֹת וּצְרִיכוֹת לִהְיוֹת, הוֹעִיל הַרְבֵּה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַיָּחִיד מִבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי. בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי הָרַס בִּימִינוֹ מַה שֶּׁבָּנָה בִּשְׂמֹאלוֹ, הָרַס מִן הַצַּד הַנַּפְשִׁי מַה שֶּׁבָּנָה מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה.

(מכתבים מא"י ב)

מִצַּד כִּשְׁרוֹן הַמַּחֲשָׁבָה וְהַיְצִירָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ בְּבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי בַּכֹּחַ361, מִצַּד הַלַּבִּירִינְטִים362 הַנִּפְלָאִים שֶׁבְּמֹחוֹ וְהַתְּהוֹמוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, אֵינֶנִּי מַכִּיר בְּעוֹלָמֵנוּ הַיְּהוּדִי סוֹפֵר, שֶׁיִּהְיֶה דוֹמֶה לוֹ בִּמְקוֹרִיּוּתוֹ, אֲבָל בַּפֹעַל, בַּמֶּה שֶׁכָּתַב, אֵינְךָ רוֹאֶה בּוֹ אוֹתָהּ הַמְּקוֹרִיּוּת שֶׁרָאִיתָ בּוֹ בַּכֹּחַ.

(ממכתביו הפרטיים של מהגר ב)

בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי הִנֵּהוּ לְפִי תְּכוּנַת נַפְְשׁוֹ הַיְסוֹדִית יְהוּדִי “יַבְנָאִי”363 מֵאֵין כָּמוֹהוּ. בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי הֵצִיץ וְנִפְגַּע364, נִפְגַּע בְּעֹמֶק עַצְמוּתוֹ, בִּיסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁבּוֹ, בְּעִקָּר הַיֵּשׁ שֶׁבּוֹ. הוּא רָאָה אוֹר גָּדוֹל בְּמַעֲרָב365 – וְלֹא רָאָה אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בְּנִשְׁמָתוֹ, כִּי גָנוּז הוּא בְּעֹמֶק נוֹרָא וְקָשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית גְּנָזָיו, לְפִי שֶׁכֹּחוֹת עֲנָקִיִּים דְּרוּשִׁים לָזֶה, כֹּחוֹת גְּדוֹלִים אֲפִלּוּ מִכֹּחוֹתָיו שֶׁל נִיטשֶׁה366. מַצָּבֵנוּ בְּתוֹר עָם גָּלוּתִי, שֶׁאֵין לוֹ תַּרְבּוּת חַיָּה367 מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאֵין כֹּחַ הַיְצִירָה שֶׁלּוֹ חַי וּפוֹעֵל בְּלִי הֶפְסֵק וְשֶׁאֵין בִּטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ וּבְכֹחַ הַיְצִירָה שֶׁל עַצְמוֹ קַיָּם אֶלָּא בְּשָעָה שֶׁהוּא מִתְיַחֵד עִם עַצְמוֹ368, אֲבָל אֵינוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי אוֹרָם הַגָּלוּי שֶׁל אֲחֵרִים – מַצָּבֵנוּ גָרַם, שֶׁהָאָדָם, שֶׁהָיָה אוּלַי הַיּוֹתֵר מֻכְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹר חָדָשׁ בְּעוֹלָמֵנוּ אָנוּ, לְהַרְאוֹת דֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל לִבְרֹא עוֹלָם חָדָשׁ מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ, רָאָה עוֹלָם גָּדוֹל וְאוֹר גָּדוֹל אֵצֶל אֲחֵרִים, וּבִטֵּל אֶת אוֹר עַצְמוֹ וְאֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל עַצְמוֹ – וְהִתְבַּטֵּל369. לֹא הָיָה בּוֹ מִכֹּחוֹ שֶׁל נִיטשֶׁה לַהֲפוֹךְ אֶת כָּל קַעֲרוֹתֵיהֶם370 שֶׁל אֲחֵרִים עַל מְנָת לְהַעֲמִיד אֶת קַעֲרָתוֹ הוּא, וְעַל כֵּן הָפַךְ אֶת קַעֲרַת עַצְמוֹ; לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַחֲרִיב עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים עַל מְנָת לִבְרֹא בִּמְקוֹמָם אֶת עוֹלָמוֹ הוּא, וְעַל כֵּן הֶחֱרִיב אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. לֹא הָיָה בּוֹ מִכֹּחוֹ שֶׁל נִיטשֶׁה371 לֵאמֹר: “אֲנִי וְלֹא אֲחֵר”, עַל כֵּן לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לֵאמֹר: “אֲנִי וְלֹא אֲחֵרִים”. וְעַל כֵּן אָמַר: אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲחֵרִים, בִּמְקוֹם לִלְמֹד אֶל דַּרְכּוֹ שֶׁל נִיטשֶׁה הַיָּחִיד, בִּמְקוֹם לְגַלּוֹת מֶרְחַקִּים חֲדָשִׁים, תְּהוֹמוֹת חֲדָשׁוֹת, אוֹרוֹת חֲדָשִׁים בִּסְפֵירָתוֹ הוּא וּלְתִתָּהּ עֶלְיוֹנָה עַל כָּל הַסְּפֵירוֹת, הוּא מְקַבֵּל תּוֹרַת נִיטשֶׁה כְּכָל הַמְקַבְּלִים תּוֹרָה מִמִּי שֶׁרוֹצֶה לָתֵת לָהֶם וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ, עִם כָּל עַצְמוּתוֹ, פֵּרוּשׁ עַל הָ“אֲנִי” שֶׁל נִיטשֶׁה!

(מכתבים מא"י ב)


מ. י. בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי: מלואים

אֲנִי הָיִיתִי מִמִּתְנַגְּדָיו הַיּוֹתֵר קִיצוֹנִים שֶׁל בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי, וְהִנְנִי גַם עַתָּה מִתְנַגְּדוֹ.

(מכתבים תרע"א ה)


5. י.ח. בְּרֶנֶר    🔗

לְעַצְמוּת לְאֻמִּית372 שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם, לֹא כֹּחַ הַגּוּף וְלֹא כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ, לֹא רְגָשׁוֹת אִישִׁיִּים וְלֹא רֶגֶשׁ לְאֻמִּי, לֹא רֶגֶשׁ מְדִינִי וְלֹא רֶגֶשׁ דָּתִי – לְעַצְמוּת לְאֻמִּית כָּזֹאת אֵין תַקָּנָה עוֹלָמִית373, וְלֹא יוֹעִילוּ לָהּ כָּל סְגֻלּוֹת וְכָל קָמֵיעוֹת374 וְכָל לְחָשִׁים375, מֵעֵין צִדּוּק הַדִּין376 וְהַעֲלָאַת עַצְמָהּ עַל עַצְמָהּ וְכַדּוֹמֶה. יְהוּדִי בַּעַל נֶפֶשׁ חָפְשִׁי בְּדֵעוֹת וּבְרוּחַ, הַשּׁוֹאֵף לְפִי מִדַּת כֹּחוֹ לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים, אָסוּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת קִיּוּמָהּ שֶׁל עַצְמוּת לְאֻמִּית רְקוּבָה כָּזֹאת. וְאִם הוּא אֵינוֹ מַתִּיר לְעַצְמוֹ אוֹ שֶׁאֵין בּוֹ דֵי כֹּחַ לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים, עָלָיו לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו הַלְאֻמִּיִּים וְלִשְׁאוף לְהִתְבּוֹלֵל בְּעָם בָּרִיא, בְּתִקְוָה, כִּי עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת הַדָּמִים אוּלַי יְתֻקַּן הַמְעֻוָּת הַהִסְטוֹרִי לְפָחוֹת בִּפְרָטִים.

(הערכת עצמנו ג)


י.ח. בְּרֶנֶר: מלואים

בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה לִקּוּי הַרְגָּשַׁת עַצְמוּתֵנוּ, הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי אֲחֵרִים, טִשְׁטוּשׁ עַצְמוּתֵנוּ, בּוֹ בְמָקוֹם רוֹאֶה בְּרֶנֶר הִתְבַּלְּטְּוּת עַצְמוּתֵנוּ בְאֹפֶן מְכֹעָר, בִּטָּחוֹן פִּרְאִי בְעַצְמֵנוּ, הוֹנָאַת עַצְמֵנוּ, חִיּוּנִיּוּת יְהוּדִית־סוּסִית רַבָּה, וּמֵאֲחוֹרֵי הַנְּקֻדָּה גוּפָא, שֶׁהוּא רוֹאֶה רַק חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֲנִי רוֹאֶה אוֹר גָּדוֹל.

(הערכת עצמנו ג)

עֶצֶם צֶלֶם־הַבַּלָּהוֹת, שֶׁעָלָה לְךָ מִצּוּרָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְשֶׁכָּל כַּךְ עָמַלְתָּ בְּשִׁכְלוּלוֹ, צֶלֶם־בַּלָּהוֹת, שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם כְּלוּם, שֶׁאֵינוֹ אֲפִלּוּ בִרְיָה חַיָּה, כִּי אִם צֶלֶם־בַּלָּהוֹת סְתָם, מֵעֵין אֵלֶּה שֶׁמַּעֲמִידִים בְּגִנַּת־יָרָק בִּשְׁבִיל לְהַפְחִיד אֶת הַצִּפֳּרִים, צֶלֶם־בַּלָּהוֹת כָּזֶה לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, צֶלֶם־בַּלָּהוֹת כָּזֶה אֵינוֹ דָבָר חַי וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. מִין בְּרִיאָה מְשֻׁנָּה כָזֹאת יָכְלָה אוּלַי לְהִבָּרֵא רַק בְּדִמְיוֹנָם שֶׁל כּוֹתְבֵי רוֹמָנִים מִן הַמִּין הַיָּדוּעַ, וְלוּ הָיִיתִי רוֹצֶה לְעָנְשְׁךָ קָשֶׁה, מְסֻפְּקַנִי, אִם הָיִיתִי יָכוֹל לְהַמְצִיא בִשְׁבִילְךָ, בִּשְׁבִיל הָאָמָּן הַחַי חַיֵּי נְשָׁמוֹת בְּעוֹלַם הָאָמָּנוּת, עֹנֶשׁ קָשֶׁה כָזֶה שֶׁעָנַשְתָּ אֶת עַצְמְךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ מִתַּחַת יָדְךָ יְצִירָה מְשֻׁנָּה377 כָזֹאת, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ בָּזֶה אֲפִלּוּ. הַפּוּבְּלִיצִיסְט, בַּעַל הַטֶּנְדֶנְצִיָּה הַדֶּסְפּוֹטִית שֶׁבְּךָ, עָנַשׁ כַּהֲלָכָה, מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, אֶת הָאָמָּן שֶׁבְּךָ, אַף גַּם אֶת הַמְבַקֵּר שֶׁבְּךָ לֹא נִקָּה עַל חַטָּאתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁחָטָא הוּא עַצְמוֹ מִתּוֹךְ הַפְּנוֹז שֶׁל הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי הַתַּרְבּוּת הָאֵירָפִּית, בִּפְנֵי הַחַיִּים הָאֵירָפִּיִּים.

(הערכת עצמנו ג)

עַל פֶּצַע לְאֻמִּי מְסֻכָּן יוּכַל הַלֵּב הַחַי לִכְאוֹב עַד כְּדֵי טֵרוּף־הַדַּעַת, לְהִתְפַּקֵּעַ מִכְּאֵב, אֲבָל הַאִם יוּכַל לִשְׁפּוֹךְ לְתוֹךְ פֶּצַע אָנוּשׁ כָּזֶה רַעַל שׁוֹפְכִין?

(הערכת עצמנו ג)

קַטֵּגוֹרִיָּה כָזֹאת בְלִי יְסוֹד, קָרִיקָטוּרָה גְרוּעָה אֵינָהּ הַעֲרָכָה עַצְמִית. קָרִיקָטוּרָה כָזֹאת אוֹ מֵעֵין־זֹאת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִצּוּרָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וְשֶׁל כָּל עָם, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יְדִיעַת חַיָּיו שֶׁל הַמְצֻיָּר בִּכְלָלָם וּבְכָל פִּרְטֵיהֶם, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת שֶׁל הַמְּעֵת־לְעֵת שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ עַיִן חַדָּה הַתּוֹפֶסֶת בְּנָקֵל בְּיִחוּד אֶת הַצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים, הַחַלָּשִׁים וְהַמְגֹחָכִים, וְיֵשׁ כִּשְׁרוֹן צִיּוּרִי מַסְפִּיק, וְיֵשׁ יַחַס נַפְשִׁי מַתְאִים. כַּךְ הוּא הָאָדָם וְכַךְ הֵם הַחַיִּים: לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן378! הַכִּסְלוֹנִים הֵם רַק פָּחוֹת אֶסְתֵּטִיִּים מֵאֲחֵרִים, וְיוֹדְעִים פָּחוֹת מֵאֲחֵרִים, וְגַם מַקְפִּידִים פָּחוֹת לְהַסְתִּיר אֶת הַמְגֹחָךְ אוֹ לְשַׁפֵּר אֶת פְּנֵי חַיֵּיהֶם וְאֶת פְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶם, אִם לֹא לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת תְּנָאֵי חַיֵּיהֶם, נֶעְדְּרֵי כָל נוֹרְמָלִיּוּת וְכָל טִבְעִיּוּת, הַמְעַוְּתִים אֶת פְּנֵי חַיֵּיהֶם וְאֶת פְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶם עַד לְהַשְׁחִית. הָאֱמֶת הַמָּרָה, הַפְּשׁוּטָה וְהַיְדוּעָה לִכְאוֹרָה הַזֹּאת הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת יוֹתֵר נִזְכֶּרֶת. אָז הָיוּ בְנֵי אָדָם מְבַקְּשִׁים פָּחוֹת מַלְאֲכֵי־מַעְלָה בְשָׁעָה שֶׁבָּאִים לְבַקֵּשׁ אָדָם, וְהָיוּ מוֹצְאִים פָּחוֹת מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה, וְאוּלַי הָיוּ מוֹצְאִים יוֹתֵר בְּנֵי־אָדָם.

(הערכת עצמנו ג)

שׁוֹאֵל אֲנִי אֶת כָּל אִישׁ אֱמֶת, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשָּׂא־פָנִים לְמִי־שֶׁהוּא, בְּיִחוּד, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשָּׂא־פָנִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁאֵין לְפָנָיו גַם הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי מִי־שֶׁהוּא, אֶת כָּל מִי שֶׁמַּחֲשָׁבְתּוֹ שֶׁלּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ וּתְהוֹמוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, – שׁוֹאֵל אֲנִי: מֵאַיִן, אִם מִתּוֹךְ הַכָּרָה עֶלְיוֹנָה אוֹ מִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה עַצְמִית לְקוּיָה, מִתּוֹךְ הִתְבַּטְּלוּת נַפְשִׁית בִּלְתִּי־מֻכֶּרֶת בִּפְנֵי אֲחֵרִים, יָכוֹל יְהוּדִי לָבוֹא לִכְלָל דֵּעָה, כִּי אָפְיֵנוּ הַלְּאֻמִּי פָסוּל, פָּסוּל לֹא רַק מִזְּמָן הַגָּלוּת, כִּי אִם מִימוֹת עוֹלָם וְעַד עַתָּה, כְּלוֹמֵר, כִּי הָאֳפִי הַלְּאֻמִּי שֶׁיָּצַר אֶת הַתַּנַּךְ, שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כָל כַךְ נִמְרָצָה עַל כָּל הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית, הוּא לֹא רַק אֳפִי פָחוֹת בַּמַּעֲלָה מִן הָאֳפִי הָאָרִיִּי, כִּי אִם פָּשׁוּט אֳפִי פָסוּל, אֳפִי נִשְׁחָת בְּמִדָּה שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ, בְּמִדָּה שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת קִיּוּם וְשֶׁאֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא בְשִׁנּוּי מָחְלָט?

(הערכת עצמנו ג)

בְּעֵת קָרְאִי אֶת דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי, לֹא הָיָה דָבָר מִכָּל דִּבְרֵי שִׂנְאָתוֹ לַיְּהוּדִים, שֶׁכָּל כַּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִסְלוֹחַ לוֹ, כְּמוֹ יַחֲסוֹ שֶׁל צַעֲרֵנוּ הַלְּאֻמִּי, מְשׁוֹרֵר הַצַּעַר מְחַלֵּל צַעֲרָהּ שֶׁל אֻמָּה! וְהִנֵּה בָא בְּרֶנֶר שְׁלָּנוּ, שֶׁגַּם הוּא מְשׁוֹרֵר הַצַּעַר, וְחִלֵּל אֶת צַעֲרֵנוּ הַלְּאֻמִּי לְאֵין־עֵרֶךְ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁחִלֵּל אוֹתוֹ דוֹסְטוֹיֶבְסְקִי, פָּשׁוּט רָמַס בָּרַגְלַיִם עַל צַעֲרֵנוּ הַלְּאֻמִּי, פָּשׁוּט יָרֹק יָרַק עַל צַעֲרֵנוּ הַלְּאֻמִּי!

(הערכת עצמנו ג)

לֹא רַק לִבְּרֶנֶר, כִּי אַפִלּוּ אִם יָבוֹאוּ כָל הַדּוֹסְטוֹיֶבְסְקִים וְכָל הַשֶׁכְּסְפִּירִים שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם יְצָרְפוּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל מִי שְׁחֲפֵצִים לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם מִשֶּׁלָּנוּ, וְכֻלָּם יַחַד יִירְקוּ כַךְ עַל צַעֲרֵנוּ, וְעוֹד יוֹסִיפוּ לְחַלְּלוֹ בְחֶמְלָתָם בַּת־נַפְשָׁם הַגְּדוֹלָה – אֲנִי אָעֵז לְהַגִּיד לָהֶם, וַאֲנִי חוֹשֵׁב, כִּי כָל יְהוּדִי, שֶׁאֵינוֹ בוֹעֵט בְּחֶלְקוֹ בְצַעֲרֵנוּ הַגָּדוֹל, רַשַּׁאי לְהַגִּיד לָהֶם: אַתֶּם אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת צַעֲרֵנוּ, כִּי לֹא יָפֶה הוּא צַעֲרֵנוּ, כִּי אֵין בְּכֹחַ כָּל צוּרָה יָפָה שֶׁבָּעוֹלָם לְבַטְּאוֹ, כִּי עָמֹק הוּא מִן הָאֶסְתֵּטִיקָה שֶׁלָּכֶם וּמִן הָאִינְטוּאִיצְיָה הָאֶסְתֵּטִית שֶׁלָּכֶם. וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה פִיכֶם מָלֵא רֹק כַּיָּם, רֻקְּכֶם לֹא יַשִּׂיג אֶת צַעֲרֵנוּ, וְגַם חֶמְלַתְכֶם הַמַּעֲלִיבָה וּמְחַלֶּלֶת עוֹד יוֹתֵר, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר, לֹא תַשִּׁיגֵהוּ גַם הוּא, כִּי נִשְׁגָּב הוּא מִכֶּם וּמִנִּשְׁמַתְכֶם הַגְּדוֹלָה, הַיוֹדַעַת לְהִתְגַּדֵּל עַל בְּנֵי־תְמוּתָה, קְטַנֵּי־אֶרֶץ, וְעַל חַיֵּיהֶם הַקְּטַנִּים, לְהִתְעֲלוֹת לִמְרוֹמֵי הָאִינְטוּאִיצִיָּה הָאֶסְתֵּטִית, לְרַחֵם כְּרֹב רַחֲמֶיהָ, אֲבָל אֵין הִיא יוֹדַעַת אֶת סוֹד הַצִּמְצוּם הַגָּדוֹל, אֶת הַסּוֹד שֶׁל “עִמּוֹ אָנֹכִי בַצָרָה”379 וְשֶׁל “הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם”380 אֶת הַסּוֹד שֶׁל “וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא אֶת חַטָּאתָם… וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”381.

(הערכת עצמנו ג)


טְרוּמְפֶּלְדּוֹר: מלואים

יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדּוֹר, עִם כָּל הֱיוֹתוֹ גִבּוֹר מִלְחָמָה בֶאֱמֶת, לֹא הָיָה אִישׁ צָבָא כְלָל, וּבָזֶה עֶרְכּוֹ הָאֱנוֹשִׁי הָאֲמִתִּי.

(מטיולי בכבישים ד)


6. חַ.נ. בְּיַאלִיק    🔗

בְּיַאלִיק כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בָּעֲבוֹדָה שֶׁל גְּשִׁירַת גֶּשֶׁר בֵּין הֶעָבָר וּבֵין הַיּוֹם. בְּיַאלִיק אֵינוֹ נִשָּׂא בְּזֶרֶם וְאֵינוֹ נִלְחָם בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל מִתּוֹךְ הִפְּנוֹז שֶׁל הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי אֲחֵרִים. בְּיַאלִיק הוּא יְצִירָתֵנוּ הַלְאֻמִּית בְּמִדָּה שֶׁהוּא יְצִירַת עַצְמוֹ, יְצִירָה, אֲשֶׁר לְעֹמֶק הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית שֶׁבָּהּ אֵין כָּמוֹהָ הַרְבֵּה בְּקֶרֶב הַסּוֹפְרִים בַּדּוֹר הַזֶה, יְצִירָה הַיְכוֹלָה לְהַגִּיד דְּבַר־מַה עַל עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית, וּבָזֶה כֹּחוֹ.

(מתוך קריאה א)

מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי רַעַל בְּדִבְרֵי בְּיַאלִיק, כִּי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי רוּחַ זָרָה382. כַּמָּה שֶׁהוּא זוֹעֵם, מְקַלֵּל, מְחָרֵף, מְגַדֵּף, מְדַבֵּר אֶת הָאֱמֶת הַיּוֹתֵר מָרָה וְהַיּוֹתֵר קָשָׁה, תָּמִיד אַתָּה מַרְגִּישׁ, כִּי רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית, הִיא וְלֹא אַחֶרֶת, הִיא וְלֹא זָרָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךּ גְּרוֹנוֹ.

(מתוך קריאה א)

לוּ הָיָה בְּיַאלִיק פֹּה, עוֹבֵד וְחַי חַיֵּי עֲבוֹדָה וְטֶבַע וְרוֹאֶה חַיִּים רַק בְּחַיֵּי עֲבוֹדָה וְטֶבַע וְשָׁר לָנוּ אֶת שִׁירַת הָעֲבוֹדָה וְחַיֵּי הָעֲבוֹדָה, – כִּי עַתָּה הָיִיתִי נוֹתֵן בְּעַד זֶה אֶת כָּל שִׁירָיו. הַדְּבָרִים הוֹלְמִים אֶת בְּיַאלִיק. וְהוּא יִרְאֶה לְעָמְקָם, אַף אִם רָחוֹק הוּא מִדֶּרֶךְ זוֹ. פֹּה הָיָה הַמְשׁוֹרֵר יָכוֹל לִהְיוֹת קֹדֶם כֹּל כִּנּוֹר לְצַעֲרֵנוּ הַגָּדוֹל, שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַגָּלוּתִית וְהַחַיִּים הַגָּלוּתִיִּים לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ, אֲבָל גַּם כִּנּוֹר לְשִׁירָתֵנוּ383 הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת.

(מתוך קריאה א)


7. אוֹסְקַר אוּאַילְד384    🔗

אוֹסְקַר אוּאַילְד הוּא אֳמָן, בְּיִחוּד אֳמַן הַחַיִּים, כָּךְ הִיא דַעְתּוֹ עַל עַצְמוֹ וְכָךְ הִיא דַעַת רַבִּים עָלָיו. הָאֳמָנוּת הִיא הַכֹּל, הִיא יוֹתֵר מֵהַטֶּבַע, הִיא מַשְׁלִימָה מַה שֶּׁחָסֵר בַּטֶּבַע. הָאֳמָן יוֹצֵר אֶת הַטֶּבַע מֵחָדָשׁ, וְאֳמַן הַחַיִּים יוֹצֵר אֶת הַחַיִּים מֵחָדָשׁ ושיוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ.

(מכתבים מא"י ב)

הַקַּו הַיְסוֹדִי שֶׁל יְצִירַת אוּאַילְד הוּא הַשִּׁכְלוּל, הַיֹּפִי הַמְשֻׁכְלָל. כָּל מַה שֶּׁיָּצַר אוּאַילְד הוּא יָפֶה וַּמְשֻׁכְלָל. אֵין אַתָּה מוֹצֵא בִּיצִירָתוֹ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵעֵין הוֹדָאָה, כִּי כָּאן רָצָה הַיּוֹצֵר לִתְפֹּשׂ דְּבַר־מַה וְלֹא יָכוֹל, דְּבַר־מַה יוֹתֵר גָּדוֹל מִכְּפִי כֹּחוֹ וְאוּלַי מִכְּפִי כֹּחַ אֱנוֹשִׁי בִּכְלָל. לֹא! הַכֹּל מְשֻׁכְלָל עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, הַכֹּל מַזְהִיר, הַכֹּל יָפֶה, עַד כִּי נִדְמָה לְךָ לְעִתִּים: יוֹתֵר מִדַּי יָפֶה.

(מכתבים מא"י ב)

מָה הֵם הַחַיִּים בְּעֵינֵי אוּאַילְד? הַחַיִּים הֵם עֹנֶג וָצַעַר, יוֹתֵר נָכוֹן הֲנָאָה וְיִסּוּרִים, הֲנָאָה גוּפָנִית וַהֲנָאָה אֶסְתֶּטִּית, וְהֶפְכָּה בְּיִסּוּרִים. כָּל אָדָם מְבַקֵּשׁ אֶת הַהֲנָאָה וּבוֹרֵחַ מִן הַיִּסּוּרִים. מִכָּאן – כָּל הַיִּחוּסִים שֶׁל הָאָדָם, כָּל הַיִּחוּסִים הַשּׁוֹנִים לְאֵין קֵץ וְהַסִּבּוּכִים לְאֵין חֵקֶר, הַהוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים בְּאֹפֶן נוֹרָא בְּמִדָּה שֶׁהַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית נַעֲשֵׂית יוֹתֵר תַּרְבּוּתִית וְיוֹתֵר נֵאוֹרָה. כִּשְׁרוֹן הַחַיִּים הוּא הַכִּשְׁרוֹן לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְעַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַיִּחוּסִים הָאֵלֶּה וְלָלֶכֶת בָּהּ. הַגְּבוּרָה שֶׁבַּחַיִּים הוּא הַכֹּחַ לִפְרֹץ דֶּרֶךְ לְעַצְמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ, לִפְרֹץ דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ כָּל הַחוֹמוֹת385 וְכָל הָרְשֻׁיּוֹת386, וְגַם לְתוֹךְ כָּל הַמַּעֲמַקִּים וְהַמַּעֲקַשִּׁים, לְכָל הַמַּעֲלוֹת וְהַמּוֹרָדוֹת387 שֶׁל הַחַיִּים. הַיֹּפִי שֶׁבַַּחַיִּים הוּא הַהִדּוּר, הַזֹּהַר, הָרַחֲבוּת, הָרוֹמְמוּת שֶׁל הַדֶּרֶךְ וְשֶׁל הַהוֹלֵךְ בָּהּ. הָאֳמָנוּת שֶׁבַַּחַיִּים הוּא הַכִּשְׁרוֹן לִמְצֹא בְּכָל דָּבָר אֶת הַהֲנָאָה הָאֶסְתֶּטִּית – כִּי גַם בְּיִסּוּרִים אֶפְשָׁר לִמְצֹא הֲנָאָה אֶסְתֶּטִּית – וּבְכָל מַצָּב אֶת הַצּוּרָה הָאֶסְתֶּטִּית וְאֶת הָאוֹר הָאֶסְתֶּטִּי, אֶת הַזֹּהַר שֶׁבַּשַּׁלְוָה וְאֶת הַבָּרָק הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַסְּתִירוֹת שֶׁבַּחַיִּים.

(מכתבים מא"י ב)


8. נִיטשֶׁה388 וּשְׁטִירְנֶר389    🔗

עִקָּר מַה שֶּׁחִדֵּשׁ נִיטשֶׁה בְּמִשְׁפַּט הַיָּחִיד הוּא לֹא בְּתוֹרַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן390 שֶׁלּוֹ וּבִכְלָל לֹא בְּתוֹרָתוֹ. עִקַּר כֹּחוֹ שֶׁל נִיטשֶׁה הוּא לֹא בַּמֶּה שֶׁנָּתַן תּוֹרָה, כִּי אִם בַּמֶּה שֶׁהֶרְאָה דֻּגְמָה, דֻּגְמָה יָפָה וְנֶהְדָּרָה, כֵּיצַד מַעֲלֶה אָדָם אֶת עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה, אֱנוֹשִׁית, קוֹסְמִית, בְּאֹפֶן, כִּי מִתּוֹךְ עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת הוּא מֵאִיר בְּאוֹר חָדָשׁ אֶחָד מִן הַצְּדָדִים שֶׁל רוּחַ הָאָדָם בִּכְלָל, וְאוּלַי שֶׁל רוּחַ הַחַיִּים בִּכְלָל. רַעְיוֹן הָאָדָם הָעֶלְיוֹן גּוּפוֹ עֶרְכּוֹ גָּדוֹל רַק בְּתוֹר דֻּגְמָה, אֲבָל לֹא בְּתוֹר צוּרָה קְבוּעָה שֶׁל עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה וְלֹא בְּתוֹר דֶּרֶך קְבוּעָה לַעֲלִיַּת הָאֱנוֹשִׁיּוּת לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה.

(הערכת עצמנו ג)

יְסוֹד עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיָּחִיד הוּא בְּתוֹכוֹ, וּמִשָּׁם הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת בִּנְיַן עוֹלָמוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבִּנְיָן מַתְאִים אֶל הַיְסוֹד, וְלִדְחוֹת כָּל מַה שֶּׁסּוֹתֵר אוֹתוֹ מִבַּחוּץ391, וְלֹא לְהֵפֶךְ, לֹא לְהַתְחִיל אֶת הַבִּנְיָן מִבַּחוּץ וּלְהַתְאִים אֶת הַיְסוֹד392 אֶל הַבִּנְיָן. אֵין דָּבָר, אֵין דֵּעָה אוֹ מִדָּה עוֹמְדִים בִּפְנֵי עוֹלָמוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הַיָּחִיד, יֵשׁ לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַקְּעָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אִם הֵן אֵינָן יְכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּמְחִיצָה אַחַת עִם קַעֲרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הָ“אֲנִי” הַמְיֻחָד, וְהָעִקָּר – לְהָפְכָן יָפֶה בְּכֹחַ קַעֲרָתוֹ הַיָּפָה. זֶה כֹּחוֹ שֶׁל נִיטשֶׁה וְזֶהוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ.

(האדם והטבע ד)

מַכְּס שְׁטִירְנֶר הָיָה אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ, בַּעַל מַחֲשָׁבָה וּבַעַל כִּשְׁרוֹן יְצִירָה. הוּא תָּבַע אֶת זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל הַכֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְשֶׁבְּנֶפֶשׁ כָּל חַי, וְהוּא יָדַע לִתְבּוֹעַ. אֶת כָּל כֹּחַ מַחֲשַׁבְתּוֹ, אֶת כָּל כֹּחַ הַיְצִירָה שׁלּוֹ וְאֶת כָּל כֹּחַ רְצוֹנוֹ הוּא הִשְׁקִיעַ בַּתְּבִיעָה הַזֹּאת, אֶת כָּל הָאוֹר שֶׁבְּנִשְׁמָתוֹ הוּא שָׁפַךְ עָלֶיהָ. בְּשֵׁם הַתְּבִיעָה הַזֹּאת הוּא נִלְחַם בְּכָל הַמָּסוּר וְהַמְקֻבָּל, בְּכָל הַנִּקְדָּשׁ וְהַנַּעֲרָץ, בְּכָל מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְאֶבֶן־שְׁתִיָּה, לִיסוֹד עוֹלָם.

(ממכתביו הפרטיים של מהגר ב)

תֹּכֶן אִינְדִיבִידוּאָלִיּוּתוֹ שֶׁל שְׁטִירְנֶר הָיְתָה אָנֹכִיּוּת צְרוּפָה, וְזֶה שֶׁל נִיטשֶׁה – אֱנוֹשִׁיּוּת צְרוּפָה. שְׁטִירְנֶר נִלְחַם בִּכְלָל עַל הַיָּחִיד וּבְשֵׁם הַיָּחִיד, בַּאֲשֶׁר הַיָּחִיד חַי רַק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חַיֵּי עַצְמוֹ, וְנִיטשֶׁה נִלְחַם בִּכְלָל עַל הַיָּחִיד בְּשֵׁם הָאֱנוֹשִׁיּוּת, בַּאֲשֶׁר אֵין הָאֱנוֹשִׁיּוּת יְכוֹלָה לְהִתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלוּתָהּ, לְהִתְפַּתֵּחַ לְטִפּוּס עֶלְיוֹן אֶלָּא עַל יְדֵי יְחִידִים גְּדוֹלִים, חֲזָקִים, בְּנֵי עֲלִיָּה. שְׁטִירְנֶר תָּבַע אֶת זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל הַיָּחִיד, וְקוֹדֶם כֹּל אֶת זְכוּתוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ וּמַה שֶּׁכֹּחוֹ מַרְשֶׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב עִם אֲחֵרִים, עִם הָרַבִּים, אֲפִלּוּ אִם מַעֲשָׂיו מְבִיאִים נֶזֶק וְגַם חֻרְבָּן לַאֲחֵרִים, לְהָרַבִּים. וְנִיטשֶׁה תָּבַע אֶת כְּבוֹדוֹ, אֶת עֶרְכּוֹ הָאֱנוֹשִׁי שֶׁל הַיָּחִיד, וְקֹדֶם כֹּל אֶת פִּנּוּי הַדֶּרֶךְ לַעֲלִיָּה לִפְנֵי הַיָּחִיד, בִּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לִגְדֹּל, לְפַתֵּחַ אֶת כֹּחוֹתָיו הַגּוּפָנִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים עַד הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בְּמוּבַן הַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת הַחִיצוֹנִית וְהַפְּנִימִית, לִבְרוֹא מִתּוֹךְ עַצְמוֹ אָדָם חָדָשׁ, אָדָם עֶלְיוֹן, אֲפִלּוּ אִם מִזֶּה יִסְבְּלוּ אֲחֵרִים וְרַבִּים יִפֹּלוּ. שְׁטִירְנֶר תָּבַע אֶת זְכֻיּוֹתָיו הָרֵיאָלִיּוֹת שֶׁל הַיָּחִיד, כְּלוֹמֵר אֶת זְכֻיּוֹתָיו בַּחַיִּים הַמַּמָּשִׁיּים שֶׁל הָאָדָם, וְנִיטשֶׁה תָּבַע בְּעִקָּר אֶת זְכֻיּוֹתָיו הָאִידֵיאָלִיּוֹת, כְּלוֹמֵר אֶת זְכֻיּוֹתָיו בְּכָל סְפֵירוֹת הַחַיִּים הָעוֹלָמִיִּים שֶׁל הָאָדָם. עַל כֵּן תָּבַע בְּעֶצֶם לֹא אֶת זְכוּתָם שֶׁל כָּל הַיְחִידִים, כִּי אִם בְּעִקָּר שֶׁל הַיְחִידִים הָאִידֵיאָלִיּים, הַיוֹצְרִים, הַמְחַדְּשִׁים, הַמְסֻגָּלִים לִבְרֹא מִתּוֹך עַצְמָם טִפּוּס עֶלְיוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

(מכתבים מא"י ב)


 

עַל הַיַּהֲדוּת    🔗

1. יְסוֹדוֹת    🔗

כֹּחָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת הֲרֵי הוּא בְּעִקָּר לֹא בְּמַה שֶּׁהִיא הַשְׁקָפַת־עוֹלָם מְיֻחֶדֶת, כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהִיא יַחַס מְיֻחָד שֶׁל הָאָדָם לְכָל מַה שֶּׁאֵינוֹ הוּא עַצְמוֹ393 וְגַם לְעַצְמוֹ. “קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם”394 – אֵינוֹ הַשְׁקָפַת־עוֹלָם חֲדָשָׁה (בְּיַחַס לַזְּמָן שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בּוֹ), כִּי אִם יַחַס חָדָשׁ שֶׁל הָאָדָם אֶל הַטֶּבַע, אֶל הָאָדָם, אֶל עַצְמוֹ.

(אוניברסיטה עברית א)

אִם לְהִתְבּוֹנֵן בַּיַּהֲדוּת מִתּוֹכָהּ, מִבִּפְנִים, מִתּוֹךְ שָׁרָשֶׁיהָ, יֵשׁ לַעֲמוֹד עַל דָּבָר אֶחָד: הַכָּל, כָּל הַמּוּסָר, הַדָּת, כָּל עוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָדָם עוֹמֵד עַל צֶלֶם הָאֱלֹהִים שֶׁבָּאָדָם395. “וַיִבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ”396 – זֶהוּ, אִם לְהִתְבּוֹנֵן בַּיַּהֲדוּת מִתּוֹךְ כָּל יְצוּרֵי גֵוָהּ, מִתּוֹךְ כָּל זֶרֶם הַחַיִּים שֶׁבָּהּ, זֶהוּ הַלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה397 שֶׁלָּהּ, זֶהוּ מְקוֹר חַיֶּיהָ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: הַכֹּל עוֹמֵד עַל הָעַצְמוּת, עַל הָ״אֲנִי" הָאֱנוֹשִׁי, הָאִישִׁי וְהַלְאֻמִּי כְּאֶחָד.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַיַּחַס הָעֶלְיוֹן398 עַל פִּי הַיַּהֲדוּת הוּא יַחַס שֶׁל צֶלֶם אֱלֹהִים אֶל צַלְמוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁל טִפַּת חַיִּים אֶל מְקוֹר הַחַיִּים, שֶׁל נִיצוֹץ הֲוָיָה אֶל הָאוֹר הַנֶּעְלָם שֶׁל הַהֲוָיָה, אֶל סוֹד הַהֲוָיָה399. הָאָדָם הוּא בְּעִקָּר פּוֹעֵל – זוֹהִי צוּרָתוֹ הָאֱנוֹשִׁית400, וְלֹא מַה שֶּׁהוּא נִפְעָל. הָאָדָם כָּל אָדָם בּוֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, מְמַלֵּא אֶת תְּעוּדָתוֹ בַּחַיִּים, בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת עַצְמוּתוֹ401 הוּא רָצוֹן עֶלְיוֹן. וּכְשֵׁם שֶׁתַּכְלִית הָאָדָם הִיא לֹא בְּהִתְבַּטְּלוּתוֹ402, כִּי אִם בְּהִתְעַלּוּתוֹ, כָּךְ הֵם גַּם הַחַיִּים403.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַיַּהֲדוּת יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא תּוֹרָה404 בַּמּוּבָן הָאֵירוֹפִּי שֶׁל הַמִּלָּה, הִיא בִּטּוּי שְׁאִיפָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְגִלּוּיָּהּ הָעֶלְיוֹן405 שֶׁל עַצְמוּתוֹ. אַתָּה רוֹאֶה בָּהּ בְּעִקָּר נֻסָּח מְיֻחָד שֶׁל נַפְשִׁיּוּת, שֶׁל חִיּוּת הַחַיִּים406, יַחַס מְיֻחָד עַצְמִי שֶׁל עָם וְשֶׁל בְּנֵי הָעָם אֶל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יַחַס אֵלָיו.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

שׁוּם אֻמָּה לִפְנֵי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית אוֹ אֲשֶׁר בְּדוֹרָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא תָּבְעָה מֵעַצְמָהּ תְּבִיעָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת: “קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם”.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

אֱמֶת יְסוֹד עוֹלָמֵנוּ. צְנוּעָה הִיא הָאֱמֶת, אֲבָל כֹּחָהּ גָּדוֹל מִכֹּחַ כָּל “שִׁוְיוֹן, חֹפֶשׁ וְאַחֲוָה”407 הַנִּכְתָּבִים עַל דְּגָלִים. וְגַם מִן הָאַהֲבָה כֹּחָהּ גָּדוֹל. וְלֹא רַק עַל הַיְחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל אֱמֶת, כִּי אִם גַּם עַל הַיְחָסִים שֶׁבֵּין עָם לְעָם. “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב”408 – גָּזְרָה הָאֱמֶת409, וְהָאַהֲבָה410 לֹא קִיְּמָה – תָּבֹא הָאֱמֶת וּתְקַיֵּם411.

(הקונגרס א)

אַחֲרֵי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנָה שֶׁל “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף”412 וְאַחֲרֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל חֻרְבָּן, שֶׁל גָּלוּת וְשֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרֵי גֵיהִנּוֹם עַל שְׁאִיפָתֵנוּ לְאַחְדוּת עֶלְיוֹנָה, לֶאֱמֶת עֶלְיוֹנָה, וּמִמֵּילָא – לְצֶדֶק עֶלְיוֹן, לֹא נָבֹא עַתָּה לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הַצֶּדֶק מִפִּי מַרְכְּס אוֹ מִפִּי לֶנִּין וּטְרוֹצְקִי. אֲנַחְנוּ מְעִזִּים לַחֲשֹב דָּבָר כָּזֶה לְבוּשָׁה, לִתְעוּדַת עֲנִיּוּת לָנוּ.

(על האחוד ב)

הַיַּהֲדוּת הִיא אֶחָד מִיסוֹדוֹת הָאָדָם שֶׁבָּנוּ, אֶחָד מִיסוֹדוֹת הָ“אֲנִי” שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

הָאָדָם עַל פִּי הַיַּהֲדוּת מַתְחִיל מִן הַיָּחִיד413, וְחַיֵּי הַיָּחִיד מַתְחִילִים מִן הַזּוּג, מֵחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה. פֹּה כְּאִלּוּ חַיִּים בְּמַדְרֵגָה שְׁנִיָּה, בִּמְרֻבָּע414, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּבָר שֶׁטַח יָדוּעַ. תַּכְלִית הַחַיִּים הִיא לֹא נְזִירוּת וּפְרִישׁוּת415, כִּי אִם טָהֳרָתָם, טִבְעִיּוּתָם, אֲמִתָּם, קְדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחַיִּים. מִכָּאן הַדְּאָגָה הָעֲמֻקָּה וְהַתְּמִידִית לְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה416 וְהַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה בַּתַּאֲוָה הַמִּינִית שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ417.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַתַּאֲוָה הַמִּינִית עִם כָּל הַקָּשׁוּר לָהּ וְעִם כָּל הַיְחָסִים הַצּוֹמְחִים מִמֶּנָּה הֲרֵי הִיא הַקֶּשֶׁר הַגּוֹרְדִי418, שֶׁהַחוּטִים הַיּוֹתֵר עֲדִינִים וְהַיוֹתֵר גַּסִּים, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַגְּלוּיִים וְהַטְּמִירִים419 שֶׁל נֶפֶשׁ הָאָדָם וְחַיָּיו מְאֻחָדִים בּוֹ וּסְבוּכִים בּוֹ לְאֵין חָקֶר. זֶה מְקוֹם הַחֻלְשָׁה וְהַגְּבוּרָה420 שֶׁל הָאָדָם, מְקוֹם הַטֻּמְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה, פֹּה בְּעֶצֶם הַשָּׁרָשִׁים לְהַרְבֵּה וְהַרְבֵּה חֶזְיוֹנוֹת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְחַיָּיו, חֶזְיוֹנוֹת שְׁלִילִיּים וְגַם חִיּוּבִיִּים. עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לָתֵת לִשְׁאֵלוֹת הַתַּאֲוָה הַמִּינִית פִּתְרוֹן לְאֻמִּי וְדָתִי, בִּפְרָט אִם לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן, כִּי הַפִּתְרוֹן נִתַּן בִּזְמָן שֶׁיֶּתֶר הָעַמִּים מִסָּבִיב הָיוּ שְׁקוּעִים בְּזִמָּה421 עַד אֱמוּנָתָם וְדָתָם422 וְעַד בִּכְלַל, מֻתָּר לְהַחֲלִיט, כִּי הַיַּהֲדוּת נָתְנָה אֶת הַפִּתְרוֹן הַיּוֹתֵר נָכוֹן וְהַיּוֹתֵר יָפֶה. הַיַּהֲדוּת הַמְּסוּרָה וְהַחַיָּה, אוֹתָהּ הַיְדוּעָה לָנוּ מִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת עֲמֻקָּה, עַד כַּמָּה שֶׁהִיא בַּת־חוֹרִין וְנֶאֱמָנָה לְעַצְמָהּ, הַיַּהֲדוּת נוֹתֶנֶת לָנוּ כְּלָל גָּדוֹל לְפִתְרוֹן הַשְּׁאֵלָה בֶּעָתִיד, הִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ כְּלָל פָּשׁוּט וְטִבְעִי, כִּי אוֹתוֹ " קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" הַקּוֹדֵם ל“וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”423 קוֹדֵם גַּם לְ“עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה”424 שֶׁל “שִׁיר הַשִּׁירִים”, לְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה הָעֲמֻקָּה וְהַטְּהוֹרָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת עִם הַנִּשּׂוּאִים425, כִּי אִם בְּעֶצֶם מַתְחִילָה עִם הַנִּשּׂוּאִים.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

כֹּחֵנוּ426 הוּא לֹא כֹּח הָאֶגְרוֹף, אֲבָל כֹּח הוּא הַגָּדוֹל מִכֹּחַ הַכֶּסֶף וּמִכֹּחַ כֹּחָם שֶׁל אֲחֵרִים.

(מכתבים תרע"ד ה)


יְסוֹדוֹת: מלואים

הַיַּהֲדוּת הִיא קֹדֶם כֹּל תּוֹרַת־חַיִּים. לֹא נִתְּנָה תוֹרָתָהּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כִּי אִם לְאָדָם נִבְרָא בְצֶלֶם אֱלֹהִים וּבְגוּף בָּשָׂר־וְדָם כְּאֶחָד. הַיַּהֲדוּת יוֹדַעַת אֶת חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֶת לִקּוּיָיו.427

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַפַּשְׁטוּת, הַטִּבְעִיּוּת, הַתְּמִימוּת שֶׁל הַיַּהֲדוּת, הַמְּעִידוֹת עַל אוֹרָהּ הַגָּנוּז בַּחֲשַׁאי, בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע אֶלָּא לַקְּרוֹבִים לָהּ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְלַמִּתְעַמְּקִים בָּהּ, הֵן שֶׁגָּרְמוּ לָהּ לַיַּהֲדוּת לִהְיוֹת חֲבוּיָה בְסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)


2. הַתַּנַּ״ךְ    🔗

הַיְּהוּדִי, שֶׁהַהַרְגָּשָׁה הָעַצְמִית הַלְאֻמִּית חַיָּה בּו וּשְׁלֵמָה, אֵין הַתַּנַּ״ךְ לְגַבֵּי דִידֵהּ428 דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב, כִּי אִם דְּבָרִים שֶׁבְּלֵב, דְּבָרִים שֶׁבִּתְהוֹם נִשְמָתוֹ, שֶׁגַּם שָׁם אַתָּה מוֹצֵא לִפְעָמִים פְּסוּקִים שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ מֵהֶם, דָבָר וְהִפּוּכוֹ429. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא אֲמָרָם, הוּא אֲמָרָם אֶתְמוֹל אוֹ שִׁלְשׁוֹם, וְהַיּוֹם יֵשׁ לָהֶם הַצִּבְיוֹן שֶׁל הָאֹפֶק, שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ הַיּוֹם430. הַיּוֹם הוּא רוֹאֶה בָּהֶם מֵעֵין מַה שֶּׁאִישׁ בָּא בַּיָּמִים רוֹאֶה בִּתְמוּנָתוֹ מִימֵי נְעוּרָיו431, וּמָחָר – מָחָר אוּלַי יַגִּיד עוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וְאוּלַי עוֹד גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה, אֲבָל קְשׁוּרִים בְּאֵלֶּה כְּחֻלְיוֹת בַּשַּׁרְשֶׁרֶת432.

(הערכת עצמנו ג)

בִּשְׁבִילֵנוּ גָדוֹל עֵרֶךְ הַתַּנַ“ךְ לֹא כָּל כַּךְ בְּמַה שֶּׁאָמַר, כְּמוֹ בְּמַה שֶּׁלֹא אָמַר433, בְּמַה שֶּׁאֲנַחְנוּ אוֹ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ עֲתִידִים לֵאמֹר מִתּוֹכוֹ, וְרַק מִתּוֹכוֹ, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַתַּנַ”ךְ הַגָּנוּז בְּנִשְׁמָתֵנוּ בְּעֹמֶק כָּל כַּךְ גָּדוֹל, עַד כִּי מִתּוֹךְ נֵטֶל הַמַּשָּׂא שֶׁל כָּל מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲחֵרִים הַלּוֹחֵץ עָלָיו אֵין אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ תָּמִיד434. עַל כֵּן אֵין אֲנַחְנוּ מְבִינִים עַתָּה אֶת הַתַּנַ“ךְ הַגָּלוּי435. הַתַּנַ”ךְ הַגָּלוּי הוּא פֵּרוּשׁ לַתַּנַּ"ךְ הַנֶּעְלָם436 שֶׁבְּתוֹךְ נִשְׁמָתֵנוּ. לוּלֵא הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה, הַקָּצָר אָמְנָם, אֲבָל בְּכָל זֹאת אוֹ דַוְקָא מִשּׁוּם זֶה, הַמַּסְפִּיק, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים כְּלוּם מֵאוֹצְרוֹתֵינוּ הַגְּנוּזִים437.

(מכתבים מא"י ב)

הַתַּנַ"ךְ שֶׁלָּנוּ שִׁמֵּשׁ כְּעֵין גַּפְרוּר לְהַדְלָקָה438 לְרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית בִּכְלָל.

(הסופרים והעובדים ב)

הָאַלְבּוֹם הַיּוֹתֵר נֶאֱמָן שֶׁל מַרְאוֹת הַטֶּבַע בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – הֲרֵיהוּ הַתַּנַ"ךְ הֶחָבִיב שֶׁלָּנוּ.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


3. הַנְּבִיאִים    🔗

הַמַּחֲשָׁבוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַנְּבִיאִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁבִּשְׁבִילָן זָכוּ לְחַיֵּי־עוֹלָם, אֵינָן אֵלֶּה הַמִּתְיַחֲסוֹת רַק לְעָם יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם דַּוְקָא אֵלֶּה שֶׁהֵן אֱנוֹשִׁיּוֹת כְּלָלִיּוֹת. הֵם חָשְׁבוּ עַל הָאֱלֹהִים, עַל הָעוֹלָם, עַל הַחַיִּים וְכַדּוֹמֶה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם הָיוּ יְהוּדִים אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לְמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם אֵלוּ – יַהֲדוּת. וְכֵן הַדִּין בִּתְחִיַּת הַיַּהֲדוּת. אִם בְּעָתִיד קָרוֹב אוֹ רָחוֹק יִהְיֶה לַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ מַה לַּחֲשׁוב וּלְהַגִּיד עַל כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, כִּי אָז יִקְרְאוּ לְמַחְשְׁבוֹתָיו אֵלֶּה יַהֲדוּת, מִבְּלִי בַּקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים, אִם תִּהְיֶינָה הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה מַתְאִימוֹת בַּכֹּל לַיַּהֲדוּת הַיְשָׁנָה אוֹ לָאו.

(פתרון לא רציונלי א)

הָאִנְדִּיבִידוּאָלִיּוּת439, הַלְאֻמִּיּוּת וְהָאוּנִיבֶרְסָלִיּוּת440 אֲחוּזוֹת וּדְבֵקוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּנֶפֶשׁ חַיָּה וּבַת־חוֹרִין441 כַּשַּׁלְהֶבֶת בַּגַּחֶלֶת. אֵלֶּה הֵם שְׁלֹשֶׁת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, מָרְכֶּבֶת מֵהֶם וְשֶׁאֵין חַיִּים לְאֶחָד442 מִבַּלְעֲדֵי הַשְּׁנַיִם הַנּוֹתָרִים. אֵנֶנִּי יוֹדֵעַ אִנְדִּיבִידוּאָלִסְטִים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מֵהַנְּבִיאִים, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְאֻמִּיִּים וְאוּנִיבֶרְסָלִסְטִיִם גְּדוֹלִים מֵהֶם.

(מענין לענין באותו ענין ד )

לוּ הָיִינוּ צְרִיכִים לְהוֹכָחָה, כִּי הָאִנְדִּיבִידוּאָלִיּוּת שֶׁל הַפְּרָטִים הָיְתָה מְפֻתָּחָה בְּעַמֵּנוּ בְּכָל הַזְּמָנִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֵצֶל אֲחֵרִים, כִּי עַתָּה דַי הָיָה לָנוּ לִזְכֹּר, כִּי הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל כָּל חֶשְׁבּוֹן עוֹלָמוֹ – הַמֻּשָּׂג שֶׁלּוֹ עַל דְּבַר אֱלֹהִים – הָיְתָה יוֹתֵר זַכָּה443 מֵאֲשֶׁר אֵצֶל כָּל הָעַמִּים בְּנֵי גִילוֹ, וְכִי כִּמְעַט אָמַר לְהַחֲלִיפָהּ בְּמֶרְכָּזִים יוֹתֵר מַמָּשִׁיִּים444, הָיָה מִתְפּוֹצֵץ לִרְסִיסִים, כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחוּ לוֹ תָּמִיד נְבִיאָיו. עָם, שֶׁכָּל אֶחָד מִבָּנָיו הוּא עוֹלָם מָלֵא בַּפְנֵי עַצְמוֹ445, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִקָּשֵׁר בְּקֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא446 בַּחֲבָלִים גַּסִּים447. לוֹ נָחוּץ כֹּחַ מוֹשֵךְ שֶׁאֵין לְתָפְסוֹ בַּיָּד, שֶׁאֵין לִרְאוֹתוֹ בָּעֵינַיִם, לוֹ נְחוּצוֹת מוֹשְׁכוֹת448 כְּסִיל וְכִימָה449. בְּתוֹךְ עָם כָּזֶה יָכוֹל הָיָה נָבִיא לָשֵׂאת נַפְשׁוֹ אֶל הָרַעְיוֹן: מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים450 !

(פתרון לא רציונלי א)


4. הַתַּלְמוּד וְסִפְרוּתוֹ    🔗

הַתַּלְמוּד, שֶׁקָשֶׁה לְהַגִּיד מַה יֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר: הִתְפַּתְּחוּת הַיַּהֲדוּת אוֹ צִמְצוּמָהּ, וְכָל הַסִּפְרוּת שֶׁלְּאַחֲרֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר צִמְצוּם מֵהִתְפַּתְּחוּת, הֵם מִנִּפְלְאוֹת הַכֹּחַ הַמְקַיֵּם451 שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, הַכֹּחַ הַמֵּגֵן עַל עַצְמוּתוֹ מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁל סָפֵק סַכָּנָה רְחוֹקָה עַד מִיתָתוֹ הַמְּדִינִית שֶׁל הָעָם וְהִתְפָּרְדוּת גּוּפוֹ לְאֵבָרִים אֵבָרִים452 וְעַד זְמַנֵּנוּ.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

גְּדָרִים מִסָּבִיב וְאוֹר גָּנוּז מִבִּפְנִים – הִנֶּהָ הַיַּהֲדוּת מִזְּמָן שֶׁלְּאַחַר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ עַּד זְמַן צְמִיחַת הַהַשְׂכָּלָה הָאֵירוֹפִּית בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים. וְאָמְנָם נִפְלָאִים הָיוּ בּוֹנֵי הַגְּדָרִים453 וְהַחוֹמוֹת הָהֵם!

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)


5. דַּת יִשְׂרָאֵל    🔗

דָּתֵנוּ אֵינָהּ, בְּדוֹמֶה לְדָתָם שֶׁל עַמֵּי אֵרוֹפָּה, יְלִידַת חוּץ454, כִּי אִם יְצִירַת רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית. דָּתֵנוּ מֻבְלַעַת בְּכָל אֵבְרֵי רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית, וְרוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית מֻבְלַעַת בְּכָל אֵבְרֵי דָּתֵנוּ, עַד כִּי לֹא רָחוֹק אוּלַי לֵאמֹר, כִּי דָּתֵנוּ הִיא עֶצֶם רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית.

(אחרי הרעש ב)

עֲבוֹדַת הַדָּת הִיא עֲבוֹדַת הַחַיִּים הַלְאֻמִּיִּים מִצִּדָּם הַקּוֹסְמִי455, הַיְצִירָה שֶׁבַּחַיִּים הַלְאֻמִּיִּים. כָּךְ הִיא גַם דָּת יִשְׂרָאֵל. עֲבוֹדַת הַדָּת הִיא הִתְגַּלּוּת הַנֶּפֶשׁ הַקִּבּוּצִית, הַלְאֻמִּית, הָעַצְמוּת הַקִּבּוּצִית, הַלְאֻמִּית לְעַצְמָהּ, הִתְבַּטְּאוּת הָ״אֲנִי" הַקִּבּוּצִי456, הַלְאֻמִּי בָּ״אֲנִי" הַפְּרָטִי שֶׁל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָאֻמָּה. אֶת זֶה אַתָּה רוֹאֶה בְּיִחוּד בַּחַגִּים הַלְאֻמִּיִּים, שֶׁהִנָּם רְגָעִים שֶׁבָּהֶם מַרְגִּישָׁה הָאֻמָּה אֶת עַצְמָהּ כְּעֵין נֶפֶשׁ קִבּוּצִית אַחַת הַקְּשׁוּרָה בְּנֶּפֶשׁ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁהִנָּם כְּעֵין רְגָעִים שֶׁל עֲלִיַּת־נְשָׁמָה לְאֻמִּית.

(האדם והטבע ד)

הַדָּת, אִם נֹאבֶה לְהוֹדוֹת אוֹ נְמָאֵן, הָיְתָה הַשּׁוֹמֶרֶת הַיּוֹתֵר נֶאֱמָנָה, אֶפְשָׁר לֵאמֹר, הַשּׁוֹמֶרֶת הַיְחִידָה עַל קִיּוּמֵנוּ הַלְאֻמִּי בַּגּוֹלָה.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

יֹאמְרוּ מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ: לוּלֵא כֹּחָהּ שֶׁל דַּת יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה עַם יִשְׂרָאֵל מִתְקַיֵּם בְּתוֹר עָם עַד הַיּוֹם. הַדָּבָר הַזֶּה מְחַיֵּב אוֹתָנוּ לְהִתְיַחֵס בְּיֶתֶר רְצִינוּת לְדָבָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ־קִיּוּם בְּכָל מֶשֶׁךְ גָּלוּתֵנוּ וְשֶׁבּוֹ אוּלַי סוֹד קִיּוּמֵנוּ, לְבַקֵּר מֵחָדָשׁ אֶת הַדֵּעוֹת וְהַהַשְׁקָפוֹת עָלָיו, לְבָרֵר לְעַצְמֵנוּ – מָה הוּא בְּעֶצֶם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַמְשֻׁנֶּה הַנּוֹתֵן כָּל כַּךְ הַרְבֵּה, שֶׁבְּכָל אֹפֶן נָתַן לָנוּ כָּל כַּךְ הַרְבֵּה.

(האדם והטבע ד)

רְגִילָה בִּזְמַנֵּנוּ הַדֵּעָה, כִּי הַלְאֻמִּיּוּת הוֹלֶכֶת וְתוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹם הַדָּת הַנּוֹפָלֶת. וּמָה אֲנַחְנוּ רוֹאִים? הַדָּת הַנּוֹפֶלֶת עוֹד כֹּחָה רַב גַּם עַתָּה לִגְזֹר אֲפִלּוּ עַל הַחָפְשִׁיִּים לַעֲשׂוֹת יַיִן דַּוְקָא בִּידֵי פּוֹעֲלִים יְהוּדִים457. וְאֶת גְּזֵרָתָהּ מְקַיְּמִים מִבְּלִי הַבֵּט עַל כָּל הוֹצָאוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל הֶפְסֵד. וְאֵין כָּל טְעָנוֹת־וּמַעֲנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מוֹעִילוֹת לְהַפְקִיעַ458 מִמֶּנָּה. וְהַצַּד הָאֵקוֹנוֹמִי מֻכְרָח לְהִסְתַּגֵּל לִדְרִישׁוֹת הַדָּת, אֲבָל לֹא לְהֵפֶךְ, וְהוּא מִסְתַּגֵּל. וְהַלְאֻמִּיּוּת שֶׁלָּנוּ? וְהַצִּיּוֹנוּת הָעֲלוּבָה459?

(תשובת פועל א)

גַּם הַדָּתִי מְבַקֵּשׁ חַיִּים, גַּם הַדָּתִי עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַפַּרְנָסָה אוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַיּוֹם, עַל פִּי גְזֵרַת הַחַיִּים לִפְעָמִים יוֹתֵר מִן הַמִּדָּה. אֲבָל אֵצֶל הַדָּתִי, כְּמוּבָן, הַדָּתִי הַיָּשָׁר שֶׁאֵינוֹ צָבוּעַ יֵשׁ גְּבוּל לְמֶמְשָׁלָה זוֹ460 שֶׁל הַחַיִּים. קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, צָרִיךְ לִחְיוֹת, אֲבָל עַד גְּבוּל יָדוּעַ, אֲבָל הוּא הִכִּיר כֹּחַ אוֹתָם הַחַיִּים שֶׁהוּא בּוֹחֵר בָּהֶם. מִכָּאן וְאֵילֵךְ – “אוֹ יְהוּדִי אוֹ צָלוּב”461. אוּלָם בִּזְמַנֵּנוּ, בְּדוֹר הַדֵּעָה שֶׁלָנוּ, בְּדוֹר הַדֵּמוֹקְרָטִיּוּת וְהַמִּלְחָמָה בְּכָל אַבְּסוֹלוּטִזְמוּס462, דַּוְקָא בִּזְמַנֵּנוּ בָּאוּ לִכְלַל דֵּעָה, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם אַבְּסוֹלוּטִזְמוּס אֶחָד כָּזֶה שֶׁלֹּא יָדְעוּ דֻגְמָתוֹ בַּדּוֹרוֹת הַחֲשֵׁכִים, הֲלֹא הוּא הַשִּׁלְטוֹן־בְּלִי־מְצָרִים שֶׁל “הַחַיִּים”, כְּלוֹמַר שֶׁל הָאִנְסְטִנְקְטִים הַיּוֹתֵר שְׁפָלִים שֶׁבָּאָדָם. וַאֲנַחְנוּ הַנִּדְחָפִים תָּמִיד לִהְיוֹת מִן הַמְרַקְּדִים לִפְנֵי הַ“פְּרוֹגְרֶס”463 בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אֲנַחְנוּ מַכִּירִים הַיּוֹם אֶת כֹּחַ מַלְכוּתָם שֶׁל הַ״חַיִּים" עוֹד יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים. הַיּוֹם אֵין עוֹד אֵצְלֵנוּ דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הַ״חַיִּים", אֵין כָּל “עַד כָּאן”464.

