קול נאקת בת יהודה בִּימֵי גֵרוּשֶׁיהָ וּמְרוּדָהּ2
הַלְעוֹלָמִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הַלְעוֹלָמִים תִּקְצוֹף בִּנוּ:
לֹא עוֹד תִּזְכּוֹר לְיַעֲקֹב חֶסֶד
וּלְבָנָיו לְבַד אֵין־עוֹד רַחֲמִים סֶלָה:
מָה־רַבּוּ שְׁבוּעִים3 שָׂבעְנוּ רָעָה
שְׁנוֹת עִנִּיתָנוּ מֶה עָצֵמוּ
לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים אֱלֹהִים ה':
הֵמָּה לְקוֹלֵנוּ נָסוּ לָמוֹ
בִּדִמְעוֹתֵינוּ זֹּרְמוּ וְאֵינָם:
וְיִשְׂרָאֵל בְּעָנְיוֹ עוֹד נֹכַח פָּנֶיךָ
מִכֹּבֶד צָרָה עוֹד יִתְאַמֶּץ4 בָּךְ:
הָקִיצָה־נָּא אָבינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ אַל־נָא נאבְדָה:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
שׁוּבָה וְרַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה!
אַתָּה זֶה אֱלֹהֵינוּ מֵעוֹלָם
וַאֲנחְנוּ עַמְּךָ זֶה יִשְׂרָאֵל:
תִּשְׁלַח יְמִינְךָ תִּשָּׂאֵהוּ מֵאֶרֶץ חָם5
יָרַדְתָּ סִינַי לְהַקְדִּישׁוֹ לָךְ לְעָם:
תַּעַשׂ לוֹ נפְלְאוֹתֶיךָ בַּמִּדְבָּר
בְּאֶרֶץ כְּנַעַן גְּבוּרוֹת יְמִינֶךָ:
אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת עַל־יָם וְנָהָר
וּמוֹפְתִים עֲצוּמִים בִּרְקִיעַ שָׁמֶיךָ:
כָּל־אֵלֶּה שָׁכַחְתָּ כַּיּוֹם הַזֶּה
לֹא זָכַרְתָּ כֹּל פָּעַלְתָּ לָמוֹ:
שָׁכַחְתָּ אֶת־זֶרַע אַבְרָהָם
וְצֶאֱצָאֵי יִצְחָק לֹא תֵדַע:
לֹא תַּכִּיר עוֹד שִׁבְטֵי יַעֲקֹב
וְעֶדְרֵי משֶׁה בַּל תִּדְרוֹשׁ סֶלָה:
לָמָּה נְשָׂאתָנוּ עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר
וַתַּעֲמֵק נִפְלֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה:
הֲרִימוֹתָ לַמָּרוֹם קֶרֶן עַמְּךָ
וַתַּשְׁלִיכֵם תַּחְתִּיּוֹת לִבְלִי קוּם:
הִנֵּה לַמִּצְעָר הִנְחַלְתָנוּ אֶרֶץ
וּלְאֹרֶךְ יָמִים הֶגְלִיתָנוּ הֲלוֹם:
"אָרְכוּ יְמוֹת הָרָעָה רַבּוּ מְאֹד
עָצְמוּ מִכִּפְלַיִם בַּטּוֹבָה רָאִינוּ:
בַּכּוֹכָבִים אָמַרְתָּ תָּשִׂים זַרְעֵנוּ
וַתַּשַּׁח רֹאשֵׁנוּ מֵעֲפַר חוּצוֹת:
קָרָאתָ עָלֵינוּ שִׁמְךָ לְתִפְאֶרֶת
וְשֵׁם יְהוּדָה לְחֶרְפָּה בְכָל הָאָרֶץ:
עָלֶיךָ נִשְׂבַּע קָלוֹן וָבוּז
עַל תּוֹרָתְךָ נֶאָצוֹת כָּל הַיּוֹם:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ לָנוּ וְלֹא נֹאבַד:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
