בּסדרת הספרים “מחשבת ימינוּ” מבקשת הוצאת “עם עוֹבד” להפגיש את הקוֹרא שלנוּ עם גילוּיי התסיסה הרעיוֹנית של זמננוּ בּחיי החברה והמדינה והיחסים הבּין-לאוּמיים, וכן בּעוֹלם המדע והעיוּן. ולא בּדרך “עיבּוּדים” והרצאוֹת וּפירוּשים, כּי אם על ידי מתן עצם דבריהם של הוֹגים ואנשי-מעשׂה ועוֹמדים בּמערכה.
בּחירת הספרים והמאמרים אינה מתכּוונת למתן פּסקי-הלכוֹת וּמסקנוֹת “אחרוֹנוֹת”, הפּוֹטרוֹת ממחשבה, כּי אם לפתיחת פּתחים אל המעבּדוֹת הרוּחניוֹת של הדוֹר. הללוּ עוֹשׂוֹת את עבוֹדתן גם בּימוֹת מלחמה, ואפשר – בּימים אלה בּיוֹתר. הן אינן נשמעוֹת לאִמרה הרוֹמאית, כּי רעם-הזין מחריש את קוֹלן של בּנוֹת-השיר. אלא שלא בּכל מקוֹם קוֹלן בּוֹקע ונשמע. בּאוֹתם המקוֹמוֹת שיד הצנזוּרה רוֹממה היא משתיקה – בּאמתלה של חרדה לגוֹרל המלחמה – כּל דעה שאיננה רצוּיה לשׂררה. ואף המחנה האַנטי-נאצי אינוֹ פּטוּר מכּוֹבד ידה (וגם אנחנוּ לוֹמדים זאת על בּשׂרנוּ). אך ישנן ארצוֹת בּהן נעשׂית העבוֹדה הלַבּוֹרטוֹרית של מחשבת הדוֹר לא בּמחתרת, כּי אם לאוֹר השמש, וּבאינטנסיביוּת מרוּבּה. בּאֵלוּ ניעזר לתכליתנוּ. הספר הראשוֹן בּסדרה זוֹ, “בּמלחמה וּלאחריה”, הוּא אוֹסף דברים, מלוּקטים וּמבוֹררים, מִשל הוֹגים סוֹציאליסטיים
בּאנגליה.
מאז ימי ההכרעה החמוּרים, בּהם נפלה צרפת בּשבי הפֶּטֶניזם, בּטרם כּרעה לפני האוֹיב, וּבהם ניתקה אנגליה את קוּרי הצֶ’מבּרלניזם והתיצבה יחידה מוּל אוֹיב, בּטרם הפיחה רוּח אֵמוּן בּבני-בּריתה לעתיד לבוֹא – עוֹבר על אנגליה נחשוֹל רוּחני מַסעיר וּמרענן. שפעת הספרים והקוּנטרסים – שרק קצתם מגיעים אלינוּ – מעידה כּי בּאוּ לה לאנגליה ימים של עֵרנוּת רעיוֹנית ונפשית, ותכנן מעיד כּי רבּוּ גם רבּוּ התוֹהים על העבר ושוֹאלים לעתיד. התעמוּלה למען המלחמה רצוּפה דיוּנים על הערכים שלמענם הוֹלכים בּני-אדם אוֹהבי-שלוֹם ליהרג ולהרוֹג, בּיקוֹרת על הנעשׂה וּתביעת שׂידוּד מערכוֹת – וּמעכשיו. הד אכזבוֹת עוֹלה מתוֹך הדברים. וגם לקח.
הסוֹציאליזם חדל להיוֹת ענין של נוּסחאוֹת וכיתוֹת מתנצחוֹת. הוּא נעשׂה ענין של חיים לאוּמה. לא עוֹד ענינם של חַקרנים וּמשׂכּילים מחוּכּמים, המבּיטים ממרוֹם שבתם אל ההוֹלכים בּחוֹשך, כּי אם ענינם של רבּים רבּים, של פּשוּטי-עם.
