כשבישרו להצדיק, הרב רבי אברהם מלאך, שהרבנית ילדה בן, לא הכירו שום התפעלות על פניו, ורק הלך והכניס את ראשו ורובו בתוך חדר היולדת, וציווה שיראו לו את הרך הנולד.
וכשגילתה המיילדת את פני הילד, שלא נועזה עוד בעצמה להסתכל בצורתו, הניע עליו ה“מלאך” בידו ואמר: “זהו למטה מחסד שבאצילות, לא לך התכוונתי.”
ומיד חוורו פני הרך, ולא הוציא את יומו.
לאחר שנה, כשהודיעו לה“מלאך,” שהרבנית ילדה זכר, הכירו מקורביו איזו התעוררות בפניו, וקם וציווה, שיראו לו את הנולד. וכשהביט בו, העביר את ידו על פניו ואמר: “זהו למטה מגבורה שבאצילות, לא אותך קראתי.”
לשנה הבאה שמר בעצמו את העת. וכשילדה הרבנית, מיד היה ניכר בו שהוא דואג ומצטער. וכשהראו לו את הילד, נתן עיניו בו ואמר: “זה גם לתפארת שבבריאה אינו מגיע. לא על שכמותך הוצאתי את הטובים שבצירופים.”
ומובן מאליו, שגם זה לא הוציא את יומו.
בפעם הרביעית, כשהרגישה הרבנית בדבר, לא חפצה עוד להראות לו את הילד, עד שיבטיח לה תחילה, שזה יהיה בן קיימא, והוא היה אנוס להבטיח.
וכשהביט בצורתו של הנולד, נאנח ואמר: “טובים ממך שלחתי מעל פני, אבל מה אעשה וכבר הבטחתי.”
היה מצטער והולך כל אותו היום, וטען: “רבונו-של-עולם, מכל אוצר הנשמות שיש לך, לא מצאת למעני טובה מזו?”
לאורתא אחזי לית בחלמיה (*בלילה הראו לו בחלום) סולמו של יעקב אבינו. גמדים עולים ונפילים יורדים… והרבנית ראתה בחלומה את ר' המנונא זוטא ואת עוג מלך הבשן.
כשהקיץ ה“מלאך” ענה ואמר: “עתה ידעתי, שיקר בעיני הקדוש-ברוך-הוא נשמה נמוכה המתאמצת ועולה, מאיזו נשמה אצילית שירדה לעולם ונפגמה.”
ואותו הילד היה הרב ר' שלום.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.