רקע
לוי אשכול
הממשלה החדשה ותכניתה

בכנסת, 25 ביוני 1963


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,

התפטרותו של ראש הממשלה מר דוד בן-גוריון חייבה הרכבת ממשלה חדשה. יודע אני ועֵד שהעם לשורותיו שמע וקיבל בצער עמוק את החלטתו של דוד בן-גוריון לפרוש מתפקידו הרם ורב-האחריות ולהחזירו לנשיא המדינה, למען יטיל תפקיד זה על חבר כנסת אחר. ביום ד', 19 ביוני 1963, קרא לי נשיא המדינה והטיל עלי את התפקיד להרכיב ממשלה, להציגה לכנסת ולקבל אֵמונה.

מדבריו של הנשיא, וממגעים עם מפלגות שונות, באתי לידי מסקנה שיש צורך ורצון כללי להחיש את הקמת הממשלה ולקצר ככל האפשר את תקופת המעבר. פניתי למפלגות, שהיו שותפות בממשלה, בהצעה להמשיך את הקוֹאליציה במתכונתה הקיימת ולאפשר להעמיד מיד את הממשלה, על הרכבה המחודש, למבחן אֵמונה של הכנסת.

אני שמח להודיע שמפלגות אלו הראו אחריות ממלכתית לצרכי המדינה, ולאחר משא-ומתן שקיימנו בימים אלה הכירו בצורך להקים את הממשלה במהירות, במתכונתה הקודמת.

הריני מתכבד איפוא להציג לפני הכנסת ממשלה הנתמכת על-ידי כל סיעות הקואליציה הקודמת: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, המפלגה הדתית-לאומית, מפלגת אחדות העבודה – פועלי-ציון, פועלי אגודת ישראל, השיתוף והאחוה, הקידמה והפיתוח. הממשלה החדשה היא ממשלת המשך. תכנית פעולתה לשנים הבאות תונחה על-ידי העקרונות שגובשו בקוי-היסוד אשר הוגשו לכנסת הרביעית ביום 16 בדצמבר 1959 וחזרו ושימשו בסיס לממשלה שהוצגה ביום 2 בנובמבר 1961, פרט לשינויים שחלו בקוי-יסוד אלה עקב החקיקה של הכנסת הרביעית והחמישית. לנוחות חברי הכנסת הונחו על שולחנה קוי-יסוד אלה. כן יחייבו אותנו ההסכמים הקואליציונים הקיימים.

על אף ההמשכיות בהרכב המפלגתי ובתכנית, שונה ממשלה זו מקודמתה. דוד בן-גוריון לא יעמוד, לצערי הרב, בראשה. במשך עשרות בשנים בטרם זכינו לעצמאות ואחרי הקמת המדינה עמד דוד בן-גוריון, כמעט ללא הפסק, בראש מאבקנו הלאומי. בחזונו המרקיע, בראייתו המפוקחת, בעוז החלטתו ובכושר ביצועו הוא הנחה את עצמו במאבקים גורליים, שהביאו להקמת המדינה ולקיבוץ גלויות וקבעו את מעמדה בעולם ואת דמותה מבית. יותר מלכל אדם אחר בדורנו יאה לו התואר “מקים המדינה”. העם כולו רוחש לו אהבה, הערכה ותודה עמוקה.

הוא השכיל לרתום את כוחות הנפש והגוף של האומה הישראלית המתחדשת, לכוונם לביצוע המשימות העצומות שהוטלו על דורנו בצו ההיסטוריה היהודית. מתוך אמונה לוהטת בייעודו של עמנו הנצחי ידע להתגבר על מכשולים בדרך – על שטנה ואיבה מסביב ועל אדישות מחוץ. הוא השׂכיל למנוע רפיון מבית.

נשען על מפעלי הכיבוש של ראשוני בוניו של הישוב ועל כיסופי הדורות, חישל בעוז ובעקשנות את מכשירי תקומתנו הלאומית – את המדינה ואת צבאה, את צה"ל, אשר מיגר אויבים שקמו לכלותנו והציב גבולות ישראל. הוא נאבק על הגשמת חזון הדורות, נאבק ויכול.

