רקע
יהודה רוזנטל
גלות וגאולה בספרות ישראל

1

המאורעות ההיסטוריים הכבירים שדורנו היה עד להם, – השואה הנוראה באירופה וראשיתו של שלטון עצמאי בארץ האבות אחרי הפסקה של אלפים שנה, – המאורעות האלה עתידים להביא אתם שידוד מערכות בהערכת הירושה הרוחנית שלנו ובתוכה גם במחשבה הדתית שלנו. אמנם עדיין אנחנו מגששים באפילה וטרם הספקנו לעכל את המאורעות ולפרש אותם לעצמנו. אבל כולנו מרגישים שעם החורבן ועם התחלת הגאולה נסתיימה תקופה ארוכה בחיי עמנו ואנחנו עומדים על סף תקופה אחרת בחיי העם. אנחנו עדים לתמורה הזאת אבל טרם ניגשנו להוציא את המסקנות המחשבתיות מן עובדה הזאת.


כדי לעמוד על טיבה של אותה התסבוכת הרוחנית השולטת בקרב העם יש ראשית כל צורך בהכרה בהירה של ירושתנו, של אמונתנו, מאוויינו הלאומיים והדתיים בעבר ובהבנת העקרונות היסודיים של תקוותינו המשיחיות. כבר מזמן מורגש הצורך בסיכום כולל של ירושת העבר שלנו בכל השטחים של יצירתנו הלאומית, ובעיקר מורגש צורך זה בשדה המחשבה הדתית שלנו.

נסיון רציני בהכנסת סדר בשטח אחד של המחשבה הדתית הוא ספרו החדש של מאיר ווכסמן: גלות וגאולה בספרות ישראל2. גלות גאולה הם שני צירים עליהם הסתובבה ההיסטוריה הישראלית מגלות בבל עד היום. הספר הוא בן שלשה חלקים ותכנו הוא: מבוא, המחקר ומטרתו, המובן של המונח גלות; גלות וגאולה בספרות המקרא; גלות וגאולה בספרות החיצונית; גלות וגאולה בספרות התלמודית והמדרשית. ווכסמן דן בספרו זה לא רק בגלות וגאולה בספרותנו מתחילת התהוות העם עד סוף תקופת המדרש, זאת אומרת, תקופה בת אלפים שנה ויותר, כי אם גם בעקרונות אחרים הקשורים בתקוות הגאולה, כחבלי גאולה, מלחמת גוג ומגוג, משיח בן יוסף, עולם הבא, וכו'.

ווכסמן נותן לנו לא רק תמצית של הרעיונות על הנושאים שמנינו בספרותנו, כי אם גם דעותיהם של חוקרים משלנו ומשלהם על כל סבך השאלות הספרותיות והתיאולוגיות הקשורות בבירור הבעיות שהוא דן עליהן3.

מן הנמנע הוא לתת בביקורת סקירה מספיקה על כל הבעיות שהמחבר נוגע בהן, הן בגוף הספר והן בהערותיו המדעיות המרובות. נצטרך להסתפק בהערות כלליות אחדות.

בין חוקרי האסכטולוגיה היהודית, זו שהפרתה את חיי הדת של כל עמי התרבות, יש להבדיל בין שתי אסכולות.

ישנם חוקרים, וביניהם הרבה יהודים, אשר אינם רוצים להודות שנבדלנו כבר בתחילת הופעתנו על הבמה ההיסטורית משאר העמים והיינו עם יחיד מינו. דעתם היא, שבימים הקדמונים, בזמן הבית הראשון היינו גוי ככל הגויים. אז היה לנו רקע תרבותי משותף עם שאר העמים של המזרח הקדום. דעתם של החוקרים האלה היא, שהרעיון המשיחי בישראל הוא או תוצאה של השפעת הפולחנים של העמים שכנינו4, או תוצאה של סיבות מדיניות טבעיות. המצב המדיני הרע של שתי המדינות הזערוריות בא"י בזמן הנביאים, ישראל ויהודה, הוא שהוליד את הרעיון המשיחי בישראל. הנביאים אשר רצו לעודד את רוח העם ניחמו אותו בנבואות נחמה, שהימים הקדמונים, ימי הזוהר של תקופת דוד ושלמה, ישובו. נבואת אחרית הימים היא נבואת עידוד של הנביאים עבור העם שלא יתיאש, מפני שהימים הראשונים הטובים שנחרתו בזכרון העם ישובו מחדש. המקור של אמונת המשיח הוא לפי החוקרים האלה מדיני ולאומי וכל המושגים של אחרית הימים הם מדיניים וארציים. לא משיח שמימי ולא ירושלים של מעלה הבטיחו הנביאים לעם ישראל, כי אם מלך בשר ודם חזק ומצב מדיני מזהיר של עם ישראל בארצו. החוקרים האלה מסתמכים על העובדה, שאפילו גוי ככורש הוכר על־ידי הנביאים של שיבת־ציון למשיח5 ושרבי עקיבא, שחי זמן רב אחרי זה שהספרות החיצונית עשתה את המשיח לאישיות שמימית, הכיר בבר־כוכבא, שלא הצטיין בשום סגולה מיוחדת מלבד גבורה, כמשיח6.