וּשׁוּבָה רַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה:
אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ מֵעוֹלָם
הֲלָזֹאת תִּבְחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ מֵאָז
תִּקַּח בְּנֵיהֶם לְךָ לְנַחֲלָה:
לְשִׂימָם מַטָּרָה אֶל זִיקוֹת6 חֲמָתְךָ
וּלְמִפְגַּע רָעוֹתֶיךָ בַּתֵּבֵל יְרוּצוּן
הַלְכַלּוֹת בָּם כָּל־חִצֶיךָ אֱלֹהִים:
עַל־מֶה תָעִינוּ מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל
נֶעְקַשׁ בָּנוּ כָּל־יָשָׁר בָּאָדָם:
נֶהְפַּךְ כָּל־צֶדֶק בֵּינֵינוּ לְמַשְׁחִית
חָכְמָה וּמוּסָר לְתוֹעֲבַת נֶפֶשׁ:
הֲלֹא אַתָּה ה' כִּי עֲזַבְתָּנוּ
וַתּוֹשִׁיבֵנוּ מַחְשַׁכִּים וְלֹא אוֹר:
מֵרוֹב יְמֵי עֹנִי שָׁכַחְנוּ מִשְׁפָּט
וּמְאַשְׁרֵינוּ נְבוּכִים בְּאֵין עֵינַיִם:
אֵין אִישׁ בָּהֶם מִתְבּוֹנֵן בָּעָם
וְלֹא אִתָּם יוֹדֵעַ לִנְדּוֹר פֶּרֶץ:
בִּמְקוֹם גָּדֵר גְּדֵרוֹת7 יִבְנוּ
וּמְקוֹם הַפְּרָצִים בַּל יָבִינוּ:
יִרְאֵי ה' אַךְ יִרְאֵי חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ
וְאוֹהֲבָיו אַךְ אוֹהֲבֵי מַתָּן אָדָם:
מְכַבְּדֵי ה' בּוֹזִים מַדָּעָיו
וּמְהַלְלָיו מְחַלְלֵי מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֱלֹהִים:
הוֹדַע אֱלֹהֵינוּ חָכְמָתְךָ בָּאָרֶץ
וּפְקַח נָא עֵינֵי מְשַׂנְאֶיהָ סֶלָה
הֵן בְּיָדָהּ נָתַתָּ פְּדוּת וָיֶשַׁע
אַךְ יוֹדְעֶיהָ, מוֹשִׁיעִים אוֹ נוֹשָׁעִים בָּהּ:
רָאוּ מְלָכִים כִּי אֵין גֵּהָה
וְרוֹזְנִים כִּי חָלִינוּ עַד מְאֹד:
אָמְרוּ לְכוּ וְנִרְפָּא יַעֲקֹב
נְרַחֲמֵם כִּי אָדָם גָּם הֵמָּה
וּבְצֶלֶם כָּמוֹנוּ בְּרָאָם אֵל:
אָכֵן רָפָה רִפְאוּת אֱנוֹש
אֲרוּכָה אֲרוּכָתוֹ וְכֵן אֲרִיךְ8
וּלְאַט לְאַט תַּעֲלָתוֹ9 תַעַל:
וַאֲנַחְנוּ קָצְרָה רוּחֵנוּ מִיַּחֵל
כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ כֻּלָּנוּ הַיּוֹם:
כִּי אָדָם וְלֹא אֵל אֲנַחְנוּ
וּלְבָבֵנוּ בָשָׂר וְלֹא רוּחַ10 :
עוֹרֵנוּ לֹא רִקּוּעֵי פַחִים
וַעֲצָמֵינוּ לֹא נְחוּשִׁים:
אַתָּה אֱלֹהִים תַּפְלִיא עֲשׂוֹת
בְּשוּבָה וָנַחַת תִּרְפָּא בְנֵי־אִישׁ:
בָּעֶרֶב הוּבָל שַׁעֲרֵי הַמָּוְתָה
אִישׁוֹן לַיְלָה תְּשִׁיבֵהוּ בָיְתָה,
יָקוּם לַבֹּקֶר יְרַנֵּן חַסְדֶּךָ
כִּי לֹא־יָדַע נַפְשׁוֹ – וַיֶחִי:
אַתָּה אֱלֹהֵינוּ רְפָאָה עַמֶּךָ
