המכתב נמצא באוסף קטעי הגניזה בקמברידג‘, ומסומן T. S. 8. J. 37 7, והוא כתוב בכתיבה ספרדית יפה, ואם כי כותבו היה כנראה אשכנזי, אבל ישב שנים רבות בין אחינו הספרדים. הכותב חותם עצמו: מרדכי צפתי. בזמן כתיבתו ישב בעיר קאשאן, וע"כ כתוב בריש עמ’ ב' במקום הכתובת: מרדכי בכ“ר שמחה נ”ע מעיר קאשאן. הכותב רוצה ללכת לארץ ישראל, ומבקש – יותר נכון: תובע בפה – שיתנו לו להוצאות הדרך. מבקש הוא, שמקבל המכתב “ידבר בעדו לגבירי הקהלות שיתנו לו מה שיתנו”. אגב הוא מספר לנו פרט מענין, על גוי הינדי שנתגלגל לקאשאן וגבו בשבילו מעות וקנו לו חמור, ומה שנשאר נתנו לו בידו. ואמנם ר' יהודה דיואן בשו"ת חוט המשולש סי' ה' מספר לנו על נדיבותם של יהודי קהלה זו: “ולעולם ידם פשוטה לתת כפי מסת ידם לקיום עיר קדשנו”.
את זמנו של המכתב נראה לקבוע במאה הי“ז. ועל קשרים בין צפת לפרס במאה הט”ז והי“ז עי” מש"כ “באהלי יעקב”, עמ' 118 הערה 7.
בע"ה
ידיד האלהים וצרור התעודה, תפארת ארץ ועטרת מדינה, אשר אין חקר לצדקתו, ועל כפני1 ארץ שמועתו, צבי קודש קהל ועדה ראשון לכל דבר שבקדושה, גדול העצה ורב העליליה, מעטה תהלה, חכו ממתקים וכולו מחמדים לכל דלים ואביונים, ובפרט לכל בני טובים, לחמו נתן מימיו נאמנים, קנה הבושם וזית רענן קרא ה' שמך, נטע נעמן, וצדקתו לכל עובר ושב בכל עת וזמן, השר הטפסר הגביר נישא ומאד נעלה הנבון ותחכמון כה“ר יצחק נר”ו יאיר יזהיר תמיד באור השמש לעד אמן.
עתה אחרי קומי מכרוע על ברכי וידי פרושות לשמים להתנפל לפני שוכן מעונים שהשי“ת יעלהו תמיד על במותי ההצלחות והברכות אנס”ו2. זאת מאתי המר ונאנח החתום בקצה היריעה להודיע לאדון איך לפנים מזאת כתבתי למעלתו כתב אחד קודם חג הפסח, ושלחתיה לאדון יצ“ו עם הבחור יחזקאל, ולא השיב לי תשובה כראוי, אלא שאמר לו כבודך ששלחה לפרנס, והפרנס לא השיב לי שום תשובה עדיין, ועוד הפרנס לא בא לבית הכנסת מיום השבת, ואני דיברתי עם אחיו של הפרנס כה”ר יחזקאל יצ“ו והשיב לי תשובה ואמר לי שכבר אחיו יצא מהפרנסות ואין בידו מאומה כדי לתת לי שום דבר ושאחזור לכתוב למעלתו, מפני שהאדון יצ”ו יוכל לעשות השתדלות כדי שיתנו לי מה שיראה בעיניהם כדי להוצאת שכירות הדרך. לכן עתה אני מפיל תחינתי לפני האדון לדבר לפרנסי הקהלות שיתנו לי מה שירצו כדי להוצאת הדרכים, שאני בע“ה הולך לארץ ישראל, ויעשו עמי לפחות כמו שעשו עם הגוי ההנדי, עובד לפסל, ששמו איש אחד וגבה לו כמה מעות, ואח”כ הלכו וקנו לו חמור א' במעות, ומה שנשאר נתנו לו בידו. זאת ועוד, יוכלו לעשות השתדלות לשלוח לי מה שיראה בעיניהם, כמו שעשו השתדלות לתת לג’יליבי כמה וכמה גרושי' אפילו שהוא הולך לחוצה לארץ, לארץ העאג’אם, כדי שיאכל בהם בשר וישתה בהם יין ושכר. וכבר יודע האדון יצ“ו שזאת הצדקה אינה נחשבת לפני השי”ת לצדקה כי אם לצעקה, מפני שלוקח אותה ביד חזקה, ודי למבין. לכן נא לשון בקשה שבחיי בניו יצ“ו שישתדל האדון לדבר בעדי לגבירי הקהלות שיתנו לי מה שיתנו, מפני שאיני יכול להתעכב פה עוד, מפני שחבירי, חבר הדרך, שהוא הבחור יחזקאל, הולך ואני רוצה לילך עמו, לכן עתה על השי”ת ועל האדון יצ"ו נשענתי, מפני שדיבורו הטוב יעשה פרי תבואה וגדול שכר המעשה לפני השם יותר מן עושה הצדקה וכו'.
ובשכר זה אל חי ישלח לו ברכה עד בלי די ויציל לזרעו אחריו מצורך הביריות ומכל צרה ומצוקה ויאריך השי“ת שנות האדון יצ”ו ושנות בניו בטוב ויראהו השם בחופתם וימלא השם משאלותיו לטובה לתאות נפשו הרמה המלאה חסד ורחמים וכנפש המתחנן לפני מעלתו הצעיר הדל מעפר נאם מרדכי צפתי.
והאדון ישיב לי תשובה עם הכהן יצ"ו מוביל כתבי וש'
עוד יודע למעלתו מה שאירע לי עם הפרנס יחזקאל. ביום ששי בא לתפלה. כיון שראיתי אותו אמרתי להחכם כה“ר יוסף נר”ו שידבר לו בשבילי, וכיון שבא [י]חזקאל לפני החכם נתקוטט עמי וחירף וגידף אותו, ואמר שכבר יצא מהפרנסות, והשי“ת יקח עלבונו ממנו – וכבר יודע מעלתו שמלוה ה' חונן דל וכו' והוא עשה להפך. והשם שהוא עֹמד לימין אביון ינקום נקמתי ממנו מפני ששבר לבי בקרבי בדבריו הרעים שאמר, וה' ישלם לאיש כמעשהו. לכן עתה על הש' ית' ועל חסדי ורחמי האדון יצ”ו השלכתי יהבי שאל ישיב פני ריקם בחיי ראשי כדי שיתנו לי איזה דבר להוצאת השכירות, מפני שבזאת השבוע על כל פנים רוצה לילך מכאן בע“ה, לכן האדון יצ”ו עם המוביל ישיבני תשובה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.