הזדהותו עם מיטב שאיפות התקומה שפעמו בעמנו במשך אלפיים שנות גלות וסבל, היא שתקבע לדוד בן-גוריון את מקומו בהיסטוריה, כאחד מגדולי החזון וההגשמה של עמנו בכל הדורות. מקום זה שמור לו בזכותו הוא, מעבר לכל תפקיד ותואר רשמי.


ממשלה זו אשר יש לי הכבוד להציגה לפניכם והאחריות הכבדה לעמוד בראשה, תמשיך בדרך בה הלכו הממשלות הקודמות תוך התאמתה לנסיבות המשתנות.

לנגד עינינו תעמודנה אותן המטרות: בנינה של מדינת ישראל ועמה, חתירה לשלום, ביצור בטחונה, ביסוס מעמדה הבינלאומי, קליטת עליה, ייצוב כלכלתה, גיבוש תרבותה, סתימת הפערים התרבותיים ועיצוב משטר חברתי, דמוקרטי וצודק מבחינה סוציאלית. נוסיף לבנות חברה, בה יוכל כל אדם לפתח את מלוא יכלתו ויתרום את תרומתו לכלל; חברה שכל אזרח יתגאה בה, כל יהודי ירצה להזדהות אתה וכל אדם יכבד אותה.

משחר ימיו היה המפעל הציוני בארץ חדור אמונה ששלום ושיתוף-אמת בין עמי המרחב אפשריים, והם מבטאים את האינטרס האמיתי של העמים ומאוייהם. אמונה זו אתנו עד היום. הממשלה תחתור, בכל הדרכים, לשלום שיתבסס על כבוד הדדי ועל שמירת עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של כל מדינות האיזור. לצערנו, לא נראה הדבר כי שלום זה קרוב; גם בהיות ממשלות ערב שרויות בסכסוכים חריפים בין זו לזו, אינן פוסקות מלראות באיבה לישראל יסוד משותף לכולן. במקום מאמצים משותפים של עמי האיזור לקראת שלום ופיתוח, אנו עדים לתנועת “אחדות” שפירושה השתלטות של מדינה אחת על מדינות אחרות. בהגברת מגמות “איחוד” זה באה לידי ביטוי מפורש השאיפה להכחיד את מדינת ישראל. אין לראות בשעה זו כיצד יתפתחו המאבקים בתוך העולם הערבי. אך המדיניות התוקפנית הנקוטה על-ידי מנהיגותן של מדינות ערב כיום, ופעולתן לרכוש ולפתח נשק-התקפה חדיש ביותר הנועד להשמדת ישראל, מחייבות אותן לכוננות בטחונית מתמדת.

מדינת ישראל חזקה היא ערובה למניעת מלחמה באזורנו, ובסופו של דבר – להבטחת השלום בו. הזוממים פעולות-איבה נגדנו לא ינסו לבצע מזימתם אלא אם כן יהיו סבורים שיצליחו בה. חלילה. מכאן שחיזוק ישראל חייב להיות לא רק מטרה חיונית לישראל, אלא גם לכל הממשלות והמוסדות הבינלאומיים החרדים לשלום באיזור ובעולם כולו.

נוסיף ונתבע מכל מדינות העולם שוחרות-השלום לפעול במלוא יכלתן והשפעתן להניא את שליטי ערב מלכת בדרך התוקפנות וההרפתקנות הצבאית, הנושאת בחובה הרס ואבדון, ולהביאם לידי הכרה שמשא-ומתן ישיר בין ישראל ומדינות ערב הוא הדרך היחידה להשגת השלום או להתקדמות לקראתו. ועידת מדינות אפריקה באדיס-אבבה העידה שההכרה בצורך לפתור בעיית המזרח התיכון בדרכי שלום מתחזקת והולכת.

התנגדות בינלאומית תקיפה ומפורשת ללוחמוּת ערבית ולרוח האיבה, התנגדות שתתבטא בבמות בינלאומיות אחרות – באו"ם ובארגונים אזוריים – עשויה להביא את שליטי מצרים ושאר ארצות ערב לידי הכרה שהעולם כולו סולד ועייף ממדיניות הלוחמּת נגד ישראל, ושהגיע הזמן לחפש דרכים חיוביות לפתרון בעיות האיזור. אך כל עוד לא הושג מבוקשנו זה, יש לראות בשמירת כוחה המרתיע של ישראל ערובה מכרעת לשמירת השלום באיזור.

