רקע
זאב אלבלינגר
מבעיות משק ההדרים

בכנס הפרדסנים בהשתתפות שר החקלאות, הועלו לדיון: מחיר הבררה בבתי החרשת וגודל ההלואה לעיבוד הפרדסים. אין אלו הבעיות החשובות ביותר של ענף ההדרים, אם כי רווחיות הפרדס תלויה במידה שוה בכל אגורה המצטרפת להכנסה, כמו בכל אגורה המצטרפת להוצאה. אולם שתי הבעיות שהועלו– אופינות הן כהוכחה, שבתקופת שפל זו אין קיום לבעל המטע וכי כלו כל הרזרבות לעבוד נאות של משקו.

מכאן ואילך – יקבל כל הפרדס רק את העיבוד המינימלי, ללא תשומת לב יתרה לעצים. ללא שינטוע, ללא זבל אורגני, ללא הדברת עשבים יעילה, ללא טיפול מלא במחלות ואולי יביא המצב גם לחסכון דראסטי במים, שמחירם למשל ברחובות (בארות העיריה) עולה על 11 אגורות המ"מ.

בתקופה זאת, שהוצאות העיבוד עלו מעלה מעלה, עם ההתיקרות המתמדת של עבודה וחומרים, נשארה התרופה הבדוקה היחידה להוזלת ההוצאות לתיבת פרי – השמירה על רמת יבולים גבוהה. עם הזנחת הטיפול האינדיוידואלי בעצים, תרד רמת היבולים למעבר הקו האדום של רנטבליות וכסוי ההוצאות בלבד, אין בו כדי לדרבן את החקלאי לשמירה על משקו.

לכאורה יש להניח שהדברים ידועים למשרד החקלאות, שענף ההדרים – הוא פארו, פרט לעובדה שענף זה מהוה את הספק הראשי של מטבע זר לאוצר. אפשר היה לקוות שמצב שפל מסוכן זה יחריד את לב ראשי משרד החקלאות ושיעשו למען משרדם, אם לא למען החקלאי אולם יחסם לענף זה בשיתוף עם דעת משרד האוצר אינו מראה על חרדה כל שהיא.

ברצוני להביא בפני הצבור כמה בעיות המדגימות את הגישה התמוהה של שני המשרדים הנ"ל לפרדסנות.

א. כידוע, עולה מחיר כל מצרך חקלאי הנמצא בצמצום בשוק, באופן אוטומטי, כדי לפצות את המגדל שיבולו סבל קשות בין מסיבות אקלימיות ובין בגלל מזיקים. השנה ירד יבול הקלמנטינות לרבע עד מחצית היבול הנורמלי. למרות זאת נשאר המחיר שנקבע ע“י המועצה לשווק ללא שינוי, מחיר המשאיר בממוצע לא יותר מ־200 ל”י לטונה פרי. לעומת הוצאת ל־1.5 טון פרי של עיבוד מוגדל, קטיף סלקטיבי ויקר בסך של 550 עד 600 ל“י לדונם. ז.א. הוצאה של 400 ל”י לטונה והפסד של 200 ל“י לטונה זו. ובזאת לא סגי. בתחשיב הבא, בגלל ירידת היבול יופחת סך ההוצאות המוכרת לדונם ב־1.10 ל”י לכל 50 קילו פרי מתחת ל־2 טון (וזאת לפי החישוב של עונת65/66 ) כאילו אשמת הפרדסן בכך שיבולו לוקה בחסר מסיבות אקלימיות. גורל דומה עתיד בעונה זו לפרי ולנסיה, שזו העונה השניה ניכרת בו ירידה ביבול ושנוסף לירידת מחירים בחו"ל סובלת היא מפגיעת פרוש ושהבררה שלה נשלחת ברובה הגדול במחירי הפסד.

