זֶהוּ הסִפּוּר לֹא עַל

גַּבִּי הַזֶּה

אֶלָּא עַל גַּבִּי הַהוּא.

הַסִּפּוּר עַל גַּבִּי

הַזֶּה

עוֹד יָבוֹא, וְהוּא

שׁוֹנֶה.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁקָּרָה לִי

מָה שֶׁקָּרָה לְאַדֶלָה,

בַּת־דּוֹדָתָהּ שֶׁל אִמִּי.

אַדֵלָה, בַּמֶּשֶׁךְ שָׁנִים מֵחַיֶּיהָ

הָיְתָה זוֹנָה וּלְסֵרוּגִין

חוֹלַת נֶפֶשׁ מְאֻשְׁפֶּזֶת בְּבָתֵּי־

הַחוֹלִים הַנּוֹרָאִים וְהַמַּסְרִיחִים.

אִמִּי אָמְרָה לִי, שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה,

לִפְנֵי שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חָמֵשׁ־עֶשְׂרֵה

שָׁנָה, הִיא הָיְתָה נַעֲרָה כִּמְעַט

רְגִילָה, הִיא לָמְדָה בְּבֵית־סֵפֶר

לְסַפָּרוּת

בְּקוֹשִׁיצֶה.

הִיא הָיְתָה בְּכַמָּה מַחֲנוֹת רִכּוּז,

אִמָּהּ הָיְתָה אַלְמְנַת גִּבּוֹר מִלְחֶמֶת

הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה בְּשֵׁרוּת הַקַּיְיזֶר

הָאוֹסְטְרִי, וּמְטֻפֶּלֶת

בְּתִשְׁעָה יְתוֹמִים.

כְּשֶׁאַדְלֶה

שֶׁהָיְתָה גְּבוֹהָה

וְהָיָה לָהּ תִּיק לַכָּה שָׁחֹר

קָטָן

שֶׁאִם מִסְתַּכְּלִים

בְּאַבְזֵמוֹ

המִתְהַפֵּךְ מִתְגַּלִּים

רְאִי

וּפְנֵי הַמִּסְתַּכֵּל

וְאָז הִיא

כְּבָר הָיְתָה לְזוֹנָה בָּעִיר

הַתַּחְתִּית שֶׁל חֵיפָה, הִיא הָיְתָה

מְסַפֶּרֶת עַל הַגֶּבֶר הַזֶּה שֶׁהִכִּירָה

וְעַל הַהוּא, וְעַל מַלָּח אֶחָד,

שֶׁבָּא מִן הַיָּם וְחָזַר אֵלֶיהָ שׁוּב

וְשׁוּב, וְהִתְכַּוֵּן לִהְיוֹת הַגֶּבֶר

שֶׁלָּהּ, הָאִישׁ שֶׁלָּהּ.

וַאֲנִי הִקְשַׁבְתִּי לְסִפּוּרֶיהָ,

הִיא קִבְּלָה

טַבַּעַת,

שֶׁהִיא עָנְדָה עַל אֶצְבָּעָהּ

בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים,

הִיא כִּמְעַט הִזְדַּקְּנָה

עִם הַטַּבַּעַת הַזֹּאת, שֶׁבְּמֶרְכָּזָהּ

הָיְתָה אֶבֶן כְּחֻלָּה כֵּהָה, כַּנִּרְאֶה

סַפִּיר וּמִסָּבִיב הָיוּ יַהֲלוֹמִים

אוֹ אַבְנֵי זַרְקוֹן וְאוּלַי הָיוּ אֵלֶּה

פְּנִינִים, אֲנִי לֹא לְגַמְרֵי זוֹכֶרֶת – עַד שֶׁיּוֹם

אֶחָד נֶעֶלְמָה הַטַּבַּעַת – הִיא מִשְׁכְּנָה אוֹתָהּ

תְּמוּרַת כֶּסֶף שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה, וְיוֹם אֶחָד

הַטַּבַּעַת חָזְרָה וְשׁוּב נֶעֶלְמָה וְהַפַּעַם

לְתָמִיד.

הִיא סִפְּרָה עַל הַמַּלָּח הַהוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר

כָּל־כָּךְ קִוִּיתִי בִּשְׁבִילָהּ.

אֲבָל הַגּוֹרָל רָצָה אַחֶרֶת. וּבְעֶצֶב

הִיא סִפְּרָה, כְּשֶׁמַּבָּטָהּ מֻפְנֶה לְמַטָּה וְהַצִּדָּה,

כִּי אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁרָצָה אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְשֶׁהָיָה

מַלָּח הַמַּפְלִיג בְּיָמִים רְחוֹקִים, וְהָיָה פּוֹגֵשׁ

אוֹתָהּ בָּעִיר

הַתַּחְתִּית שֶׁל חֵיפָה, וְשֶׁאֲנִי דִּמִּיתִי, כִּי

הוּא נִרְאָה כָּךְ: בַּעַל גֹּבַהּ מְמֻצָּע

אוֹ מְעַט נָמוּךְ מֵהַמְּמֻצָּע, בַּעַל שֵׂעָר בָּהִיר

וְעֵינַיִם בְּהִירוֹת וְקוֹל, שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ

בֵּין טֶנוֹר לְבָּס.

