רקע
זאב ז'בוטינסקי
לד"ר ז. סוֹסקין

 

לונדון 26/1/1930 פרטי בהחלט    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

סלח לי על שלא השיבותי על מכתבך הראשון. עד ה-24 “התכוננתי במרץ אל הבחינה השניה”, אל החזרה על העדויות בוועדת-החקירה. הבחינה היתה בדלתיים סגורות. לפיכך לא מן הראוי לפרסם, אבל יכול אני לאשר לך אישית, שרוּפּין קלקל באופן איום: “קרקע חפשי וראוי לעיבוד כמעט אין”, “120 דונאם, לכל הפחות, למשפחה”. אף מלה לא נאמרה על עיבוד אינטנסיבי ועל סיכוייו (על כל פנים, בזכרונם של הקומיסארים לא נשארה אף מלה על כך), וכדומה. אם אתה תיזכר, שאת הוועדה בארץ-ישראל הסיתו בחריפות נגד העברת מתנחלים (כלומר, נגד קניית קרקע בכלל), הרי מתקבל….

למכתבך מ- 22/1:

1.  נגד מאמרך אין לי כלום באופן אישי, ואולם עדיין לא התייעצתי עם הצ.ק.1 אני בעד הוועדה לפי נוסח בלפור-סמאטס, אולם אין אני מוצא אי-נוחיות בכך, אם על כל לפנים תירשם גם דעה הפוכה. אנו נדון על כך. אין מה למהר: השאלה תתעורר רק אחר הדין-וחשבון של ועדת-החקירה, והיא הרי רק שלשום סיימה את גביית-העדויות.

2.  שאַקבּוֹרוֹ (ה“מאכר”2 הראשי של משרד המושבות בעניינינו) הודיע שהוא נגד הפארלאמנט; ויש דעה, שהענין נקבר. אני אישית סבור, שאף אם לא נקבר, הרי להגשים אותו יהיה עכשיו קשה לאין שיעור; לפיכך אני בנידון זה יותר קרוב לאופטימיות (בכלל רואה אני את האפשרויות המדיניות ראייה אופטימית – אלמלא האכסקוטיבה). ואולם, כמובן, צריך ללכת בכל מלוא הקיטור נגד הקאפלאניוּת. אצלנו נתהווה הלך-רוח כזה: לשלוח לאכסקוטיבה (על ידי משלחת של שניים מחברי הוועד המרכזי) מכתב, שבו תינתן הערכה מפורטת של המצב ותובּע דרישה לכנס את הקונגרס, ולפי שעה לייסד ועדת-חירום, כפי שהוצע לנו בספטמבר. משמעותו הפנימית של המכתב: אולטימאטום. מיד אחר הדחיה נתחיל בפעולותינו, הן על-פי הקו, שהנך כותב עליו, והן בכיוון התנועה הפטיציונית (שלפי הרושם, שיש לגרוסמן ולי, יש לה סיכויים רציניים). נדון גם על השאלה על מגע עם המזרחי וכו' – אבל בזהירות. לסמוך על פרוֹנדה זה אסור.

3.  בקשר לכך תעזור-נא. אנו נהיה עמוסים בעבודת-כתיבה. תשלח-נא בעצמך ראשי-פרקים של אותם השינויים וההוספות אל התזכיר של הפארלאמנט, הנובעים מן המושב של נובמבר בז’ניבה. ותיכף ומיד, כי הייתי רוצה לקרוא אותם, מאחר שאפשר שבקרוב אסע לאפריקה הדרומית.

4.  בשביל התנועה הפטיציונית יש צורך בכסף הרבה, לפיכך טלגרפנו לאפריקה הדרומית ושאלנו אם כדאי הדבר, שאסע לשם עכשיו. אם התשובה תהיה חיובית, אסע לשם ב-7 או ב-14 לחודש.

5.  לאמריקה לא אסע עכשיו, אפילו אם הנסיעה לאפריקה הדרומית תבוטל. ואולם את הרעיון על הנסיעה שלך אמסור לצ.ק. אני רואה טעם בנסיעה זו. כתוב-נא בכמה רובלים תעלה נסיעה זו.

6.  מה שנשארת בז’ניבה, זהו אחד מן החסדים שעשה אתנו הקב"ה. אני משער, שבסוף שבוע זה נוכל לשלוח לך את רשימת השאלות, שתצטרך לברר אותן.