(מעט התבוננות א)

הַדָּת, בְּעֵת שֶׁהִיא שָׁלְטָה בְּחַיֵּינוּ שִׁלְטוֹן בִּלְתִּי מָגְבָּל, אִחֲדָה אֶת נִשְׁמוֹת כָּל בְּנֵי אֻמָּתֵנוּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ אֶחָד וְרִכְּזָה אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ הָאַקְטִיבִיִּים465 בִּנְקֻדָּה אֶחָת. אָז הָיָה לָנוּ רַק תַּפְקִיד לְאֻמִּי אֶחָד – לִשְׁמֹר עַל קִיּוּמֵנוּ הַלְאֻמִּי עַד בֹּא יוֹם גְּאֻלָּתֵנוּ. כָּל כֹּחוֹת־הַקִּיּוּם וְכָל אֶמְצָעֵי־הַקִּיּוּם מָצְאוּ אֶת בִּטּוּיָם הַמַּמָּשִׁי הַיְחִידִי בַּדָּת. הַפְּרוֹבְּלֵמָה הַלְאֻמִּית הָיְתָה אֵיפוֹא אַחַת־אַחַת מִכָּל צִדְדֵי הַחַיִּים הַלְאֻמִּיִּים וּלְכָל עָמְקָם. כָּל הַפְּרוֹבְּלֵמוֹת בְּחַיֵּינוּ הַלְאֻמִּיִּים, וּבְמוּבָן זֶה גַם הַפְּרוֹבְּלֵמוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת וְהָאִישִׁיּוֹת, הָיוּ רַק צְדָדִים שׁוֹנִים שֶׁל פְּרוֹבְּלֵמָה אַחַת466 כְּלָלִית. שְׁאֵלַת הַדָּת הָיָתָה צַד אֶחָד467 שֶׁל שְׁאֵלַת קִיּוּם הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁשְּׁאֵלַת קִיּוּם הָאֻמָּה הָיְתָה תְּלוּיָה בִּשְׁאֵלַת הַדָּת. אוּלָם בְּמִדָּה שֶָהַדָּת הָלְכָה וְיָרְדָה, בָּהּ בַּמִּדָּה הָלְכָה הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית468 הַהִיא הָלֹךְ וְהִטַּשְׁטֵשׁ, וּנְקֻדָּה מְאַחֶדֶת אַחֶרֶת לֹא נִמְצְאָה בְּקִרְבֵּנוּ, לְפָחוֹת לְפִי שָׁעָה. יֵשׁ לָנוּ עַתָּה פְּרוֹבְּלֵמוֹת הַרְבֵּה, כְּמִסְפַּר הַצְּדָדִים שֶׁל הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים הַזָּרִים לָנוּ469 בְּעִקָּרָם וּכְמִסְפַּר הַקְּרָעִים שֶׁבְּחַיֵּינוּ470 אָנוּ, אֲבָל אֵין פְּרוֹבְּלֵמָה לְאֻמִּית אַחַת אֲשֶׁר תַּקִּיף אֶת כֻּלָּן וּתְאַחֵד אֶת כֻּלָּן בִּנְקֻדָּה אֶחָת. אֵין לָנוּ נְקֻדָּה מֶרְכָּזִית כָּזֹאת.

(הערכת עצמנו ג)

מַה שֶּׁהַדָּת הוֹלֶכֶת וְיוֹרֶדֶת – נַנִּיחַ לְפִי שָׁעָה – מְחַיֵּב טֶבַע הַדְּבָרִים בַּדּוֹר הַזֶּה, מַצַּב הַהַשְׂכָּלָה471 בִּזְמַנֵּנוּ. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ טִבְעִי כְּלַל, מַה שֶּׁאֵינֵנּוּ מְחַיֵּב לֹא הַהִגָּיוֹן שֶׁל חַיֵּינוּ הָעַצְמִיִּים וְלֹא טִבְעָהּ הָעַצְמִי שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ, שֶׁדָּתֵנוּ הִיא יְצִירָתָהּ הָעַצְמִית472 וְלֹא קַבָּלָה מִידֵי אֲחֵרִים, הוּא יַחֲסָם שׁסל בְּנֵי הַדּוֹר אֶל הַדָּת. מִתּוֹךְ גִּדּוּל רוּחָנִי עַצְמִי473 אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ וְשׁוּם אֶפְשָׁרוּת, לֹא הֶגְיוֹנִית וְלֹא חִיּוּנִית, לָבֹא לִידֵי יַחַס כָּזֶה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקֶרֶב רֹב הַמִּתְקַדְּמִים וּבַעֲלֵי הַהַכָּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלָּנוּ, יַחַס שֶׁל שִׂנְאָה כְּבוּשָׁה וְשֶׁל בּוּז שֶׁאֵין־לו־גְּבוּל.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

מֵאַיִן כָּל הַשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה הַזֹּאת, כָּל הַבּוּז הַזֶּה שֶׁאֵין־לו־גְּבוּל לְדַת יִשְׂרָאֵל, לְרוּחַ יִשְׂרָאֵל, לְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּנוּ לֹא בְּרוּחָם שֶׁל אֲחֵרִים, לֹא לְפִי טַעְמָם שֶׁל אֲחֵרִים? כִּמְדֻמַּנִי, כִּי גַם אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל – וּמַדּוּעַ זֶה כָּל כַּךְ חֲבִיבָה עָלַי דַת יִשְׂרָאֵל, חֲבִיבָה עָלַי עַד עֹמֶק נִשְׁמָתִי עַד הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהַיּוֹם אֵינֶנִּי שׁוֹמֵר דָּת וְאֵינֶנִּי דָתִי בַּמּוּבָן הָרָגִיל474? וַחֲבִיבָה עָלַי גַם הַסִּפְרוּת הָרַבָּנִית475 עִם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ לֹא לְפִי רוּחִי וְלֹא לְפִי טַעְמִי, בְּתוֹר בֶּן דּוֹר אַחֵר.

(מכתבים תרע"ח ה)

הָאוֹר הָגָּנוּז הַלְאֻמִּי נִשְׁתַּמֵּר בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּקֶרֶב הַחֲרֵדִים, אֶלָּא שֶׁהֵם אֵינָם יוֹדְעִים לַהֲבִיאוֹ לִידֵי גִלּוּי, דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּאִים אֵלָיו בַּ“כֵּלִים” הַיְשָׁנִים476 (אַחֲרֵי הָרַעַשׁ).

(אחרי הרעש ב)

שׁוּם חַג פְּרָטִי אוֹ חֶבְרָתִי לֹא יַשִּׂיג אוֹתָהּ הַמּוּסִיקָלִיּוּת477 שֶׁיֵּשׁ בְּחַג לְאֻמִּי־דָתִי, כְּמוּבָן, בְּמָקוֹם שֶׁהַחוֹגְגִים הֵם לְאֻמִּיִּים וְדָתִיִּים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.

(האדם והטבע ג)


דַּת יִשְׂרָאֵל: מלואים

אֵין בֵּין חֲרֵדֵינוּ וּבֵין הַקְּלֶרִיקָלִים שֶׁבְּקֶרֶב הָאֲחֵרִים דִּמְיוֹן כְּלָל, מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם הַפָּשׁוּט, שֶׁאֵין דָּתֵנוּ נוֹתֶנֶת שִׁלְטוֹן לְמִי־שֶׁהוּא עַל מִי־שֶׁהוּא. וְאִם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים דָּבְקוּ בְחֵלֶק יָדוּעַ מֵרַבָּנֵינוּ מִדּוֹת קְלֶרִיקָלִיּוֹת, וּבִכְלָלָן גַּם הַמִּדָּה שֶׁל שְׁאִיפָה לְשִׁלְטוֹן בְּכֹחַ הַדָּת, הֲרֵי גַם בְּחֵלֶק יָדוּעַ מֵחָפְשֵׁינוּ דָבְקָה הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁל שְׁאִיפָה לְשִׁלְטוֹן, אִם כִּי, כַּמּוּבָן, בְּצוּרָה אַחֶרֶת.

(אחרי הרעש ב)


6. יַהֲדוּת וְנַצְרוּת    🔗

כָּל רַעְיוֹן גָּדוֹל הַבָּא לִהְיוֹת מֵעֵין כּוֹכָב מוֹרֵה־דֶרֶךְ בְּיָם הַחַיִּים אוֹ בְּצִיּוּר מַחְשַׁבְתִּי יוֹתֵר קָרוֹב, הַבָּא לִהְיוֹת מֵעֵין נְקֻדָּה יְסוֹדִית478 בְּחֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, אַחְדוּת מָחְלֶטֶת צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹ עַד לִנְקֻדָּה אַחַת הַנְדָּסִית479 שֶׁאֵין בָּהּ תְּפִיסָה כְּלָל. שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אוֹ יוֹתֵר, אֲפִלּוּ אִם הֵן מְאֻחָדוֹת בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁבַּתְּחִלָּה רוֹאִים אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּינָן וּבֵין הָאַחְדוּת הַמָּחְלֶטֶת רַק מְעַטִּים, הִנֵּה הֵן הוֹלְכוֹת וּמִתְרַחֲקוֹת מִן הָאַחְדוּת הַמָּחְלֶטֶת עַד הַמֶּרְחָק מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה480, עַד שֶׁלְּאַחֲרוֹנָה לִבְלִי לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְחָק יָכוֹל רַק מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹת, מִי שֶׁסּוֹגֵר בְּכַוָּנָה אֶת עֵינָיו לִבְלִי לִרְאוֹת. הַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית לְמָשָׁל אָמְרָה: אֵל אֶחָד בְּהֶחְלֵט. בָּאָה הַנַּצְרוּת וְאָמְרָה: אֵל אֶחָד בְּשָׁלֹשׁ צוּרוֹת481. עַכְשָׁו מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין שְׁתֵּי אֵלֶּה רוֹאֶה, וּבַתְּחִלָּה לֹא הַכֹּל רָאוּהוּ482.

(לברור עמדתנו א)

הַנַּצְרוּת צִמְצְמָה אֶת הָאָדָם, אֶת צֶלֶם הָאֱלֹהִים, מִתּוֹךְ שֶׁצִּמְצְמָה אֶת הָאֱלֹהִים, אֶת אֱלֹהוּתוֹ, אֶת אַחְדוּתוֹ הַמָּחְלֶטֶת שֶׁל אֱלֹהִים. הָאֱלֹהִים נַעֲשָׂה נִזְקָק לְעוֹזֵר, וְהָאָדָם – לִמְתַוֵּךְ483, לִמְתַוֵּךְ בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ484, בֵּינוֹ וּבֵין עוֹלָמוֹ, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. הָאָדָם נַעֲשָׂה מִין בִּרְיָה עֲלוּבָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה וְאֵינָהּ רַשָּׁאִית לַעֲזוֹר לְעַצְמָהּ בְּבַקְשָׁהּ אֶת תִּקּוּנָהּ, אֶת עֲלִיָּתָהּ, אֶת חַיֶּיהָ הָעֶלְיוֹנִים. הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים נִתָּנִים לְאָדָם מִן הַמּוּכָן485 וְאֵין לוֹ אֶלָּא לְקַבְּלָם כְּמוֹ שֶׁהֵם. בְּעוֹד שֶׁהַיַּהֲדוּת רוֹאָה אֶת הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הָאָדָם בְּעֶצֶם עֲבוֹדָתוֹ לְהַשָּׂגָתָם, בְּעֶצֶם בַּקָּשָׁתוֹ אוֹתָם, בְּעֶצֶם סִלּוּל הַדֶּרֶךְ לְבַקְשָׁם. בַּקָּשַׁת הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, בַּקָּשָׁה פְּעִילָה, כְּמוּבָן – הֵם הֵם הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַנַּצְרוּת נוֹתֶנֶת אֶת הַכְּלָל הַהַתְחָלִי486 בְּצוּרַת חִיּוּב487 גָּדוֹל שֶׁאֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, בְּצוּרַת רֶגֶשׁ נַפְשִׁי עֶלְיוֹן, בְּצוּרַת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּלוֹמַר, אוֹתוֹ “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” הַבָּא בְּתוֹרַת הַיַּהֲדוּת בִּבְחִינַת מַסְקָנָא חִיּוּבִית מִתּוֹךְ הָאַזְהָרוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת שֶׁלְּפָנָיו, מִ“לֹּא תִגְנֹב”488, עַד “לֹא תִּשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבְךָ… לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר” כְּאִלּוּ בִּבְחִינַת אוֹר בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, מֵאַחֲרֵי שֶׁטֻּהֲרָה489 מִזֻּהֲמַת הַחַיִּים הַמְצֻמְצָמִים – אוֹתוֹ “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, וּבְצוּרָה עוֹד יוֹתֵר מַזְהִירָה, נִמְסַר עַל יְדֵי הַנַּצְרוּת בְּתוֹר כְּלָל רִאשׁוֹן , בְּתוֹר דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁאֵין לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו490 כְּלוּם, בְּתוֹר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ דוֹרֵשׁ שׁוּם הֲכָנָה וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְשׁוּם הִתְפַּתְּחוּת. וּבְאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַזְּמָן, בַּזְּמָן שֶּׁלִּפְנֵי צְמִיחַת הַנַּצְרוּת וְקָרוֹב לִזְמַנָּהּ, שָׂמָה הַיַּהֲדוּת בְּפִי הִלֵּל הַזָּקֵן בְּתוֹר יְסוֹד לְכָל תּוֹרָתָהּ כְּלָל פָּשׁוּט מְאֹד בְּצוּרַת שְׁלִילָה קַלָּה מְאֹד: דָעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַעֲבֵד"491, זוֹ הִיא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, “וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁא” “זִיל גְּמוֹר”. פֹּה מִתְבַּטֵּא הַמּוּסָר שֶׁל הַיַּהֲדוּת לֹא רַק בְּחֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן וְהָעִקָּרִי שֶׁל הַמַּאֲמָר “דָעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַעֲבֵד”, כִּי אִם גַּם בְּחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי “וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁא – זִיל גְּמוֹר”. לֵךְ הַשְׁלֵם, לְמֹד, הִשְׁתַּלֵּם! זֶהוּ קַו אָפְיָנִי עִקָּרִי שֶׁל הַיַּהֲדוּת, בְּהֶבְדֵּל מִן הַנַּצְרוּת, הַנּוֹתֶנֶת לָאָדָם דָּבָר שָׁלֵם, קַיָּם וְעוֹמֵד. עִקַּר הָעִקָּרִים בְּעֵינֵי הִלֵּל הִיא הַפְּעֻלָּה הָעַצְמִית הַחָפְשִׁית שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהִיא הַמְחַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים, שֶׁהִיא עֶצֶם הַחַיִּים. וּלְפִיכָךְ – עֶצֶם תּוֹרַת הַחַיִּים. “וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁא – זִיל גְּמוֹר” – אֶת הַצּוּרוֹת תַּעֲשֶׂה בְּעַצְמְךָ, תּוּכַל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה שֶׁל “גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמוֹרְטִים”492, אוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, אוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִזּוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת, אֲבָל תַּגִּיעַ מֵעַצְמְךָ! דְּבָרִים כָּאֵלֶּה אֵינָם בִּכְלַל צִוּוּי, כִּי הֵם493 כָּל תֹּכֶן חַיָּיו, כָּל יְצִירַת חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, שֶׁל כָּל אָדָם עַל פִּי דַּרְכּוֹ, עַל פִּי צַלְמוֹ הָעַצְמִי הָעֶלְיוֹן.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַיַּהֲדוּת כְּאִלּוּ מוֹסֶרֶת לָאָדָם אוֹר גָּנוּז494 בְּפַנָּסִים רַבִּים, פַּנָּס בְּתוֹךְ פַּנָּס, וַעֲבוֹדַת חַיָּיו הִיא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹר מִתּוֹךְ הַפַּנָּסִים, לַהֲבִיאוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִידֵי גִלּוּי. בַּתְּחִלָּה הוּא רוֹאֶה אֶת הָאוֹר רַק לַפִי כֹּחַ רְאִיָּתוֹ495, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ, כִּי הָאוֹר גָּנוּז וְכִי עָלָיו לִפְתֹּחַ וּלְהָסִיר פַּנָּס אַחַר פַּנָּס. קָשָׁה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת. הַיַּהֲדוּת אָמְנָם מוֹסֶרֶת לוֹ כְּלָלִים יְדוּעִים, אֲבָל אֵלֶּה הֵם בְּעִקָּר כְּלָלֵי־הֲבָנָה, בְּעִקָּר כְּלָלִים שְׁלִילִיִּים, אֵיךְ לְהִזָּהֵר מִכָּל רֶפֶשׁ וּמִכָּל זֻהֲמָה, כִּי הָעֲבוֹדָה הִיא דַקָּה מְאֹד וְדוֹרֶשֶׁת, כִּי כְּלֵי הָעֲבוֹדָה – הַמַּחֲשָׁבָה, הָרֶגֶשׁ, הָרָצוֹן – יִהְיוּ נְקִּיִּים בְּתַכְלִית. קָשָׁה הִיא הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת, אֲבָל הִיא כָּל חַיֵּי רוּחוֹ, וְהַחַיִּים מְלַמְּדִים. וְכַךְ הוּא פּוֹתֵחַ וּמֵסִיר פַּנָּס אַחֲרֵי פַּנָּס, וּבֵינָתַיִם עֵינָיו מִתְרַגְּלוֹת, וְהוּא כֻּלּוֹ בְּכָל יֵשׁוּתוֹ מִסְתַּגֵּל אֶל הָאוֹר הַהוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְיוֹדֵעַ לִחְיוֹת לָאוֹר הַזֶּה. מֶה עָשְׂתָה הַנַּצְרוּת? עָמְדָה וְהוֹצִיאָה496 אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז מִתּוֹךְ כָּל הַפַּנָּסִים וּמָסְרָה אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא לְכָל הָרוֹצֶה בּוֹ. כֻּלָּם הֵרִיעוּ: אוֹר, אוֹר! אֲבָל הַתּוֹצָאוֹת יְדוּעוֹת: הָעֵינַיִם, שֶׁלֹּא הִתְרַגְּלוּ497 לָאוֹר הַגָּדוֹל, נִסְתַּמְּאוּ498. בִּמְקוֹם הָרֶגֶשׁ וְהַמַּחֲשָׁבָה בָּאוּ הַדִּמְיוֹן וְהַלָּשׁוֹן. הָרָצוֹן, שֶׁלֹּא הִסְתַּגֵּל, הִתְלַהֵב בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁשָּׂרַף חַיִּים אֶת כָּל מִי שֶׁלֹּא הִתְלַהֵב כָּמוֹהוּ, וּבְשֵׁם הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה לָמַד הָאָדָם לִזְרֹעַ וּלְהַצְמִיחַ שִׂנְאָה וָשֶׁקֶר עִם כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם וְתוֹלְדוֹת־תּוֹלְדוֹתֵיהֶם.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

כַּמָּה בֶּן הַדָּת הַנּוֹצְרִית יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב – אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, אֲבָל כַּמָּה הוּא יוֹדֵעַ לִשְׂנֹא – מִי כָּמוֹנוּ499 יוֹדֵעַ? אֶפְשָׁר לֵאמֹר בְּבִטָחָה גְמוּרָה, כִּי אֵין בָּעוֹלָם בֶּן דָּת אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ בֶּן דָּת אֱלִילִית, שֶׁיֵּדַע כָּל כַּךְ לִשְׂנֹא כְּמוֹ בֶּן הַדָּת הַנּוֹצְרִית. זֶה פְּרִי הַזִּיּוּף הַנַּפְשִׁי הַבָּא מִתּוֹךְ הַשְּׁאִיפָה לֶאֱהֹב בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ מוּכָנָה לְאַהֲבָה אֲמִתִּית.

(מכתבים תרפ"א ה)

הַיַּהֲדוּת הֶעֱמִידָה אֶת כָּל הַמּוּסָר עַל הָאֱמֶת בְּנִגּוּד לַַנַּצְרוּת שֶׁהֶעֱמִידָה אֶת כָּל הַמּוּסָר עַל הָאַהֲבָה. הָאֱמֶת מְבִיאָה בְּהֶכְרֵחַ לִידֵי כָּל מִדָּה נְכוֹנָה וּלְאַחֲרוֹנָה גַם לִידֵי אַהֲבָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא פְּרִי הָאִילָן500 וְלֹא שָׁרְשׁוֹ. בְּעוֹד שֶׁכָּל מִדָּה, אַף הַיּוֹתֵר נַעֲלָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ הָאַהֲבָה501 שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֱמֶת… אֲבָל מִי כָּמוֹנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹדֵעַ אֶת טַעַם הָאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֱמֶת! הָאֱמֶת אֵינָהּ יוֹדַעַת פְּשָׁרוֹת עִם עַצְמָהּ, הִיא אֱמֶת עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, כִּי רַק בְּאֹפֶן כָּזֶּה הִיא אֱמֶת וְרַק בָּזֶה כֹּחָהּ גָּדוֹל. וְאִם מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ כִּי גָּדוֹל כֹּחַ הַיַּהֲדוּת, הֲרֵי כֹּחָהּ גָדוֹל רַק בָּאֱמֶת הַקִּצּוֹנִית שֶׁבָּהּ.

(אוניברסיטה עברית א)

“טִפּוּחַ רֶגֶשׁ הָאַחֲוָה”! כְּאִלּוּ אֵין הַדָּבָר חָסֵר אֶלָּא טִפּוּחַ, כְּאִלּוּ אֵין לְרֶגֶשׁ שֶׁכָּזֶה עֹמֶק, שֶׁאֵין הַטִּפּוּחַ מַגִּיעַ שָׁמָּה וְאֵין הַטִּפּוּחַ דָּרוּשׁ שָׁם! אוֹ כְּאִלּוּ אֵין הָרֶגֶשׁ הַזֶּה זָקוּק לְאַטְמוֹסְפֵירָה נְקִיָּה, לַאֲוִִיר צַח, לְאוֹר וּלְחֹם טִבְעִי, נָקִי, וְדַרְכּוֹ לִצְמֹחַ מִתּוֹךְ כָּל רִקָּבוֹן, אִם רַק “מְטַפְּחִים”502 אוֹתוֹ. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה “טִפְּחָה” הַנַּצְרוּת מִימוֹת יֵשׁוּ וְעַד טוֹלְסְטוֹי אֶת רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה לְכָל אָדָם, שֶׁהוּא אַחַד הָרְגָשׁוֹת הַיּוֹתֵר נַעֲלִים וּלְפִי סְבָרָתָהּ הָרֶגֶשׁ הַיּוֹתֵר נַעֲלֶה מִכָּל, – וּמַה שֶּׁעָלְתָה503 לָהּ יָדוּעַ לְכָל הָעוֹלָם, וּבְיִחוּד לָנוּ הַיְּהוּדִים. וּבְעַל כָּרְחָךָ תֹּאמַר: תֵּיתִי לָהּ504 לַיַּהֲדוּת, שֶׁהִיא לֹא טִפְּלָה כָּל כַּךְ הַרְבֵּה בִּרְגָשׁוֹת, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הִנִּיחָה בִּיסוֹד כָּל בִּנְיַן עוֹלָמָהּ אֶת הַשְּׁאִיפָה לִבְרֹא, כְּלוֹמַר לִבְרֹא בְּתוֹךְ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל פְּרָט, וּמִתּוֹךְ כָּךְ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַכְּלָל כֻּלּוֹ, אַטְמוֹסְפֵירָה דַי נְקִיָּה וְדַי רְחָבָה, שֶׁתִּתֵּן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לָרְגָשׁוֹת הַיּוֹתֵר נַעֲלִים לְהִתְפַּתֵּחַ וְלִפְרֹחַ מֵאֲלֵיהֶם.

(על הדברים הנוראים א)

אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרוֹת: יֹפִי וֶאֱמֶת שֶׁבַּיֹּפִי. יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: אֱמֶת וְיֹפִי שֶׁבָּאֱמֶת.505

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

הַיַּהֲדוּת אֵין לָהּ לִירֹא מִפְּנֵי הַנַּצְרוּת, כִּי אִם לְהֵפֶךְ506.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִגְאֹל אֶת הַיַּהֲדוּת מִגָּלוּתָהּ, מִיַּד הַנַּצְרוּת.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאִים בְּמִקְרִים שֶׁל הִתְנַגְּדוּת לְגַלּוֹת וּלְהוֹכִיחַ אֶת חֻלְשָׁתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, מְגַלִּים וּמוֹכִיחִים בְּעֶצֶם507 אֶת חֻלְשָׁתָהּ שֶׁל הַנַּצְרוּת. הַנַּצְרוּת מִתְנַגֶּדֶת לֹא רַק לְהַשְׁקָפָתִי הַיְּהוּדִית, כִּי אִם גַּם לְכָל הַשְׁקָפַת עוֹלָמִי, לֹא רַק לַיְּהוּדִי שֶׁבִּי, כִּי אִם גַּם לְכָל הָאָדָם שֶׁבִּי.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)


יַהֲדוּת וְנַצְרוּת: מלואים

הַנַּצְרוּת מוֹרָה, כִּי הָאָדָם חַי בָעוֹלָם כְּדֵי לְמַלֵּא חֶפְצוֹ שֶׁל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. זֶה כָל תֹּכֶן חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית בְּכָל שְׁאִיפוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת. הָאַהֲבָה לְכָל הָאָדָם וּלְכָל הַחַי אֵינָהּ בְּעֶצֶם אֶלָּא בִטּוּי אוֹתוֹ הַיַחַס שֶׁל הִתְבַּטְּלוּתוֹ הַגְּמוּרָה שֶׁל הָ״אֲנִי" הָאֱנוֹשִׁי בִּפְנֵי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. אֵין כַּאן הַעֲלָאַת הָ“אֲנִי” שֶׁל הָאָדָם, שֶׁל הָאָדָם הַפְּרָטִי, לְמַעֲלַת עַצְמוּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, לְמַעֲלַת אִחוּד עֶלְיוֹן עִם כָּל הַבְּרִיאָה הָעוֹלָמִית וְעִם כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, לְמַעֲלַת רָצוֹן עֶלְיוֹן. מִכַּאן הָאַלְטְרוּאִיזְם, בִּטּוּל הָ“אֲנִי” שֶׁל עַצְמוֹ לְשֵׁם הָאַחֵר, בְּעֶצֶם לְשֵׁם מִלּוּי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בְּנִגּוּד לְאֵגוֹאִיזְם, בְּעֶצֶם בְּנִגּוּד לְכָל אִנְדִיבִידוּאָלִיּוּת, בֵּין פְּרָטִית בֵּין לְאֻמִּית. מִכַּאן, מִן הַפַּסִּיבִיּוּת הַזֹּאת שֶׁל הָאָדָם – גַּם הַתּוֹרָה עַל דְּבַר אִי־הִתְנַגְּדוּת לָרָע508, לֹא הַרְגָּשָׁה בָרָע שֶׁל הָאַחֵר, בְּנִגְעוֹ, בְּכִעוּרוֹ, בְּרִקְבוֹנוֹ שֶׁל הָאַחֵר, כְּאִלּוּ הוּא הָיָה לִקּוּי נַפְשְׁךָ אַתָּה, כְּאֵבְךָ אַתָּה, הַמְחַיֵּב אוֹתְךָ לֹא לִשְׁנֹא, לֹא לְהִנָּקֵם, כִּי־אִם לִסְבּוֹל וּלְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וְשׁוּב לִסְבּוֹל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תְּרוּפָה אוֹ שֶׁהַתְּרוּפָה הַיְחִידָה הִיא הַצַּעַר הַשּׁוֹתֵק. כַּאן, בְּאִי־הִתְנַגְּדוּת זוֹ לָרָע, אַתָּה מַרְגִּישׁ מֵעֵין בִּטָּחוֹן, כִּי כַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, כִּי כַךְ נִגְזְרָה גְזֵרָה מִלִפְנֵי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמְּךָ מַה טוֹב וּמָה רָע, וְרַק בִּטּוּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יַשְׁפִּיעַ לְטוֹב עַל עוֹשֵׂה הָרָע. וְגַם לְהִטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וּמִזֻּהֲמָתוֹ, לְהִגָּאֵל מֵחַטֹּאתָיו וּמֵעֲוֹנוֹתָיו אֵין הָאָדָם יָכוֹל בְּעַצְמוֹ, בְּכֹחַ צֶלֶם הָאֱלֹהִים שֶׁבּוֹ, אִם לֹא שֶׁהָאֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ יָרַד לִחְיוֹת בְּקֶרֶב בְּנֵי־הָאָדָם וְנָשָׂא אֶת כָּל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם עַל עַצְמוֹ, רַעְיוֹן, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מַעֲלִיב509 וּמְחַלֵּל גַּם לָאָדָם וְגַם לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן.


(יַהֲדוּת וְנַצְרוּת: מלואים)

מַה שֶּׁהוֹסִיפָה הַנַּצְרוּת עַל הַיַּהֲדוּת אֵין בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם “כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ”.510

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)

מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֵרֶךּ אֲמִתִּי בְּמוּסַר הַנַּצְרוּת הוּא כֻלּוֹ מִשֶּׁל הַיַּהֲדוּת, אֶלָּא שֶׁהַנַּצְרוּת הִגְשִׁימָה, צִמְצְמָה בְּמָקוֹם שֶׁלִּכְאוֹרָה הֵאִירָה לְאֵין־סוֹף, נָתְנָה בְתוֹר מַטְבֵּעַ טְבוּעָה וְעוֹבֶרֶת לְכָל מְקַבֵּל מַה שֶּׁהַיַּהֲדוּת נָתְנָה בִּבְחִינַת דָּבָר סָמוּי מִן הָעַיִּן, בִּבְחִינַת דָּבָר מָסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, חַי בְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְעָלוּל לְהִתְגַּבֵּר לְאֵין־סוֹף. פֹּה לְפָנֵינוּ בַּמּוּבָן הַמּוּסָרִי מַמָּשׁ אוֹתוֹ הַהֶבְדֵּל, שֶׁיֵּשׁ בַּמּוּבָן הַדָּתִי בֵּין גִּלּוּי־אֱלֹהִים511 בִּבְחִינַת “לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה” וּבֵין גִּלּוּי־אֱלֹהִים בְּצוּרַת אָדָם בָּא לָשֵׂאת עָלָיו אֶת עֲוֹנוֹת הָאֱנוֹשׁוּת.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַנַּצְרוּת נֶעֶשְׂתָה לְאַחַד הַמּוֹמֶנְטִים הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים וְהַיּוֹתֵר חֲשׁוּבִים שֶׁל חַיֵּי אֵירָפָּה. הַכֹּחַ הָעִקָּרִי, שֶׁמָּשַׁךְ אֵלָיו אֶת לֵב בְּנֵי אֵירָפָּה, הוּא הַיֹּפִי וְלֹא הָאֱמֶת, יֹפִי, כְּלוֹמֵר יֹפִי, בִּבְחִינָה אֵירָפִּית, יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיַּהֲדוּת, הַרְבֵּה יוֹתֵר סְתִירוֹת, הַרְבֵּה יוֹתֵר מָקוֹם לְדִמְיוֹן, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִ“מֵּיטַב הַשִּׁיר”512, אֲבָל אֱמֶת יֵשׁ בָּהּ פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּיַּהֲדוּת, וּבַכֹּחַ הַזֶּה הִיא בְעִקָּר פּוֹעֶלֶת עַל הַחַיִּים.513

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


7. מִלְחֲמוֹת הַיַּהֲדוּת    🔗

כֹּחַ הַיַּהֲדוּת עָלֵינוּ, כָּל זְמָן שֶׁהִיא מָשְׁלָה בְּחַיֵּינוּ הַפְּנִימִיִּים מְמְשָׁלָה בְּלִי־מְצָרִים, הָיָה בְּעִקָּר לֹא בְּמַה שֶּׁהִיא שָׁמְרָה בָּנוּ אֶת הַכָּרָתֵנוּ הַלְאֻמִּית, כִּי אִם בְּמַה שֶּׁשָּׁמְרָה בָּנוּ הַרְגָּשַׁת עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית, אֶת הָ“אַתָּה־בְּחָרְתָּנוּ” שֶׁלָּנוּ514, אֶת ה“אֲנִי” הַמְיֻחָד שֶׁלָּנוּ, הַיְּהוּדִי וְהָאֱנוֹשִׁי כְּאֶחָד.

(הערכת עצמנו ג)

דַּוְקָא הָ“אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ” שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִטַּשְׁטֵשׁ וְלֹא נִתְמַזְמֵז515 בְּכָל מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁהוּא עָבַר בָּהֶם וְעֻנָּה בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה, דַּוְקָא הָ“אֲנִי” הָעַקְשָׁנִי לְאֵין־גְּבוּל הַזֶּה, שֶׁעָמַד יְחִידִי נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא רַק נֶגֶד הַחֹשֶׁךְ, כִּי אִם גַּם נֶגֶד הָאוֹרוֹת516 שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה – דַּוְקָא הָ“אֶגּוֹאִיזְם” אוֹ הַ“שּׁוֹבִינִיזְם”517 הַזֶּה מֵעִיד עַל כֹּחַ עֲנָקִי שֶׁלֹּא רַבִּים כָּמוֹהוּ.

(על האחוד ב)

קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה חָשַׁבְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לַחֲטִיבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שָׁמַרְנוּ עַל הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ מִכָּל מִשְׁמָר. יָדַעְנוּ, כִּי הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ הוּא בְּתוֹרָתֵנוּ, אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ, כִּי תּוֹרָתֵנוּ הִיא בָּ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ, כִּי הִיא חַיָּה בְּקִרְבֵּנוּ, חַיָּה וּמִתְחַדֶּשֶׁת בְּשָׁעָה וּבְמִדָּה שֶׁחַיֵּינוּ מִתְחַדְּשִׁים.

(מכתבים מא"י ב)

תַּקִיפָה הָיְתָה רוּחֵנוּ, רוּחַ עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הָיְתָה בָּנוּ, רוּחַ־מִדְבָּר שַׁלִּיטָה עַל הַכֹּל, רוּחַ־אֵיתָנִים שֶׁאֵין דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם, רוּחַ אֱלֹהִים. יָדַעְנוּ לִמְרֹד בַּחַיִּים מִן הַמּוּכָן, בָּעוֹלָם מִן הַמּוּכָן518, בִּקַּשְׁנוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, בִּקַּשְׁנוּ רוּחַ חֲדָשָׁה, אוֹר גָּנוּז, זֹאת אוֹמֶרֶת, בִּקַּשְׁנוּ אָדָם חָדָשׁ, חַיִּים חֲדָשִׁים, עוֹלָם חָדָשׁ. עָמַדְנוּ בִּפְנֵי כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, נָשָׂאנוּ וְסָבַלְנוּ עוֹלָם מָלֵא שֶׁל פֻּרְעָנִיּוֹת. וְלֹא וִתַּרְנוּ עַל עַצְמוּתֵנוּ, עַל עוֹלָמוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ אַף כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה – וְעַתָּה? מִי יָקוּם לָנוּ519? מִי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה?

(חשבוננו עם עצמנו ג)

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא כִּחֵשׁ בְּעַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל הַרְדִיפוֹת, הָעִנּוּיִּים, הַבּוּז וְהַחֶרְפָּה שֶׁאֵין הָעוֹלָם יוֹדֵעַ דֻּגְמָתָם, לֹא כִּחֵשׁ בְּנַוְלוּתוֹ הַיּוֹתֵר נוֹרָאָה – וּמָה עֲלוּבָה הָאֱמֶת שֶׁאֵין לְפָנֶיהָ הֲבָנָה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בְּמִדָּה כָּזוֹ520 כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ! עֲלוּבָה שִׁבְעָתַיִם הָאֱמֶת הַבָּאָה לְבַטֵּל מִדָּה כָּזוֹ! אָכֵן יֵשׁ תְּעוּדַת עֲנִיּוּת בֶּאֱמֶת זוֹ, אֲבָל לֹא לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לְבָנָיו הַדּוֹגְלִים בִּשְׁמָהּ521!

(מתוך קריאה א )

מַה בֵּין הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים522 וּבֵין הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁל הַדּוֹֹר שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בּוֹ? הַמַּשְׂכִּילִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים: “לָנוּ הַצְּדָקָה523 וְלַאֲחֵרִים בֹּשֶׁת הַפָּנִים”. וְהַמַּשְׂכִּילִים הָאַחֲרוֹנִים אוֹמְרִים: “לַאֲחֵרִים הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים524”.

(הערכת עצמנו ג)

עֵינַי לְנוֹכַח יַבִּיטוּ, אֶל אֲשֶׁר לְפָנַי, אֶל הַחַיִּים, וְאֵינֶנִּי מֵבִין, אֵיךְ יִחְיֶה אָדָם, כְּשֶׁפָּנָיו מָפְנִים תָּמִיד אֲחוֹרַנִּית525. הָיוּ תְּנָאִים שֶׁהוֹלִידוּ מַה שֶּׁהָיָה בֶּעָבָר, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ תְּנָאִים שֶׁמּוֹלִידִים מַה שֶּׁיֵּשׁ הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁהַתְּנָאִים שֶׁל הַיּוֹם הֵם לְפָנֵינוּ, אֲנַחְנוּ חַיִּים בָּהֶם וּבְמִדָּה יְדוּעָה יֵשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לִפְעֹל עֲלֵיהֶם, בְּעוֹד שֶׁהַתְּנָאִים שֶׁל הֶעָבָר הֵם דָּבָר שֶׁעָבַר, שֶׁאֵין בִּיכָֹלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְּלוּם. וּמַה שֶּׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ הַתְּנָאִים שֶׁל הֶעָבָר, אִם הוּא בְּרוּחַ עַצְמוּתֵנוּ הַטִּבְעִית, לֹא תּוֹעִיל כָּל מִלְחָמָה בּוֹ וְגַם אֵין לְהִלָּחֵם בּוֹ, וְאִם לֹא – אוֹ שֶׁהוּא נִגְלֶה לָנוּ בְּצוּרָה מַמָּשִׁית, חַיָּה, וַאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בּוֹ, בְּצוּרָתוֹ הַחַיָּה שֶׁל הַיּוֹם, אוֹ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְאֵין שׁוּם צֹרֶךְ לְהִלָּחֵם בּוֹ.

(מתוך קריאה א)

לֹא לְחִנָּם עָבְרוּ עָלֵינוּ אַלְפַּיִם שָׁנָה. אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מַה שֶּׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנּוּ אֲחֵרִים. הֶעָבָר שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ חַי בְּקִרְבֵּנוּ, אֲבָל חַי בְּקִרְבֵּנוּ גַם עֲבָרֵנוּ אָנוּ, וְגַם הַהֹוֶה שֶׁלָּנוּ חַי בְּקִרְבֵּנוּ, וְגַם זֶה – הֶעָבָר וְהַהֹוֶה שֶׁלָּנוּ – דּוֹרֵשׁ אֶת תִּקּוּנוֹ, אֶת עֲלִיָּתוֹ לְמַדְרֵגַת חֹמֶר לִיצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים526.

(הקונגרס א)

הַחֲסִידוּת מָשְׁכָה בִּשְׁעָתָהּ אֶת הַלְּבָבוֹת וְהֶחֱזִיקָה אוֹתָם יַחַד אוּלַי לֹא פָּחוֹת, אִם לֹא יוֹתֵר, בְּכֹחַ הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי, בְּכֹחַ הָאַחֲוָה הַחַיָּה וְהַחַמָּה שֶׁבֵּין הַחֲבֵרִים הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, מֵאֲשֶׁר בְּכֹחַ הָרַעְיוֹן שֶׁבָּהּ.

(הקונגרס א)


מִלְחֲמוֹת הַיַּהֲדוּת: מלואים

מִצַּד אֶחָד – עַצְמוּת לְאֻמִּית, עַרְטִילָאִית, תְּהוֹמִית, נִלְחֶמֶת עַל קִיּוּמָהּ בְּאֵין כָּל נֶשֶׁק וּמְבַקֶּשֶׁת לָבוֹא לִידֵי גִלּוּי בְּאֵין כָּל דֶּרֶךְ, וּמִצַּד שֵׁנִי – הִסְתַּעֲרוּת מִבִּפְנִים עַל אוֹתָהּ עַצְמוּת עֲלוּבָה בְכַוָּנָה לְשַׁנּוֹתָהּ שִׁנּוּי מָחְלָט וְלַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחֶרֶת, בִּמְקוֹם לְחַדְּשָׁהּ מִתּוֹכָהּ וְלַעֲזוֹר לָהּ לָשׁוּב לִהְיוֹת מַה שֶּׁהִנֶּהָ, כְּלוֹמֵר, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֵין בְּכֹחוֹ אֶלָּא לְהַחֲרִיבָהּ וּלְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָהּ לְרוּחַ מִן הַחוּץ. כַּךְ הֵן כָּל מִלְחֲמוֹתֵינוּ שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף בְּחַיֵּינוּ הַגָּלוּתִיִּים. כֵּן הֵן מַחְלְקוֹתֵינוּ בִּדְבָרִים שֶׁכָּל קִיּוּמֵנוּ הַלְאֻמִּי עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. בְּכֻלָּן – עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית נִלְחֶמֶת עַל קִיּוּמָהּ אוֹ עַל שְׁלֵמוּתָהּ עִם הַמִּסְתַּעֲרִים עָלֶיהָ מִבִּפְנִים. כֻּלָּן – לֹא מִלְחָמוֹת בְּשֶׁל כִּבּוּשִׁים חֲדָשִׁים בַּחַיִּים בְּכֹחַ הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית וּלְהַפְרָחָתָה שֶׁל הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית, כִּי אִם מִלְחָמוֹת בְּעַד וּכְנֶגֶד הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית, אוֹ בְעַד וּכְנֶגֶד חֵלֶק יָדוּעַ מִמֶּנָּה בְּשֵׁם הַחַיִּים, כִּי הָעִקָּר חָסֵר – חַיִּים מִשֶּׁלָּנוּ אֵין לָנוּ.

(הערכת עצמנו ג)

הַהַשְׂכָּלָה הָאֵירָפִּית, וּבִכְלַל זֶה רוּחַ הַכְּפִירָה וְהַהֲרִיסָה, נְחוּצָה הָיְתָה לְעֶצֶם תְּחִיַּת רוּחֵנוּ הַלְאֻמִּית. זְקוּקִים הָיִּינוּ לִשְׁבִירַת־כֵּלִים527 לְשֵׁם יְצִירַת עוֹלָמֵנוּ מֵחָדָשׁ.

(אחרי הרעש ב)


8. הָרוּחַ528 וְהַסֵּפֶר    🔗

הַאָמְנָם הָ“רוּחַ” הֵבִיאָה לִידֵי כַּךְ, שֶׁאֵין לָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַרְקַע תַּחַת רַגְלֵינוּ, שֶׁאֵין לָנוּ יָדַיִם עוֹבְדוֹת, שֶׁאֵינֶנּוּ מְבַקְשִׁים דַּרְכֵי־יִשּׁוּב שֶׁיִּתְּנוּ לֶחֶם לַהֲמוֹנֵי עָם? אָמְנָם הַרְבֵּה רָעָה הֵבִיאָה לָנוּ בְּמוּבָן זֶה הָרוּחֲנִיּוּת הַיְתֵרָה שֶׁלָּנוּ, יוֹתֵר נָכוֹן הָרוּחֲנִיּוּת הָרֵיקָה, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יוֹתֵר מִן הָחָמְרִיּוּת הַיְתֵרָה, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יוֹתֵר! וְאִם נִשְׁאַל: אוּלַי529 עַם יִשְׂרָאֵל מִטִּבְעוֹ, מִתּוֹךְ עֶצֶם תְּכוּנַת נִשְׁמָתוֹ הַלְאֻמִּית, יוֹתֵר נוֹטֶה לְרוּחֲנִיּוּת מֵעַמֵּי אֵירוֹפָּה? – “תֵּאוֹלוֹגִיָּה לְאֻמִּית”530! וְאִם נוֹסִיף לִשְׁאֹל: הֲלֹא גַם הַתּוֹרָה נִתְּנָה531 לְיִשְׂרָאֵל עוֹד בְּטֶרֶם בּוֹאוֹ אֶל הָאָרֶץ, כְּלוֹמַר, אִם מַאֲמִין אַתָּה בָּזֶה אוֹ לֹא, אֲבָל הָעָם הֲלֹא הֶאֱמִין בָּזֶה עוֹד מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת? הֲלֹא הָאֱמוּנָה הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ אוֹמֶרֶת דְּבַר־מָה? וְלֹא זֶה בִּלְבָד: הֲלֹא גַם כָּל חַיֵּי הָעָם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד הַיּוֹם מְדַבְּרִים בְּרוּחַ כָּזוֹ532? אוֹ אִם נִשְׁאַל: הֲלֹא גַם הַרְגָּשָׁתֵנוּ הַבִּלְתִּי־אֶמְצָעִית, הַכָּרָתֵנוּ הָעַצְמִית, הַכָּרַת הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ אוֹמֶרֶת דְּבַר־מָה בְּמוּבָן זֶה, וְעֵדוּתָהּ הֲלֹא בְּוַדָּאי נֶאֱמָנָה, שֶׁהֲרֵי מַה יֵּשׁ לָאָדָם אַחֲרֵי533 עֵדוּתוֹ שֶׁל הָ“אֲנִי” שֶׁלּוֹ?

(אוניברסיטה עברית א)

רֶגֶשׁ הַקִּיּוּם הַלְאֻמִּי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הִכְרִיחַ אֶת רוּחַ הָעָם לְהִצְטַמְצֵם וְלִחְיוֹת עַל פִּי דַרְכָּהּ בְּתוֹךְ צִמְצוּמָהּ. הוּא הִכְרִיחַ אֶת הָאִידֵיאָלִיּוּת הַלְאֻמִּית לְהִצְטַמְצֵם, לְצַמְצֵם אֶת הָאִידֵיאָלִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחַ הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים לִהְיוֹת מַתְאִימִים אֲלֵיהֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאִידֵאָלִים וְהַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת534. נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִשְׁתַּקְּעָה בָָּאִידֵאָלִים שֶׁל הֶעָבָר, הִשְׁתַּקְּעָה בַּשְּׁאִיפָה לְהַתְאִים אֶת הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים אֶל הָאִידֵאָלִים הָהֵם וְאֶת הָאִידֵאָלִים הָהֵם אֶל הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים. וְאֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת שֶׁל הַהַתְאָמָה עָשְׂתָה בְּכָל הָעִקְבִיּוּת וְהַדִּיּוּק שֶׁל עַצְמוּת נֶאֱמָנָה לְעַצְמָהּ עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. כָּךְ גָּבַר הַסֵּפֶר עַל הַחַיִּים535, וּכְשֶׁגָּבַר – שָׁלַט עַל הַכֹּל.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

גַּם אֶת אֲרוֹנוֹת הַסְּפָרִים536 לֹא נְבַטֵּל! לֹא נַחֲלִיף אוֹתָם בְּשׁוּם יְצִירוֹת מֵעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה הֵם קֹדֶשׁ לָנוּ. הַרְבֵּה נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה וִיצִירָה גְּדוֹלָה מְצֻמְצָמוֹת, קְבוּרוֹת חַיִּים בְּתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה. עִם כָּל הַצַּעַר שֶׁל נְשָׁמָה גְדוֹלָה מְצֻמְצֶמֶת בְּתוֹךְ חַיִּים שֶׁל חֶנְוָנוּת וְסַפְסָרוּת537, עִם כָּל הַצַּעַר שֶׁל מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה וִכֹחַ־יְצִירָה גָדוֹל מְצֻמְצָמִים, קְבוּרִים חַיִּים בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת538 שֶׁל הֲלָכָה. יוֹדֵעַ אַתָּה מַה זֶּה צַעַר כָּזֶה, צַעַר שֶׁלֹּא מָצָא מֵעוֹלָם אֶת תִּקּוּנוֹ? הַחֲרִישָׁה, אָחִי, שְׁתֹק וְהֵאָלֵם דוּמִיָּה! וּבְגִשְׁתְּךָ אֶל הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי בְּתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה כָּבוּשׁ חֹמֶר מְפוֹצֵץ שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם לְכֹחַ, אֲשֶׁר אִם יִגַּע בּוֹ נִיצוֹץ בּוֹעֵר וִיפוֹצֵץ הַרְבֵּה עוֹלָמוֹת עִם כָּל הָרִקָּבוֹן הַמַּזְהִיר שֶׁבָּהֶם, עִם כָּל הַזִּיּוּף וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּהֶם, הַלְּבוּשִׁים בְּכָל מִינֵי צִבְעוֹנִין539.

(מכתבים מא"י ב)

בְּכָל תְּקוּמָתֵנוּ וּבְכָל קִיּוּמֵנוּ אֲנַחְנוּ נוֹגְעִים בַּדָּבָר, כִּי הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית תִּהְיֶה עוֹלָה. אִם הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית תּוֹסִיף לָרֶדֶת, לֹא תִּהְיֶה לָנוּ תְּקוּמָה540. מִתּוֹךְ כַּךְ גַּם הִתְפַּתְּחָה בָּנוּ נְטִיָּה יְתֵרָה לְעוֹלַם הָרוּחַ וְגָדַל בָּנוּ כֹּחַ הָרוּחַ בְּמִדָּה יְתֵרָה.

(הסופרים והעובדים ב)


הָרוּחַ וְהַסֵּפֶר: מלואים

חֵרוּת לְאֻמִּית שְׁלֵמָה, אוֹתָהּ הַחֵרוּת שֶׁהִיא הַתְּנַאי הָרָאשִׁי וְהָרִאשׁוֹן בְּכָל יְצִירָה עַצְמִית גְּדוֹלָה, לֹא הָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל מֶשֶׁךְ יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. וְגַם הַחֵרוּת שֶׁהָיְתָה לוֹ הָלְכָה לָאַחֲרוֹנָה הָלֹךְ וְיָרֹד. הַחַיִּים נִצְטַמְצְמוּ, לְמָעוּף חָדָשׁ לֹא הָיָה מָקוֹם, לֹא הָיָה מָקוֹם בַּחַיִּים לָאִידֵאָלִיּוּת הַלְאֻמִּית לְהִתְרַחֵב וּלְהִתְעַמֵּק וְלִמְשׁוֹךְ אַחֲרֶיהָ אֶת הַמַּעֲשִׂיּוּת, אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁל חַיֵּי־יוֹם־יוֹם, אֶת הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים. מֶה הָיָה לַעֲשׂוֹת? לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַחַיִּים, לְבַקֵּשׁ אִידֵאָלִים מֵעַל לִגְבוּל הַחַיִּים הַלְּאֻמִּיִּים? אִידֵאָלִים גְּבוֹהִים וְעוֹלִים וְחַיִּים מַמָּשִׁיִּים נְמוּכִים וְיוֹרְדִים – דָּבָר כָּזֶה הוּא לֹא בְרוּחַ עַם יִשְׂרָאֵל, דָּבָר כָּזֶה הָיָה מֻכְרָח לְהָבִיא לִידֵי מִיתָה לְאֻמִּית תְּכוּפָה, כְּלוֹמֵר, בְּעֶצֶם לִידֵי מִיתַת הָאָדָם שֶׁבָּעָם. אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁהָיָה הָעָם נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הָאִידֵיאָלִיּוּת וְהָיָה עוֹזֵב אֶת חַיָּיו הַמַּמָּשִׁיִּים הָעַצְמִיִּים הַמַּחֲזִיקִים אֶת קִיּוּמוֹ הַמַּמָּשִׁי הָעַצְמִי וְהָיָה מֵת מִתּוֹךְ חֹסֶר עַצְמוּת וְנִבְלָע בְּקֶרֶב מְנַצְּחָיו וּבְקֶרֶב יֶתֶר הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לַנּוֹצְרִים הָרִאשׁוֹנִים מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים, אוֹ שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי חַיָּיו הַמַּמָּשִׁיִּים הַנְּמוֹכִים וְהַיּוֹרְדִים וְהָיָה מֵת מִתּוֹךְ יְרִידָה רוּחָנִית, כְּמוֹ שֶׁמֵּתוּ יֶתֶר הָעַמִּים הַמְנֻצָּחִים. אֲבָל רֶגֶשׁ הַקִּיּוּם הַלְּאֻמִּי יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת, הוּא הִכְרִיחַ אֶת רוּחַ הָעָם לְהִצְטַמְצֵם וְלִחְיוֹת עַל־פִּי דַרְכָּהּ בְּתוֹךְ צִמְצוּמָהּ. הוּא הִכְרִיחַ אֶת הָאִידֵאָלִיּוּת הַלְּאֻמִּית לְהִצְטַמְצֵם, לְצַמְצֵם אֶת הָאִידֵאָלִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחַ הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים לִהְיוֹת מַתְאִימִים אֲלֵיהֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאִידֵאָלִים וְהַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת. נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִשְׁתַּקְּעָה בָאִידֵאָלִים שֶׁל הֶעָבָר, הִשְׁתַּקְּעָה בַשְּׁאִיפָה לְהַתְאִים אֶת הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים אֶל הָאִידֵאָלִים הָהֵם וְאֶת הָאִידֵאָלִים הָהֵם אֶל הַחַיִּים הַמַּמָּשִׁיִּים. וְאֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת שֶׁל הַהַתְאָמָה עָשְׂתָה בְכָל הָעֲקִיבוּת וְהַדִּיּוּק שֶׁל עַצְמוּת נֶאֱמָנָה לְעַצְמָהּ עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. כַּךְ גָּבַר הַסֵּפֶר עַל הַחַיִּים, וּכְשֶׁגָּבַר – שָׁלַט עַל הַכֹּל.541

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)


הֶרְצְל: מלואים

הֶרְצְל לֹא רָאָה, כִּי הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁנִּבְרְאָה עַל יָדָיו לְהַשָּׂגַת הַהֶסְכֶּם הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז מָקוֹם לְהַאֲמִין, חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִכֹּל הָאֶפְשָרֻיּוּת הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיּוֹת, שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יָדָיו אוֹ שֶׁנִּגְלוּ לוֹ מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁהוּא חָשַׁב. הוּא לֹא רָאָה, כִּי צִיּוֹן הַסוּבְּיֶקְטִיבִית, צִיּוֹן שֶׁבְּלֵב כָּל בְּנֵי הָאֻמָּה, הִיא הָיְתָה הַכֹּחַ הַפּוֹעֵל הָעִקָּרִי הַיּוֹתֵר בָּטוּחַ, וְלֹא צִיּוֹן הַאוֹבְּיֶקְטִיבִית, לֹא הַמִּקְלָט הַבָּטוּחַ, שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בְמָקוֹם יָדוּעַ דַּוְקָא. לוּ הָיָה עוֹלֶה בְּיַד הֶרְצְל לְאַחֵד אֶת כָּל הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים שֶׁבָּאֻמָּה לַעֲבוֹדָה לְאֻמִּית אַחַת, הֲרֵי זֶה הָיָה הַמִּפְעָל הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּ לְצַיֵּר בְּקִרְבֵּנוּ בַּזְמָן הַזֶּה, מִפְעָל הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל מִן הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וּמִן הַקּוֹנְגְרֶס, הַבַּנְק, מִכָּל מַה שֶּׁפָּעַל וְיָצַר הֶרְצְל. וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי כַךְ הָיִינוּ יוֹתֵר מַצְלִיחִים בָּעֲבוֹדָה הַצִּיּוֹנִית, כִּי אִם אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיִינוּ מַצְלִיחִים, לוּ אֲפִלּוּ הָיִינוּ מָכְרָחִים לְהוֹדוֹת לְעַצְמֵנוּ כִי טָעִינוּ וּלְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, אֲבָל רַק בַּתְּנַאי הַיְחִידִי הַזֶּה, כִּי כֻלָּנוּ בְלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, הָיִינוּ מָכְרָחִים לָזֶה עַל פִּי הַכָּרָתֵנוּ הַפְּנִימִית, בְּאֹפֶן כִּי הַכֹּחוֹת הָיוּ נִשְׁאָרִים מְאֻחָדִים, כִּי עַתָּה אֲפִלּוּ בְאֹפֶן כָּזֶה הָיִינוּ סוֹף סוֹף בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ.

(הערכת עצמנו ג)


9. לֶעָתִיד לָבֹא    🔗

עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ קָטָן שֶׁנּוֹלַד, אֲשֶׁר רַק מֵהַיּוֹם מַתְחֶלֶת הִתְפַּתְּחוּתוּ הַגּוּפָנִית וְהָרוּחָנִית וְאֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב וּלְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ, מִן הָאַלְפָא־בֵּיתָא עַד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. לֹא גַרְעִין חָדָשׁ, כִּי אִם אִילָן שֶׁשָּׁרָשָׁיו וְגַם עֲנָפָיו מְרֻבִּים, עוֹמֵד לְהִשָּׁתֵל בְּאַדְמַת מַטָּעוֹ542, אֲשֶׁר בָּהּ יִצְמַח מֵחָדָשׁ וְיִחְיֶה מֵחָדָשׁ. הִתְחַדְּשׁוּתֵנוּ דוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לְקַבֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה בְּתוֹר עֵרֶךְ חָדָשׁ בְּחַיֵּינוּ, בְּתוֹר יְסוֹד חָדָשׁ לְכָל הָרְכוּשׁ הָרוּחָנִי שֶׁנִּרְכֹּש בֶּעָתִיד, אֲבָל לֹא לַעֲזֹב אֶת הָרְכוּשׁ הָרוּחָנִי שֶׁכְּבָר רָכַשְׁנוּ לָנוּ.

(אוניברסיטה עברית א)

הָיָה נֶטַע543 שֶׁנֶּעֱקַר מִשָּׁרְשָוֹ וְהֻטַּל לְתוֹךְ מַרְתֵּף אָפֵל544, וּכְמוּבָן, נַעֲשֶׂה חַלָּשׁ, חִוֵּר, אִי־טִבְעִי. מַה תַּקַנְתֵּיהּ545 ? הַנּוֹטְעִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁטִּפְּלוּ בּוֹ מִתּוֹךְ חִבָּה פְּשׁוּטָה, אוֹמְרִים בְּפַשְׁטוּת: הוֹצִיאוּ אֶת הַנֶּטַע מִן הַמַּרְתֵּף וְנִטְעוּהוּ בְּקַרְקָעוֹ הַטִּבְעִי546, הוֹצִיאוּהוּ מִן הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם טִבְעִיִּים, תְּנוּ לוֹ דֵי אֲוִיר וְאוֹר – זֶהוּ הַתְּנָאי הָרֹאשׁ וְהָרִאשׁוֹן, אִם רוֹצִים אַתֶּם לְהַחֲיוֹתוֹ, לְהַצְמִיחוֹ וּלְהַפְרִיחוֹ כְּמִקֹּדֶם. כַּמָּה שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּמוּבָן זֶה – עֲשׂוּ, כִּי דֶרֶךְ אַחֶרֶת אָיִן. בָּזֶה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻכָּזִים כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְכָל מַעֲשֵׂיכֶם לְטוֹבָתוֹ. הַשְּׁאָר, מַה שֶּׁצָרִיךְ יִהְיֶה לִזְמוֹר547 – תִּזְמְרוּ בְּעִתּוֹ, בְּעֵת שֶׁהַחַיִּים יִדְרְשׁוּ אֶת זֶה דְרִישָׁה חַיָּה, כְּדַרְכָּם, מַה שֶּׁצָרִיךְ לַחְתּוֹךְ – תַּחְתְּכוּ, וְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ חַי יִפֹּל מֵאֵלָיו, בְּכֹחַ הַחַיִּים, בְּמִדָּה שֶׁהַנֶּטַע יָשׁוּב לִחְיוֹת חַיִּים טִבְעִיִּים.

(מתוך קריאה א)

אֱמֶת, הַיַּהֲדוּת כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ עֲרָכִין אֱנוֹשִׁיִּים גְּדוֹלִים, אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָּר. הָעִקָּר הוּא הַנְּקֻדָּה הַיְסוֹדִית שֶׁבַּתְּכוּנוֹת הָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וּבְצֵרוּפֵיהֶן548 וְצֵרוּפֵי־צֵרוּפֵיהֶן. הָעִקָּר הוּא הַצִּבְיוֹן הֲמְיֻחָד, הַפְּנִימִי, הַנֶּעְלָם549 שֶׁבָּעֲרָכִין הַגְּדוֹלִים. הָעִקָּר הוּא הַטֶּמְבּר550 שֶׁל רוּחַ יְשְׂרָאֵל. חַי בָּעוֹלָם, לְמָשָׁל, מְזַמֵּר גָּאוֹן שֶׁהָיָה מַפְלִיא אֶת שׁוֹמְעָיו בְּקוֹלוֹ הֶעָרֵב וְהֶעָמֹק, וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו תָּוֵי־נְגִינָה שֶׁכָּתַב כָּל מַה שֶּׁשָּר בִּימֵי חַיָּיו – מַה נּוּכַל לָדַעַת עַל דְּבָר הַטֶּמְבּר שֶׁלּוֹ עַל פִּי הַתָּוִים הָאֵלֶּה? אֶת הַטֶּמְבּר שֶׁלָּנוּ נוּכַל לָדַעַת רַק מִתּוֹכֵנוּ וּמִתּוֹךְ שִׁירָה, כְּלוֹמַר, בְּמִדָּה שֶׁנִּהְיֶה יוֹצָרִים יְצִירָה לְאֻמִּית אֲמִתִּית, עַצְמִית, מְקוֹרִית, בְּמִדָּה שֶׁנִּהְיֶה בּוֹרְאִים לָנוּ חַיִּים חֲדָשִׁים לְפִי רוּחֵנוּ, בָּהּ בַּמִּדָּה יָבֹא לִידֵי גִלּוּי כִּשְׁרוֹן הַיְצִירָה שֶׁלָּנוּ בְּצִבְיוֹנֵנוּ הָעַצְמִי, בָּהּ בַּמִּדָּה תָּבֹא לִידֵי גִלּוּי עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית.

(הערכת עצמנו ג)

לֹא לְבַטֵּל אֶת הַדֵּעָה, אֶת הָאֱמֶת, אֶת הַסֵּפֶר, אֶת הֶעָבָר אֲנַחְנוּ צְרִיכִים, כִּי אִם לְהַחֲיוֹתָם, לְמַלְאוֹתָם חַיִּים.