אַדֶלָה הָיְתָה גְּבוֹהָה,

עֵינֶיהָ

חוּמוֹת כֵּהוֹת גְּדוֹלוֹת

עֵינֵי אַיָּלָה

אַפָּהּ עָדִין

וְעוֹרָהּ הָיָה בָּהִיר וְצַח,

שַׂעֲרוֹתֶיהָ חוּמוֹת כֵּהוֹת

וּמְקֻרְזָלוֹת כְּמוֹ

הַשֵּׂעָר שֶׁל אַנְשֵׁי אַפְרִיקָה

שְׂפָתֶיהָ הָיוּ רְחָבוֹת

לַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלָּהּ הָיְתָה

צוּרַת לֵב – הִיא סִפְּרָה שֶׁמָּנוֹף אוֹ נָכוֹן

יוֹתֵר זְרוֹעַ שֶׁל מָנוֹף נָפְלָה עָלָיו, הוּא

נֶהֱרַג, וְהִיא הִפְסִיקָה לְסַפֵּר עַל מִי

שֶׁרוֹצֶה בָּהּ לָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלּוֹ, עַד

שֶׁיּוֹם אֶחָד

הִתְחַתְּנָה עִם מִישֶׁהוּ שֶׁגַּם־כֵּן דִּבֵּר

הוּנְגָרִית, הוּא הָיָה אִישׁ גָּבוֹהַּ עִם מִשְׁקְפֵי

רְאִיָּה עָבִים וּמֵעֵין מַבָּט תָּמִים

בְּעֵינָיו. הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא שִׂחֵק קְלָפִים,

פּוֹקֶר, לְלֹא תַּקָּנָה, וּבִזְבֵּז הַכֹּל,

כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהֶם, וְלֹא הָיָה לְאַדֵלָה מִמַּה

לְּהָכִין אֶת הַשַּׁבָּת. כֵּן, שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר,

שֶׁכְּשֶׁהוּא הָיָה כּוֹעֵס הוּא הָיָה מַשְׁתִּין

עַל הַקִּירוֹת. אָז זֶהוּ בִּקְצָרָה

חֵלֶק מֵהַסִּפּוּר עַל אַדֵלָה

וּבְמַה זֶּה דּוֹמֶה לַסִּפּוּר שֶׁלִּי?

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה לִי המְכוֹנִית

הַיְּשָׁנָה שֶׁלִּי, הַחִפּוּשִׁית, גַּם עַכְשָׁו

יֵשׁ לִי מְכוֹנִית יְשָׁנָה, אֲבָל לֹא עַד

כְּדֵי כָּךְ. הַחִפּוּשִׁית שֶׁלִּי הָיְתָה וְרֻדָּה,

וְתַאֲרִיךְ הַיִּצּוּר שֶׁלָּהּ, כָּךְ נִדְמֶה

לִי הָיָה 1963 אוֹ 1968, אֲבָל אֲנִי

לֹא בְּטוּחָה.

נָסַעְתִּי מִבֵּיתִי לְחֵיפָה עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר

תֵּל־אָבִיב–חֵיפָה. גַּם בַּחִפּוּשִׁית הָיְתָה

לִי דִּבּוּרִית לַפֶּלֶאפוֹן. זֶה הָיָה אַחַר־צָהֳרַיִם

שֶׁל יוֹם קַיִץ. הָיָה חָם מְאֹד בְּאוֹתוֹ

יוֹם. הִתְרַחַצְתִּי וְהִצְטַחְצַחְתִּי לִקְרַאת הַפְּגִישָׁה

עִם גַּבִּי. לָבַשְׁתִּי חֲצָאִית אֲרֻכָּה בְּצֶבַע

יְרַקְרַק בְּגָוֶן נָעִים וּמְעוֹרֵר תִּקְוָה, לַחֲצָאִית

הָיָה פַּס אֶחָד כָּתֹם לְרֹחַב הַחֲצָאִית,

לִקְרַאת תַּחְתִּיתָהּ, הַבַּד הָיָה מֵעֵין מֶשִׁי־וִיסְקוֹזָה,

בַּד רַךְ. לָבַשְׁתִּי חֻלְצָה בְּלִי שַׁרְווּלִים, נִדְמֶה

לִי שֶׁהִיא הָיְתָה בְּהִירָה, אֲבָל קָשֶׁה לְהַאֲמִין,

שֶׁהֲרֵי אֲנִי נוֹהֶגֶת לִלְבֹּשׁ חֻלְצוֹת שְׁחֹרוֹת

וּבִכְלַל בְּגָדִים כֵּהִים.

