¹

בין כתה“י השונים שהבאתי מהודו בשביל הספריה הלאומית והאוניברסיטאית נמצא גם כת”י קטן אחד המכיל ענינים שונים ונרשם ע“י ד”ר יואל ברשימתו הנדפסת מס' 187. מוצאו מקוג’ין ויש בו קצת דברים ראויים לתשומת־לב.

בראשו רשום: “זה הספר של יצחק חליגואה יצ”ו. ואחרי זה: “מתנה ממנו הנז”ל לי דוד יהודה אשכנזי“. יצחק חליגואה היה מנכבדי היהודים בקוג’ין (עי' אבן ספיר לר“י ספיר ח”ב עמ' נ"ח) ודוד אשכנזי בא מקוג’ין לבומבי ויסד בה בית דפוס עברי שנדפסו בו כמה ספרים. בדפים א' – י”א א' נעתקה חופת אליהו רבה מספר ראשית חכמה. בדף י“א ב' כתוב באותיות גדולות: “שם זה הספר ליקוטי יחיאל”, כי בו נלקטו כמה דברים מחכם (תימני?) ששמו ר' יחיאל צעדי. בדף י”ד א‘: “נוסח דיני הגט בכלל ופרט שעשה העניו כמהר”ר יחיאל צעדי זצו“ל כשלחן ערוך בק”ק קוג’ין“. בדף י”ז א’: “סדר נוסח חליצה שעשה כ”ר יחיאל צעדי ז“ל בק”ק קוג’ין“. בדף י”ח א‘: “נוסח שטר חליצה שעשה כ”ר יחיאל צעדי בק“ק קוגין”. בדף ל"ז א’: “שנת התפ”ו ליצירה נתן לי רשות חכם יהודה אריה ז“ל לשחיטה ובדיקה יחיאל צעדי”.

בין שאר השטרות שבכת“י בא בדף ט”ו א' נוסח הגט: " בחד בשבא דהוא שתא עשר יומין לירח חשון שנת חמשת אלפים וחמש מאות וארבע לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן במתא סוראת דעל כיף נהרא דמשיך לימא רבא מותכא…". לפני שעלתה הצלחתה של בומבי היתה סוראת למרכז מסחרי חשוב ונמל גדול² ובאו אליה סוחרים יהודים מבגדאד, בצרה, פרס ועוד.

בדף י“ט א' בא נוסח הכתובה: בשם רחמן מלא רחמים יתברך שמו בשם אשר לו הגדולה ומרומם על כל ברכה ותהלה, בסימנא טבא בסימנא מעליא, בשעה מעולה ועונה מהוללה חדוה וגילה שמחה וצהלה פדות וישע וגאולה ומלוי כל שאלה לחתן ולכלה ולכל הקהלה הנקהלה, ישישו וישמחו יפרו וירבו ויבנו ויצליחו מצא אשה מצא טוב וכו' וכו'. ברביעי בשבת עשרים יום לחדש סיון שנת חמשת אלפים וחמש מאות ועשרה לב”ע למנין שאנו מונין כאן במתא קוג’ין דעל כיף נהרא דמשיך לימא רבא מותבא איך הבחור הנחמד כבוד רבי דוד ב“ר כבוד אברהם?צ”ו אמר לה וכו' וכו‘. וקונין בציצית³ ואח"כ אומר וקנינו אנן סהרי וכו’".

בקוג’ין היו עבדים מצויים בידי היהודים, כמה מהם נשתחרררו והם מהוים קהל בפני עצמם והם הנקראים עוד היום משוחררים. בקשר עם זה אנו מוצאים בכת“י זה שטרות אחדים. בדף כ' א‘: "כתובת עבדים כמנהג שנהגו ק"ק שינגלי. בשם רחמן מלא רחמים יתברך שמו, בשם אשר לו הגדולה ומרומם על כל ברכה ותהלה. יברכך ה’ מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. בכך וכך בשבת כך ימים לחודש פלוני שנת כך לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן במתא קוג’ין דעל כיף נהרא דמשיך לימא רבא מותבא. איך העבד פלוני אמר לה לפלונית שפחה הנולדה בבית הוי לי לאנתו כמנהג שנהגו ישראלים שבעיר שינגלי לילידי בתיהם, ואנא בסייעתא דשמיא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס ואכסי יתיכי כהלכות גברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ונתתי לך זהב וכסף ערך כך וכך פאנון. [וקנינא] אכל מאי דכתיב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקנא בית והכל שריר ובריר ונכון וקיים”.

אחרי זה באה “כתובת משוחררים”: “סדר כתובת המשוחררים כמו כתובה שלנו אלא יש הפרש מעט שאין כותבין “הבחור הנחמד” אלא כותבין איך אברהם בן יצחק אמר לה ליעלת חן וכלילת יופי שרה בת יעקב. ואין כותבין “רבי” או “כבוד”. ואין כותבין “מרת” כדי להבדיל מעט. אבל סדר הכתיבה והקנין וחתימה וקדושין כסדר שלנו, ואין חסר כלום אלא הנז”ל".

