הֵם רָכְבוּ לַמֶּרְחַקִּים.

שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרוֹ רָכְבוּ

עַל אוֹפַנֵּיהֶם

מִקִּרְיַת־אָתָא עַד לַיָּם.

הֵם רָכְבוּ בְּסִגְנוֹן

הָרְכִיבָה הַמִּקְצוֹעִי,

כְּשֶׁהַגּוּף מֻטֶּה קָדִימָה,

וּמִשְׁתַּטֵּחַ עִם הָרוּחַ,

וְכִדוֹנֵי הָאוֹפַנַּיִם הָיוּ נְמוּכִים

וְיָדִיּוֹתֵיהֶם מְעֻקָּלוֹת

כְּלַפֵּי פְּנִים.

שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרוֹ לֹא

הָיוּ מִקְצוֹעִיִּים בִּרְכִיבָה עַל

אוֹפַנַּיִם. אָז הֵם הָיוּ נְעָרִים

צְעִירִים – אוּלַי בְּנֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה

אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה,

אֲבָל נְעָרִים עִם סִגְנוֹן. הָיָה

מַשֶּׁהוּ בֵּינְלְאֻמִּי, בִּמְיֻחָד

בַּמַּרְאֶה שֶׁל שְׁלֹמֹה;

פָּנָיו הָיוּ כֵּהִים

מֵעֵין אַף יְוָנִי

שְׂעָרוֹ הָיָה כֵּהֶה, גַּלִּי

עִם בְּלוֹרִית.

שְׂפָתָיו הָיוּ רְחָבוֹת וְכֵהוֹת,

עֵינָיו כְּחֻלּוֹת כֵּהוֹת מְאֹד

אוֹ חוּמוֹת עִם צֵל כָּחֹל,

וְעוֹרוֹ שָׁזוּף. גּוּפוֹ הָיָה דַּק, אֲבָל

לֹא שָׁדוּף. הֲלִיכָתוֹ הָיְתָה קַלָּה וּמִתְנוֹדֶדֶת

קְצָת בְּסִגְנוֹן אֶלְבִיס פְּרֵסְלִי.

שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרוֹ רָכְבוּ בְּאוֹפַנֵּיהֶם הַדַּקִּים

אֶל הַיָּם.

מִקִּרְיַת־אַתַא הַיָּם נִרְאֶה כְּמוֹ פַּס כָּחֹל

רָחוֹק

מִצַּד אֵל צָד.

לְשָׁם הֵם רָכְבוּ,

וּמִשָּׁם הֵם חָזְרוּ

אֶת זֶה סִפֵּר לִי שְׁלֹמֹה

בַּמִּרְפֶּסֶת

בִּשְׁעַת אַחַר־צָהֳרַיִם מֻקְדֶּמֶת.

הַשָּׁעָה הָיְתָה אוּלַי שְׁתַּיִם וְאוּלַי

מְעַט יוֹתֵר.

הָיָה חָם.

הוּא הָיָה עָיֵף מֵהָרְכִיבָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת.

הוּא שָׁכַב לָנוּחַ עַל רִצְפַּת הַמִּרְפֶּסֶת בְּבֵית

הוֹרָיו, בַּיִת דּוּ־מִשְׁפַּחְתִּי בְּ“שִׁכּוּן הַבּוּלְגָרִים”.

בַּשִּׁכּוּן הַזֶּה גָּרוּ לֹא רַק בּוּלְגָרִים,

גַּם אֲנִי גַּרְתִּי שָׁם.

הֵם גָּרוּ בַּצַּד הַדְּרוֹמִי שֶׁל בַּיִת דּוּ־מִשְׁפַּחְתִּי.

בַּחֲצֵרָם גָּדְלוּ קוֹצִים וְצִמְחֵי בָּר

לְגֹבַהּ רָב.

אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אֵיךְ נִרְאָה בֵּיתָם מִבִּפְנִים.

רַק לְתוֹךְ הַמִּרְפֶּסֶת הִגַּעְתִּי.

לֹא הָיָה בַּמִּרְפֶּסֶת שׁוּם חֵפֶץ.

