רקע
זאב ז'בוטינסקי
לד"ר יחיאל צ'לנוֹב

 

ס. פטרברוג 25/4/1914    🔗

יֶפים ולאדימירוֹביץ הנכבד מאוד,

בין ידידי רעיון האוניברסיטה העברית עורר ייסוד חברת “מדע” התענינות עצומה: בהצלחתה רואים בצדק תנאי-מוקדם חשוב להגשמת רעיון זה. יורשה-נא לי אפוא, כלאחד מן הפעילים, להביע כמה שיקולים, הנוגעים לפרט חשוב בעיני, אם כי חיצוני לכאורה, בענין ספרים בהוצאת “מדע”. אני מתכוון לענין ניקודם.

לפי מה ששמעתי, חושבים להצטמצם בניקוד המונחים הלועזיים והמקרים ה“מסופקים” בלבד. נדמה לי כי לא יהיה די בכך מפני אופיו המיוחד בהחלט של אותו חוג האנשים שישתמש בספרים אלה. אין לשכוח כי יהיה זה קורא, שלא היה כמוהו לספר העברי מעולם: קורא, שידיעתו בלשון העברית – ברוב המקרים – שטחית. הסטודנטים שלנו באירופה יודעים כרגיל במידה קלושה למדי אפילו את הלשונות של ארצות-לימודם, שרכישתן יותר קלה להם לאין-ערוך. כבר עכשיו ברור לפי כל הסימנים כי ההתעניינות באוניברסיטה הארצישראלית תקיף גם חוגי-נוער ניכרים, שלא קיבלו שום חינוך יהודי. חוגים אלה “יסתגלו”, כמובן, אל הלשון; אך ברור בהחלט שידיעותיהם לא תספקנה לקריאת טכּסט מדעי בלי ניקוד. יש דוגמאות רבות של אנשים שלמדו לדבר עברית בשטף, אך אינם מסוגלים “לפענח” ספר רציני. עם הקמת האוניברסיטה, יהיה זה אצלנו חזיון נפרץ מאוד. אפשר להתווכח על כך אם רצוי לעורר ידיעה-למחצה בלשון העברית, אך ברור על-כל-פנים שאין זה לטובתנו ליצור מכשולים חיצוניים לזרם הנוער ולהשתרשות לשוננו בהוראה הגבוהה.

מכאן אני מסיק מסקנה כי יש לקבוע אחת ולתמיד כלל גדול: להדפיס את כל ספרי-הלימוד בניקוד. סטיות מכלל זה, אולי, מוּתרות במידה מסוימת בשביל בית-הספר התיכוני, אך בשום אופן לא בשביל הגבוה – דוקא משום כך שלשון הגימנסיה נרכשת בהכרח בצורה הרבה יותר טובה ואינטימית מלשון האוניברסיטה.

כמובן, הניקוד ייַקר, את הוצאת הספרים. אך אין לשכוח כי העדר הניקוד יפחית בהרבה, מפני הטעמים הנזכרים, את תפוצת הספרים אפילו בין הסטודנטים העתידים של ירושלים. מן הצד השני, כל אחד ישלם ברצון את ההפרש, אם בלי הניקוד ייבצר ממנו להשתמש בספר בכלל. והרי מדפיסים בניקוד אלפונים וכריסטומתיות, הנועדים לשכבה לא פחות (אם לא יותר) דימוקרטית. ואגב, מן הדין שינסו להזמין באירופה מכונת-סידור עם ניקוד נפרד (לא “אידי”). – לדעת הטכנאים, שנזדמן לי לשוחח אתם, אפשרי הדבר בהחלט. לרכוש מכונה כזאת למען מזמין כה גדול כ“מדע” לא ימאן שום בית-דפוס רציני. דבר זה היה מוזיל, אחת ולתמיד, את הוצאת הספרים המנוקדים.

ראיתי כדבר בעתו לעורר שאלה זו דוקא כעת כאשר העבודה עודנה בראשיתה ויש עוד ביכולת המתרגמים לדאוג לניקוד כתבי-היד שלהם – כמובן, אם הטעמים הנזכרים ייראו חשובים בעיני ראשי המפעל.

יואיל נא בטובו להראות מכתב זה גם לעסקנים אחרים של חברת “מדע”, שלא אוכל לפנות אליהם באופן ישיר מאחר שאין לי הכבוד להכירם אישית.

אחכה בקוצר-רוח לתשובתו.

יואיל-נא לקבל, אדוני, את רגשי הוקרתי הנאמנה.

ז. ז’בוטינסקי


שלחתי מכתב זה, מלבדך, לניידיץ', ד"ר מינץ, קצנלסון וצ’רניחובסקי.

היום שלחתי מכתבים נמרצים לווילנה ולקיוֹב – לקיוֹב גם מברק – בתביעה לארגן שם “ויהי-מה” מגבית, ולשם כך לקרוא למישהו מאתנו. הסתמכתי על פקודה נמרצת מברלין. – ואולם חוששני, כפי שכתבתי לו אתמול, שלא יצא מזה ולא-כלום.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47335 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!