אולם ישנם חוקרים אחרים המדגישים, שכבר בתחילת הופעתו של עם ישראל על הבמה ההיסטורית היה עם יחיד במינו, נבדל באופיו הלאומי משאר העמים. ואחד הקווים של האופי המיוחד הזה הוא הרעיון המשיחי, שאיננו פרי התפתחות טבעית. אין אנחנו מוצאים את הרעיון המשיחי בצורה התנ"כית אצל שום עם אחר בעולם העתיק, למרות הדבר שהרבה מלומדים מתיגעים לחפש מקבילות בשרידים הספרותיים של עמים אחרים, עד עכשיו העלו רק חרס בידיהם7. הרעיון המשיחי נמצא כבר בניצנים הראשונים של דת ישראל. כבר בברכות האבות נמצא הרעיון, שישראל יהיה לברכה לכל אומות העולם8. הברכות האלה, המטבע של התעודה האוניברסאלית של עם ישראל חתום עליהן. בהן, כמו במקומות אחרים בתורה, אחנו מוצאים כבר את ההבטחה על קיום עולמי של עם ישראל, על הברית העולמית בין ד' ובין עם ישראל. כבר בתורה נמצא הרעיון של שאר ישוב9. לאמונה בברית העולמית ובשאר ישוב, שהם אלמנטים קדמונים באמונת ישראל, נתווסף בימי דוד האלמנט השלישי, והוא: מקומו המרכזי של בית דוד באסכטולוגיה היהודית10.

אמנם נכון, אומרים החוקרים האלה, שהרבה נביאים חצרנים של מלכים אחרים אצל העמים הקדמונים הבטיחו לאדוניהם שכסאיהם יעמדו לעולם, כמו שהבטיח נתן הנביא לדוד המלך. אבל יש הבדל גדול בין אותם הנביאים החצרניים ובין נביאי ד‘. נביאי ד’ לא נמנעו מלהוכיח את המלכים על מעשיהם הרעים. אותו נתן הנביא, אשר הבטיח לדוד שכסאו יהיה נכון עד עולם, הוכיח אותו קשה על מעשה בת שבע11. מלבד זאת, לרעיון המשיחי של הנביאים שלנו היה צביון אוניברסאלי מתחילת הופעתו בישראל. הנביאים מאיימים בגלות ומבטיחים שיבה לארצם לא רק לעם ישראל, כי אם גם לשאר העמים12. החוקרים של האסכולה השניה מתרכזים על חקירת המיוחד ברעיון המשיחי שלנו.

ווכסמן, כחוקר מסורתי ויהודי לאומי, מזדהה כמובן עם האסכולה השניה. ווכסמן איננו עוקב אחרי מקבילות אצל עמים אחרים והוא איננו שם לב להן. מפני זה תופסת שאלת המקור של המושגים גלות וגאולה מקום קטן בספרו. הפרק על גלות וגאולה בתורה בספרו של ווכסמן הוא רק בן חמישה עמודים. ועל זה יש להתפלא. אי־אפשר היום להתעלם מן המקבילות. להיפך לשם הבלטת המיוחד שבאמונת ישראל יש צורך לדון במקבילות ולהדגיש את ההבדל בין המשיחיות שלנו ובין זו של עמים אחרים בזמן העתיק. במשך ההיסטוריה הארוכה שלנו באנו במגע עם הרבה עמים ותרבויות, עם הבבלים והמצרים הקדמונים, עם עמי כנען, עם הבבלים המאוחרים, עם הפרסים ועם עמי יוון ורומא. אנחנו הושפענו מן התרבויות של העמים האלה. קבלנו וקלטנו אל תוכנו הרבה מאמונותיהם ומושגיהם אשר עיבדנו ועכלנו ולא נודע כי באו אל קרבנו. התרבויות האלה השפיעו גם על הצורות השונות ועל התכונות של האסכטולוגיה הישראלית אבל לא היה בכוחן לטשטש את היסודות המקוריים של המשיחיות שלנו.