הפּטריוֹטיזם האנגלי חדל להיוֹת פּטריוֹטיזם של “אִי” לבדד ישכּוֹן. הוּא מתחיל להכּיר בּתלוּת ההדדית של כּל יוֹשבי כּדוּר-הארץ, בּתלוּת ההדדית שבּין חזקים וחלשים, וּבהתמוֹטטוּתם הנחרצת של היחסים המסרתיים בּין אנגליה וּבין העמים האחרים, בּין שהם כּפופים לה, בּין שהם מתחרים בּה.
יריבוּתם של החוּגים הרדיקליים לאימפּריאַליזם הבּריטי ולשוֹביניזם הלאוּמי, שהיתה כּרוּכה על פּי רוֹב – כּרגיל בּחוּגי השׂמאל אצל האוּמוֹת התקיפוֹת – בּיחס של בּיטוּל לעצם תוֹפעת הלאוּמיוּת, בּויתוּר מדוּמה על כּל זיקה לאוּמית שהיא, וּבחוֹסר הבנה לסבלוֹתיהם וּלעלבּוֹנוֹתיהם וּלצרכיהם של עמים מקוּפּחים, מתחילה עתה להשתחרר מן ה“כּוֹרך” הרעיוֹני הזה. עוֹלה הכּרת חיוּניוּתה של הלאוּמיוּת כּתוֹפעה אנוֹשית עמוּקה והכּרת חשיבוּתה המַפרה כּגוֹרם קוֹנסטרוּקטיבי המוֹציא
את האדם מ“היוֹת לבדוֹ”, מחַבּרוֹ אל הזוּלת וּמשרשוֹ בּחברה. הלקח המר של אוֹתם הפּתרוֹנוֹת הלאוּמיים שבּהם נאחזוּ לאחר המלחמה הקוֹדמת מוֹליך לא להסתלקוּת מכּל פּתרוֹן לאוּמי וּמסירת כּל שטחי החיים לרשוּת הגוּשים המדיניים הגדוֹלים הנראים עתה בּאוֹפק, כּי אם לידי חיפּוּשׁ פּתרוֹנוֹת, אשר לא יסגירוּ את העמים הקטנים בּידי העמים התקיפים.
והמשׂכּיל האנגלי, שהיה דן בּעניני עמים וּתנוּעוֹת אם מתוֹך התלהבוּת-של-תייר ואם מתוֹך בּיטוּל-של-תייר, מתחיל עתה רוֹכש לעצמוֹ יחס עניני יוֹתר, בּר-אחריוּת יוֹתר. השאננוּת – גם זוֹ הלוֹבשת רדיקלית, גם זוֹ הלוֹבשת אֶסתטית – נסוֹגה מפּני רצינוּת החיים, מפּני רצינוּתה של “המהפּכה האנגלית” הדוֹפקת על הפּתח.
המאמרים אשר הוּבאו בּקוֹבץ זה הם, לִפְנימוֹ של דבר, דיוּנים על דרכּה של המהפכה האנגלית. לא זמירוֹת כּאן, בּדוֹמה לקוֹל ענוֹת תרוּעה שהיה מהלך בּשלהי המלחמה הקוֹדמת, כּי אם רצוֹן בּרוּר להרים את המסך, לראוֹת וּלפַנוֹת מכשוֹלים. הדיוּנים אינם מוּפשטים-כּוֹללים. וגם בשעה שהם יוֹצאים מתחוּמי ה“אִי” אינם סטֵרֵאוֹטיפּיים-קוֹסמוֹפּוֹליטיים. הם מעוֹרים בּקרקע ההוָיה של האדם האנגלי על מוֹרשתוֹ התרבּוּתית, על הוֹקרתוֹ את חירוּתוֹ האישית, על סגוּלתוֹ להבּיט מבּעד להצעוֹתיו ותכניוֹתיו – הפקעה, הלאמה, השוָאה, תיכּוּן, פֶדֶרליזם – אל הבּשׂר-ודם, אל הפּרט האנוֹשי החי.
ואפשר – בּזה צפוּן הענין המיוּחד שבּדברים לקוֹרא שאיננוּ אנגלי. אַל נא יאָמר: “כּזה ראֵה וקדש”. ילמַד מהם. וילמד לדעת לא רק מה השאלוֹת וּמה התשוּבוֹת, כּי אם גם מה הקרקע האנוֹשי שבּוֹ מוּצגוֹת השאלוֹת לפתרוֹן ושהוּא הוּא הקוֹבע את גוֹרל
הפּתרוֹנים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.