חוּשָׁה וְהוֹשִיעָה פֶּן נִגְוַע יָחַד:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ אַל־נָא נאבַד:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
שׁובָה וְרַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה:
גַּם אָדָם לֹא־יִמְאַס פֳּעָלוֹ
אִישׁ אַל־יֶרֶף יְגִיעַ כֹּחוֹ:
וְאַתָּה מְאֹס תִּמְאַס בָּנֶיךָ
לֹא תַחְשׁוֹב כֹּל עָשִׂיתָ לָמוֹ:
לָמָּה חִנָּם הוֹגַעְתָּ מַעֲשֶׂיךָ
לְהָפֵר חֻקָּם לִבְלִי הוֹעִיל:
עַתָּה שָׁמֶיךָ יִהְיוּ בַרְזֶל
כִּי לַשָׁוְא הִֶמְטִירוּ לַחְמָם לָנוּ:
יְלֵל סַעֲרוֹתָיו יִשָּׂא מִדְבָּר
כִּי לַשָּׁוְא הֶעֱבִירָנוּ כְּאֶרֶץ מוֹשָׁב:
תָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא־תֵצֵא עוֹד
אַחֲרֶיהָ יָרֵחַ וְלֹא תַעֲלֶה:
כִּי לָרִיק דָּמוּ לְמַעֲנֵנוּ אָז
מֵעל לְגִבְעוֹן וְעֵמֶק איָּלוֹן:
נִמְלָחִים11 יֵצְאוּ אֵשׁ וְעָנָן
עַל הַבְדִּילָם שָׁוְא עַמּוּדֵיהֶם12 אָז:
זֶה הַיָּם יֵצֵא לְכַסּוֹת אֶרֶץ
כִּי חִנָּם פִּנָּה מֵימָיו לְפָנֵינוּ:
הַיַּרְדֵּן יֵרֵד וְלֹא יָבוֹא עוֹד
כִּי לַהֶבֶל עָמַד וְגַם יָרַד לָנוּ13 :
צְאוּ גַם־אַתֶּם אִבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ
כֹּתּוּ לֶעָפָר כָּל־הַרְרֵי אֵל:
טוֹבִים הָיִינוּ כְּצֹר וְכַשְׂדִּים
אֵין אֲגֻדָּתָם בָּאָרֶץ עוֹד:
לֹא כָלוּ עֵינֵימוֹ בְּתוֹחֶלֶת מַחֲלָה
וּבְמַאֲסַר תִּקְוָה לֹא הֶאֱרִיכוּ נַפְשָׁם:
מַה־תִּמְשׁוֹךְ אַפְּךָ כִּמְשׁוֹךְ תּוֹחַלְתֵּנוּ
וּמֵאֹרֵךְ תִּקְוָתֵנוּ תַּאֲרִיךְ הָרָעָה:
אֱלֹהִים אִם־רַבּוּ צָרוֹת עַמְּךָ
עָצְמוּ תְלָאוֹתָם מִמְּתֵי מִסְפָּרָם:
אַתָּה עוֹדְךָ אֵל אֶחָד בָּהֶם
וְזָר בְּקִרְבָּם לֹא יזָּכֵר עוֹד:
אִם־חֲלִיפוֹת14 עִמָּם נִקְמוֹת יָדֶךָ
בְּאֵל אַחֵר שִׁמְךָ לֹא הֶחֱלִיפוּ:
אִם־אַתָּה שָׁכַחְתָּ עַד־כֹּה אוֹתָנוּ
לֹא אֲנַחְנוּ עוֹד שֵׁם אֱלֹהֵינוּ:
תַּדְבִּיק בָּנוּ רָעוֹת רַבּוֹת
כֵּן נִדְבַּק בָּךְ וְלֹא נָסוֹגָה:
תֹּאמַר לְיַעֲקֹב לֹא־עַמִּי אַתָּה
וְהוּא יִקְרָא־לָךְ אָבִי וֵאלֹהַי:
כָּל הַיּוֹם תְּצִלֶּינָה אָזְנָיו
בֶּאֱמוֹר חוֹרְפוֹ אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
וּבְקוֹל הֲמֻלָּה עֶרֶב וָבֹקֶר
יִרְעֲשוּ מִקְדָּשָׁיו כִּי אֶחָד אַתָּה:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת־מָרוֹם עוּרִי אַל־נֹאבְדָה:
שֹׁכִּי חֲמַת־שַׁדַּי הַרְפִּי מִבְּנֵי־אֵל