כל תופעה תרבותית היא פרי התפתחות ארוכה, שקשה לנתח לחלקיה ולעקוב אחרי תולדותיהן. וזאת היא הסיבה שהרבה בעיות לא מצאו עוד את פתרונן המוחלט. כדוגמא יכולה לשמש שאלת המקור של האמונה במשיח בן יוסף. ווכסמן מקדיש לשאלה זו פרק מיוחד. הוא מביא את כל המדרשים על משיח בן יוסף וגם את דעות החוקרים השונים על מקור האמונה הזאת. דעות שהוא מפריך. דעתו של ווכסמן היא, שהאמונה במשיח בן יוסף קשורה בנבואת יחזקאל על הגאולה ועל מלחמת גוג ומגוג13. תמונת אחרית הימים איננה יכולה להיות שלימה בלי קיבוץ גלויות, שיכלול גם את עשרת השבטים, שיגשים את החזיון של הנביא יחזקאל על התחברות שני העצים, עץ יוסף ועץ יהודה, לאחד14. הפנטסיה הלאומית חלקה לשבט יוסף את הכבוד של המשיח הראשון, אשר יקבץ את נדחי ישראל ואשר ינהל את המלחמה נגד גוג ומגוג, מלחמה שתקדים לביאת משיח בן דוד. ווכסמן משתדל גם לבאר את סיבת מיתתו של משיח בן יוסף, שלפי האגדה יהרג. על הדעות השונות אשר ווכסמן מביא יש עוד להוסיף את דעתו של פרופ. לוי גינצברג, המראה על ההקבלה בין יציאת מצרים ובין הגאולה העתידה בתיאור העם. כמו שביציאת מצרים נהרג מנהיג שבט אפרים, אשר מיהר לצאת מן הגלות ולא חיכה להופעת משה, ככה לעתיד ינסה אחד משבט אפרים לגאול את העם לפני הזמן וסופו יהיה שיהרג והגואל האמיתי יהיה משיח בן דוד, אשר המדרש מדמהו למשה רבנו15.

כמו כן ישנם מושגים שמובנם נעשה בלתי ברור במשך הדורות. מושג בלתי ברור כזה הוא המושג של “לעתיד לבוא” הנמצא לרוב בספרות התלמודית והמדרשית. לרוב “לעתיד לבוא” משמעו העולם הבא, ז“א הזמן שלאחר תחית המתים וימות המשיח. אבל לפעמים המושג הזה מוסב גם על ימות המשיח. אמנם צדק ווכסמן בוויכוחו עם קלוזנר, שהמאמר “מצוות בטלות לעתיד לבוא” מוסב על עולם הבא16, כמו שאפשר לראות מן המדרש הבא: “ויספת לך עוד שלש ערים”, – לימות המשיח הכתוב מדבר; אתה אומר לימות המשיח הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא לעתיד לבוא? ת”ל: “כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה”, אמרת, וכי יש מצות נוהגות לעתיד לבוא? (מדרש תנאים על דברים יט, ט). כמו כן הצדק עם ווכסמן המדגיש, שאין המקורות מדברים בפחות או יותר ברירות על ביטול התורה ועל תורה חדשה בימות המשיח17. אבל אין להתעלם מן העובדה שבמאמרים אחדים בתלמוד ובמדרש “לעתיד לבוא” משמעו: ימות המשיח. ורק שנים מהם לדוגמא. עבודה זרה ג, ע“ב: רבי יוסי אומר לעתיד לבוא באין אומות העולם ומתגיירין; קדושין ע”ב, ע“ב: ממזירין ונתיני' טהורין לעתיד לבוא. וכפי הנראה היו בתקופת התלמוד דעות רווחות, שלימות המשיח חלק של המצוות יתבטל. התנא ר' שמעון בן אלעזר דרש את הפסוק בקהלת יב, א: “והגיעו שנים אשר תאמר אין לי חפץ בהם” – אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה (שבת קנא, ע"ב). מן התוכן אפשר לראות שכוונתו היא להזהיר לשמור את התורה בעוה”ז, מפני שבימות המשיח אין שכר ואין עונש על שמירת התורה. כמו כן ידוע המאמר של ר' יוחנן: הנביאים והכתובין עתידין ליבטל וחמשת ספרי תורה אינם עתידין ליבטל (ירושלמי מגילה פרק א, הלכה ז). המאמר הזה מוסב על ימות המשיח, כמו שהבין אותו הרמב"ם אשר כתב: כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח (מגילה וחנוכה ב, יח)18.