(לברור ההבדל בין היהדות והנצרות ג)

הַאִם בֶּאֱמֶת, בָּאֱמֶת הָאוֹבְּיֶקְטִיבִית, בָּאֱמֶת הַהִסְטוֹרִית, בָּאֱמֶת שֶׁאֵין לְפָנֶיהָ לֹא מַשּׂוֹא־פָּנִים וְלֹא בִּטּוּל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֵרֶךְ, אֵין הַיַּהֲדוּת שֹׁוָה כְּלוּם, אֵין עֲבָרֵנוּ גָדוֹל, אוֹ אֵין לָזֶה כָּל עֵרֶךְ בַּזְּמָן הַזֶּה וְאֵין לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת לִתְחִיָּתֵנוּ, אֵין לָזֶה שׁוּם הַשְׁפָּעָה עַל תְּחִיָּתֵנוּ? הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִתְגָּאוֹת בְּכָל זֶה, אוֹ הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּגָאוֹן לְאֻמִּי צוֹדֵק? הַאִם בֶּאֱמֶת טִשְׁטוּשׁ הַגָּאוֹן הַלְאֻמִּי הַצּוֹדֵק שֶׁלָּנוּ, הַאִם בֶּאֱמֶת עֲקִירַת כָּל רֶגֶשׁ־שֶׁל־כָּבוֹד לְעַצְמֵנוּ, לְעַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית מִלִּבֵּנוּ תָּבִיא לָנוּ בְּרָכָה?

(מכתבים מא"י ב)

אָמְנָם הַיַּהֲדוּת, בְּתוֹר יְצִירַת רוּחֵנוּ, עֲשׂוּיָה לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית מִתּוֹכָהּ, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי וּבִלְתִּי־מֻרְגָּשׁ. יְדִיעַת הַיַּהֲדוּת עֲשׂוּיָה לְבָאֵר לָנוּ בְּאוֹר פְּנִימִי, בְּאוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַהַכָּרָה551, אֶת הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ, כְּלוֹמַר, הַיַּהֲדוּת מֻשָּׂגָהּ בִּשְׁלֵמוּתָהּ וּמְבִיאָה בְּרָכָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַרְגָּשָׁה עַצְמִית לְאֻמִּית בְּרִיאָה, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָהּ צֹרֶךְ בְּבֵרוּרִים מְפֻלְפָּלִים. יְדִיעַת הַיַּהֲדוּת נְחוּצָה מְאֹד בְּתוֹר אֶמְצָעִי חִנּוּכִי. אֲבָל אֵיךְ תְּבָרֵר אֶת מַהוּת הַיַּהֲדוּת לְאֵלֶּה שֶׁהַכָּרָתָם הָעֶלְיוֹנָה עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מֵהַרְגָּשָׁה עַצְמִית לְאֻמִּית בִּלְתִּי־אֶמְצָעִית?

(הערכת עצמנו ג)


 

עַל עַצְמוֹ    🔗

הֵן אֲנִי בִּכְלַל אָדָם מוּזָר בְּהַרְבֵּה מוּבָנִים, וְאוּלַי בְּכָל הַמּוּבָנִים. לְעִתִּים אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי פָּשׁוּט זָר בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר, שֶׁכֻּלּוֹ גְדֻלָּה וּגְבוּרָה. נַפְשִׁי הִיא, כַּנִּרְאֶה, מִן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַהִיסְטוֹרִיָּה, שֶׁלִּפְנֵי הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית הַמְהֻלָּלָה552. הִיא לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ מִתְבּוֹשֶׁשֶׁת לִהְיוֹת עֲרוּמָה553, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת שׁוּם לְבוּשִׁין, וַאֲפִלּוּ לְבוּשִׁין דִי נוּר554, בִּפְרָט בִּיחָסִים נַפְשִׁיִּים, אֵינָהּ סוֹבֶלֶת שׁוּם הִתְחַבְּאוּת, שׁוּם הִסְתַּתְּרוּת, וַאֲפִלּוּ הִסְתַּתְּרוּת בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן555 שֶׁל הַבְּדִידוּת הָעֶלְיוֹנָה, אוֹ שֶׁל הַתִּפְאֶרֶת הָעֶלְיוֹנָה, אוֹ שֶׁל הַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה.

(מכתבים תרע"ח ה)

גַּם בְּעִנְיָנִים יוֹתֵר קְרוֹבִים אֵין הַשְׁקָפָתִי כָּל כַּךְ קְרוֹבָה בִּשְׁבִיל הָרֹב.

(מכתבים תרפ"א ה)

הַהֶבְדֵּל בֵּינִי וּבֵין בְּרֶנֶר מֻנָּח לֹא בִּגְבוּל דְּבָרִים שֶׁבָּהַכָּרָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹכִיחָם בְּמוֹפְתִים הֶגְיוֹנִיִּים, כִּי אִם בִּגְבוּל דְּבָרִים שֶׁבְּלֵב, בִּגְבוּל דְּבָרִים שֶׁבְּהַרְגָּשָׁה, בִּגְבוּל הַיַּחַס הַנַּפְשִׁי.

(הערכת עצמנו ג)

מַה הוּא הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְׁקָפָתִי אֲנִי וּבֵין הַשְׁקָפָתְךָ אַתָּה556? שְׁנֵינוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ סֶלַע מוּצָק, זָקוּף, גָּבֹהָ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, וְעָלָיו מִבְצָר אֵיתָן סָגוּר וּמְסֻגָּר, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ אֵלָיו. דֶּרֶךְ אָיִן. סָבִיב חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה. הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹךְ קוֹצִים וּבַרְקָנִים, מִכְשׁוֹלִים וְחַתְחַתִּים, בִּצּוֹת וַאֲגַמִּים. מִלְּפָנֵינוּ וּמִלְּאַחֲרֵינוּ תְּהוֹמוֹת, וַאֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מוֹצָא. וְהִנֵּה אַתָּה פּוֹנֶה לְאַחֲרֶיךָ וְרוֹאֶה שָׁם מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה אֵיזוֹ דֶרֶךְ, וְאַתָּה חוֹשֵׁב, כִּי דַי לְךָ לִמְשֹׁךְ קַו יָשָׁר מִן הַדֶּרֶךְ הַהִיא אֶל הַמִּבְצָר בִּשְׁבִיל לִמְצוֹא אֶת הַמָּבוֹא שֶׁל הַמִּבְצָר. וּבֵין כַּךְ אַתָּה שָׁקוּעַ כֻּלְּךָ בַּדֶּרֶךְ הַהִיא שֶׁלְּאַחֲרֵינוּ, מִתְאַמֵּץ לְהַגְבִּיל בְּדִיּוּק אֶת נְטִיָּתָהּ, אֶת מִדַּת רָחְבָּה וְכוּ'. בְּעוֹד שֶׁאֲנִי מַשְׁקִיעַ אֶת כָּל מַבָּטִי בַּמֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ, אֶל תּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, הַבְּקִיעִים וְהַחֲרִיצִים שֶׁבְּחוֹמַת הַמִּבְצָר, אוּלַי אֶמְצָא שָׁם אֵיזֶה קַו אוֹר, אֲשֶׁר אֵלָיו אוֹ עַל פִּיו נְכוֹנֵן אֶת מְגַמַּת פָּנֵינוּ, אֲשֶׁר הוּא גַם יָאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ, גַם יוֹסִיף לָנוּ אֹמֶץ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, לְהִתְגַּבֵּר עַל כֹּל. מוּבָן, כִּי לְמַרְאִית עַיִן אַתָּה עוֹסֵק בְּדָבָר יוֹתֵר מַמָּשִׁי מִמֶּנִּי, שֶׁהֲרֵי הַדֶּרֶךְ הַהִיא שֶׁלְּאַחֲרֵינוּ הוּא דֶּרֶךְ מַמָּשׁ, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאוֹר שֶׁאֲנִי דוֹמֶה557 לִמְצוֹא אֵינוֹ, בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר טוֹב, אֶלָּא אוֹר חוֹזֵר, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא אוֹר דִּמְיוֹנִי. אוּלָם זֶה רַק לְמַרְאִית עָיִן. כִּי בֶּאֱמֶת, בְּהְיוֹתְךָ כֻּלְּךָ פּוֹנֶה לְאַחֲרֶיךָ, אֵינְךָ רוֹאֶה, כִּי בֵּין הַדֶּרֶךְ הַהִיא שֶׁלְּאַחֲרֵינוּ וּבֵין הַמִּבְצָר שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו אֶת נַפְשֵׁנוּ מַבְדִּילָה תְּהוֹם נוֹרָאָה, שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם558.

(מכתבים תרס"ט ה)

בְּחֶשְׁבּוֹנִי אֲנִי גַם הַצְּלָלִים וְהַשְּׁלִילָה מִצְטָרְפִים לְחֶשְׁבּוֹן הָאַקְטִיב שֶׁלִּי559, כִּי גַם בָּהֶם יֵשׁ חַיִּים, יֵשׁ צַעַר חָי.

(מכתבים תרע"ו ה)

קֹדֶם כֹּל, אֲנִי יְהוּדִי מֵהַדּוֹר הַיָּשָׁן, וְלֹא רַק עַל פִּי חִנּוּכִי, כִּי אִם גַּם עַל פִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, עַל פִּי כָּל יֵשׁוּתִי, מִין שְׂרִיד קְדוּמִים מֵאוֹתָם הַיְּהוּדִים, שֶׁמֶּנְדֶלִי־מוֹכֵר־סְפָרִים מָצָא אוֹתָם בְּכִסְלוֹן, בְּבַּטָּלוֹן560. וְעַד הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק הַיּוֹם מֵהַחַיִּים הָהֵם וּמֵהַסִּפְרוּת הָעַתִּיקָה, אֲנִי מַרְגִּישׁ יוֹתֵר קִרְבָה נַפְשִׁית אֶל הַחַיִּים הָהֵם וְאֶל הַסִּפְרוּת הָעַתִּיקָה: הַתַּנַ"ךְ, הַתַּלְמוּד, הַמִּדְרָשׁ, הַזֹּהַר וְכוּ', מֵאֲשֶׁר אֶל הַחַיִּים בַּדּוֹר הַזֶּה, מִלְּבַד כַּמוּבָן, חַיֵּי הָעֲבוֹדָה, וְאֶל הַסִּפְרוּת הַחֲדָשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי בְּכָל אֹפֶן קוֹרֵא אוֹתָהּ וְיֵשׁ לִי עִמָּה אוּלַי גַם יוֹתֵר נְקֻדּוֹת מְשֻׁתָּפוֹת, שִׁתּוּף חִיּוּנִי. וְלֹא שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַצְּלָלִים שֶׁבַּחַיִּים הָהֵם וְשֶׁבַּסִּפְרוּת הַהִיא וְאֶת הַנְּגָעִים אֲשֶׁר בְּבֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַדּוֹר הַהוּא, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם לֹא פָּחוֹת, אִם לֹא יוֹתֵר, מִכָּל הָרוֹאִים, כִּי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִתּוֹךְ עֶצֶם עַצְמוּתִי, אֲבָל הִיא הַנּוֹתֶנֶת561, הַצְּלָלִים – צְלָלַי562, אֶת נַפְשִׁי הֵם מַחְשִׁיכִים, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם לֹא לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים563, כִּי אִם לְאוֹרָה הָעַצְמִי שֶׁל נַפְשִׁי, לְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁהֵאִירוּ בִּי אוֹתָהּ הַסִּפְרוּת הָעַתִּיקָה וְאוֹתָם הַחַיִּים עַל פִּי אוֹתָהּ הַסִּפְרוּת עִם אוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁחָיוּ אוֹתָם הַחַיִּים.

(מכתבים תר"ס ה)

רָחוֹק אֲנִי מִן הַדֵּעוֹת הַסּוֹצִיאָלִיּוֹת בְּצוּרָתָן שֶׁיֵּש לָהֶן בִּזְמַנֵּנוּ כִּרְחוֹק הַיַּהֲדוּת מִמַּטֶּרִיאָלִיּוּת564, וְרָחוֹק אֲנִי מִמִּלְחֶמֶת הַמִּפְלַגּוֹת בְּמוּבָנָהּ הַפְּרוֹלֶטָרִי565 כִּרְחוֹק רוּחַ יִשְׂרָאֵל מִקִּנְאָה וְשִׂנְאָה.

(תשובת פועל א)

אֲנִי לֹא הָיִיתִי נִכְנָס לְהִסְתַּדְּרוּת “פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן” גַּם בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה, לוּ אֲפִלּוּ הָיִיתִי נִשְׁאָר יְחִידִי. דַּוְקָא עַכְשָׁו יֵשׁ טַעַם וְיֵשׁ רַעְיוֹן לְקִיּוּמוֹ שֶׁל “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”. אֲבָל, כְּמוּבָן, שֶׁל “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” בְּצוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, בְּלִי כָּל תַּעֲרֹבֶת שֶׁל סוֹצִיאָלִיּוּת, יוֹתֵר נָכוֹן שֶׁל סוֹצִיאָלִסְטִיּוּת.

(לחברי ברוח המנוצחים א )

“לְאַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁמַּצִּיעִים אוֹתָהּ הַמַּצִּיעִים, זֹאת אוֹמֶרֶת בְּלָשׁוֹן פְּשׁוּטָה, לִכְנִיסָה לְהִסְתַּדְּרוּת “פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן” אֲנִי מִתְנַגֵּד בְּהֶחְלֵט, אִם כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד בְּהִתְאַחְדוּת אֲמִתִּית, בְּהִתְאַחְדוּת עַל בָּסִיס לְאֻמִּי מִבְּלִי תַּעֲרֹבֶת שֶׁל סוֹצִיאָלִיּוּת.

(מכתבים תרע"ט ה)

מַה יַעֲשֶׂה עָנִי מִמַּעַשׂ566 כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַצִּבּוּר בְּתוֹךְ הַבִּצָּה הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עִמָּהֶם בַּבִּצָּה?

(מכתבים תרע"ח ה)

אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינֶנִּי עַסְקָן צִבּוּרִי, אֵינֶנִּי אִישׁ מַעֲשִׂי.

(מכתבים תרפ"ב ה)

אֲנִי מַרְגִּישׁ צֹרֶךְ לִכְתֹּב – וְזֶה בְּעֵינַי הָאוֹת הַיּוֹתֵר נֶאֱמָן כִּי הַדְּבָרִים צְרִיכִים לְהֵאָמֵר.

(מכתבים תרע"ז ה)

הָיִיתִי שָׂמֵחַ מְאֹד, לוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִקָּרֵא שְׁמִי עַל הַתִּרְגּוּם כְּלָל. אֵינֶנִּי רוֹאֶה בַּמֶּה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מְחֻיֶּבֶת לְזַכּוֹת אוֹתִי567 יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָתִי לְמָשָׁל בַּפַּרְדֵּס.

(מכתבים תרע"א ה)

לְהַעְתִּיק עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינֶנִּי נוֹהֵג, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַעְתִּיק דָּבָר מִשֶּׁלִּי, אֲנִי מוֹצֵא מָקוֹם לְתִקּוּנִים.

(מכתבים תרע"ח ה)

אֵיזוֹ נְשָׁמָה מוּזָרָה נָתַן בִּי אֱלֹהִים, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת דַּוְקָא אֶל הָאָדָם, אֶל נֶפֶשׁ הָאָדָם, נִמְשֶׁכֶת וְנִכְוָה568 אוֹ נִקְפֵּאת מִקֹּר. יֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה לְךָ: הִנֵּה הָאָדָם, הִנֵּה הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל דַּי בְּדִבּוּר אֶחָד, בְּמִלָּה אַחַת, בְּמַבָּט אֶחָד, בִּתְנוּעָה אַחַת – וְאַתָּה רוֹאֶה תְּהוֹם בֵּין נַפְשְׁךָ וּבֵין הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, וְאַתָּה נוֹפֵל לְתוֹךְ הַתְּהוֹם, נוֹפֵל וְנִשְׁבָּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.

(מכתבים תרע"ד ה)

מִצִּדִּי אֲנִי אֵין בִּכְלָל מְנִיעָה לְהִתְקָרְבוּת עִם בְּנֵי אָדָם, אֵין בְּנַפְשִׁי מְחִיצָה אוֹ חֲצִיצָה בִּפְנֵי כָּל נֶפֶשׁ אָדָם, וְאוּלַי גַם בִּפְנֵי כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ מְאֹד מְאֹד כָּל חֲצִיצָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת שֶׁבְּנֶפֶשׁ אַחֶרֶת בְּיַחַס אֵלָי.

(מכתבים תרפ"א ה)

אֲנִי אוֹהֵב כָּל כַּךְ לִשְׁמֹעַ דְּפִיקוֹת לְבָבוֹת חַיִּים, עֵרִים, דְּפִיקוֹת שׁוֹנוֹת בְּטַעַם הַקּוֹל, בְּצִבְעוֹ, בְּמִזְגּוֹ, וּמִמֶּרְחַקִּים וּמַמַּעֲמַקִּים שׁוֹנִים, כְְּשֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת וּמִתְאַחֲדוֹת לְהַרְמוֹנִיָּה אַחַת עֶלְיוֹנָה. זוֹהִי בְּעֵינַי הַמּוּסִיקָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה וְשֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ אֶלָּא בְּמוּסִיקָה שֶׁל בְּרָן־יַחַד569 שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

(מבחוץ ב)

יְהוּדִי אֲנִי, בֶּן הָאֻמָּה, שֶׁיָּצְרָה אֶת “מוּסַר הָעֲבָדִים”570, וּקְרוֹבָה לִי נֶפֶשׁ הָ“עֶבֶד”, נֶפֶשׁ הַ“קָּטָן” וְהַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים אוּלַי לֹא פָּחוֹת מִן הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה, כִּי קְרוֹבָה לִי נֶפֶשׁ הָאָדָם וּקְרוֹבָה לִי נֶפֶשׁ כָּל חָי. וּבִכְלַל זָרָה לִי וְאֵינֶנִּי סוֹבֵל אֶת כָּל אוֹתָהּ הַחֲלֻקָּה שֶׁמְּחַלְּקִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם לְהָמוֹן וְלִבְנֵי עֲלִיָּה, לְאֵיזוֹ “נַסְיוּבָה” וּלְאֵיזוֹ “שַַׁמֶּנֶת” הַמַּשְׁרָה שְׁכִינָתָהּ571 עַל גַּבֵּי הַ״נַּסְיוּבָה".

(פתרון לא רציונלי א )

אֵין לְךָ דָבָר, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בּוֹ סַעַד רוּחָנִי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בּוֹ כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת יִסּוּרֵי נַפְשִׁי, כְּמוֹ הִתְגַּלּוּת לֵב סוֹבֵל יִסּוּרִים. כְּשֶׁאֲנִי מִתְאַמֵּץ לְהָרִים אֶת חֲבֵרִי, אֲנִי מִתְרוֹמֵם גַּם בְּעַצְמִי, בְּלִי זֶה יוֹתֵר קָשֶׁה לְהִתְרוֹמֵם.

(מכתבים תרע"ד ה)

זֶה כְּלַל גָּדוֹל בְּיָדִי: אִם אֲנִי מִצְטָעֵר עַל מִגְרְעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרִי, מֻתָּר לִי גַם לְהַבִּיעָם לוֹ, כַּמוּבָן בְּצוּרָה רְצוּיָה, בְּצוּרָה שֶׁהַצַּעַר בְּעַצְמוֹ יְצַיֵּר לוֹ572, וְאִם לֹא – אָסוּר.

(מכתבים תרע"ט ה)

אֲנִי רוֹאֶה וְנוֹכַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַיְחִידָה נִשְׂגָּבָה מִמֶּנִּי573, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַיְחִידָה הִיא בִּשְׁבִילִי “הַקְּעָרָה שֶׁבַּשָּׁמַיִם”574, וּבְעַל כָּרְחִי, מִתּוֹךְ כְּאֵב לֵב וּמִתּוֹךְ נֶפֶשׁ פְּצוּעָה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִי מִפְלָט בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, בְּתוֹךְ דְּבָרִים לְרַבִּים575, בְּתוֹךְ עַצְמִי. זֶה הַמָּקוֹם הַיְחִידִי שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בּוֹ תַּנְחוּמִים מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל בְּחֶבְרַת הָאָדָם.

(מכתבים תרע"ד ה)

אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַאֱמֶת וּמְכַבֵּד אֶת אִישׁ הָאֱמֶת וְאֶת יַחַס הָאֱמֶת – דּוֹחֶה אוֹתִי רַק יַחַס מְזֻיָּף וַאֲפִלּוּ בַּצּוּרָה הַיּוֹתֵר יָפָה.

(מכתבים תרע"ט ה)

נַפְשִׁי הָעֲלוּבָה מְבַקֶּשֶׁת אֶת הָאֱמֶת, הָאֱמֶת הַהֶגְיוֹנִית, הַנַּפְשִׁית וְהָאֱמֶת שֶׁבַּחַיִּים – וְאֶת הַטֹּהַר הִיא מְבַקֶּשֶׁת, טֹהַר כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וְְאֱמֶת כְּעֶצֶם הַחַיִּים, כְּעֶצֶם הַאֵין־סוֹף. אֶת הַיֹּפִי אֵין עֲלוּבָה זוֹ מְבַקֶּשֶׁת אוֹ אֵינָהּ יוֹדַעַת לְבַקֵּשׁ, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה, כַּמָּה כִּעוּר פְּנִימִי, עָמֹק יֵשׁ לִפְעָמִים בְּמַה שֶּׁמַּעֲרִיצֵי הַיֹּפִי קוֹרְאִים לוֹ יֹפִי, אִם רַק צוּרָתוֹ דֵי יָפָה576, הִיא כִּמְעַט שׂוֹנְאָה אֶת הַיֹּפִי.

(מכתבים תרע"ד ה)

הַשִּׂנְאָה אֵינָהּ בְּעֵינַי כֹּחַ מְיֻחָד, וּבִכְלַל אֵינָהּ בְּעֵינַי כֹּחַ. אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַשִּׂנְאָה, בֵּין בְּעַצְמִי בֵּין בַּאֲחֵרִים.

(מכתבים תרע"ד ה)

מִטִּבְעִי אֵינֶנִּי מִן הַמִּתְיָאֲשִׁים.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

אֵין אֱמוּנָתִי רַבָּה בְּכֹחָם שֶׁל דְּבָרִים577.

אֵינֶנִּי אוֹהֵב וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינֶנִּי מֻכְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ כְּתִקּוּנוֹ.

(מכתבים תרע"ט ה)

אֲנִי אוֹהֵב בִּקֹּרֶת קָשָׁה, מַחְמִירָה כְּמוֹ רַב מִן הַמַּחְמִירִים בְּדִינֵי חָמֵץ בְּפָסַח.

(מכתבים תרע"א ה)

הָרוֹצִים לְכַבְּדֵנִי – יְכַבְּדוּנִי בִּשְׁתִיקָה. לְפָחוֹת שָׁנָה אַחַת לֹא יְדַבְּרוּ וְלֹא יִכְתְּבוּ עָלַי כְּלוּם. לְאַחַר שָׁנָה – מֵילָא! זֶה כְּבָר יִהְיֶה דָּבָר שֶׁנִּתְיַשֵּׁן. יְדַבְּרוּ בִּי כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים בְּדָבָר שֶׁנִּתְיַשֵּׁן. בְּמַה שֶׁכָּתַבְתִּי צָרִיךְ לְדַבֵּר, רַק אִם נִשְׁאַר בָּהֶם וּבְאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁנִּשְׁאַר בָּהֶם עוֹד עֵרֶךְ חַי, כְּלוֹמַר לֹא עֵרֶךְ סִפְרוּתִי אוֹ פּוּבְּלִיצִיסְטִי, כִּי אִם עֵרֶךְ חִיּוּנִי בִּשְׁבִיל הַחַיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים.

(מכתבים תרע"א ה)


עַל עַצְמוֹ: מלואים

אֲנִי אֵינֶנִּי אִישׁ־מַעֲשֶׂה וְכִמְעַט שֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מִלְּהָבִין לְכָל־עָמְקָהּ אֶת לְשׁוֹנָם שֶׁל אַנְשֵׁי־הַמַּעֲשֶׂה. אֵיזוֹ חֻלְשָָּׁה אוֹ אֵיזֶה כֹבֶד יֵשׁ בְּמֹחִי, שֶׁאֵינִי מֵבִין אֶלָּא דְבָרִים כַּהֲוָיָתָם, כִּפְשׁוּטָם, כְּמַשְׁמָעָם. לְטַיֵּל בַּפַּרְדֵּס שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה אֵינֶנִּי מְסֻגָּל בְּשׁוּם אֹפֶן.

(פתרון רציונלי א)

בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי כוֹתֵב בִּשְׁבִיל הַדְּפוּס אֲנִי דוֹרֵשׁ תָּמִיד יַחַס שֶׁל מִדַּת הַדִִּין וְלֹא שֶׁל מִדַּת הָרַחֲמִים אוֹ שֶׁל כָּבוֹד. לְהֵפֶךְ, בְּיַחַס אַחֵר, לֹא שֶׁל מִדַּת הַדִּין, אֲנִי רוֹאֶה עֶלְבּוֹן.

(מכתבים תרפ"א ה)

אֲנִי אֵינֶנִּי אוֹהֵב בִּרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת אֲפִלּוּ לְפָנַי, וְאוּלַי לְפָנַי עוֹד יוֹתֵר קָשֶׁה לִי לִרְאוֹת.

(מכתבים תרע"ד ה)


 

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַצִּיּוֹנוּת    🔗

1. זְכוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל    🔗

עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָנוּ שְׁטָר כָּזֶה שֶׁכֹּחוֹ לֹא פָסָק עַד הַיּוֹם וְלֹא יִפְסַק לְעוֹלָם – הֲלֹא הוּא הַתַּנַּ“ךְ, וְלֹא בְּאוֹתוֹ הַמּוּבָן שֶׁבַַּתַּנַּ”ךְ הֻבְטְחָה זְכוּתֵנוּ עַל אַרְצֵנוּ, כִּי אִם בְּאוֹתוֹ הַמּוּבָן שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָצַרְנוּ אֶת הַתַּנַּ“ךְ, וְלֹא רַק אֶת הַתַּנַּ”ךְ, גַּם הָאֶבַנְגֶּלִּיּוֹן578, כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת דָּתִיִּים וּמוּסָרִיִּים, כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבָרִים זָרִים לְרוּחֵנוּ – בְּתוֹר יְצִירָה דָתִית וּמוּסָרִית אֵין לְשָׁלְלוֹ מֵאִתָּנוּ, כֻּלוֹ יָצָא מִתּוֹכֵנוּ וְנִבְרָא בְתוֹכֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאֵין לִשְׁלוֹל מֵאִתָּנוּ גַּם אֶת הַמְחוֹקֵק579, כְּשֵׁם שֶׁאֵין שׁוֹלְלִים אֶת סוֹקְרָטֶס580 מֵהַיְּוָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דָּנוּהוּ לְמִיתָה וֶהֱמִיתוּהוּ.

(מכתבים מא"י ב)

זְכוּת זוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ הַתַּנַּ“ךְ יֵשׁ לִתְבּוֹעַ בַּכֹּחַ שֶׁל הַתַּנַּ”ךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּהִתְעוֹרְרוּת־רוּחַ עֶלְיוֹנָה, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וּמְאֹד581, וְלֹא בְּכֹחַ שֶׁל שְׁקָלִים, שֶׁל פּוֹלִיטִיקָה וְשֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת מִסְחָרִיִּים.

(מכתבים מא"י ב)

יֵשׁ לָנוּ זְכוּת הִיסְטוֹרִית עַל הָאָרֶץ, וְהַזְּכוּת הַזֹּאת נִשְׁאֲרָה בְּיָדֵינוּ, כָּל זְמָן שֶׁכֹּחַ־חַיִּים־וִיצִירָה אַחֵר לֹא קָנָה אוֹתָהּ קִנְיָן שָׁלֵם. אַרְצֵנוּ, שֶׁהָיְתָה לְפָנִים “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”, בְּכָל אֹפֶן מֻכְשֶׁרֶת לְתַרְבּוּת גְבֹהָה, נִשְׁאֲרָה שׁוֹמֵמָה, עֲנִיָּה מִכָּל הָאֲרָצוֹת הַתַּרְבּוּתִיּוֹת וְגַם רֵיקָה – זֶהוּ כְעֵין אִשּׁוּר זְכוּתֵנוּ עַל הָאָרֶץ, כְּעֵין רֶמֶז, כִּי הָאָרֶץ מִחַכָּה לָנוּ.

(עבודתנו מעתה ב)

זְכוּתֵנוּ עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַיֶּמֶת כָּל עוֹד אָנוּ קַיָּמִים, כָּל עוֹד קַיֶּמֶת בְּתוֹכֵנוּ הַשְּׁאִיפָה לִיצוֹר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה אֲשֶׁר לֹא נוֹצְרָה וְגַם לֹא תִוָּצֵר בִּידֵי אֲחֵרִים.

(מכתבים מא"י ב)

הָאָרֶץ הִיא שֶׁלָּנוּ כָּל זְמָן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוּא חַי וְלֹא שָׁכַח אֶת אַרְצוֹ.

(פתרון לא רציונלי א)

הָאָרֶץ תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לְאוֹתוֹ הַצַּד הַמְסֻגָּל יוֹתֵר לִסְבֹּוֹל עָלֶיהָ וְלַעֲבוֹד עָלֶיהָ וְאַף יִסְבֹּל עָלֶיהָ יוֹתֵר וְיַעֲבֹד יוֹתֵר.

(פתרון לא רציונלי א)

זְכוּתֵנוּ עַל הָאָרֶץ, כֹּחַ קִנְיָנֵנוּ בָהּ הוּא רַק בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים אֶת אַדְמָתָהּ.

(על עניני העבודה ב)

הַקֶּשֶׁר הַזֶּה שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּתֵנוּ בִיצִירָה עִם אַדְמַת הָאָרֶץ וְעִם טֶבַע הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ כְאִלּוּ מְחַדְּשִׁים אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ כְּאִלּוּ מְחַדֶּשֶׁת אֶת רוּחֵנוּ – הַקֶּשֶׁר הַזֶּה הוּא קֶשֶׁר־שֶׁל־קַיָּמָא שֶׁאֵין קַיָּם מִמֶּנּוּ. וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא גַם הַהוֹכָחָה הַיּוֹתֵר נֶאֱמָנָה וְהַיּוֹתֵר נִמְרָצָה עַל הִתְקַיְּמוּת זְכוּתֵנוּ הַהִסְטוֹרִית עַל הָאָרֶץ עַד הַיּוֹם בְּיָדֵינוּ וְלֹא בִּידֵי שְׁכֵנֵינוּ, שֶׁהֵם לֹא הִתְקַשְּׁרוּ בָהּ בְּקֶשֶׁר חַי וְקַיָּם כָּזֶה, שֶׁהֵם לֹא יָצְרוּ בָהּ מְאוּמָה וְלֹא נִתְחַדְּשׁוּ עַל יָדֶיהָ בִמְאוּמָה.

אֵין אֲנַחְנוּ תוֹבְעִים מִן הָעַמִּים זְכֻיּוֹת מְיֻחָדוֹת, אֲנַחְנוּ תוֹבְעִים מֵהֶם זְכֻיּוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת, אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁהֵם שָׁלְלוּ אוֹתָן מִמֶּנּוּ, וְקֹדֶם כֹּל אֶת הַזְּכוּת לִהְיוֹת עָם עוֹבֵד וְיוֹצֵר. חוֹבָה מוּסָרִית עֲלֵיהֶם לַעֲזוֹר לָנוּ בְהַשְׁפָּעָתָם לְהָשִׁיב לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ, כַּמּוּבָן, מִבְּלִי אֲשֶׁר נִדְחֹק אֶת רַגְלֵי הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ מֵהָעָם הָעֲרָבִי וַאֲחֵרִים, וְחוֹבָה עֲלֵיהֶם לָתֵת לִבְנֵי עַמֵּנוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצוֹתֵיהֶם לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה שֶׁל יְצִירָה, בְיִחוּד לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה וְלִחְיוֹת עַל הָעֲבוֹדָה. וְאֵין לַחֲשׁוֹשׁ, שֶׁמָּא הַקֶּשֶׁר אֶל הָאֲדָמָה בְאַרְצוֹת הָעַמִּים יְנַתֵּק בְּנֶפֶשׁ בְּנֵי הָעָם אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינָם וּבֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עָם חַי וְעוֹבֵד עָשׂוּי לִהְיוֹת יוֹנֵק מִשָּׁרְשׁוֹ – וְהַשֹּׁרֶשׁ הוּא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַם יִשְׂרָאֵל הַחַי יִהְיֶה קָשׁוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי תִהְיֶה תָמִיד הַשְׁפָּעָה הֲדָדִית בֵּין הַשֹּׁרֶשׁ וְהָעֲנָפִים, בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעָם אֲשֶׁר בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת. וְגַם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל וּבֵין יֶתֶר הָעַמִּים תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה הֲדָדִית בְּרוּרָה. וּבִהְיוֹת לָנוּ עַצְמוּת חַיָּה, עוֹבֶדֶת וְיוֹצֶרֶת, נָבִין יוֹתֵר גַּם אֶת הָאֲחֵרִים וְנָבִיא בְרָכָה לַאֲחֵרִים. וְלֹא בְרָכָה בְתוֹרַת נְדָבָה, כִּי אִם בְּרָכָה בִשְׂכַר בְּרָכָה, בְּרָכָה הֲדָדִית.

זְכוּתֵנוּ עַל אַרְצֵנוּ הִיא כְאָז כֵּן עַתָּה בַמֶּה שֶׁהָאָרֶץ וְכָל הַחַיִּים בָּהּ זוֹכִים עַל יָדֵינוּ. אֲנַחְנוּ בָרָאנוּ לְטֶבַע אַרְצֵנוּ נִיב־שְׂפָתַיִם וְאָמַרְנוּ: אָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְחַיֵּי הָאֱנוֹשׁוּת, בַּמַּאֲמָר הַזֶּה נִבְרָא עוֹלָם מָלֵא. בָּזֶה קָנִינוּ אֶת זְכוּתֵנוּ עַל הָאָרֶץ, זְכוּת שֶׁלֹּא תִבָּטֵל לְעוֹלָם, כָּל עוֹד לֹא בָטֵל הַתַּנַ"ךְ וְכָל הַתָּלוּי בוֹ. עַתָּה אֲנַחְנוּ בָאִים לִבְרֹא לְטֶבַע זֶה הַחַי בָנוּ נִיב חָדָשׁ וְאוֹמְרִים: עָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְגַם הַמַּאֲמָר הַזֶּה יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, יַעֲשֶׂה יוֹתֵר מִכָּל כֹּחַ אֶגְרוֹף וּמִכָּל פּוֹלִיטִיקָה.


זְכוּתֵנוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: מלואים

2. קַרְקַע וּגְאֻלָּתָהּ    🔗

דֶּרֶךְ עֲבוֹדַת הַיִּשּׁוּב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻתְנֵית582 וְקַיֶּמֶת בַּמִּלִּים הָאֲחָדוֹת הָאֵלֶּה: גְאֻלַּת הָאֲדָמָה עַל יְדֵי תְחִיַּת הַמִּתְיַּשְּׁבִים עָלֶיהָ, כְּלוֹמַר, כָּל חֶלְקַת אֲדָמָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נֶחְשֶׁבֶת לִגְאֻלָּה בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי רַק בְּאוֹתָהּ הִמִּדָּה, שֶׁהִיא הֵבִיאָה לִידֵי תְּחִיָּה אֶת הַמִּתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ. וְכֵן לְהֵפֶךְ: כָּל מִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁב לְשָׁב לִתְחִיָּה, לְחַי בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי רַק בְּאוֹתָהּ הִמִּדָּה, שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הָאֲדָמָה לִידֵי גְאֻלָּה לְאֻמִּית עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

(הקונגרס א)

אֲדָמָה לְאֻמִּית וַעֲבוֹדָה לְאֻמִּית – רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן שְׁנֵי צְדָדִים הַמַּשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה שֶׁל דָּבָר אֶחָד: הַלְאָמַת הָאָרֶץ וְהַאֲרָצַת הָאֻמָּה583.

(מקוצר רוח א)

אֵין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְקִנְיָן פְּרָטִי עַל הָאֲדָמָה וּלְבַעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת.

(על עניני העבודה ב)

“לִי הָאָרֶץ”584 הוּא יוֹתֵר מֵהַלְאָמַת הַקַּרְקָע. כָּל אָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא עַל הָאָרֶץ יֵשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַקִּנְיָן בָּעוֹלָם, אוֹתָן הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הָאֲחֵרִים, כָּל עוֹד אֵין הוּא דוֹחֵק בֶּאֱמֶת אֶת רַגְלֵי אֲחֵרִים.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

מַשְׁלִימִים אֲנַחְנוּ עִם רְכִישַׁת אֲדָמָה עַל יּדֵי יְחִידִים, מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵין דֵּי כֶסֶף בַּקֻּפָּה הַלְאֻמִּית. אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים אֵינֶנּוּ רַשָּׁאִים לְבַקֵּשׁ אֶמְצָעִים לִמְשׁוֹךְ הֵנָּה אֶת הַקַּפִּיטַל הַפְּרָטִי, לְהַכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקָע לִצְמִיחָתוֹ וּלְהִתְפַּתְּחוּתוֹ וּלְטַפֵּל בְּהַמְצָאַת פּוֹעֲלִים בִּשְׁבִילוֹ.

(מקוצר רוח א)

אֵין לִגְאוֹל אֶת הָאָרֶץ בְּלִי תְחִיַּת הָעָם וְאֵין תְּחִיַּת הָעָם בְּלִי גְאֻלַּת הָאָרֶץ. רְכִישַׁת הָאֲדָמָה בְּכֶסֶף אֵינָהּ עוֹד גְּאֻלָּתָהּ בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי, כָּל זְמָן שֶׁהִיא אֵינָהּ נֶעֱבֶדֶת בִּידֵי יְהוּדִים, וּתְחִיַּת הָעָם לֹא תְצֻיַּר בְּלִי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבִנְיַן הַיִּשּׁוּב עַל יְדֵי יְהוּדִים. הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית הִיא יְסוֹד הַתְּחִיָּה הַלְאֻמִּית, כְּשֵׁם שֶׁהִיא יְסוֹד לִגְאֻלַּת הָאָרֶץ הַלְאֻמִּית. הָעוֹבֵד מַנִּיחַ יְסוֹד תְּחִיַּת הָאֻמָּה עַל יְדֵי תְחִיַּת עַצְמוֹ, כִּי הָעֲבוֹדָה מְשִׁיבָה אוֹתוֹ לִתְחִיָּה.

(מכתבים תרע"ב ה)

אֵין בִּשְׁבִילֵנוּ קֶצֶב585 לִמְחִיר הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: כַּמָּה שֶׁהִיא תַעֲלֶה – הִיא שֹׁוָה לָנוּ.

(עבודתנו מעתה ב)


קַרְקַע וּגְאֻלָּתָהּ: מלואים

אִם בְּקֶרֶב עָם חַי הַקַּרְקַע וּמַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה מָלְאָמִים הַלְאָמָה רִשְׁמִית אוֹ לֹא – הָעֲבוֹדָה הִיא אֶצְלָם תָּמִיד לְאֻמִּית, תָּמִיד עוֹבְדִים אֶת הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים אֶת הַתַּעֲשִׂיָּה בְּנֵי הָעָם, הָאִכָּרִים וְהַפּוֹעֲלִים הֵם תָּמִיד שֶׁלּוֹ, וּמִמֵּילָא הַקַּרְקַע וְהַתַּעֲשִׂיָּה הֵם בְּכֹחַ, אִם לֹא בְּפֹעַל, תָּמִיד לְאֻמִּיִּים. אוּלָם אֲנַחְנוּ, שֶׁאֵין לָנוּ אִכָּרִים וְלֹא פוֹעֲלִים, אוֹ שֶׁפּוֹעֲלֵינוּ עוֹלִים יוֹתֵר מִדַּי בְיֹקֶר בִּשְׁבִיל עֲסָקִים הָעוֹמְדִים עַל נִצּוּל, אִם אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲמִיד אֶת בִּנְיָנֵנוּ הַלְּאֻמִּי מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ עַל הַלְאָמַת הַקַּרְקַע וְהַתַּעֲשִׂיָּה, לֹא תִהְיֶה לָנוּ אִכָּרוּת שֶׁלָּנוּ וְלֹא תַּעֲשִׂיָּה שֶׁלָּנוּ.

(החיים ועבודת החיים לאורה של הדעה)

לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה חַיָּב בְּעִקָּר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲדָמָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִי שֶׁמִּתְפַּרְנֵס מִן הָאֲדָמָה חַיָּב לַעֲבוֹד הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ אִם בַּעַל מִשְׁפָּחָה הוּא; רַק מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ לְהָבִיא בְחֶשְׁבּוֹן, כִּי לֹא תָמִיד מַסְפִּיקָה עֲבוֹדַת בַּעַל־הָאֲדָמָה וּבְנֵי בֵיתוֹ, בְּיִחוּד לֹא מַסְפִּיקָה לְפִי שָׁעָה, בְּעוֹד אֵין הַדָּבָר מְסֻדָּר לְפִי הַדְּרִישָׁה הָעִקָּרִית, יֵשׁ לְהַרְשׁוֹת לוֹ לְבַעַל הָאֲדָמָה לְפִי שָׁעָה לַעֲבוֹד גַּם בִּידֵי אֲחֵרִים, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, בִידֵי יְהוּדִים. לֹא מַעֲמָד שֶׁל פּוֹעֲלִים חַקְלָאִים עִבְרִים וְלֹא מַעֲמָד שֶׁל פּוֹעֲלִים עִבְרִים בִּכְלָל בָּאִים לִבְרֹא, כִּי אִם קֹדֶם כֹּל אִכָּרִים עִבְרִים וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצְרֵי־תַּעֲשִׂיָּה עִבְרִים, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת אַדְמָתוֹ בְעַצְמוֹ וּבִבְנֵי בֵיתוֹ – אֵינוֹ אִכָּר.

(על עניני העבודה ב)

לֹא רַק הַקַּרְקַע, כִּי־אִם גַּם כָּל מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה וְהַיְצִירָה: בָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת, מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל וְכַדּוֹמֶה צְרִיכִים לִהְיוֹת לְאֻמִּיִּים. זוֹהִי הַדְּרִישָׁה הַיְסוֹדִית, שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲמוֹד עָלֶיהָ בְכָל תֹּקֶף וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין, בְּלִי וִתּוּרִים וּבְלִי פְּשָׁרוֹת כָּל שֶׁהֵם. זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָעִקָּר הַיְסוֹדִי גַם בַּהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְנַגֵּד בְּכָל תֹּקֶף, לְהִלָּחֵם בְּכָל כֹּחֵנוּ נֶגֶד קִנְיָן פְּרָטִי עַל הַקַּרְקַע וְעַל מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

(עבודתנו מעתה ב)

לֹא כָל שַׁעַל אֲדָמָה הַנִּקְנֶה בְכֶסֶף עַל יְדֵי פְרָט זֶה אוֹ אַחֵר לְשֵׁם עֵסֶק אוֹ לְשֵׁם מִצְוָה הוּא עִקָּר וְלֹא זֶה עִקָּר, כִּי פְרָט זֶה אוֹ אַחֵר יִחְיֶה דַוְקָא עַל עֲמַל הַיְּהוּדִים וְלֹא עַל עֲמַל נָכְרִים, אוֹ יַעֲשֶׂה עֵסֶק דַּוְקָא בַעֲמַל יְהוּדִים וְלֹא בַעֲמַל נָכְרִים, וּבִכְלָל, לֹא בַעֲלֵי הַנַחֲלָה הֵם הָעִקָּר, הַגַּרְעִין, מֶרְכַּז הַכֹּבֶד, וְהָעוֹבְדִים טְפֵלִים לָהֶם בְּתוֹר פּוֹעֲלִים, בְּתוֹר כְּלִי לְמַעֲשֵׂה הַקַּפִּיטַל שֶׁלָּהֶם. הָעִקָּר הוּא כָל שַׁעַל אֲדָמָה הַנִּגְאָל עַל יּדֵי הָאֲמָּה וּבְכֹחַ הָאֻמָּה לְשֵׁם תְּחִיַּת הָאֻמָּה, וְעִקַּר הָעִקָּרִים – כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הַנִּגְאֶלֶת עַל יּדֵי הָאֲדָמָה, הַמּוֹצֵאת אֶת תְּחִיָּתָהּ בַּעֲבוֹדָה עַל הָאֲדָמָה. לְפִי זֶה, כָּל שִׁיטַת הָעֲבוֹדָה הַיִּשׁוּבִית, שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הַיְסוֹד הַזֶּה שֶׁל הַלְאָמַת הַקַּרְקַע וְשֶׁל הָעֲבוֹדָה בְתוֹר כֹּחַ יוֹצֵר וּמְחַיֶּה, הוּא רָע, אִם כִּי לְפִי שָׁעָה רַע הֶכְרָחִי, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים, וּבְמוּבָן יָדוּעַ, אוּלַי גַם אֵינֶנּוּ רַשָּׁאִים לְהִתְנַגֵּד לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵין עוֹד הַיְסוֹד, שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לְהַעֲמִיד עָלָיו אֶת הַיִּשׁוּב, דֵּי אֵיתָן. אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים אֵין אֲנַחְנוּ רַשָּׁאִים לְהַרְחִיב אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁיטָה הַהִיא עַל חֶשְׁבּוֹן דֶּרֶךְ שִׁיטָתֵנוּ אָנוּ. עוֹבְדִים אֲנַחְנוּ בַמּוֹשָׁבוֹת הַקַּיָּמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵין דֵּי עֲבוֹדָה עַל אַדְמַת הַקֻּפָּה הַלְּאֻמִּית. מַשְׁלִימִים אֲנַחְנוּ עִם רְכִישַׁת אֲדָמָה עַל־יְדֵי יְחִידִים, מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵין דֵּי כֶסֶף בַּקֻּפָּה הַלְּאֻמִּית.

(מקוצר רוח ג)


3. כֹּחַ הָעֲבוֹדָה    🔗

“כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה”586

(פתרון רציונלי א)

– לָמַדְנוּ בְגָלוּתֵנוּ. אוּלָם פֹּה, בָּאָרֶץ, שֶׁכָּל כַּךְ הַרְבֵּה חָלַמְנוּ עָלֶיהָ, אֲנַחְנוּ רוֹאִים, כִּי כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַמַּעֲשֶׂה587. כָּל מְבֻקָּשֵׁנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא לַעֲשׂוֹת בְּיָדֵינוּ מַמָּשׁ אֶת כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהֵם עוֹשִׂים588 אֶת הַחַיִּים, לַעֲשׂוֹת בְּיָדֵינוּ מַמָּשׁ אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת, הַמְּלָאכוֹת וְהַמַּעֲשִׂים, מִן הַיּוֹתֵר מְחֻכָּמִים, הַיּוֹתֵר נְקִיִּים וְהַיּוֹתֵר קַלִּים עַד הַיּוֹתֵר גַּסִּים, הַיּוֹתֵר נִמְאָסִים וְהַיּוֹתֵר קָשִׁים, וּלְהַרְגִּישׁ כָּל מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ הָעוֹבֵד אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הָאֵלֶּה, לַחְשׁוֹב כָּל מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב, לִחְיוֹת כָּל מַה שֶּׁהוּא חַי עַל פִּי דַרְכֵּנוּ589. אָז תִּהְיֶה לָנוּ תַרְבּוּת, כִּי אָז יִהְיוּ לָנוּ חַיִּים590.

(העבודה א)

בָּאִים אֲנַחְנוּ אֶל הָעֲבוֹדָה וְאֶל הָאָרֶץ לֹא רַק עַל מְנָת לְהַקְלִיט וּלְהַצְמִיחַ צְמָחִים, לְגַדֵּל בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי אִם קֹדֶם כֹּל וּבְעִקָּר לְהִקָּלֵט, לִצְמוֹח, לִגְדּוֹל.

(על המועצה החקלאית ד)

אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְרֹא אֶת עַמֵּנוּ עָם עוֹבֵד וְיוֹצֵר. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים אֶת בֵּית־הָעֲבוֹדָה־וְהַיְצִירָה הַטִּבְעִי שֶׁלָּנוּ, אֶת קַרְקָעֵנוּ הַטִּבְעִי לְהַשְׁרִישׁ בּוֹ אֶת שָׁרְשֵׁנוּ, אֲשֶׁר נֶעֱקַר מִשָּׁם.

(נאום הפתיחה ב)

לָקִינוּ בַעֲבוֹדָה591 – וּבַעֲבוֹדָה נֵרָפֵא.

(העבודה א)

גָּדוֹל כֹּחַ מִקְרֶה אֶחָד שֶׁל מְסִירוּת־נֶפֶשׁ אֲמִתִּית592 מִכֹּחַ כָּל הַפַּרְדֵּסִים שֶּׁבְּפֶתַח־תִּקְוָה וּבִרְחֹבוֹת יָחַד, גָּדוֹל כֹּחַ חַיִּים קָשִׁים שֶׁל עֲבוֹדָה וּבַקָּשַׁת דְּרָכִים וּשְׁאִיפוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קֹמֶץ צְעִירִים מִכֹּחַ כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַקַּפִּיטַל הַפְּרָטִי.

(הקונגרס א)

הָעִקָּר לָנוּ לֹא אַלְפֵי הַדּוּנָמִים שֶׁל פַּרְדֵּס, כִּי אִם אַלְפֵי הַיָּדַיִם הָעוֹבְדוֹת, כִּי אַלְפֵי דוּנָמִים שֶׁל פַּרְדֵּס עֲשׂוּיִים בִּידֵי אֲחֵרִים אֵינָם שֹׁוִים לָנוּ בְנֶזֶק עוֹבֵד אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ.

(הערכת עצמנו ג)

רַק עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה וְהַלְאָמַת הַקַּרְקַע וְהַתַּעֲשִׂיָּה יָבֹא הָעָם אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, אֶל הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים וְהַחֵרוּת הָאֱנוֹשִׁית הַמְבֻקָּשִׁים.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

אֲנַחְנוּ רוֹאִים בָּעֲבוֹדָה הַיִּשּׁוּבִית יְצִירָה593, וּמִתְנַגְּדֵינוּ רוֹאִים בָּהּ עֲשִׂיָּה594.

(מכתבים תרע"ד ה)

בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה אוֹ בִשְׁעַת סַכָּנָה אַחֶרֶת לְחַיֵּיהֶם וְלִרְכוּשָׁם שֶׁל בְּנֵי הַמָּקוֹם אֵין שׁוּם אָדָם חָפְשִׁי לִפְטוֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַהַצָּלָה, רַק מִתּוֹךְ עֶצֶם עֲבוֹדַת־הַהַצָּלָה בְּלִי־אֶמְצָעִי תּוּכַל לָבֹא חֲלֻקַּת־עֲבוֹדָה טִבְעִית. אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדַת־הַצָּלָה, בְּהַצָּלַת אַרְצֵנוּ – וְהַהַצָּלָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַיְסוֹדִית הִיא: הָעֲבוֹדָה בְיָדֵינוּ מַמָּשׁ.

(על עניני העבודה ב)

כָּל כֹּחֵנוּ הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה595, בְּמַה שֶּׁאֲנַחְנוּ כּוֹבְשִׁים דֶּרֶךְ בַּמָּקוֹם שֶׁאֵינָהּ וְלִכְאוֹרָה596 אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת.

(מקוצר רוח א)

הָעֲבוֹדוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת, כְּגוֹן סְלִילַת דְּרָכִים, בִּנְיַן מְסִלּוֹת בַּרְזֵל, נְמֵלִים וְכַדּוֹמֶה הֵן כְּשֶׁהֵן לְעַצְמָן עֲבוֹדָה יִשּׁוּבִית עִקָּרִית, יְסוֹדִית. עַל יָדָן, לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר עַל יְדֵי עֲבוֹדָה חַקְלָאִית, וְכַמּוּבָן בְּיַחַד עִם הָעֲבוֹדָה הַחַקְלָאִית, אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם כּוֹבְשִׁים אֶת הָאָרֶץ, כּוֹבְשִׁים אוֹתָהּ בְּכָל הֶקֵּפָהּ הַלְאֻמִּי. פֹּה מִתְגַּלֶּה וּמִתְבַּלֵּט לְעֵינֵינוּ בִבְהִירוּת מְיֻחֶדֶת הַקֶּשֶׁר הָאוֹרְגָנִי, הַחִיּוּנִי שֶׁבֵּין עֲבוֹדַת־הַחַיִּים הַצִּבּוּרִית וְהַלְאֻמִּית בְּכָל הֶקֵּפָהּ וּבֵין עֲבוֹדַת הַחַיִּים הַפְּרָטִית. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת בָּעֲבוֹדוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת לֹא עֲבוֹדָה אַרְעִית, זְמַנִּית וְלֹא עֲבוֹדָה מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ, כִּי אִם עֲבוֹדָה תְמִידִית, עִקָּרִית, שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלֶיהָ לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר לַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית.

(מטיולי בכבישים ד)

הָעוֹבֵד צָרִיךְ לִלְמוֹד לֹא רַק לַעֲבוֹד, כִּי אִם גַּם לָשֵׂאת עָלָיו אֶת אַחֲרָיוּת עֲבוֹדָתוֹ. אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהֵבִיא אֶת הָעוֹבְדִים הַחַקְלָאִיִּים לִידֵי הִתְקַדְּמוּת בְּצוּרַת קְבוּצָה, יָבִיא גַם אֶת הָעוֹבְדִים בַּעֲבוֹדוֹת צִבּוּרִיּוֹת לִידֵי הִתְקַדְּמוּת בְּצוּרַת קִבּוּץ אוֹטוֹנוֹמִי597.

(מטיולי בכבישים ד)

בַּהִסְתַּדְּרוּת הַבָּאָה בְּעִקָּר לְגַשֵּׁם אֶת רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה הַגּוּפָנִית מַמָּשׁ וּלְהָפִיץ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי עֲבוֹדָה גּוּפָנִית מַמָּשׁ, הַבָּאָה לַהֲפוֹךְ עָם פָּרַזִיטִי598, עָם בְּלִי יָדַיִם לְעָם עוֹבֵד וְיוֹצֵר אֶת חַיָּיו בְּיָדָיו מַמָּשׁ וְלִהְיוֹת הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הָעָם בַּעֲבוֹדָתוֹ זוֹ – אֵיזֶה מָקוֹם יֵשׁ בְּהִסְתַּדְּרוּת כָּזֹאת לְבַעֲלֵי מִקְצֹעוֹת אִינְטִילִיגֶנְטִיִּים599, וְיִהְיוּ הַמּוֹעִילִים בְּיּוֹתֵר וְהַחֲשׁוּבִים בְּיּוֹתֵר?

(לברור תפקידו של המשביר ב)

הַאִם נָאֶה וְיָאֶה הוּא, הַאִם כָּשֵׁר וְיָשָׁר הוּא, כִּי בְשָׁעָה שֶׁל עֲבוֹדָה לְאֻמִּית עֲנָקִית וְאַחְרָאִית מֵאֵין כָּמוֹהָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָעָם מַמָּשׁ נִלְחַם בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ עַל חַיָּיו, עַל קִיּוּמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁל “אִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי”600, שֶׁל “לִהְיוֹת אוֹ לַחֲדֹּל”601, יִבְחֲרוּ לָהֶם הַכֹּחוֹת הַיּוֹתֵר חַיִּים, הַיּוֹתֵר צְעִירִים, הַיּוֹתֵר רַעֲנַנִּים שֶׁבָּעָם, אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַיּוֹתֵר נְקִיּוֹת וְקַלּוֹת, הַמְכֻבָּדוֹת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְאֶת הָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת וְהַגַּסּוֹת הַמְפָרְכוֹת אֶת הַגּוּף יַעַזְבוּ לַאֲחֵרִים וְיֵצְאוּ יְדֵי חוֹבַת עֲבוֹדָה גוּפָנִית בְּהִתְעַמְּלוּת וּסְפּוֹרְט? אֲנִי הָיִיתִי מֵבִין הִתְעַמְּלוּת וּסְפּוֹרְט בְּתוֹר הוֹסָפָה לָעֲבוֹדָה, בְּתוֹר הַשְׁלָמָה לָעֲבוֹדָה אוֹ בְתוֹר הֲכָנָה לָעֲבוֹדָה, אֲבָל הִתְעַמְּלוּת וּסְפּוֹרְט בִּלְבָד בְּתוֹר תְּנוּעָה לְאֻמִּית אוֹ בְּתוֹר זֶרֶם מְיֻחָד, שֶׁלֹּא יָבִיא לָעוֹלָם אֶת הַנִּשָּׂאִים בּוֹ602 לִידֵי הַכָּרַת הַחוֹבָה לַעֲבוֹד, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּב כָּל כַּךְ קָשֶׁה, כָּל כַּךְ מְסֻכָּן, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ: לַאו מוֹחִי סָבִיל דָּא603.

(מכתבים תר"פ ה)

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְפִי תְנָאֵי הָעֲבוֹדָה וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁל הַיּוֹם, יֵשׁ וָיֵשׁ בְּכֹחָהּ לְכַלְכֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית604, אֲבָל לֹא אֶת מְנַצְּלֵי הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית.

(על עניני העבודה ב)

הָעוֹבֵד, הַמְבַקֵּשׁ חַיִּים חֲדָשִׁים לְעַצְמוֹ, הֲלֹא הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹתָם לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאֲוִיר, כִּי אִם בְּאוֹתָם הַחַיִּים שֶׁהוּא בָא לְחַדֵּשׁ, בְּאוֹתָהּ הָעֲבוֹדָה וּבְאוֹתָם הָאֶמְצָעִים לִחְיוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד וְחַי בָהֶם, בְאוֹתָם הָאֶמְצָעִים לִחְיוֹת שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, בְּאוֹתָהּ הַהִתְאַמְּצוּת שֶׁהוּא מִתְאַמֵּץ לְהָסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים מֵעַל דַּרְכּוֹ, בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁהוּא מְנַסֶּה לְהִתְכּוֹנֵן בָּהֶן, אוּלָם הַבָּא לְשֵׁם “חַיֵּי־עוֹלָם”605 – לָמָּה לוֹ כָּל זֶה? הֲרֵי אֲנִי מְבַקֵּשׁ חַיֵּי־עוֹלָם – וַהֲרֵי אֲנִי הַשֶּׂה לְעוֹלָה606! הֲרֵינִי כַפָּרָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל607! כְּלוֹמַר, אֲנִי מַקְרִיב חַיֵּי הַשָּׁעָה שֶׁלִּי, כְּלוֹמַר, אֵינֶנִּי חָי. רוֹאִים בָּזֶה גְבוּרָה, אוּלָם בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה פַּסִּיבִיּוּת יְדוּעָה, כֹּחַ הַתְמָדָה שֶׁל הַחְלָטָה608 שֶׁנִּתְקַבְּלָה פַּעַם אֶחָת. הַגְּבוּרָה הִיא אַקְטִיבִית, וְחַיִּים חֲדָשִׁים דּוֹרְשִׁים אַקְטִיבִיּוּת בִּלְתִּי פוֹסֶקֶת609. עַל כֵּן כָּל כַּךְ מוּעָטִים בִּכְלַל הַמְבַקְשִׁים חַיִּים חֲדָשִׁים בְּפֹעַל מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מוּעָטִים בְּעֵרֶךְ הַ“קָּרְבָּנוֹת” וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּרֻבִּים בְּעֵרֶךְ הַמְבַקְשִׁים חַיִּים חֲדָשִׁים בַּמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ. פַּסִּיבִיּוּת כָּזֹאת לֹא תָבִיא לְעוֹלָם לִידֵי תְחִיָּה, לְהֵפֶךְ, הִיא מְבִיאָה לִידֵי רִפְיוֹן־יָדַיִם וּלְבַסּוֹף לִידֵי יְרִידָה רוּחָנִית.

(פתרון לא רציונלי א)

אֵין הַפּוֹעֵל אֵיזוֹ בִּרְיָה מְשֻׁנָּה, שְׁפָלָה אוֹ גְבוֹהָה מִיֶּתֶר בְּנֵי הָאָדָם. אָדָם – לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. בְּמוּבָן זֶה גַם כָּל הַמּוֹסִיף – גּוֹרֵעַ. הַפּוֹעֵל הוּא אָדָם עוֹבֵד, אָדָם שֶׁבָּחַר לְהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו מִכֹּל יֶתֶר הַפַּרְנָסוֹת, אָדָם הָרוֹאֶה בָעֲבוֹדָה אֶת הַדֶּרֶךְ לִתְחִיַּת יִשְׂרָאֵל, וְאוּלַי לֹא רַק לִתְחִיַּת יִשְׂרָאֵל. לָנוּ אֵינָהּ רְצוּיָה לֹא רַק הַתְּמִיכָה שֶׁאֲחֵרִים בָּאִים לִתְמוֹךְ בָּנוּ, כִּי אִם גַּם הַדְּאָגָה שֶׁאֲחֵרִים בָּאִים לִדְאוֹג לָנוּ, כִּי אִם גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁאֲחֵרִים בָּאִים לַחְשׁוֹב עָלֵינוּ. זֶה מַעֲלִיב עַד עֹמֶק הַנֶּפֶשׁ וְזֶה פוֹגֵם גַּם בְּחֵרוּתֵנוּ, אִם לֹא מֵמִית אוֹתָהּ. מֻתָּר לָנוּ לְהַגִּיד לַאֲחֵרִים, אִם אָדָם אֲנַחְנוּ: אֵין לָכֶם רְשׁוּת לִדְאוֹג לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי לֹא תִתְּנוּ לָנוּ רְשׁוּת לִדְאוֹג לָכֶם.610

(מכתב גלוי לחברי הפועלים א)


כֹּחַ הָעֲבוֹדָה: מלואים

בַּשָּׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל דְּבַר תְּחִיָּה לְאֻמִּית, אֵין הָעֲבוֹדָה חֲסֵרָה לָנוּ לֹא רַק בְּתוֹר כֹּחַ מְקַשֵּׁר אֶת הָאָדָם אֶל הָאֲדָמָה וְקוֹנֶה אֶת הָאֲדָמָה, כִּי אִם גַּם בְּתוֹר כֹּחַ עִקָּרִי בִּבְרִיאַת כָּל תַּרְבּוּת לְאֻמִּית. אֵין לָנוּ אֶרֶץ, אֵין לָנוּ לָשׁוֹן חַיָּה, אֵין לָנוּ תַּרְבּוּת חַיָּה – אֶת זֶה לְפָחוֹת אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים, אֶת זֶה אָנוּ מַכִּירִים, אִם בְּהַכָּרָה בְרוּרָה אוֹ לֹא־בְרוּרָה, לָזֶה לַפָּחוֹת אָנוּ מְבַקְּשִׁים דְּרָכִים לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָרִיךְ וְאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אֵין לָנוּ עֲבוֹדָה – מַה בְּכָךְ? יַעֲבֹד אִיוַן, יַעֲבֹד יוֹהַן, יַעֲבֹד מֻסְטָפָה, וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ נִבְרָא תַרְבּוּת, אֲנַחְנוּ נִיצֹר יְצִירוֹת לְאֻמִּיּוֹת, אֲנַחְנוּ נַמְלִיךְ בָּעוֹלָם אֶת הַצֶּדֶק הַמָּחְלָט.611

(העבודה א)

לוּ הֶאֱמַנְתִּי כִּי תְחִיָּתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ לֹא תָבוֹא אֶלָּא עַל יְדֵי עַבוֹדַת אֲחֵרִים, הָיִיתִי בוֹרֵחַ מִפֹּה כְבוֹרֵחַ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, לְכָל אֲשֶׁר יַבִּיטוּ עֵינַי וּלְכָל אֲשֶׁר יִשָּׂאוּנִי רַגְלַי: כָּל גָּלוּת וְכָל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת – וְלֹא תְחִיָּה פָרָזִיטִית וְלֹא גְאֻלָּה פָרָזִיטִית.