חֲמוֹל בָּנֶיךָ יָהּ שׁוּבָה וְרַחֲמֵם סֶלָה:
עַד־אָנָה אֲהָהּ אֱלֹהִים ה'
עַד־אָנָה יִשָּׁמַע בְּכִי עַם זֶה:
מִקְּצֵה שָׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם
מִצֵּאת שֶׁמֶשׁ עַד שׁוּבוֹ לָצֵאת
מִקֶּדֶם קַדְמָתָה עַד הַיּוֹם הָזֶּה:
הַעוֹד לֹא תִסְעַרְנָה אַנְחוֹתֵינוּ
לְהָפִיץ עָנָן זֶה סַכּוֹתָה לָּךְ:
שַׁוְעָתֵנוּ לא קָרְעָה שָׁמֶיךָ עוֹד
לְהַזּוֹת שָׁמָּה מִפֶּלֶג דִּמְעוֹתֵינוּ:
לְכַבּוֹת בָּמוֹ מוֹקְדֵי חֵמוֹת
הִבְעַרְתָּ בְעַמְּךָ זֶה יִשְׂרָאֵל
מֵאָז וְעָד עַתָּה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:
מַדּוּעַ בְּשׁוּבָם רֵיקָם בְּזַעֲמֶךָ
לֹא־כִבּוּ אֵשׁ־שֶׁמֶשׁ וְאוֹר כּוֹכָבִים
לֹא שָׁבוּ לַגְדִּיל מֵי תְהוֹמוֹת
וְלֹא פָרְצוּ גְבוּלָם לִשְׁטוֹף אָרֶץ:
לָמָּה כַּחֲרָפוֹת יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ
וּכְעַל גִּדּוּפִים תַּעֲנֵנוּ בָהֶם:
וּכְמוֹ נַרְבֶּה לִשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם לֵב
כֵּן תֶּרֶב שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ עָלֵינוּ:
וְאַיֵּה אֱלֹהים בְּרִית אַבְרָהָם
לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב שְׁבוּעָתְךָ אֵיפֹה:
אָנָה דִבְרָתְךָ לִשְׁנֵי מַלְאָכֶיךָ
משֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאֵי בִשְׁמֶךָ:
הַאִם תְּכַזֵּב בְּדִבְרֵי חוֹזֶיךָ
קָרְאוּ בְאָזְנֵינוּ עַל־פִּיךָ אָז:
וְהִנָּם עוֹד לְעֵינֵינוּ הַיּוֹם
כְּתוּבִים לְפָנֵינוּ בִּמְגִלַּת סֵפֶר:
הֲגַם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תֹּאמַר לְחַלֵּל
תִּתְּנֵהוּ לִשְׂחוֹק בְּפִי רַבִּים עַמִּים:
הָקִיצָה־נָּא וְקוּמָה אָבִינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת מָרוֹם עוּרִי אַל־נָא נֹאבְדָה:
שֹׁכִּי חֲמַת־שַׁדַּי הַרְפִּי מִבְּנֵי־אֵל
חֲמוֹל כִּי עַמְּךָ יָהּ רַחֵם כִּי־בָנֶיךָ אֵל
כִּי צֹאנְךָ וְנַחֲלָתְךָ הֲלֹא אֲנַחְנוּ סֶלָה:
רוּמָה אֱלֹהֵינוּ עֻזָּה בָאָרֶץ
מַלֵּא יְמִינְךָ15 פְּדוּת וָצֵאָה:
תִּשְׁאַג כְּאַרְיֵה וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ
כִּי יַרְעִים קוֹלְךָ הָבוּ בָנַי
הָבוּ אַל תְּאַחֲרוּ כָּל־אַפְסֵי אָרֶץ:
הַקְדִּימִי קֶדֶם אָחוֹר16 אַל־תְּאַחֲרִי
אַל־תִּטְמְנִי תֵימָן צָפוֹן אַל־תִּצְפּוֹנִי:
מֵאֲפָסִים אֵיפֹה וּמֵאִיִּים אִיָּם