הדוגמאות המעטות שהבאנו מראות עד כמה לא מצאו עדיין בעיות שונות במחשבה הדתית שלנו ובתולדות הרוח שלנו פתרונן המוחלט.

ספרו של ווכסמן, המלא תורה וחכמה, הוא דבר בעיתו. יש לקוות שהחוקר הפורה והשקדן הזה ימשיך את מחקריו על גלות וגאולה גם בספרות ימי הבינים ובזו של הזמן האחרון.


  1. בצרון, מרחשון תשי"ג.  ↩

  2. “גלות וגאולה בספרות ישראל”, מאת ד“ר מאיר וכסמן הוצאת ”עוגן“, ניו־יורק, תשי”ב. לספר 320 עמודים. חסרון טכני לספר, והוא: המחסור במפתחות. בספר מדעי כזה יש צורך במפתחות לפסוקי התנ"ך, מקומות מן הספרות החיצונית, התלמוד והמדרש, מפתח הענינים, מפתח המחברים וכו'.  ↩

  3. האסכטולוגיה היא שדה שהרבו לטפל בו תיאולוגים רבם. הספרות המדעית על הנושא הה היא כמים שאין להם סוף. ספרים על האסכטולוגיה מופיעים חדשים לבקרים. ווכסמן מביא את החשובים שבהם ומתווכח עמם. יש להתפלא על זה, שלא הזכיר את הספר המונומנטאלי של הגדול שבין חוקרי ישראל משלנו, את ספרו של יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית מימי קדם עד סוף בית שני.  ↩

  4. השערות תלויות על בלימה בכיוון זה הן מרובות מאד ואין כאן המקום להאריך בהן. עיין H.H. Rowley, The Old Testament and modern study, 303ff.  ↩

  5. ישעיהו מד, כד; מה, א.  ↩

  6. ירושלמי תענית פרק ד הלכה א; מדרש איכה רבתי ב, ה.  ↩

  7. ידוע הרעש שעורר בשעתו האגיפטולוג ברסטד בספרו “הופעת ההכרה האנושית”. עיין בספרו של ש. גולדמאן, מבוא לספר הספרים (אנגלית), 92 ואילך.  ↩

  8. בראשית יב, ג: ונברכו בך כל משפחות האדמה; שם, כו, ד: והתברכו בזרעך כל גויי הארצות; שם, כה, יד: ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך.  ↩

  9. ויקרא כו, מד: ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ד‘; דברים ל, ג: ושב ד’ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ד' אלהיך שמה.  ↩

  10. שמואל ב, ז, יב: ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם.  ↩

  11. שמואל ב, פרק יב.  ↩

  12. עמוס א, ה, טו; ירמיהו מו, יט, כו; מח, ז, יא, מו, מז; מט, ג–ו, לה–לט. יחזקאל כט, יא–יד; ל, כג, כו.  ↩

  13. ע' 225.  ↩

  14. יחזקאל לז, יט.  ↩

  15. ל. גינצברג, Eine Unbekannte Juedische Sekte,, 336 ואילך.  ↩

  16. ע' 267.  ↩

  17. ע' 268.  ↩

  18. עיין יחיאל מיכל הכהן גוטמאן, בחינת קיום המצות, ברסלוי תרצ“א, 75 ואילך; ע”ג א. אפטוביצר, פּארטייפאָליטיק (גרמנית), 1927, 116 ואילך. על שאלת ביטול המצוות בספרות הוויכוח של ימי הבינים עיין שאול ליברמן, שקיעין, 80 ואילך. ע"ג קלוזנר, מישו עד פּאולוס, ב, 20.

    אני דן בבעיה הזאת באריכות במחקרי “רעיון ביטול מצוות באסכאטאלוגיה היהודית” בספר יובל מאיר וכסמן, (תשכ"ז), 217 – 133.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49247 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!