ב. כידוע, כולל מושג הגיזום בפרדסים את הורדת הענפים היבשים בלבד. לעומת זאת – הדלול, בגלל צפיפות העלוה, תמותת חלקי העץ המוצלים במידה יתרה ותנובת העצים בחלקם הגבוה לרב, המייקרת את קטיף הפרי, – נעשה בין ע“י עקירת שורה על שתים, בין ע”י “חלון”, עקירת רבע העצים ובין גיזום של הנמכת הנוף וגזום שדרה. לכל העבודות הללו מטרה אחת והיא הקטנת הצפיפות במטע. אולם עד כה – מכיר האוצר רק בעקירה כבדלול ויתר השיטות, היקרות יותר והמבוצעות לפי עצת משרד החקלאות, אינן זוכות לכל הכרה כהוצאות מחוץ לתחשיב. קשה להניח שביכולתו של הפרדסן תהיה המשכת ביצוע עבודות הכרחיות אלו, שבלעדן ירד יבול הפרדס פלאים.

ג. כידוע נשאר מחיר הזבל האורגני יציב זה כ־10 שנים, דהינו מ8 עד 9 ל“י המ”מ זבל בקר. באותו זמן התיקר פיזור הזבל עם התיקרות העבודה בכלל. האוצר הוציא הנחיה לפני 10 שנים לפקידי השומה לא להכיר ביותר מ־1/3 ממחיר הזבל כהוצאות פיזורו וכל תוספת להוצאה זו תיעשה ע"ח הפרדסן.

ד. אנו עדים שאחוז עצום של פרדסים צעירים נטע ב־12 עד 15 שנים אחרונות בקרקעות מסופקים, הרחוקים מלהיות אדאליים לעצי הדר. אם כי התפתחות העצים בשנים האחרונות היתה מתקבלת על הדעת בערך, רגישים עצים אלה לכל שינוי האקלים ושני חורפים גשומים גרמו למחלות, יבושת ענפים מופרזת ובעקבות אילו – לירידה חדה ביבולים, מתחת ל־60 תיבות לדונם, הגוררת הורדה אוטומטית של הוצאות העיבוד לפי התחשיב בסכום של 35 אגורה לכל תיבה פרי חסרה (לפי מחירי עונת 65/66 שבתחשיב). גרוע מזה שהיבושת קיצית וסתוית שהיתה מנת חלקם של כל הפרדסים השנה, עקב קיץ ארוך וחם במידה בלתי רגילה, התלבשה במיוחד על פרדסים צעירים בקרקעות כבדים והיה צורך דחוף לגזום את כל העצים, ללא יוצא מהכלל. האוצר הכולל רק גיזום חלקי בהוצאות הפרדס, אינו רוצה להתחשב בהוצאה גדולה זו, למרות שנעשתה לפי דרישת מדריכי משרד החקלאות ושוב יסבל הפרדסן והמטע מגישה נוקשה זו.

ה. השפל בהכנסה מפרדסים, שלפי חשובי משרד החקלאות תגיע זאת השנה בקושי ל־100 ל“י לדונם, אינו מותיר לחקלאי כל רזרבה כספית להמשכת הדאגה למטעו. אולם גם הכנסה זאת, אם נקח בחשבון, שכיום מרבית הפרדסים שייכת לבעלי מ־5 עד 20 דונם בלבד ושבאין להם קיום משטח זה חייבים הם לעסק בעיסוק מכניס אחר – מצטרפת הכנסתם מהפרדס למשכורתם או להכנסתם ממסחר או מלאכה ושיעור התשלום ממנה למס הכנסה נקבע ע”י גודל ההכנסה הכללית וע“י כך משלמים ה־100 ל”י מס בגובה של 60%–30%, או 60–40 ל“י והיתרה הקטנה נבלעת ע”י כל התיקרות נוספת של סחר עבודה, חומרים, ירידה ביבול או במחירי הפרי בחו"ל. שיטת מס זו פרט שהיא מדלדלת את הפרדסן, אינה מאפשרת לו לעבד את מטעו בכלל.