הִגָּלוּ גוֹלִים וּשְׁבוּיִים שׁוּבוּ־נָא:
בְּקַע שָׁמַיִם אֱלֹהִים וּרְדָה
מִגִּזְרֵי שְׁחָקִים תָּאִיר פָּנֶיךָ:
עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַגּוֹי הַזֶּה
אֲשֶׁר כִּסִּיתָה בְּעַב צַלְמָוֶת:
וּמֵעִמְקֵי תְהוֹמוֹת הֶעֱמִיקָה צָרָתָם
עַד קָצְרָה אֶרֶץ וְכָל־מֶרְחֲבֵי יַמִּים
מֵהָכִיל עָנְיָם מִכַּלְכֵּל צַעֲקָתָם:
אוֹיָה מִי־יִתֵּן לִי כַּנְפֵי בָרָק
וְרַעַשׁ קוֹל נַהֲמַת רַעַם:
רֶגַע אָעוּפָה מֵעַל לְבָנוֹן
מֵעַל רָאשֵׁי הַרְרֵי תָבוֹר וְכַרְמֶל:
שָׁמָּה אַרְעִים עִם מְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת
עִם מִשְׁבְּרֵי יַמִּים אֶתֵּן קוֹל:
"זָכְרָה אֱלוֹהַּ יְרוּשָׁלַיִם זֹאת
הַבֵּט אֲהָהּ חָרְבוֹתֶיהָ אֵלֶּה:
הַר צִיּוֹן זֶה הַבִּיטָה בּוֹ
וּמְקוֹם מִקְדָּשְׁךָ מֶה־הָיָה לוֹ:
אוּלָם17 וּדְבִיר אֵיפֹה הֵמָּה
וּמַה־זֶּה עוֹלַלְתָּ לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה: – "
הֲלֹא תָעִיר אֱלֹהִים רַחֲמֵי קֶדֶם
הֲלֹא תַחְמוֹל וְתָחֹן בָּנֶיךָ אֵלֶּה:
מִי הֵצַר לָמוֹ מִבַּלְעָדֶיךָ
וְזוּלָתְךָ מִי יְחָנֵּם עַתָּה:
הַעוֹד לֹא־עֵת לִפְדּוֹתָם אֵל
אֵין־דֵּי רָעוֹת תֹּאמַר אֱלֹהִים:
הַמְעַט מִמְּךָ כָּל־יְמֵי הַזַּעַם:
לֹא־רַבּוּ בְעֵינֶיךְ שְׁנוֹת הָרָעָה:
הַעוֹד לָךְ חִצִּים בְּאַשְׁפָּתָךְ
וּכְלֵי מָוֶת לֹא הֵבֵאתָ בָנוּ:
יָשֹׁמּוּ שָׁמַיִם וְתַעֲרוֹץ אֶרֶץ
יִשָּׁחֲקוּ שְׁחָקִים גַּם תִּבּוֹל תֵּבֵל:
יֵאָמֵשׁ18 שֶׁמֶשׁ וְיִכָּשֵׁל כְּסִיל עִמּוֹ
תְּהוֹמוֹת יֵהוֹמוּ וַאֲדָמָה לֹא תִדְמֶה19 :
יָמִירוּ מְרוֹמִים אִם־עוֹד לֹא תֵרוֹם
וְיֵחַתּוּ תַחֲתִּיּוֹת אִם נֵחַת עוֹד:
הָקִיצָה־נָּא וְקוּמָה אָבִינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת מָרוֹם עוּרִי אַל־נָא נֹאבְדָה:
חֲמַת שַׁדַּי שֹׁכִּי־נָא הַרְפִּי מִבְּנֵי יַעֲקֹב
חֲמוֹל כִּי־עַמְּךָ יָהּ רַחֵם כִּי־בָנֶיךָ אֵל
כִּי צֹאנְךָ וְנַחֲלָתְךָ הֲלֹא אֲנַחְנוּ סֶלָה:
הִתְעַשֵּׁת לָנוּ וַעֲנֵנוּ נָא היּוֹם
אוֹ חַזֵּק לְבָבֵנוּ כִּי יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה
הֲבִינֵנוּ וְנֵדָעָה כִּי לֹא־נֵבוֹשׁ בָּךְ:
הִתְעַשֵּׁת נָא לָנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ
שׁוּבָה הִתְעַשֵּׁת וְהִנָּחֵם נָא עָלֵינוּ
שׁוּבָה הִנָּחֵם וַעֲנֵנוּ נָא היּוֹם,