על המעצמות מוטלת חובה מיוחדת להבטיח שלא יוָצר איזון בנשק לרעת ישראל ולטובת המאיימים להכחיד אותה. מי יתן וזכינו לפירוק-נשק כללי בישראל ובארצות ערב, לפיקוח הדדי מוסכם, באופן שהמדינות יוכלו להפנות אמצעיהן המוגבלים להעלאת רמת חייהם של התושבים.

אנו מעריכים את עזרתן של המדינות שתרמו לחיזוקה הבטחוני של מדינת ישראל מול הסכנות האורבות לה, אך הממשלה תוסיף לחתור ולשכנע מדינות ידידותיות בצורך להגביר בעזרה מדינית וכלכלית את גורמי ההרתעה המעשיים והמדיניים, הנחוצים כדי למנוע פעולות תוקפניות נגדנו. בשנים האחרונות נתחזק מעמדה המדיני של ישראל, נתרבו והעמיקו קשרי היהידות שלה בכל היבשות. כן נודעת למדינתנו אהדה רבה בדעת-הקהל העולמית. נוסיף לחתור להידוק יחסינו המדיניים והכלכליים עם כל המדינות במערב ובמזרח ובכל היבשות, הרוצות בכנות בשיתוף-פעולה עם מדינתנו. נחפשׂ דרכים לחזק את קשרינו המדיניים והכלכליים עם כל המדינות שביבשות אירופה ואמריקה, נוסיף לשתף פעולה במידת יכלתנו עם המדינות החדשות באפריקה, באסיה ובאמריקה, שיצאו בשנים אלה אל מרחבי הקוממיות, לאחר שהיו נתונות דורות רבים לשלטון זר. ניאבק להחדרת ראיה נכונה של דמות מפעלנו היוצר, להגברת ההבנה לעניננו הצודק ולמהותנו המתקדמת.

נגביר בהתמדה את מאמצינו לרכוש לעצמנו ידידות ואמון בקרב אומות העולם בכל היבשות. נשמיע קולנו ונתן ידנו במוסדות האומות המאוחדות ובכל מעמד בינלאומי שאנו משתתפים בו למען שלום אמת, קידמה כלכלית, שויון והגנת זכויות האדם מפני קיפוח והפליה גזענית ודתית.

אין אנו מפריזים בהערכת יכלתה של מדינת ישראל לקדם את פתרונן של בעיות בינלאומיות כלליות. אך ממשלה חדשה המוקמת בירושלים, עיר השלום, אינה יכולה להסיח דעתה כליל מן הסכנות והסיכויים שהם מנת חלקה של האנושות כולה.

אני תקוה כי דורנו, שאין כמוהו בהיסטוריה להשתלטות על איתני הטבע, ישכיל לכוון כוחו זה לאפיקי השלום והרוָחה, ולא, חלילה, למטרות של השמדה הדדית. גורל אחד מאַחד עכשיו את כל העמים – לשבט או לחסד, לגאולה או לאבדון. ניתן הדבר ואף חיוני ביותר לחתור להידברות בין העמים, מעבר למחיצות העבר ומעֵבר למאבק אינטרסים ואידיאולוגיה.

כל המדינות, שביניהן נטושה מחלוקת, ברירה פשוטה לפניהן – דו-קיום או אי-קיום. זה הדין בהתמודדות הגושים הגדולים, והוא הדין, בסופו של חשבון, לגבי עמי אזורנו. כיסופי השלום העולמי, שניתן להם ביטוי ראשון קולע בישראל, אינם רק חזון מופשט לאחרית הימים.

השלום נעשה תנאי הכרחי לעצם קיומה של האנושות, והחתירה אליו היא מצוה ראשונה של ממשלות העולם. אנו מאמינים שהוא יבוא, ומצדנו נעשה כל מה שביכלתנו כדי לקדמו.


תוך כדי שאיפה כנה לשלום בעולם ובאזורנו, ולמען קיים את השלום, תעמיד הממשלה את ביצור הבטחון בראש פעולתה. היא תפעל להשיג ולפתח את הציוד החדיש ביותר, הדרוש לשם בטחון המדינה ועמה. היא תמשיך בקשרים עם מדינות ידידותיות העוזרות למדינתנו.