(מקוצר רוח א)

אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים חֲפֵצִים אַתֶּם לַחֲשׁוֹב אֶת עַצְמְכֶם לְעוֹשִׂים דְּבַר־מַה – בּוֹאוּ וַעֲשׂוּ דָבָר מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לְפַרְנָסַתְכֶם אוֹ לִכְבוֹדְכֶם הַמְדֻמֶּה. בּוֹאוּ הֵנָה, פִּשְׁטוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַבְּגָדִים הַמְגֹהָצִים שֶׁלָּכֶם, פִּשְׁטוּ אֶת כָּל הַגִּהוּץ שֶׁלָּכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְעִבְדוּ עֲבוֹדָה בִידֵיכֶם מַמָּשׁ, אִם עַל אַדְמַת אֲחֵרִים אוֹ עַל אַדְמַתְכֶם אַתֶּם – אֲבָל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל! עִבְדוּ עֲבוֹדָה! אֲבָל בְּנוּ אֶת הָאָרֶץ בִּידֵיכֶם אַתֶּם וּבִידֵי בְנֵי בֵיתְכֶם! אֲבָל דַּאֲגוּ דְאָגָה מַמָּשׁ לִתְחִיָּתֵנוּ, כְּלוֹמֵר לִתְחִיָּתְכֶם אַתֶּם וְלִתְחִיַּת בְּנֵיכֶם! אָז תּוּכְלוּ לִדְאוֹג לָנוּ, כִּי אָז תִּהְיוּ דוֹאֲגִים לְעַצְמְכֶם וְלַעֲבוֹדָתֵנוּ הַכְּלָלִית הַמְשֻׁתֶּפֶת לְכֻלָּנוּ.

(על הדברים הנוראים ג)

אֶת הָעָם נוּכַל לִבְרֹא רַק כַּאֲשֶׁר יִבְרָא כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶת עַצְמוֹ בְרִיאָה חֲדָשָׁה עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה וְעַל יְדֵי הַחַיִּים הַטִּבְעִיִּים, וְאִם הַבְּרִיאָה הַזֹּאת לֹא תַעֲלֶה לוֹ בִשְׁלֵמוּת, אָז יֵלְכוּ וְיִשְׁתַּלְּמוּ בְדֶרֶךְ זוֹ בָנָיו אוֹ הַבָּאִים אֲחֲרָיו. בְּדֶרֶךְ זוֹ יִהְיוּ לָנוּ בְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן אִכָּרִים טוֹבִים, פּוֹעֲלִים טוֹבִים, יְהוּדִים טוֹבִים וּבְנֵי־אָדָם טוֹבִים. אוּלָם אִם אֲנַחְנוּ נִשְׁתַּלֵּם פֹּה בְחַיֵּי גָלוּת, בְּדֶרֶךְ הַתַּגְרָנוּת עִם כָּל פֵּרוּשֶׁיהָ, אָז יָבוֹאוּ בָנֵינוּ אוֹ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ וְיִשְׁתַּלְּמוּ בְדֶרֶךְ זוֹ עוֹד יוֹתֵר.

(מעט התבוננות ב)

עָם אֲשֶׁר נִקְרַע כֻּלּוֹ מֵעַל הַטֶּבַע, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה הָיָה כָלוּא בְתווךְ הַחוֹמוֹת; עָם אֲשֶׁר הֻרְגַּל לְכָל מִינֵי חַיִּים, רַק לֹא לְחַיֵּי עֲבוֹדָה מִדַּעַת עַצְמוֹ וּבִשְׁבִיל עַצְמוֹ – עָם כָּזֶה לֹא יוּכַל מִבְּלִי הִתְאַמְּצוּת כָּל כֹּחַ רְצוֹנוֹ לָשׁוּב לִהְיוֹת עָם חַי, טִבְעִי, עוֹבֵד. הָעִקָּר חָסֵר לָנוּ, חֲסֵרָה לָנוּ הָעֲבוֹדָה, לֹא עֲבוֹדָה מֵהֶכְרֵחַ, כִּי אִם עֲבוֹדָה, שֶׁהָאָדָם קָשׁוּר אֵלֶיהָ קֶשֶׁר אוֹרְגָנִי, טִבְעִי, וְשֶׁהָעָם קָשׁוּר עַל יָדָהּ אֶל אַדְמָתוֹ וְאֶל תַּרְבּוּתוֹ הַצּוֹמַחַת מֵאַדְמָתוֹ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ. אָמְנָם גַּם בְּנֵי עַמִּים אֲחֵרִים לֹא כֻלָּם עוֹבְדִים, גַּם בְּקִרְבָּם יֶשְׁנָם רַבִּים הַמּוֹאֲסִים בַּעֲבוֹדָה וּמְבַקְּשִׁים לָהֶם דְּרָכִים לִחְיוֹת עַל עֲבוֹדַת אֲחֵרִים, אֲבָל עָם חַי גוּפוֹ פוֹעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְאֹפֶן טִבְעִי, וְגַם הָעֲבוֹדָה הִיא מִפְּעֻלּוֹתָיו הָאוֹרְגָנִיּוֹת וְנַעֲשֵׂית בְּאֹפֶן אוֹרְגָנִי. עָם חַי יֵשׁ לוֹ תָמִיד רֹב גָּדוֹל, שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא לָהֶם טֶבַע שֵׁנִי. לֹא כֵן אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ מוֹאֲסִים בַּעֲבוֹדָה, וַאֲפִלּוּ הָעוֹבְדִים אֵינָם עוֹבְדִים אֶלָּא מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה בִלְתִּי פוֹסֶקֶת לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּהּ בִזְמָן מִן הַזְּמַנִּים וְלִחְיוֹת “חַיִּים טוֹבִים”.

(העבודה א)

אֵין בְּקִרְבֵּנוּ כְלָל מַעֲמָד שֶׁל עוֹבְדִים. כִּי גַם הַפּוֹעֲלִים שֶׁלָּנוּ, אֵלֶּה הָעוֹבְדִים מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ, אִם בַּאֲמֵרִיקָה אוֹ בָאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, אֵלֶּה שֶׁנִּקְרָא שְׁמָם בְּיִשְׂרָאֵל “פְּרוֹלֵטַרְיוֹן” כְּבַיָּכוֹל, שׁוֹאֲפִים כָּל יְמֵיהֶם לַעֲזוֹב אֶת הָעֲבוֹדָה וְ“לַעֲשׂוֹת חַיִּים”.


4. חֲלוּצִיּוּת וְאַחְדוּת הָאֻמָּה    🔗

בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לוֹבֶשֶׁת הָעֲבוֹדָה צוּרָה לְאֻמִּית־מְדִינִית וְלֹא סוֹצִיאָלִית־לְאֻמִּית. שְׁאֵלַת הָעֲבוֹדָה בְקִרְבֵּנוּ הִיא לֹא שְׁאֵלַת הַפּוֹעֲלִים אוֹ הָעוֹבְדִים, לֹא שְׁאֵלַת הָעֲבוֹדָה וְהָרְכוּשׁ, כִּי אִם שְׁאֵלַת הָעָם, שְׁאֵלַת הָעֲבוֹדָה וְהָאָרֶץ אוֹ הָעָם וְהָאָרֶץ.

(על עניני העבודה ב)

תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כְּלָל וּכְלָל עֲנַף תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה הַסּוֹצִיאָלִית. הָרֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הָעוֹבְדִים בָּא הֵנָּה לֹא לְשֵׁם סוֹצִיאָלִיּוּת כְּלָל.

(לחברי ברוח המנוצחים א )

לֹא פוֹעֲלִים בַּמוּבָן הַסּוֹצִיאָלִי אֲנַחְנוּ, כִּי אִם עוֹבְדִים בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי, כִּי רַק מִתּוֹך הַשְׁקָפָתֵנוּ עַל עֲבוֹדַת הַתְּחִיָּה הַלְאֻמִּית כְּעַל עֲבוֹדָה שֶׁל יְצִירָה בָּאנוּ לַעֲבוֹד, וְלֹא מִתּוֹך הַשְׁקָפָה סוֹצִיאָלִית אֶקּוֹנוֹמִית.

(מכתבים תרע"ד ה)

אֵין הִסְתַּדְּרוּתֵנוּ הִסְתַּדְּרוּת סוֹצִיאָלִית אוֹ מְדִינִית כְּלָל, כִּי אִם הִסְתַּדְּרוּת חֲלוּצִית, הִסְתַּדְּרוּת שֶׁל מַנִּיחֵי יְסוֹד חָדָשׁ לְגַמְרֵי לְבִנְיָן לְאֻמִּי חָדָשׁ.

(לברור תפקידו של המשביר ג)

אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִפְלַגָּה פּוֹלִיטִית אוֹ סוֹצִיאָלִסְטִית, אֲנַחְנוּ – הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הָעָם בַּעֲבוֹדָתוֹ הַתַּרְבּוּתִית אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, הַלְאֻמִּית־הָאֱנוֹשִׁית. אוּלָם הַדָּבָר הַזֶּה גוּפוֹ מְחַיֵּב אוֹתָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחֵנוּ לִהְיוֹת יוֹתֵר קְרוֹבִים וְיוֹתֵר מְאֻחָדִים עִם הָעָם, עִם כָּל הָעָם בְּכָל שְׂדֵרוֹתָיו, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל וּבְלִי הֶבְדֵּל כָּל שֶׁהוּא. אֵין לְפָנֵינוּ מְיֻחָסִים, לֹא מְיֻחָסִים אָרִסְטוֹקְרָטִים, אַף לֹא מְיֻחָסִים דֵּמוֹקְרָטִים אוֹ פְּרוֹלֵטָרִים. שִׁוְיוֹן גָּמוּר. יֵשׁ לְפָנֵינוּ אֲנָשִׁים חַיִּים עַל יְגִיעַ כַּפֵּיהֶם אוֹ עַל עֲמַל רוּחָם וַאֲנַחְנוּ עִמָּהֶם, וְיֵשׁ פָּרַזִיטִים הַחַיִּים עַל עֲמַל אֲחֵרִים, שֶׁאֲנַחְנוּ כְּנֶגְדָּם וְנִלְחָמִים בָּהֶם בְּתוֹךְ הָעָם, וְעַד כַּמָּה שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדֵינוּ, בְּיַחַד עִם הָעָם, נִלְחָמִים, כַּמּוּבָן, לֹא מִלְחֶמֶת אֶגְרוֹף, כִּי אִם בְּאֶמְצָעֵינוּ הַהֲגוּנִים וְהַנִּמְרָצִים כְּאֶחָד.

(לחברי ברוח המנוצחים א)

לֹא לְשֵׁם הָרַעְיוֹן שֶׁל פּוֹעֲלִים וְלֹא לְשֵׁם אִינְטֶרֶסִים שֶׁל פּוֹעֲלִים הִסְתַּדְּרוּ וְקָרְאוּ לְהִסְתַּדְּרוּתָם “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”. הַצְּעִירִים שֶׁבָּאוּ אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד הֵם קֹדֶם כֹּל יְהוּדִים צְעִירִים וְאַחַר־כָּךְ פּוֹעֲלִים. יוֹתֵר נָכוֹן, הֵם פּוֹעֲלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יְהוּדִים צְעִירִים.

(פתרון לא רציונלי א )

אֲנִי מְבַקֵּשׁ דּוֹר צָעִיר חָי, חַי אֶת עַצְמוֹ וְיוֹדֵעַ לְחַיּוֹת אֶת עַצְמוֹ, אֶת עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת612, הַטִּבְעִית, לִצְרוֹף בָּהּ613, בְּכֹחַ הַחַיִּים שֶׁבָּהּ, אֶת הַבָּרִיא וְהַטִּבְעִי מִן הָרָקוּב וְהַכִּעוּר שֶׁעָלוּ בָּהּ בְּבֵית הָעֲבָדִים614 וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה, כְּלוֹמַר, לְחַיּוֹתָהּ עַד הַמַּעֲלָה שֶׁל עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה, וּמִמֵּילָא יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכָּהּ615, יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ.

(מכתבים תרע"ה ה)

דּוֹרֵנוּ הַצָּעִיר יֵשׁ בּוֹ בַּחוּרִים הֲגוּנִים, אֲבָל חֲסֵרָה בוֹ דַוְקָא אוֹתָהּ הַחִיּוּנִיּוּת הַיְּהוּדִית, אוֹתָהּ הַהַרְגָּשָׁה הָעַצְמִית הַלְאֻמִּית הָעֲמֻקָּה וְהַמֻּצָּקָה, אוֹתָהּ הָעַקְשָׁנוּת בְּלִי־גְבוּל בְּחֵפֶץ הַקִּיּוּם הַלְאֻמִּי הָעַצְמִי, הַמְיֻחָד, וְהַבִּטָּחוֹן הַתַּקִיף בִּזְכוּת הַקִּיּוּם וְעֵרֶךְ הַקִּיּוּם הַלְאֻמִּי, אוֹתוֹ הָאֵגוֹאִיזְם הַלְאֻמִּי, אוֹתוֹ הָ“אַתָּה בְחַרְתָּנוּ”616, שֶׁכָּל כָּךְ הִצְטַיֵּן בּוֹ הַיְּהוּדִי מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, חֲסַר הַ“לּוּז שֶׁל שִׁדְרָה”617 הַלְאֻמִּי, חֲסַר הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי הַחַי, הַבָּרִיא, הַשּׁוֹאֵף בְּכָל תֹּקֶף הַחַיִּים לָבֹא לִידֵי גִלּוּי בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת עַצְמִית לוֹ.

(על האיחוד ב)

מִלְחַמְתֵּנוּ עַל רַעְיוֹנֵנוּ, עַל הָעֲבוֹדָה, עַל הַלְאָמַת הַקַּרְקַע וּמַכְשִׁירֵי־הָעֲבוֹדָה הִיא מִלְחָמָה פְּנִימִית618, מִלְחָמָה בַּפָּרָזִיטִים וּבַפָּרָזִיטִיּוּת, וְלֹא בְמַעֲמָד זֶה אוֹ אַחֵר אוֹ בְכִתָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. מִלְחָמָה לָנוּ בַּפָּרָזִיטִיּוּת בְּכָל צוּרוֹתֶיהָ, בַּפָּרָזִיטִיּוּת שֶׁנִּשְׁתָּרְשָׁה גַם בְּקִרְבֵּנוּ, הָעוֹבְדִים, וְגַם בְּפָּרָזִיטִיּוּת רוּחָנִית619, בְּפָּרָזִיטִיּוּת עַל רוּחָם, מַחֲשַׁבְתָּם, יְצִירָתָם שֶׁל אֲחֵרִים, עַל חֶשְׁבּוֹן עוֹלָמָם620 וְחֶשְׁבּוֹן חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים.

(לברור עמדתנו א)

הַמִּלְחָמָה בְּעַד הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ נוֹשֵׂאת כָּאן אֹפִי שֶׁל מִלְחֶמֶת מַעֲמָדוֹת. תָּכְנָהּ הוּא לָאֻמִּי טָהוֹר. זוֹהִי מִלְחָמָה בְּעַד הָעֲבוֹדָה וּכְנֶגֶד הַפָּרָזִיטִיּוּת.

(מכתבים מא"י ב)

אָסוּר לָנוּ לְהִבָּדֵל מִתּוֹךְ הָעָם בְּתוֹר מַעֲמָד מְיֻחָד, בְּתוֹר חֵלֶק אֶחָד נִלְחָם בַּשֵּׁנֵי אוֹ בְּכָל אֹפֶן עוֹמֵד בְּנִגּוּד יָדוּעַ אוֹ אֲפִלּוּ רַק בְּמֶרְחָק יָדוּעַ מֵהַשֵּׁנֵי. חוֹבָה עָלֵינוּ לִפְעוֹל בְּקֶרֶב כָּל הָעָם, בְּכָל שְׂדֵרוֹתָיו, מַעֲמָדָיו, מִפְלַגּוֹתָיו וְכִתּוֹתָיו, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בִּכְדֵי לְקָרְבוֹ אֶל רַעְיוֹנֵנוּ וְאֶל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַכְּשֵׁרִים.

(לברור עמדתנו א)

יֵשׁ בְּאֲמֵרִיקָה כְּאַרְבָּעָה מִילְיוֹן יְהוּדִים בְּלִי פֵרוּשִׁים621, שֶׁבְּכָל אֹפֶן בְּהַכָּרָה אֵינָם מִתְנַכְּרִים לְעַמָּם וּלְכָל קִנְיָנָיו, וְיֵשׁ לְפִי עֵרֶךְ חֵלֶק קָטָן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל מְנַהֲלָיו וּמַדְרִיכָיו עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בָּעוֹלָם רַק מִשּׁוּם שֶׁ“דָּמוֹ מְשַׁמֵּשׁ מִשְׁחָה יָפָה לְגַלְגִּלֵּי הָרֵבוֹלוּצִיָּה שֶׁל אֲחֵרִים”622. לְמִי הָיְתָה הַמִּשְׁלַחַת623 מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מֵהָעוֹבְדִים לְשֵׁם תְּחִיַּת עַם יִשְׂרָאֵל, צְרִיכָה לִפְנוֹת?

(מכתבים תרפ"ב ה)

בְּלִי אַחְדוּתוֹ הַשְּׁלֵמָה, הַנַּפְשִׁית שֶׁל כָּל הָעָם, בְּלִי הֶבְדֵּל מַעֲמָדוֹת, מִפְלַגּוֹת, כִּתּוֹת, שֶׁל כָּל הָעָם בְּכָל פְּרָטָיו וּבְכָל כְּלָלוּתוֹ בְּתוֹר עָם – בְּלִי אַחְדוּת זֹאת אֵין כָּל תְּחִיָּה שְׁלֵמָה, לָאֻמִּית וֶאֱנוֹשִׁית, אֶפְשָׁרִית.

(על האחוד ב)

הַשְּׁאִיפָה לְהִתְאַחֵד בַּעֲבוֹדַת הַתְּחִיָּה עִם כָּל הָעָם הַמִּתְעוֹרֵר, בְּלִי הֶבְדֵּל מַעֲמָדוֹת, מִפְלַגּוֹת, כִּתּוֹת, לְצָרֵף וּלְמַזֵּג אֶת כָּל הַכֹּחוֹת וְהָרוּחוֹת שֶׁבָּעָם לְרוּחַ תְּחִיָּה לָאֻמִּית אַחַת וּלְכֹחַ־יְצִירָה לְאֻמִּי אֶחָד, וְלֹא לְהִתְגּוֹדֵד624 וּלְהִתְגַּדֵּר בְּחוּג הַמַּעֲמָד וּבְרוּחַ הַמַּעֲמָד וּמִשָּׁם לְהַשְׁפִּיעַ “שֶׁפַע עֶלְיוֹן” עַל יֶתֶר הָעָם – דָּבָר זֶה הִנּוֹ אוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה625 שֶׁל עֶמְדַּת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” וְכָל הָעוֹמְדִים עַל הָעֲבוֹדָה הַלְאֻמִּית, הַחַיָּה, הַטִּבְעִית, הַפְּשׁוּטָה.

(על האחוד ב)

אֲנַחְנוּ, הַבָּאִים לִבְנוֹת בִּנְיָן חָדָשׁ, בְּוַדַּאי לֹא נִבְנֶה הַרְבֵּה עַל יְסוֹד יְחָסִים שֶׁל דּוֹר הַפְלָגָה626 זֶה לָזֶה.

(מכתבים תרע"ח ה)


חֲלוּצִיּוּת וְאַחְדּוּת הָאֻמָּה: מלואים

בַּעֲלֵי־מְלָאָכָה עוֹבְדִים בְּעַצְמָם הֵם חֲבֵרִים טִבְעִיִּים לְהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, וְדַוְקָא הַתַּפְקִיד הַחִנּוּכִי שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת מְחַיֵּב אוֹתָנוּ לֹא רַק לְקַבֵּל אֶל תּוֹכָהּ אֶת בַּעֲלֵי־הַמְלָאָכָה וְאֶת כָּל מִינֵי פוֹעֲלִים עִירוֹנִיִּים, כִּי אִם גַּם לְהִכָּנֵס עִמָּהֶם בְּיִחוּסֵי־חַיִּים יוֹתֵר קְרוֹבִים וּלְשַׁתֵּף אוֹתָם בַּעֲבוֹדָתֵנוּ לִיצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים.

(שותפות טבעית א)

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל הַלְּאֻמִּיּוּת וְלֹא עַל הַסּוֹצִיָּלִיּוּת. כָּל בְּנֵי הָעָם הֵם אַחֵינוּ, אִם אַחִים הֲגוּנִים הַחַיִּים עַל יְגִיעַ־כַפֵּיהֶם אוֹ עַל עֲמַל רוּחָם וַאֲנַחְנוּ עִמָּהֶם, אוֹ פָרָזִיטִים, וַאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בָּהֶם מִבִּפְנִים בְּיַחַד עִם הָעָם, וְלֹא נָבוֹא לְהִתְקְַשֵּׁר עִם אֲחֵרִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם מִבַּחוּץ.627

(עבודתנו מעתה ב)

מַה הֵם רוֹצִים בַּסּוֹצִיָּלִיּוּת, בַּפְּרוֹלֵטַרְיוֹן הָעוֹלָמִי, בָּאִינְטֶרְנַצִּיּונַל? אֵינֶנִּי יָכוֹל לִרְאוֹת אַחֶרֶת בָּזֶה, כְּמוֹ בְכָל רוּחַ הַתְּזָזִית, שֶׁתָּקְפָה חֵלֶק גָּדוֹל מִבְּנֵי דוֹרֵנוּ הַצָּעִיר שֶׁבַּגּוֹלָה, מֵאֲשֶׁר מִין סִיּוּט לְאֻמִּי הַבָּא לְהַצְמִית בְּעָם אוֹבֵד, נֶאֱבָק עִם שְׁנַת הַמָּוֶת, אֶת הַכֹּחַ הָאַחֲרוֹן לְהִתְעוֹרֵר, לָקוּם, לִחְיוֹת. נִמְצָאִים אֲנַחְנוּ בְמַצָּב נוֹרָא, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַהִסְטוֹרִיָּה יוֹדַעַת דֻּגְמָתוֹ. הָעָם טוֹבֵעַ בְּיָם שֶׁל דָּם, שֶׁל עִנּוּיֵי שְׁאוֹל, שֶׁל זֻהֲמַת נְחָשִׁים, גֹּוֵעַ בְּרָעָב וּבְקֹר וּבְחֹסֶר כֹּל, נִרְדָּף עַל צַוָּארוֹ, נִתָּן לְבוּז וּלְחֶרְפָּה. הַשִּׂנְאָה אֵלֵינוּ מִתְגַּבֶּרֶת וְהָעֲלִילוֹת מִתְרַבּוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים.

(על האיחוד ב)

כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בוֹנִים עוֹמֵד עַל הַר־גָּעַשׁ. סְעָרוֹת מִתְעוֹרְרוֹת עָלֵינוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, וּמִי יוֹדֵעַ אֶת הַצָּפוּן לָנוּ בְחֵיק הֶעָתִיד. אֵין בִּטָּחוֹן כָּל־שֶׁהוּא בַיוֹם הַמָּחָר מִשּׁוּם צַד, וְלָמָּה לָנוּ כָל הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקָה הַסּוֹצִיָּלִיסְטִית? אֵיזוֹ נְחִיצוּת יֵשׁ לָנוּ בָהּ אוֹ לְמִי־שֶׁהוּא בָעוֹלָם? וְאֵיזֶה מַמָּשׁ יֵשׁ בַּפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלָּנוּ?

((על האיחוד ב))

אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ מוֹרֵנוּ הָרִאשׁוֹן628, אֲשֶׁר גַּם בִּהְיוֹת הָעָם שָׁקוּעַ בְּמ״ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לֹא הָלַךְ לִבּוֹ אַחֲרֵי “וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל”. אֲנַחְנוּ נֵלֶךְ אֶל הָעָם, עִמּוֹ יַחַד בְּרִפְשׁוֹ וּבְרִקְבוֹנוֹ נְחַכֶּה לַגְּאֻלָּה, לִגְּאֻלָּתוֹ הוּא וְלִגְאֻלַּת כָּל הָאֱנוֹשִׁיּוּת. וְאוּלַי נְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַצְמִיחַ אֶת הַגְּאֻלָּה מֵעֶצֶם רִפְשׁוֹ וְרִקְבוֹנוֹ. וְגַם עַל “אוּלַי” זֶה נֵדַע לָתֵת אֶת נַפְשֵׁנוּ, כִּי גַם “אוּלַי” זֶה מְדַבֵּר אֶל לִבֵּנוּ יוֹתֵר מִכָּל וַדָּאִיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַסּוֹצִיָּלִיּוּת בְּכָל צוּרוֹתֶיהָ.629

(מתוך מועקה נפשית)


5. צוּרוֹת הַהִתְיַשְּׁבוּת    🔗

אֲנִי אֵינֶנִּי מַעֲמִיד אֶת מִפְעָלֵנוּ הַלְאֻמִּי וְהָאֱנוֹשִׁי עַל הַצּוּרָה630, אֵיזוֹ שֶׁתִּהְיֶה. בְּעֵינַי טוֹבוֹת כָּל הַצּוּרוֹת: קְבוּצָה, קְבוּצָה גְדוֹלָה, מוֹשַׁב עוֹבְדִים, קוֹאוֹפֶּרָטִיב, קוֹמוּנָה – אִם יִהְיֶה בָהֶן תֹּכֶן אֱנוֹשִׁי. וְאִם לֹא – אַף אַחַת מֵהֶן לֹא תוֹעִיל. וְאַל יֹאמְרוּ לִי, כִּי בִּקְבוּצָה אוֹ בְּקוֹמוּנָה יוֹתֵר קַל לְהַשִּׂיג אֶת הַתֹּכֶן הָאֱנוֹשִׁי. וְשׁוֹכְחִים דָּבָר קָטָן, שׁוֹכְחִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאָדָם631, אֲשֶֶר יִהְיֶה אָדָם בְּכָל צוּרָה, וְלֹא הַצּוּרָה עִקָּר.

(מכתבים תרפ"א ה)

כָּל אַחַת מִצּוּרוֹת־הַהִתְיַשְְּׁבוּת הָאֵלֶּה יְכֹלָה לִהְיוֹת טוֹבָה, אִם תִּהְיֶה בָּהּ רוּחַ חַיִּים, אִם תִּצְמַח מִתּוֹךְ שֶׁפַע חַיִּים, וִיכֹלָה לִהְיוֹת גְּרוּעָה, אִם תִּהְיֶה נְבוּבָה אוֹ נְפוּחָה.

(מכתבים תרפ"א ה)

מִי בַּעַל נֶפֶשׁ וּמַחֲשָׁבָה, הַמְבַקֵּשׁ חַיִּים חֲדָשִׁים, וְלֹא צוּרָה שֶׁתְּחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים, יוּכַל לְהַחְלִיט, כִּי כָל הַחַיִּים שֶׁל כָּל הָעָם וְהָאָדָם צְרִיכִים לַעֲמוֹד רַַק עַל צוּרָה אֶחָת?

(מכתבים תרפ"א ה)

מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַלְתִּי וְאֵינֶנִּי שׁוֹלֵל אֶת עֵרֶךְ הַקְּבוּצָה, כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי שׁוֹלֵל אֶת עֵרֶךְ מוֹשְׁבֵי הָעוֹבְדִים וְכָל יֶתֶר הַצּוּרוֹת. אֲנִי שׁוֹלֵל רַק אֶת הַפֻּלְחָן שֶׁל הַצּוּרָה, אֵיזוֹ צוּרָה שֶׁהִיא, אֶת הָאֱמוּנָה, כִּי הַצּוּרָה תְּחַדֵּשׁ אֶת הָאָדָם. דַּוְקָא הָאֱמוּנָה שֶׁל הַבּוֹחֲרִים בְּצוּרָה יְדוּעָה, כִּי הַצּוּרָה שֶׁהֵם בָּחֲרוּ בָהּ הִיא הַנִּבְחֶרֶת632, הִיא הַמְּבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה, דַּוְקָא הָאֱמוּנָה הַזֹּאת גּוֹרֶמֶת, כִּי קֹדֶם כֹּל פּוֹעֲלִים הַצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁבַּצּוּרָה.

(מכתבים תרפ"א ה)

אֲנִי לֹא רַק שֶׁאֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ בִּשְׁבִיל הַקְּבוּצָה יְחִידֵי סְגֻלָּה, כִּי אִם לְהֵפֶךְ. הִיִיתִי רוֹצֶה כִּי אֶל הַקְּבוּצָה יִכָּנְסוּ כָּל מִינֵי בְנֵי־אָדָם מִן הַשּׁוּק וְשָׁם יִגְדְּלוּ לַאֲנָשִׁים הֲגוּנִים, חֲשׁוּבִים. וְזֶה דָבָר אֶפְשָׁרִי. כָּל אָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ לוֹ צְדָדִים חִיּוּבִיִּים וּצְדָדִים שְׁלִילִיִּים. אֲבָל הַצָּרָה הִיא, כִּי בְנֵי הָאָדָם נִפְגָּשִׁים תָּמִיד זֶה בָזֶה דַוְקָא בְצִדְדֵיהֶם הַשְּׁלִילִיִּים633, וְכָךְ מִתְפַּתְּחִים בָּהֶם הַצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים הָלְאָה וְהָלְאָה. כָּל עִקָּר רַעְיוֹנָהּ שֶׁל הַקְּבוּצָה הוּא לְסַדֵּר אֶת הַחַיִּים הַמְשֻׁתָּפִים בְּכֹחַ הָרַעְיוֹן, הַשְּׁאִיפָה, הָרוּחַ וְהָעֲבוֹדָה הַמְשֻׁתָּפִים בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁהַחֲבֵרִים יִהְיוּ נִסְמָכִים זֶה בָּזֶה וּפוֹעֲלִים זֶה עַל זֶה בְצִדְדֵיהֶם הַחִיּוּבִיִּים.*

(מכתבים תרפ"א ה)


צוּרוֹת הַהִתְיַשְּׁבוּת: מלואים

כָּל זְמָן שֶׁרַעְיוֹן הַקְּבֻצּוֹת הָיָה חָדָשׁ, כָּל זְמָן שֶׁהַשְּׁאִיפָה לְחָדָשׁ, וְהָעִקָּר לְהִתְחַדֵּשׁ הָיְתָה חַיָּה, כָּל זְמָן שֶׁהָעֲבוֹדָה הָיְתָה חַיָּה, קָשָׁה, מְלֵאָה מִכְשׁוֹלִים, תְּהוֹמוֹת, כְּדֶרֶךְ כָּל עֲבוֹדָה שֶׁל יְצִירָה, הָיָה גַם הָאָדָם חַי, מִתְחַדֵּשׁ, מִתְחַדֵּשׁ מִתּוֹךְ הַיְצִירָה הַחֲדָשָׁה וְהַהִתְחַדְּשׁוּת הַזֹּאת הָיְתָה מִתְגַּלָּה קֹדֶם־כֹּל בְּהִתְקָרְבוּת הַנְפָשׁוֹת הָעוֹבְדוֹת בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, בְּאִחוּדָן הַפְּנִימִי, הַחַי, וּבְצָרְכָּן הַנַּפְשִׁי לְקָרֵב אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶן. אָז הָיָה הָאֲוִיר חַי, וּמִמֵּילָא מְקָרֵב וּמְטַהֵר. אָז לֹא הָיָה אָדָם נִדְחֶה מִפְּנֵי כָל דָּבָר קָטָן שֶׁבַּמֶּשֶׁק, וַאֲפִלּוּ מִפְּנֵי כָל הַמֶּשֶׁק. כַּךְ הָיְתָה אָז הָרוּחַ, אִם מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים, כַּךְ הָיוּ מְחַיְּבִים אָז הַחַיִּים, כַּךְ הָיָה אָז הַהִגָּיוֹן שֶׁל הַחַיִּים.

(לא זו הדרך)

אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ חֶבְלֵי־הַיְצִירָה הָרִאשׁוֹנִים, מִכֵּיוָן שֶׁהַחַיִּים נַעֲשׂוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר קַלִּים וְכִשְׁרוֹן הָעֲבוֹדָה וְהַמַּעֲשֶׂה יוֹתֵר גָּדוֹל, הִתְחִילוּ הָעוֹשִׂים לִרְאוֹת אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הַדֶּרֶךְ כְּבָר פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַתְמִיד בַּעֲבוֹדָתָם, לְהַרְחִיבָהּ, לשַׁכְלְלָהּ, אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדוֹת חֲדָשׁוֹת, מַעֲשִׂים חֲדָשִׁים. הָעִקָּר, מַעֲשִׂים רְחָבִים, גְּדוֹלִים, הַכֹּל לְפִי אֹפֶן מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפִי הִרְהוּרֵי לִבּוֹ, לְפִי נְטִיַּת רוּחוֹ שֶׁל הָעוֹשֶה. עַכְשָׁו הַכֹּל עָבַר מֵעוֹלַם הַיְצִירָה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה אוֹ, בְּמִלִּים יוֹתֵר פְּשׁוּטוֹת, מֵעֲבוֹדָה חַיָּה, שֶׁמְּקוֹר חַיֶּיהָ בַּעֲבוֹדָה שֶׁבְּלֵב וְשֶׁבְּנֶפֶשׁ, לַעֲבוֹדָה מֵכָנִית, שֶׁכָּל עִקָּרָהּ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדַת הַמֹּחַ וְהַמַּעֲשֶׂה. כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, מַעֲשִׂיּוּת, הִתְמַכְּרוּת שְׁלֵמָה לַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה – הִנֵּה הָעִקָּר, יוֹתֵר נָכוֹן, הִנֵּה הַכֹּל. הִתְחַדְּשׁוּת הָרוּחַ, הִתְיַצְּרוּת הָאָדָם, יְצִירַת כִּשְׁרוֹן הָרוּחַ וְגַם כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה בָאָדָם מִתּוֹךְ עֲבוֹדָתוֹ בִּיצִירַת חַיִּים, הַהִטָּהֲרוּת הַנַּפְשִׁית וְהִתְגַּבְּרוּת שֶׁפַע חַיֵּיהֶן עַד כְּדֵי לִבְרֹא אֲוִיר מְטַהֵר וּמְקָרֵב – תְּבִיעָה כָזוֹ אֵינָהּ עַתָּה בִנְפָשׁוֹת, אוֹ אֵינָהּ עִקָּרִית כַּתְּבִיעָה הַמַּעֲשִׂית, כְּלוֹמֵר, אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת כָּמוֹהָ בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים וּבְאוֹתוֹ הַהֶקֵּף וּבְאוֹתָהּ הַהַתְמָדָה בְכָל פְּרָט גָּדוֹל וְקָטֹן שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁל הַחַיִּים, וּמִמֵּילָא אֵין כֹּחָהּ גָּדוֹל, אֲפִלּוּ אִם הִיא נוֹלֶדֶת לִפְעָמִים בְּנֶפֶשׁ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת מִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בְּחֶזְיוֹנוֹת מַעֲצִיבִים יְדוּעִים בְּחַיֵּי הַקְּבֻצּוֹת. הָאָדָם יָרַד מֵעַל הַבָּמָה, אִם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ כְבָר עָלָה לְמַעְלָה רֹאשׁ. עַכְשָׁו הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְדַעַת וּבְחֶשְׁבּוֹן. עוֹבְדִים אָמְנָם בְּאֶנֶרְגִיָּה בְּעָמָל רַב, אַף גַּם בְּיִסּוּרִים וְלֹא בְלִי מְסִירוּת־נֶפֶשׁ, אֲבָל אֵין אֵלֶּה חֶבְלֵי־יְצִירָה, כִּי עַל כֵּן אֵין בָּהֶם הִתְחַדְּשׁוּת הַנֶּפֶשׁ, אֵין בָּהֶם רוּחַ מְחַיָּה, מְטַהֶרֶת, מְצָרֶפֶת אֶת הַנְּפָשׁוֹת וּמְאַחַדְתָּן. נִסְתַּם מְקוֹר הַחַיִּים, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי רְוָחִים, מִבְּלִי לְהָבִיא בְחֶשְׁבּוֹן כָּל עִנְיָנִים אֲחֵרִים, מִבְּלִי לִשְׁמוֹעַ כָּל קוֹלוֹת מִן הַחַיִּים, בִּצְבֵּץ לְעֵינֵינוּ הַסּוֹחֵר, הַחֶנְוָנִי, הַסַּרְסוּר שֶׁבָּנוּ, בְּעֶצֶם טָהֳרוֹ, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר מָקוֹם לְקַוִּים קְצָת יוֹתֵר אֱנוֹשִׁיִּים.

(לא זו הדרך)

הַקְּבֻצָּה, כְּמוֹ כָל צוּרָה הַבָּאָה לְהוֹעִיל לְחִדּוּשׁ הַחַיִּים, מְחַיֶּבֶת, מְטִילָה אַחְרָיוּת, וְקֹדֶם כֹּל – אֶת הַחוֹבָה שֶׁל עֵרוּת תְּמִידִית, בִּלְתִּי־פוֹסֶקֶת. הֶחָבֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד עֵר, שׁוֹקֵד בְּלִי־הֶפְסֵק עַל תַּקָּנַת הַמֶּשֶׁק הַכְּלָלִי, הַקְּבֻצָּתִי, אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד עֵר, שׁוֹקֵד בְּלִי־הֶפְסֵק עַל תַּקָּנַת מִשְׁקוֹ הַפְּרָטִי, הָאֱנוֹשִׁי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁשּׁוֹכְחִים, וְזֶהוּ מַה שֶּׁקָּשֶׁה בְיוֹתֵר. הַמֶּשֶׁק הַזֶּה הַפְּרָטִי, הָאֱנוֹשִׁי, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר לְאֵין־עֲרוֹךְ רָחָב, יוֹתֵר כּוֹלֵל, בִּהְיוֹתוֹ מַקִּיף עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הוּא גַם יוֹתֵר מְפֹרָט לִפְרָטִים וְלִפְרָטֵי־פְרָטִים.

(מכתבים לדגניה)


6. אַחֲרָיוּת הַיָּחִיד    🔗

עוֹלָמֵנוּ הַלְאֻמִּי, עַד כַּמָּה שֶׁהוּא רָאוּי לְשֵׁם עוֹלָם, עוֹמֵד עַתָּה רַק עַל הַיָּחִיד634, כְּלוֹמַר, רַק עַל הַפְּרָטִים. אֵין לְעַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית בַּזְּמָן הַזֶּה גוֹאֵל אַחֵר מִלְּבַד “הָאֲנִי” שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

(הערכת עצמנו ג)

תְּחִיַּת הַכְּלָל שֶׁלָּנוּ לֹא תָבֹא אֶלָּא מִתוֹךְ תְּחִיַּת הַפְּרָט.

(פתרון לא רציונלי א)

דַּי יִהְיֶה לָנוּ, אִם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתֵּן לְעַם יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל635.

(לחברי ברוח המנוצחים א )

יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנַחְנוּ זְקוּקִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְיָדַיִם עוֹבְדוֹת, אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לִנְפָשׁוֹת חַיּוֹת, כְּלוֹמַר, לִנְפָשׁוֹת שֶׁהַיָּדַיִם הָעוֹבְדוֹת תִּהְיֶינָה רַק עוֹשׂוֹת דְבָרָן636.

(מכתבים תרע"ו ה)

אֲנִי אֵינֶנִּי מְצַפֶּה לְנָבִיא וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ נָבִיא. הַנָּבִיא לֹא יִגְאַל אֶת הָעָם, כִּי הַנָּבִיא לֹא יִגְאַל אֶת הָאָדָם. הַנְּבוּאָה637 צְרִיכָה לִהְיוֹת שׁוֹרָה עַל כָּל הָעָם, עַל כָּל הָאָדָם. זֹאת תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית, אִם יֵשׁ גְּאֻלָּה לָאָדָם. גְּאֻלָּה עַל יְדֵי הַנָּבִיא תִּהְיֶה שׁוּב מִמִּין הַגְּאֻלּוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ638 לְעוֹלָמִים וְשֶׁהֵבִיאוּ לָעוֹלָם רַק שִׂנְאָה וָשֶׁקֶר עִם כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶן וְתוֹלְדוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶן. זֹאת תִּהְיֶה שׁוּב גְּאֻלָּה לְפִיּוֹת מְמַלְּלִין רַבְרְבִין639, לְדִמְיוֹנוֹת נִלְהָבִים וְכוֹזְבִים, לְתַקִּיפִים מִכָּל הַמִּינִים, אִם תַּקִּיפֵי הָאֶגְרוֹף אוֹ תַּקִּיפֵי הַמֹּחַ אוֹ תַּקִּיפֵי הָרוּחַ, אֲשֶׁר מִבְּחִינַת הַגְּאֻלָּה הָאֱנוֹשִׁית, אֵין הַמֶּרְחָב בֵּינֵיהֶם640 גָּדוֹל כָּל כַּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּהַשְׁקָפָה הָרִאשׁוֹנָה. הָעָם – הִנֵּה הַנָּבִיא, הָאָדָם – הִנֵּה הַגּוֹאֵל641! וַאֲנִי מַאֲמִין בְּכֹחַ הָעָם, כָּל עוֹד אֲנִי מַאֲמִין בָּאָדָם, כָּל עוֹד אֲנִי מַאֲמִין בַּחַיִּים.

(מתוך קריאה א )

רָצָה יִשְׂרָאֵל לְהִתְקַיֵּם בְּתוֹר חֲטִיבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ642 בְּתוֹךְ כָּל הָרְדִיפוֹת הַיּוֹתֵר אַכְזָרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה – וַיִּתְקַיֵּם! וְכָל כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָכֹל לְהַכְחִיד אוֹ לְהַכְנִיעַ אֶת רְצוֹנוֹ. וּמִי זֶה יָעֵז לְהַחְלִיט, כִּי לְהִתְקַיֵּם בְּתוֹךְ תְּנָאִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה כָּל כַַּךְ הַרְבֵּה דוֹרוֹת הָיָה דָרוּשׁ פָּחוֹת כֹּחַ מֵאֲשֶׁר לָשׁוּב לִתְחִיָּה שְׁלֵמָה וּלְהִגָּאֵל בַּזְּמָן הַזֶּה? מִי זֶה יָעֵז לְהַחְלִיט, כִּי בַּזְּמָן הַזֶּה אֵין עַם יִשְׂרָאֵל יָכֹל לִרְצוֹת? מִי שֶׁלִּבּוֹ חַי, מִי שֶׁלֹּא מֵת בְּקִרְבּוֹ הַכֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּעַר, הַכֹּחַ שֶׁל יָם הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבָל עָם זֶה, שֶׁהוּא אֶחָד מִבָּנָיו – הוּא יֵדַע וְיַרְגִּישׁ, כִּי עוֹד עָם זֶה יָכֹל לִרְצוֹת. אֶת רְצוֹנוֹ צָרִיךְ רַק לְעוֹרֵר.

(פתרון לא רציונלי א)


אַחְרָיוּת הַיָּחִיד: מלואים

הָבוּ לָנוּ יְחִידִים! הָבוּ לָנוּ מִתְיָאֲשִׁים! הָבוּ לָנוּ יְחִידִים, שֶׁאֵינָם מִתְבַּטְּלִים וְאֵינָם עוֹזְבִים אֶת הַמַּעֲרָכָה, וְהָבוּ לָנוּ מִתְיָאֲשִׁים הַמַּשְׁקִיעִים אֶת יֵאוּשָׁם בְּבִנְיָן אֶחָד! אָז תִּרְאוּ וְנוֹכַחְתֶּם, מַה יְּחִידִים מִתְיָאֲשִׁים, מַה יְּחִידִים בִּכְלָל, אֲפִלּוּ לֹא יוֹצְאִים כָּל כַּךְ מִן הַכְּלָל, יְכוֹלִים לִבְרֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ, שֶׁרַבִּים הֵם עַתָּה הַמִּתְיָאֲשִׁים מִמֶּנָּהּ. אָז תִּרְאוּ וְנוֹכַחְתֶּם, אֵיזֶה כֹּחַ שֶׁל תְּחִיָּה וְשֶׁל יְצִירָה יְכוֹלִים לִבְרֹא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! קֹדֶם כֹּל, כֹּחַ מְעוֹרֵר, שֶׁיְּעוֹרֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ אֶת כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עוֹד טִפַּת חַיִּים לְהַרְגִּישׁ, לַחֲשׁוֹב, וְהָעִקָּר, לַעֲבוֹד, לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה שֶׁל תְּחִיַּת יָדַיִם וְשֶׁל תְּחִיַּת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַחֲיוֹת; וְשֵׁנִית, כֹּחַ מוֹשֵׁךְ, שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֵלָיו מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה אֶת כֹּחַ הָעָם, אֶת רוּחַ הָעָם, אֶת רְצוֹן הָעָם. בִּקְצָרָה, יְחִידִים יְכוֹלִים לִבְרֹא פֹה כֹּחַ שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת הָעָם, אֶת כָּל הָעָם, לְהִתְכּוֹנֵן, לִרְאוֹת אֵיפֹה הוּא בָעוֹלָם וּלְבַקֵּשׁ לִתְחִיָּתוֹ וְלִתְקוּמָתוֹ, לְבַקֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל עָם מִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ, וְזֶה הֲלֹא הָעִקָּר.

(מכתב גלוי לי"ח ברנר)

עֲבוֹדַת הַתְּחִיָּה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – זֹאת הִיא צוּרַת־חַיִּים הַדּוֹרֶשֶׁת שִׁנּוּי רַדִּיקָלִי, מַהְפֵּכָה שְׁלֵמָה בְמֻשָּׂגֵינוּ וּבְהַרְגְּשוֹתֵינוּ הַגָּלוּתִיִּים וּבְהַשְׁקָפָתֵנוּ הַגָּלוּתִית עַל הַחַיִּים. הִיא דוֹרֶשֶׁת זֹאת לֹא מִן הַכְּלָל וּבְדֶרֶךְ כְּלָל – דְּרִישָׁה כְּלָלִית כָּזֹאת אֵינָהּ אֶלָּא פְרָזָה רֵיקָה – הִיא דוֹרֶשֶׁת זֹאת מִכָּל פְּרָט וּפְרָט הַשּׁוֹאֵף לִתְחִיָּה וּלְחַיִּים שֶׁל תְּחִיָּה, וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט מֵחַיָּיו. הִיא דוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ לְשַׁנּוֹת וְלַהֲפוֹךְ אֶת הַיְּהוּדִי הַגָּלוּתִי שֶׁבּוֹ לִיהוּדִי בֶן־חוֹרִין, אֶת הָאָדָם הַלָּקוּי, הַמְּרֻסָּק, הַבִּלְתִּי־טִבְעִי שֶׁבּוֹ – לְאָדָם טִבְעִי, בָּרִיא, נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ, אֶת הַחַיִּים הַגָּלוּתִיִּים שֶׁלּוֹ, הַטְּבוּעִים בְּחוֹתָם חִיצוֹנִי זָר לְרוּחוֹ, אוֹ בְחוֹתָם פְּנִימִי זָר לִזְמַנּוֹ, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לְהִתְפַּתֵּחַ, לִגְדּוֹל בְכָל מְלוֹא שִׁעוּר קוֹמָתוֹ, – לְחַיִּים טִבְעִיִּים, מְלֵאִים, שְׁלֵמִים, דֵּי־עֲמֻקִּים וְדֵי־רְחָבִים. הַדָּבָר הַזֶּה קָשֶׁה הוּא מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ. זֹאת הִיא עֲלִיָּה בְדֶרֶךְ זְקוּפָה, קָשָׁה, מְלֵאָה קוֹצִים וּמִכְשׁוֹלִים, אֲבָל זֹאת הִיא עֲלִיָּה, אֲבָל זֹאת הִיא חַיִּים.

(מעט התבוננות)

מִי שֶׁמִּתְיָאֵשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל הָרֹב נוֹחַ לוֹ וְנוֹחַ לָאָרֶץ שֶׁיִּתְיָאֵשׁ וְיַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ.

(מכתב שלא נשלח בזמנו לידידי אשר בגולה)

אִם הַקּוֹלוֹנִסְטִים הַיְּהוּדִיִּים בְּכָל חֶפֶצָם הַטּוֹב, לְאֻמִּיּוּתָם הַתְּמִימָה וְאִידֵאָלִיּוּתָם הַטְּהוֹרָה, לֹא יִתְּנוּ לָנוּ עֲבוֹדָה, הַחוֹבָה עֲלֵינוּ, בְּאֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ לַעֲבוֹד אֵצֶל קוֹלוֹנִסְטִים גֶּרְמָנִיִּים, וַאֲפִלּוּ אֵצֶל עַרְבִיִּים, וּבְעַד כָּל מְחִיר שֶׁהוּא, וְלֹא לַעֲזוֹב אֶת הָאָרֶץ. וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה כָּךְ, אוֹ מִי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָךְ, אוֹת הוּא, כִּי אֵינוֹ רָאוּי לִתְעוּדָתוֹ, וְלֹא הָעָם וְלֹא הָאָרֶץ לֹא יַפְסִידוּ הַרְבֵּה אִם יַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ. אֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ אֲרָצוֹת לֹא בִשְׁבִילֵנוּ וְלֹא בִשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד הוּא לָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל וְאַחַת הִיא לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

(תשובת פועל)

לְרַפֵּא אֶת עַמֵּנוּ – הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, כִּי כָל אֶחָד יְרַפֵּא אֶת עַצְמוֹ.

(החיים ועבודת החיים לאורה של הדעה)


7. דַּרְכֵי הַגְּאֻלָּה    🔗

תְּחִיָּתֵנוּ הַלְאֻמִּית אֵינָהּ הִשְׁתַּחְרְרוּת וְהִתְחַדְּשׁוּת לָאֻמִּית גְּרֵידָא. תְּחִיָּתֵנוּ הַלְאֻמִּית הִיא כְּעֵין תְּחִיַּת־הַמֵּתִים מַמָּשׁ, יְצִירָה חֲדָשָׁה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ. וּבִיצִירָה בִכְלָל וּבִפְרָט בִּיצִירָה כָּזוֹ נוֹהֵג הַכְּלָל: תָּפַסְתָּ הַכֹּל643 – תָּפַסְתָּ, לֹא תָּפַסְתָּ הַכֹּל – לֹא תָּפַסְתָּ כְלוּם.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

מֻכְרָחִים אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לִהְיוֹת קִיצוֹנִיִּים בְּהֶחְלֵט. כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל יְצִירָה חַיָּה וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפָנֶיהָ. כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַצִּיּוֹנוּת בִּכְלָל, אִם בֶּאֱמֶת יְצִירָה הִיא. הָעֲשִׂיָּה דַרְכָּהּ לְהִתְפַּשֵּׁר, אִם רוֹצָה הִיא לִמְצוֹא דַרְכָּהּ בַּחַיִּים. הָעֲשִׂיָּה פּוֹרֶטֶת644 אֶת הַחַיִּים לַחֲלָקִים, חֲלָקִים חֲשׁוּבִים וּבִלְתִּי חֲשׁוּבִים, מֻקְדָּמִים וּמְאֻחָרִים וְכֵן הָלְאָה. לֹא כֵן הַיְצִירָה. בִּיצוּר חַי נוֹלַד645 הַכֹּל בְּבַת אַחַת, מִתְפַּתֵּחַ וְגָדֵל בְּבַת אַחַת, בְּמִדָּה אַחַת וּבְאֹפֶן אֶחָד.

(מכתבים תרע"ד ה)

יְשׁוּעָתֵנוּ תָבוֹא רַק עַל יְדֵי הִתְאַמְּצוּת פְּנִימִית יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, עַל יְדֵי הִתְאַמְּצוּת רְצִינִית עֲנָקִית, כִּמְעַט נִסִּית646, עַד כִּי בְּמוּבָן זֶה אֶפְשָׁר לֵאמֹר בְּיַחַד עִם הֲמוֹן הָעָם, כִּי נִגָּאֵל וְנִוָּשַׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים רַק בְּדֶרֶךְ נֵס. בְּכָל זֹאת הַדֶּרֶךְ הַ“נִסִּית” הַזֹּאת הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר טִבְעִית וְיוֹתֵר קְרוֹבָה מִכָּל הַדְּרָכִים הַמַּעֲשִׂיּוֹת. יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל הֲרָמַת־רוּחַ647 יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל בְּחַיֵּי עָם כְּמוֹ בְחַיֵּי אִישׁ. רֶגַע כָּזֶה אֶפְשָׁרִי הוּא גַם בְּמַצָּבֵנוּ, אִם כָּל הַכֹּחוֹת הָאַקְטִיבִיִּים יְרַכְּזוּ אֶת כָּל רְצוֹנָם וְאֶת כָּל עֲבוֹדָתָם בַּהֲכָנַת הָרֶגַע הַזֶּה.

(מכתבים תרס"ט ה)

תְּחִיָּתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ דוֹרְשׁוֹת כֹּחַ־רָצוֹן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ.

(הקונגרס א)

תְּחִיָּתֵנוּ דוֹרֶשֶׁת רוּחַ מִמָּרוֹם, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, רַעְיוֹן כַּבִּיר, תּוֹקֵף648 אֶת כָּל הָאָדָם וּמְמַלֵּא אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ, כֹּחַ שֶׁל רַעְיוֹן דָּתִי מְהַפֵּךְ עוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמְחַדֵּשׁ אֶת הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

לֹא אַחַת אֶשָּׂא גַם אֲנִי עֵינַי אֶל הֶהָרִים; “מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי”649 ? וְכִמְעַט, כִּמְעַט אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה, אִם כִּי מִבְּחִינָה יוֹתֵר פְּנִימִית: “עֶזְרִי מֵעִם ה' עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ”. חָסֵר לָנוּ הָרַעְיוֹן הַדָּתִי, הָרַעְיוֹן, כִּי אֲנַחְנוּ בָּאִים650 קֹדֶם כֹּל לִקְבֹּעַ לְעַצְמֵנוּ יַחַס חָדָשׁ אֶל הַטֶּבַע וְאֶל סוֹד הַהֲוָיָה וְהַחַיִּים, רַעְיוֹן אֱנוֹשִׁי עוֹלָמִי, יְסוֹד הַחַיִּים וְהָעוֹלָם, שַׁלִּיט יְחִידִי בְּכָל רַחֲבֵי הַנֶּפֶשׁ וּבְכָל מַעֲמַקֶּיהָ. חָסֵר לָנוּ הַיַּחַס הַדָּתִי בַּעֲבוֹדָתֵנוּ הַלְאֻמִּית, אוֹתוֹ הַיַּחַס שֶׁחוֹלֵל דָּתוֹת כַּבִּירוֹת־כֹּחַ, מְחַדְּשׁוֹת פְּנֵי תֵבֵל, וּמִמֵּילָא חֲסֵרָה לָנוּ הָאֱמוּנָה הַדָּתִית בְּכָל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים. בְּלִי כֹחַ־נֶפֶשׁ אַדִּיר, אֵיתָן, אֱנוֹשִׁי עוֹלָמִי כָּזֶה, מְסֻפְּקַנִי אִם נַרְחִיק לֶכֶת, וְלֹא לְחִנָּם אֵין הָעָם מַאֲמִין בִּישׁוּעָה בְּלִי כֹחַ שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע.

(מתוך קריאה א)

אִם נְקַוֶּה, כִּי עָתִיד עַמֵּנוּ לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת לְפִי מִדַּת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבָל, אִם נְקַוֶּה כִּי עָתִיד הוּא לְגַלּוֹת שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה לְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, אִם נְקַוֶּה לְכָל אֵלֶּה בֶאֱמֶת וּבְתָמִים, מִבְּלִי לִירֹא מִפְּנֵי מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת מִקֶּרֶב הָאֻמּוֹת וְגַם הַבְּרִיּוֹת שֶׁלָּנוּ, כִּי עַתָּה אַל לָנוּ לִירֹא גַם מִלְּבַקֵּשׁ דְּרָכִים חֲדָשִׁים לָנוּ לְעַצְמֵנוּ, לְפִי רוּחֵנוּ וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ.

(הדבור העברי ד)

אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם נִתָּן בְּחִנָּם. וְאִם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים הַרְבֵּה651, אִם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים הַכֹּל, עָלֵינוּ לָתֵת הַכֹּל.

(הקונגרס א)

מִי שֶׁחַיָּיו בְּסַכָּנָה, וְהוּא רוֹאֶה אֶפְשָׁרוּת כָּל־שֶׁהִיא לְהִנָּצֵל, לֹא יִשְׁאַל שְׁאֵלָה: אוּלַי לֹא כְדָאי לְנַסּוֹת? לֹא יַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח, אוּלַי תַעֲלֶה לוֹ הַצָּלָתוֹ בִמְחִיר מִדַּי יָקָר, אֵין מְחִיר יָקָר בְּיַחַס לַחַיִּים. אֶת הַכֹּל נוֹתֵן הַחַי בְּעַד הַחַיִּים, אֶת הַכֹּל עוֹשֶׂה הַחַי לְמַעַן הַצֵּל אֶת חַיָּיו. וְאִם לָתֵת הַכֹּל, יֶשׁ לָנוּ מַה לָּתֵת, יֶשׁ לָנוּ דֵי כֹחַ וְיֵשׁ לָנוּ דֵי נָפֶשׁ. אִם לָתֵת הַכֹּל וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל – נוּכַל בְּבִטְחָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, כִּי בַּיְצִירָה הַלְאֻמִּית כְּשֶׁלָּנוּ לֹא כֹחַ הָאֶגְרוֹף גּוֹבֵר, כִּי אִם כֹּחַ הָרָצוֹן, גְּבוּרַת הַנֶּפֶשׁ וְהַמַּעֲשֶׂה. נְתִינַת הַכֹּל וַעֲשִׂיַּת הַכֹּל בְּכֹחַ וּבְפֹעַל – זֶה כֹּחָהּ שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת לְאֻמִּית גְּדוֹלָה.

(הקונגרס א)

הָאוֹהֵב טוֹב לוֹ בְּפַת חֲרֵבָה וְאֹהֶל דַּל בְּיַחַד עִם אֲהוּבָתוֹ מִכָּל הֵיכְלֵי מֶלֶךְ וְחַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת בִּלְעָדֶיהָ. לָזֶה הוּא קוֹרֵא חַיִּים. מוּבָן, כִּי גַם הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הָרַחֲבוּת שֶׁבַּחַיִּים וְגַם אֶת הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּחַיִּים, אֲבָל רַק עִם אֲהוּבָתוֹ. כָּל הַמַּרְחִיק אוֹתוֹ מֵאֲהוּבָתוֹ, הֲרֵי זֶה מַרְחִיק אוֹתוֹ מֵחַיָּיו. כֵּן הַדָּבָר גַּם בְּאַהֲבָה רוּחָנִית. הַמְבַקֵּשׁ תְּחִיָּה לְאֻמִּית בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, הוּא יְבַקֵּשׁ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִּים הַטְּבוּעִים652 בְּחוֹתַם הַתְּחִיָּה הָאֲמִתִּית. מַה שֶּׁטָּבוּעַ בַּחוֹתָם הַזֶּה653, אִם חַיִּים טוֹבִים עִם כָּל הַמּוֹתָרוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ רַק חַיִּים כְּחַיֵּי פוֹעֵל עַתָּה, הֲרֵי הֵם בִּכְלָל חַיִּים. וּמַה שֶָּאֵינוֹ טָבוּעַ בַּחוֹתָם הַזֶּה, הֲרֵי זֶה פִּגּוּל654, כִּי אֵין בּוֹ חַיִּים.

(מעט התבוננות א)

בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה גְדוֹלָה שֶׁכָּזוֹ, כְּמוֹ תְּחִיַּת אֶרֶץ מֵתָה, הָעִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה, הַיְקִיצָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיִּים. בְּכָל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לְתַכְלִית זוֹ יֵצֵא הַהֶפְסֵד בְּשָׂכָר655, אִם רַק הַנִּסָּיוֹן אֵינֶנּוּ עָקָר656. גַּם הַשְּׁגָגוֹת וְהַזְּדוֹנוֹת657 הַמֻּכְרָחִים לִהְיוֹת בְּכָל נִסָּיוֹן גָּדוֹל, גַּם הֵם בָּאִים בְּחֶשְׁבּוֹן בְּתוֹר אַקְטִיב658.

(מכתבים מא"י ב)

בְּמִפְעָל גָּדוֹל כְּשֶׁלָּנוּ, בִּיצִירָה גְדוֹלָה כְּשֶׁלָּנוּ הַכֹּל עוֹלֶה בְחֶשְׁבּוֹן: גַּם הָאוֹרוֹת גַּם הַצְּלָלִים, גַּם הַשְּׁגָגוֹת וְהַזְּדוֹנוֹת שֶׁל הַבָּאִים לְפָנֵינוּ נֶחְשָׁבִים בְּמוּבָן זֶה לְאַקְטִיב, וַאֲפִלּוּ יְרִידָתָם וְהִתְנַוְּנוּתָם.

(העבודה א)

עָם מִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה659 שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל, וְאִם כְּבוֹדוֹ מָחוּל – אֵין תְּחִיָּתוֹ תְּחִיָּה.

(מכתב גלוי א)

הָעִקָּר הוּא תְחִיַּת הָעָם, אֲשֶׁר מִתּוֹכָהּ בֹּא תָבֹא גְאֻלַּת הָאָרֶץ.

(מכתבים תרפ"א ה)

לֹא מִתּוֹךְ הַשְּׁלִילָה660 יִבָּרְאוּ חַיֵּינוּ הַחֲדָשִׁים, וְלֹא מִתּוֹךְ הַשְּׁלִילָה תָבֹא עַצְמוּתֵנוּ לִידֵי גִלּוּי חָדָשׁ, כִּי אִם מִתּוֹךְ הַחִיּוּב661.

(הקונגרס א)

אֵינֶנִּי יָכֹל לְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבוֹ לִהְיוֹת עָם חַי, לֹא יִהְיֶה גָדֵל מִתּוֹךְ עַצְמוֹ662, כִּי אִם נִגְרָר אַחֲרֵי אֲחֵרִים, וְגַם זֶה בָּרוּר בְּעֵינַי: אִם הוּא יִהְיֶה רַק נִגְרָר אַחֲרֵי אֲחֵרִים, אִם מַה שֶּׁמִּתְיַצֵּר פֹּה יִהְיֶה רַק תִּרְגּוּם עִבְרִי מֵהַחַיִּים הָאֵרוֹפִּיִּים – הוּא לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה, כִּי לֹא תִהְיֶה בּוֹ אוֹתָהּ רוּחַ הַחַיִּים הַכַּבִּירָה, הַמְּקִימָה, הַמַּפְעִילָה.

