רקע
פסח בר-אדון
אסון בשבט
6.jpg

שם אשר לא ימָחה מבעליו לעולם, לנצח, זהו “עבד”.

עבד בשבט משמעו: נחות־דרגה, שפל שבשפלים, שאינו יכול להגיע למדרגה גבוהה יותר בין אם הוא עודנו תחת ידו ועולו של השייך ובין אם יצא לחופשי ועובד בתוך “משקו” הפרטי, שלו.

יש עבדים שמצבם אינו גרוע משל משפחות אחרות בשבט; מעט צאן, גמל, סוסה, חמורים אחדים; אבל היחס שונה אליהם, יחס מכובד לנקלה. נער בן־חורין יושב במסיבה בשורות הראשונות לפני זקן ממשפחת העבדים; כשמכבדים את המסובים בקהווה – העבדים הם האחרונים תמיד לכיבוד; והוא הדין בהגשת גיגית האוכל בשעת הסעודה.

רגילים הם ליחס זה ואינם מתאוננים.

– אללה ברא את העולם מינים־מינים, דרגות־דרגות – אמר לי פעם עבד זקן ועיניו חייכו בהכנעה – “נסיב”, גורל, מי שאללה רצה – נעשה אמיר, שייך; וגורלי – עבד…

אין הם יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים; בת־חורין לא תנשא להם. בושה היא וכלימה. שום משפחה, ואפילו הפחותה שבפחותות, לא תרצה בעד כל הון שבעולם להכתים את שמה במעשה זה. עם “נַואָר” – צועני – נאה יותר להשתדך מאשר עם עבד. עבד נושא לו לאשה רק “עבדה”, שפחה.

ה“סיג” (המוהר) של ה“עבדה” הוא קטן מאוד. עשר, ואם הרבה – עשרים לירה בעד היפה והטובה בבנותיהם, לעומת מאה לירה ויותר בעד בת־חורין רגילה.

בנות השבט אוהבות דוקא את הבחורים הנאים הללו, המצטיינים לרוב באמיצותם מיתר בני השבט, ונמשכות אחריהם. אבל פחד המשפחה על שניהם וכל אחד מתחתן לבסוף עם בן־מעמדו. כך נהוג מדורי־דורות; מזה מאות בשנים לא קרה שום מקרה יוצא מהכלל.

והנה קרה מקרה שעורר סערה באוהלים והרושם הקשה היה חזק ועצום. נדמה, שאילו התבשרו, למשל שכל העדרים מתו בשדה לפתע –

7.jpg

לא היה האסון עושה רושם כה חזק על בני השבט, כבשורה הפתאומית הזו שהתפשטה במהירות הבזק;

– העבד פאהד חטף את בתו של חסין ה“כתיב” וברח איתה. אומרים לבֵירות, ואולי לחַלֶבּ… והיא בחורה נאה, בת לבדואי מכובד, בעל־בעמיו, סופר ומזכיר של ראש השבט… וכששאלתי בזהירות:

– בשל מה הרעש הזה? האם דמו של פאהד אחר מדמו של מוחמד, אחמד, או פלוני ואלמוני בן־חורין?…

הסתכל בי ידיד בא בשנים במבט חונן על בערותי הגדולה, אחרי רגע של שתיקה הצביע לי החוצה במצמוץ־עין, דרך פתח האוהל בו ישבנו;

– ראה, הנה סוסה אצילית ושם חמור; האם הם זוג?…

נעניתי לו בראשי, לאות כי תפסתי וירדתי לסוף דעתו ודבריו.

אותו יום הוספתי ושאלתי לשני, לשלישי ולעשירי:

– בכל זאת, מה הרעש הזה? האם דמו של פאהד אחר?… האמנם דם אחר?…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47902 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!