נפעל להעלאה מתמדת של רמתו המקצועית, החלוצית והמוסרית של צה“ל – צבא העם. הצבא יוסיף לשרת באמונה את האומה בכל שטח, בו ייקרא לפעול. נמשיך בהקניית ידע והשכלה לחייל ובהחדרת רוח חלוצית ואזרחות טובה לכל בנינו ובנותינו המשרתים בו. נפעל לטיפוח סגל המפקדים של צה”ל, נעודדם להשתלמות מתמדת לשם העלאת רמתם ונטפח את הכרת הערך והתפקיד המרכזי שהם ממלאים והרגשת האחריות הגדולה המוטלת עליהם ומחייבת אותם בלי הפוגה, בכל עת ובכל שעה. נשמור על אָפיו של צה"ל כצבא דמוקרטי המטפח את האדם, מעלה אותו ומאפשר לו לבטא את מלוא אישיותו.

בטחון ישראל הוא דאגת העם. הממשלה תפעל לחיזוק התודעה הבטחונית של הציבור כולו. לאָשרנו, מוכיחות כמעט כל המפלגות שטובת המדינה קודמת אצלן לכל שיקול אחר; הן דנות בבעיות הבטחון מתוך אחריות ממלכתית ושיקול עניני. נשמור ונטפח אחריות לאומית זו.

הממשלה מציבה לעצמה משימה יסודית להמשיך בהעלאת רמת החינוך וההשכלה בכל שדרות העם, יהודים ולא יהודים. מידת יכלתה של חברה מודרנית לענות לאתגרים המיוחדים של הדור הזה מותנית בראש וראשונה ברמת השכלתם ותודעתם של אזרחיה.

במדינתנו יש לחינוך חשיבות מיוחדת. נוכל לעמוד במאבקינו הבטחוניים והכלכליים רק אם רמתו ההשכלתית והתרבותית של האדם הישראלי תעמוד על גובה מתאים, רק אם מספרם של בעלי הידע וההשכלה, בכל התחומים, יגדל במהירות בהתאם לגידול הצרכים הכלכליים ולייעוד מדינתנו בעולם הדעת והרוח.

בחינוך עיוני ומקצועי טמון המפתח העיקרי להבטחת שויון-אמת בין השכבות השונות. כל עוד בני העליה החדשה ובני שכבות העוני לא יזכו למלוא האפשרות של חינוך, לכל שלביו וצורותיו, יכבד עלינו להשיג שויון-אמת בכלכלה ובחברה. התחלנו לפעול במיוחד להעלאת רמתם החינוכית של בני שכבות אלו – ונגביר פעולה זו.

בהעלאת רמת החינוך כונתי לא רק להקניית השכלה וידע רעיוני ומקצועי, אלא אף להשרשת ערכי רוח ומוסר. נשאף להביא לתלמיד את מיטב מורשתה של רוח ישראל, להבטחת הרציפות ההיסטורית של עמנו ולהגברת הקשר עם חיי היהודים בתפוצות. נַקנה גם את האידיאלים הגדולים של האנושות כולה, למען יהא האדם בישראל ספוג ערכים ישראליים ואנושיים של מסירות לכלל, עזרה הדדית, סובלנות ושמירה על כבוד האדם.

למורה העברי תפקיד בעל אחריות לאומית עליונה. יותר מכל אחד, נקרא הוא לעצב את דמותו הרוחנית של הדור הבא. אחריות זו תובעת ממנו מאמץ להשתלמות עצמית ולפעולה תוך הרגשה חלוצית ותוך מסירות ונאמנות לערכים. אני מקוה כי מיטב הנוער המשכיל והמתלמד יראה בהוראה שליחות לאומית עליונה, וביחוד בישובי הספר ובישובי העולים, ויחיה עמם את חייהם. הממשלה מצדה תתמיד במאמציה להרמת קרנו של המורה בישראל ולהעלאת רמתו המקצועית החינוכית.

כן תראה הממשלה חובה מיוחדת לקדם את מפעלי הספרות, האמנות והיצירה לכל סוגיה ולהמשיך במאמצים להרים קרנם של נושאי התרבות והיצירה בישראל.


חשיבות מיוחדת נודעת לפיתוח המדע הצרוף והשימושי. לישראל יצא מוניטין כאחת המדינות בהן קיים מחקר מדעי ברמה בינלאומית מכובדת. נוסף על המחקר המדעי הצרוף, המהוה תרומה ישראלית למאמץ המחקר הכללי הנעשה בעולם, עלינו לפתח את המדע השימושי המיועד במישרין לפתרון הבעיות במאמצינו להגביר את קצב הפיתוח של ארצנו.