(על האחוד ב)

נָבִיא אוֹ נְבִיאִים לֹא הֵבִיאוּ וְלֹא יָבִיאוּ גְאֻלָּה לָעוֹלָם וְלֹא תְּחִיָּה. הַנְּבוּאָה663 הִנֶּהָ הַתְּחִיָּה וְהַגְּאֻלָּה כְּאֶחָת. עָלֶיהָ, עַל הַנְּבוּאָה – זֹאת הַתְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנָה664.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

אִם בָּאִים אֲנַחְנוּ לִבְנוֹת בִּנְיָן לְאֻמִּי – אַל לָנוּ לִהְיוֹת קְטַנֵּי־נֶפֶשׁ.

(מטיולי בכבישים ד)

בְּכֹחַ “הַהֶכְרֵחַ הַהִסְטוֹרִי”665 לֹא נַשִּׂיג בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּלוּם. הַהֶכְרֵחַ הַהִסְטוֹרִי הוּא כְּנֶגְדֵּנוּ וְלֹא בַּעֲדֵנוּ. פַּרְנָסָה טוֹבָה, כֶּסֶף, עֹשֶׁר וְכָבוֹד אוּלַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַשִּׂיג בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יוֹתֵר. תְּחִיָּה לֹא נַשִּׂיג, וּמִן הַגָּלוּת וּמֵחַיֵּי הַגָּלוּת וּמִנִּשְׁמַת הַגָּלוּת לֹא נִפָּטֵר666.

(מעט התבוננות א)

קַלִּים וְשִׁטְחִיִּים אֲנַחְנוּ בֶאֱמוּנָתֵנוּ667 בִישׁוּעָה קְרוֹבָה, בְּשָׁעָה שֶׁמַּבְרִיק לְעֵינֵינוּ נִיצוֹץ מַזְהִיר, אוֹר מַתְעֶה; וְקַלִּים וְשִׁטְחִיִּים – בְּיֵאוּשֵׁנוּ668, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַמְּצִיאוּת כְּמוֹ שֶׁהִיא, אֶת כָּל הַמַּפְרִיעִים וְהַמִּכְשׁוֹלִים, אֶת כָּל הַשְּׂטָנִים וְהַפְּגָעִים הָרָעִים הָעוֹמְדִים עַל דַּרְכֵּנוּ, אֶת כָּל הַדֹּחַק וְהַקֹּשִׁי, אוֹ אֶת כָּל אִי־אֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלָיו.

(על הדברים הנוראים א )

דָּמִינוּ669 לְאִשָּׁה שֶׁיָּמִים רַבִּים הָיְתָה עֲקָרָה לַמְרוֹת כָּל תְּפִלּוֹתֶיהָ לֵאלֹהִים, וּלְפֶתַע תָּחוּשׁ וְהִנֵּה הִיא הָרָה לָלָדֶת. כָּל כְּאֵב שֶׁתַּרְגִּישׁ מְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ, וְרַק תַּחְשֹׁשׁ, אוּלַי אֵין הַכְּאֵב הַזֶּה דַי נֶאֱמָן, אוּלַי אֵין זֶה אוֹתוֹ הַכְּאֵב, כִּי בַּגּוֹלָה לֹא הִרְגַּשְׁנוּ670 בְּמַכְאוֹבִים אֵלֶּה.

(מכתבים מא"י ב)


דַּרְכֵי הַגְּאֻלָּה: מלואים

וְעַתָּה, שְׁמַע נָא, אָחִי, וְתִשְׁמַע אֲחוֹתִי אֶת חֲלוֹמִי! וּזְכַרְתֶּם, כִּי גַם אַתֶּם, חֲלַמְתֶּם כָּמוֹנִי. בַּחֲלוֹמִי – וְהִנֵּה אֲנִי בָא אֶל הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה וּנְתוּנָה בִידֵי זָרִים, וְהַחֻרְבָּן מַחֲשִׁיךְ אֶת אוֹר פָּנֶיהָ וּמַשְׁחִית אֶת רוּחָהּ, וּמֶמְשֶׁלֶת זָרִים מְנַוַּלְתָּהּ. וּרְחוֹקָה מִמֶּנִּי וְזָרָה לִי אֶרֶץ אֲבוֹתַי, וְגַם אֲנִי רָחוֹק מִמֶּנָּהּ וְזָר לָהּ. וְהַקֶּשֶׁר הָאֶחָד הַמְּקַשֵּׁר אֶת נַפְשִׁי אֵלֶיהָ, וְהַזֵּכֶר הָאֶחָד הַמַּזְכִּיר לִי, כִּי הִיא אִמִּי וַאֲנִי בְנָהּ, הוּא כִי גַם נַפְשִׁי שׁוֹמְמָה כָמוֹהָ, כִּי גַם בָּהּ חָלוּ יְדֵי זָרִים לְהַחֲרִיבָהּ וּלְהַשְׁחִיתָהּ. וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַחֻרְבָּן, וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת הֶחֳרָבוֹת בְּכָל בָּתֵּי נַפְשִׁי, בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרַי וְשַׁס״ה גִידַי. וּבַת־קוֹל יוֹצֵאת מִן הֶחֳרָבוֹת וְאוֹמֶרֶת: “בֶּן אָדָם! הִתְבּוֹנֵן בֶּחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה, וְהִתְבּוֹנֵן עוֹד וְאַל תַּעְלִים מֵהֶן עַיִן, וְיָדַעְתָּ, וְהוֹסַפְתָּ בִּינָה עַל אֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי הַחֻרְבָּן הוּא חֻרְבַּן נַפְשְׁךָ, וְהַמַּשְׁחִית הוּא הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בְּחַיֶּיךָ, אֲשֶׁר חָיִיתָ בְּאַרְצוֹת זָרִים וַאֲשֶׁר דָּבְקוּ בְךָ עַד כֹּה! זְכֹר זֹאת, כִּי לְגוֹרָלְךָ אַתָּה עוֹמֵד בָּזֹאת! וְהָיָה כִי תוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְעַמֵּק, וְרָאִיתָ, כִּי מִתַּחַת לֶחֳרָבוֹת עוֹד גַּחֶלֶת יְתוֹמָה לוֹחֶשֶׁת, אֲשֶׁר נִצְּלָה בַמִּסְתָּרִים מֵרוּחַ הַחַיִּים הָהֵם, וְרוּחַ הָאָרֶץ נוֹשֶׁבֶת בָּהּ לְהַחֲיוֹתָהּ. וְהָיָה כִי תַעֲזֹב כָּלָה אֶת הַחַיִּים הָהֵם אֲשֶׁר יָצְרוּ אֲחֵרִים, כַּאֲשֶׁר עָזַבְתָּ אֶת אַרְצָם וּבָאתָ לִבְרֹא לְךָ פֹּה חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיִּים שֶׁלְךָ, – וְשָׁבָה הַגַּחֶלֶת וְחָיְתָה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְשַׁלְהֶבֶתְיָהּ, וְשַׁבְתָּ אַתָּה וְחָיִיתָ, וְשָׁבוּ עַמְּךָ וְאַרְצְךָ וְחָיוּ”.

(האומה והעבודה ב)

וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַחַיִּים הָהֵם, וְהִנֵּה הֵם צָרִים כְּפִי שְׁאוֹל, וְהִנֵּה נַפְשִׁי בְתוֹכָם כְּמוֹ בְתוֹךְ מַכְבֵּשׁ, מְעוּכָה, רְצוּצָה, מְרֻסָּקָה, וְהִנֵּה הֵם מְפַעְפְּעִים גַּם בְּתוֹךְ נַפְשִׁי וְעוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּקִרְבִּי. וַאֲנִי מַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ, הַכֹּל מֵחָדָשׁ, מִן הָאָלֶף־בֵּית אֲנִי מַתְחִיל אֶת הַחַיִּים, אֵינֶנִּי מְשַׁנֶּה, אֵינֶנִּי מְתַקֵּן, כִּי אִם עוֹשֶׂה הַכֹּל מֵחָדָשׁ. וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן הַפּוֹתֵחַ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת לִבִּי לְחַיִּים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי כְמוֹהֶם, הוּא הָעֲבוֹדָה: לֹא עֲבוֹדָה לְשֵׁם מִחְיָה, וְלֹא עֲבוֹדָה לְשֵׁם מִצְוָה, כִּי אִם עֲבוֹדָה לְשֵׁם חַיִּים, עֲבוֹדָה, אֲשֶׁר אוֹר חָדָשׁ נוֹגֵהַּ עָלֶיהָ, אֲשֶׁר רְאִיתִיהָ, וְהִנֵּה הִיא אֶחָד מֵחֶלְקֵי הַחַיִּים, אֶחָד מִשָּׁרְשֵׁיהֶם הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים. וַאֲנִי עוֹבֵד. וּמוּזָר הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, עָמֹק וּמֻפְלָא מְאֹד. וְקָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, וּרְחוֹקָה וְנַעֲלָמָה מֵעֵין־רוֹאִים, וְהַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים הָהֵם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי, מֵרָחוֹק, מִנֶּגְדִּי עָמְדוּ, וְאֵין אִישׁ אִתִּי, וְרַבִּים מִתְלַחֲשִׁים עָלַי, וְרַבִּים נָדִים לִי וּמְרַחֲמִים עָלַי, וְרַבִּים קוֹרְאִים לִי מֵרָחוֹק: “אָנָה אַתָּה בָא, אֻמְלָל? הֲלֹא דַרְכְּךְ דֶּרֶךְ־חֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וְלֹא־סְדָרִים, הֲלֹא מְזִמַּת פָּנֶיךָ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים! אוֹ הֲתֹאמַר לְשַׁנּוֹת דֶּרֶךְ עוֹלָם, לַעֲבוֹר חֻקּוֹת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא לַעֲבוֹר? הַתֹאמַר לְאָדָם: אֵל אַתָּה וְלֹא אָדָם, לֹא קָרוּץ מֵחֹמֶר? הֲלֹא לַשָּׁוְא עֲמָלְךָ, לְהֶבֶל וָרִיק תְּכַלֶּה כֹחֲךָ! רְאֵה, הֲלֹא בָדָד אַתָּה וּבָדָד תִּפֹּל שָׁדוּד בְּחַבְלֵי דִמְיוֹנוֹתֶיךָ וַחֲלוֹמוֹתֶיךָ!” וַאֲנִי מוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן בַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי לְאוֹר הַגַּחֶלֶת הַהוֹלֶכֶת וָאוֹר. וְהִנֵּה בְכָל אֲשֶׁר אוֹסִיף לַעֲבוֹד, לַעֲמוֹל, לִסְבּוֹל – אֵין טִפָּה מִדָּמִי, אֵין מַשֶּׁהוּ מִכֹּחִי וּמִמֹּחִי אוֹבְדִים חִנָּם, כִּי כָל טִפַּת דָּם – שְׁבִיב אֵשׁ, וְכָל מַשֶּׁהוּ שֶׁל כֹּחַ וּמֹחַ – נִיצוֹץ אוֹר לְנַפְשִׁי הַשָּׁבָה לִתְחִיָּה. עוֹד מְעַט, וְהִנֵּה הִנְּךָ גַּם אַתָּה, אָחִי, עִמָּדִי, עוֹבֵד וְחַי כָמוֹנִי, וְלָאַחֲרוֹנָה, וְהִנֵּה עִמָּנוּ גַם אֲחוֹתֵנוּ, אֲשֶׁר לֹא רְאִיתִיהָ מִיּוֹם הִתְעוֹרֵר יִשְׂרָאֵל. וּבִרְאוֹתִי אֶתְכֶם אֶת שְׁנֵיכֶם יַחְדָּו, עוֹבְדִים וְחַיִּים יַחְדָּו, וַתְּחִי רוּחִי, וָאֹמַר: “אַתֶּם תִּבְנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּמְצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַאֲשֶׁר נָשָׂאנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, לַאֲשֶׁר נָשָׂא יִשְׂרָאֵל אֶת נַפְשׁוֹ בַיָּמִים מִקֶּדֶם וְלַאֲשֶׁר נְשָׂאָהוּ רוּחוֹ לָלֶכֶת בְּיָמִים יָבוֹאוּ, אַתֶּם תִּחְיוּ אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, וְהַחַיִּים יִהְיוּ כְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנַחַל שׁוֹטֵף, וְהָלְכוּ הָלֹךְ וְהִתְחַדֵּשׁ, הָלֹךְ וְהִתְגַּבֵּר, הָלֹךְ וְשָׁטֹף הָלְאָה, הָלְאָה!” וַאֲנִי בִרְאוֹתִי אוֹתְךָ, אָחִי, עוֹדֵר בֶהָרִים וְחוֹפֵר בָּעֲמָקִים, וְאוֹתָךְ, אֲחוֹתִי, נוֹהֶגֶת בִּשְׁוָרִים וְחוֹרֶשֶׁת, אָמַרְתִּי: אַתֶּם תִּשְׁמְעוּ חֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ!

(האומה והעבודה ב)

מְקַנֵּא אֲנִי בַאֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים, בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, בְּשָׁבֵי בָּבֶל, בְּדוֹר הַחַשְׁמוֹנָאִים671, שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ לֹא מִן הַהִסְטוֹרִיָּה, וְלֹא מֵהִלְכוֹת הַחֶבְרָה, וְלֹא מֵהִלְכוֹת הַכַּלְכָּלָה, וְעָשׂוּ הַכֹּל עַל דַּעַת עַצְמָם וְעַל־פִּי רְצוֹן עַצְמָם. לוּ בָאוּ הֵם לִדְרוֹשׁ וְלַחְקוֹר כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, כִּי אָז הָיָה מִתְבָּרֵר לָהֶם, כִּי הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁהֵם בָּאִים לַעֲשׂוֹת אֵינוֹ מַעֲשִׂי כְלָל וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם.

(מכתבים ליוסף אהרונוביץ תרס"ט)

בְּעִנְיַן תְּנוּעָתֵנוּ הַלְּאֻמִּית – כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת וְכָל הַמִּסְפָּרִים הֵם נֶגְדֵּנוּ, וְכָל שֵׂכֶל בָּרִיא, כָּל הֲבָנָה נְכוֹנָה נֶגְדֵּנוּ הֵם! וְאִם לֹא יַסְפִּיקוּ לָנוּ הַכֹּחוֹת לָלֶכֶת הָלְאָה בְדַרְכֵּנוּ, לַמְרוֹת כָּל הַמִּסְפָּרִים וְכָל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת וּבְנִגּוּד לְכָל שֵׂכֶל בָּרִיא, אָז אֵין מַה לְרַמּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ, אֵין לְשַׂחֵק בְּאִידֵאָלִים, בְּצִיּוֹנוּת, בִּתְּנוּעָה לְאֻמִּית.

(מכתב מא"י)

בִּזְמָן קָדוּם, בִּזְמָן שֶׁהָאָדָם הָיָה עוֹד יוֹתֵר פָּשׁוּט, יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הַטֶּבַע, עוֹד רָאוּ בְנֵי־הָאָדָם קֶשֶׁר חַי בֵּין חַיֵּי אֻמָּה וּבֵין חַיֵּי הַטֶּבַע, אָז “בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם – הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס”672 מָרְגָּשׁ הָיָה, כִּי לֶדֶת אֻמָּה יֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ שַׁיָּכוּת אֶל הַחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים, כִּי יֵשׁ כַּאן אֵיזוֹ הַשְׁפָּעָה קוֹסְמִית גְּדוֹלָה, וְהַהַשְׁפָּעָה הַזֹּאת בָּאָה דֶרֶךְ צִנּוֹרוֹת הַדָּת. הַיּוֹם גַּם הַדָּת רְחוֹקָה מִן הַטֶּבַע, הַיּוֹם יֵשׁ לָנוּ פּוֹלִיטִיקָה. אוּלָם גַּם בְּדֶרֶךְ הַפּוֹלִיטִיקָה בָאנוּ סוֹף־סוֹף לִידֵי הַכָּרָה, כִּי מִכָּל הַמֶּמְשָׁלוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֵסֶק עִמָּהֶן, הַמֶּמְשָׁלָה הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבָה וְהַיּוֹתֵר עִקָּרִית לָנוּ הִיא עַם יִשְׂרָאֵל. וּמִכַּאן לֹא רָחוֹק כָּל־כַּךְ לָבוֹא לִידֵי הַכָּרָה, כִּי יֵשׁ עוֹד מֶמְשָׁלָה גְדוֹלָה, לֹא פָחוֹת חֲשׁוּבָה וְלֹא פָחוֹת עִקָּרִית לָנוּ וְלֹא פָחוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֵסֶק עִמָּה – הֲלֹא הוּא הַטֶּבַע. אוּלַי תְחִיָּתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ יֵשׁ לָהֶן אֵיזוֹ שַׁיָּכוּת לֹא רַק אֶל הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, כִּי אִם גַּם אֶל הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים בַּחַיִּים הַקּוֹסְמִיִּים, אוּלַי בָא כַאן לִידֵי גִלּוּי לֹא רַק רוּחַ הָאָדָם, כִּי אִם, בְּמוּבָן יָדוּעַ, גַּם רוּחַ הָעוֹלָם בִּכְלָל? אוּלַי הוֹלֶכֶת וְנוֹלֶדֶת כַּאן אֵיזוֹ דֵעָה קוֹסְמִית גְּדוֹלָה? אוּלַי בֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְעָם שֶׁנֶּעֱקַר מֵאַדְמָתוֹ, שֶׁמֵּת לַחֲלוּטִין בַּמּוּבָן הַמְּדִינִי וְלַחֲצָאִין גַּם בַּמּוּבָן הַלְּאֻמִּי, אוּלַי ב, לָשׁוּב לִתְחִיָּה שְׁלֵמָה, בְּלִי יַחַס חָדָשׁ, עִקָּרִי, קוֹסְמִי אֶל הַטֶּבַע וְאֶל הַחַיִּים? אוּלַי זֹאת הִיא הָרוּחַ אֲשֶׁר תְּחַיֶּה אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת וְגַם הָרְקוּבוֹת?

(הקונגרס, מאי תקנתיה)

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ רַק הַבָּשָׂר לַתּוֹתָחִים אוֹ פָשׁוּט הַצֹּאן לַטֶּבַח. אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ דַי וְיוֹתֵר מִדַּי מִכָּל הַצְּדָדִים, וְלוּ הָיָה בֶאֱמֶת אֵיזֶה צֶדֶק בָּעוֹלָם, וְלוּ הָיָה בֶאֱמֶת הַצֶּדֶק דּוֹרֵשׁ אוֹ אֲפִלּוּ הָאֶסְתֵּטִיקָה דוֹרֶשֶׁת, כִּי בִכְדֵי שֶׁהַכֹּל יַכִּירוּ בְעֶרְכֵּנוּ הָאֱנוֹשִׁי וְהַלְּאֻמִּי בְכָל אַרְצוֹת פִּזּוּרֵנוּ וּבִזְכוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עָלֵינוּ לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת אָדָם בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, – לוּ אֲפִלּוּ הָיָה כָךְ, גַּם אָז הָיִינוּ יְכוֹלִים לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה לְכָל הַדֵּעוֹת הַיְשָׁרוֹת בְּאוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהָקְרְבוּ מִקִּרְבֵּנוּ שֶׁלֹּא בִרְצוֹנֵנוּ וְגַם בִּרְצוֹנֵנוּ בְכָל מָקוֹם. וְלַדֵּעוֹת הַבִּלְתִּי יְשָׁרוֹת הֲרֵי לֹא נִזְכֶּה לְכָךְ, אִם גַּם נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת פִּי אֶלֶף.673

(קצת עיון בהלכה פסוקה א)

הַגַּע בְּעַצְמְךָ: אֻמָּה מְפַרְפֶּרֶת בֵּין הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, נְתוּנָה בְתוֹךְ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, בְּתוֹךְ כָּל מִינֵי חַיּוֹת רָעוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת. וּמִבִּפְנִים – בְּרִיחָה מִן הַמַּחֲנֶה, בְּגִידָה, שְׁמָדוֹת, הִתְבּוֹלְלוּת מִכָּל הַמִּינִים: הִתְבּוֹלְלוּת עֲרֻמָּה וְהִתְבּוֹלְלוּת לְבוּשָׁה בְכָל מִינֵי צִבְעוֹנִין674, וְיֵשׁ גַּם בְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת. וְתִּקְוָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אֻמָּה זוֹ נְתוּנָה גַם הִיא עַל רֹאשׁ הַר־גַּעַשׁ, וְגַם בָּהּ מִתְעַלְּלִים לֹא רַק צוֹרְרִים זָרִים, כִּי אִם גַּם בּוֹגְדִים מִקֶּרֶב בָּנֶיהָ, עַצְמָהּ וּבְשָׂרָהּ. עוֹד רַק פִּנָּה אַחַת קְטַנָּה יֶשְׁנָהּ, שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָרוּת לִמְצֹא שָׁם אֶת מְקוֹר חַיֶּיהָ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, לַהֲשִׁיבָהּ מִשָּׁם לִתְחִיָּה, לַהֲקִימָהּ מִשָּׁם: יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת – אֲבָל דָּבָר זֶה דוֹרֵשׁ כֹּחוֹת עֲנָקִיִּים, יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, סַבְלָנוּת לְאֵין־מִדָּה, וְהָעִקָּר – מְסִירוּת נֶפֶשׁ, מְסִירוּת־נֶפֶשׁ שְׁלֵמָה, בְּלִי שִׁיּוּר כָּל־שֶׁהוּא. וְיֵשׁ לְךָ, כִּמְדֻמֶּה לְךָ, רְשׁוּת לְקַוּוֹת, כִּי בָנֶיהָ אֵלֶּה, שֶׁקּוֹרְאִים לְעַצְמָם וְיֵשׁ שֶׁגַּם אַחֵרִים קוֹרְאִים לָהֶם “בּוֹנֶיהָ” אֵלֶּה, שֶׁהִיא שָׂמָה בָהֶם כָּל מִבְטָחָהּ, שֶׁהִיא גַם נָתְנָה לָהֶם אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ, יֵדְעוּ אֶת חוֹבָתָם, יַכִּירוּ אֶת כָּל סַכָּנַת הַמַּצָב וְעָשׂוּ אִם לֹא כֹל מַה שֶּׁמּוּטָל עֲלֵיהֶם, אֲבָל לְפָחוֹת מִקְצָת אוֹ מִקְצָת־דְּמִקְצָת מִמַּה שֶּׁמּוּטָל עֲלֵיהֶם. יֵשׁ לְךָ, כִּמְדֻמֶּה לְךָ, רְשׁוּת לְקַוּוֹת, כִּי אִם לֹא יִתְּנוּ אֶת כָּל נַפְשָׁם, אִם לֹא יַקְדִּישׁוּ אֶת כָּל חַיֵּיהֶם לְהַצָּלַת הָאֻמָּה, אֲבָל דְּבַר־מַה יִתְּנוּ, אֲבָל לֹא יִמָּלְטוּ עַל נַפְשָׁם לְתוֹךְ קְלִפַּת הָ“אֲנִי” הַקָּטָן וְהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם קוֹרְאִים לָהֶם חַיִּים. אֲבָל בֶּאֱמֶת מָה אַתָּה רוֹאֶה? שִׁלְטוֹן הָאָנֹכִיּוּת הַיּוֹתֵר פְּעוּטָה, הַמַּטֶּרְיָלִיּוּת הַיּוֹתֵר גַּסָּה, אֲשֶׁר גַּם בַּגָּלוּת לֹא בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא דֻגְמָתָהּ.

(מעט התבוננות א)


8. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה    🔗

אֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ מִלְבַד אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַיְּהוּדִי יָכֹל לִטְעוֹם בָּהּ טַעַם אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת, אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת אֲמִתִּית, טִבְעִית.

(הקונגרס א)

רוֹאִים מִקָּרוֹב אֶת הַגָּלוּת וְרוֹאִים מֵרָחוֹק אֶת הַתְּחִיָּה, וְחוֹשְׁבִים כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ, אִם כִּי צָרָה וַאֲרֻכָּה, הוֹלֶכֶת יָשָׁר מֵהָכָא לְהָתָם675, וְאֵין רוֹאִים, כִּי בֵּין שְׁתֵּי אֵלֶּה, בֵּין הַגָּלוּת וְהַתְּחִיָּה, יֵשׁ תְּהוֹם שֶׁאֵין לַעֲבוֹר אוֹתָהּ, אִם לֹא עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים676, וּבָזֶה עִקַּר הָרַע – בַּמֶּה שֶׁאֵין רוֹאִים אֶת הַתְּהוֹם.

(הקונגרס א)

אִם אֵין אֲנַחְנוּ יְכֹלִים עוֹד לִרְאוֹת אֶת עוֹלָמֵנוּ677 בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה יְכֹלִים אֲנַחְנוּ לְפָחוֹת, לִרְאוֹת בָּהּ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמֵנוּ678.

(הקונגרס א)

אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְרֹא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַם יִשְׂרָאֵל חָדָשׁ, וְלֹא קוֹלוֹנִיָּה679 שֶׁל הָעָם אֲשֶׁר בַּגּוֹלָה, לֹא הֶמְשֵׁךְ הַגָּלוּת בְּצוּרָה חֲדָשָׁה, אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה הַמַּטְרוֹפּוֹלִין680, וְהַקִּבּוּצִים אֲשֶׁר בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת – הַקּוֹלוֹנִיּוּת שֶׁלָּהּ, וְלֹא לְהֵפֶךְ.

(עבודתנו מעתה ב)

הַגָּלוּת הִיא לְעוֹלָם גָּלוּת, וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִי שֶׁחָפֵץ בִּתְחִיָּה, מִי שֶׁחָפֵץ חַיִּים שְׁלֵמִים, צָרִיךְ לָתֵת בַּעֲדָם אֶת הַחַיִּים הַגָּלוּתִיִּים681. כָּךְ הוּא הַמְּחִיר, וּמְחִיר, צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, לֹא גָדוֹל.

(מעט התבוננות ב)

זוֹ כָּל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִילֵנוּ, הַחַיִּים הַיּוֹם. בַּגָּלוּת אֵין חַיֵּינוּ חַיִּים בְּעֶצֶם לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ שָׁם מָקוֹם לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ שָׁם מָקוֹם לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרוֹת הָעַצְמִיּוֹת לָנוּ682 בִּכְלָל.

(לחברי ברוח המנוצחים א)

כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל מַחֲלָה קָשָׁה, הַשּׁוֹלֶלֶת אֶת הַהַכָּרָה וְאֶת הַהַרְגָּשָׁה מִן הַחוֹלֶה, אֲשֶׁר רַק בְּשָׁעָה שֶׁהַסַּכָּנָה כְּבָר עָבְרָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַחוֹלֶה מַתְחִיל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, הוּא מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר אֶת מַכְאוֹבָיו הַנּוֹרָאִים וְאֶת חֻלְשָׁתוֹ הַנּוֹרָאָה. דַּוְקָא פֹּה, בְּאֶרֶץ תְּחִיָּתֵנוּ, מִתְבַּלְּטִים לָנוּ נִגְעֵי הַגָּלוּת הָעֲמֻקִּים.

(תשובת פועל א)

הֲלֹא זוֹ הִיא כָּל מַעֲלָתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִילֵנוּ וַאֲשֶׁר בָּהּ אָנוּ נְתוּנִים תָּמִיד בִּרְשׁוּת עַצְמֵנוּ, עֲזוּבִים לְנַפְשֵׁנוּ בַּכֹּל, בְּכָל הֲוָיָתֵנוּ וּבְכָל חַיֵּינוּ, בֵּין שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים זֹאת וּבֵין שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים. כָּאן הַכֹּל לָנוּ וּמִשֶּׁלָּנוּ: לָנוּ הַתִּקּוּן וְלָנוּ הַמִּגְרַעַת683, מִשֶּׁלָּנוּ הַגִּיל וּמִשֶּׁלָּנוּ גַם הָעִנּוּיִּים. צָרוֹת מִכָּל הַמִּינִים וְהַגַּוָּנִים עִם כָּל פֵּרוּשֵׁיהֶם וּפֵרוּשֵׁי־פֵרוּשֵׁיהֶם יֵשׁ לָכֶם בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אַתֶּם נְחִתִּים684 שָׁם, לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר לָנוּ כָּאן, אֲבָל צָרוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּכֶם – לֹא טַעַם לָהֶם וְלֹא תַכְלִית. צָרוֹת לְבַטָּלָה685 הֵן. כָּאן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ הַיִּסּוּרִים מָרִים מִכָּל מַר, מַרְעִילִים וּמַשְׁמִימִים – אַךְ תָּמִיד הֵם נוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם686 גַּם טַעַם וְגַם תַּכְלִית. אֵין כָּאן בִּשְׁבִילֵנוּ מַכָּה אֲשֶׁר תֹּאבַד בַּתּוֹהוּ, אֵין כְּאֵב אֲשֶׁר יַעֲבֹר לָרִיק, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁזִּיק־אֵשׁ687 אוֹ נְעִימַת־צְלִיל אֵינָם הוֹלְכִים לְטִמָּיוֹן688.

(מכתבים מא"י ב)

כָּל חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל חַיֵּינוּ פֹּה689 הִיא, כִּי פֹּה יָכֹל הַיְּהוּדִי לְהִשְׁתַּחְרֵר לֹא רַק מֵעֹל הַגָּלוּת הַחִיצוֹנִית, מעֻלָּם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי אִם גַּם מִן הַגָּלוּת הַפְּנִימִית, מֵעֻלּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר, פֹּה אֵין צֹרֶךְ לִיהוּדִי לִזְכֹּר תָּמִיד, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְעַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל אֶת יַהֲדוּתוֹ, לְמַשְׁמֵשׁ בְּכָל רֶגַע בְּכִיסוֹ הַיַּהֲדוּתִי690, לִהְיוֹת יְהוּדִי בְּ“אֹהֶל” אוֹ “בְצֵאתוֹ”691 אוֹ בִשְׁנֵיהֶם יָחַד. פֹּה הוּא יָכֹל לְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ מִיַּהֲדוּתוֹ לְגַמְרֵי. פֹּה הוּא קֹדֶם כֹּל אָדָם וּפְרָט יָדוּעַ, וּבְתוֹר אָדָם וּבְתוֹר פְּרָט יָדוּעַ יֵשׁ לוֹ חֹפֶשׁ, מֶרְחָב לִחְיוֹת, לַחְשׁוֹב, לְהַרְגִּישׁ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ וְעַל דַעְתּוֹ – יְהוּדִי הוּא מִמֵּילָא.

(פתרון לא רציונלי א)

לְהַאֲשִׁים אֶת הַיְּהוּדִי בְּתוֹר יְהוּדִי692 בְּבֵרוּר, בְּהֶחְלֵט אֶפְשָׁר רַק פֹּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בַּמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת מַה שֶּׁהִנֵּנוּ. מוּבָן, כִּי גַם פֹּה עוֹד הַגָּלוּת סוֹכֶנֶת בָּנוּ693, בְּתוֹךְ נִשְׁמָתֵנוּ הָרְצוּצָה וְהַלְּקוּיָה, וְלֹא בִמְהֵרָה יַעֲלֶה בְיָדֵינוּ לְעָקְרָהּ כֻּלָּהּ וְלִמְחוֹת אֶת זִכְרָהּ מִקִּרְבֵּנוּ, אֲבָל פֹּה אֲנַחְנוּ יְכֹלִים וּפֹה אֲנַחְנוּ חַיָּבִים מִטַּעַם חַיֵּי עַצְמוּתֵנוּ וּמִטַּעַם הַחַיִּים בִּכְלָל לְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַגָּלוּת הַפְּנִימִית הַזֹּאת, לִהְיוֹת בְּנֵי־חוֹרִין בְּרוּחַ. פֹּה אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת אֲשֵׁמִים: אִם אֵין אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁבְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְשִׁחְרוּרֵנוּ הַפְּנִימִי, הֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ אֲשֵׁמִים.

(הערכת עצמנו ג)

“אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה”694. וַאֲנִי הָיִיתִי מוֹסִיף: אַף מִתּוֹךְ צַעַר שֶׁל מִצְוָה695, אֲבָל מִתּוֹךְ צַעַר בָּרִיא, טָהוֹר, וְלֹא מִתּוֹךְ צַעַר חָנוּק, מְרֻסָּק696 וּמָלֵא רַעַל, מִתּוֹךְ צַעַר גָּלוּתִי. הֵן בְּעֶצֶם רַק פֹּה, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה חַיָּה אֶת צַעֲרֵנוּ הַלְאֻמִּי. דּוֹמִים אֲנַחְנוּ פֹּה בְּמוּבָן זֶה לָאָדָם שֶׁשָּׁכַב יָמִים רַבִּים בְּחֹם, בְּחֹסֶר־הַכָּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹם עָבַר וְהַהַכָּרָה שָׁבָה אֵלָיו, רַק אָז הוּא מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה חַיָּה אֶת מַכְאוֹבָיו, רַק אָז הוּא רוֹאֶה בִּבְהִירוּת מֻחֲשִׁית697 אֶת חֻלְשָׁתוֹ, בִּרְצוֹתוֹ לָקוּם, לְהָנִיעַ יָד וָרֶגֶל – וְאֵינוֹ יָכֹל. רַק אָז הוּא מַתְחִיל לִדְאוֹג דְּאָגָה חַיָּה לְחַיָּיו, לַעֲתִידוֹ.

(מתוך קריאה א)

בְּחוּץ־לָאָרֶץ מֻרְגֶּשֶׁת הָרֵיקָנוּת698 בְּכָל תֹּקֶף, וּבְמִדָּה שֶׁהִיא מֻרְגֶּשֶׁת הִיא מְעוֹרֶרֶת וּמְבִיאָה לִידֵי עֲבוֹדָה חַיָּה וּפוֹרִיָּה. אוּלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קַל מְאֹד לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִרְאוֹת אֶת חַיָּיו כְּאִלּוּ הֵם מְלֵאִים תֹּכֶן, הִנֵּה הַיְשִׁיבָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד דַּיָּהּ לִקְבּוֹעַ בְּרָכָה לְעַצְמָהּ699, וּכְשֶׁאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹסֵק בִּנְטִיעַת כֶּרֶם אוֹ פַּרְדֵּס בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא הוֹפֵךְ מִדְבַּר שְׁמָמָה לְגַן־עֵדֶן, אַף אִם לֹא הִשְׁקִיעַ בְּכָל הַבִּנְיָן הַזֶּה מִכֹּחוֹ וְלֹא כְלוּם700, וּכְשֶׁהוּא עוֹד מְדַבֵּר עִבְרִית, וּכְשֶׁהוּא עוֹד “לוֹחֵם” בְּעַד הָעִבְרִית, וּכְשֶׁהוּא עוֹד מִשְׁתַּתֵּף בְּאֵיזוֹ עַסְקָנוּת צִבּוּרִית אוֹ לְאֻמִּית, הֲרֵי הוּא פָּשׁוּט גִּבּוֹר וְנַעֲרָץ שֶׁאֵין מְהַרְהֵרִים אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו701, אַף אִם אֵינָן אֶלָּא מִמִּדַּת הַתַּגְרָנוּת, הַסַּרְסָרוּת, הַפָּרָזִיטִיּוּת וְהָרְדִיפָה אַחֲרֵי הַפְּרוּטָה וְהַכָּבוֹד שֶׁל פְּרוּטָה.

(מכתבים תרע"ז ה)

כָּאן, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל אִימְפּוֹרְט702: גַּם הָאִידֵאַל, גַּם הַתְּנוּעָה, גַם הָאֲנָשִׁים הַצְּרִיכִים לְהִתְיַשֵּׁב, גַם הָעַסְקָנִים, גַּם הָאֶמְצָעִים וְגַם סֵדֶר הַחַיִּים, אוֹ בְמִלִּים אֲחֵרוֹת – עֶצֶם הַחַיִּים, הַמּוֹלֶדֶת שֶׁלָּנוּ, הַקַּרְקַע, מוֹפִיעָה בִתְנוּעָה זוֹ רַק בְּתוֹר תּוֹסֶפֶת.

(מכתבים מא"י ב)

בְּכָל תְּנוּעַת־שִׁחְרוּר שֶׁל עָם, שֶׁהוּא וְאַרְצוֹ מְשֻׁעְבָּדִים, שָׁרְשֵׁי הַתְּנוּעָה הֵם בְּאַרְצוֹ שֶׁאֵלֶיהָ הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְשֶׁאוֹתָהּ הוּא שׁוֹאֵף לִגְאוֹל, אַף כִּי עֲנָפֶיהָ שֶׁל הַתְּנוּעָה מִתְפַּשְּׁטִים לִפְעָמִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. בְּאֹפֶן כָּזֶה כָּל הַתְּנוּעָה הִיא חַיָּה, כִּי הִיא יוֹנֶקֶת מִקַּרְקַעָהּ, בְּעוֹד אֲשֶׁר תְּנוּעָתֵנוּ אָנוּ אֵין לָהּ שָׁרָשִׁים בְּאַרְצָהּ, כִּי צָמְחָה הִיא בְּמָקוֹם אַחֵר, זָר, בַּגָּלוּת, וַהֲרֵי הִיא כְזֶרַע שֶׁנִּזְרַע בֶּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. פֹּה, בְּאַרְצֵנוּ, לֹא יָצְאָה הַתְּנוּעָה מִן הַחַיִּים703, לֹא הִשְׁפִּיעָה עַל הַחַיִּים וְלֹא הֻשְׁפְּעָה מִן הַחַיִּים. כָּל הָאִידֵאַל שֶׁלָּנוּ הָיָה פֹּה כְעֵין פֶּרַח שֶׁנִּקְטַף בְּמָקוֹם אַחֵר וְנִתַּן בַּמַּיִם, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא בְּתוֹר סְגֻלָּה לְהַרְחָבַת־הַדַּעַת אוֹ לַעֲלִיַּת־הַנְּשָׁמָה שֶׁכָּל נְגִיעָה קַלָּה מַזִּיקָה לוֹ, וְשֶׁבְּכָל פַּעַם מַחֲלִיפִים אוֹתוֹ בְאַחֵר.

(פתרון לא רציונלי א)

אֲבוֹתֵינוּ, שָׁבֵי גָלוּת בָּבֶל, שֶׁהָיוּ בְרֵאשִׁית צְמִיחַת הָרַעְיוֹן שֶׁל שִׁיבַת־צִיּוֹן אֶצְלָם בִּתְנָאִים דּוֹמִים לְשֶׁלָּנוּ, כִּמְעַט בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם, אַף כִּי הָיוּ עוֹד מְעַטִּים מְאֹד וְחַלָּשִׁים מְאֹד, קָבְעוּ שָׁם תֵּכֶף אֶת הַמֶּרְכָּז שֶׁל כָּל תְּנוּעַת הַתְּחִיָּה וְהַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי בִנְיַן הַבַּיִת704, אֲשֶֶׁר הָיָה לְכֹחַ מוֹשֵׁךְ לִלְבַב כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, וְעַל יְדֵי חִדּוּשׁ הַתּוֹרָה וְהַחַיִּים705. דָּבָר אֶחָד אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמוֹד מֵאֲבוֹתֵינוּ שָׁבֵי בָבֶל, כִּי אִם חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ בִתְנוּעָה חַיָּה בֶאֱמֶת, עָלֵינוּ לִקְבּוֹעַ אֶת מֶרְכַּז הַתְּנוּעָה פֹּה בְאַרְצֵנוּ, וְכִי הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית הַמּוֹשֶׁכֶת הִיא בְמוּבָן זֶה הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי שֶׁלָּנוּ, כֹּחַ־הַיְצִירָה הַמְּקוֹרִי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר פֹּה הוּא מִתְעוֹרֵר בַּנְּגִיעָה הָרִאשׁוֹנָה706, כִּי פֹּה הוּא יוֹנֵק מֵאַדְמַת מַטָּעוֹ.

(פתרון לא רציונלי א)

הַהַשְׁפָּעָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת וּבָאָה מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֹּחָה רַב לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַזְּרָמִים אֲשֶׁר בַּגּוֹלָה, עַל כָּל הִתְבּוֹלְלוּת, עַל כָּל אִידִישִיזְמוּס707 וַאֲפִלּוּ עַל כָּל סוֹצִיאָלִיסְמוּס גָּלוּתִי, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל בִּיזְנֶס708 אֲמֵרִיקָנִי.

(מכתבים תרפ"א ה)

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת לֹא רַק לוֹקַחַת מִבְּנֵי הַגּוֹלָה: אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים, כּוֹחוֹת אֱנוֹשִׁיִּים, וּבְמִדָּה יְדוּעָה גַם אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי אִם גַּם נוֹתָנֶת.

(מכתבים תרפ"א ה)

בְּבוֹאֵנוּ לִבְרוֹא אֶת עוֹלָמֵנוּ מֵחָדָשׁ, עָלֵינוּ לְהִכָּנֵס709 לְתוֹךְ טֶבַע אַרְצוֹת הַגּוֹלָה, לְהַשִּׂיגוֹ מִתּוֹךְ נִשְׁמָתֵנוּ, לְקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ וְשֶׁעַד הֵנָּה לֹא יָדַעְנוּ לְקַבְּלוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לְהָבִין הֲבָנָה יוֹתֵר עֲמֻקָּה, יוֹתֵר אֱנוֹשִׁית אֶת הָעַמִּים בְּנֵי אוֹתָן הָאֲרָצוֹת, וְהָיָה זֶה לִבְרָכָה לָנוּ וּלְאוֹתָם הַעַמִּים.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

טִשְׁטוּשׁ צוּרָתֵנוּ הַלְאֻמִּית וְגַם הָאִישִׁית צָפוּי לָנוּ בְאַרְצוֹת פִּזּוּרֵנוּ, כָּל עוֹד הֵן בִּשְׁבִילֵנוּ גָלוּת, כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ רַק נִפְעָלִים710 מֵחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, מֻשְׁפָּעִים מִיצִירָתָם שֶׁל אֲחֵרִים, בְּאֵין לָנוּ כֹחַ־קִנְיָן711 עַצְמִי, מְקוֹר חַיִּים וִיצִירָה עַצְמִיִּים לְשַׁלֵּם מִשֶּׁלָּנוּ בְּעַד מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ לְסַגֵּל עַל פִּי דַרְכֵּנוּ מִשֶּׁלָּהֶם. מֵאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וּבְמִדָּה שֶׁהַכָּרָתֵנוּ הָעַצְמִית הוֹלֶכֶת וּמִתְעַמֶּקֶת וַעֲבוֹדָתֵנוּ לִתְחִיַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוֹלֶכֶת וּמִתְקַדֶּמֶת, אֵין אַרְצוֹת הָעַמִּים שֶׁבְּנֵי עַמֵּנוּ פְּזוּרִים שָׁם בִּשְׁבִילֵנוּ גָלוּת, כִּי אִם אַרְצוֹת־מְגוּרִים שֶׁבְּנֵי עַמֵּנוּ גָרִים שָׁם, אָז אֵין הַיְּהוּדִים עוֹד רַק נִפְעָלִים, מֻשְׁפָּעִים, כִּי אִם גַּם פּוֹעֲלִים וּמַשְׁפִּיעִים. מַשְׁפִּיעִים מִשֶּׁלָּהֶם וּמֵעַצְמוּתָם.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)


אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה: מלואים

כָּל זְמָן שֶׁבְּנֵי הַגּוֹלָה רַק נוֹתְנִים וְלֹא לוֹקְִחִים, הֵם אֵינָם מִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי נְתִינָתָם. הֵם צְרִיכִים לִלְמוֹד, וְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל צָרִיכָה לְלַמֵּד אוֹתָם לָקַחַת מִמֶּנָּהּ מַה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לָתֵת לָהֶם. וְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל יְכוֹלָה לָתֵת לָהֶם הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יוֹתֵר, לְאֵין עֲרוֹךְ יוֹתֵר, מִמַּה שֶּׁהֵם יְכוֹלִים לָתֵת לָהּ.

(מכתבים 66)

רַק מִשָּׁעָה שֶׁאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל מַתְחִילָה לָתֵת לָכֶם דְּבַר־מָה, דְּבַר־מַה הַמֵּכִיל עֵרֶךְ חָשׁוּב, חֲשִׁיבוּת חִיּוּנִית, רַק מִשָּׁעָה שֶׁאַתֶּם בָּאִים לְבַקֵּשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ, אוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֵין הַיְּהוּדִי יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ בְשׁוּם מָקוֹם, אוֹתוֹ דָּבָר הַמְּקַנֵּן עָמֹק בְּלֵב כָּל נְשָׁמָה עִבְרִית וְרַק אֵינֶנּוּ נִתָּן לְהַבָּעָה, מִשּׁוּם שֶׁבִּטּוּי אֵין לוֹ, מִשׁוּם שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ עֲדַיִן אֶת נִיבוֹ פֹּה בְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל, רַק מֵאוֹתָהּ שָׁעָה מָכְשָׁרִים אַתֶּם גַּם לַעֲשׂוֹת דְּבַר־ שֶׁהוּא לְמַעַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ חָשׁוּב, בַּעַל חֲשִׁיבוּת חִיּוּנִית. עָלוּב וּפָחוּת יִהְיֶה הַדָּבָר גַּם בִּשְׁבִילְכֶם גַּם בִּשְׁבִיל אִמָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם רַק נָתֹן תִּתְּנוּ לָהּ וְלָקֹחַ לֹא תִּקְּחוּ מִמֶּנָּהּ מְאוּמָה. לֹא סְתָם קַבְּצָנִית פּוֹשֶׁטֶת־יָד הִיא. בְּיָד נְדִיבָה וּרְחָבָה תִּגְמֹל אֶת זֶה, אֲשֶׁר יָבִיא לָהּ מַתָּת נֶאֱמָנָה, אֲשֶׁר תִּנָּתֵן בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן.

(מכתבים לגולה: מכתב ראשון)

כַּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ הַיִּסּוּרִים מָרִים מִכָּל מַר, מַרְעִילִים וּמַשְׁמִימִים, אַךְ תָּמִיד הֵם נוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם גַּם טַעַם וְגַם תַּכְלִית. כַּאן אֵין בִּשְׁבִילֵנוּ מַכָּה אֲשֶׁר תֹּאבַד בַּתֹּהוּ, אֵין כְּאֵב אֲשֶׁר יַעֲבֹר לָרִיק. וְלֹא כָל שֶׁכֵּן שֶׁזִּיק־אֵשׁ אוֹ נְעִימַת־צְלִיל אֵינָם הוֹלְכִים לְטִמְיוֹן. אָדָם, שֶׁהוּא דָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָשָׂה כַאן דְּבַר־שֶׁהוּא, אֲשֶׁר סָבַל בְּעַד אֵיזֶה דְבַר־שֶׁהוּא, אִם גַּם יַגִּיעַ אַחֲרֵי כֵן לִהְיוֹת יוֹרֵד, אִם גַּם יֵלֵךְ מִכַּאן, אִם גַּם פָּעֳלוֹ לֹא יִתֵּן פֶּרִי – חֲזוֹן רוּחוֹ, סִבְלוֹ אֲשֶׁר סָבַל, מְסִירוּת נַפְשׁוֹ, הֵמָּה יִשָּׁאֵרוּ.

(מכתבים לגולה: מכתב ראשון)

הֵן אֲפִלּוּ אֶת הַמְּרִירוּת וְהַכִּעוּר שֶׁבְּחַיֵּינוּ בְתוֹר אֻמָּה, אֲפִלּוּ אֶת הַכְּאֵב שֶׁבַּנְּגָעִים הַלְְאֻמִּיִּים הַקָּשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים רַק פֹּה לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה חַיָּה, הַרְגָּשָׁה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בִּכְאֵב חַי, שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּל־שֶׁהִיא לְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה. בַּגָּלוּת הִרְגַּשְׁנוּ בְּמוּבָן זֶה רַק חֻלְשָׁה סְמַרְטוּטִית, רַק כְּאֵב אַפַּלְטוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי שׁוּם מַעֲשֶׂה, רַק יֵאוּשׁ שֶׁל אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת, שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְהַאֲמִין בִּתְרוּפָה.

(הערכת עצמנו י“ב )

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מֶרְכַּז כָּל הָעָם, וְהִיא רַק הִיא צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ מֶרְכָּז לְאַחְדּוּת הָעָם, כְּמוֹ לְכָל שְׁאִיפָתוֹ הַלְּאֻמִּית וַעֲבוֹדָתוֹ הַלְּאֻמִּית שֶׁל הָעָם.

(לבירור עמדתנו ב)

מֶרְכַּז הַהַשְׁפָּעָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ גְדוֹלִים אוֹ טוֹבִים מִבְּנֵי הַגּוֹלָה, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה וְטוֹבָה בְמוּבָן זֶה לְכֻלָּנוּ, לְכָל הָעָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת. לֹא הָאֲנָשִׁים גּוֹרְמִים כִּי אִם הַמָּקוֹם גוֹרֵם. גַּם הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל בְּנֵי הַגּוֹלָה עָלֵינוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת רְצוּיָה, רַק בְּמִדָּה שֶׁהִיא גוּפָא הָשְׁפָּעָה מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּמִדָּה שֶׁרוּחָם מְרֻכֶּזֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּמִדָּה שֶׁהֵם קָלְטוּ לְתוֹכָם אֶת גַּרְעִינֵי הַדֵּעוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁצָּמְחוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ הַחַיִּים, הָעֲבוֹדָה וְהַיְצִירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּנֵי הַגּוֹלָה יְכוֹלִים אוּלַי לְפַתְּחָם הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר יָפֶה מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ, וִיכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בְּאֹפֶן כָּזֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם.

(לבירור עמדתנו ג)

כָּל זְמָן שֶׁהַסִּסְמָה שֶׁלָּנוּ לֹא תֵצֵא מֵהַמֶּרְכָּז הַטִּבְעִי שֶׁלָּנוּ, מִצִּיּוֹן, כָּל זְמָן שֶׁלֹּא נְגַלֶּה אֶת הַמַּעְיָן הַטִּבְעִי שֶׁל חַיֵּינוּ הַלְּאֻמִּיִּים מֵהַקַּרְקַע הַלְּאֻמִּי, אָז כָּל הַתְּנוּעָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ הִיא אֵיזֶה דָּבָר מְלָאכוּתִי, כְּמוֹ צֶמַח הַנָּטוּעַ בְּעָצִיץ וְצוֹמֵחַ בְּצֵל תִּקְרַת הַבָּיִת.

(מכתב מארץ ישראל)

אִם אֲפִלּוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא תָכִיל אֶת כָּל הָעָם, וַאֲפִלּוּ לֹא אֶת רֹב הָעָם, אִם אֲפִלּוּ רַק חֵלֶק חָשׁוּב מֵהָעָם יַכֶּה בָּהּ שֹׁרֶשׁ, יִתְעָרֶה בָּהּ, יִחְיֶה בָהּ חַיֵּי עָם חַי, יוֹנֵק מִשָּׁרְשׁוֹ הַטִּבְעִי, עוֹבֵד וְיוֹצֵר, אֵינֶנִּי רוֹאֶה אָסוֹן בַּדָּבָר, אִם יִהְיֶה נוֹפוֹ נוֹטֶה לִשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. לֹא נוֹרָא, אִם חֵלֶק מִן הָעָם אוֹ גַם רֹב הָעָם יִהְיֶה מְפֻזָּר בְּיֶתֶר הָאֲרָצוֹת. אִם יִהְיֶה לָנוּ רַק שֹׁרֶשׁ בְּאַרְצֵנוּ, אָז יִהְיֶה לַחֲלָקִים הַמְפֻזָּרִים לֹא אֳפִי שֶׁל פָּרָזִיטִים עַל גּוּפוֹת אֲחֵרִים, כִּי אִם אֳפִי שֶׁל עֲנָפִים יוֹנְקִים מִשָּׁרְשָׁם וּמִתְפַּשְּׁטִים אֶל מֵעֵבֶר לְחוּג יְנִיקָתָם, אָז נָשׁוּב לִהְיוֹת חֻלְיָה בְשַׁרְשֶׁרֶת הָעַמִּים, אֵבֶר בְּגוּף הָאֱנוֹשִׁיּוּת.

(עם-אדם)

הֲלֹא זֶה כָל עִקָּרָהּ שֶׁל תְּחִיַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּנוּ הָאֶפְשָׁרִית רַק פֹּה. כִּי בְּעוֹד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה אָנוּ מָכְרָחִים לְצַמְצֵם אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְאֶת דֵּעוֹתֵינוּ בְחוּג יָדוּעַ, וַאֲפִלּוּ דֵעוֹתֵינוּ הָאֱנוֹשִׁיּוֹת מָכְרָחוֹת לְקַבֵּל גּוֹן יָדוּעַ, יְהוּדִי, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לַהֲרֹס כָּלָה אֶת חֶשְׁבּוֹן עוֹלָמֵנוּ, אַף זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת לְהִתְקַיֵּם, בְּקַבְּלוֹ גוֹן שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁהֲרֵי בְלִי זֶה אֶי אֶפְשָׁר בְּתוֹךְ אַתְמוֹסְפֵרָה זָרָה. הִנֵּה פֹה יְכוֹלוֹת דֵּעוֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ לִהְיוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת טְהוֹרוֹת בְּלִי כָל גּוֹן, לֹא יְהוּדִי וְלֹא אֵינוֹ יְהוּדִי, וּמִמֵּילָא תִהְיֶינָה יְהוּדִיּוֹת בְּאוֹתוֹ הַמּוּבָן שֶׁהֵן שֶׁלָּנוּ.712

(פתרון לא־רציונלי ד)

כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לִתְחִיָּה, יַרְגִּישׁ כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הַיְסוֹד הַלְּאֻמִּי שֶׁבְּנִשְׁמָתוֹ לִשְׁלֵמוּת עַצְמוּתוֹ הָאֱנוֹשִׁית וְאֶת בִּרְכַּת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן שֶׁל חַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַיְצִירָה שֶׁל חַיָּיו הַפְּרָטִיִּים. וְגַם עַם יִשְׂרָאֵל יַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר אֶת בִּרְכַּת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו יְהוּדֵי יֶתֶר הָאֲרָצוֹת מִטֶּבַע אַרְצוֹתֵיהֶם וּמֵרוּחַ הָעַמִּים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים בְּתוֹכָם, כְּמוֹ שֶׁהָאִישִׁיּוּת הַמְסֻיֶּמֶת בְּעַצְמוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת מַרְגִּישָׁה בְיוֹתֵר אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל אוֹרָם הַמְיֻחָד שֶׁל אִישִׁים אֲחֵרִים בִּשְׁבִיל לְהָאִיר בּוֹ אֶת הַצְּדָדִים שֶׁל נֶפֶשׁ עַצְמוֹ הַפּוֹנִים אֶל הַחוּץ.

(החיים ועבודת החיים לאורה של הדעה)


9. גְּאֻלָּה וָצֶדֶק    🔗

עֶצֶם “הַגְּאֻלָּה”713 אֲשֶׁר בְּצַעַד אֶחָד, בִּנְשִׁימָה אַחַת הָרְסָה מִשֹּׁרֶשׁ אֶת כָּל חֶשְׁבּוֹן חַיֵּינוּ וְעוֹלָמֵנוּ וְשִׁעְבְּדָה אֶת כָּל עַצְמוּתֵנוּ, הִיא הֶעֱמִידָה לְפָנֵינוּ בְכָל הַתֹּקֶף. שֶׁהַחַיִּים בְּמוֹמֶנְטִים הִסְטוֹרִיִּים גְּדוֹלִים יְכוֹלִים לְהַעֲמִיד, אֶת הַשְּׁאֵלָה הַיְסוֹדִית עַל דְּבַר עַצְמוּתֵנוּ: חִיּוּב אוֹ שְׁלִילָה? אִידֵאַלִים לָאֻמִּיִּים, אֱנוֹשִׁיִּים־קוֹסְמִיִּים, נַפְשִׁיּוּת לָאֻמִּית־אֱנוֹשִׁית, עַצְמוּת מְיֻחֶדֶת כַּבִּירָה, חַיָּה וְקַיָּמָה מִיּוֹם הֱיוֹתֵנוּ לְעָם עַד הַיּוֹם וְתוֹבַעַת הַיּוֹם, בְּיוֹם תְּחִיָּתֵנוּ וּתְקוּמָתֵנוּ, אֶת תִּקּוּנָהּ וְאֶת הִתְחַדְּשׁוּתָהּ הַמְיֻחָדִים, הָעַצְמִיּים בְּרוּחַ הַמַּחֲשָׁבָה וְהַיְצִירָה וְהַחַיִּים הַחֲדָשִׁים – אוֹ אוּלַי רַק מִין בֵּית־קִבּוּל רֵיק714 הֶעָשׂוּי לְקַבֵּל אֶל תּוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁיִּזְרֹם אֵלָיו מִכָּל הַצִּנּוֹרוֹת וּמִכָּל הַבִּיבִים715 שֶׁל הַחַיִּים הָאֵירוֹפִּיִּים? בְּעֵינַי אֲנִי זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה “לִהְיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל”.

(לזכרון ד)

תְּשׁוּבָתֵנוּ לִתְחִיָּה הִיא יְצִירָה חֲדָשָׁה, יְצִירָה שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹד לְעוֹלָמִים, יְצִירַת אָדָם חָדָשׁ עַל יְדֵי יְצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים, יְצִירַת עָם חָדָשׁ. עָם־אָדָם716 אֲנַחְנוּ בָאִים לִבְרֹא.

(נאום הפתיחה ב)

זֶהוּ עֶצֶם הָרַעְיוֹן הַהִסְטוֹרִי, הָאֱנוֹשִׁי־קוֹסְמִי שֶׁל תְּחִיָּתֵנוּ הַלְאֻמִּית, אַחֲרֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל אִי־חַיִּים לָאֻמִּיִּים, לְהַחֲיוֹת אֶת הַלְאֻמִּיּוּת, לְחַדֵּשׁ אֶת רוּחָהּ וְאֶת צוּרָתָהּ, לִבְרֹא אוֹתָהּ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה בְּרוּחַ עֶלְיוֹנָה, בְּרוּחַ אֱנוֹשִׁית־קוֹסְמִית717. וְזֶה שׁוּב אוֹמֵר – לְהַעֲמִיד אֶת הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים עַל יְסוֹדוֹת חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי: עַל יְסוֹד הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי וְעִם הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי, עַל יְסוֹד שֶׁל עֲבוֹדָה וִיצִירָה, שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בִּיצִירָה עִם הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי, וּמִמֵּילָא – עַל יְסוֹד שֶׁל צֶדֶק בְּכָל צוּרוֹתָיו וְגַוָּנָיו, שֶׁל צֶדֶק בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בֵּין עָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁל צֶדֶק אֲפִלּוּ בְּיַחַס לְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, לְכָל מַה שֶּׁחַי וְסוֹבֵל.

(לברור עמדתנו א)

בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לְאֵיזוֹ פְעֻלָּה שֶׁהִיא בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עָלֵינוּ לִשְׁאוֹף יוֹתֵר לִיצִירָה מֵאֲשֶׁר לַעֲשִׂיָּה סְתָם, לַחְשׁוֹב בְּעִקָּר עַל רִקְמַת חַיִּים חֲדָשִׁים, נַעֲלִים, מְקוֹרִיִּים, וְלֹא עַל הֲפִיכַת פְּנֵי הָאֶרֶג הַיָּשָׁן הַמְשֻׁמָּשׁ וְהַדֵּהֶה718 לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי719. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא יוֹתֵר מִשִּׂמְלַת־חַג יְשָׁנָה720.

(מכתבים מא"י ב)

מִכָּל מִינֵי אַשְׁפָּה עוֹשִׂים גַּז מֵאִיר, וַאֲנַחְנוּ מִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת וִיסוּרֵי גֵיהִנֹּם עָשִׂינוּ אוֹר גָּנוּז, וְאוֹתוֹ נָבִיא לִידֵי גִלּוּי בִיצִירַת עָם־אָדָם, עָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

(נאום הפתיחה ב)

אֲנַחְנוּ הַקְּרוּעִים מֵהַטֶּבַע, אֲנַחְנוּ, שֶׁשָּׁכַחְנוּ כְּבָר אֶת טַעְמָם שֶׁל חַיִּים טִבְעִיִּים, אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים, אִם חֲפֵצֵי חַיִּים אֲנַחְנוּ, לְבַקֵּשׁ יַחַס חָדָשׁ אֶל הַטֶּבַע, לְהַתְחִיל חֶשְׁבּוֹן חָדָשׁ עִמּוֹ. אֲנַחְנוּ, שֶׁהָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַרְנוּ “כִּי כָל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו”721 “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב”722 וְחָדַלְנוּ מִהְיוֹת עָם723, – אֲנַחְנוּ בְּבוֹאֵנוּ לִקְבּוֹעַ מֵחָדָשׁ אֶת מַסְלוּלֵנוּ בְגַלְגַּל הַחַיִּים שֶׁל הָעַמִּים הַחַיִּים, מְחֻיָּבִים לִבְרֹא עָם חָדָשׁ, עָם־אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַחַס אֱנוֹשִׁי אַחֲוָתִי אֶל יֶתֶר הָעַמִּים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַחַס עֶלְיוֹן, יַחַס שֶׁל חַיִּים וִיצִירָה אֶל הַטֶּבַע וַאֲשֶׁר בּוֹ.

(עבודתנו מעתה ב)

לֹא רַק הָאִידֵאָלִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, כָּל הָאִידֵאָלִים שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת צְרִיכִים לְהִצָּרֵף724 בְּרוּחֵנוּ וּלְקַבֵּל צִבְיוֹן חָדָשׁ, יוֹתֵר עָמֹק וְיוֹתֵר רָחָב.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

תְּּחִיָּתֵנוּ הִיא מַהְפֵּכָה בַּיַּהֲדוּת שֶׁל הַיְּהוּדִי725 וְאֵין אֲנַחְנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לַחְשׁוֹב, כִּי הִיא מַהְפֵּכָה בָּאָדָם שֶׁבַַּיְּהוּדִי. כִּי לֹא יְהוּדִי חָדָשׁ בְּצוּרַת אָדָם אַירוֹפִּי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים, כִּי אִם אָדָם חָדָשׁ בְּצוּרַת יְהוּדִי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

אֲנַחְנוּ, הַתְּלוּשִׁים מִכָּל קַרְקַע, הַמְחֻסָּרִים כָּל חַיִּים עַצְמִיִּים, הַפְּזוּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּבוֹאֵנוּ לִבְנוֹת אֶת בִּנְיַן חַיֵּינוּ מֵחָדָשׁ, יֶשׁ לָנוּ יִתְרוֹן: אֵין לָנוּ לְפִי שָׁעָה726 מַה לַּהֲרוֹס אוֹ בַּמֶּה לְהִלָּחֵם. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַתְחִיל יָשָׁר לֹא בְמִלְחָמָה, כִּי אִם בְּבִנְיָן, בַּעֲבוֹדָה וּבִיצִירָה.

