בכת“י 94 80 Hebr, אשר בספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים מצאתי בדפים ק”ז – קי"א שתי תשובות ארוכות שיש בהן קצת פרטים מענינים לתולדות הדפוס.
ר' שמואל הלוי2 ניגש בשנת ש“ו להדפיס את שו”ת הריב“ש שהיו ספונות עד אז בכתב־יד. ויען כי הספר גדול והוצאות הדפוס הצריכות לכל הספר היו מרובות, הדפים ממנו קצת קונטרסים והתחיל לחלקם בקהלות קושטא ובערים הסמוכות, ועיקר ההפצה היתה נעשית ביום השבת בבתי הכנסיות, וכך היה הולך ומדפיס קונטרס אחר קונטרס ומפיצם ברבים ונפרע מן הקונים קמעא קמעא3. והנה קפץ עליו רוגזו של החכם ר' יצחק ן' לב שמצא בזה איסור של מקח וממכר בשבת ומיחה בידו. ר' שמואל כתב תשובה ארוכה, להוכיח שמותר לעשות כך, ודרך אגב הוא מספר לנו פרטים מענינים ע”ד הפצת ספרי רבינו ירוחם, שנדפסו בקושטא רע“ו, וס' תולדות יצחק לר"י קארו, שנדפס בשנת רע”ח. אז יצא ר' יצחק להשיב על דבריו בדברים קשים כגידים, ואף בתשובתו נמצאים פרטים מלאי ענין. אני נותן כאן את תמצית התשובות האלה בקצור נמרץ ובלשונן.
שאלה. ראובן הכין את לבבו להדפיס תשובות חשובות, פסקי רב מובהק גדול בדורות לשמו ולזכרו תאות נפש החכמים וכל הלבבות. ויען כי ההוצאות הצריכות לכל הספר מרובות ושעתא דחיקא ליה ותלו ביה טיפלי ונפישי עליה חובות דק ואשכח נתישב וחשב מחשבות, הדפיס קצת קונטרסין מהתשובות שבתחלת הספר עם עוד רבות. ושלח מהם לקהלות הקדושות שבעירו ושבעירות הקרובות. וביום השבת ביום השבת כי יש בו כמה מעלות טובות, שכיחי רבים צדיקים וטובים להושיבי עם נדיבים נפש יתרה נפש יקרה תניף גשם נדבות, נתחלקו הקונטרסין לבעלי תריסין ובעלי כיסין עושין מאהבה, תורמין על הנבוי ועל העתיד ליגבות.4 ויש אתנו עד בחכמים5 ובשרידים… קרבות יחפץ6… חוצב להבות… צועק לשעבר ממצוא חפציך ודבר דבר7… ואחרים אומרים כך קבלנו מהמורים… חפציך אסורים חפצי שמים מותרים8 ולא קרינן בהו ביום השביעי תשבות…
תשובה. אני הבא מן המערכה ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה. בתחלת בואי לארץ הזאת זה שלשים שנה נתחלקו ספרי רבי' ירוחם שנדפסו בימים ההם9 ע“י החכם כמה”ר יהודה ן' בולט10 ז"ל שהיה מחזר ודורש בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מדי שבת בשבתו. ושוב נתחלקו קונטרס ראשון מס' תולדות יצחק11 ע“י מחברו החכם כמה”ר יצחק קארו ז"ל ולא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף נגד חילוק הספרים הנז' בכל ההמון הרב הזה. והרבנים הזקנים אשר בשער והמפורסמים אשר בימים ההם… ובחילוק הספרם לרבים לית דיין דמצוה רבה הוא ומצוה דרבים שמקיימים בעצמם אמת קנה ואל תמכור, ולא עוד אלא שמזכין את הרבים… כי ע“י ספרים אלו שקונין אלו המדפיס יגדיל תורה ויאדיר כי בלא הכי לא היה הספר נדפס, כי אין כל אדם כדניאל בומבירני שמדפיס הספרים ומניחן אצלו שנה על שנה עד בא קונין… והנלע”ד כתבתי והארכתי להוציא מלב המגמגם הרוגם איקוני זקני עיני כל ישראל ומנהגן שהיא תורת אמת… נאום הטרוד ומקוה רחמי שמים שמואל הלוי.
