¹

ו.

∪ - - - / ∪ - - - / ∪ - - // ∪ - - - / ∪ - - - / ∪ - -

לְחָיַי מבכי בכיי² אדומים כמו שמלה מגוללה בדמים

ושוחות נעשו מרוב דמעי אשר נדבו כהתנדב גשמים

כאלו הדמעות כפנינים עלי לחיי ובֵינותם לְשָׁמִים

הלא הן שִׂמְּחוּ אותי בכַבות שביב לב עם יקוד גחלי רתמים

5 תמה איך ישמחה בהן לבבי ומעֹצם כאבי הן זרומים

בכל יום יֶהֱרֶה לבי ויוליד חלי וכאב היות כשני תאומים

וְהַיָּמִים שטפוני כְיַמִּים ברעותם בלילותי וימים³

והורידו דמעותי בפני אבל על לחיי עֻלָּם מרימים⁴

הביאוני במסורת בריתם ואינם עומדים בברית וקמים

10 חרבות שלפו וברק חניתות ועמדו לי במשעול הכרמים

ויתודו עלי חטאם בכל עת וישובו ועל כן הם אשמים

יפתונו בנֹעם מדבריהם והמה פורשים לנו חרמים

פני ימים כמו שלג לבנים וחטאיהם כמו דמים אדומים

הלא רופאי אליל המה ויַראו לילדי איש כאלו מחלימים

15 זמן כאב ונחנו לו כבנים⁵ ומי יתן והיינו יתומים

והן יצחק עלי אישים כמו על בני עולה שחוק צדיק ותמים

הלא גִלַּח בתער הַשְּׂכִירָה זְקַן כל איש וְשַׂעַר הפעמים⁶

ואיך יבוא במסורת בריתי היתכן אֱסוֹר ילדי ראמים

ואיכה יעמוד בברית נעורים אשר לא החזיק בברית קדומים⁷

20 וטובו יהיה פעם וילך ורעותיו יבואונו פעמים

ותמיד הזמן זועם בני איש וּמַרְעִים על בני אדם רעמים

הלא הזנה זמן עמים באפוד אשר עשה ולא שָׁאַל נזמים⁸

האוחיל מזמן בֹּגֵד⁹ בדודיו כמו נחל להפיק לי זממים

ומה יועיל למרבים הון ועשֶׁר ויוּבָלוּ אלי קבר עֲרוּמִים

25 עדי אן בן אנוש תהבל בתבל דעה כי מרכבות מות רתומים

נְפִילִים נפלו כנפול נְפָלִים מְתִים מתו ותַמּו התמימים¹⁰

התשא את פני אדם תמותה ולו מלא בכל יום לה אסמים

ואם ינוס ויברח קל ברגליו וְיִמָּלְטוּ בחכמתם ערומים

חכמים תהרֹג עם הכסילים ותמית הזקנים עם עלמים

30 בעינה נחשבו כלם שְׁוָרִים וחרשה בם אבל היו חסומים

באדיר כרתה ארזי לבנון וְהִנֶּנָּה מְאַלֶּמֶת אלֻמים

התחשוב כי יְכֻפַּר לה עונה בעת תקריב לאל שדי שלמים

הלא שָׂמָה יפי תאר וקומה ביד רִמָה ורקב בעצמים

ואנה ילכו אחר ימותון תנועותם והם הם הצלמים¹¹

35 תמותה נחשבה לנו ככהן והיינו אנחנו כחרמים¹²

מְגִנָּה נתנה בלב וככה אנחה שברה לב כל יקומים

למיתת הגבירה היקרה מקור חכמה ותפארת לאמים

וְהַדְָּלִית¹³ אשר חסו בצלה בני אדם וכל ילדי רְחָמִים

הלא היתה כעינים לְעִוֵּר וְכַלָּשׁוֹן¹⁴ לאישים נאלמים¹⁵

40 ועיני היקום אורו באורה והיו מֵרְֽאות ברע עצומים

הלא ריחה ככל קצוי אדמות כקנמון וכל ראשי בשמים

והוציאה לאורה תעלומות וְשָׂמָה הגלוים נעלמים

ואשרי איש תהי לו אם והיא בת לציץ הדור מפענח עלומים

אדוננו שמואל ראש ישיבת גאון יעקב צבי צבאות חכמים

45 אשר גלה עמוקות מאפלה וסודותיו סתומים וחתומים

וְשָׂם עדות בישראל ועל כן יקר לו כל בני עבר משימים

והמתיר אשר הקשו חכמים בדור ודור והפריד בין עצומים

וראש ראשים והמעשיר לרשים בחכמה יָקְרָה מיהלומים

הלא הגיד קדומות ועתידות ולא שאל בעד אורים ותֻמים

50 חכם לב מבני מחול שניהם¹⁶ ומשבעה משיבי הטעמים¹⁷

והוא הראש וכל ראש לו לזנב ויחיד לא עממוהו עממים¹⁸

בחלדו נעלה מִכֹּל ובנה בעדן מעלתו אֵל כרמים¹⁹

נהר דינור אשר נפרד ויצא לארבעת נהרות העצומים²⁰

הלא הן סתמה מיתה גדולם אשר היה רחב ידות כיַמים

55 תנה חלקה בעדן גן אלהים בקרב החכמות וחכמים

עדי כי תענה אותי ותאמר חבלים נפלו לי בנעימים

נטה אֵל אֶל גדולי דור כנהר למגדול ועד קטן שלומים

ודבר על לבב כל הקרובים כְּרַב כַּשָּׂר בנחומים שלמים

והשקיפה אלהים ממעונך עלי כל שֹׁכני תבל ברחמים

60 קרא לטל ויוטל על רפאים ולגשמים וירדו על גשמים²¹