(הסופרים והעובדים ב)

אֵין בִּשְׁבִילִי דָבָר יוֹתֵר נוֹרָא מִתְּחִיָּה פָּרָזִיטִית727. אִם יָחִיד חַי עַל עֲמַל אֲחֵרִים, הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה סוֹצִיאָלִית רְגִילָה לֹא רַק בְּקִרְבֵּנוּ, אֲשֶׁר כָּל בַּעַל־נֶפֶשׁ מְבַקֵּשׁ לָהּ פִּתְרוֹנִים עַל פִּי דַרְכּוֹ. אוּלָם כִּי תָבֹא אֻמָּה, הַמְבַקֶּשֶׁת אֶת תְּחִיָּתָהּ, אֻמָּה הַמִּתְיַמֶּרֶת728 לְנוֹשֵׂאת דֶּגֶל הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט, אֻמָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּבֵית גְּנָזֶיהָ רְכוּשׁ שֶָל אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל יִסּוּרִים שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם – כִּי תָבֹא אֻמָּה וּתְיַסֵּד אֶת תְּחִיָּתָהּ עַל פָּרָזִיטִיּוּת, הֲיֵשׁ לְךָ בָעוֹלָם יְרִידָה נוֹרָאָה כָזוֹ?

(מקוצר רוח א )

כָּל עוֹד לֹא נֵרָפֵא מִנֶּגַע הַפָּרָזִיטִיּוּת, רַק צְחוֹק הַשָּׂטָן הוּא, רַק שֶׁקֶר וּצְבִיעוּת הוּא לְדַבֵּר עַל דְּבַר תְּחִיָּה לְאֻמִּית, עַל דְּבַר חַיִּים לְאֻמִּיִּים רְאוּיִים לְשֵׁם זֶה.

(הערכת עצמנו ג)

יֹאמַר נָא כָּל יְהוּדִי נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ וְחַי מִתּוֹךְ עַצְמוֹ729: מַה שִּׁחְרוּרֵנוּ, מַה גְּאֻלָּתֵנוּ, מַה תְּחִיָּתֵנוּ? מָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל? הַאָמְנָם רַק לִהְיוֹת מַה שֶּׁטּוֹבֵי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים, הַחַיִּים, מַה שֶּׁהַכֹּחוֹת הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם כְּבָר מַתְחִילִים לְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת – הַאָמְנָם רַק לִהְיוֹת עָם בַּעַל אֶגְרוֹף רֶשַׁע, עָם שֶׁל חַיְתוֹ טֶרֶף? הַאָמְנָם עַל זֶה אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים אֶת כָּל נַפְשֵׁנוּ, נוֹתְנִים מִדַּעַת וְעוֹד יוֹתֵר שֶׁלֹּא מִדַּעַת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בַּנֶּפֶשׁ מִלִּפְנֵי־הַהַכָּרָה730? וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי בִתְמִימוּתִי אוֹ בְבַטְלָנוּתִי, כִּי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לִבְרֹא עָם־אָדָם יָשָׁר, נָאוֹר וְאַדִּיר בֶּאֱמֶת, זַכָּאי בְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהָעֲרָכִין הָאֱנוֹשִׁיִּים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁזַּכָּאי בָהֶם הָאָדָם הַפְּרָטִי וְאַחֲרָאִי לְכָל מַה שֶּׁאַחֲרָאִי הָאָדָם הַפְּרָטִי, עָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִבָּנוֹת מֵחֻרְבָּנָם שֶׁל עַמִּים אֲחֵרִים אוֹ לִחְיוֹת בְּטוֹבָה עַל חֶשְׁבּוֹן עַמִּים אֲחֵרִים; עָם שֶׁעַל דֶּגֶל הַתְּחִיָּה שֶׁלּוֹ כָּתוּב לֹא “בְדָם וָאֵשׁ יְהוּדָה תָקוּם”, כִּי אִם “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”731.

(לזכרון ד)


גְּאֻלָּה וָצֶדֶק: מלואים

כְּלוּם לֹא דָבָר מֵאֵלָיו הוּא, כִּי אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְנוֹת אֶת בִּנְיָנֵנוּ הַלְּאֻמִּי לֹא עַל יְסוֹדוֹת רְקוּבִים וְלֹא עַל יְסוֹדוֹת שְׁאוּלִים מֵאֲחֵרִים, כִּי אִם עַל הַיְסוֹד הַלְּאֻמִּי הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי שְׁלָּנוּ, שֶׁהוּא תֹכֶן נִשְׁמָתֵנוּ, עַל יְסוֹדוֹ שֶׁל “לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב”732, שֶׁל “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ”733, שֶׁל “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף”734? כָּל חֲלוֹמֵנוּ הַלְּאֻמִּי עַל הֶעָתִיד מִיּוֹם שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ עַד הַיּוֹם הוּא לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק, כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכָל אַגָּדוֹתֵינוּ הָעֲמָמִיּוֹת עַל הֶעָתִיד הַמְאֻשָּׁר מְלֵאוֹת אֶת זֶה – וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ בָאִים לְגַשֵּׁם אֶת חֲלוֹמֵנוּ, אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְהִכָּשֵׁר מִצַּד רַעְיוֹן מֵיכָנִי735 מִתּוֹך חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים?

(לבירור עמדתנו)


10. חֹמֶר וָרוּחַ    🔗

תְּחִיָּתֵנוּ תָבֹא מִתּוֹכֵנוּ וְעַל יְדֵי יְצִירַת חַיֵּינוּ, וְאֵין גּוֹזְרִים יְצִירָה חַיָּה לִשְׁנָיִם, כְּמוֹ שֶׁאֵין גּוֹזְרִים אֶת הַחַיִּים לִשְׁנָיִם, לֵאמֹר: זֶה חֹמֶר וְזֶה רוּחַ736, אֶת זֶה יַעֲשׂוּ אֲחֵרִים וְאֶת זֶה נַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ, כְּאִלּוּ תֹאמַר: אֶת זֶה יְחַיּוּ אֲחֵרִים וְאֶת זֶה נְחַיֶּה אֲנָחְנוּ.

(מקוצר רוח א)

אֵינוֹ דוֹמֶה עָם שֶׁנֶּעֱקַר מִשָּׁרְשׁוֹ, מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, לְעַמִּים חַיִּים בְּאַרְצָם וְנִשְׁרָשִׁים בְּאַדְמָתָם. אֵין לְהַקִּישׁ737 מֵעָם חָי, מְסֻדָּר וּמְאֻרְגָּן, אֲשֶׁר כָּל פְּעֻלּוֹת הַחַיִּים נַעֲשׂוֹת בְּקִרְבּוֹ בְּאֹפֶן אוֹרְגָנִי, אֲשֶׁר בְּעַל כָּרְחוֹ הוּא חַי וּבְעַל כָּרְחוֹ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדַת־חַיִּים, עַל עָם אֲשֶׁר בַּמּוּבָן הַמְּדִינִי הוּא מֵת וְנִמְצָא בְמַצַּב הַהִתְפַּרְדוּת, אֲשֶׁר אֵלֶּה מִבָּנָיו הָעוֹבְדִים בְּעַל כָּרְחָם738 אֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת־חַיִּים בַּמּוּבָן הַלְאֻמִּי, וְאֵלֶּה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת־חַיִּים אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעַבְדוּ בְעַל כָּרְחָם. בִּשְׁבִיל לְעוֹרֵר עָם מֵת בַּמּוּבָן הַמְּדִינִי לִתְחִיָּה, בִּשְׁבִיל לְהָבִיא אֶת הַפְּרָטִים הַנִּפְרָדִים לִידֵי כָךְ, שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִסְבְּלוּ אֶת כָּל חֶבְלֵי הַקְּלִיטָה בְּאֶרֶץ לֹא־נוֹשָׁבֶת, אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁל שִׁנּוּי אֹפֶן הַחַיִּים מֵחַיֵּי חֶנְוָנִי, סִרְסוּר אוֹ אֲפִלּוּ רַק מֵחַיֵּי פוֹעֵל בְּאֶרֶץ קוּלְטוּרִית לְחַיֵּי פוֹעֵל בָּאָרֶץ לֹא־קוּלְטוּרִית – בִּשְׁבִיל דָּבָר כָּזֶה בְּוַדַּאי אֵין כֹּחוֹ שֶׁל הַחֹמֶר739 גָּדוֹל, שֶׁל הַחֹמֶר שֶׁאֵין לוֹ בְעוֹלָמוֹ אֶלָּא חַיֵּי הַפְּרָט, חַיֵּי הַשָּׁעָה שֶׁל הַפְּרָט. רַק אִידֵאַל גָּדוֹל, אִידֵאַל אֱנוֹשִׁי, עוֹלָמִי, הַשּׁוֹאֵף לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים, לְחַדֵּשׁ אֶת הָאָדָם, רַק אִידֵאַל גָּדוֹל כָּזֶה עָלוּל לִמְשׁוֹךְ אֶת הַלְּבָבוֹת וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַנְּפָשׁוֹת בְּיַחַד עִם הַגּוּפוֹת, רַק אִידֵאַל כָּזֶה עָלוּל לְחַבֵּר אֶת כָּל הַפְּרָטִים לְגוּף אֶחָד וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ חַיִּים.

(אוניברסיטה עברית א)

בַּחַיִּים אֵין כְּלָל זֶה שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוּת הַמֵּכָנִיּוּת*: אֲנַחְנוּ דַי טְרוּדִים בְּמַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ נִבְנֶה אֵיךְ־שֶׁהוּא, אֲנַחְנוּ נִבְרָא אֶת הַגּוּף – אֶת הָרוּחַ, אֶת הָרַעְיוֹן, אֶת הַדֵּעָה יִבְרְאוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְרוּדִים בַּהֲכָנַת הַחֹמֶר לַבִּנְיָן740. בַּחַיִּים נִבְרָא הַגּוּף וְהָרוּחַ, הַמַּעֲשֶׂה וְהָרַעְיוֹן, הַמַּמָּשִׁיּוּת וְהַדֵּעָה בְּבַת אַחַת וּבְמִדָּה אֶחָת. מַה שֶּׁלֹא נִבְרָא אֲנַחְנוּ עַתָּה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לִבְרֹא לֹא יִבָּרֵא לְעוֹלָם, אוֹ מַה שֶּׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדֵינוּ מֵת, גּוּף בְּלִי רוּחַ, חֹמֶר בְּלִי רַעְיוֹן, יִשָּׁאֵר מֵת לְעוֹלָם.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

אִם יֹאמַר הָאוֹמֵר741: עוֹד לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַחְשׁוֹב עַל דְּבַר כֹּחַ הַיְצִירָה שֶָל הָעָם, יִבָּרֵא תְחִלָּה הָעָם עַצְמוֹ, – אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: טָעוּת הִיא בְיָדְךָ! אֵין בְּכָל הַטֶּבַע תָּא אֶחָד אוֹרְגָנִי שֶׁגּוּפוֹ יִבָּרֵא תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָתוֹ, מַה שֶּׁנּוֹלַד מֵת לֹא יִחְיֶה לְעוֹלָם. הָעָם וְכֹחַ הַיְצִירָה שֶׁלּוֹ נִבְרָאִים בְּבַת אַחַת וּבְמִדָּה אַחַת, וּפְעֻלָּתָם הִיא פְעֻלָּה הֲדָדִית חוֹזֶרֶת.

(פתרון לא רציונלי א)

לָמָּה לֹא יִהְיֶה בָנוּ דֵי אֹמֶץ לְהוֹדוֹת לְעַצְמֵנוּ, כִּי הַכֹּחַ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שָׂמִים בּוֹ אֶת מִבְטַחֵנוּ, הוּא כֹּחַ הָרוּחַ, הוּא וְלֹא אַחֵר?

(על המועצה החקלאית ד)

הַכֹּחַ הַיְחִידִי שֶׁבְּיָדֵינוּ לְהַשִּׂיגוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְקַוּוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל יָדוֹ עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַמַּעְצוֹרִים, לִבְרֹא בּוֹ אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת עוֹלָמֵנוּ הַלְאֻמִּיִּים, הוּא כֹּחַ הָרוּחַ, הַתַּרְבּוּת, הַיְצִירָה. וְהַכֹּחַ הַזֶּה בְיָדֵינוּ לְהַשִּׂיגוֹ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת בְּיָדֵינוּ גָדוֹל מְאֹד, גָּדוֹל עַד כְּדֵי לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת, דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ כֹחוֹת אֲחֵרִים742 לִסְמוֹךְ עֲלֵיהֶם, דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל743 מְחַיְּבֵנוּ לְהַרְגִּישׁ בְּכָל יֵשׁוּתֵנוּ, כִּי אִם לֹא הַכֹּחַ הַזֶּה לָנוּ – וְאָבָדְנוּ, דַּוְקָא מִפְּנֵי הַהֶכְרֵחַ הַמֻּחְלָט לְרַכֵּז אֶת כָּל רְצוֹנֵנוּ, אֶת כָּל מִרְצֵנוּ, אֶת כָּל יֵשׁוּתֵנוּ בַּכֹּחַ הַזֶּה וּבְהַפְעָלַת הַכֹּחַ הַזֶּה.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)


חֹמֶר וָרוּחַ: מלואים

בְּהִסָּתֵם צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן לֹא נִפְתְּחוּ גַם צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע הַתַּחְתּוֹן: גַּם הַכֶּסֶף לֹא בָא.744

(הסופרים והעובדים ד)

הָעִקָּר הוּא לֹא בַּנְק כַּסְפִּי בִּשְׁבִיל הָעוֹבְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם בַּנְק רוּחָנִי בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹד, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה לְאֻמִּית בַּאֲמֵרִיקָה. יְהִי הַסְּכוּם שֶׁבִּיכָלְתְּכֶם לְהַשְׁקִיעַ בּוֹ בַּתְחִלָּה מִיקְרוֹסְקוֹפִּי, אִם רַק תֵּדְעוּ לְהַעֲמִיד אֶת עֶצֶם הַמּוֹסָד עַל יְסוֹד נָכוֹן, הוּא יִתֵּן רְוָחִים וְיִגְדַּל בְּמִדָּה שֶׁלֹּא פִלַּלְתֶּם. אִם יַעֲלֶה בְיֶדְכֶם לְיַסֵּד בַּנְק כָזֶה בִּשְׁבִיל אֲמֵרִיקָה, יִהְיֶה גַם בַּנְק כַּסְפִּי בִּשְׁבִיל הָעוֹבְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם לֹא – לֹא כְדַאי לָנוּ וְגַם בּוּשָׁה לָנוּ לְקַבֵּל כְּסָפִים מֵאֲמֵרִיקָה.745

(מכתבים 82)


11. גְּאֻלָּה וְהִתְבּוֹלְלוּת    🔗

לֹא מֵעַצְמֵנוּ הִתְעוֹרַרְנוּ, כִּי אִם אֲחֵרִים בָּאוּ וְהֵעִירוּ אוֹתָנוּ בְּעַל כָּרְחֵנוּ, וְלֹא מֵעַצְמֵנוּ הִתְיַצַּבְנוּ עַל דַּרְכֵּנוּ הַחֲדָשָׁה, כִּי אִם בְּעִקַּר רוּחַ אֲחֵרִים, רוּחַ הַלְאֻמִּיּוּת הַמְנַשֶּׁבֶת בִּזְמַנֵּנוּ בְּעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶָל אֲחֵרִים נָשְׂאָה אוֹתָנוּ וְהֶעֱמִידַתְנוּ עַל דֶּרֶךְ הַתְּנוּעָה הַלְאֻמִּית. אֵין שְׁאִיפָתֵנוּ לִתְחִיָּה וְלִגְאֻלָּה בָּאָה מִתּוֹךְ עֹמֶק פְּנִימִיּוּתֵנוּ, מִתּוֹךְ תְּהוֹם נִשְׁמָתֵנוּ הַלָאֻמִּית, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַכֹּחַ הֶעָצוּם, שֶׁנָּשָׂא וְסָבַל בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה מַה שֶּׁאֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּפָנָיו, שֶׁהִתְכַּוֵּץ וְהִצְטַמְצֵם עַד תַּכְלִית הַצִּמְצוּם746, אֲבָל עָמַד וְהִתְקַיֵּם בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזְּמַן מִן הַזְּמַנִּים יָבֹא לִידֵי גִלּוּי בְּכָל שְׁלֵמוּתוֹ, בְּכָל מְלֹא הֶקֵּפוֹ וּבְכָל מְלֹא עָמְקוֹ. כֹּחַ כָּזֶה הָיָה מוֹצֵא לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ, מִפְְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה דֶרֶךְ קָשָׁה מִמֶּנּוּ747 בְּשָׁאֳפוֹ לִתְחִיָּתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ קָשִׁים מִמֶּנּוּ גְרוּשִׁים שֶׁל מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בְּיוֹם אֶחָד, הֲרִיגוֹת וּטְבִיחוֹת שֶׁל קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת שְׁלֵמוֹת וְכוּ' בְּעָמְדוֹ עַל נַפְשׁוֹ, בְּשָׁאֳפוֹ לְהַצִּיל אֶת קִיּוּמוֹ הַכְּלָלִי מִכִּלָּיוֹן. בְּעַל כָּרְחָם הָיָה כֹחַ כָּזֶה מְאַחֵד אֶת כָּל בְּנֵי הָאֻמָּה לִשְׁאִיפָה לְאֻמִּית אַחַת וְלַעֲבוֹדָה לְאֻמִּית אַחָת, כִּי אֶת כָּל אִישׁ מֵאִישֵׁי הָאֻמָּה הָיָה דוֹחֵף מִתּוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתוֹ הַפְּרָטִית לְהִתְאַחֵד לִשְׁאִיפָה לְאֻמִּית אַחַת וְלַעֲבוֹדָה לְאֻמִּית אַחָת שֶׁל תְּחִיָּה וּגְאֻלָּה, כְּשֵׁם שֶׁאִחֵד בְּעַל כָּרְחָם, כְּשֵׁם שֶׁדָּחַף אֶת כָּל אִישׁ מֵאִישֵׁי הָאֻמָּה מִתּוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתוֹ לְהִתְאַחֵד לְדֵעָה אַחַת וּלְלֵב אֶחָד – לִמְסוֹר נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְלֹא הָיָה דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כֹחַ כָּזֶה, בְּשָׁאֳפוֹ לִתְחִיָּתוֹ וְלִגְאֻלָּתוֹ, אִם כִּי אֵינוֹ כֹחַ אֶגְרוֹף וְאֵין דַּרְכּוֹ כֹחַ הָאֶגְרוֹף, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לוֹ לְהַשְׁמִידוֹ, כִּי גָדוֹל הוּא, כִּי עָצוּם הוּא, כִּי אַדִּיר הוּא לֹא פָחוֹת מִכָּל כֹּחַ אֶגְרוֹף שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל כֹּחַ אַדִּיר כָּזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה, הֲרֵיהוּ מַכְרִיחַ אֶת בְּעָלָיו בְּהֶחְלֵט לְהַכִּירוֹ בְּכָל תָּקְפוֹ וּלְהַרְגִּישׁוֹ לְכָל עָמְקוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ לְהַכִּירוֹ וּלְהַרְגִּישׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְכַּוֵּץ וְהִצְטַמְצֵם בִּשְׁבִיל לְהִתְקַיֵּם. וַאֲנַחְנוּ דַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְעוֹרְרִים כְּבַיָּכוֹל לִתְחִיָּה, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ עֲלוּבִים מִכָּל עָם בְּכֹחֵנוּ, בְּרוּחֵנוּ וּבְתוֹרָתֵנוּ, בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים בִּפְנֵי כָל גּוֹי קָטָן מְלֻטָּשׁ וּמְגֹהָץ. לֹא חַלָּשִׁים אֲנַחְנוּ וְלֹא עֲנִיִּים אֲנַחְנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בִּתְחִיָּתֵנוּ הַלְאֻמִּית, אִם יֵשׁ לָנוּ בְּבֵית גְּנָזֵינוּ כֹחַ אַדִּיר כָּזֶה שֶׁל חַיִּים וִיצִירָה וְהוֹן עָצוּם כָּזֶה שֶׁל יִסּוּרִים. אֶלָּא שֶׁבְּדוֹר־הַדֵּעָה שֶׁלָּנוּ, כְּלוֹמַר בַּדּוֹר שֶׁהַכֹּל לָמַדְנוּ מֵאֲחֵרִים וְרוּחַ אֲחֵרִים שַׁלֶּטֶת בְּתוֹךְ־תּוֹכָהּ שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ שִׁלְטוֹן בְּלִי־מְצָרִים וְאַכְזָרִי, אֵין לָנוּ דֵי הָאֹמֶץ לְהַכִּיר אֶת עַצְמֵנוּ מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ748, וַאֲנַחְנוּ בָאִים לְהַעֲרִיךְ אֶת כֹּחֵנוּ וְאֶת רְכוּשֵׁנוּ749 עַל פִּי הַשַּׁעַר הָעוֹמֵד בַּבֻּרְסָה הָאֵירוֹפִּית750. וּבַבֻּרְסָה – בָּרוּחָנִית כְּמוֹ בַּגַּשְׁמִית – אֵין עֵרֶךְ לְכֹחַ כָּזֶה וְלִרְכוּשׁ כָּזֶה.

(על הדברים הנוראים א)

בְּכָל מִקְצֹעַ שֶׁל עֲבוֹדָתֵנוּ לְהַגְְָשָׁמַת שְׁאִיפָתֵנוּ הַלְאֻמִּית, בְּכָל זֶרֶם מִזִּרְמֵי תְנוּעָתֵנוּ הַלְאֻמִּית אַתָּה מוֹצֵא תָמִיד מַשֶּׁהוּ זָר הַפּוֹסֵל כִּמְעַט אֶת הַכֹּל, הַמְעַכֵּב אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ הַפְּנִימִית הַשְּׁלֵמָה, אֶת תְּשׁוּבָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה לְעַצְמֵנוּ, לְרוּחֵנוּ הָעַצְמִית, לִרְצוֹנֵנוּ הָעַצְמִי, לְמַחְשַׁבְתֵּנוּ וְלִיצִירָתֵנוּ הָעַצְמִית. וּמַה שֶּׁמַעֲמִיק אֶת הַמְּעֻוָּת עַד לְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְתַקֵּן הוּא – שֶׁזֶּה רַק מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּשׁ אֶלָּא לִמְעַטִּים, וְאֵין לְהַבְלִיטוֹ אוֹ לְבָרְרוֹ.

(מטיולי בכבישים ד)

תְּחִיָּה אָמַרְנוּ, הֲרֵי זוֹ תְשׁוּבָה אֶל הֶעָבַר, אֶל הַיַּהֲדוּת. בִּקַּשְׁנוּ אֶת הַיַּהֲדוּת וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ אֶת הַיְּהוּדִי הֶחַי751. בִּקַּשְׁנוּ יַהֲדוּת מְחֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ752 מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲחֵרִים, וּמִמֵּילָא הָיוּ הָרַבִּים מְבַקְשִׁים רוּח אֲחֵרִים בִּלְבוּשׁ יְהוּדִי, וְלֹא בִקַּשְׁנוּ לְהָבִיא לִידֵי גִלּוּיָהּ הַמְיֻחָד אֶת הָרוּחַ הַחַיָּה בְקִרְבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאֵין בְּרוּחַ הַחַיִּים שֶׁל הֶעָבַר וְהַרְבֵּה שֶּׁאֵין בְּרוּחַ הַחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים.

(הקונגרס א)

בַּגּוֹלָה בּוֹלֵט בְּיִחוּד הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין עֲבוֹדַת הַתְּחִיָּה753 בְּצוּרָה לְאֻמִּית וּבֵין אוֹתָהּ הָעֲבוֹדָה בְצוּרָה סוֹצִיאָלִית. שָׁם הָעֲבוֹדָה בְּצוּרָה סוֹצִיאָלִית מוֹבִילָה יָשָׁר אֶל הַהִתְבּוֹלְלוּת, אִם לֹא יוֹתֵר נָכוֹן לֵאמֹר: הִיא הִיא עֶצֶם הָעֲבוֹדָה לְהִתְבּוֹלְלוּת.

(מכתבים תרפ"ב ה)


גְּאֻלָּה וְהִתְבּוֹלְלוּת: מלואים

בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כְּבַיָּכוֹל לְשֵׁם תְּחִיָּתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ, אֲנַחְנוּ מִתְחַשְּׁבִים תָּמִיד רַק עִם הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים מִבַּחוּץ וְעִם הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת בַּחוּץ. אִם הָרוּחַ שֶׁמִּבַּחוּץ נוֹחָה לָנוּ – הֲרֵי אָנוּ בְנֵי אָדָם אוֹ כִמְעַט בְּנֵי אָדָם, הֲרֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים צֹרֶךְ בַּאֲוִיר וּבְאוֹר מִשֶּׁלָּנוּ וּבְמָכוֹן לָשֶׁבֶת מִשֶּׁלָּנוּ. וְאִם לַאו – הֲרֵי לֹא פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם וְחָכְמַת חֲכָמִים לֹא תַמָּה מִן הָאָרֶץ: עוֹד נִמְצָא מִי שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתָנוּ לָתֵת לָנוּ, אוֹ מִי שֶׁיִּרְאֶה בָנוּ צֹרֶךְ לָתֵת לָנוּ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשֵׁנוּ וּלְצַמְצֵם אֶת רוּחֵנוּ, וְיֵשׁ מוֹסִיפִים גַּם לְהַעֲסִיק אֶת יָדֵינוּ בָעֲבוֹדָה, וְגַם עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בִכְלָל.754

(על ‘הדברים הנוראים’ ג)


12. קוֹנְגְרֶֶסִּים צִיּוֹנִיִּים    🔗

מַה יֵּשׁ בַּקּוֹנְגְרֶס? מַה יּוּכַל קוֹנְגְרֶס לָתֵת? אַל לְבַעַל נֶפֶשׁ לִשְׁאוֹל שְׁאֵלָה כָזֹאת! הַקּוֹנְגְרֶס יּוּכַל לָתֵת רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ755. הַקּוֹנְגְרֶס הֲלֹא הוּא בְּמוּבָן יָדוּעַ מֵעֵין חֲזָרַת שְׁלִיחֵי־צִבּוּר756 עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּלַחַשׁ וְהָעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁל הַצִּבּוּר.

(הקונגרס א)

בְּלֶכְתִּי אֶל פְּתִיחַת הַקּוֹנְגְרֶס הִרְגַּשְׁתִּי מַמָּשׁ מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ יְהוּדִי חָרֵד בַּעַל רֶגֶשׁ דָּתִי עָמֹק בְּלֶכְתּוֹ בְעֶרֶב־יוֹם־הַכִּפּוּרִים לְ“כָל נִדְרֵי”. כִּי פְנִימִי הָיָה הָרֶגֶשׁ הַזֶּה וְחָזָק הָיָה וְעָמֹק הָיָה. אֲבָל גַּם מֵרֶגֶשׁ אַחֵר, מֵהַרְגָּשַׁת תַּעֲרֹבֶת זָרָה לֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּלֵּק, מֵהַרְגָּשַׁת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַרְגִּישׁ יְהוּדִי חָרֵד, מְבַקֵּשׁ לִשְׁפּוֹךְ לִבּוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים, בְּהִזְדַּמְּנוֹ לְ“כָל נִדְרֵי” לְבֵית כְּנֶסֶת מוֹדֶרְנִי757.

(הקונגרס א)

הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן דִּבֵּר בְּשֵׁם הַיְּהוּדִים758 וְלֹא בְשֵׁם הַיַּהֲדוּת, אֲבָל דִּבֵּר כָּךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁדָּרַשׁ הָיָה יַהֲדוּת, כְּלוֹמַר, יַהֲדוּת חַיָּה, חֲדָשָׁה. “צִיּוֹן” הָיְתָה הַנְּקֻדָּה הַמְאַחֶדֶת אֶת כָּל הַלְּבָבוֹת, כִּי הִיא אִחֲדָה אֶת הֶעָבַר עִם הַהֹוֶה, יוֹתֵר נָכוֹן, גִּלְּתָה בַּהֹוֶה הַחַי אֶת הַהֶמְשֵׁךְ מִן הֶעָבָר.

(הקונגרס א)

הָאֶחָד הָיָה הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגִּיד לָנוּ מַה רְצוֹנֵנוּ, מַה כֹּחֵנוּ, שֶׁהִגִּיד בְּקוֹל רָם, בְּעֹז נֶהְדָּר, כִּי הִגִּיד לָנוּ מָה אְנוּ. מַה שֶּׁהוֹפִיעַ בַּקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה פְרִי תַּעֲמוּלָה וַהֲכָנָה – זֹאת הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת לְאֻמִּית פִּתְאֹמִית בִּלְתִּי־מְצוּיָה, אֲשֶׁר בֶּעָבַר הָרָחוֹק אוּלַי הָיוּ קוֹרְאִים לָהּ גִּלּוּי־שְׁכִינָה759.

(הקונגרס א)


קוֹנְגְרֶסִים צִיּוֹנִיִּים: מלואים

יִהְיֶה הַקּוֹנְגְרֶס מַה שֶּׁיִּהְיֶה, אֲבָל לָנוּ אֵין קוֹנְגְרֶס אַחֵר. אֵין לְעַם יִשְׂרָאֵל מָקוֹם אַחֵר לְהֵאָנַח בּוֹ לְכָל עֹמֶק נְשִׁימָתוֹ, לְהָשִׁיב רוּחוֹ עֲדֵי־רֶגַע, עַד כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ לְכָל עָמְקָם אֶת מַכְאוֹבָיו הַנּוֹרָאִים, עַד כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן רֶגַע, אֵיפֹה הוּא בָעוֹלָם, לַחֲשֹׁב רֶגַע עַל דְּבַר רִפּוּי וְהַצָּלָה, אוֹ אֲפִלּוּ רַק לִלְחוֹשׁ רֶגַע עַל מַכּוֹתָיו הָאֲנוּשׁוֹת, אֲשֶׁר רַב כֹּחָן לְהַעֲבִיר עַל דַּעְתּוֹ אֶת בַּעַל־הַדַּעַת הַיּוֹתֵר רְחָבָה וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי הִשְׁתַּמְּשׁוּת בִּסְגֻלּוֹת וּלְחָשִׁים. אֵין אֵיפֹא לְהִתְיַחֵס אֶל הַקּוֹנְגְרֶס כְּהִתְיַחֵס אֶל אֲסֵפָה שֶׁל חֹל, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כֻלּוֹ חֻלִּין, כֻּלּוֹ קַטְנוּת.

(הקונגרס א)


13. מִפְלַגּוֹת וּזְרָמִים בַּצִּיּוֹנוּת    🔗

קוֹלוֹ שֶׁל עָם יֶשׁ לוֹ תֹקֶף חִיּוּנִי וְעֵרֶךְ אֱנוֹשִׁי לְגַמְרֵי אֲחֵרִים מֵאֲשֶׁר קוֹלָהּ שֶׁל מִפְלַגָּה הַמְדַבֶּרֶת בְּשֵׁם הָעָם, וּתְהִי הַמִּפְלַגָּה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה בְּמִנְיָן וּבִנְיָן.

(מכתבים תרפ"א ה)

הַאֻמְנָם עַל כֻּלָּנוּ וְעַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִדְאוֹג רַק לִ“קְלֵיזְלֶךְ”760 שֶׁלָּנוּ, אִישׁ אִישׁ לַ“קְלֵיזְל” שֶׁלּוֹ?

(מכתבים תרפ"ב ה)

מַה בֵּין “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” וּבֵין יֶתֶר תְּנוּעוֹת הַפּוֹעֲלִים בְּעוֹלָמֵנוּ הַיְּהוּדִי וּבָעוֹלָם בִּכְלָל? “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” אוֹמֵר לֹא “חֶבְרָה עוֹבֶדֶת”761, לֹא בִנְיָן סוֹצִיאָלִיסְטִי מֵיכָנִי, כִּי אִם “עָם עוֹבֵד”, יְצִירָה אֱנוֹשִׁית קוֹסְמִית.

(מכתבים תרפ"ב ה)

גַּם הַצִּיּוֹנִים הַסּוֹצִיאָלִיסְטִים אוֹ “פּועֲלֵי צִיּוֹן” שֶׁלָּנוּ בָאִים וְתוֹרַת אֵירוֹפָּא בְיָדָם: לְעַצְמָם, לְרוּחַ יִשְׂרָאֵל הַחַי בְּקִרְבָּם, הֵם אֵינָם מַאֲמִינִים, כְּלוֹמַר אֵינָם מַאֲמִינִים, כִּי אֶפְשָׁר לִבְרֹא עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ עַל פִּי נוּסַח אֵירוֹפָּה. אֵין דָּבָר יוֹתֵר נוֹרָא בִשְׁבִילָם מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת נֶעֱזָבִים לְעַצְמָם762, לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ כִּי יֶשׁ לָהֶם בְּאֵירוֹפָּה עַל מִי וְעַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ, וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר מְגֹחָךְ בְּעֵינֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לַחְשׁוֹב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לַחֲטִיבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, לְעָם שֶׁל “אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ”.

(מכתבים מא"י ב)

הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת, אִם “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” בְּעַצְמוֹ נִשְׁאַר נֶאֱמָן לְדִגְלוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר, לִלְאֻמִּיּוּת בְּלִי כָל תַּעֲרֹבֶת שֶׁל סוֹצִיאָלִיּוּת. כָּל זֶה חָשׁוּב בְּעֵינַי מְאֹד, אִם “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” נִשְׁאַר נֶאֱמָן לְדִגְלוֹ הָרִאשׁוֹן, לְאוֹתוֹ הַדֶּגֶל שֶׁגַּם אֲנִי דוֹגֵל בּוֹ. יֶשׁ לוֹ דַוְקָא עַכְשָׁו תַּפְקִיד גָּדוֹל וְאֵין לוֹ כְלָל לִפְחוֹד מִפְּנֵי הַמְרֻבִּים.

(מכתבים תרע"ט ה)

הַחִנּוּךְ הַסּוֹצִיאָלִיסְטִי לֹא עָבַר לְבַטָּלָה גַם עֲלֵיכֶם, חַבְרֵי “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”. נְתַתֶּם לָחֹג אֶת הָרִאשׁוֹן בְּמַאי בְּשֵׁם הַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית. בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת? הַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית אֵינֶנָּה הִסְתַּדְּרוּת סוֹצִיאָלִיסְטִית, כִּי אִם מִקְצֹעִית. עַל זֶה עֲמַדְתֶּם חַבְרֵי “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” כָּל הַזְּמָן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי מַעֲשֶׂה לֹא יְכָלְתֶּם עֲמוֹד763!

(מכתבים תרפ"א ה )


מִפְלַגּוֹת וּזְרָמִים בַּצִּיּוֹנוּת: מלואים

הַשָּׂטָן הַגָּלוּתִי, הַמְשַׂחֵק בָּנוּ כִּבְכַדּוּר מִשְׂחָק, חָכָם מִמֶּנּוּ. הוּא יוֹדֵע, כֵּיצַד מְשַׁסִּים בְּעָם תָּלוּשׁ, מְפַרְפֵּר בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמָּוֶת, כֵּיצַד מְסִּיחִים אֶת הַדַּעַת מֵרִכּוּז כָּל הַכֹּחוֹת בַּעֲבוֹדַת הַחַיִּים בִּלְתִּי־הָאֶמְצָעִית, אֲשֶׁר בִּלְעָדָיו, בְּלִי רִכּוּז כָּזֶה, אֵין חַיִּים וְאֵין גִּדּוּל וְאֵין יְצִירָה, כֵּיצַד מְסַכְסְכִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחוֹת שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁבָּאוּ לִכְאוֹרָה לִהְיוֹת הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הָעָם.

(בניין אומה)

“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”, אִם אָמְנָם אֵינוֹ מִתְנַגֵּד בִּפְרִינְצִיפּ לִשְׁבִיתוֹת, רוֹאֶה בַשְׁבִיתָה אֶמְצָעִי קָשֶׁה, מֵעֵין נִתּוּחַ, שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ רַק בְּמִקְרֶה שֶׁל הֶכְרֵחַ גָּדוֹל.

(על האיחוד ד)

“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” הָיָה הַיְחִידִי בֵין כָל הַמִּפְלַגּוֹת וְהַהִסְתַּדְּרֻיּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא נִשָּׂא בְזֶרֶם, לֹא קִבֵּל תּוֹרָה, לֹא פָנָה לַאֲחוֹרָיו אוֹ לִצְדָדִים וְלֹא עָסַק בְּפוֹלִיטִיקָה, אִם עֶלְיוֹנָה אוֹ לֹא־עֶלְיוֹנָה. הוּא יָדַע לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְעַצְמוֹ וְעֵינָיו לְנֹכַח הִבִּיטוּ, אֶל אֲשֶׁר לְפָנָיו, אֶל הַחַיִּים בְּלִי־אֶמְצָעִי. הוּא לֹא יָרֵא לִלְמוֹד מִפִּי הַחַיִּים, הַמּוֹרֶה הַיּוֹתֵר קָשֶׁה, אֲבָל גַּם הַיּוֹתֵר נֶאֱמָן, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יָרֵא לְהַאֲמִין וְלִבְטוֹחַ בְּעַצְמוֹ, בְּכֹחַ עַצְמוֹ, בְּכֹחַ הָעָם. הוּא לֹא בִקֵּשׁ סוֹצִיָּלִיּוּת, לֹא סוֹצִיָּלִיּוּת פּוֹלִיטִית וְלֹא סוֹצִיָּלִיּוּת יוֹצֶרֶת, הוּא לֹא יָרֵא לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁאֵין לוֹ עוֹד שֵׁם רִשְׁמִי, מַה שֶּׁעוֹד לֹא נוֹלַד, אֶלָּא שֶׁעִבּוּרוֹ טָמוּן בִּתְהוֹם נֶפֶשׁ הָאֻמָּה, בִּתְהוֹם כָּל נֶפֶשׁ יְהוּדִית חַיָּה. הוּא לֹא הָלַךְ לֹא עַל גֶּשֶׁר שֶׁל בַּרְזֶל וְלֹא עַל גֶּשֶׁר שֶׁל נְיָר, הֶחָזָק וְהַבָּטוּחַ עוֹד יוֹתֵר מִגֶּשֶׁר שֶׁל בַּרְזֶל. בִּטָּחוֹן רִשְׁמִי לֹא הָיָה לוֹ, לֹא בִטָּחוֹן פּוֹלִיטִי וְלֹא בִטָּחוֹן מַדָּעִי, אֲבָל הוּא יָדַע אוֹ הִרְגִּישׁ, כִּי גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ גְאֻלַּת הָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְלָל, לֹא תָבֹא אַף בְּאַחַת מֵהַדְּרָכִים הַיְדוּעוֹת, כִּי אֶת הַדֶּרֶךְ צָרִיךְ עוֹד לְבַקֵּשׁ, לְבַקֵּשׁ בַּעֲמַל גּוּף וָרוּחַ, בְּיִסּוּרִים, בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ, לְבַקֵּשׁ בְּעֶצֶם הַחַיִּים וַעֲבוֹדַת הַחַיִּים. וְהוּא בִקֵּשׁ, בִּקֵּשׁ לֹא בְּבִטָּחוֹן שֶׁיִּמְצָא, כִּי אִם בְּבִטָּחוֹן, כִּי עַל בַּקָּשָׁה כָּזֹאת כְּדַאי לָתֵת אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲפִלּוּ רַק עַל סָפֵק, וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק־סְפֵקָא, בְּבִטָּחוֹן, כִּי עֶצֶם הַבַּקָּשָׁה הִיא עֶצֶם הַהִתְחַדְּשׁוּת, עֶצֶם יְצִירַת הַחַיִּים הַמְבֻקָּשִׁים.

(מתוך מועקה נפשית)

“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – הָרַעְיוֹן הַלְּאֻמִּי וְלֹא הָרַעְיוֹן הַסּוֹצִיָּלִי ב.

(שותפות טבעית)

אִם “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לַדֶּגֶל הַיָּשָׁן, לַדֶּגֶל שֶׁהוּא הֵרִים רִאשׁוֹנָה, לְדֶגֶל הָעֲבוֹדָה וְהַתְּחִיָּה, אַל יִרְדֹּף אַחֲרֵי הַכַּמּוּת, אַחֲרֵי הַפּוֹלִיטִיקָה, וְאַל יְקַבֵּל דִּירֶקְטִיבִים מִמִּי־שֶׁהוּא, חוּץ מֵהַחַיִּים וַעֲבוֹדַת הַחַיִּים. יַאֲמִין בְּכֹחַ הַחַיִּים וּבְכֹחַ הָאֱמֶת, כִּי הֵם סוֹף־סוֹף יְנַצְּחוּ, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱמִין עַד הֵנָּה, וּבָזֶה הָיָה כֹּחוֹ. וְאַל יִירָא פֶּן יִהְיֶה עַל־יְדֵי כַךְ לְכִתָּה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יָרֵא עַד הֵנָּה, וְדַוְקָא בְּכֹחַ זֶה נַעֲשֶׂה מִכִּתָּה לְהִסְתַּדְּרוּת גְּדֵלָה, הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה גַם בְּכֹחַ הַשְׁפָּעָתָהּ וְגַם בְּמִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ.

(מתוך מועקה נפשית)


14. פּוֹלִיטִיקָה צִיּוֹנִית    🔗

תְּחִיַּת הָעָם קוֹדֶמֶת לִגְאֻלַּת הָאָרֶץ. אֲנַחְנוּ מַעֲמִידִים אֶת הַכֹּל עַל הָעָם. לֹא בְּכֹחוֹת מִבַּחוּץ וְלֹא בְחַסְדָּם שֶָל אֲחֵרִים נִוָּשָׁע. חֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת. עָם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת תְּחִיָּתוֹ וְאֶת גְּאֻלָּתוֹ לֹא בְחֶסֶד וְלֹא בִצְדָקָה. כֹּחוֹ בוֹ בְעַצְמוֹ.

(נאום הפתיחה ב)

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אָרֶץ הָעָם, וְהוּא צָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְחַדֵּשׁ אֶת זְכוּתוֹ עָלֶיהָ בַעֲבוֹדָה, בִּיצִירָה, בְּחַיִּים.

(נאום הפתיחה ב)

תְּנוּ לָנוּ אֶת הַדֶּקְלָרָצִיָּה שֶׁל עַצְמֵנוּ, שֶׁל הָעָם764. אִם הָעָם לֹא יִתְעוֹרֵר, אִם הוּא לֹא יִתֵּן אֶת הַדֶּקְלָרָצִיָּה, לֹא יִהְיֶה כְלוּם.

(נאום הפתיחה ב)

עֲלוּבָה אֻמָּה שֶׁגְּאֻלָּתָהּ תְּלוּיָה בְחַסְדָּם שֶׁל אֲחֵרִים.

(על האיחוד ב)

עֶזְרָתֵנוּ הִיא בָנוּ בְּעַצְמֵנוּ.

מכתב גלוי לחברי הפועלים א

“גּוֹאֲלֵנוּ”765 הוּא בֶאֱמֶת בַּפּוֹלִיטִיקָה הָעֶלְיוֹנָה גָאוֹן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ, הַפּוֹלִיטִיקָה הִיא כָּל כֹּחוֹ, וּבָהּ הוּא מוֹשֵׁל בַּכֹּל, בָּהּ צָפוּן כֹּחוֹ לְשַׁחֵד766 אֶת כָּל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הָאֶגְרוֹף בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לְשַׁחֲדוֹ אוֹ לְיַשְּׁנוֹ767 בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לְיַשְּׁנוֹ, בָּהּ הוּא מַטֶּה אֶת מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַאֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה, בָּהּ הוּא מַשִּׂיג מַה שֶּׁאֲחֵרִים לֹא יַשִּׂיגוּ בְכָל כֹּחַ אֶגְרוֹפָם, בְכָל כֹּחַ גְּבוּרָתָם וּבְכָל כֹּחַ מַדָּעָם. יֵשׁ בָּעוֹלָם שָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ768 שֶׁהִצְלִיחַ מְאֹד בְּמִשְׁלַחְתּוֹ769 בְהַרְבֵּה מִתַּחְבּוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הפּוֹלִיטִיקָה. אֲבָל זֶה כְּבוֹד גְּאוֹנִיּוּתוֹ שֶׁל “גּוֹאֲלֵנוּ” שֶׁהוּא מָצָא, כִּי הַשָּׂעִיר יָכֹל לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ לֹא רַק לַעֲזָאזֵל, כִּי אִם גַּם לְשֵׁם770, לְתַכְלִית עוֹד יוֹתֵר יָפָה מֵאֲשֶׁר לַעֲזָאזֵל – לְשֵׁם “אֶרֶץ הַבִּיבְּל771 לְעַם הַבִּיבְּל”.

(משעבוד לגאולה ד)

מִכָּל הָעַמִּים הַבָּאִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ חֶסֶד טוֹבָה לָנוּ תֻּרְכִּיָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֵינָהּ עוֹשָׂה לָנוּ חֶסֶד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֵינָהּ כָּל כָּךְ נְאוֹרָה וְעוֹד לֹא לָמְדָה לָדַעַת אֶת כָּל עֹמֶק הָרִשְׁעוּת הַנְּאוֹרָה, הַמְשֻכְלָלָה, עַל פִּי הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמּוֹדָּה וְשֶׁל הָאֳמָנוּת וְשֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וּמִפְּנֵי שֶׁהִיא אֵינָהּ כָּל כַּךְ חֲזָקָה.

(מכתבים תרע"ד)


15. הָעָם הָעַרְבִי    🔗

הַיַּחַס הַחִיּוּנִי וְהָאֱנוֹשִׁי בֵינֵינוּ וּבֵין הָעַרְבִים יִקָּבַע מִתּוֹךְ הַחַיִּים וּבְכֹחַ הַחַיִּים, וְלֹא בְמַשָּׂא וּמַתָּן בְּדִבּוּר אוֹ בִדְפוּס, לֹא בְפּוֹלִיטִיקָה.

(לברור רעיוננו מיסודו ב)

יֶשׁ לָנוּ פֹּה עִם הָעָם הָעַרְבִי הִתְחָרוּת בְּשָׁלוֹם772. אֶת הַזְּכוּת עַל הַהִתְחָרוּת הַזֹּאת בְּשָׁלוֹם נוֹתֶנֶת לָנוּ בְיִחוּד זְכוּתֵנוּ הַהִסְטוֹרִית עַל הָאָרֶץ. הַזְּכוּת הַזֹּאת עַל הַהִתְחָרוּת בְּשָׁלוֹם, עַל הַהִתְפַּשְּׁטוּת בָּאָרֶץ, הִיא לֹא רַק זְכוּת הַקִּבּוּץ הַקָּטָן הַיּוֹשֵׁב פֹּה, כִּי אִם זְכוּתוֹ שֶׁל עָם בֶּן שְׁנֵים־עָשָׂר מִילְיוֹן נָפֶשׁ.

(עבודתנו מעתה ב)

בְּכֹחַ הָאֱמֶת דֶרֶךְ נִמְצָא לְחַיִּים מְשֻׁתָּפִים עִם הָעַרְבִים וְלַעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, אֲבָל אֵין הָאֱמֶת דָּרָה בִכְפִיפָה773 אַחַת עִם חֻלְשָׁה, וְאֵין הִיא צַעֲקָנִית וְגַנְדְּרָנִית774. גְּבוּרָה נְחוּצָה לָנוּ, גְבוּרָה עִלָּאָה775, אֵין לָנוּ צֹרֶךְ וְלֹא נָאֶה לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי הָעַרְבִים אוֹ לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵיהֶם, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אַנְשֵׁי אֱמֶת וָצֶדֶק בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ וְלֹא בִשְׁבִילָם. כָּל הַטָּפָה עַל דְּבַר יְחָסִים טוֹבִים לָעַרְבִים בְּכַוָּנָה שֶׁל “לְשֵׁם יִחוּד”776 מְיֻחָד הִיא שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ. אֲנַחְנוּ אֶת שֶׁלָּנוּ נַעֲשֶׂה – וְהָאֱמֶת תּוֹרֶה דַרְכָּהּ777. וְאִם הֵם יֵלְכוּ בִדְרָכִים אֲחֵרוֹת, אִם הֵם יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֹחַ הָאֶגְרוֹף וּבְכֹחַ הַשֶּׁקֶר, הֵם יְכֹלִים אָמְנָם לְהָרַע לָנוּ, אֲבָל לְפַנּוֹת אוֹתָנוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֵין בְּכֹחָם.

(הקונגרס א)

יַחֲסֵנוּ אֶל הָעַרְבִים צָרִיךְ לִהְיוֹת יַחַס אֱנוֹשִׁי, אֲבָל יַחַס שֶׁל גְּבוּרָה אֱנוֹשִׁית, הַיּוֹדַעַת לְהִתְנַהֵג בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת גַּם בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְיַחֲסוּתוֹ שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי אֵינָהּ רְצוּיָה, וְלֹא יַחַס שֶׁל חֻלְשָׁה אֱנוֹשִׁית, שֶׁאֵין בְּאוֹצָרָהּ אֶלָּא מִמִּדּוֹת הַקַּטְנוּת, הַטִּמְטוּם וְהַשִּׁפְלוּת.

(מבחוץ ב)

הָעָם הָעַרְבִי הוּא עָם חַי עִם כָּל הָאַטְרִבּוּטִים778 שֶׁל עָם חָי, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ, וַאֲפִלּוּ בְצוּרָה לֹא יָפָה, הֲרֵי זֶה קוֹל הָעָם.

(מכתבים תרפ"א ה)

כָּל הַזְּמָן רוֹצִים בְּמַחֲנֵנוּ לְהַשִּׂיא779 אוֹתָנוּ, כִּי הִתְקוֹמְמוּת הָעַרְבִים נֶגְדֵּנוּ הִיא רַק מַעֲשֶׂה אֶפֶנְדִּים780 בֻּרְגָּנִים, כִּי הֶהָמוֹן, בְּיִחוּד הֶהָמוֹן הָעוֹבֵד, הוּא אִתָּנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָדַעַת בָּרוּר, כִּי הָעַרְבִים כֻּלָּם הֵם נֶגְדֵּנוּ וְיַעֲשׂוּ כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחָם לְהַחֲרִיב מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בּוֹנִים וְגַם לְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ, עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְכֹחָם.

(מכתבים תרפ"א ה)

הֶהָמוֹן הָעַרְבִי הָעוֹבֵד, לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר הָאֶפֶנְדִּים, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה תָמִיד נֶגְדֵּנוּ. וַאֲפִלּוּ אִם בִּזְּמָן מִן הַזְּמָנִּים הוּא יִתְקוֹמֵם נֶגֶד הָאֶפֶנְדִּים – נֶגְדֵּנוּ הוּא יִהְיֶה גַם אָז עִם הָאֶפֶנְדִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ.

(מכתבים תרפ"א ה)

כַּמָּה זְקוּקִים אֲנַחְנוּ עַתָּה לְחִנּוּךְ פְּנִימִי, עָמֹק וִיסוֹדִי, כַּמָּה צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְפַתֵּחַ בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הַגְּבוּרָה הָאֲמִתִּית, הַיּוֹדַעַת לְהָגֵן וְלֹא לְהִנָּקֵם, וְלֹא לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת.

(מכתבים תרפ"א ה


עַם עֲרָב: מלואים

צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים מְאֹד בְּיַחֲסֵנוּ אֶל הָעַרְבִיִּים, בִּרְכִישַׁת קַרְקָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, לִבְלִי לִנְגֹּעַ בִּזְכוּתָם הָאֱנוֹשִׁית אַף בְּמַשֶּׁהוּ, לִבְלִי לְנַשֵּׁל אֶת הָעוֹבְדִים בְּפֹעַל מֵאַדְמָתָם וְכַדּוֹמֶה. מוּטָב לָנוּ, שֶׁהָאֲדָמָה תַעֲלֶה לָנוּ פִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי שָׁוְיָהּ, מוּטָב לָנוּ לְפַיֵּס אֶת בַּעֲלֵי־הָאֲדָמָה הָאֲמִתִּיִּים, אֶת הַיּוֹשְׁבִים עָלֶיהָ וְעוֹבְדִים אוֹתָהּ, בְּכָל מִינֵי פִיּוּסִים, הָעוֹלִים בִּקְשִׁי גָדוֹל וּבְעָמָל רָב, כּשמוֹ לְהַמְצִיא לָהֶם אֲדָמָה בְמָקוֹם אַחֵר וְכַדּוֹמֶה, מֵאֲשֶׁר לִנְגֹּעַ נְגִיעָה כָּל־שֶׁהִיא בִּזְכוּתָם.

(עבודתנו מעתה ב)

בְּמִדָּה שֶׁנִּבְרָא בָאָרֶץ חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים, בְּמִדָּה שֶׁנִּבְרָא אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת הַיְחִידִים וְאֶת הָעָם־אָדָם, בָּהּ בְּמִדָּה יִבָּרְאוּ מִסָּבִיב לָנוּ גַם עַרְבִיִּים עוֹמְדִים עַל הַגֹּבַהּ שֶׁל חַיִּים אֱנוֹשִׁיִּים וִיחָסִים אֱנוֹשִׁיִּים. אָז יִבָּרֵא גַם הַיַּחַס הָאֱנוֹשִׁי בֵינֵינוּ וּבֵין הָעָם הָעַרְבִי. אָז יַעֲמֹד הָעָם הָעַרְבִי עַל הַדָּבָר, מַה לּוֹ, לִתְחִיָּתוֹ וְלִגְאֻלָּתוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

(לבירור רעיוננו מיסודו ז)


16. שׁוֹנוֹת    🔗

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא בִשְׁבִילֵנוּ הַכֹּל, כָּל הַחַיִּים אוֹ לֹא כְלוּם.

(מכתבים תרע"ו ה)

הַ“כִּסְלוֹנִים”781 הֵם פָּחוֹת אִי־טִבְעִיִּים מֵאֵלֶּה הַבָּאִים לְחַנֵּךְ אוֹתָם, הָאוֹמְרִים לְשַׁנּוֹת אֶת חַיֵּיהֶם שִׁנּוּי עִקָּרִי, לַעֲשׂוֹתָם לְחַיִּים טִבְעִיִּים, נוֹרְמָלִיִּים בְּתוֹךְ הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם טִבְעִיִּים782, בְּתוֹךְ הַתְּנָאִים הָעוֹשִׂים בְּהֶכְרֵחַ אֶת הַנָּתוּן לְאִי־טִבְעִי, לְאִי־נוֹרְמָלִי, אִם בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, חֲדָשָׁה, בְּאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁתִּרְצֶה. הַכִּסְלוֹנִים הֵם טִבְעִיִּים בְּאִי־טִבְעִיּוּתָם783. צֶמַח שֶׁצָּמַח בְּמַרְתֵּף אָפֵל הוּא בְּהֶכְרֵחַ חַלָּשׁ, חִוֵּר, אִי־טִבְעִי – זֹאת הִיא טִבְעִיּוּתוֹ. אוּלָם אִם יָבֹא אָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת הַדָּבָר שִׁנּוּי עִקָּרִי בְכֹחַ סַמְמָנִים וְכַדּוֹמֶה אֶמְצָעִים מְלָאכוּתִיִּים, לְהָבִיא לִידֵי כָךְ, שֶׁהַצֶּמַח הַנָּתוּן בְּמַרְתֵּף אָפֵל וּבְכָל הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם טִבְעִיִּים יִצְמַח צְמִיחָה טִבְעִית – הַאִם לֹא תִהְיֶה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אִי־טִבְעִית מֵאִי־טִבְעִיּוּתוֹ שֶׁל הַצֶּמַח הַנָּתוּן בְּמַרְתֵּף אָפֵל? הַכִּסְלוֹנִים יְכֹלִים לִהְיוֹת לְגַמְרֵי טִבְעִיִּים, לְגַמְרֵי נוֹרְמָלִיִּים רַק בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֳפָנִים הָאֵלֶּה: אוֹ שֶׁיִּטָּמְעוּ טְמִיעָה גְמוּרָה בְקֶרֶב הָעַמִּים שֶׁהֵם חַיִּים בְּתוֹכָם, אוֹ שֶׁיָּשׁוּבוּ – לְפָחוֹת חֵלֶק הָגוּן מֵהֶם – לִחְיוֹת בְּתוֹךְ סְבִיבָתָם הַטִּבְעִית, שֶׁיָּשׁוּבוּ לִחְיוֹת וְלִבְרֹא לָהֵם חַיִּים חֲדָשִׁים בְרוּחַ עַצְמָם בְּאֶרֶץ אָבוֹת.

(מכתבים תרע"ח ה)

בַּעֲבוֹדָה וּבְחַיֵּי עֲבוֹדָה יֵשׁ שִׁירָה, וּלְעִתִּים הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שִׁירָה, אֲבָל אֵין הַשִּׁירָה שְׁלֵמָה. חָסֵר784 דְּבַר־מָה, בְּיִחוּד מֻרְגָּשׁ זֶה בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַחַגִּים, בְיִחוּד בַּחַגִּים. מִי שֶׁלֹּא רָאָה לְנֶפֶשׁ הָעוֹבְדִים הַצְּעִירִים בַּחַגִּים הַגְּדוֹלִים לֹא יָבִין אֶת זֶה, לֹא יַאֲמִין בָּזֶה. דָּבָר מְשֻנֶּה: הַחֹל שֶׁלָּנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפֶה מִן הַחֹל שֶׁל אַחֵינוּ בַּגּוֹלָה, וְהַשַּׁבָּת וְהֶחָג – הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפִים בַּגּוֹלָה. נִסּוּ אָמְנָם לַעֲשׂוֹת חַגִּים לְאֻמִּיִּים עַל פִּי הַסְּבָרָא וְהַחֶשְׁבּוֹן – הַאֵין זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ לַ“עֲשׂוֹת” שִׁירָה עַל פִּי הַזְמָנָה785? חָסֵר פֹּה דְבַר־מַה בְּשִׁירַת הַחֹל, כִּי מָה הוּא הֶחָג אִם לֹא תַמְצִית הַשִּׁירָה שֶׁבַּחֹל?

(מתוך קריאה א)

יֵשׁ אוֹר אוּלַי לֹא מְעַט גַּם בַּתְּנוּעָה הָאַרְצִית786, גַּם בַּתְּנוּעָה הָאִידִישִׁיסְטִית787, גַּם בְּהִשְׁתַּתְּפוּתֵנוּ בִתְנוּעַת הַשִּׁחְרוּר אוֹ בַתְּנוּעָה הַסּוֹצִיאָלִית שֶׁל אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אוֹר יָדוּעַ גַּם בְּשִׁיטָה זוֹ שֶׁל הַעֲרָכַת עַצְמֵנוּ788 שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בָּהּ, כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ. אֶלָּא שֶׁכָּל הָאוֹר הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא כְעֵין דָּגֵשׁ חָזָק בְּלֵב הַחֲשֵׁכָה הַלָאֻמִּית הַכְּלָלִית הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה: כָּל אֵלֶּה לֹא יָבִיאוּ אֶת הָעָם לִידֵי תְחִיָּה וַאֲפִלּוּ לִידֵי הַצָּלָה מִכִּלָּיוֹן. אֵלֶּה אֵינָם זְרָמִים שׁוֹנִים בְּתוֹךְ יָם אֶחָד אוֹ בְתוֹךְ נָהָר גָּדוֹל אֶחָד, אֵלֶּה הֵן חֲפִירוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְהוֹבִיל אֶת מֵימֵי הַנָּהָר789 לִצְדָדִים שׁוֹנִים עַד כִּי הַנָּהָר יֶחֱרַב וְיִיבָשׁ790. אֵין לָהֶם לְכָל הַזְּרָמִים הָאֵלֶּה וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם נְקֻדָּה אַחַת מְשֻׁתֶּפֶת אֲשֶׁר תְּאַחֲדֵם עִם הַזֶּרֶם הַכְּלָלִי שֶׁל הָאֻמָּה הַזּוֹרֵם בִּנְטִיָּה אֶחָת.

(הערכת עצמנו ג)

כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד791 יָכֹל לָשׁוּב לְכֹחוֹ רַק פֹּה, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

צִיּוּר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טָווּי וּמְרֻקָּם מִנִּיצוֹצוֹת אוֹר יִשְׂרָאֵל וְטָבוּל בְּטַל שֶׁל תְּחִיָּה וּפָנָיו מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי שַׁעֲרֵי הָאוֹרָה וְהַחַיִּים. וַאֲפִלּוּ הַצְּלָלִים שֶׁבּוֹ לֹא יָבוֹאוּ אֶלָּא לְהַבְלִיט אֶת הָאוֹר.

(הערות א)


שׁוֹנוֹת: מלואים

בְּחַיֵּי אָדָם חַי, בְּחַיֵּי אֻמָּה חַיָּה, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חַיִּים, בָּא הַיֵּאוּשׁ הָעוֹלָמִי, שֶׁאֵינוֹ בְעֶצֶם אֶלָּא צִבְיוֹן־חַיִּים יָדוּעַ, בְּעִקָּר מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה יְתֵרָה. כְּאִלּוּ תֹאמַר: הַחַיִּים, בְּאֵין לָהֶם מָקוֹם לִיצוֹר בְּחִיּוּב, מְבַקְשִׁים וּמוֹצְאִים לָהֶם מָקוֹם לִיצוֹר בִּשְׁלִילָה. אֲבָל אֵין הַיֵּאוּשׁ בָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַחַיִּים, חַיֵּי הָאָדָם אוֹ חַיֵּי הָאֻמָּה, בְּסַכָּנָה. בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה אֵין מָקוֹם לְיֵאוּשׁ. הַחַיִּים עֲמֻקִּים מִכָּל יֵאוּשׁ, עֲשִׁירִים מִכָּל יֵאוּשׁ וּמְלֵאִים גְּבוּרָה יוֹתֵר מִכָּל יֵאוּשׁ, וְדַוְקָא בִשְׁעַת הַסַּכָּנָה הֵם מַשְׁפִּיעִים עַל הָעוֹמֵד בְּסַכָּנָה, הָאָדָם אוֹ הָאֻמָּה, שֶׁפַע חַיִּים, גְּבוּרָה, עֹמֶק חִיּוּנִי בְמִדָּה כָזוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים נִפְלָאוֹת, אֲשֶׁר בְשָׁעָה אַחֶרֶת לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹתָהּ.

(חשבוננו עם עצמנו ג)


 

גָּלוּת    🔗

1. אֻמָּה גוֹלָה    🔗

זֹאת הִיא הַטְּרָגִיּוּת הַיּוֹתֵר נוֹרָאָה שֶׁל אֻמָּה מְשֻׁעְבֶּדֶת, שֶׁלֹּא רַק פְּרִי כֹחוֹתֶיהָ יֹאכְלוּ זָרִים, כִּי אִם גַּם כֹּחוֹתֶיהָ הַיּוֹתֵר יְקָרִים נוֹפְלִים בִּידֵי זָרִים.