ר' שמואל הלוי כתב למה מחיתי בחילוק ספרי דפוסו בבית הכנסת… ומה שכתב, שמה שקונין אמתה של תורה בדמים מועטים הוי צרכי רבים אינו אלא צורך עצמו, שמרבים בשכר הספרים בעבור המתון שפורעים מעט מעט, והמון העם מאי קא עבדי בתשובות הריב“ש. ומאי אהני להו, אינו אלא חסרון כיס ודררא דממונא, ומפני הבושת קונין אותם בעל כרחם באונס ולא ברצון, ואחר כך מוכרים אותם בחצי דמיהם, ואין זה עונג שבת אלא צערא דשבתא. וזקן זה לא היה לו לדון בדבר הנוגע אליו, כי השוחד יעור עיני חכמים. ובאמת איני יכול להתנחם עליו, שאפי' שניתן לו במתנה דהני צרכי רבים נינהו איך לא ראה הגמרא שלא התירו אלא הדבור לבד… לא שום שבות בעולם, דאם איתא הרי הותר כל מקח וממכר של מלאכת שמים בשבת כגון לקנות ס”ת תפילין ומזוזות וטלית תגריהם ותגרי תגריהם, ואלה הדברים פשוטים מאד, ואוי לדור שזקן הדור טועה בפשוטות ושוגה בברורות ומתיר אסורים לתועלת ממונו, שרי ליה מאריה… ולא עוד אלא שקרא לסיוע הדפסתו מצוה, ויותר מצוה היתה לו לעסוק בתורתו תמיד ולא להתעסק בשוא ותפל ולהניח הספרים בקרן זוית… וכל זה ברור. זה נ"ל יצחק ן' לב12.
-
עלים לביבליוגרפיה, שנה א‘ (תרצ"ה), עמ’ 73 – 75. ↩
-
נקרא גם ר' שמואל חכים, “בר פלוגתיה דמהר”י בי רב ומהר“י טאיטאצק… ויש לו תשובות בשו”ת הרב מהרלנ“ח” (חיד“א בשה”ג). ↩
-
בסוף הספר גם הדפיס שיר המדבר בשבח המחבר וספרו כדי “לחזק ידי הנדיבים האוהבים ומצדיקי הרבים”. והנה אופן הפצה זה היה נהוג בקושטא גם בדור שאחרי זה, כי המדפיס יוסף יעבץ, שהתחיל להדפיס בשנת שמ“ג את הש”ס בקושטא, מודיע בשער המס' ברכות: “ומדי שבת בשבתו נוציא לכם קונטרסים מן התלמוד נחלק לו ברבים וביד כל אדם לקנותו… ויהיו נפרעים ממנו מעט מעט”. ממש כדרך המו"ל בזמננו. אין כל חדש. ↩
-
בבא מציעא נ"ח א'. ↩
-
סנהדרין פ"ב א'. ↩
-
הוא מכוון לר‘ יצחק ן’ לב. ↩
-
ישעיה נ“ח י”ג. ↩
-
שבת קי"ג א. ↩
-
ס‘ תולדות אדם וחוה לרבינו ירוחם, נדפס ראשונה בקושטא רע"ו. והנה בדברי המדפיס בסוף הספר נאמר, שהתומכים והמסייעים בהדפסתו היו ר’ אברהם אלקצבי, ר‘ יהודה ששון “ואני המדבר משה בן הכמה”ר יוסף המון", ואלו שמו של ר’ יהודה ן' בולאט לא נזכר כלל. ↩
-
חבר ס‘ קצר (קושטא ה' רצ“ב [ונדפס שנית עם מבוא, ובו תולדות המחבר, ע”י ר“מ רבינוביץ, ירושלים תרצ”ו]), וכמה מתשובותיו נדפסו בס’ אהלי תם לר‘ תם ן’ יחייא שבס‘ תומת ישרים (וויניציא שפ"ב), עי’ סי‘ ז’, ל“ח, ס”ז, ס“ט, ועוד. הוא הדפיס בקושטא שנת ע”ר גם ס‘ הליכות עולם לר’ ישועה הלוי. ↩
-
נדפס קושטא רע"ח. ↩
-
הוא הי‘ מצוין בדורו. הג“מ יהושע שונצין בספרו שו”ת נחלה ליהושע כותב בסוף סי’ פ“ד: ”ותראה החכם השלם רום השכל ושיאו מופת הדור ופלאו כמוהר“ר יצחק ן' לב וראו כל עמי הארץ כי אין הדור יתום שכבודו שרוי בתוכו”, וכן האריכו בשבחו ר‘ תם ן’ יחייא ור' אברהם ירושלמי בתשובות הנדפסות בס‘ תומת ישרים סי’ קי“ד וסי' קט”ו, שם מתואר “סיני ועוקר הרים” (הערת ר"ד פרענקל). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.