רקע
דוד רמז
לִשְׁנַת הַשְּׁלֹשִׁים שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת

לא חג פירוד לנו הערב, כי אם חג פשוטו במשמעו. אשר יהיה לנו להגיד זה לזה מבחינת ערעור חילוקי הדעות וההערכות – נשמור לערב אחר. הערב יש לי להגיד דברים פשוטים בתכלית הפשטות: שלושים שנות ההסתדרות, חמישים שנות תנועת העבודה, שבעים שנות הישוב בנו והקימו את המדינה. אנשי הישוב, ביניהם אנשי ירושלים אשר עזבו חומות העיר ויצאו לשדות הקדחת בסביבות הירקון, היו החלוצים שמסרו כל אהבתם למולדת ולאדמה. שני הדברים האלה, מולדת ואדמה, נתלכדו בלבבם ועשאום גיבורים בשל הליכתם הנועזת, הליכת בודדים להתישבות בפתח־תקוה, ראש־פינה, גדרה ומקומות אחרים.

כשהלכתי ביום עלייתי ארצה לקסטינה – וניטרטרתי במשך יום שלם בעגלה עד אשר נתגלו באופק שדות החיטה והגגות האדומים, והיושב על דוכן העגלה הצביע: זוהי גדרה – הרגשתי כמה אומץ לב היה דרוש להגיע למקום ישוב זה ולתקוע בו יתד. חלוצים אלה הם הם שהורישו לנו את החזון הגדול והעמוק של העם העברי ותנועת הפועלים היא אשר קיבלה ירושה זו מהם. אנשי העליות הבאות המשיכו והוסיפו עליה: חשבון חמור עם עצמם, דבקות בעיקרים, ברעיונות ובקנאות שהפכה אותם לצוקי סלע, עד כי יכלו להחזיק מעמד בעבודה קשה ובחיי צנע. הם שיצרו בקנאותם הדתית את דת העבודה, כפי הגדרתו הקולעת של א. ד. גורדון1. קנאות לחיות על העמל, רק על העמל ודוקא על העמל, לבנות את התא הקבוצתי בו מרוכזים כל הענינים האנושיים של חיי אדם עלי אדמה, לבנות את התא הזה על אף הלגלוג הרב למעשם השׂגיא מכל עבר.

ההסתדרות ירשה את רעיון חלוצי הישוב ואת רגשם לאדמה ולמולדת, את העקרונות המוסריים והחברתיים הטהורים שבטהורים של תנועת העבודה ויוצריה והיא החלה לבנות את עצמה כמדינה. במידה שמשפחת ההסתדרות היתה לאלפים והגיעה לרבבות הן הוסיפה לבנות את עצמה בתור מדינה הנשענת לא על משטרה, צבא, חוק, אלא על בסיס עזרה הדדית ומשמעת פנימית; ההסתדרות הקימה מוסדותיה ביסורים, בחבלי גידול ובצער. עשתה את האלפים גרעין של מדינה, קלטה ואספה אחים מכל כנפות הארץ. לא היה לה צבא ובכל זאת גידלה את ההגנה והכינה אותם הכלים אשר ביום המבחן נאלצים היינו להשתמש בהם מול אויבינו, שלא רצו להשלים עם עצם הרעיון של מציאותנו וקיומנו בארץ הזאת. במערכה הזאת, שהיתה מערכה לחיים ולמות, ניצחנו בכוח אותוֹ הרוח שההסתדרות טיפחה בתוכנו, בכיח אותו העוז שצמח מתוך ההתישבות וההגנה, ובעיקר הודות לנוער אשר נשא על כתפיו את המערכה האיומה הזאת.

דוקא עכשיו בתוך המדינה, בשעה שיש לנו סדן של רבבות אחים ואחיות, יוצאי ארצות רבות ועדות שונות, בשעה שנחוצים לנו כוחות גדולים פי כמה וכמה – דוקא עכשיו הפטיש שלנו הצריך להלום על הסדן איננו שלם ופינה אחת נסתדקה בו. אולם הסדק בפינת הפטיש אין בכוחו להחליש את ההלם.

דבר ההסתדרות וסמל פעולתה היום הוא לבנות יסודות המדינה לקיבוץ גלויות מלא, לקרוא לילד מהמעברה ולתת לא רק “קורת־גג”, אלא להקים למענו “חומת־גג”.

שבט תשי"א.




  1. הגדרה זו אמנם מיוחסת לא. ד. גורדון, אך אינה שייכת לו. אין למצוא צירוף זה בשום מקום בכתביו.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!