(מכתבים מא"י ב)

זֶה כֹחָהּ הַמַּשְׁחִית שֶׁל הַגָּלוּת וְזוֹ טְרָגִיּוּתוֹ שֶׁל בֶּן הַגָּלוּת, שֶׁהָאוֹר שֶׁבְּחַיֵּי הַגָּלוּת792 קָשֶׁה לְרוּחוֹ מֵחֶשְׁכָתָהּ793. הַחֹשֶׁךְ מֵבִיא לִידֵי כְמִישָׁה וְלִידֵי הַמְעָטַת גִּדּוּל גּוּפוֹ, וְהָאוֹר מֵבִיא לִידֵי כְמִישָׁה וְלִידֵי הַמְעָטַת גִּדּוּל רוּחוֹ.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

בְּעָם חַי שֶָאֵינוֹ תָלוּי בְדַעַת אֲחֵרִים וְאֵין טוֹבָתוֹ בָאָה מִידֵי אֲחֵרִים, אֵין הַטּוֹבָה הַמְרֻבָּה נוֹגַעַת בְּלִי־אֶמְצָעִי בְעֶצֶם עַצְמוּתוֹ וְאֵינָהּ מְסֻכָּנָה לְעַצְמוּתוֹ, כָּל עוֹד אֵין טוֹבָתוֹ עוֹמֶדֶת כֻּלָּהּ אוֹ רֻבָּהּ כְּכֻלָּהּ עַל נִצּוּל עַמִּים אֲחֵרִים. אוּלָם עַמֵּנוּ, שֶׁכֻּלּוֹ מִצַּד חַיָּיו הַמַמָּשִׁיִּים תָּלוּי בְדַעְתָּם שֶׁל אֲחֵרִים – אוֹי לוֹ מֵרָעָתָם794 שֶׁל אֲחֵרִים וְאוֹי וַאֲבוֹי לוֹ מִטּוֹבָתָם.

(משעבוד לגאולה ד)

קָשָׁה הִיא הַגָּלוּת כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ, אֲבָל עוֹד יוֹתֵר קָשֶׁה מַה שֶּׁהַגָּלוּת הֵמִיתָה בְקִרְבֵּנוּ795 אֶת כֹּחַ־הַחַיִּים הָעַצְמִי, אֶת הַכֹּחַ לִבְרֹא לְעַצְמֵנוּ חַיִּים מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ796, עַל דַּעַת עַצְמֵנוּ וְעַל אַחֲרָיּוּת עַצְמֵנוּ. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר נָבֹא, שָׁמָּה אֲנַחְנוּ מְסֻגָּלִים רַק לִבְרֹא לְעַצְמֵנוּ גָלוּת חֲדָשָׁה מִשֶּׁלָּנוּ. אֵין בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילֵנוּ מִקְלָט בָּטוּחַ מִן הַגָּלוּת אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ.

(הקונגרס א)

אוֹי לוֹ לְיָתוֹם עָנִי וְחַלָּשׁ הָאוֹבֵד בְּעָנְיוֹ וּבְחֻלְשָׁתוֹ, וְאוֹי מִזֶּה לְיָתוֹם בַּעַל עַצְמוּת כַּבִּירָה וַעֲשִׁירָה הָאוֹבֵד בְּעָשְׁרוֹ וְעָצְמַת כֹּחוֹ! יוֹתֵר מִדַּי יֵשׁ בּוֹ מִשֶּׁלּוֹ בִשְׁבִיל לִהְיוֹת אַחֵר. מַעֲרִיךְ הוּא אֶת שֶׁלּוֹ בְשֶׁל אֲחֵרִים797 עַל פִּי הָעֲרָכִין הַנְּהוּגִים בְּעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְהִנֵּה שֶׁלּוֹ בָטֵל וּמְבֻטָּל לְגַּבֵּי שֶׁלָּהֶם, וְהִנֵּה הוּא מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה גַם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּמוֹ בְעֵינֵי הָאֲחֵרִים. וְאֵין הוּא מַאֲמִין עוֹד בְּעַצְמוֹ עַד כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ כִּי זָרוּתוֹ798 הִיא מְקוֹרִיּוּתוֹ, הִיא עַצְמוּתוֹ, כִּי דַוְקָא מִתּוֹךְ זָרוּתוֹ עָלוּל לְהֵרָקֵם עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ. יָתוֹם עָלוּב, נִרְדָּף וְנַעֲנָה, נִלְעָג וְנִבְזֶה, – הֲיַעֲמֹד בּוֹ לִבּוֹ לְהַאֲמִין, כִּי עוֹד כֹּחוֹ אִתּוֹ799 לִיצוֹר דְּבַר־מַה, לִיצוֹר מַה שֶּׁלֹּא יָצְרוּ וְלֹא יִיצְרוּ אֲחֵרִים? הֲיַעֲמֹד בּוֹ לִבּוֹ לְהַאֲמִין, כִּי מַה שֶּׁכָּל כַּךְ מוּזָר וְכָל כַּךְ מְשֻׁנֶּה בְעֵינֵי הָאֲחֵרִים אוֹר גָנוּז בּוֹ, יְסוֹד־עוֹלָם צָפוּן בּוֹ? הֲיֵשׁ לְךָ דָבָר יוֹתֵר מְגֹחָךְ מֵ“אַתָּה בְחַרְתָּנוּ”800 עָלוּב בְּפִי יָתוֹם דַּל וָרֵיק, מֻפְקָר לַכֹּל וְנִבְזֶה בְעֵינֵי כֹּל? כָּךְ מִתְנוֹדֵד הַיָּתוֹם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁאֵין לוֹ פִנָּה לְהִתְיַחֵד בָּהּ עִם עַצְמוֹ וְעִם חַיָּיו הַמְיֻחָדִים, פַּעַם הוּא מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו וְחַי בְרוּחַ אֲבוֹתָיו801 , וּפַעַם הוּא מִתְדַּפֵּק עַל אֲבוֹת זָרִים וְחַי בְרוּחַ זָרִים802. בְּרוּחַ עַצְמוֹ803 אֵין לוֹ מָקוֹם וְאֵין לוֹ אֹמֶץ לִחְיוֹת. אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם לְחַיָּיו וְאֵין בְּחַיָּיו מָקוֹם לְעוֹלָמוֹ804.

(הקונגרס א)

אָדָם בָּרִיא אֵינוֹ מוֹקִיר אֶת הַבְּרִיאוּת וְעוֹשֶׂה דְבָרִים הַמְּבִיאִים עָלָיו כָּל מִינֵי חֳלָיִים רָעִים, וְרַק בְּעֵת שֶׁהוּא חוֹלֶה הוּא מַרְגִּישׁ, כִּי אֵין דָּבָר יָקָר בָּעוֹלָם מִן הַבְּרִיאוּת. לֹא מִקְרֶה הוּא, שֶׁבְּקֶרֶב אֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ חַיִּים מְדִינִיִּים וְחֶבְרוּתִיִּים מִשֶּׁלָּהּ, שֶׁחֲסֵרָה כָּל הַקְּשָׁרִים הַחִיצוֹנִיִּים הַמְחַבְּרִים אוֹתָהּ מִבַּחוּץ לְגוּף אֶחָד, שֶׁכָּל חַיֶּיהָ אֵינָם אֶלָּא חַיֵּי פְרָטִים לְאֻמִיִּים805, שֶׁכֹּחַ קִיּוּמָהּ בְּמַצָּב שֶׁל שִׁעְבּוּד וְשֶׁל פִּזּוּר גָּדוֹל מִכֹֹּחַ קִיּוּמָן שֶׁל הַרְבֵּה אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת806, גַּם הָאִנְדִּיבִידוּאָלִיּוּת807 תּוֹפֶסֶת מָקוֹם יוֹתֵר גָּדוֹל.

(הקונגרס א)

מַה שֶּׁאָנוּ קוֹרְאִים הַיּוֹם הָ“אֲנִי” הַלְאֻמִּי, אֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי־הַכָּרָה שֶׁל חוֹלֶה, אֵינוֹ אֶלָּא עִרְבּוּבְיָה גָלוּתִית, אִי־טִבְעִית, תַּעֲרֹבֶת שֶׁל “אֲנִי” גָלוּתִי עִם “אֲנִי” מְתֻרְגָּם מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְעִם “אֲנִי” מִתּוֹךְ סֵפֶר808.

(פתרון לא רציונלי א)

צַעַר שֶׁל אֻמָּה שְלֵמָה, צַעַר שֶׁל חֻרְבָּן וְשֶׁל שִׁעְבּוּד וְשֶׁל חַיֵּי עֶבֶד עַל הָאֲדָמָה הַלְאֻמִּית הוּא רוּחַ אֵשׁ־שֶׁל־גֵּיהִנּוֹם הָעֲלוּלָה לְצָרֵף כָּל מִדָּה שֶׁהָאֻמָּה פָגְמָה בָהּ וּלְהַעֲלוֹתָהּ אֶל שָׁרְשָׁהּ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת809. צַעַר כָּזֶה שֶׁל אֻמָּה שְלֵמָה הוּא בַּמּוּבָן הַמְבֹאָר כֹּחַ יוֹצֵר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הוּא מוֹלִיד בְּמַעֲמַקֵּי נֶפֶשׁ הָאֻמָּה תְסִיסָה כָּזֹאת, שֶׁלֹּא תָמִיד אַתָּה תוֹפְסָהּ אוֹ מַרְגִּישׁ בָּהּ, שֶׁלֹּא תָמִיד הִיא גְלוּיָה אֲפִלּוּ לִבְנֵי הָאֻמָּה עַצְמָהּ, בְּיִחוּד בְּשָׁעוֹת שֶׁל חֲלִישׁוּת־הַדַּעַת וְדִכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בִּפְנִימִיּוּתָהּ גַּרְעִין פּוֹרֶה הַמְחַכֶּה לַיּוֹצֵר810.

(פתרון לא רציונלי א)


אֻמָּה גוֹלָה: מלואים

עַם יִשְׂרָאֵל אֵין דּוֹמֶה לוֹ, בֵּין בַּמּוּבָן הַלְּאֻמִּי וּבֵין בַּמּוּבָן הַמְּדִינִי, בְּקֶרֶב כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בַּמּוּבָן הַלְּאֻמִּי, אֵין עָם בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה כָּל־כַּךְ מְחֻסָּר כָּל הַסִּמָּנִים הַנִּמְנִים בָּעָם, כָּל הַיְסוֹדוֹת שֶׁהַלְּאֻמִּיּוּת עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם (לָשׁוֹן, אֶרֶץ, חַיִּים כַּלְכָּלִיִּים וְחַיִּים חֶבְרוּתִיִּים לְאֻמּיִּים), שֶׁיִּהְיֶה כָל־כַּךְ מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, בֵּין בִּבְחִינַת הַמָּקוֹם וּבֵין בִּבְחִינַת הָרוּחַ, וְשֶׁיִּתְקַיֵּם בְּכָל זֹאת בְּתוֹר עָם. וּבַמּוּבָן הַמְּדִינִי, אֵין כָּמוֹהוּ עָם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ פִנָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁהִיא בְפֹעַל שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא קִנְיָנוֹ הַטּבְעִי, הַחִיּוּנִי, שֶׁרֹב מִנְיָנוֹ וְרֹב בִּנְיָנוֹ חַי בָהּ וְעוֹבֵד אוֹתָהּ, שֶׁהוּא בְעֶצֶם שַׁלִּיט בָּהּ שְׁלִיטָה שֶׁל חַיִּים, אֲפִלּוּ אִם אֶגְרֹף רֶשַׁע גָּזַל מִמֶּנּוּ אֶת חֵרוּתוֹ, אֶת זְכוּתוֹ, אֶת כֹּחוֹ לִשְׁלֹט בָּהּ שְׁלִיטָה מְדִינִית, שְׁלִיטָה שְׁלֵמָה כְּכָל חֶפְצוֹ. אֵין כְּיִשְׂרָאֵל עָם בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בַּמּוּבָן הַמְּדִינִי תָּלוּי בָאֲוִיר בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה וְשֶׁבְּכָל זֹאת יַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ קָשׁוּר לְאַדְמָתוֹ, וְאַחֲרֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל תְּלוּת בָּאֲוִיר יִשְׁאַף לְהִקָּלֵט בְּקַרְקָעוֹ הַטִּבְעִי. בָּרוּר, כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת לֶקַח אוֹ לָדוּן עַל עַצְמֵנוּ מִשּׁוּם עָם שֶׁבָּעוֹלָם, אַף מֵהַיּוֹתֵר מְשֻׁעְבָּד וְהַיּוֹתֵר עָלוּב וְאֻמְלָל בְּשִׁעְבּוּדוֹ.

(משעבוד לגאולה ד)

דָּבָר אֶחָד יֵשׁ בַּאֲחֵרִים שֶׁאֵינוֹ בָנוּ, דָּבָר אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל – טִבְעִיּוּת, נוֹרְמָלִיּוּת. הַטִּבְעִיּוּת, הַנּוֹרְמָלִיּוּת נוֹתֶנֶת לְחַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֲחֵרִים כָּל אוֹתָן קַרְנֵי הָאוֹר, הַמְסַמְּאוֹת כָּל־כַּךְ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַמַּשְׂכִּילִים הַמָּשְׁבָּעִים וְשֶׁל הַמּוֹרְדִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ. אֲבָל כְּלוּם אֲנַחְנוּ בְּאַשְׁמָתֵנוּ גְרֵדָא בָאנוּ לִידֵי אִי־הַטִּבְעִיּוּת וְאִי־הַנּוֹרְמָלִיּוּת הַמַּרְקִיבוֹת אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת רוּחֵנוּ עַד־לְהַשְׁחִית? כְּלוּם הַקּוֹלָר תָּלוּי בָנוּ? כְּלוּם לֹא בְכַבְלֵי בַרְזֵל אֲנַחְנוּ? כְּלוּם יֵשׁ לָנוּ הַיְכֹלֶת811, לוּ אֲפִלּוּ רָצִינוּ בְּכָל כֹּחַ נִשְׁמָתֵנוּ, לְשַׁנּוֹת אֶת חַיֵּינוּ בְּתוֹךְ הַגָּלוּת שִׁנּוּי עִקָּרִי, מִבְּלִי לְשַׁנּוֹת גַּם אֶת כָּל עַצְמוּתֵנוּ, מִבְּלִי לִבְגֹד בְּכָל עַצְמוּתֵנוּ, כְּלוֹמֵר, פָּשׁוּט, מִבְּלִי לְהִטָּמַע טְמִיעָה גְמוּרָה בְקֶרֶב הָאֲחֵרִים? כְּלוּם אֲפִלּוּ הַיְכֹלֶת לִרְצוֹת גּוּפָא לְשַׁנּוֹת מַה שֶּׁיֵּשׁ לְשַׁנּוֹת לֹא הוּמְתָה בָנוּ כִמְעַט כֻּלָּהּ בְּכֹחַ כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל, בְּכֹחַ הַתְּנָאִים הַקָּשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁאֲנַחְנוּ נְתוּנִים בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת כָּל כַּךְ רַבִּים?

(מכתבים תרע"ח ה)

כְּשֶׁיֵּשׁ בְּקֶרֶב עָם חַי מִלְחֶמֶת דֵּעוֹת, הֲרֵי הִיא מִלְחָמָה מִתּוֹךְ הַחַיִּים וּלְשֵׁם הַחַיִּים, הַמְבִיאָה רַק בְּרָכָה, כַּמּוּבָן, בְּמִדָּה שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת דֵּעוֹת וְלֹא מִלְחֶמֶת עִנְיָנִים פְּרָטִיִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת פְּרָטִיִּים. לֹא כֵן מִלְחֲמוֹתֵינוּ הָעֲלוּבוֹת עַל דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרֹם עוֹלָמֵנוּ הֶעָלוּב אָנוּ. בְּכָל מִלְחָמָה כָזֹאת הִנֵּה צַד אֶחָד מִן הַלּוֹחֲמִים רוֹאֶה תָמִיד מִפְגָּע לוֹ בְעַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית, אִם בְּכֻלָּהּ אוֹ בְּחֵלֶק מִמֶּנָּה, וְהוּא נִלְחָם בָּהּ בְעַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית אוֹ מְבַטְּלָהּ בְּלִי מִלְחָמָה בְאוֹתָהּ הַמִּדָּה. הַסּוֹצִיָּלִיסְט שֶׁלָּנוּ, הַסּוֹצִיָּלִיסְט בְּלִי פְשָׁרוֹת, כּוֹפֵר בְּעַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית כֻּלָּהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא לֹא רַק לַהֲלָכָה כִּי אִם גַּם בְּפֹעַל וּבְמַעֲשֶׂה. הָאַרְצִי שֶׁלָּנוּ נִלְחָם בִּיסוֹד אֶחָד שֶׁל עַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית – בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת, וְהָאִידִישִׁיסְטְ נִלְחָם בִּיסוֹד אַחֵר – בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַלְּאֻמִּית. וְכַךְ הוֹלֵךְ יְסוֹד אַחַר יְסוֹד, אֵבֶר אַחַר אֵבֶר מֵעַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית וְנִכְנָס לִשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה, הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לַחֻרְבָּן.

((הערכת עצמנו ג)

מִי שֶׁמַּקִּישׁ812 מֵעֲבוֹדַת עַמִּים חַיִּים, וַאֲפִלּוּ מְשֻׁעְבָּדִים וִירוּדִים, עָלֵינוּ וְעַל עֲבוֹדָתֵנוּ, אֵינוֹ מַרְאֶה בָזֶה לֹא עַל הֲבָנָה פְּסִיכוֹלוֹגִית עֲמֻקָּה וְלֹא עַל הֲבָנָה יְתֵרָה בְעֶצֶם הָעִנְיָן הַנִּדּוֹן.

(על החינוך העצמי ועבודת התחייה)

יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת כֹּחָהּ שֶׁל הָרוּחַ הַגָּלוּתִית הַמְלַפֶּפֶת אוֹתָנוּ, עִם כָּל חָכְמָתָהּ וְצִדְקָתָהּ, עִם כָּל יְכָלְתָּהּ לַהֲפֹךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, עִם כָּל כִּשְׁרוֹנָהּ לְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּקַ"ן טְעָמִים.

(תשובת פועל א)

לֹא רַק בַּמּוּבָן הַכַּלְכָּלִי אֲנַחְנוּ פָרָזִיטִים, כִּי אִם גַּם בְּרוּחַ, בְּמַחֲשָׁבָה, בְּשִׁירָה, בְּסִפְרוּת, וְגַם בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּאִידֵאָלִים, בִּשְׁאִיפוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת. כָּל זֶרֶם בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים סוֹחֵב אוֹתָנוּ, כָּל רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בְּעוֹלָמָם נוֹשֵׂא אוֹתָנוּ. אֲנַחְנוּ לְעַצְמֵנוּ כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ. מִמֵּילָא אֵינֶנּוּ כְלוּם גַּם בְּעֵינֵי יֶתֶר הָעַמִּים, אֵינֶנּוּ תוֹפְסִים מָקוֹם בְּקִרְבָּם בְּתוֹר עָם, בְּתוֹר גּוּף לְאֻמִּי מְיֻחָד, בְתוֹר חֻלְיָה אוֹ בְתוֹר אֵבֶר בְּקֶרֶב הָאֱנוֹשִׁיּוּת, כִּי פָרָזִיטִים אֲנַחְנוּ עַל גוּפוֹת הָעַמִּים הָאֲחֵרִים.

(נאום הפתיחה ב)

כְּשֶׁהָלַכְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, אֲנִי לֹא בָכִיתִי, וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְבָרֵר לְעַצְמִי מַה הִרְגַּשְׁתִּי אָז: מִין תֹּהוּ וָבֹהוּ אוֹ מִין חֻרְבָּן שֶׁל הַרְגָּשָׁה. מַה שֶּׁהִתְפָּרֵץ אָז לְתוֹךְ גְּבוּל הַהַכָּרָה – הָיָה עֶלְבּוֹן, עֶלְבּוֹן לְאֵין־גְּבוּל, עֶלְבּוֹן לָנוּ, הַיְּהוּדִים, וְעֶלְבּוֹן לְכָל אָדָם. כַּמָּה קָטָן, מְצֻמְצָם, כַּמָּה מְטֻמְטָם הוּא הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, אִם יֶשְׁנָם בְּקִרְבּוֹ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה – וְהֵם הָרֹב – שֶׁאֵין בְּנַפְשָׁם מָקוֹם לְרֶגֶשׁ שֶׁל יִרְאַת כָּבוֹד בִּפְנֵי חֻרְבָּנָהּ שֶׁל אֻמָּה, שֶׁל אֻמָּה חַיָּה, חַיָּה בַגָּלוּת, שֶׁל אֻמָּה, שֶׁתּוֹרָתָהּ קֹדֶשׁ גַּם לָהֶם, לַמְחַלְּלִים אֶת חֻרְבָּנָהּ!

(האדם והטבע ד)

וְשׁוּב אֲנִי נוֹשֵׂא עֵינַי אֶל הַגּוֹלָה, וְשׁוּב אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּךָ, עַמִּי יִשְׂרָאֵל! אֶתְבּוֹנֵן וְלֹא אָבִין, אֶתְבּוֹנֵן וְלֹא אֵדַע נַפְשׁוֹ וְלֹא אֵדַע נַפְשִׁי. רֶגַע אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּקֶרֶב הֲמוֹן צוֹרְרִים, בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ בְּנֶפֶשׁ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיךָ מִכָּל הַצְּדָדִים, הָרוֹדְפִים אוֹתְךָ בְּלִי הֶרֶף, הַשּׁוֹאֲפִים לְכַלּוֹת בְּךָ אֶת כָּל חֲמָתָם, לְהָטִיל בְּךָ אֶת כָּל אַרְסָם וְאֶת כָּל זֻהֲמָתָם, לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ כָּלָה. הִנֵּה עָם גָּדוֹל וְעָצוּם813 מִסְתָּעֵר עָלֶיךָ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, מִסְתָּעֵר עָלֶיךָ כְּחַיְתוֹ־טֶרֶף, תּוֹקֵעַ בְּךָ אֶת צִפָּרְנָיו, קוֹרֵעַ, מוֹחֵץ, שׁוֹבֵר, מְטַמֵּא אֶת בְּנוֹתֶיךָ, מְנַפֵּץ אֶת עוֹלָלֶיךָ אֶל הַסֶּלַע, בּוֹזֵז, שׁוֹסֵעַ, רוֹדֵף, לוֹחֵץ. וּלְמַלֵּא סְאַת רִשְׁעוֹ וּלְהָתֵם פִּשְׁעוֹ יִטְפֹל עָלֶיךָ עָוֹן, אֲשֶׁר לְשִׁמְעוֹ יִתְפַּלֵּץ כָּל לֵב, יִתְנַכֵּל עָלֶיךָ לֵאמֹר: אוֹכֵל דַּם אָדָם אָתָּה! וְהִנֵּה הוּא מַעֲמִיד אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט814 עַל חֵטְא אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְאֹד, כִּי לֹא חָטָאתָ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ, לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וּלְעֵינֵי כָל בָּאֵי עוֹלָם יִשְׁפֹּט אוֹתְךָ עַל שֶׁקֶר אֲשֶׁר בָּדָה מִלִּבּוֹ בְזָדוֹן וּבַחֲמַת פְּתָנִים אַכְזָר. וְהִנֵּה הוּא מַפְנֶה לִבּוֹ מִן הַפְּרָצִים אֲשֶׁר בְּחוֹמוֹתָיו, מִן הַנְּגָעִים אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, מִן הַפְּרָעוֹת אֲשֶׁר בְּחַיָּיו, מִן הַלַּחַץ וְהַדֹּחַק, הָעֹנִי וְהַשִּׁפְלוּת, אֲשֶׁר בָּנָיו הַקְּטַנִּים נְתוּנִים בּוֹ. רַק עָלֶיךָ מַחְשְׁבוֹתָיו כָּל הַיּוֹם לְרָעָה, רַק עָלֶיךָ יְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת, רַק שִׁמְךָ מְנֹאָץ בְּפִיו כָּל הַיּוֹם. נָתוּן לְאָלָה, לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה, לְלַעַג וּלְקֶלֶס. רוֹאֶה אֲנִי עָם אַחֵר815, וְהוּא גַם הוּא נָתוּן בִּידֵי לֹא יוּכַל קוּם, וְהִנֵּה גַּם הוּא שׁוֹאֵף לִבְלוֹעַ אוֹתְךָ חַיִּים, וְהִנֵּה הוּא נוֹתֵן אוֹתְךָ לְחֵרֶם וְאֶת בָּתֶּיךָ לִשְׂרֵפָה, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹבֵר לְךָ כָּל מַטֵּה־לֶחֶם, נוֹתֵן אוֹתְךָ לָחָרֳפוֹת וּלְגִדּוּפִים. וְהִנֵּה גַם הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת פְּצָעָיו וְאֶת נְגָעָיו הָרַבִּים וְהַקַּלִּים, שׁוֹכֵחַ לַעֲשׂוֹת לְבֵיתוֹ, לְקוֹמֵם הֲרִיסוֹתָיו, רַק אוֹתְךָ יִרְדֹּף, רַק עָלֶיךָ מְזִמּוֹתָיו כָל הַיּוֹם, רַק מִמְּךָ יִקַּח נָקָם עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאַתְהוּ, בְּאַשְׁמַת רָאשָיו וּמְנַהֲלָיו הַגְּאֵיוֹנִים, עַרְלֵי־הַלֵּב, וּבְרִשְׁעַת שְׁכֵנָיו הָרָעִים. רוֹאֶה אֲנִי אֶת כָּל הָעַמִּים, אֶת כָּל הַמִּתְהַלְּלִים בְּחָכְמָתָם וּבְגֹדֶל נַפְשָׁם, רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ בְּנֶפֶשׁ, חוֹשְׁבִים עָלֶיךָ רָעָה. לֹא יִמְנְעוּ מִמְּךָ כְּלִמּוֹת וְרֹק וְגַם מַהֲלֻמּוֹת וּרְדִיפוֹת. וְאַתָּה עוֹמֵד יְחִידִי, בּוֹדֵד כְּעַרְעַר בָּעֲרָבָה, בּוֹדֵד בְּכָל הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים: אֵין שׁוֹאֵל לִשְלוֹמְךָ, אֵין דּוֹרֵשׁ טוֹבָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֵין יוֹדֵעַ אֶת נַפְשְׁךָ. אֲנִי רוֹאֶה וַאֲנִי נוֹפֵל עַל פָּנַי: עֲנָק אַתָּה, עַמִּי יִשְׂרָאֵל! יָחִיד אַתָּה בָאָרֶץ כֵּאלֹהִים בַּשָּׁמַיִם! גַּם צוֹרְרֶיךָ וְרוֹדְפֶיךָ, גַּם בָּנֶיךָ הַקְּטַנִים, הַפּוֹנִים לְךָ עֹרֶף אוֹ הַבּוֹשִׁים בְּךָ מֵאֲשֶׁר עִמְּךָ בַּבַּיִת, אֵינָם רוֹאִים אֶת קוֹמָתְךָ, אֶת גְבוּרַת יָמֶיךָ, אֶת מְאוֹר פָּנֶיךָ, אֶת עֵינֶיךָ הַמְבַקְּשׁוֹת מֶרְחָב אֵין־קֵץ, הַתְּלוּיוֹת לְאוֹר עוֹלָם, אֵינָם רוֹאִים, כִּי קְטַנִּים הֵם; קָטָן אַתָּה בְעֵינֶיךָ וְחַלָּשׁ, נִבְזֶה וְשָׁפָל, וְהֵם לֹא יָבִינוּ וְלֹא יַשְׂכִּילוּ, כִּי קָטָן וְחַלָּשׁ, נִבְזֶה וְשָׁפָל, גַּם אִם תִּגְדַּל רָעָתוֹ כִּסְדוֹם, לֹא יְעוֹרֵר רַבִּים וַעֲצוּמִים לְהִתְקוֹמֵם עָלָיו, לַחֲשׁוֹב עָלָיו רָעוֹת כָּל הַיּוֹם, לִשְׂנֹא אוֹתוֹ כָל הַיּוֹם, לַחֲרוֹק עָלָיו שֵׁן כָּל הַיּוֹם, כִּי בְּאֶפֶס יָד יַעַצְרוּ בַעֲדוֹ מֵעֲשׂוֹת רָעָה וְזִכְרוֹ יִשָּׁכַח מִלִּבָּם! וְרֶגַע אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה אַתָּה קָטָן וְדַל, רָעֵב וְצָמֵא, מֻכֶּה וּפָצוּעַ, נָגוּעַ וְמְעֻנֶּה. אֵין קוֹמַת עֲנָק, אֵין מְאוֹר פָּנִים, אֵין עֵינַיִם מְבַקְשׁוֹת מֶרְחָב, תְּלוּיוֹת לָאוֹר. רַק אֻמְלָל אַתָּה, אֻמְלָל גָּדוֹל, אֻמְלָל מֵאֵין כָּמוֹךָ, רַק אֻמְלָל וְלֹא יוֹתֵר! וְאַתָּה רוֹבֵץ בְּתוֹךְ הַבִּצָּה, וּבָנֶיךָ הַקְּטַנִּים מְרִימִים קוֹל צְעָקָה וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנַיִם, בָּאִים הֵם לְעוֹרֶרְךָ, לְרַפֵּא אֶת פְּצָעֶיךָ וְאֶת נְגָעֶיךָ, לְהָרִים אוֹתְךָ, מִשִּׁפְלוּתְךָ – אֵלֶּה בְכֹה וְאֵלֶּה בְּכֹה. הִנֵּה אֵלֶּה יֹאמְרוּ לָתֶת לְךָ לֶחֶם816 לְשֹׂבַע נַפְשְׁךָ, וְאַתָּה מִתְעוֹרֵר כְּשִׁכּוֹר מִיֵּינוֹ, פּוֹשֵׁט יָד וְקוֹרֵא: לֶחֶם, לֶחֶם וְגַם בָּשָׂר וְדָגִים! וְהִנֵּה אֲחֵרִים817 עוֹנִים לְעֻמָּתְךָ: לֹא, כִּי תַחַת גַּפְנְךָ וְתַחַת תְּאֵנָתְךָ אֲשֶׁר נָטְעוּ יְדֵי זָרִים בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ תֵּשֵׁב וְלָמַדְתָּ תּוֹרָה, וּשְׂפָתֶיךָ דּוֹבְבוֹת: תּוֹרָה, תּוֹרָה! וְאֵלֶּה יֹאמְרוּ לִקְנוֹת818 לְךָ בַּיִת בְּאֶרֶץ אֲשְֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ, וְאַתָּה נָכוֹן לָלֶכֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר יוֹלִיכוּךָ, וְאֵלֶּה יְלַמְּדוּךָ לְדַבֵּר819 בִּלְשׁוֹנָם אֲשֶׁר לִמְּדוּם שׁוֹבֵיהֶם לְדַבֵּר, וְהֵמָּה אוֹמְרִים כִּי לְשׁוֹנְךָ הִיא, וְאַתָּה מְדַבֵּר כְּכֹל אֲשֶׁר הֵם מְדַבְּרִים, וְאַתָּה שָׁר כְּכֹל אֲשֶׁר הֵם שָׁרִים. אֵין מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יִקְטַן בְּעֵינֶיךָ מֵעֲשׂוֹתוֹ, אֵין דֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּצַר בְּעֵינֶיךָ מִלֶּכֶת בָּהּ, אֵין חַיִּים אֲשֶׁר יֵקַלּוּ בְעֵינֶיךָ מִשֵּׂאת אֲלֵיהֶם אֶת נַפְשְׁךָ, הַכֹּל קָטֹן וָדַל, חַלָּשׁ וְאֻמְלָל, הַכֹּל חֻרְבָּן. וַאֲנִי עוֹמֵד מַשְׁמִים, נִדְהָם, עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן בְּךָ, עַמִּי יִשְׂרָאֵל, אֶתְבּוֹנֵן וְלֹא אָבִין, אֶתְבּוֹנֵן בְּעֵינַיִם קָמוֹת וְלֹא אֵדַע נַפְשִׁי. עוֹד מְעַט וְהִנֵּה פָנֶיךָ בְּעֵינַי כִּפְנֵי מֵת, וְכֻלְךָ כְּמוֹ מַתָּ בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים. וַאֲנִי אֵינֶנִּי מִתְפַּלֵץ, אֵינֶנִּי נוֹפֵל עַל פָּנַי, אֵינֶנִּי בּוֹכֶה, אֵינֶנִּי נָד לְךָ, עַמִּי יִשְׂרָאֵל! אֵין דִּמְעָה בְעֵינַי, אֵין לֵב בְּקִרְבִּי, אֵין נֶפֶשׁ, אֵין חַיִּים – עוֹלָמִי שָׁב לְתֹהוּ וָבֹהוּ, רַק בְּאָזְנַי יְצַלְצֵל כְּקוֹל מֵאֶרֶץ רְפָאִים: אֻמְלָל עַמִּי, אֻמְלָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ! רַק אֻמְלָל וְלֹא יוֹתֵר.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


2. הִתְבּוֹלְלוּת    🔗

מָה הִיא הִתְבּוֹלְלוּת, מָה הוּא כִלְיוֹן הָאֻמָּה, הָאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ מְקַיֵּם אַחֵר מִלְּבַד עַצְמוּתָהּ, אִם לֹא הֲרִיסַת הָאֹפִי הַלְאֻמִּי, הֲרִיסַת הָעַצְמוּת הַלְאֻמִּית עַד הַיְסוֹד, שֶׁמִתּוֹךְ כָּךְ אֵין עוֹד שׁוּם קֶשֶׁר פְּנִימִי בֵּין אִישֵׁי הָאֻמָּה, אֵין עוֹד נְשָׁמָה לְאֻמִּית, וּמִמֵּילָא הוֹלֵךְ הַגּוּף הַלְאֻמִּי וּמִתְפָּרֵד לְאָטוֹמָיו820 הַהוֹלְכִים וּמִצְטָרְפִים לְצֵרוּפִים אֲחֵרִים821? וּמָה הִיא הַשְּׁאִיפָה לִהְיוֹת לַאֲחֵרִים, לְשַׁנּוֹת אֶת אָפְיֵנוּ וְלָתֵת לוֹ צִבְיוֹן אַחֵר, אֵיזֶה שֶׁהוּא, אֲבָל אַחֵר, אִם לֹא שְׁאִיפָה לַהֲרִיסַת אָפְיֵנוּ הַלְאֻמִּי, לַהֲרִיסַת עַצְמוּתֵנוּ הַלְאֻמִּית עַד הַיְסוֹד?

(הערכת עצמנו ג)

בְּעַמֵּנוּ אָנוּ, שֶׁאֵינוֹ עָם חַי, שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע תַּחַת רַגְלָיו וְאֵינוֹ צוֹמֵחַ מִתַּחְתָּיו, מִקַּרְקָעוֹ הַטִבְעִי, בּוֹ אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, כִּי כָל רוּחַ־חַיִּים זָרָה822 הַפּוֹעֶלֶת עַל חֲלָקִים מִגּוּפוֹ בְּנִגּוּד לְיֶתֶר הַחֲלָקִים גּוֹרֶמֶת, כִּי אוֹתָם הַחֲלָקִים הוֹלְכִים וּמִתְפּוֹרְרִים מֵהַגּוּף, וְהַפֵּרוֹרִים הוֹלְכִים וְנִשָּׂאִים בִּזְרָמִים שׁוֹנִים לְכָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד מְקוֹם מִשָּׁם לֹא יָשׁוּבוּ.

(על האחוד ב)

מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשֵׁם “הִפְּנוֹז”823 בְּיַחַס לְהַשְׁפָּעַת הַיַּהֲדוּת עָלֵינוּ, אוּלָם בֶּאֱמֶת נָאֶה הַשֵּׁם “הִפְּנוֹז” לְהַשְׁפָּעַת הַתַּרְבּוּת הַזָּרָה עָלֵינוּ. זֶהוּ בֶּאֱמֶת הִפְּנוֹז, הִפְּנוֹז עָרִיץ, מְשַׁעְבֵּד אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַלֵּב וְאֶת הָרָצוֹן, אֶת כָּל הַיֵּשׁ שֶׁל הַיְּהוּדִי, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר כָּל אֶפְשָׁרוּת, וְהָעִקָּר, כָּל רָצוֹן לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ.

(הערכת עצמנו ג)

שִׁעְבּוּד רוּחָנִי סָמוּי824 מִן הָעַיִן קָשֶׁה לְאֵין עֲרוֹךְ מִכָּל שִׁעְבּוּד מַמָּשִׁי825, דַּוְקָא בַּמֶּה שֶׁהוּא סָמוּי מִן הֶעָיִן. כִּי בְעוֹד אֲשֶׁר הַשִּׁעְבּוּד הַמַּמָּשִׁי פוֹעֵל מִבַּחוּץ וּפְעֻלָּתוֹ גְלוּיָה וּבְרוּרָה לַכֹּל – הַכֹּל מַרְגִּישִׁים אֶת הַשִּׁעְבּוּד וְשׁוֹאֲפִים אוֹ לְפָחוֹת רוֹצִים לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ, הִנֵּה הַשִּׁעְבּוּד הָרוּחָנִי פוֹעֵל מִבִּפְנִים, מִתּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, מִתּוֹךְ תְּהוֹמָהּ שֶׁל הַנָּפֶשׁ. פְּעֻלָּתוֹ הַמְְשַׁעְבֶּדֶת וְהַמַּחֲרִיבָה אֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶלָּא לִיחִידִים וְהוּא אֵינוֹ נוֹתֵן שׁוּם מָקוֹם לִשְׁאִיפָה כְלָלִית אוֹ אֲפִלּוּ לְרָצוֹן כְלָלִי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ.

(משעבוד לגאולה ד)

עַצְמוּת זָרָה לֹא תִירַשׁ לְעוֹלָם וְלֹא תוּכַל לָרֶשֶׁת בְּנַפְשֵׁנוּ אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל עַצְמוּתֵנוּ אָנוּ, כַּמָּה שֶׁיַּעַרְגוּ עַל זֶה אֵלֶּה הָרוֹאִים מַה שֶּׁאֵין בְּנֵי־תְמוּתָה פְשׁוּטִים יְכוֹלִים לִרְאוֹת, אֲבָל לַהֲרוֹס וּלְהַחֲרִיב אֶת עַצְמוּתֵנוּ826 אָנוּ דֵי כֹחַ לָהּ.

(הערכת עצמנו ג)

לֹא רַק מִקְלָט בָּטוּחַ אוֹבְּיֶקְטִיבִי827 אֵין לָנוּ, אֵין לָנוּ גַם מִקְלָט בָּטוּחַ סוּבְּיֶקְטִיבִי828. אִם “הֱיֵה יְהוּדִי בָאֳהָלֶךָ וְאָדָם בְּצֵאתֶךָ”829 אוֹ “הֱיֵה אָדָם בָאֳהָלֶךָ וִיהוּדִי בְצֵאתֶךָ”830 – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, רַק אֹהֶל831, רַק מָעוֹן לֹא בָטוּחַ, שֶׁאֵינְךָ מוֹצֵא בוֹ וְאֵינְךָ מְבַקֵּשׁ בּוֹ מְנוּחָה לְכָל נַפְשְׁךָ מִבְּלִי שִׁיּוּר כָּל שֶׁהוּא832, שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהִסְתַּגֵּל אֵלָיו בְּאוֹתָהּ הַמִדָּה, שֶׁתִּרְאֶה בוֹ אֶת בֵּית חַיֶּיךָ, אֶת מְקוֹמוֹ833 שֶׁל עוֹלָמְךָ וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים יוֹתֵר חֲבִיבִים עָלֶיךָ.

(הקונגרס א)

אֵין אוֹר טִבְעִי834 מַזִּיק לְעַצְמוּת טִבְעִית, לְהַרְגָּשָׁה עַצְמִית טִבְעִית, כִּי עָלוּב הָאוֹר וַעֲלוּבָה הָעַצְמוּת שֶׁאֵינָם יְכֹלִים לָדוּר בִּכְפִיפָה אֶחָת835. אוּלָם הַתַּרְבּוּת הָאֵרוֹפִּית פּוֹעֶלֶת קֹדֶם כֹּל, כִּמְעַט מַתְחִיל הַיְּהוּדִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, בְּזָהֳרָהּ הַחִיצוֹנִי, בְּכֹחַ פְּעֻלָּתָהּ836 בַּחַיִּים, בְּרוּחָהּ הַמְנַשֶּׁבֶת בְּחָזְקָה, בְּתֹקֶף גְּזֵרוֹתֶיהָ הָעִיּוּנִיּוֹת וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת. הִיא מֵבִיאָה אֶת הַיְּהוּדִי לִידֵי הִתְבַּטְּלוּת הַמְּמִיתָה בְקִרְבּוֹ כָּל כֹּחַ לְהִתְנַגֵּד וְכָל רָצוֹן לְהִתְנַגֵּד לְשִׁעְבּוּד עַצְמוּתוֹ, לְהִלָּחֵם בְּעַד שְׁלֵמוּת עַצְמוּתוֹ וְהִתְחַדְּשׁוּתָהּ.

(הערכת עצמנו ג)

הָאָדָם וְהַיְּהוּדִי אֵינָם אֶצְלֵנוּ דָבָר אֶחָד, כִּי נִבְדָּלִים הֵם שְׁנֵי אֵלֶּה, וּכְאִלּוּ יֵשׁ נִגּוּד יָדוּעַ בֵּינֵיהֶם. הַיְּהוּדִי הוּא מִין בִּרְיָה, שֶׁאֲנַחְנוּ בְעַצְמֵנוּ בְּסֵתֶר נִשְׁמָתֵנוּ, כִּמְעַט בָּזִים לָהּ אוֹ סוֹבְלִים אוֹתָהּ אוּלַי לֹא הַרְבֵּה פָחוֹת מִמַּה שֶּׁבָּזִים לָהּ אוֹ סוֹבְלִים אוֹתָהּ הָאֲחֵרִים. וְהָאָדָם הוּא לְגַבֵּי דִידָן837 מִין עֲטָרָה עֶלְיוֹנָה838, שֶׁאֲנַחְנוּ יְכֹלִים לְהַשִּׂיגָהּ רַק אוֹ בִרְאוֹתֵנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עוֹמְדִים לְמַעְלָה מִכֹּל הָעַמִּים אוֹ בִרְאוֹתֵנוּ עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵיקִים לְמַטָּה מִכָּל הָעַמִּים, לְמַטָּה מִכָּל בִּרְיָה חַיָּה, וּבְהַעֲלוֹתֵנוּ עַצְמֵנוּ עַל עַצְמֵנוּ839 . אוֹ הַעֲרָצַת עַצְמֵנוּ אוֹ בִּטּוּל עַצְמֵנוּ, רַק לֹא “עַצְמֵנוּ”, לֹא אֱמוּנָה בְעַצְמֵנוּ, לֹא בִּטָּחוֹן בְעַצְמֵנוּ. עַל כֵּן בְּכָל הַעֲרָכוֹתֵינוּ, בֵּין בְּהַעֲרָכַת עַצְמֵנוּ, בֵּין בְּהַעֲרָכַת מַעֲשֵׂינוּ, לֹא דַי לָנוּ בִקְרִיטֶרְיוֹן עַצְמִי840, בִּקְרִיטֶרְיוֹן מִתּוֹכֵנוּ וּמִתּוֹךְ חַיֵּינוּ, עַד כַּמָּה דֶרֶךְ זוֹ, מַעֲשֶׂה זֶה מַתְאִימִים לְעַצְמוּתֵנוּ וּמוֹעִילִים לְתִקּוּן עַצְמוּתֵנוּ, עַד כַּמָּה הֵם מַתְאִימִים לְמַטְּרָתֵנוּ, כִּי מְבַקְשִׁים אֲנַחְנוּ תָמִיד קְרִיטֶרְיוֹן “אֱנוֹשִׁי”, עַד כַּמָּה דֶרֶךְ זוֹ, מַעֲשֶׂה זֶה מַתְאִימִים לְאִידֵאָלֶיהָ וְלִשְׁאִיפוֹתֶיהָ הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, כְּלוֹמַר, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לְחֶשְׁבּוֹן חַיֵּיהֶם וּלְדֶרֶךְ חַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֲחֵרִים וּלְחֶשְׁבּוֹן עוֹלָמָם שֶׁל הָאֲחֵרִים, שֶׁהֵם הֵם עֶצֶם הָאֱנוֹשִׁיּוּת841. כָּל מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר “אֱנוֹשִׁי” וּפָחוֹת יְהוּדִי הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

(הערכת עצמנו ג)

בְּכָל מֶשֶׁךְ גָּלוּתֵנוּ יָנַקְנוּ מִשְּׁנֵי שָׁדַיִם שׁוֹנִים: אֶת חַיֵּי הַגּוּף842
יָנַקְנוּ מֵחַיֵי זָרִים, וְאֶת חַיֵּי הָרוּחַ־מִן הֶעָבָר.

(הקונגרס א)

כֹּחֵנוּ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה שֶׁל שִׁחְרוּר וְשֶׁל תְּחִיָּה אֵינוֹ כְלָל קָטָן מִכֹּחָם שֶׁל אֲחֵרִים, אִם לֹא עוֹלֶה עָלָיו. יֶשׁ לָנוּ דֵי אֹמֶץ לֵב, דֵּי מְסִירוּת נֶפֶשׁ, דֵּי כִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, דֵּי רָצוֹן, דֵּי מֶרֶץ, דֵּי סַבְלָנוּת, בִּקְצָרָה, כָּל מַה שֶּׁצָרִיךְ. אֲבָל כָּל זֶה רַק כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָּאִים לַעֲבוֹד בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ – כָּל זֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ. בִּתְנוּעָתָם שֶׁל אֲחֵרִים אֲנַחְנוּ נִפְעָלִים843 מִכֹּחַ הַחַיִּים שֶׁל הָאֲחֵרִים. אֲנַחְנוּ נִמְשָׁכִים וְנִשָּׂאִים בְּזֶרֶם חַיֵּיהֶם. שָׁם יֶשׁ לָנוּ קֹדֶם כֹּל הַכָּרָה בְרוּרָה וּבְטוּחָה, כִּי עוֹשִׂים אֲנַחְנוּ דָבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, דָּבָר גָּדוֹל שֶׁכְּדָאי וְרָאוּי לְאָדָם בַּעַל־נֶפֶשׁ לָתֵת עָלָיו אֶת נַפְשׁוֹ, לְהַקְדִּישׁ לוֹ אֶת כָּל חַיָּיו בְּלִי שִׁיּוּר כָּל שֶׁהוּא. שָׁם בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּהֶחְלֵט, כִּי עוֹבְדִים אֲנַחְנוּ לֹא רַק בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ עָם שֶׁאֲנַחְנוּ נִשָּׂאִים בְּזֶרֶם חַיָּיו, כִּי אִם בִּשְׁבִיל כָּל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וּבְתוֹכָהּ גַּם בִּשְׁבִיל עַמֵּנוּ. לֹא כֵן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָאִים לַעֲשׂוֹת לְעַצְמֵנוּ, לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֵנוּ הַלְאֻמִּית אָנוּ. פֹּה חֲסֵרָה הַהַכָּרָה הַבְּטוּחָה הַזֹּאת לְגַמְרֵי, כְּלוֹמַר הָעִקָּר חָסֵר844 . פֹּה אֲנַחְנוּ קֹדֶם כֹּל מַתְחִילִים לְפַשְׁפֵּשׁ845 בְּמַעֲשֵׂינוּ עוֹבֵר לְעֲשִׂיָּתָם846, מַתְחִילִים לְהַעֲרִיךְ אֶת עַצְמֵנוּ, כְּלוֹמַר לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת מַעֲשֵׂינוּ עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁעָשִׂינוּ דְבַר־מָה. אֵין אוֹתוֹ זֶרֶם הַחַיִּים הַכַּבִּיר הַדּוֹחֵף לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים, הַנּוֹתֵן נְשָׁמָה בְּכָל מַעֲשֶׂה קָטָן וְגָדוֹל, הָעוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת בְּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְגַם בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים.

(הערכת עצמנו ג)

אֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָעָם קְשֵׁה הָעֹרֶף, בְּעֵת רָעָה וְקָשָׁה נוֹחִים לְהִתְמוֹגֵג847, לְהִטַּשְׁטֵשׁ, לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלָיו, אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים אֶת נַפְשֵׁנוּ עָלָיו, לִשְׁכֹּחַ אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת כָּל עַצְמוּתֵנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲחֵרִים מַסְבִּירִים לָנוּ פָּנִים848, מִתְיַחֲסִים אֵלֵינוּ יַחַס אֱנוֹשִׁי.

(לזכרון ד)

עַצְמוּת לְאֻמִּית הִיא בִּכְלָל דָּבָר הַסָּמוּי מִן הֶעָיִן, וְהַהֶבְדֵּל בֵּין עַצְמִיוֹת לְאֻמִּיּוֹת שׁוֹנוֹת הוּא מִן הַדְּבָרִים הַמְּסוּרִים לְהַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ849, וְלֹא מִן הַדְּבָרִים שֶׁבְּהַכָּרָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרְרָם בְּדֶרֶךְ הַהִגָּיוֹן וּלְהוֹכִיחָם בְּהוֹכָחוֹת הֶגְיוֹנִיּוֹת. מִמֵּילָא גַם פְּעֻלָּתָהּ הַמְהָרֶסֶת וְהַמְהַפֶּכֶת שֶׁל עַצְמוּת זָרָה עָלֵינוּ הִנֵּה גַם הִיא מִן הַדְּבָרִים הַסְּמוּיִּים מִן הֶעָיִן.

(הערכת עצמנו ג)

עַד הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּטֶרֶם רָאִינוּ “אוֹר”850, עוֹד הָיָה בָנוּ לְפָחוֹת כֹּחַ וְעוֹד הָיָה בָנוּ רוּחַ לִהְיוֹת בּוֹדְדִים851 , עוֹד יָכֹלְנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, כִּי הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה הוֹלֶמֶת אוֹתָנוּ, כִּי נֶפֶשׁ בָּנוּ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ כָּל חֶבְלֵי הַשְּׁאוֹל וְכָל הַרֶפֶשׁ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נְתוּנִים בָּהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּל הַנְּגָעִים הָרָעִים וְהַמְכֹעָרִים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָנוּ, תִּשְׁאַף לִגְדוֹלוֹת, לִגְבוּרוֹת, לִגְבֹהוֹת, לִנְגֹהוֹת852. אָז עוֹד הָיְתָה תִקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ, עוֹד יָכולְנוּ לְקַוּוֹת לְיוֹם גְּאֻלָּה וּתְחִיָּה. עוֹד הָיָה לָנוּ עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ דַּי בָטוּחַ, אִם לֹא הָעוֹזֵר וְהַתּוֹמֵךְ הַיּוֹתֵר בָטוּחַ – הֲלֹא הוּא אֲנַחְנוּ בְעַצְמֵנוּ, הָ“אֲנִי” שֶׁל עַצְמֵנוּ. אֲבָל הִנֵּה רָאִינוּ “אוֹר” – וְהִגַּעְנוּ לְבַסּוֹף עַד הַדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה853 שֶׁל יְרִידַת הָרוּחַ, אֲשֶׁר הַמַּגִּיעַ אֵלֶיהָ אֵינוֹ מַאֲמִין עוֹד בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ עוֹד אֶת עַצְמוּתוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר עוֹד אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים854.

(הערכת עצמנו ג)

אֵין לָנוּ וְלֹא תוּכַל לִהְיוֹת לָנוּ בַגָּלוּת תַּרְבּוּת, תַּרְבּוּת חַיָּה, הַמִּתְפַּרְנֶסֶת מִן הַחַיִּים וּמִתְפַּתַּחַת מִתּוֹךְ עַצְמָהּ. אֵין לָנוּ תַרְבּוּת, כִּי אֵין לָנוּ חַיִּים, כִּי הַחַיִּים בַּגָּלוּת אֵינָם חַיִּים שֶׁלָּנוּ. מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַגָּלוּת – הֲרֵי הֵם קִנְיָנִים תַּרְבּוּתִיִּים יְדוּעִים שֶׁנָּפְלוּ לָנוּ בִירוּשָׁה מִן הֶעָבַר, שֶׁאֲנַחְנוּ מַתְקִינִים855 אוֹתָם בְּכָל שְׁעַת צֹרֶךְ בְּרוּחַ הַמָּקוֹם וְהַזְּמָן, כְּלוֹמַר בְּהֶתְאֵם אֶל אוֹתָם הַחַיִּים שֶׁאֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לִחְיוֹת עַל פִּי מַהֲלַךְ הַחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים וְעַל פִּי רְצוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים, וְגַם בְּהֶתְאֵם אֶל הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת בְּעוֹלְמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים.

(העבודה א)

הַיָּחִיד856 שֶׁלָּנוּ בִּזְמַנֵּנוּ נָזוֹן כֻּלּוֹ מִבַּחוּץ857, וְלֹא נָזוֹן וּמְעַכֵּל עַל פִּי דַרְכּוֹ, כְּדֶרֶךְ כָּל חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, כִּי אִם נָזוֹן כְּדֶרֶךְ הִזּוֹנוֹ שֶׁל הַנֶּטַע שֶׁהֻרְכַּב בְּרוֹכֵב858 מִמִּין אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּל עוֹד אֶת מְזוֹנוֹ עַל פִּי טִבְעוֹ הוּא, כִּי אִם עַל פִּי טֶבַע הָעֵץ שֶׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי הוּא, הַיָּחִיד שֶׁלָּנוּ בִּזְמַנֵּנוּ, כֻּלּוֹ יְצִירַת חוּץ, בְּיִחוּד מִצַּד צוּרָתוֹ, וְהַיְסוֹד הַלְאֻמִּי, עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹחַ לַעֲמֹד859 בִּפְנֵי הַיְסוֹד הַזָּר הַתַּקִּיף מִמֶּנּוּ, בִּפְנֵי הַהַרְכָּבָה הַתַּקִּיפָה, הֲרֵי הוּא עַל כָּרְחוֹ פְּנִימִי שֶׁבַּפְּנִימִי. מִכָּאן הַסְּתִירָה, וּמִכָּאן הַ“קֶּרַע שֶׁבַּלֵּב” הַיָּדוּעַ860 . זֶהוּ קֶרַע יְהוּדִי מְיֻחָד, שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בְשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן. זֶהוּ קֶרַע הָעוֹבֵר לְכָל אֹרֶךְ קוֹמָתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, מֵעֹמֶק תְּהוֹמָהּ עַד סוֹף גֹּבַהּ הַכָּרָתָהּ, וְהַקּוֹרֵעַ קְרִיעָה שֶׁאֵינָהּ מִתְאַחָה861 גַם אֶת הַהַכָּרָה862 וְהַמֻּכָּר863, גַּם אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּפְנֵי הַהַכָּרָה864, אֶת הַבִּלְתִּי מֻכָּר וְהַבִּלְתִּי מֻשָּׂג. הַקְּרָעִים865 הַמְּצוּיִּים בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הֵם חִזָּיוֹן טִבְעִי, מִבְּחִינָה יְדוּעָה הֵם מַעֲמִיקִים וּמַעֲשִׁירִים אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, וּלְפִי שָׁעָה אֵין לָנוּ מָקוֹם לְהִסְתַּלֵּק מִן הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הֵם נִצְחִיִּים. אוּלָם הַקֶּרַע הַיְּהוּדִי הַזֶּה הוּא הוֹפָעָה לֹא־נוֹרְמָלִית, הוּא לִקּוּי בַּנֶּפֶשׁ וְאֵין כֹּחוֹ אֶלָּא לְהָמִית כָּל רֶטֶט שֶל חַיִּים.

(מענין לענין באותו ענין ד)


הִתְבּוֹלְלוּת: מלואים

זֶה כֹּחָהּ שֶׁל הַשְׁפָּעַת הַתַּרְבּוּת הָאֵירָפִּית עָלֵינוּ, שֶׁהִיא מַתְחִילָה אֶת הֲרִיסַת עַצְמוּתֵנוּ מִן הַיְסוֹד, מֵהַרְגָּשָׁתֵנוּ הָעַצְמִית, שֶׁהִיא מַחֲלִישָׁה אוֹתָהּ לְאַט־לְאַט, עַד שֶׁהִיא מְבִיאָה אוֹתָהּ לִידֵי לִקּוּי גָמוּר, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין עוֹד מַה שֶּׁיְעוֹרֵר אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְחָזְקָה, בְּכָל תֹּקֶף, לְהִתְקוֹמֵם, לְהִתְפָּרֵץ, לַעֲבֹד עֲבוֹדָה שֶׁל יְצִירָה מְשַׁחְרֶרֶת, מַצִּילָה, לַעֲבֹד עֲבוֹדָה שֶׁל הַגְבָּרַת הָאוֹר הַפְּנִימִי מִתּוֹכוֹ וְשֶׁל בֵּרוּר עַצְמוּתֵנוּ הַחַיָּה מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ, לְאוֹר עַצְמֵנוּ וְלֹא לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים.

(הערכת עצמנו ג)

בִּפְעֻלַּת הַהַשְׁפָּעָה הַזָּרָה עָלֵינוּ וּבְמִלְחֶמֶת עַצְמוּתֵנוּ הַלְּאֻמִּית עַל קִיּוּמָהּ הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁאֵינָם שָׁוִים, שֶׁאֵינָם כִּמְעַט בְּגֶדֶר הַהַשְׁוָאָה, לֹא בַּכַּמּוּת וְלֹא בָאֵיכוּת. מִצַּד אֶחָד – הָעַצְמוּת שֶׁל עַמֵּי אֵירָפָּה, שֶׁבָּאָה לִידֵי גִלּוּי בְתַרְבּוּת עֲנָקִית, אַדִּירָה וּנְאוֹרָה, וְעַל יְדֵי כַךְ אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּרְאוֹת כֹּחַ רֵיאָלִי מַמָּשִׁי, חַי, כָּל־כַּךְ רֵיאָלִי וְכָל־כָּךְ חַי, עַד שֶׁהוּא נוֹתֵן מָקוֹם לְהַאֲמִין, כִּי מַה שֶּׁכּוֹבֵשׁ לוֹ אֶת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי וְהוֹפְכָהּ מִשָּׁרְשָׁהּ הוּא לֹא הַשְׁפָּעָתוֹ הַשְּׁלִילִית עַל הַהַרְגָּשָׁה, לֹא הֲבָאָתוֹ אֶת הַמָּשְׁפָּע לִידֵי הִתְבַּטְּלוּת, כִּי אִם הַהַכָּרָה הַחִיּוּבִית הַבְּרוּרָה שֶׁל הַמָּשְׁפָּע, הַמַּחֲשָׁבָה הָרַצְיוֹנָלִית, עֶצֶם הָאֱמֶת הָאוֹבְּיֶקְטִיבִית. וּמִצַּד שֵׁנִי – עַצְמוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל סַבָּא, שֶׁל הַנּוֹדֵד הַנִּצְחִי, שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא עַצְמוּתוֹ זוֹ הָעַרְטִילָאִית הַמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָקוֹם לָבוֹא לִידֵי גִלּוּי, כְּלוֹמֵר, דָּבָר לֹא רֵיאָלִי כְלָל, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהָטִיל סָפֵק בַּהֶבְדֵּל הָרַדִּיקָלִי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוּתָם הַכְּלָלִית שֶׁל עַמֵּי אֵירָפָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לְעֶצֶם צָרְכָּוֹ לָבוֹא לִידֵי גִלּוּי הוּא מָכְרָח לָקַחַת הַרְבֵּה מֵאוֹתָהּ הַתַּרְבּוּת גּוּפָא אֲשֶׁר בְּרוּחָהּ הוּא נִלְחָם. וְכַךְ בְּלִי כָל מִלְחָמָה, בַּחֲשַׁאי וּבְבִטְחָה, הוֹלְכִים לָהֶם הַחַיִּים, שֶׁאֲנַחְנוּ נְתוּנִים בָּהֶם, שֶׁנַּפְשֵׁנוּ חַיָּה בָהֶם, הַנּוֹבְעִים בְּעִקָּרָם מִמְּקוֹרוֹת זָרִים לְעַצְמוּתֵנוּ וְהַמְּלֵאִים אֲטוֹמִים שֶׁל עַצְמוּת זָרָה וּמְלַחֲכִים לְאַט־לְאַט, אֲטוֹם אַחֲרֵי אֲטוֹם, מֵעַצְמוּתֵנוּ וְסוֹחֲפִים אוֹתָם הָלְאָה, וּבִמְקוֹמָם הֵם מַשְׁקִיעִים בְּנַפְשֵׁנוּ אֲטוֹם אַחֲרֵי אֲטוֹם מֵעַצְמוּת זָרָה, בְּאֹפֶן כִּי הַשִּׁכְבָה הַזָּרָה נַעֲשֵׂית בְּנַפְשֵׁנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עָבָה, וְהַשִּׁכְבָה שֶׁלָּנוּ – יוֹתֵר וְיוֹתֵר דַּקָּה, עַד שֶׁלְּאַחֲרוֹנָה גַם הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְרַסֶּקֶת וּמִתְמַזְמֶזֶת תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂאָהּ שֶׁל הַזָּרָה.