אני לוחץ את ידך בחזקה, ודרישת-שלום לשלך.

שלך

ז.ז'.


 

Aubure (צרפת) 3/9/1930    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

תודה על המכתב. כתבתי לך יום קודם לקבלתו.

רוצה אתה להיפגש עם בורנשטיין, המזכיר של המיניסטריון לעניני-חוץ של דרום-אפריקה? הוא יכול להפגיש אותך עם הרצוג3. אם תרצה, אשלח לך מיד מכתב אליו וכן גם אכתוב בעצמי להרצוג בכיוון זה ואצרף העתק בשבילך. הרצוג הבטיח לקבלני בלונדון או בז’ניבה.

תשיב-נא מיד.

אם לדון לפי המכתבים והעיתונים, הרי כיעור כוועידה זו של הוועד-הפועל, אפילו עולמנו עדיין לא ראה. אני החלטתי, פשוט כעיתונאי רגיל, להתחיל עכשיו בתעמולה גלויה בעד הסתדרות ציונית בלתי-תלויה. בשם אלוהים, התבוננו היטב במצב. על מה אנו סומכים? הרי לא ווייצמן הוא העיקר: העיקר הוא הסביבה, שגם ברגע של ההתמרמרות העזה ביותר אינה מעיזה להפילו.

דרישת-שלום לשלך.

שלך

ז. ז’בוטינסקי

זה עכשיו נתברר, שביום א' הבא אני חוזר לפאריס


 

פאריס 18/9/1930    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

אשמתי אני: חיכיתי למזכירתי האנגלית כדי לכתוב מכתבים של אדם, ש“למד לקרוא ולכתוב”. ירא אני, שבין כך ובין כך איחרתי. ואני מצרף מכתבים בכתב יד. הפיצו אותם, ויהא אלוהים בעזרתכם. התריעו בכל תוקף על סכנתה של המועצה המחוקקת. שאלה זו מאפילה עכשיו על כל שאר השאלות. גרוסמן כותב, שהדבר הוכרע; ואולם אני מאמין באפשרות ל“קצץ” חוקה זו, ולו גם במידה כזו, שהערביים בעצמם שוב ידחוה. הפעילו לחץ בכל כוחותיהם: בקשו מהרצוג4 שיצביע נגד, הודיעו, שאנו נפנה בכלל בבקשה כזו אל כל הדומיניונים וגם אל אלוהים בכבודו ובעצמו.

האם יש אצלכם התזכּיר שלנו נגד ה“פארלאמנט”? אני אחפש אצלי – אם אמצא, אשלח באותה מעטפה. –

1.  לחינם רואה אתה את ידו הקודרת של בעל המרה-שחורה מ.א.5 בזה, שעדיין לא נתנו6 מהלכים להצעות-החוקים שלנו, וקודם-כל, כמובן, על הריפורמה החקלאית. פשוט עדיין לא התחילה העבודה. מה לעשות? מ.א. מתקין עכשיו את משרד-המס. אם לא נעשה זאת – אבדנו, והוא מוצא בקושי שעה-שעתיים ביום לעבודה במשרדנו. העלמה אינבר7 עזבה, רוזנבלום8 עדיין לא בא…. ואני איבדתי כאן שבועיים אחר הקייטנה לריצה לשם סידור חובותיו של ה“ראזסוויט” ו“נאער וועג” – 500 לי"ש בעד הזמן מ -15/8 עד 30/9 – ועשיתי זאת משום כך דווקא, כדי שלא להטריד את מ.א. בזמן אירגונו של משרד-המס.

בסוף החודש יהא צורך בכינוס המליאה. Ex.C. dir=“rtl”>אתך. גרוסמן בעצמו הציע זאת. אחר המליאה נזיז את תזכירינו. אני בעד תזכירים אחדים:

1.  לממשלה – על הריפורמות.

2.  לממשלה, לדומיניונים, לוועדת-המנדאטים ולחבר הלאומים – על הפארלאמנט.

3.  פניה אל ערביי כל העולם (הצעתי הפרטית).

1.  השטרות דרך הבאנק ב-1 וב-15 בנובמבר – בסדר גמור. אני לוחץ את ידך בחזקה. דרישת-שלום לשלך.