הממשלה תקדיש אמצעים ומאמצים להמשך פיתוח החקלאות, התעשיה והמלאכה. כדי להגדיל את הייצור, לייעלו, להוזילו ולהגדיל את כושר ההתחרות של מוצרינו בארצות חוץ. נפעל כדי לכוון מתישבים ויצרנים חלוציים לאזורי הארץ הבלתי-מיושבים בנגב ובגליל, ליישב אזורים אלה ולהפריח את השממה.


נעודד את כל הענפים המביאים לידי הגדלת הכנסות-החוץ שלנו ולידי תעסוקה יצרנית – הספנות, התעופה, התיירות והפיננסים.


מטרתה של הממשלה היא עיצוב חברה המושתתת על עקרונות הצדק הסוציאלי. נפעל כדי לשמור על רמת-חיים הוגנת לעובדים בחקלאות, בתעשיה ובשאר המקצועות היצרניים וכדי למנוע התעשרות בלתי-מוצדקת ובלתי פרודוקטיבית של יחידים וקבוצות על חשבון הכלל. לצורך זה נשתמש במערכת המסים, במדיניות התקציבית והכספית ובשאר האמצעים העומדים לרשות הממשלה.

נפעל כדי להעלות את רמתה של מערכת הייצור, להעמיד לרשותה את החידושים והשכלולים של הטכנולוגיה החדישה.

זכינו, ותודות למאמצי הממשלה התקרבנו ליציבות של מחירים והגענו לשער-מטבע אחיד. כדי לבצר את הכלכלה ולהגדיל את היצוא נתאמץ להבטיח המשך היציבות, לבלום את הלחץ האינפלציוני מצד בעלי ההכנסות הגדולות, להגדיל את פריון העבודה וייעולה, להוזיל את השירותים על-ידי ייעול והקטנת שעורי-רוח מוגזמים.

נחתור בכל כוחנו להקטין את מידת תלותנו בעזרת חוץ. הישענות על עזרה זו לאורך ימים – סכנה בה, לא רק לכלכלתנו, אלא גם לחסננו הבטחוני ולמעמדנו המדיני. אני מאמין שבהירתם המשק כולו למאמץ, יפחת הגרעון במאזן החוץ שלנו ותלותנו הכלכלית תצטמצם ותלך.

לשם כך נחזק את קשרי המסחר שלנו עם כל הארצות במערב ובמזרח ונהדק את הקשרים עם גורמים כלכליים בינלאומיים. ניאבק על זכותנו להבטיח אפשרות של יצוא גדול וגדל, לכל הארצות, ובפרט לארצות השוק המשותף, עד להשגת מלוא עצמאותנו הכלכלית. הממשלה תתכנן את פעולתה הכלכלית ותתאם את מדיניותה בכל התחומים כדי להשיג מטרות-יסוד אלה.

הממשלה תפעל בהתמדה להבטחת השתלבותם המלאה של האזרחים הערבים והדרוזים בכל שטחי החיים, היא תמשיך במאמצים לפיתוח משקם, להעלאת רמת חייהם, לעידוד ההשכלה ולשיפור השירותים הניתנים להם בכפר ובעיר.


אנחנו רואים בעם היהודי, באשר הוא, שותף נאמן לנו בהקמתה ובחיזוקה של מדינתנו – מדינת היהודים. לשותפות כזאת אין דוגמה ואין תקדים בתולדות העמים. עלינו להביא לידי כך שהשותפות החמרית של יהדות המערב תיהפך לשותפות רוחנית, וכי ערכי עמינו הנצחיים – ספר הספרים, השפה העברית ותולדות עמנו – יהיו לנחלתו של כל יהודי בעולם. על ישראל להיות מרכז לעליית יהודים ולהתעלותו של העם היהודי.

הממשלה תוסיף ותעודד את העליה מכל הארצות. נעשה הכל כדי לקלוט בעבודה, בהתישבות החלוצית, בשיכון ובחברה, את העולים מארצות המצוקה ולהשרישם בחיי העבודה בארץ.