(הערכת עצמנו ג)

הַכֹּל בָּא מִן הַחוּץ אוֹ מָשְׁפָּע מִן הַחוּץ. לְעִתִּים יֵשׁ לְךָ הַרְגָּשָׁה כְּאִלּוּ לֹא רַק חוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, מַרְגִּישִׁים אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי אִם גַּם כְּאִלּוּ חוֹשְׁבִים וּמַרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ בִכְלֵי הַמַּחְשָׁבָה וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל אֲחֵרִים, כְּאִלּוּ נוֹשְׁמִים אֲנַחְנוּ לֹא רַק אֶת אֲוִירָם שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי אִם גַּם בִּכְלֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל אֲחֵרִים. מִין הִפְּנוּז שֶׁל הִתְבַּטְּלוּת, שֶׁצָרִיךְ בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָר מִכָּל הִפְּנוּז שֶׁל עַצְמוּת תְּהוֹמִית, שֶׁל חֵרוּת נַפְשִׁית עֶלְיוֹנָה, שֶׁל “אֲנִי” יוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ יְצִירָה עַצְמִית, בִּשְׁבִיל לְשֵׂאתוֹ בְדוּמִיָּה וּבִמְנוּחָה, אוֹ בִדְחִילוּ וּרְחִימוּ866, אוֹ בְשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ בוֹ כְלָל.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

כְּמִסְפַּר הָעַמִּים שֶׁאָנוּ פְזוּרִים וּמְפֹרָדִים בְּתוֹכָם, כְּמִסְפַּר הַמִּפְלַגּוֹת הַקַּיָּמוֹת אֵצֶל אֻמּוֹת אֵלּוּ, כְּמִסְפַּר הַשְּׁאִיפוֹת וְהַתּוֹרוֹת הַנּוֹצָרוֹת אֵצֶל עַמִּים אֵלֶּה מִתּוֹךְ צֹרֶךְ חַיֵּיהֶם הֵם, כֵּן מִסְפַּר הַקְּרָעִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְנִשְׁמָתֵנוּ וּרְצוֹנֵנוּ. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְעַצְמֵנוּ עַד מַה הִשְׁתַּלְּטוּ חַיֵּי הַנֵּכָר בְּנִשְׁמָתֵנוּ, עַד כִּי מְנַהֲגִים הֵם בְּחֶבֶל אֶת רְצוֹנֵנוּ, אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְיוֹצְרִים אֲפִלּוּ בִּתְחוּמֵי יְצִירָתֵנוּ, כְּאִלּוּ אָנוּ לֹא אֲנַחְנוּ, כְּאִלּוּ הֶחֱלִיפוּנוּ בַאֲחֵרִים. כָּל־כַּךְ מָצוּי בְתוֹכֵנוּ אוֹתוֹ מִין בֶּן־אָדָם, אֲשֶׁר לְפִי פַרְצוּפוֹ הָרוּחָנִי הֲרֵי הוּא לִכְאוֹרָה כֻּלּוֹ מִשֶּׁלָּנוּ, נִין וְנֶכֶד לְיִשְׂרָאֵל עַתִּיק־יוֹמִין, וְאוּלָם כְּעֵין גִּלְגּוּל מְכֻנָּס בְּתוֹכוֹ, גִּלְגּוּל חַיֵּי נֵכָר וּמַחְשָׁבוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת נָכְרִיּוֹת. גִּלְגּוּל זֶה מְדַבֵּר מִתּוֹךְ גְּרוֹן הָאִישׁ, חַי וּפוֹעֵל בִּמְקוֹמוֹ, וּבָהּ בַּשָּׁעָה סוֹבֵר אוֹתוֹ אִישׁ בִּרְצִינוּת, כִּי הוּא הוּא הַמְדַבֵּר וְהָעוֹשֶׂה.

(מכתבים מא"י ב)

מַצָּבֵנוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי, שׁוֹנֶה בְהֶחְלֵט מִמַּצַּב כָּל הָאֻמּוֹת, לֹא רַק הַגְּדוֹלוֹת, כִּי אִם גַּם הַקְּטַנּוֹת, הַקְּטַנּוֹת גַּם מִמֶּנּוּ, לֹא רַק הָעוֹמְדוֹת בִּרְשׁוּת עַצְמָן, כִּי אִם גַּם הַמְשֻׁעְבָּדוֹת, כִּי אֵין אֻמָּה בָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִמֶּנָּהּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַקִּישׁ מִמֶּנָּהּ עַל עַצְמֵנוּ. מַצָּב מְיֻחָד בְּהֶחְלֵט, מַצָּב שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ. אֶת הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַגְּלוּיָה, הַדּוֹקֶרֶת־אֶת־הָעֵינַיִם הַזֹּאת אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִשְׁכּוֹחַ בְשָׁנִים כְּתִקּוּנָן. וּמִכַּאן – הַשְׁקָפָתֵנוּ עַל חַיֵּינוּ אָנוּ כְעַל חֵלֶק קָטָן בִּלְתִּי־חָשׁוּב מֵחַיֵּיהֶם הָרְחָבִים מִנִּי־יָם שֶׁל אֲחֵרִים, אֲשֶׁר בְּהַשְׁבָּחָתָם כְּלוּלָה מִמֵּילָא גַּם הַשְׁבָּחַת חַיֵּינוּ אָנוּ. מִכַּאן – הִתְמַכְּרוּתֵנוּ לְעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מֵאֲשֶׁר לְעִנְיְנֵינוּ אָנוּ. מִכַּאן – בַּקָּשַׁת דֶּרֶךְ חַיֵּינוּ אָנוּ, אֲפִלּוּ בְמָקוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ מְעִזִּים לְבַקֵּשׁ חַיִּים לְעַצְמֵנוּ, דַּוְקָא עַל־פִּי דֶרֶךְ חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים.

(הערכת עצמנו ג)

אִם חַיִּים כָּל־כַּךְ עֲשִׁירִים בִּטְרָגִיּוּת עֲמֻקָּה כְחַיֵּינוּ לֹא הִתְעַמְּקוּ, לֹא נֶעֶזְרוּ בְשֶׁפַע הַחַיִּים שֶׁהָשְׁפַּע עָלֵינוּ מִבַּחוּץ, לֹא הֶעֱמִיקוּ אֶת הַלְּבָבוֹת, לֹא הֶעֱמִיקוּ אֶת רוּחֵנוּ הַלְּאֻמִּית בְּמִדָּה שֶׁאֵין־דֻּגְמָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֵין דֻּגְמָה לְעֹמֶק הַטְּרָגִיּוּת שֶׁבְּחַיֵּינוּ; אִם אַחֲרֵי שֶׁהֶחֱזַקְנוּ מַעֲמָד בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה בִתְנָאִים כָּל־כַּךְ נוֹרָאִים לֹא קָמָה בָנוּ רוּחַ, כְּשֶׁבָּאָה שָׁעָה שֶׁל חֵרוּת יִחוּסִית, לְהַגְדִּיל וּלְהַאְדִּיר אֶת כֹּחַ רוּחֵנוּ אָנוּ וַנִפֹּל מְלֹא קוֹמָתֵנוּ אַרְצָה לִפְנֵי רוּחָם שֶׁל אֲחֵרִים; אִם סִפְרוּתֵנוּ לֹא יָדְעָה לִמְצֹא לְאוֹרָהּ שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה הַחֲדָשָׁה אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בְּצַעֲרֵנוּ הַלְּאֻמִּי, לֹא יָדְעָה לְמַמֵּשׁ וּלְפַרְנֵס אֶת הַרְכוּשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה בְכָל סְפֵרוֹת הַחַיִּים וּלְהִתְפַּרְנֵס עַל יָדוֹ בִרְחָבָה וּבְעֹשֶׁר שֶׁאֵין־דֻּגְמָתָם; אִם הַטּוֹן הַיְסוֹדִי בְחַיֵּינוּ הַלְּאֻמִּיִּים הוּא קַטְנוּת, שִׁטְחִיּוּת, תִּפְלוּת, וּבְסַפְרוּתֵנוּ – עֲנִיּוּת, כִּי עַתָּה צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לַפָּחוֹת לִרְאוֹת, כִּי לֹא הַרְבֵּה אוֹר וְחַיִּים אֲמִתִּיִּים הֵבִיאָה לָנוּ כְנִיסָתֵנוּ הַבְּהוּלָה לְעוֹלָמָם הַגָּדוֹל שֶׁל אֲחֵרִים.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

מֵעֵת שֶׁהִכַּרְנוּ מִקָּרוֹב אֶת הָאֲחֵרִים, אֶת חַיֵּי הָאֲחֵרִים, אֶת מַחֲשֶׁבֶת הָאֲחֵרִים, אֶת יְצִירַת הָאֲחֵרִים, רַבָּה בְמַחֲנֵנוּ הַהִתְאוֹנְנוּת עַל סֵבֶל הַיְרֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ. כְּבֵדָה, קָשָׁה, מְעִיקָה, פּוֹגֶמֶת בַּגּוּף וּבָרוּחַ, מְטִילָה מוּם בְּקָדְשֵׁי הַחַיִּים – הַיְרֻשָּׁה בַת־רוּחֵנוּ. אֲבָל הַמַּרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ אֶת סֵבֶל הַיְרֻשָּׁה בַת־רוּחַ אֲחֵרִים? מִתְלַבֶּשֶׁת הִיא הַיְרֻשָּׁה הַהִיא בְכַמָּה לְבוּשִׁין דִּי־נוּר867, בִּלְבוּשׁ תּוֹרוֹת וְאִידֵאָלִים אֱנוֹשִׁיִּים גְּדוֹלִים, בִּלְבוּשׁ הַרְגָּשׁוֹת נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד הַתּהוֹם, לְעִתִּים לֹא־רְחוֹקוֹת בִּלְבוּשׁ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה, וּלְעִתִּים עוֹד יוֹתֵר קְרוֹבוֹת בִּלְבוּשׁ אֱמֶת הֶגְיוֹנִית, הַמַּכְרִיחָה אוֹתָנוּ לַחֲשֹׁב, כִּי לֹא הִיא, הַיְרֻשָּׁה הַזָּרָה, הִיא הַמְעִיקָה עַל הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם לְהֵפֶךְ, הָ“אֲנִי” שֶׁלָּנוּ מֵעִיק עַל כָּל מַחֲשָׁבָה חַיָָּה, עַל כָּל הַרְגָּשָׁה חַיָּה – עַל כָּל חַיִּים.

(הקונגרס א)

זוֹ דַרְכֵּנוּ תָמִיד: אִם יֵשׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אֶצְלֵנוּ אֵי־אֵלֶּה מַטְבֵּעוֹת מְחוּקוֹת, מִיָּד אָנוּ נְכוֹנִים לְוַתֵּר עַל כָּל רְכוּשֵׁנוּ בִמְחִיר מַטְבֵּעוֹת זָרוֹת חֲדָשׁוֹת, עַל פִּתְחֵי בֻּרְסוֹת זְעִירוֹת, וְלוּ גַם אֲפִלּוּ עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל בֻּרְסוֹת מְפֹאָרוֹת.

(מכתבים מא"י ב)

מַה־פֶּלֶא, כִּי אֵין בְּקִרְבֵּנוּ חוֹזִים מִשֶּׁלָּנוּ? הֲיֵשׁ מָקוֹם לִמְקוֹרִיּוּת חוֹזִית, בַּאֲשֶׁר אֵין בִּפְנִים אֶלָּא שְׁלִילָה, וְכָל חִיּוּב קָטָן וְגָדוֹל בָּא מִבַּחוּץ, יוֹתֵר נָכוֹן, בַּאֲשֶׁר גַּם הַחִיּוּב גַּם הַשְּׁלִילָה בָאִים מִבַּחוּץ? הֲיֵשׁ קַרְקַע לִצְמִיחַת חוֹזִים, בִּמְקוֹם שֶׁהָעַצְמוּת הַלְּאֻמִּית, הַקַּרְקַע הָעַצְמִית שֶׁל כָּל מְקוֹרִיּוּת חוֹזִית, לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ נֶעֱבֶדֶת וְאֵינָהּ נִזְרַעַת, אֶלָּא שֶׁהַיַּחַס אֵלֶיהָ הוּא כָּל־כַּךְ רָחוֹק וְזָר, עַד שֶׁלְּאַחֲרוֹנָה הֵבִיא לִידֵי הַכָּרַת הַצֹרֶךְ לְהַחֲלִיפָהּ בְּאַחֶרֶת, טוֹבָה מִמֶּנָּהּ? הֲיֵשׁ מָקוֹם לִמְקוֹרִיּוּת חוֹזִית בָּ“אֲנִי” שֶׁאֵינוֹ “אֲנִי” שֶׁאֵינוֹ מַכִִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא בַהֹוֶה וְלֹא בְכָל רִגְעֵי חַיָּיו, מִיּוֹם דַּעְתּוֹ אֶת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבִּזְמַנִּים שׁוֹנִים בְּחַיָּיו הָיְתָה צוּרָתוֹ שׁוֹנָה וְאַחֶרֶת מִמַּה שֶׁהִיא עַתָּה? וּמַה־פֶּלֶא, כִּי כָל עוֹלָמֵנוּ נֶהְפָּךְ בְּאֶפֶס־יָד, מִבְּלִי לְהוֹלִיד שׁוּם הִתְפַּרְצוּת וֻלְקָנִית, מִבְּלִי לְשַׁחְרֵר שׁוּם כֹּחַ עֲנָקִי תְהוֹמִי, מִבְּלִי לְהוֹלִיד שׁוּם אוֹר חָדָשׁ, אֱנוֹשִׁי, עוֹלָמִי!

(הערכת עצמנו ג)

“לֹא הָיִיתִי מִצְטַעֵר כְּלָל לוּ הָיָה עַמֵּנוּ נִטְמַע בְּקֶרֶב יֶתֶר הָעַמִּים וְעוֹבֵר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם” – הִנֵּה אַחַד הַבִּטּוּיִּים לְאוֹתוֹ הַפְּרִי הֶחָדָשׁ שֶׁצָּמַח בְּנִשְׁמָתֵנוּ הַלְּאֻמִּית בִּמְקוֹם הָ“אַתָּה בְחַרְתָּנוּ” הַפִּרְאִי שֶׁלָּנוּ, בִּמְקוֹם חֵפֶץ הַקִיּוּם הַלְּאֻמִּי שֶׁלָּנוּ, הַחַי, הָעַקְשָׁנִי, הַתַּקִּיף, הָאֵיתָן. זְכוּת קִיּוּמֵנוּ אוֹ כֹחַ קִיּוּמֵנוּ הַלְּאֻמִּי הוּא בִשְׁלִילָה, בַּשְׁלִילָה הַמַּעֲשִׂית, הַמְצִיאוּתִית, בַּאֲשֶׁר אֵין עַמֵּנוּ בִכְלָלוֹ יָכוֹל לְהִתְבּוֹלֵל וּלְהִטָּמַע לְגַמְרֵי. סָמִי868 מִכַּאן חִיּוּב, עַצְמוּת מְיֻחֶדֶת, מְקוֹרִית, חַיָּה וְנִלְחֶמֶת בְּכָל כֹּחַ אֵיתָנִים שֶׁל “אֲנִי” חַי עַל קִיּוּמָהּ וְעַל זְכוּתָהּ לָבוֹא לִידֵי גִלּוּי בְצוּרָתָהּ הָעַצְמִית וְעַל פִּי דַרְכָּהּ הַמְיֻחֶדֶת לָהּ – מָאן דְּכַר שְׁמֵיהּ869 !

(לזכרון ד)

אֵין הַיְּהודִי שֶׁבָּנוּ עוֹמֵד עַל נַפְשׁוֹ וְאֵין הָאָדָם שֶׁבָּנוּ תוֹבֵעַ אֶת עֶלְבּוֹנוֹ מִמֶּנּוּ. אֵין כָּל דְּמֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הָאֻמָּה לִרְבָבוֹת וּלְמֵאוֹת אֲלָפִים, צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק נִשְׁמָתֵנוּ עַל עִוּוּת־הַדִּין שֶׁאֵין־דֻּגְמָתוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם וּבְרוּחָם שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ עִם נְשִׁימָתָם הָאַחֲרוֹנָה, וְעַל הֶעָוֶל הַנּוֹרָא, שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לָהֶם בְּבַזְבֵּזְנוּ בְקַלּוּת־דַּעַת מֵאֵין־כָּמוֹהָ אֶת הוֹנָם הַגָּדוֹל, שֶׁעָלָה לָהֶם בְּדָמִים כָּל־כַּךְ מְרֻבִּים.

(על הדברים הנוראים א)

הַמּוּסָר הַלְּאֻמִּי, הָאִידֵאָלִים הַמְּקוֹרִיִּים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, הַיַּהֲדוּת בִּכְלָל, הָרוּחַ הַלְּאֻמִּית, כָּל־כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הָעַצְמוּת, מִן הַמְּקוֹרִיּוּת, מִן הַיִּחוּד הַלְּאֻמִּי – כָָּל זֶה הוֹלֵךְ וּמִטַּשְׁטֵשׁ וְנִמְחָק בְּשֵׁם הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית, בְּשֵׁם הַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן, בְּשֵׁם הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה. אִידֵאָלֵנוּ הָעֶלְיוֹן עַתָּה הוּא “רֹאשׁ שֶׁל גּוֹי”, וְהָעִקָּר נֶפֶשׁ שֶׁל גּוֹי, עַד שֶׁהַמְהַדְּרִין־מִן הַמְהַדְּרִין דּוֹרְשִׁים בְּפַשְׁטוּת, כִּי אֲנַחְנוּ נִמְחַק מִנִּשְׁמוֹתֵינוּ כָל זֵכֶר שֶׁל יַהֲדוּת, שֶׁל עַצְמוּת, וְנִהְיֶה לְגַמְרִי אֲחֵרִים, וְכָל זֶה אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת מְאַשְּׁרֵינו־בְדֶרֶךְ־טוֹבִים אֵלֶּה מִדְּאֹג לְקִיּוּם הָאֻמָּה, מִדַּבֵּר עַל אֹדוֹת לְאֻמִּיּוּת יְהוּדִית, עַל אֹדוֹת סִפְרוּת לְאֻמִּית, עַל אֹדֹות חִנּוּךְ לְאֻמִּי וְכַדּוֹמֶה. וְאַתָּה עוֹמֵד וְתוֹהֶה: מַה הִיא אֵפוֹא הַלְּאֻמִּיּוּת הַמְזֻקָּקָה הַזֹּאת, הַמְזֻקָָּקָה מִכָּל עַצְמוּת לְאֻמִּית, מִכָּל נְשָׁמָה לְאֻמִּית חַיָּה? אוֹ מַה נִּשְׁאַר בָּהּ מִשֶּׁלָּנוּ, מֵעַצְמוּתֵנוּ, מֵעַצְמֵנוּ? וְלָמָּה לָנוּ כָל הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁל לְאֻמִּיּוּת בְּלִי תֹּכֶן, בְּלִי עַצְמוּת, בְּלִי מְקוֹרִיּוּת, בְּלִי רוּחַ חַיִּים, בְּלִי כְלוּם? לָמָּה לֹא בְפַשְׁטוּת הִתְבּוֹלְלוּת?

(חשבוננו עם עצמנו ג)

עוֹלָם שָׁלֵם870 חָרַב

עָלֵינוּ, עוֹלָם גָּדוֹל. וְאֵיךְ חָרַב! הַאִם אֲנַחְנוּ בְעַצְמֵנוּ הֶחֱרַבְנוּ אֶת עוֹלָמֵנוּ מִתּוֹכֵנוּ עַל מְנַת לִבְרֹא עַל חָרְבוֹתָיו עוֹלָם אַחֵר, חֶדָשׁ, כְּדֶרֶךְ כָּל מַחֲרִיבִים וְצָרִים? רוּחַ מִן הַחוּץ871 בָּאָה וְהָפְכָה אֶת עוֹלָמֵנוּ וְהֶחֱרִיבָה אוֹתוֹ עַד הַיְסוֹד. וַאֲנַחְנוּ? אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ אֶת הַדִּין בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ כִגְזֵרַת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתֶיהָ וְאֵין לְבַקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים בִּגְזֵרוֹתֶיהָ וְאֵין אֲפִלּוּ לְהִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל רֹעַ הַגְּזֵרָה. הַחֻרְבָּן לֹא הִרְעִישׁ אוֹתָנוּ, לֹא הֵבִיא אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִידֵי הִתְפַּרְצוּת פִּרְאִית סְטִיכִית, לִידֵי הִתְנַפְּלוּת לְתוֹךְ הַתְּהוֹם אוֹ לִידֵי טִיסוֹת קוֹמֵטִיּוֹת מְסֻכָּנוֹת, לִידֵי מַעֲשֶׂה גְבוּרָה שֶׁל מִתְיָאֵשׁ. אֲפִלּוּ לֹא בִקַּשְׁנוּ הַרְבֵּה בְתוֹךְ הֶחֳרָבוֹת, אוּלַי נִמְצָא שָׁם אֵיזוֹ חֶמְדָּה גְנוּזָה, אֵיזֶה כֹחַ נֶעְלָם, אֵיזֶה אוֹר גָּנוּז, אֲשֶׁר יִתֵּן לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לָשׁוּב וְלִבְרֹא לָנוּ עוֹלָם מִשֶּׁלָּנוּ. אֲפִלּוּ טְרַגֶּדְיָה שֶׁל חֻרְבַּן עוֹלָם לֹא נִשְׁאֲרָה בְלִבֵּנוּ, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנּוֹתֵן מַחֲזֶה שֶׁל מַהְפֵּכָה קוֹסְמִית לֹא נָתַן לָנוּ. בְּדֶרֶךְ פְשׁוּטָה וּרְגִילָה, מִתְּחִלָּה בְפָנִים אוּלַי קְצָת עֲצוּבִים, אֲבָל בְּרוּחַ לֹא מְדֻכָּאָה בְיוֹתֵר, וּלְבַסּוֹף בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן, בְּהַצְדָּקַת הַדִּין עַל הַחֻרְבָּן, בְּגִילָה, רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה נִכְנַסְנוּ לְעוֹלָמָם הַגָּדוֹל וְהַמָּלֵא אוֹר שֶׁל אֲחֵרִים.

(הערכת עצמנו ג)

וּבְכֵן נִסְתַּם הַגּוֹלֵל עַל הֶעָבָר, אֵין גֶּשֶׁר וְאֵין קֶשֶׁר בֵּין הֶעָבָר וּבֵין הַהֹוֶה, וְאֵין צֹרֶךְ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי כֵן אַתָּה מוֹצֵא אֵצֶל הָאֲחֵרִים. אֲבָל אֵצֶל הָאֲחֵרִים הֲלֹא יֵשׁ אוֹתוֹ דָבָר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חַיִּים, חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם, חַיִּים עַצְמִיִּים – וּמַה יֵשׁ לָנוּ מִשֶּׁלָּנוּ מִלְּבַד הֶעָבָר וּמִלְבַד אוֹתוֹ הַהִפְּנוֹז הַחַי בְנִשְׁמָתֵנוּ מִן הֶעָבָר? וְאִם עִם הֶעָבָר גָּמַרְנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵינוּ בְאֹפֶן כָּל־כַּךְ מֻצְלָח, לָמָּה לֹא עוֹד מְעַט הַכָּרָה עֶלְיוֹנָה וְעוֹד מְעַט אֹמֶץ לֵב, וְהָעִקָּר, לָמָּה לֹא עוֹד מְעַט עִקְבִיּוּת, לָמָּה לֹא נִסְתֹּם הַגּוֹלֵל עַל אוֹתוֹ הַהִפְּנוֹז מִן הֶעָבָר, עַל הַיַּהֲדוּת? לָמָּה לֹא הִתְבּוֹלְלוּת?

(הערכת עצמנו ג)

כַּךְ הוּא גוֹרָלֵנוּ. הָיוּ יָמִים בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ כְלוּאִים בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת, שֶׁחָיִינוּ רַק בֶּעָבָר. הַחַיִּים שֶׁל הַהֹוֶה כִמְעַט שֶׁלֹּא יְדַעְנוּם. דּוֹמִים הָיִינוּ לְגוּף חָנוּט הַמִּתְקַיֵּם רַק בְּכֹחַ הַחֲנִיטָה שֶׁל הֶעָבָר וְהַשָּׁמוּר בִּשְׁבִיל הַחַיִּים שֶׁל הֶעָתִיד. אוּלָם כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשָּׁעָה872 לְהִתְעוֹרֵר, לֹא בָאָה הַהִתְעוֹרְרוּת מִבִּפְנִים, כִּי רוּחַ מִבַּחוּץ הִתְפַּרְצָה אֶל הַגּוּף הֶחָנוּט וְאֶל תּוֹכוֹ. הַגּוּף הֶחָנוּט הִתְחִיל מִתְעוֹרֵר, אֲבָל גַּם מִתְפּוֹרֵר. “אוֹר!” – קָרָאנוּ כָל הַיּוֹם, וְאֶת הָאוֹר רָאִינוּ בַחוּץ. הָאוֹר הַגָּנוּז בִּפְנִים873 הָיָה לְצְחוֹק בְּעֵינֵינוּ, דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, כִּי לֹא הָיָה לָנוּ דֵי אֹמֶץ אוֹ לֹא מָצָאנוּ כָל צֹרֶךְ לָרֶדֶת לְסוֹף עֹמֶק נִשְׁמָתֵנוּ הָעֲלוּבָה וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ. בַּחוּץ רָאִינוּ מַדָּע, אָמָּנוּת, מַחֲשָׁבָה, יְצִירָה, אִידֵאָלִים. וּבִפְנִים – מָה רוֹאֶה בְעַצְמוֹ בַעַל עַצְמוּת עֲמֻקָּה וּמְקוֹרִית, כַּבִּירָה וַעֲשִׁירָה, שֶׁלֹּא בָאָה לִידֵי גִלּוּי? לַבִּירִנְטִים874 שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, תְּהוֹמוֹת נוֹרָאוֹת, סְעָרוֹת וּזְוָעוֹת, דִּמְדּוּמֵי־מַחֲשָׁבָה וּפִרְכּוּסֵי־רֶגֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם דִּמְיוֹן כְּלָל לְכָל הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָשׁ, הִתְנַגְּדוּת פְּנִימִית, שֶׁאֵין לָהּ לִכְאוֹרָה כָל יְסוֹד, לְהַרְבֵּה וַדָּאִיּוֹת וּלְהַרְבֵּה נִשְׂגָּבוֹת, עַקְשָׁנוּת מַגִּיעָה עַד לִשְׁרִירוּת לֵב בְּבַקָּשַׁת מַה שֶּׁמִּשְׁתַּקֵּף בְּנִשְׁמָתוֹ בְתוֹר אֱמֶת וּמַה שֶּׁעַל פִּי הָאֱמֶת אֵינוֹ לֹא אֶפְשָׁרִי וְלֹא הֶגְיוֹנִי – אוֹר וְחֹשֶׁךְ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה, תֹּהוּ־וָבֹהוּ נַפְשִׁי. וַנֵּלֵךְ אַחֲרֵי הָ“אוֹר”. קִבַּלְנוּ דֵעוֹת, אִידֵאָלִים, יֹפִי, שִׁירָה, אָמָּנוּת – וַנִּתֵּן אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶת עַצְמוּתֵנוּ. וְלֹא בְפַעַם אַחַת, וְלֹא בְהַכָּרָה בְרוּרָה. בְּלִיטָה אַחַר בְּלִיטָה לִטַּשְׁנוּ בְנִשְׁמָתֵנוּ הַפִּרְאִית וְהַחֲשׁוּכָה אוֹ הָעֲקֻמָּה וְהַלְּקוּיָה, קַו אַחַר קַו טִשְׁטַשְׁנוּ בְצוּרָתֵנוּ הַזָּרָה וְהַמְשֻׁנָּה. אַף דֵּעָה אַחַת חֲדָשָׁה, מְקוֹרִית, לַפָּחוֹת בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהָיְתָה חֲדָשָׁה וּמְקוֹרִית, לְמָשָׁל, הַחֲסִידוּת, שֶׁנּוֹלְדָה לָנוּ בְתוֹךְ הַחוֹמוֹת, לֹא מָצָאנוּ בְּבֵית גְּנָזֵינוּ. הַכֹּל מִשֶּׁל אֲחֵרִים, אִם בִּמְקוֹרוֹ אוֹ בְתַרְגּוּם לְרוּחֵנוּ, עִם חִדּוּשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ, עִם “נֹפֶךְ” מִשֶּׁלָּנוּ. לָזֶה קָרָאנוּ הַשְׂכָּלָה, לָזֶה קוֹרְאִים סִפְרוּת, תַּרְבּוּת. הִרְגַּשְׁנוּ אָמְנָם לְעִתִּים רֵיקָנוּת, לְעִתִּים אֲפִלּוּ רֵיקָנוּת נוֹרָאָה, אֲבָל לֹא שַׂמְנוּ לֵב. עַד שֶׁקָּמוּ בָנִים שֶׁהָלְכוּ בְדֶרֶךְ זוֹ עַד קִצָּהּ וַיִפְנוּ לָנוּ עֹרֶף. אָז נִבְהַלְנוּ, וּכְנִדְהָמִים וְנוֹאָשִׁים הִתְהַלַּכְנוּ לְבַקֵּשׁ בַּחֲרָדָה אֶת עַצְמוּתֵנוּ, אֶת “מַהוּת הַיַּהֲדוּת”. אָמְנָם קָדְמָה רְפוּאָה לַמַּכָּה: רַעְיוֹן הַתְּחִיָּה בְאֶרֶץ אָבוֹת, אֲבָל גַּם זֶה הָיָה יוֹתֵר תַּרְגּוּם מֵרַעְיוֹן הַלְּאֻמִּיּוּת אֵצֶל אֲחֵרִים, אוֹ פְרִי דְחִיפוּת מִן הַחוּץ, מֵאֲשֶׁר פְּרִי עַצְמוּתֵנוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרָה. כֵּן גַּם פֹּה לֹא מָצָאנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ. הִתְרַחַקְנוּ לָלֶכֶת לְצַד שֶׁכֶּנֶגֶד. תְּחִיָּה, אָמַרְנוּ, הֲרֵי זוֹ תְשׁוּבָה אֶל הֶעָבָר, אֶל הַיַּהֲדוּת. בִּקַּשְׁנוּ אֶת הַיַּהֲדוּת875 וְלֹא בִקַּשְׁנוּ אֶת הַיְּהוּדִי הֶחָי. בִּקַּשְׁנוּ יַהֲדוּת מְחֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲחֵרִים, וּמִמֵּילָא הָיוּ הָרַבִּים מְבַקְשִׁים רוּחַ אֲחֵרִים בִּלְבוּשׁ יְהוּדִי, וְלֹא בִקַּשְׁנוּ לְהָבִיא לִידֵי גִלּוּיָהּ הַמְיֻחָד אֶת הָרוּחַ הַחַיָּה בְקִרְבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאֵין בְּרוּחַ הַחַיִּים שֶׁל הֶעָבָר וְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁאֵין בְּרוּחַ הַחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים.

(הקונגרס א)

אֲבוֹתֵינוּ אַנְשֵׁי הַדּוֹרוֹת שֶׁקִּדְּמוּנוּ אָצְרוּ הַשְׁקָפַת־עוֹלָם לְאֻמִּית מִשֶּׁלָּהֶם, הֵם נִהֲלוּ חֶשְׁבּוֹן לְאֻמִּי עַצְמִי אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטֶּבַע: הֵם חָיוּ בְתוֹךְ עוֹלַם הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ. עוֹלָם זֶה הָיָה חַד־צְדָדִי, בָּלָה מֵרֹב שָׁנִים, תְּחוּמָיו הָיוּ צָרִים, וְאוּלָם יְסוֹדוֹת זָרִים לֹא הִתְעָרְבוּ בוֹ. זֶה הָיָה עוֹלָם לְאֻמִּי עַצְמִי, שֶׁבּוֹ מָצָא לוֹ כָל פְּרָט וּפְרָט אֶת הַמָּקוֹם הַמְיֻחָד לו. זֶה הָיָה סֵפֶר־חֶשְׁבּוֹנוֹת לְאֻמִּי, שֶׁבּוֹ יֻחַד דַּף קָבוּעַ לְכָל יָחִיד וְיָחִיד. זֹאת הָיְתָה הַתּוֹרָה הַלְּאֻמִּית, שֶׁאִישׁ וְאִישׁ יָדַע בָּהּ אֶת פְּסוּקוֹ. וְאָמְנָם, לֹא לְחִנָּם כֹּה הֶעֱמִיקוּ לָחוּשׁ בְּכָל הַשְׁפָּעָה קַלָּה מִן הַחוּץ. לֹא כֵן אָנוּ הַיְּהוּדִים דְּהָאִידְנָא876. מֵחוֹף אֶחָד רָחַקְנוּ וְעַד הַשֵּׁנִי לֹא בָאנוּ. בְּעוֹלָם בּוֹ הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אֵין אָנוּ מֻכְשָׁרִים עוֹד לִחְיוֹת, אֶת הַחֶשְׁבּוֹן עִם הַחַיִּים וְהַטֶּבַע אֲשֶׁר נִהֲלוּ הֵם לֹא נוּכַל עוֹד לְנַהֵל. יַחֲסֵנוּ אֶל הַחַיִּים וְהַטֶּבַע הִתְפַּתֵּחַ וְעָלָה יַחַד עִם הִתְפַּתְחוּת רוּחֵנוּ, עִם עֲלִיַת הָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית בִּכְלָל. וְאוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן הַיָּשָׁן נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּשֶּׁעָמַד. אוּלָם חֶשְׁבּוֹן חָדָשׁ מִשֶּׁלָּנוּ אֵין אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָנוּ חַיִּים מִשֶּׁלָּנוּ, אֵין לָנוּ קַרְקַע וְטֶבַע מִשֶּׁלָּנוּ, מָקוֹם אֲשֶׁר יִוָּצֵר שָׁם הַחֶשְׁבּוֹן הֶחָדָשׁ. סְבוּכִים אָנוּ וּמְסֻבָּכִים בְּתוֹךְ חֶשְׁבּוֹנוֹת זָרִים, מְשׁוֹטְטִים אָנוּ בְעוֹלְמוֹת־נֵכָר לְלֹא שָׁרָשִׁים, לְלֹא יְכֹלֶת לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. עַל כֵּן לֹא נֵדַע מִי אָנוּ וּמַה מְקוֹמֵנוּ בָעוֹלָם.

(מכתבים מא"י ב)

הַדָּת, הַתּוֹרָה, יִחוּסָן שֶׁל אֵלֶּה אֶל הַחַיִּים וְאֶל הַשְּׁאֵלוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת, הָאָדָם, הַיְּהוּדִי, הַגָּלוּת וְתִקְוַת הַגְּאֻלָּה – כָּל אֵלֶּה פִרְנְסוּ אֶת הַנֶֶפֶשׁ הַצְּעִירָה הַמַּרְגִּישָׁה וְהַחוֹשֶׁבֶת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, פִּרְנְסוּ אָמְנָם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, אֲבָל מִשֶּׁלָּהּ פִּרְנְסוּהָ, וְלִפְעָמִים מִשֶּׁלָּהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִשֶּׁלָּהֶם. וְכַאֲשֶׁר נִפְגְּשָׁה נֶפֶשׁ כָּזֹאת אַחֲרֵי כֵן בְּעוֹלָם אַחֵר שׁוֹנֶה מֵעוֹלָמָהּ הִיא וְסוֹתֵר הַרְבֵּה מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בְּעוֹלָמָהּ, הִתְחוֹלְלָה אָמְנָם בְּקִרְבָּהּ מִלְחָמָה עֲצוּמָה, קָשָׁה, שֶׁהֵבִיאָה לִפְעָמִים לִידֵי מַהְפֵּכָה שְׁלֵמָה, אֲבָל הַמִּלְחָמָה הֵבִיאָה לָאַחֲרוֹנָה רַק לִידֵי כִבּוּשִׁים חֲדָשִׁים, וְהַמַּהְפֵּכָה, כְּכָל הִתְפַּרְצוּת וֻלְקָנִית, בָּאָה מִתּוֹךּ הַתְּהוֹם, וְהָיָה בָהּ הַרְבֵּה מִבִּרְכוֹת תְּהוֹם. לֹא כֵן הַצָּעִיר בֶּן הַדּוֹר הֶחָדָשׁ. אֲפִלּוּ אִם הוּא קִבֵּל אוֹתוֹ הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבֵּל בֶּן הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים וְלָמַד אוֹתָם הַסְּפָרִים, אֲבָל הָעוֹלָם כְּבָר אַחֵר, הַסְּבִיבָה אַחֶרֶת, הַחַיִּים אֲחֵרִים, הָאַטְמוֹסְפֵרָה אַחֶרֶת. וַאֲפִלּוּ הָאָבוֹת הַחֲרֵדִים אֲחֵרִים. עוֹלָמֵנוּ הַלְּאֻמִּי כְּבָר לֹא לָקַח אֶת כָּל נַפְשׁוֹ, אֶת כָּל רִגְשׁוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו, לֹא בְצַלְמוֹ נִבְרָא עוֹלָמוֹ, לֹא רוּחֵנוּ הַלְּאֻמִּית יָצְרָה אֶת רוּחוֹ, לֹא הִיא הָיְתָה הַמְיַלֶּדֶת שֶׁל הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ. וּלְעֻמַּת זֶה הִנֵּה הוּא מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא לְפָנָיו מִן הַמּוּכָן, בְּלִי יְגִיעַת בָּשָׂר וְנֶפֶשׁ יְתֵרָה, עוֹלָם שָׁלֵם וּמָלֵא אוֹר. וְהָאוֹר בְּיַחַד כַּמּוּבָן עִם הַצְּלָלִים, נִקְלַט בְּנַפְשׁוֹ בְיֶתֶר עֹמֶק מִמַּה שֶׁיָּכוֹל לְהִקָּלֵט בְּנֶפֶשׁ בֶּן הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, כִּי מְמַלֵּא הוּא אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים, הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים קֹדֶם אוֹר מֵעוֹלָם אַחֵר, מֵעוֹלָם הָעַצְמִי שֶׁלָּהֶם.

(הערכת עצמנו ג)

חַיֵּינוּ הַלְּאֻמִּיִּים פּוֹשְׁטִים אֶת צוּרָתָם הַיְשָׁנָה – אֶת זֶה הַכֹּל רוֹאִים, רוֹאִים אֲפִלּוּ כִרְאוֹת יְצִיאָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. אֲבָל אֵיזוֹ צוּרָה יְקַבְּלוּ חַיֵּינוּ לַאַחֲרוֹנָה, וְאִם בִּכְלָל יְקַבְּלוּ צוּרָה לְאֻמִּית עַצְמִית וּבְטוּחָה לַפָּחוֹת כָּרִאשׁוֹנָה – אֶת זֶה אֵין לִרְאוֹת כְּלָל, וְלֹא רַבִּים רוֹצִים לִרְאוֹת. אֲפִיקָם הַמְיֻחָד שֶׁל חַיֵּינוּ בַגָּלוּת, שֶׁהֶחֱזִיק בַּשְּׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁרִית אֶת צוּרָתָם הַלְּאֻמִּית שֶׁל חַיֵּינוּ, אֶת צִבְיוֹנָם הָעַצְמִי, אֶת שִׁטְפָם הַמְיֻחָד, הוֹלֵךְ וְנֶהֱרָס צַעַד אַחַר צָעַד. חַיֵּינוּ בְלִי סָפֵק יֵצְאוּ סוֹף־סוֹף, אִם בִּזְמָן קָרוֹב אוֹ רָחוֹק, לְגַמְרֵי לַמֶּרֶחָב אֲשֶׁר, אִם בְּמוּבָן הַחֵרוּת הָאֲמִתִּית יִהְיֶה מַסְפִּיק אוֹ לֹא – בִּשְׁבִיל לִמְחוֹת כָּלָה אֶת צוּרָתֵנוּ הַלְּאֻמִּית, בִּשְׁבִיל לַעֲקוֹר מִשֹּׁרֶשׁ כָּל זֵכֶר שֶׁל צִבְיוֹנֵנוּ הָעַצְמִי יַסְפִּיק בְּוַדַּאי.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

אָדָם סְתָם אֵין בָּעוֹלָם. יֵשׁ רוּסִים, גֶּרְמָנִים, אַנְגְּלִים, וְכֵן הָלְאָה. וּבְמִדָּה שֶׁיְּהוּדִי הוֹרֵס בְּנַפְשׁוֹ אֶת הַיְסוֹד הַיְּהוּדִי הַטִּבְעִי, הוּא מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ לֹא בִיסוֹד אֱנוֹשִׁי סְתָם, שֶׁאֵינוֹ בַמְּצִיאוּת אֶלָּא בְצוּרָה לְאֻמִּית, כִּי אִם בִּיסוֹד רוּסִי בְרוּסְיָה, גֶּרְמָנִי בְגֶרְמַנְיָה, אַנְגְּלִי בְאַנְגְּלִיָּה וּבַאֲמֵרִיקָה, בִּיסוֹד לְאֻמִּי לֹא־טִבְעִי. זֹאת אוֹמֶרֶת, תַּחַת לִהְיוֹת מְשֻׁבָּח, טִבְעִי, הוּא נַעֲשֶׂה רוּסִי, גֶּרְמָנִי, אַנְגְּלִי גָרוּע, לֹא־טִבְעִי. וְאֵין לְהָבִיא לִסְתּוֹר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ יְהוּדִים מִתְבּוֹלְלִים בַּעֲלֵי־כִשְׁרוֹנוֹת גְּדוֹלִים, כִּי מִי יוּכַל לָדַעַת כַּמָּה הָיוּ אֵלֶּה מַרְוִיחִים, מַרְוִיחִים בְּעִקָּר בְּעֹמֶק נַפְשִׁי וּבִמְעוּף הָרוּחַ, בְּאִי־אֶמְצָעִיּוּת וּבִמְקוֹרִיּוּת, לוּ פִתְּחוּ בְקִרְבָּם אֶת הַיְסוֹד הַיְּהוּדִי תַחַת לְהָרְסוֹ. הַיְּהוּדִי שֶׁבָּנוּ מְצֻמְצָם, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם שֶׁבָּנוּ מְצֻמְצָם, וְלְהָשִׁיב לָאָדָם שֶׁבָּנוּ אֶת הַמֶּרְחָב וְאֶת הַמָּעוּף יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ רַק בִּתְשׁוּבָתֵנוּ אֶל הַטֶּבַע וְאֶל הָעֲבוֹדָה.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

אֲנִי מְבַקֵּשׁ דּוֹר צָעִיר חַי, חַי אֶת עַצְמוֹ וְיוֹדֵעַ לִחְיוֹת אֶת עַצְמוֹ, אֶת עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, הַטִּבְעִית, וְלִצְרֹף בָּהּ, בְּכֹחַ הַחַיִּים שֶׁבָּהּ, אֶת הַבָּרִיא וְהַטִבְעִי מִן הָרָקוּב וְהַכִּעוּר שֶׁעָלוּ בָהּ בְּבֵית־הָעֲבָדִים877 וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְמַעֲלַת עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה, כְּלוֹמֵר לִחְיוֹתָהּ עַד הַמַּעֲלָה שֶׁל עַצְמוּת עֶלְיוֹנָה, וּמִמֵּילָא יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכָּהּ, יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ. וַאֲנִי מוֹצֵא דוֹר מִתְבַּטֵּל, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת עֵרֶךְ עַצְמוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, הַטִּבְעִית, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִחְיוֹת אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ עַצְמוּתוֹ הַטִּבְעִית, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֹפֶן אַחֵר לְכַבֵּד אֲחֵרִים, אֶת עַצְמוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים, אֶת כֹּחַ הַחַיִּים וְהַיְצִירָה שֶׁל אֲחֵרִים וְלִלְמוֹד מֵהֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לִלְמוֹד, אֶלָּא בְהִתְבַּטְּלוֹ לִפְנֵיהֶם הִתְבַּטְּלוּת גְּמוּרָה, בְּבַטְּלוֹ אֶת כָּל עַצְמוּתוֹ, אֶת כָּל כֹּחַ הַחַיִּים וְהַיְצִירָה שֶׁל עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֹפֶן אַחֵר לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא בְשָׁאֳפוֹ לִבְרֹא אֶת עַצְמוֹ בְרִיאָה מְשֻׁנָּה בְצַלְמָם שֶׁל אֲחֵרִים.

(מכתבים תרע"ח ה)


3. חַיִּים מִדַּעַת    🔗

בֶּן עָם חַי יָכֹל לִחְיוֹת בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים878, רַק בְּכֹחַ זֶרֶם הַחַיִּים הַחִיצוֹנִיִּים הַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ לַאֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחוֹ לָלֶכֶת. לֹא כֵן אֲנַחְנוּ. לָנוּ אֵין חַיִּים מִשֶּׁלָּנוּ, מִמְּקוֹרֵנוּ. הַחַיִּים הַחִיצוֹנִיִּים הַנּוֹבְעִים בְּעִקָּרָם מִמְּקוֹרוֹת זָרִים, נוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ לַאֲשֶׁר אֵין רוּחֵנוּ לָלֶכֶת879. אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים, אִם חֲפֵצֵי חַיִּים אֲנַחְנוּ, לִחְיוֹת מִבִּפְנִים880 , לִחְיוֹת מִדַּעַת881, לְשַׁחְרֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד שֶׁלֹֹּא מִדַּעַת882 , הַקָּשֶׁה מִן הַשִּׁעְבּוּד מִדָּעַת.

(הקונגרס א)

לָנוּ אָסוּר לִחְיוֹת חַיִּים רוּחָנִיִּים לְלֹא חֶשְׁבּוֹן, לָנוּ אָסוּר לִחְיוֹת חַיִּים סְתָם, בְּלִי תַכְלִית וִידִיעָה, לְהִנָּשֵׂא כִשְׁאָר עַמִּים בִּזְרָמִים שׁוֹנִים וּבְרוּחוֹת שׁוֹנִים. יַעַן כִּי רוּחוֹת וּזְרָמִים אֵלֶּה לֹא מִשֶּׁלָּנוּ הֵם, לֹא מִתּוֹךְ חַיֵּינוּ הֵם בָּאִים וַעֲלוּלִים הֵם לִסְחוֹף אוֹתָנוּ כְּמוֹ שֶׁהֵם סָחֲפוּ, אָמְנָם, רַבִּים מִתּוֹכֵנוּ לְמָקוֹם אֲשֶׁר בָּאָיו לֹא יָשׁוּבוּ.

(מכתבים מא"י ב)

“עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב”883 – מוֹסֶרֶת לָנוּ תוֹרָתֵנוּ מִפִּי אַחַד הַנְּבִיאִים מִקֶּרֶב הָאֲחֵרִים884 , וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ, אִם בְּרָכָה הִיא זוֹ אוֹ קְלָלָה. אֲבָל כָּךְ אֲנַחְנוּ, כָּךְ וְלֹא אֲחֵרִים. גְּדוֹלָה הַבְּדִידוּת שֶׁל “עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב”, וּגְדוֹלָה וְנוֹרָאָה הַבְּדִידוּת שֶׁל עָם נוֹדֵד נִצְחִי, שֶׁבָּאוּ עָלָיו כְתֻמָּן885 כָּל הָאָלוֹת886 הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹרָתוֹ בְּיַחַד עִם “כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה”887.

(הערכת עצמנו ג)

עָם שֶׁאֵין לוֹ אֶרֶץ וְלֹא לָשׁוֹן לְאֻמִּית, לֹא תַרְבּוּת חַיָּה וְלֹא חַיִּים לְאֻמִּיִּים; עָם אֲשֶׁר אֶת דָּתוֹ חוֹשְׁבִים מְחַנְּכָיו לְחוֹבָה לַהֲרוֹס עַד הַיְסוֹד וְעַל עֲבָרוֹ לִסְתּוֹם אֶת הַגּוֹלֵל888; עָם שֶׁאָפְיוֹ, עֶצֶם עַצְמוּתוֹ, עֶצֶם הָ“אֲנִי” שֶׁלּוֹ, פָּסוּל מִימוֹת עוֹלָם וְעַד עַתָּה וְאֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא בְשִׁנּוּי מֻחְלָט, בְּשִׁנּוּי לָאֹפִי אַלַּא889 אֵירוֹפָּה – מַה נִּשְׁאַר לוֹ לְעָם כָּזֶה מִשֶּׁלּוֹ890 , שֶׁבְּכֹחוֹ לְהַמְשִיךְ אֶת קִיּוּמוֹ בְתוֹר עָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ יִסְבֹּל כָּל כַּךְ הַרְבֵּה?

(הערכת עצמנו ג)

עָם קָטָן וּמְשֻׁעְבָּד, אֲשֶׁר עַמִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים הַמּוֹשְׁלִים בּוֹ בַעֲרִיצוּת מֵאֵין כָּמוֹהָ, הַנּוֹקְמִים בּוֹ שִׁבְעָתַיִם בְּעַד כָּל פֶּשַׁע קָטָן, מוֹצְאִים הֶכְרֵחַ לְהִלָּחֵם בּוֹ כָּל הַיָּמִים בְּאַכְזָרִיּוּת, בְּשִׂנְאָה כְבוּשָׁה, לַחְשׁוֹב עָלָיו כָּל הַיָּמִים מַחֲשָׁבוֹת לְרָעָה, לִבְדּוֹת עָלָיו שְׁקָרִים נוֹרָאִים, עֲלִילוֹת, אֲשֶׁר לְשָׁמְעָן תִּסְמַר שַׂעֲרַת בְּשַׂר אָדָם – עָם כָּזֶה891 בְוַדָּאי כֹּחוֹ גָדוֹל כְּכֹחַ שִׂנְאַת מְשַׂנְּאָיו892 אֵלָיו. בַּחַלָּשׁ, בַּנִּשְׁחָת, בַּנִּבְזֶה בֶּאֱמֶת אֵין מְטַפְּלִים הַרְבֵּה, אוֹתוֹ פּוֹטְרִים בְּחָדָא מַחְתָּא893 וּמְבַטְּלִים כִּלְאַחַר יָד894.

(הקונגרס א)

הַפֻּרְעָנִיּוֹת עִם הַכִּשְׁלוֹנוֹת הֵם לָנוּ הַפַּטִּישׁ הֶחָזָק הֶעָשׂוּי לְחַשֵּׁל אֶת רוּחֵנוּ חִשּׁוּל מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

(מכתבים תרע"ז ה)

חַיִּים מִדַּעַת: מלואים

תַּשׁ895 כֹּחוֹ שֶׁל עֶצֶם הָרָצוֹן לִחְיוֹת, אֵין בָּהּ, בְּרוּחֵנוּ הַלְּאֻמִּית, בַּדּוֹר הַזֶּה תַאֲוַת הַחַיִּים, צִמְאוֹן הַחַיִּים שֶׁל בִּרְיָה חַיָּה, אֵין הָעַקְשָׁנוּת הַסְּטִיכִית שֶׁל חֵפֶץ הַקִּיּוּם דַּוְקָא בְצִבְיוֹן זֶה שֶׁנִּתַּן לָהּ מִתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ, אֵין הַבִּטָּחוֹן הַחִיּוּנִי, הַהֲוָיָתִי, הַקּוֹסְמִי בִזְכוּת קִיּוּמָהּ וְגִדּוּלָהּ שֶׁל עַצְמוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת, בִּזְכוּתָהּ שֶׁל עַצְמוּת זוֹ לִתְפּוֹס מָקוֹם בָּעוֹלָם לָרֹחַב וּלְעֹמֶק, לִקְבּוֹעַ אֶת יַחֲסָהּ הַמְיֻחָד אֶל הָעוֹלָם, אוֹ, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים עַל כְּגוֹן דָּא896, לִבְרֹא לְעַצְמָהּ אֶת עוֹלָמָהּ הַמְיֻחָד, הָעַצְמִי. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין בָּהּ חִיּוּנִיּוּת מְחַיֶּבֶת אֶת עַצְמָהּ חִיּוּב מָחְלָט שֶׁאֵין מָחְלָט מִמֶּנּוּ. חַיִּים אֲנַחְנוּ בַּמּוּבָן הַלְּאֻמִּי בַדּוֹר הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים אוֹ מִכֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין חֵפֶץ לָמוּת אוֹ שֶׁאֵין כֹּחַ לָמוּת, שֶׁאֵין דֵּי אֹמֶץ לָמוּת. חַיִּים אֲנַחְנוּ בְעֶצֶם כְּאִלּוּ בְחַסְדּוֹ שֶׁל מִי־שֶׁהוּא אוֹ בִזְכוּתוֹ שֶׁל מִי־שֶׁהוּא, לְמָשָׁל, בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַמַּרְשָׁה לָנוּ לִחְיוֹת אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ הַמְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִחְיוֹת, אֲבָל, כַמּוּבָן, בִּתְנַאי קוֹדֶם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנַּכָּיר תָּמִיד וְלֹא נִשְׁכַּח אַף לְרֶגַע אֶת כֹּחַ מֶמְשַׁלְתָּהּ הָעֶלְיוֹן הִיא וְשֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּעַ יוֹתֵר מִדַּי בַלְּאֻמִּיּוּת הָעֲלוּלָה לְהַעֲבִירֵנוּ עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעְתָּהּ, עַל דַּעַת הָאֱנוֹשִׁיּוּת.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא בָא לִידֵי יֵאוּשׁ לֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בְנִשְׁמָתוֹ דֵי עֹמֶק בִּשְׁבִיל הַיֵאוּשׁ, כּי אִם מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בוֹ דָבָר יוֹתֵר עָמֹק מִן הַיֵּאוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בוֹ דֵי חַיִּים שֶׁדָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ תָמִיד לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ.

(חשבוננו עם עצמנו ג)


4. הַגָּלוּת וְהַטֶּבַע    🔗

הַמּוֹמֶנְט הַקּוֹסְמִי897 שֶׁבָּעַצְמוּת הַלְאֻמִּית הוּא הֶחָסֵר לָנוּ בְאַרְצוֹת הַגּוֹלָה וְאוֹתוֹ אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה פּוֹעֵל בָּנוּ רַק הַמּוֹמֶנְט הַהִסְטוֹרִי898, הַכּוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ אֶת הַמּוֹמֶנְט הַקּוֹסְמִי, כְּאִלּוּ בְּצוּרָה מְגֻבֶּשֶׁת. הַמּוֹמֶנְט הַהִסְטוֹרִי הוּא הַמְקַיֵּם אוֹתָנוּ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָנוּ לָמוּת, אֲבָל גַּם חַיִּים אֵינוֹ יָכֹל לָתֵת לָנוּ.

(עבודתנו מעתה ב)

גַּם בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה צְרִיכִים הַיְּהוּדִים לִשְׁאוֹף אֶל הָעֲבוֹדָה וְהַטֶּבַע צְרִיכִים לִשְׁאוֹף, כִּי חַיֵּיהֶם יִהְיוּ נוֹצָרִים בִּידֵי עַצְמָם.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)


5. גָּלוּת וּגְאֻלָּה    🔗

הֲלֹא זֶהוּ הָאָסוֹן וְהָעֲלִיבוּת899 שֶׁל מַצָּבֵנוּ הַגָּלוּתִי, שֶׁל תְּלִישׁוּתֵנוּ, שֶׁל חֹסֶר הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָעִכּוּבִים, הַהַפְרָעוֹת וְהַקִּלְקוּלִים בְּדֶרֶךְ שְׁאִיפָתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ לְשִׁחְרוּרֵנוּ הַלְאֻמִּי, לִתְקוּמָתֵנוּ הַלְאֻמִּית בָּאִים תָּמִיד בְּעִקָּר מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ, וְכִמְעַט אֶפְשָׁר לֵאמֹר, בְּעִקָּר מִתּוֹךְ הַכֹּחוֹת הַמְעֻלִּים900 שֶׁבָּנוּ.

(מטיולי בכבישים ד)

הֲלֹא זֶה הַדָּבָר, זֶה הַלִּקּוּי, שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים לִמְצוֹא לוֹ תְרוּפָה בְחַיִּים חֲדָשִׁים: שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹלִים בְּמֹחִיּוּת יְתֵרָה901 מִתּוֹךְ חֹסֶר חַיִּים902 וַאֲכוּלֵי סָפֵק עַד לִידֵי יֵאוּשׁ.

(לברור רעיוננו מיסודו כ)

לְקוּיִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹר עָם מִתּוֹךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָקוּי בְּתוֹר יָחִיד. קָשָׁה גְאֻלָּתֵנוּ בְּתוֹר עָם מִתּוֹךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְשֻׁעְבָּד בְּאֹפֶן אַחֵר וּבְתֹקֶף אַחֵר אֶל הַגָּלוּת, אִם אֶל הַחֹשֶׁךְ אוֹ הָאוֹר שֶׁל הַגָּלוּת. לְרַפֵּא אֶת עַמֵּנוּ הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, כִּי כָל אֶחָד יְרַפֵּא אֶת עַצְמוֹ.

(הלכות דעות ומלחמת דעות ג)

נְטִיָּתֵנוּ הַמַּעֲלִיבָה לְהִטַּשְׁטֵשׁ, לִפְחוֹד מִפְּנֵי צִלֵּנוּ, מִפְּנֵי הַבְלָטַת עַצְמוּתֵנוּ, לְהִצְטַנֵּעַ903 וְלִקְרֹא “אֲנַחְנוּ כְכָל הַגּוֹיִם”, “כְּכָל הַבְּרָיוֹת”, דַּוְקָא בְשָׁעָה שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְעוֹדֵד, לָקוּם בְּכָל מְלֹא־קוֹמָתֵנוּ, לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכָּל הַשְׁפָּעָה זָרָה, לַעֲבוֹד בְּכָל תֹּקֶף לִתְחִיַּת הַכָּרָתֵנוּ הָעַצְמִית וְעוֹד יוֹתֵר לִתְחִיַּת הַרְגָּשָׁתֵנוּ הָעַצְמִית – נְטִיָּתֵנוּ זוֹ הִטַּתְנוּ הַרְבֵּה מִדַּרְכֵּנוּ וְהִתְעַתְנוּ הַרְבֵּה.

(משעבוד לגאולה ד)

אֵין אֲנַחְנוּ יְכֹלִים לָקַחַת לֶקַח אוֹ לָדוּן עַל עַצְמֵנוּ מִשּׁוּם עָם שֶׁבָּעוֹלָם, אַף מֵהַיּוֹתֵר מְשֻׁעְבָּד וְהַיּוֹתֵר עָלוּב וְאֻמְלָל בְּשִׁעְבּוּדוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁמַצָּבֵנוּ בַגּוֹלָה הוּא מַצָּב יוֹצֵא־מִן־הַכְּלָל, יָחִיד בְּמִינוֹ, כָּךְ צְרִיכָה גַם דֶרֶךְ שְׁאִיפָתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ לִתְחִיָּתֵנוּ וְלִגְאֻלָּתֵנוּ לִהְיוֹת יוֹצֵאת־מִן־הַכְּלָל, יְחִידָה בְּמִינָהּ.

(משעבוד לגאולה ד)


גָּלוּת וּגְאֻלָּה: מלואים

רוֹאֶה אֲנִי לְפָנַי תְהוֹם904 רוֹבֶצֶת בֵּין הַגָּלוּת וּבֵין הַתְּחִיָּה. הֲלֹא הִיא הַתְּהוֹם הַרוֹבֶצֶת בֵּין הָאָדָם שֶׁגֹּרַשׁ מֵעֵדֶן גַּנּוֹ, מֵחַיֵּי עוֹלָם, וּבֵין הָאָדָם שֶׁל לֶעָתִיד־לָבוֹא, אִם יֵשׁ עָתִיד לָאָדָם. וְהַתְּהוֹם רֵיקָה. אֵין מִתְנַדְּבִים לָתֵת אֶת חַיֵּיהֶם לְמַלְאוֹתָם חַיִּים, כְּשֵׁם שֶׁאֵין כַּנְפֵי נְשָׁרִים לְעָבְרָהּ בִּכְנָפַיִם.

(חשבוננו עם עצמנו ג)

צָרִיךְ לְעוֹרֵר בְּכָל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה תְנוּעָה חֲלוּצִית לַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, וּבְיִחוּד לָעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְלַדִּבּוּר הָעִבְרִי, תְּנוּעָה גְדוֹלָה כְלָלִית, בְּיִּחוּד בְּקֶרֶב הַדּוֹר הַצָּעִיר, לֹא רַק בִּשְׁבִיל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתָן הָאֲרָצוֹת גּוּפָן. מִתּוֹךְ הַתְּנוּעָה הַזֹּאת יִזְרֹם זֶרֶם תְּמִידִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲשֶׁר לֹא יוּכַל לָלֶכֶת אַרְצָה יִשְׂרָאֵל, יִשָּׁאֵר שָׁם חָלוּץ לָעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְלַדִּבּוּר הָעִבְרִי, הָעִקָּר – הַכֹּל צָרִיכִים לַעֲבֹד וְלִלְמֹד עִבְרִית, בְּיִחוּד הַדּוֹר הַצָּעִיר.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

בֶּן אָדָם! עוֹד יָבוֹא יוֹם, וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יַחַלְמוּ חֲלוֹם, וְהַחֲלוֹם יִהְיֶה גָדוֹל, וְהַחֲלוֹם יִהְיֶה עָמֹק, וּבָאוּ בָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ וּבִקְּשׁוּ אֶת פִּתְרוֹן חֲלוֹמָם בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם, בְּכָל כֹּחַ נַפְשָׁם וּבְכָל כֹּחַ יְדֵיהֶם יְבַקְּשׁוּהוּ, מִמַּטְמוֹנִים יַחְפְּרוּהוּ. כָּל עֲבוֹדָה בַשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם יַעַבְדוּ בְּבַקְּשָׁם אוֹתוֹ. וְהָיָה כַאֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ וְכַאֲשֶׁר יַעַבְדוּ, כֵּן יִגְדְְּלוּ וְכֵן יִגְבְּרוּ, עַד כִּי יִהְיוּ גְדוֹלִים מְאֹד, וְגָבְהוּ מֵעַל רָאשֵׁי כָל הֶהָרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרָאוּ אֶת אֲשֶׁר לֹא רָאָה אִישׁ לִפְנֵיהֶם, וְגָבְרוּ מְאֹד בָּאָרֶץ. אָז יָשׁוּב יִפְרַח יִשְׂרָאֵל, אָז יָקוּם וְיִחְיֶה אָז יִהְיֶה לְעָם.

(מכתב שלא נשלח בזמנו ד)


 

עֲבוֹדָה וְעוֹבְדִים    🔗

1. עֲבוֹדָה    🔗

עֲבוֹדָה – הֲיֵשׁ לְךָ בָעוֹלָם דָּבָר יוֹתֵר רֵאָלִי וְאִידֵאָלִי כְאֶחָד, יוֹתֵר עָלוּל905 לְבִנְיָן וִיצִירָה וְגַם לְתִקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת906 הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת וְכָל מִדָּה עֶלְיוֹנָה?

(על האחוד ב)

כָּל מַה שֶּׁמְשַׁמֵּשׁ907 עִנְיָן לִיצִירָה הֲרֵי הוּא כְאִלּוּ נִמְצָא עַל הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הָאֶפְשָׁר וְהַנִּמְנָע – הַיְצִירָה עוֹשָׂה אוֹתוֹ לְאֶפְשָׁר.

(עבודת התחיה בארצות הגולה ב)

יְצִירַת רוּחַ הָאָדָם הִיא יְצִירָה קוֹסְמִית908 וֶאֱנוֹשִׁית שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וּבָזֶה הִיא נִבְדֶּלֶת מִיצִירַת כָּל יֶתֶר בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְעוֹלָה עָלֶיהָ. יְצִירוֹת חֲדָשׁוֹת בִּסְפֵירַת הַחַי וְכֵן בִּסְפֵירַת הַצֶּמַח, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר יְצִירַת מִינִים, סוּגִים, זָנִים חֲדָשִׁים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים אוֹ שֶׁל צְמָחִים, אֲשֶׁר לְפִי מִדַּת חִדּוּשָׁם הֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים מֵהַמִּינִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לָהֶם דֻּגְמָא מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, נַעֲשִׂים לְאַחֲרוֹנָה מִינִים מְיֻחָדִים לְגַמְרֵי. לֹא כֵן בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי. פֹּה הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי גוּפוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְחַדֵּשׁ וּמִתְיַצֵּר הָלְאָה וָהָלְאָה, הוֹלֵךְ וּמִתְיַצֵּר מִצְּדָדִים שׁוֹנִים וּמַמַּעֲמַקִּים שׁוֹנִים