שלך

  1. ז’בוטינסקי

 

באזל, מלון קראפט 15/5/1931    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

עוד פעם אני מודה לך ולסופיה קוֹנסטאנטינוֹבנה9. אני מקווה, שכל הבית הוא במצב של בריאות טוב.

ניסיתי לכתוב בשביל W.M., אבל קשה. המוח נתייבש. אם יש צורך בדבר, תכתוב אתה, אשלח מפאריס.

אתמול בהרצאה לא היה האולם מלא ביותר. הכל עבר כיאות, כלומר, לא היו מכות.

היום אני נוסע באחת-עשרה בערב ואהיה בפאריס ב-7 בערב.

טובה באזל, חבל “לבזבז” אותה על גועל, ששמו הקונגרס הציוני. בלבי משום-מה מתעורר חשש, שבקונגרס זה מאיים עלינו נצחון. משהו בדומה ל-45 סיכויים מ-100. ישמרנו אלוהים!

לשם צורך השיעמום הנה לפניך אחת מן ההצעות האפשריות של ההסתדרות הציונית החדשה או ההסתדרות הלאומית-העברית:

1.  ברית הציונים-הרביזיוניסטים מכרזת על עצמה כעל הסתדרות ציונית בלתי-תלויה (או:הסתדרות יהודית-לאומית).

2.  חברי ההסתדרות הציונית הבלתי-תלויה הם משני סוגים:

1.  ה“פעילים” (מסכימים לתכנית, שהיא נקראת עכשיו התכנית הרביזיוניסטית; הם מתקבלים בהצבעה חשאית על-ידי רוב פשוט: הסניף המקומי. הם משלמים דינר בעל ערך גבוה).

2.  ה“בוחרים”: כל היהודים המבוגרים משני המינים (ראה להלן).

3.  השלטון המחוקק של ההסתדרות הציונית הבלתי-תלויה הוא בידי “פארלאמנט”, המורכב מסינאט ובית-הנבחרים. הסינאט מורכב מ-51 חברים, הנבחרים למשך שנתיים על-ידי החברים הפעילים של ההסתדרות הציונית הבלתי-תלויה. בית הנבחרים מורכב מ – 150 חברים, הנבחרים למשך שנתיים בהצבעה כללית של היהודים המבוגרים משני המינים. המספר 150 מתחלק בארצות בהתאם למספר האוכלוסיה היהודית, ואולם ארץ-ישראל מקבלת מכסה כפולה (או משולשת). הזכות להצבעה היא חינם אין כסף, כלומר, בלא “שקל”, ואולם הבוחר, קודם שמרשים לו לגשת אל הקלפי, צריך לחתום על הודעה זו: “החתום מטה מודה, שמטרתו היא יצירת מדינה יהודית בארץ-ישראל עם רוב יהודי משתי גדות הירדן”. (על השאלה בדבר מניעת הצבעות חוזרות על-ידי אותו האיש אפשר לדון לחוד). את רשימת המועמדים אפשר להציג בכל מקום שהוא (100 חתימות), ואולם המועמדים צריכים להיות חברים פעילים של ההסתדרות הציונית הבלתי-תלויה.

4.  המושב הראשון של הפארלאנט מתכנס זמן קצר לאחר הבחירות. הסינאט ובית-הנבחרים יושבים ביחד בלא הבדל. חברי הסינאט ובית-הנבחרים שומרים על יפוי-כוחם במשך שנתיים, והפארלאמנט יכול להיקרא לישיבה מזמן לזמן לפי החלטת ה“קאבינט” (ראה להלן), או הסינאט (ראה להלן), או לפי דרישת מחציתם של חברי בית-הנבחרים.

5.  הסינאט מתכנס לא פחות מפעמיים בשנה.

6.  ההנהגה נמצאת בידי “קאבינט”, שהוא נבחר על-ידי הפארלאמנט לשנתיים. באים בחשבון התיקים הללו:

1.  נשיא

2.  עניני-חוץ (המדיניות)

3.  התיישבות כפרית.

4.  התיישבות עירונית

5.  תרבות (ארץ ישראל והגולה!)

6.  זכויות-המיעוטים

7.  ארגון וכספים וכו' וכו'

מקום מושב הקאבּינט – ז’ניבה; עבודה – בירושלים; משלחות בלונדון ובכל מקום שיש צורך בכך…

אני נוסע, אני לוחץ על ידיהם של כל השלושה.

שלך,

ז.ז'.

