כה“י שבמוזיאון הבריטי מס' Add. 27. 111 מכיל תשובות מרבנים שחיו במחציתה הראשונה של המאה הט”ו. עיינתי בכ“י זה ימים מועטים לפני פרוץ המלחמה, בשעות טרופות, ולא היה סיפק בידי לציין לי את כל הידיעות הנחוצות לתיאור מלא של כה”י ולרשימת החכמים שתשובותיהם באו בקובץ חשוב זה. בחפזון העתקתי שתי תשובות אלו, שמצד תוכנן יש בהן ענין למעיינים ב“קרית־ספר”.
התשובה הראשונה יש בה ענין לתולדות הספרות העברית. הרב המשיב מביע את תמהונו לידידו ר' חיים על שעלה בדעתו לחבר בלשון אשכנז ספר בדיני נידה בשביל נשים ועמי הארץ, והוא משתדל להניאו מזה. ספר בשם “סדר נשים” בדיני נידה, חלה והדלקת הנר כתוב בחרוזים נמצא בכ“י קמברידג' Or. Add. 547 וכה”י הוא מש' רס“ד (1504)1, והסופר הוא שמואל לוי. ספר בנושא זה, ס' מצות הנשים, בחרוזים וביידיש, נדפס ראשונה בויניציאה 21552. משמע שהיה בחיבור ספרים אלה משום צורך השעה. מענינת היא הידיעה שהמשיב מוסר לנו על חכם אחד ש”חיבר הלכות שחיטה במליצת השיר וחרז בלשון אשכנז… יען כי ראה כי יש כמה עמי הארץ שיש בישובים שאין יכולים להשיג ולהבין… הלכות שחיטה מתוך חיבור לשון הקודש".
אחרי הקטע הנדפס כאן באה בהמשכו תשובה ארוכה בדיני נידה3 והמשיב הוא, כנראה, ר' יעקב הלוי4, הוא מהרי“ל, גדול רבני אשכנז בזמנו. עכ”פ נראה שהמשיב חי במאה הט“ו. ספרי הפוסקים המקובלים בזמנו הם שערי דורא, סמ”ק וס' הטורים. את הלכות שחיטה של מהר"י ווייל אינו מכיר עוד. ר' חיים, שאליו נשלחה התשובה, הוא אולי ר' חיים אוישפורג שעמד בחליפת שאלות ותשובות עמו (עי' שו“ת מהרי”ל סי' קע"ד). אמנם ר' חיים זה מכונה גם צרפתי (שם סי' צ“ה וס' ק”מ: “וביארתי דבר זה להר' חיים צרפתי מאושפורק”), וקשה קצת שצרפתי זה יגיע לחיבור ספר דינים בלשון אשכנז.
התשובה השניה היא מהרב המפורסם ר' יוחנן בן הרב ר' מתתיה מפאריס. האב והבן שימשו במשרת הרב הראשי ליהודי צרפת במחציתה השניה של המאה הי“ד, לפני הגירוש השני בש' קנ”ה. מתשובה זו אנו למדים כמה פרטים חדשים לתולדות יהודי צרפת באותו זמן. ר' יוחנן נאסר בגלל עלילת דברים. ספרי התלמוד והפוסקים, ואגבן שאר ספרים, הוחרמו והתגלגלו בבית המושל על הארץ, ולא נשארו רק עלים וקונטרסים מועטים בידי יחידים. דברים אלו מספר לנו הרב גם בתשובה אחרת, שבאה באותו כ“י בדף כ”א ע“ב, ורשום עליה: “זאת אשר השיב הרב מה”ר יוחנן זצ”ל למהר“י כץ”, ובסופה הוא חותם; “כן נ”ל דעתי הקצרה בעת צרה“. רמז לזה אנו מוצאים גם בתשובתו שנדפסה ב”קובץ דברים נחמדים" (הוסיאטין תרס"ב) עמ' 24: “ולבבי בקרבי הומה לשפלות מעמד מדינתנו והריסות ספרינו ולבטול התורה”.
-
עי‘ עליו במאמרו של ווינרייך, “פנקס”, נויארק 1927, עמ’ 25־23. ↩
-
עי‘ עליו א. שולמאן, שפת יהודית – אשכנזית וספרותה, עמ’ 74. ↩
-
כתוב בה: “כמה ששמעתי ממה”ר ענשכין“, ור' ענשכין זה היה בויניציאה, וחתנו של מוהרי”ל, ר‘ קאפמן, מספר לפני חותנו על הוראה שהורה ר’ ענשכין (מנהגי מהרי"ל, בדיני עירובי חצרות). ר“י פריימן, מזהה אותו, במבואו לס‘ לקט יושר עמ’ XLVII, עם ר' ענשכין הנזכר בשו”ת ר“י מינץ ומהרי”ק, אבל מסופקני בזה. ↩
-
ואולי כיון לתשובה זו ר' יוחנן ב“ר מתתיה בתשובתו שנדפסה ב”קובץ דברים נחמדים" (הוסיאטין תרס"ב). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.