כן תפעל הממשלה לעידוד העליה מאצות השפע. נחתור ונחפש דרכים חדשות להביא לארץ חלוצים ובני-נוער, אנשי-מדע-ורוח. נפעל לחיזוק התנועה הציונית, כדי שתשמש קשר עם העם היהודי וגשר לעליה מארצות אלו. העליה מארצות הרוָחה, ייתכן שהיא תובעת פחות מאמץ כלכלי, אבל היא מחייבת מאמץ רוחני גדול יותר.

ידענו, מדינת ישראל אינה יכולה להתחרות בארצות המערב העשירות ברמת החיים או בשפע התרבותי. אך נוכל להציע לעולה סיכוי להשתתף בבניית מפעל אדירים. נוכל להעניק לו את זכות השירות לעמו המתחדש, את טעם החלוציות, את החדוה של יצירת יש מאַין, את הידיעה כי העם והארץ זקוקים לו כאן ותובעים כל יכלתו – את כשרו האנושי והמקצועי. כדי שנוכל לתבוע עליה מארצות אלו, עלינו לתבוע מעצמנו יתר חלוציות, יתר מסירוּת, יתר הזדהות עם הכלל.


תביעה זו – ליתר הרגשת הזדהות עם הכלל – היא תביעה שעלינו להפנותה לכל שכבה וקבוצה בישוב. מדינתנו היא מדינה דמוקרטית, הנותנת אפשרות ביטוי לכל שכבה ולכל קבוצה. מסורת זו של דמוקרטיה וחופש טבועה עמוק ביסודה של החברה הישראלית. הממשלה תפעל להבטחת חופש זה בכל השטחים, אבל זכות החופש – חובת האחריות בצדה.

החברה הישראלית עודה בהתהווּתה. הלחץ עליה מחוץ ומבית – רב. עודנו נאבקים על בטחוננו, על ייצוב כלכלתנו, על גיבושנו החברתי, על רמתו התרבותית ועל ערכינו. בתנאים אלה הכרח הוא שכל יחיד וכל קבוצה התובעים תביעותיהם יראו לא רק את עניניהם הם, לא רק את האינטרס החלקי שלהם, אלא גם את צרכי הכלל המחייבים כל אחד לריסון עצמי. ראִיה זו מותר לדרוש במיוחד מבעלי ההשכלה והידע – האינטליגנציה של העם, העומדים בעמדות-מפתח, התורמים לקידום תרבותו של העם והישגיו המדעיים והטכניים, ומצוידים בידיעת המצב – מהם מותר לדרוש יתר אחריות והבנה.


ברוח זו, של תביעה מעצמנו ומן הזולת, מתיצבת הממשלה למשפט הכנסת והציבור. המשימות המוטלות עלינו, על כולנו, כבדות הן. כדי לבצען כראוי, יידרש כל הכוח שנאגר באומה זו במשך השנים. אנו מאמינים שאם נעשה כמיטב יכלתנו – נצליח.

אנו יודעים שאין ממשלה זו מייצגת את כל הגומרים המדיניים והקוֹנסטרוּקטיביים בארץ. עם זאת אנחנו מאמינים שכל הכוחות בממשלה ומחוצה לה יתנו ידם להשגת המטרות המשותפות.

איני מתעלם מקיומם של גישות שונות וחילוקי-דעות עקרוניים. אנו רוצים לקוות שהויכוחים וחילוקי-הדעות בינינו יהיו על רקע של מטרות משותפות וכלליות, שיתנהלו ברוח טובה ובצורה הוגנת וענינית, ושהביקורת תהיה לשמו – לשם המעשה – ולא לשמה, לשם ביקורת גרידא.

הממשלה תעשה כל מאמץ כדי לגבש את הכוחות החלוציים והבונים בארץ באחדות פעולה ותשמח לשתף כל מי שמוכן לפעול על בסיס העקרונות הלאומיים והחברתיים שפורטו בקוי-היסוד בדבָרַי היום.

עמדתי רק על כמה בעיות של יסוד חיינו ועל מדיניות הממשלה לגביהן. תכנית הממשלה בכללותה מפורטת בקוי־היסוד ותבוא בודאי לידי ביטוי בדיונים מפורטים בעתיד. מטרותינו – רבות ונועזות. הקשיים – רבים וחמוּרים. אני מקוה שהממשלה הזו תוכל לקשיים ותתקדם לקראת השגת המטרות.





מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47253 יצירות מאת 2632 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19716 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!