אחרי זה בא נוסח “גט שחרור לעבדים ולשפחות”. אחריו באים כמה וכמה שטרות אחרים וביניהם “נוסח שטר הרשאת שדוכין”, שאחד ממנה את חברו “שליח למורשה לשדך ולארס לו מרת פלונית בת ח”ר פלוני יצ“ו הדר בעיר פלונית”. מענין “נוסח רשות שחיטה”: בשבטי ישורון הודענא, דגברא דין אתא לקדמנא, ורשות למיכס בעירא ועופא שאל מננא, ובקי בהלכתא דשחיטתא וטריפת איתיה חזינא, ואף בבדיקתא דסכינא, וחלוקי דיני שחיטתא וטריפת איתיה שאילנא, ותשובתא דכל פתגם קשי אתיבנא, ורחיל חטאין וחכים באוריית איתיה חזינא, ונודע בשערים שמו כה“ר אברהם יצ”ו בכה“ר יצחק נ”ע המכונה פלוני. על כן ח“ו על כל בר ישראל בין איש בין אשה בין קטן בין גדול שיוציא לעז על שחיטתו ובדיקתו של כה”ר אברהם יצ“ו הנז'. ובגזרת נח”ש שרף ועקרב גזרנו ברשות רבותינו קדישי ארעא דישראל. וכל העם ישמעו וייראו, על כן חתמתי שמי פה קוג’ין שנת חמשת אלפים וחמש מאות ואחד לב"ע.

בדף כ"ד ב': “כדי לבטל אמונת הטועים שבתי צבי, ישוע נוצרי וכל המאמינים בהם. שבתי צבי בגימטריא רוח שקר. ישו בן מרים יוסף בגימטריא שבתי צבי… למדתי זה מפי שליח ירושלם כמה"ר אליעזר ברי נר"ו”.

בדפים כ“ה – ל”ד באות הלכות כתיבת ס“ת, תפילין, מזוזות ל”ה ב‘: “הלכות שחיטה בטעמיה”. בדף ל"ו ב’: “הלכות שחיטה שלימד יצחק אבינו ע”ה לעשו“. בדפים ל”ז – מ“ז הלכות שחיטה וטריפות, אח”כ באים ליקוטים שונים ממקורות שונים עד סוף הספר.

כתוספת מענין לענין באותו ענין הנני להביא גם את המכתב הבא, שהעתק ממנו מסר לי בטובו תלמידי מר מאיר בניהו. ר' אשר הלוי, הוא אבי הרב ר' יוסף הלוי, חבר הרבנות הראשית, “הורה הלכה למעשה והטביל את העבדים משוחררים והשוה אותם לדין גרים”, וע“ז יצאו עוררים. עי' א. יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח, ח”ב עמ' 59 סי' 30, הרושם אגרת שנדפסה בבומבי שנת תרמ“ב. והשוה אהל דוד לר”ד ששון עמ' 548.

יבא ויעלה לפני מעלת הרבנים הגאונים מופלאים במעשיהם ה“ה ב”ד דירושלם תובב“א. ועליהם ועל ראשם עטרת תפארתנו אבן הראשה אבי התעודה מרנא ורבנא עט”ר וצ“ת⁴ כקש”ת מוהר“ר יש”א ברכה נרו יאיר ויזריח לעד עוד ינוב בשיבה כיר"א.

להגיד כי ישר בהיות שבא לפנינו איש אחד שרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ושמו שרויה בן אברהם, והוא מאנשי קוג’ין יע“א, מאותם האנשים שבאים לחסות תחת כנפי השכינה בתורת גרות, אבל הלבנים של קוג’ין מנהגם אחרי שיגיירו אותם יכבשו אותם לעבדים, ואח”ך בנו או בן בנו של זה שגייר אותו אם יתן לב“ה שלהם מא' רופיא לזכר ס”א רופיא לנקבה אז יכתבו להם גט שחרור בעל הבית הגר הנז' בביתו עם חתימת של בית הכנסת כולל הנז‘. ועכשיו מיום שבא ה“ר השד”ר אשר אברהם הלוי נ“ע זיע”א בטלו גט שחרור, וזה האיש שרויה הנז’ לא היה עבד לא הוא ולא אבותיו אלא בן חורין נכנס ויוצא הוא ואבותיו הולכים לכל מקום שירצו, אבל מחשש שמא אֵם אבי אמו שהיתה משרתת בבית אחד מהלבנים והטביל אותה לשם גירות נפלה לנו חששה שמא לשם עבדות הטביל אותה, ומחמת חששה זאת עשינו תקון כפסק הרב ראש“ל⁵ מאיר פאניז’ל זלה”ה שבזמן כמוהר“ר אשר הלוי זלה”ה ומוהר“ר מורינו בר אדון זלה”ה שהיו פה במבאי יע“א ומיננו אפוטרופוס בכח ביד יפה על אדוניו, או יורשי אדוניו, אם היה לו אדון, ומיננו אופטרופוס את הר”ר בניה בנימין הי“ו, והר”ר בניה בנימין הנז' מכר אותו להר' ששון סלימאן סומך הי“ו בעד סך חמשה רופיי' ע”מ שישחררנו והר' ששון סלימאן הנז' הקונה כת' לו שטר שחרור כראוי להר' שרויה הנז' לפנינו, ואחר שקבל השחרור הלכנו לבית הטבילה וטבל בפנינו לשם ן' חורין ואיש על מקומו וכו‘, והחמשה רופיא הנז’ הם ביד בניה בנימין הנז' לשלוח אותם ביד ב,ד הנ' שבירוש' ת“ו שיהיו שם בתורת פקדון וכו' וכו' והיה זה פה עי”ת במבאי יע“א בשליש הא' לח' שבט ש' התרנ”ט ליצירה, ואנחנו צעירי הצאן באנו על החתום והכל שריר ובריר וקיים ברוב עוז ושלום.

הצעיר יעקב משה קאסורלה ס"ט

יעקב מרדכי ברימ“ט שד”ר מאה שערים

משה חיים אדרעי ס“ט שד”ר עיה“ק צפת”ו