ברכה לכולכם!



 

פאריס 1/6/1931    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

תודה לך על הפלאקאטים המפוארים, מסרתי אותם לוועד שלנו.

לא השיבות לי על שאלת הוויזה. שים אל לבך, סאֶר, שאם לא ישלחו מברן את הרשיון לקונסול, לא אוכל לבוא.

גרוסמן בתחילה הביע חשש, שמא תזיק לנו קבלת פני העיתונות לפני הקונגרס. אני ביקשתי ממנו להתייעץ עם מאחובר, והלה הביע דעתו בעד קבלת-פנים כזו. בקצרה, אני מסכים לנסוע, אם תהיה ויזה. אף-על-פי שאני מודה בכנות: עייפתי עכשיו כל-כך ועני אני כל-כך, שאל אצטער, אם הנסיעה תבוטל.

על הבחירות לא כדאי לנחש, בקרוב נדע, ובעוד אחד וחצי חודש יבוא הקץ להתאחוות זו עם ה…

סלח לי, שעד עכשיו לא השיבותי על הצעתך החביבה לגזול את דירתך לימי הקיץ. צריך היה לברר ענינים שונים. עכשיו אני רואה, שבז’ניבה לא נוכל להתיישב.

תודה לבבית לשניכם על כל לפנים.

אני לוחץ את ידך בחזקה.

שלך,

ז. ז’בוטינסקי



 

פאריס 16/6/1931    🔗

יבגני חאריטוֹנוֹביץ' היקר,

ראיתי את מאמרו של.M.W עוד קודם קבלת מכתבך ומיד כתבתי לו אישית. לשלוח מאמר או "מכתב למערכת, לא רציתי – אין אנו יכולים להסתכן בסירוב מצדו. יקרא-נא, לכל הפחות, מכתב אישי, אם יקרא. אני, כמובן, איני מגדף, אבל אפשר לומר על כך, שאני “מתלונן”.

בזה שהוא כותב על הערבוביה עם שני ספרים לבנים, ובזה שהוא כותב על סימפּסוֹן, מורגש, ששני תזכירינו ידועים לו. – ואולם בווייצמניזם שלו, שהוא מחוסר-טאקט ביותר ערב הקונגרס10, מורגשת, כמובן, גם השפעתו של יעקובסון, ואולם מורגש גם זה, שאני לא מצאתי אז חן בעיניו. מה לעשות: את התורה הבלתי-פופולארית על כך, שהערבים לא ירשו ברצונם הטוב את הצלחתנו, יהא מן הצורך לתקוע בכל הראשים, ביחוד בז’ניבה, ולהשלים עם כך, שבחדשים הראשון הדבר “לא ימצא חן”.

את “עיבודם” של האישים המרכזיים הז’ניביים צריך יהיה לנהל, כפי הנראה, בדרך ה“סוֹסקינית”, כלומר, על ידי גננוּת אינטנסיבית: לגזום, להשקות, לזבל לעתים קרובות ביותר. ראיונות נדירים אינם פועלים. יותר טוב להיות לטרדן מלהיות נשכח. צריך היה לעזוב את הגאווה ולדפוק על דלתו של .M.W אחר קבלת-הפנים. ניחא, נמלא את החסר, אל תצטער.

את אי-הצלחתך בבחירות אני חושב לכבוד לך. בקונגרס יהיו לנו 53 או יותר.

ברכה לבבית מבית לבית.

שלך

ז. ז’בוטינסקי


  1. צענטראל–קאמיטעט (הוועד המרכזי)  ↩

  2. העסקן  ↩

  3. ראש ממשלת דרום–אפריקה לשעבר.  ↩

  4. נציג ממשלת אפריקה הדרומית  ↩

  5. מאיר איליץ' (גרוסמן)  ↩

  6. במקור המודפס “נתננו” – הערת פב"י.  ↩

  7. טאניה אינבר, מזכירת הצה“ר, נציבת בית”ר בצרפת  ↩

  8. ד“ר הרצל רוזנבלום, היה מזכיר כללי של הצה”ר העולמית. היום – עורך “ידיעות אחרונות”.  ↩

  9. הגב' סוֹסקין.  ↩

  10. אגב בזה לא נגעתי במכתבי כלל. אנו לא יעקובסונים ואיננו יכולים להשפיע על הקונגרס בעזרת זרים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47259 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!