לונדון 31/10/1920    🔗

דוקטור נורדאו היקר,

הגעתי להסכם עם ד"ר ווייצמן לפי הקווים הבאים:

1.  שינוי במדיניות המנדט, על מנת להשיג לפחות ערובה, כי מועמדים לתפקיד נציב עליון (אם יתעורר צורך) ייבררו בהסכמתה של ההסתדרות הציונית.

2.  קיום הלגיון היהודי יהיה אחת הנקודות העיקריות של תכניתנו המדינית והכספית (בלשון עובדות נצטרך להשתתף בהוצאות [ההחזקה]).

3.  הסוכנות הציונית בארץ-ישראל תורכב תוך הסכמה עם הנציגות הנבחרת של היישוב.

4.  בראשית האביב יתכנס הוועד-הפועל [הציוני] כדי לשנות את הרכב ההנהלה. אשר לשמות, שוחחנו עליהם רק באורח פרטי. הרשימה שלי: אדוני, רוּפין (כיו"ר הסוכנות בארץ-ישראל), קוֹאֶן, אחד משני המייסדים של קרן-היסוד, ואני. מובן מאליו, כי ווייצמן, הנוֹך וסוֹקוֹלוֹב נשארים; אינני יודע לגבי סימון ודה-לימה; באוסישקין אין לדעתי תועלת ויש אפילו נזק.

בתנאים אלה נכנסתי לקרן-היסוד, ויהיה עלי לנהל שם את מחלקת התעמולה.

שני חסדים מבקש אני מאדוני:

1.  יאמר לי מה דעתו על ההסכם.

2.  יעזור לי בתעמולה. העבודה חדשה לי לגמרי, וכשלוני ודאי אלא אם אבטיח תמיכה חזקה. שמעתי בעונג רב מפי ד“ר ווייצמן, כי יתכן שאדוני יסכים להשתתף ב”פלישה" המתוכננת שלנו לאמריקה. אני בטוח, כי הוא אינו מעלה על דעתו ואינו מסוגל להעריך, מה משמעות תהיה בעיני ההמונים להופעתו על הבמה, בתורת שומר רוח הרצל והר געש הנעורים, שהמונופול עליו בינינו שמור לאדוני. אבל – וזה חשוב מאוד – כלום יוכל אדוני ליטול על עצמו להופיע במספר נאומים פומביים בהולאנד, גרמניה, שווייץ וכמה מן המדינות החדשות [באירופה המרכזית] בחודשי נובמבר-דצמבר 1920? דרך-אגב, אז נוכל לארגן כיאה את ראשית פעולות קרן [היסוד] במקומות שאדוני יבקר בהם. אם הוא יסכים באופן עקרוני, יואיל-נא להודיעני כמה ימים יוכל למסור לנו, אילו מדינות וערים הוא מבכר, וכל הצעה אחרת שעלולה לעלות על דעתו.

יסלח לי אל האופי הבלתי-רשמי של מכתב זה – עדיין לא למדתי את אורחות הביורוקראטיה – ויקבל-נא את מיטב איחולי.

שלו בנאמנות ובכבוד

ז. ז’בוטינסקי

לונדון (בלי תאריך)¹    🔗

דוקטור נורדאו היקר,

אני מאשר את קבלת מכתבו. ירשה-נא לי לעמוד רק על הנקודות, שלגביהן אדוני נותן תקוה מסוימת לאפשרות של הסכם.

1.  קוֹנגרס. אני מקבל את נקודת-ראותו במלואה. שגה שגיתי אני – לא לחצתי לעריכת קונגרס מפני שדימיתי, כי לא יתכן לכנסו ללא הרוסים – במקרה שלי אולי זהו משגה שאפשר לסלוח לי. אבל ברי לי, שאין אנו יכולים לחכות ad calendas greacas². את הקונגרס יש לכנס בשנה הבאה. אני רק מציע, שלא יכונס במארס (כמוצע בפאריס) אלא ביוני או ביולי. הנסיעה בחורף קשה ויקרה; ואדוני יסכים, כי דרוש תיכף ומיד לעשות משהו להשגת כסף מאמריקה וכו', כדי שעבודתנו תימשך. ווייצמן מסכים לכינוס הקונגרס ביוני או יולי. אם אפשר יהיה להגיע לכלל הסכם על בסיס זה עם אדוני ועם חבריו, תבוא בעקבותיו הודעה רשמית.