ו. עונת הקרה של 63/64 הוותה אסון לפרדסנות. החלק הקטן של הפרדסים שניצלו מפגיעת טבע זו, סבל ממחיר ירוד של הפרי בחו"ל עקב משלוחי פרי קפוא כולו או בחלקו, אולם רב הפרדסים סבלו קשות. פרים נשר או נקבר והתמורה עבור היבול לא כיסתה את הוצאות העיבוד והקטיף ואף רבים הפסידו בעונה זאת הפסדים גדולים. האוצר, שנהנה במידה יוצאת מגדר הרגיל מהכנסות ממס גבוה לא שאל את עצמו ממה יחיו הפרדסנים בעונת הפסד זו, מאיפה יקחו כסף לעיבוד של עונה חדשה ועבר לסדר היום בחישבו את המס לעונות 64/65, 65/66, כאילו לא קרה דבר. ידוע שירידת המטעים והפרדסים שקפאו תימשך לכמה עונות לכל הפחות ושהיבושת ותמותת העצים הרבה – הן תוצאה ישירה של החלשת המטע. קרה זו פגעה בפרדסי פלורידה, באותה עונה ממש, שלטונות פלורידה שחררו את הפרדסנים ממיסים והטילו מס על כל התושבים כדי לפצות את בעלי המטעים על הנזק שנגרם להם. אצלינו – עברה שנה עד שמשרד החקלאות הסכים להעריך את הנזקים ועוד שנתים עד שחולקו הלואות ל4–5 שנים בריבית של 9% ורק לאחר התגברות על קושיים עצומים ומשונים מטעם הבנק לחקלאות.

ז. אותם הפרדסים הצעירים שניטעו על אדמות הממשלה, משלמים דמי חכירה צמודים וכיום נדרש חקלאי שפרדסו נטע באדמה מסופקת, בתנאים גרועים ולאחר 12 עד 14 שנה אין לו עדין הכנסה ממטעו, לשלם קרוב ל־20 ל“י לדונם לשנה. אמנם יכול האוצר לטען, שדמי חכירה אלה מוכרים כהוצאה מחוץ לתחשיב אולם באין הכנסה – מוצאות כל ההוצאות מכיס הפרדסן ונעשות על חשבונו בלבד. זהו רק חלק מהבעיות של ענף ההדרים שהגיע לחסר אפשרות להתקיים ולקיים את המטע. ההגיון הפשוט מחייב שיש לשנות מהיסוד את כל הגישה של האוצר ומשרד החקלאות לפרדסנות. השינויים המינימלים הן: 1. להפריד את ההכנסה מהפרדס מכלל ההכנסות. 2. במקרה של הפסד היבול בגלל פגעי טבע ושלא באשמתו של החקלאי – לשלם לו כפצוי 80% מהכנסה ממוצעת ארצית מקופת ארנונה, שצריכה לכלל גם פגעי טבע. בנוסף יש לשחרר אותו ממסים ולהכיר בתחשיב במלא הוצאות העיבוד. 3. אותן הנחות יש לתת לכל זן שסבל קשות מפגעי טבע, מבלי לקשר את הפסדו בהכנסה הכללית של המטע. 4. יש לעודד את ביצוע הדילול במטע, להכיר בכל ההוצאות של השיטות הנ”ל ולהפסיק את ההנחיה של חלוקת הוצאה זו ל־4 שנים, היות ואין הפרדסן יכול לשמש בנק לאוצר מאחר ואין לו בלאו הכי יתרות כסף לעיבוד המטע. 5. יש לבטל את ההנחיה של הוצאות פיזור הזבל האורגני לפי 1/3 של מחיר הזבל ולהתיר מחיר מתקבל על הדעת. 6. הוצאות גיזום בגלל יבושת הן מסיבת קיץ חם למעלה מהרגיל או סבל פרדסים באדמות כבדות ובלתי חדירות – צריכות להיות מוכרות בתחשיב ללא חלוקה לשנים כדלעיל ולאחר בדיקה יסודית של אנשי משרד החקלאות נוסף לחלק הגיזום הכלול בתחשיב. 7. יש לבטל את ההצמדה של דמי חכירה ולהקטין את המס עד שהפרדסים הללו יכניסו רווחים גם לפרדסן. השינויים הללו מכסים רק חלק מהתביעות ועל האוצר לבצען במקום לחלב את הפרדסים עד זב דם, לתת להם למות מות טבעי ולבסוף להספידם בדבורים נמלצים.

ז. אלבי. אגרונום

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!