רקע
לוי אשכול
התפטרות הממשלה

שידור ב“קול ישראל”, 18 בדצמבר 1964


ב־1954 בוצעה בלי ידיעת הממשלה, פעולה מסוימת, שמטעמים בטחוניים אינני בן־חורין לפרש את טיבה. פעולה זו פגעה בענינים חיוניים של המדינה. במהלך השנים נתקיימו כמה בירורים שהיו מיועדים להבהיר את הרקע לאותה פעולה, ובמיוחד לגלות מי נתן את ההוראה לביצועה. ב־1960 נדונה בעיה זו בועדה ממשלתית שהשתתפו בה שבעה שרים, בראשותו של שר המשפטים דאז. מסקנותיה של אותה ועדה אושרו על־ידי הממשלה וקיבלו חיזוק על־ידי הכנסת.

ביום 22 באוקטובר 1964 פנה ראש־הממשלה הקודם, מר דוד בן־גוריון, לשר המשפטים וליועץ המשפטי ותבע מינוי “ועדת חקירה מורכבת משופטי בית־המשפט העליון, לבדוק את סירוב הממשלה בזמנה למנות ועדת־חקירה משפטית, כאשר דרש הקצין הבכיר, ומינוי ועדת־שרים של שבעה במקום זאת, ואם נוהלה של ועדה זו ומסקנותיה תואמים האמת, הצדק וחוקי המדינה”. בתזכיר שני, שהוכן בידי עורכי־דין מטעמו של חבר הכנסת מר דוד בן־גוריון, באה תביעה נוספת, שתיחקר פרשת “העסק הביש”, ואם שר הבטחון דאז נתן את ההוראה לביצועו, או שהקצין הבכיר פעל על דעת עצמו שלא בידיעת השר.

היועץ המשפטי הביע את דעתו לשר המשפטים נגד תביעתו של חבר הכנסת בן־גוריון להקים ועדה שתחקור את פעולתה ומסקנותיה של ועדת השבעה. אשר להצעה לחקור מחדש את הפעולה הידועה בשם “העסק הביש”, הרי לא המליץ היועץ המשפטי על עריכת חקירה כזו. הוא מנה נימוקים בעד ונגד, הביע ספק אם יש אפשרות להוציא את האמת לאור בדרך זו וקבע כי “השאלה איננה משפטית בלבד אלא לא פחות מזה מדינית וציבורית”.

גם אנשי־משפט דגולים אחרים, מהם שהתיעצתי אתם אישית, מהם שפירסמו דבריהם בעתונות – הסתייגו מההצעה להקים ועדת חקירה לעסק הביש. אין שום יסוד להניח, כי הקמת ועדת חקירה מחויבת המצפון המשפטי. לא. אין זה צו בלתי מעורער של המצפון המשפטי.

שר המשפטים בהתבססו על הצעת היועץ המשפטי, חיוה דעתו אף הוא שאין להקים ועדת חקירה שתחקור את פעולתה ואת מסקנותיה של ועדת השבעה. שר המשפטים הציע לעומת זאת להקים ועדה שתחקור את פרשת 1954. עם זאת הוא הודיע, כי אין הוא רואה בדחיית הצעתו סיבה להסקת מסכנות. בכל מדינה חפשית מתוקנת מתבררת מחלוקת כזאת, בין שני אזרחים, לא בועדת חקירה, אלא בבית המשפט. במקרה זה יודעים גם שני בעלי הריב, כי בתי־המשפט פתוחים לפניהם. אולם הם לא פנו לבתי־המשפט ושניהם מתנגדים לבירור אף בועדת החקירה.

לעומת הבחינה המשפטית אשר תיארתי לכם, קיימים שיקולים מדיניים וציבוריים שהם, לדברי היועץ המשפטי, לא פחות חשובים, ועליהם עמדתי במכתבי לנשיא. שנים הם העקרונות שהיו מונחים ביסוד מכתבי זה: העקרון הממלכתי, כי הממשלה זכאית וחייבת להחליט בענינים המסורים להחלטה חפשית, במסגרת הסייגים המוכתבים על־ידי אמון הכנסת ואמון שולחיה; והעקרון השני הוא של טובת המדינה, המחייבת אותנו שלא להיגרר להתעסקות מקיפה בפרשיות העבר, שיש עמה נזק פנימי וחיצוני גם יחד.

משקל מיוחד בנידון זה נודע לדעתו של האיש שהיה ראש הממשלה ב־1954 והמתמצא בכל הסתעפויותיה של הפרשה. ראש הממשלה דאז, מר משה שרת, הביע לא פעם את דעתו הנמרצת, כי חידוש החיטוט בפרשה זו עלול לפגוע קשה בענינים חיוניים של המדינה.

אילו היתה המדינה בת־חורין לשקול את כל הנימוקים בעד ונגד הקמת ועדת חקירה, כמיטב אחריותה ושיקול דעתה, יש לי כל יסוד להניח, כי לא היתה מחליטה להקים ועדה כזו. אך בינתים נוצרו תנאים בינמפלגתיים שיש בהם כדי לשלול מרוב חברי הממשלה את האפשרות לדון ולהכריע לפי מצפונם במסגרת אחריותם הממלכתית הבלעדית. זוהי הסיבה להתפטרותי.

כעת אני עומד בראש מה שקרוי “ממשלת מעבר”, אף כי אין הכינוי הזה מעוגן בחוק. החוק אומר בפשטות: הממשלה ממשיכה בתפקידה עד שתקום ממשלה אחרת. הבטחתי בכנסת, כי גם במצב זה תוסיף הממשלה לשקוד על כל עניניה החיוניים של המדינה, אך אין זה מצב היכול להימשך בלי גבול.

בסדרי־השלטון הפרלמנטריים שלנו, היה הדבר מסתיים בהקמת ממשלה חדשה, אם על בסיס הכוחות הנערכים בתוך הכנסת הקיימת, ואם על־ידי בחירות חדשות, המביאות אתן כנסת חדשה, ומתוכה ממשלה חדשה.

על האפשרויות האלה אני רוצה לומר מלים אחדות. קודם כל על בחירות חדשות. כשהן לעצמן, אין בחירות צריכות להפחיד איש מאתנו. הן עצם מעצמו של משטר דמוקרטי. כשהבחירות במועדן, כדאי המאמץ הלאומי הגדול המושקע בו, בכוח־אדם ובכוחות־משק רבים. ארבע שנים בין בחירות לבחירות אינן מועד ארוך מדי. מי שמצוי אצל עניני תכנון באיזה שטח שהוא, אם במשק, אם בבטחון ואם בכל שטח אחר, יודע זאת. להפסיק את חייה התקינים של המדינה, את פעולתו הרגילה של הממשל, ולהטיל את כולנו לתוך המאמץ האנושי והמשקי לעתים תכופות יותר – זהו דבר מזיק לכל שטחי חיינו.

אינני שש, איפוא, לבחירות חדשות בטרם זמנן. אפנה עכשיו אל האפשרות האחרת, הקמת ממשלה חדשה על בסיס הכנסת הקיימת. הסיבות שהביאו להתפטרות הממשלה לא עירערו את הבסיס הפרלמנטרי של הממשלה ואת אמון הכנסת בה.

הינינים הדחופים העומדים לפנינו בקליטת עליה, במיזוג גלויות ובפיתוח, שלא לדבר כלל על בטחון המדינה ועל מעמדה בעולם, תובעים מאתנו את החשת הקמתה של הממשלה שתוכל לפעול במלוא הסמכות הפרלמנטרית.

חיוני ודחוף שנתיצב בזירה הבינלאומית במלוא שיעור קומתה של ישראל, כמדינה השוקדת על בנין חברתה, ובמידת יכלתה הצנועה, על קידום האנושות לשלום, לשויון ולפיתוח. עיניהם הנדהמות של אחינו בתפוצות וידידינו ברחבי עולם נעוצות בנו בציפיה דחופה שנשוב למסלול חיינו התקינים. לפנינו משימות גדולות.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47280 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!