אוֹ חַזֵּק לִבֵּנוּ כִּי יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה
הֲבִינֵנוּ וְנֵדָעָה כִּי לֹא־נֵבוֹשׁ בָּךְ:
-
השיר הזה יסודתו ע“ד שיר פ”ט בתהלים, ועיין ראב“ע שם במקומו. – והוא נוסד על העתים אשר עברו עלינו ואשר מצאונו בסוף אלף החמישי ותחלת אלף הששי (im Mittelalter). כדרך כל המשוררים מני אז ועד עתה לתפוס כל דבר גדול ורב בדברי הימים ולשומם ליסוד מוסד בכיריהם. כי לא כן עתה בהניח ה' לנו מסביב, והקים מלכי חסד בכל ממלכות אייראפא לעצור בעד כל עלילות שנאת הדתות, ולקרוא שלום לכל עם נאחז בתוך ממשלתם, עתה חדל קול נאקת בת יהודה, ונהפוך הוא, כי בכל עת מצוא ישאו בני עמנו קול תודה וקול זמרה, ויוצאים בשירים לקראת מלכיהם ושריהם, וכמו ששת השירים הנמצאים בספר הזה, והם: שיר ברכת המלוכה והתפלה, שיר אמונים, מזמור שיר (ליהודים יושבי ווילנא וכו'): כליל יופי, הדרת מלך, מראה הערב והבקר, וכמוהם גם השיר: קול המון חוגג, שחברתי ליום חתונת אדונינו הקיסר צדיק ורב חסד אלכסנדר השני יר”ה, שנת תר"א. ומלבד עוד שירים כאלה שהדפסתים בשירי שפת קדש מחברת שני. ↩
-
כותרת־המשנה וכן הערתו של אד"ם הכהן חסרות במהדורת 1842. לא מדויקת אפוא הערתו של יוסף קלוזנר (היסטוריה של הספרות העברית החדשה ג, ירושלים 1960, עמ' 179), ששיר זה נכתב לכבוד יהודית ומשה מונטיפיורי בביקורם בווילנה. ייתכן, שהוגש להם בשינויים (ואכן יש שינויים במהדורות השונות). ↩
-
שבועים – שמיטות, לפי דניאל ט, כד. ↩
-
ידבק בך, כלשון התפילה: ‘אשרי איש… יתאמץ בך’. ↩
-
ארץ חם – ארץ מצרים, לפי בראשית י, ו. ↩
-
זיקות – סערות. ↩
-
גדרות – סייגים ואיסורים נוספים על איסורי התורה. ↩
-
אריך – לפי עזרא ד, יד במובן: וכן ראוי לה. ↩
-
תעלתו – רפואתו, לפי ירמיהו ל, יג. ↩
-
ולבבנו בשר ולא רוח – לפי ישעיה לא, ג וכא, כמו שם, לציין חולשה. ↩
-
נמלחים – לפי ישעיה נא, ו. ↩
-
עמודיהם – הכוונה לעמודי האש והענן, שהלכו לפני העם בצאתם ממצרים. כיסה אותם. השיר מתאר ניסים שאירעו לישראל בימי־קדם. ↩
-
וגם ירד לנו – לפי יהושע ג, טז. ↩
-
חליפות – לפי איוב י, יז. ↩
-
מלא ימינך – לפי תהלים מח, יא. ↩
-
אחור – צד מערב, לפי ישעיהו ט, יא. ↩
-
אולם – במבוא בית־המקדש, לפי מלכים א ו, ג. ↩
-
יאָמֵש – פועל נגזר מן השם: אמש. כסיל – שם הכוכב. ↩
-
כפל לשון נופל על לשון, וכן בשורות שלאחריה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות