רופא בעל “נסיון”    🔗

השאלה הבוערת כעת בגליל – היא שאלת הרופא. עוד לא הספיקה שמשו של הרופא קפלנסקי לשקוע¹, והנה דרך לנו “כוכב” חדש מצפת בתמונת רופא ולאורו ילכו עתה זקני ימה במלחמתם עם הצעירים. הרופא הזה בא אלינו בלי שום הזמנה והתחיל להלל את סחורתו: גמרתי באירופה בהצטיינות, קניתי לי נסיון עשיר מאוד בטרם גוחי מבטן בית היציקה של רופאים באירופה, בעת היותי רוקח בזכרון; אלא מה נבחר אצלכם כבר לרופא הד"ר טשרניחובסקי? אין דבר! אנוכי לוקח עלי את הטורח להשתוות אתו, אל תדאגו! יודע אנוכי להגות מן המסילה את העומדים לשטן על דרכי. 

הרי לפניכם טיפוס מרהיב־עין של רופא שגמר באירופה… והנה לפניכם גם תוצאות אחדות מהשפעתו המועילה על זקני ימה, מעריציו ומכבדיו: יש פה בימה מורה אחד בבית־ספר, החשוד בעיני הזקנים על דעות פרוגרסיביות ביותר, המורה הזה מעז עוד להביע דעה מסוכנת כזו, כי הד“ר טשרניחובסקי מתאים יותר לרופא בגליל מהד”ר שטרן, בטרם שאלו על זה את הסכמת הזקנים, ויש חוצפה למורה הזה גם לערוך תעמולה לדעותיו אלו… ובכן ניסו הזקנים לאחוז בתחבולות הידועות להם כדי להגות את המורה השנוא עליהם מדרכם. מה עשו? הלכו והלשינו עליו לפני הפקיד שהמורה דנן מתערב בפוליטיקה: שלח מכתבים לגיסו האיכר במסחה, שבהם מובעות נטיות ידועות על־דבר הרופא. מכתב כזה התפרסם במקרה במושבה מסחה ואזני אחדים מזקני ימה קלטו שמץ דברים ממנו, וכיון שלא הועיל להם התכסיס הנושן הזה הלכו הזקנים וערכו פטיציה (מכתב דרישה) למנהל בית־הספר, שיפטר את המורה המסוכן ההוא, ואם לא – יחדלו משלוח את בניהם לבית־הספר (והנה טופס המכתב ההוא, מלה במלה. “אל כבוד האדון הנכבד האדון מנהל בית הספר מר ענתבי! בהיות כי סובלים אנחנו הרבה מהמורה יפו אשר הוא מחרחר ריב בהמושבה וכמה וכמה מריבות בין האיכרים יוצאים ממנו, ע”כ מבקשים אנחנו ממנו שיסיר אותו מפקודתו תיכף כי לא רוצים אנו למסור את ילדינו למורה כזה ובפרט כי הוא מקלקל את סדרי ההנהגה נגד חפץ האיכרים. ממתינים אנחנו על תשובתו שלושה ימים ואם לא ימלא את חפצנו, כי אז לא נשלח את ילדינו לבית־הספר. בכבוד, אור ליום ב‘, ד’ טבת, תרס“ט, יבנאל”. ועל החתום עשרים ושנים איכרים).

סוף הדבר היה, השביתה המיוחדת במינה ארכה רק יום אחד; המנהל שלח לקרוא באותו ערב לאסיפה את ההורים החתומים על המכתב, לחש באזניהם דברים אחדים ולמחרתו נפסקה השביתה. משערים שהמנהל העיר את אוזן השובתים, כי כל שביתה שלא תהיה, שנואה היא על הפקידות ובפרט שהפקיד יוכל לזכור להם את השביתה ההיסטורית של ימה… (לפני שנים אחדות דרשו האיכרים מהפקידות תמיכה אלף פרנק לכל אחד. הפקידות לא מילאה את דרישתם. האיכרים שבתו מעבוד את חלקותיהם, וסוף הדבר היה כי הפקיד עזב את משרתו ויקם להם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ואת תביעותיו ויגרש מהמושבה אחדים מהשובתים. רוב השובתים חיים וקיימים פה גם כיום, והמכיר את חתימת ידי השובתים על הדרישה ההיא יכיר במכתב למנהל כמעט את כל החתימות שלהן). אולם בהמצאה הזאת להילחם נגד הצדק והחופש באמצעים דימוקרטיים כעין שביתה וכדומה, נראים כבר סימנים מובהקים .שהד"ר דנן גמר באירופה…