הַמִּרְפֶּסֶת הָיְתָה מֻקֶּפֶת בְּמַעֲקֵה בֶּטוֹן אוֹ

בְּלוֹקִים בְּגֹבַהּ הַכְּתֵפַיִם שֶׁל אָדָם מְבֻגָּר.

אָז הָיִיתִי עֲדַיִן יַלְדָּה וְאוּלַי קְצָת

נַעֲרָה, קְצָת לִפְנֵי אַחַת־עֶשְׂרֵה.

שְׁלֹמֹה שָׁכַב עַל רִצְפַּת הַמִּרְפֶּסֶת,

אַחֲרֵי הָרְכִיבָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת,

פָּנָיו לָהֲטוּ מֵחֹם הַקַּיִץ.

הַקַּיִץ הוּא זְמַן הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי,

שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים,

נוֹלַדְתִּי בַּקַּיִץ.

וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי לְיָדוֹ בַּמִּרְפֶּסֶת,

דַּי קָרוֹב אֵלָיו,

כִּמְעַט קִרְבָה שֶׁל הֶבֶל פֶּה,

וְלֹא יָדַעְתִּי, שֶׁהַחַיִּים יְזַמְּנוּ לִי

מִזֶּה רַק בִּמְחִיר, שֶׁקָּשֶׁה לִי לַעֲמֹד בּוֹ.

הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו בִּתְשׂוּמֶת־לֵב,

וְהִקְשַׁבְתִּי

לְסִפּוּר הָרְכִיבָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל

חֲבֵרוֹ אֶל הַיָּם הָרָחוֹק,

הִקְשַׁבְתִּי לִנְשִׁימָתוֹ,

וְאָהַבְתִּי לְהַקְשִׁיב וְגַם לְהַבִּיט.

כָּל־כָּךְ מְעַט רָאִיתִי אֶת שְׁלֹמֹה;

אוּלַי רַק בְּאוֹתָהּ פַּעַם וְאוּלַי בַּחֲטָף

עוֹד פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם לִפְנֵי־כֵן

אוֹ אַחֲרֵי־כֵן. אַחֲרֵי זֶה לֹא

רָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹתֵר, וְלֹא שָׁמַעְתִּי

עָלָיו. אֲפִלּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת אִמּוֹ

מְדַבֶּרֶת עָלָיו.

מְעַנְיֵן אֵיפֹה הוּא הָיָה; כַּנִּרְאֶה,

בִּפְנִימִיָּה לִנְעָרִים.

מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיְתָה מֵאוֹתָן מִשְׁפָּחוֹת שֶׁלֹּא

מַחְזִיקוֹת מַעֲמָד בַּתְּלָאוֹת,

וְהַבַּיִת הָיָה עָזוּב אוֹ כְּמוֹ עָזוּב,

קָשֶׁה לָדַעַת. מִדֵּי פַּעַם

אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת אָבִיו

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בַּמִּרְפֶּסֶת, כִּסֵּא

שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת, וְאַחַר־כָּךְ

הִכְנִיסוּ אֶת הַכִּסֵּא הַבַּיְתָה. אָבִיו הָיָה

אִישׁ רָזֶה וְדַי גָּבוֹהַּ, פָּנָיו עֲדִינִים,

הָיָה בָּהֶם מַשֶּׁהוּ צָרְפָתִי־אִיטַלְקִי. הוּא

נֶעֱלַם, וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר. בַּשְּׁכוּנָה

אָמְרוּ, שֶׁהוּא עָבַד בְּמִפְעַל אָלוּמִינְיוּם בִּטְחוֹנִי,

וְכִי הֶחֳמָרִים שֶׁאִתָּם הוּא עָבַד, כַּנִּרְאֶה שֶׁהֵם

גָּרְמוּ לַמַּחֲלָה הַמַּמְאֶרֶת שֶׁלּוֹ, וְאוּלַי גַּם לְצָרוֹת אֲחֵרוֹת

בַּמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת. כֵּן, פָּנָיו הָיוּ אֲפַרְפָּרִים,

קְצָת מַזְכִּירִים אֶת צֶבַע הָאָלוּמִינְיוּם, אֲבָל

בְּלִי הַבָּרָק.

אִמּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיְתָה אִשָּׁה דֵּי עֲגַלְגַּלָּה, שְׂעָרָהּ הָיָה

בְּצֶבַע בְּלוֹנְד כֵּהֶה, אוּלַי זֶה הָיָה הַצֶּבַע הַטִּבְעִי

שֶׁל שַׂעֲרָה, וְאוּלַי הוּא הָיָה צָבוּעַ, קָשֶׁה לָדַעַת,

כִּי שְׁנֵי בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, הַצְּעִירִים יוֹתֵר; ז’וֹז’וֹ

וּמוֹמוֹ הָיוּ בְּלוֹנְדִינִיִּים בְּגָוֶן דּוֹמֶה לְשֶׁלָּהּ; צֶבַע

הַחִטָּה הַבְּשֵׁלָה. תָּוֵי פָּנֶיהָ הָיוּ עֲגַלְגַּלִּים, תָּוִים שֶׁל

אִשָּׁה, שֶׁגַּם כְּשֶׁהָיְתָה צְעִירָה נִרְאֲתָה מְבֻגֶּרֶת

וְכִמְעַט זְקֵנָה. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה דֵּי נְמוּכָה,

הָיְתָה לָהּ עָצְמָה בַּקּוֹל,

קוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁמְּסַפְּרִים בְּצוּרָה לָקוֹנִית

אֶת תְּלָאוֹתֵיהֶם, מַה שֶּׁמְּאַפְשֵׁר הַאֲזָנָה לָהֶם,

קוֹל תַּקִּיף וּבָרוּר. הִיא דִּבְּרָה עִבְרִית

בְּמִבְטָא מְיֻחָד שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִטַּנְגִ’יר; מִבְטָא מָרוֹקָאִי

עִם סְפָרַדִּית וְצָרְפָתִית בְּתוֹכוֹ. הָיָה לָהּ קוֹל נָמוּךְ עִם

תְּחִנָּה בַּקּוֹל, אֵיזוֹשֶׁהִי תְּחִנָּה. הִיא הִרְבְּתָה

לִקְרֹא לְבָנֶיהָ הַקְּטַנִּים; ז’וֹז’וֹ וּמוֹמוֹ, שֶׁיָּבוֹאוּ

הַבַּיְתָה. עַל פָּנֶיהָ הָיָה מִין חִיּוּךְ מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי מַטָּהּ.

ז’וֹז’וֹ וּמוֹמוֹ הָיוּ גַּמָּדִים, אוּלַי קְצָת יוֹתֵר

גְּבוֹהִים מִגַּמָּדִים גְּמוּרִים. לְז’וֹז’וֹ הָיוּ פָּנִים

שֶׁל יֶלֶד, שֶׁהִתְבַּגֵּר בִּמְהִירוּת, אוֹ שֶׁל נַעַר שֶׁקּוֹמָתוֹ

נְמוּכָה מְאֹד. תְּנוּעוֹתָיו הָיוּ מְדוּדוֹת, גַּם כְּשֶׁשִּׂחֵק

בְּמִשְׂחָקִים שֶׁנִּדְרְשָׁה בָּהֶם מְהִירוּת. בַּשְּׁכוּנָה אָמְרוּ, שֶׁאוּלַי

ז’וֹז’וֹ וּמוֹמוֹ לֹא גְּדֵלִים כִּי אֲבִיהֶם

עָבַד בְּמִפְעָל בִּטְחוֹנִי לְאָלוּמִינְיוּם, שֶׁמְּסַרְטֵן וְגַם

גּוֹרֵם לְהֻלֶּדֶת יְלָדִים עִם מוּמִים – יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּךְ

סִפְּרָה אִמָּא שֶׁל שְׁלֹמֹה לְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל וְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ.

תָּמִיד הִיא נָעֲלָה מִין נַעֲלֵי בַּיִת שְׁסוּלְיָתָם גּוּמִי

וְחֶלְקָן הָעֶלְיוֹן בַּד גּוֹבְּלֶן, מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲוִירָה

שֶׁל מֵצַר גִּיבְּרַלְטָר. לָרֹב הִיא דֵּי מִהֲרָה.

ז’וֹז’וֹ וּמוֹמוֹ לֹא דָּמוּ בִּכְלָל לַאֲחִיהֶם הַגָּדוֹל,

שְׁלֹמֹה. אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁהֵם אַחִים, אֲבָל אַף פַּעַם

לֹא רָאִיתִי אֶת ז’וֹז’וֹ וּמוֹמוֹ מְדַבְּרִים עִם שְׁלֹמֹה –

אֲבָל אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָאִיתִי רַק מְעַט, וְאָז

גַּם ז’וֹז’וֹ נֶעְלָם, וְהַקּוֹצִים וְעִשְׂבֵי הַבָּר שֶׁבַּחֲצֵרָם

הָלְכוּ וְגָבְהוּ, וְרַק מוֹמוֹ הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אַחַרי אִמּוֹ.

אַחַרי אֵיזֶה זְמַן, לֹא הַרְבֵּה, נֶעֱלַם גַּם מוֹמוֹ.

כָּל־כָּךְ קִוִּיתִי, שֶׁיַּחְזִיק מַעֲמָד. אִמָּם אָמְרָה,

שֶׁאוֹתָהּ מַחֲלָה פָּגְעָה בִּשְׁנֵיהֶם. מִדֵּי פַּעַם עוֹד

רָאוּ אֶת הָאֵם עוֹבֶרֶת, מְמַהֶרֶת וּפָנֶיהָ עִנְיָנִיִּים,

וְהִיא הִסְבִּירָה לְמִי שֶׁרָצָה לִשְׁמֹעַ, שֶׁהֵם אֵינָם.

אֲבָל בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרוֹ רָכְבוּ לַיָּם הָרָחוֹק,

וְחָזְרוּ מִשָּׁם, וּשְׁלֹמֹה שָׁכַב לָנוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת הָרֵיקָה

וְהַמּוּצֶלֶת; הַמִּרְפֶּסֶת הָיְתָה מִזְרָחִית, וּבִשְׁעַת אַחַר

הַצָּהֳרַיִם יֵשׁ צֵל בְּמִרְפָּסוֹת מִזְרָחִיּוֹת גַּם בִּשְׁעוֹת

אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַמֻּקְדָּמוֹת,

וַאֲנִי נַחְתִּי לְיָדוֹ, וְהִקְשַׁבְתִּי לִנְשִׁימוֹתָיו,

וְהִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו, וּמֵאָז אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהָרִיחַ וְלִשְׁמֹעַ

נְשִׁימוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים, שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת.

וּשְׁלֹמֹה סִפֵּר לִי, שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ דָּגוּ דָּג.

דָּג מוּזָר. דָּג קָטָן.

דַּג תִּינוֹק. לַדָּג הָיְתָה צוּרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְהָיָה

לוֹ זָנָב דַּי אָרֹךְ. שְׁלֹמֹה שָׂם אֶת הַדָּג בַּדְּלִי,

וְשָׁם נִסָּהּ הַדָּג לִשְׂחוֹת,

אַךְ כִּמְעַט וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׂחוֹת בְּתוֹךְ הַדְּלִי.

שְׁלֹמֹה אָמַר לִי, שֶׁהַדָּג הַזֶּה מוּזָר בְּעֵינָיו,

גַּם בְּעֵינַי הוּא הָיָה מוּזָר, לֹא מֻכָּר, לֹא כְּמוֹ

דָּג מִן הַצִּיּוּרִים; אָז עוֹד לֹא הָיָה הַמִּצְפֶּה הַתַּת־יַמִּי

בְּאֵילַת. שְׁלֹמֹה חָשַׁב, שֶׁכְּדַאי לִשְׁאֹל מִישֶׁהוּ, שֶׁהוּא

חוֹקֵר דָּגִים, שֶׁיַּגִּיד לוֹ אֵיזֶה

דָּג זֶה, הַדָּג הַתִּינוֹק הַזֶּה.

אֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי בְּתִמָּהוֹן עַל הַדָּג וְעַל שְׁלֹמֹה, שֶׁכִּמְעַט

לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ לִפְנֵי־כֵן וְאַף פַּעַם אַחֲרֵי־כֵן.

שְׁלֹמֹה הָיָה חֲבֵרִי בְּעֵרֶךְ לְיוֹם אֶחָד, אֲבָל

אֲנִי הוֹלֶכֶת אִתּוֹ בַּדְּרָכִים הָאֲרֻכּוֹת.