רקע
זאב ז'בוטינסקי
להרבּרט סמיוּאל

 

לונדון 16/1/1915    🔗

אדוני הנכבד,

אודה לו אם יכבדני ויעניק לי ראיון אישי.

ידידים מאִיסט-אֶנד שאלו בעצתי, אם נאוֹת להם לארגן יחידה להגנה עצמית, משום שהם בטוחים, כי אין מנוס מהתפרצותן של פרעות אנטי-יהודיות. בחרדה ובצער אני מעלה על דעתי את הרושם המשפיל שיהיה לשתי תופעות אלה – ליצירת הגנה-עצמית לפי הדוגמה הרוסית ולפרעות עצמן. אבל אינני יודע מה אשיב, על אחת כמה וכמה משום שיש לי רושם, כי בימים אלה תמצא לה עצה כזאת שומעים. האחריות הרובצת על כתפי היא ממילא כבדה מדי לגבי אדם פרטי. בווייטצ’פּל אומרים המוֹנים – והדבר גם ראה אור בדפוס – כי הגורמים הישירים למצב העכשווי הם יצירתו של גדוד נהגי הפרדות והמאמצים ליצור לגיון לציוֹן.

קיוויתי לראות את אדוני לפני שבעית הזרים נהייתה נושא לשיחת הבריות. אני מבקש, לפחות, להעניק לי הזדמנות זאת עתה.

ברי לי ונהיר, כי כל נסיון לגייס את האיסט-אנד ליחידות שאינן יהודיות מובהקות יידון לכישלון, וכשלון זה ייצור סיבוכים לא-נעימים ומכוערים; מלבד זאת, אין להימלט מזה שתעמולת-הגיוס עלולה להתפתח להפגנה אנטי-רוסית גדולה, ובתוצאות הפגנה כזאת ישאו אחי לדת ברוסיה.

אולי כבר מאוחר מלדון בענינים אלה – דומה כי כבר הוחלט עליהם. אולם אני מרגיש, כי מחובתי לבקש שלא להשיב בסירוב על בקשתי לראיון.

שלו בנאמנות

  1. ז’בוטינסקי

 

“הארץ”, ירושלים 5/2/1920    🔗

מר סמיוּאל היקר,

רב תודות לאדוני על מכתבו האדיב. מקוה אני כי לא יכעס עלי אם אנסה להעסיקו שוב באותו ענין אשר הביאני, לפני כמה ימים, בחוג ראיתו – “הגדוד העברי”. עתה דרושים לנו מגוייסים חדשים. מספר מסוים מהם אפשר למצוא בארץ-ישראל עצמה, אבל אולי הגיע הזמן לעורר שוב את בעית גיוסם בחו"ל. רעיון זה – כך שמעתי – נראה היה כמתקבל על הדעת לפני זמן מה בעיני השלטונות באנגליה. ההתנגדות באה – אם איני טועה, מקהיר, אבל אולי אפשר יהיה להתגבר עליה עתה?

הסיבה המיוחדת לכתיבתי היא זאת: קיבלתי לפני כמה ימים מברק ואחריו מכתב מקושטא, שהוגיע לי כי קצין יהודי מקאווקאז, חנן אפרימוב, בא לשם ועמו רשימת שמות מאות יהודים הררים מנאלצ’יק, דאגיסטן, הרוצים להצטרף לגדוד העברי. דומני כי יודע אדוני מה הוא הטיפוס של היהודים מקאווקאז: הם אנשים פשוטים, חזקים, אמיצים ובעלי משמעת. בגדודנו היו החיילים הגורג’ים הטובים ביותר, והראשון שזכה במדליה צבאית בעמק-הירדן היה יהודי גורג’י בשם ספיאשבילי. אפרימוב הביא ניירות חתומים ע"י קהילת נאלצ’יק, ובהם נאמר כי הוא ועמו כ-300 איש (מתוך 800 הנזכרים במכתב) הדפו התקפה של שבט צ’צנים גדול על נאלצ’יק. הם גם כותבים, כי המספר הכללי של האנשים היכולים והרוצים להצטרף מגיע בדאגיסטן למעלה מ-2000 איש.

יודע אני, כי יהיה זה מיותר לדון בשלב זה על יתרונותיה של הצעה זו. ברצינותה – אין כל ספק, כי העובדות אשר צוינו במכתב של קהילת נאלצ’יק הן נכונות. בכל אופן, אין לדחות יותר את הגיוס החדש. האנשים המשרתים עתה התגייסו כדי להלחם, והרי יודע אדוני, כי אין אנשים כאלה יכולים להרגיש אותה ההתלהבות ביחס לחובות חיל-מצב. חוץ מזה, כמה מהם, ודווקא מן הטובים, דרושים עד מאוד לחייה האזרחיים של הארץ. הם דבקים ליחידה רק מתוך תקוה, כי שומרים הם מקום למשמרת החדשה.

מקוה אני, כי יקדיש תשומת לב אוהדת לענין זה.

שלו בנאמנות

ז. ז’בוטינסקי


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!