2.  פיקוח על העבודה המדינית. אינני יכול להסכים להמעטה שאדוני ממעיט בערך של נוסח המנדט. אני גֵר גמור לרעיון הצ’אַרטר של הרצל, לפחות כפי שאני מבין אותו לדידי זאת אחת הנקודות היסודיות. מאז נצטרפתי לקרן-היסוד לא נעשה שום צעד ללא ידיעתי. תזכירים נכתבים או על-ידי או בעצתי; אני רואה את התשובות; קוֹאֶן ואני סייענו לווייצמן בראיון חשוב מאוד. אני באמת חושב, כי עתה נעשים מאמצים בכיוון הנכון. הוא הדבר לגבי הגבולות, ובשאלות אלה הושגה הצלחת-מה – הצלחה שלילית לעתה עתה, אחרי שנדחה הפתרון הלא-רצוי שאיים אלינו. מוצע לי לנסוע לג’ניבה לעזור לסוֹקוֹלוֹב. אם אסע, ואם הצרפתים יתנו לי אשרה, איעצר בפאריס.

3.  הלגיון. גם אני רוצה 50 – 100 אלף חייל. אבל אפילו להחזקת באטאליון אחד, עלינו להביא כסף לפני מועד השנה התקציבית – ה-31 במארס 1921, ולא – יפורק. זה מסביר לאדוני את חרדתי לבל תופרענה מגביותינו בחורף.

4.  לגבי אדוני. אינני יכול לקבל את התבטאותו, כי הזכרת שמו היא פגיעה אישית. האסיפה בפאריס, שבה נוכח אדוני, החליטה לעמוד על כך, שקוֹאֶן ואני נצטרף להנהלה (של ההסתדרות הציונית) לפני הקונגרס. זה ודאי שלא כּוּון להיות פגיעה אישית בו; והוא הדבר לגבי הצעתי. יאמין לי, אני מעריך את אדוני יותר משאעלה אפילו על דעתי להשתמש בשמו בכוונה לא-כשרה. מה שאני רוצה הרי זו ממשלה כוללת. אני מוצא כי למטרה זאת נחוצים שני דברים: הסכם מלא על תכנית הרצלאית, ורשימה של כל השמות, שיש בו אמון – ושמו של אדוני, בראש וראשונה. אני מבין אותו בהחלט שעה שהוא מסרב להצטרף בלי קונגרס. אין זה כה חשוב, אם רק נוכל להסדיר מראש את רשימת השמות שתוגש לקונגרס. כיוון שיוסכם על כך, תיצור הרשימה אמון מסוים ותאפשר בינתיים את העבודה.

5.  אני רואה שאדוני לא יוכל לעבוד למען הקרן בתקופת הסיבוב שלו. אבל אפילו כן, ההבדל גדול יהיה, כהבדל בין יום ובין לילה, אם יהדות אמריקה, כאשר תראה אותו על הבמה בסיבוב ההרצאות שלו, תדע כי בעצם הוּא אחד מחברי הקואליציה החייבת להציל את תנועתנו. את ההסכם יש להשיג לפני שאדוני יסע לשם.

אנא, יותיר לי, אדוני, שמץ תקווה שהוא יושג. אדוני אינו יכול להתנגד להסכם באורח עקרוני, ואני מאמין – גם לא מרמורק.

1.  אני מצרף טיוטה מן המינשר, שצריך לסמל את ראשית פעולות הקרן. – היוכל לצרף חתימתו? אנו סבורים, כי לא רק המנהלים צריכים לחתום עליו.

בכבוד רב,

ז. ז’בוטינסקי