הָיִיתִי שְׁזוּפָה, הִתְאַפַּרְתִּי וּבְיִחוּד מָשַׁחְתִּי

אֶת שְׂפָתַי בְּגָוֶן וָרֹד כָּסוּף; זֶהוּ כִּמְעַט

הַגָּוֶן הַיָּחִיד שֶׁמַּתְאִים לִי. שָׂמַחְתִּי לִקְרַאת

הַפְּגִישָׁה עִם גַּבִּי. הוּא צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיעַ

מֵרָחוֹק, מֵעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, מִקִּבּוּץ לְיַד הַכִּנֶּרֶת,

קָרוֹב לַסֶּכֶר שֶׁבֵּין הַכִּנֶּרֶת לְיַרְדֵּן, שָׁם

הַיַּרְדֵּן יוֹצֵא מֵהַכִּנֶּרֶת. לִפְנֵי־כֵן פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ

רַק פַּעַם אַחַת וְכִמְעַט עוֹד פַּעַם.

פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב,

יָשַׁבְנוּ בְּבֵית־קָפֶה וְאַחַר־כָּךְ טִיַּלְנוּ, וְהוּא

סִפֵּר לִי שֶׁהוּא כִימַאי, וְכִי הוּא לָמַד גַּם

בְּמָכוֹן וַיְיצְמָן, וְהוּא עוֹסֵק בְּפִתּוּחַ רַעְיוֹנוֹת

כִימִיִּים, וְהוּא מְיַשֵּׂם אוֹתָם בַּמִּפְעָל הַקִּבּוּצִי,

שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְנַהֵל, הָיָה נָעִים לְהַקְשִׁיב

לוֹ, הוּא דִּבֵּר בִּנְעִימָה רַכָּה, מַה שֶּׁהוּא סִפֵּר

יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנִי; אֶת הַמִּפְעָל שָׁם

לְיַד הַכִּנֶּרֶת וְהַיַּרְדֵּן, וְאֵיךְ שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ

מִיקְרוֹסְקוֹפּ. הָיוּ לוֹ תָּכְנִיּוֹת לְפִתּוּחַ

הַמִּפְעָל, אִם כִּי הוּא אָמַר, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ

רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ וּלְנַהֵל אֶת הַמִּפְעָל.

שַׂמְתִּי לֵב לְצֶבַע הָעוֹר שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּרְאָה לִי

לֹא רָגִיל; צֶבַע צְהַבְהַב־יְרַקְרַק.

הָיָה נָעִים לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי –

אוּלַי סוֹף סוֹף פָּגַשְׁתִּי אֶת הָאָדָם

שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרִי. רָאִינוּ אָז, בָּעֶרֶב, בְּזִכְרוֹן־

יַעֲקֹב אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַיָּשָׁן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחוֹגִים

שֶׁל אוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת, אֲבָל לֹא בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בִּפְּרָאג, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁכִּמְעַט לֹא

יָצָא לוֹ לִפְגֹּשׁ אִשָּׁה, שֶׁהוּא דִּבֵּר אִתָּהּ

עַל אַרְכִיטֶקְטוּרָה שֶׁל בָּתִּים, וַאֲנַחְנוּ דִּבַּרְנוּ

עַל בֵּית־הַכְּנֶסֶת וְעַל הַבָּתִּים בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב.

הוּא סִפֵּר לִי, שֶׁהוּא חַי בְּנִפְרָד מֵאִשְׁתּוֹ,

אֵם אַרְבַּעַת יְלָדָיו. לְמַעַן הָאֱמֶת, לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ

לְגַמְרֵי; חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ לְעָצְמוֹ אִשָּׁה,

שֶׁהוּא יִתְרַגֵּשׁ בִּגְלָלָהּ, וְהוּא בְּנִשּׂוּאִים אֲרֻכִּים

לְאִשָּׁה, שֶׁנִּדְמְתָה בְּעֵינַי לְאִשָּׁה שֶׁשְּׂעָרָהּ חוּם

כֵּהֶה, וְהוּא אָרֹךְ וְאָסוּף אוֹ בְּצַמָּה אוֹ בִּ“זְנַב סוּס”,

וְגַם עוֹרָהּ כֵּהֶה אוֹ לְפָחוֹת שָׁזוּף מְאֹד

בְּשִׁזּוּף שֶׁל קֶבַע, וְקוֹמָתָהּ בֵּינוֹנִית, עֵינַיִם

חוּמוֹת־יְרוּקוֹת – כָּךְ תֵּאַרְתִּי אוֹתָהּ לְעַצְמִי.

הָיָה לִי נָעִים בְּחֶבְרָתוֹ, הוּא אָמַר לִי, שֶׁהוּא

יִתְקַשֵּׁר אֵלַי, רָצִיתִי שֶׁהוּא יִתְקַשֵּׁר אֵלַי, אֲבָל

בִּגְלַל צֶבַע עוֹרוֹ הָיָה לִי קָשֶׁה לַחְשֹׁ> עַל

לְהִתְנַשֵּׁק אִתּוֹ. דִּבַּרְנוּ בַּטֶּלֶפוֹן כַּמָּה פְּעָמִים

בִּשְׁעוֹת לַיְלָה מְאֻחָרוֹת, וּבְאַחַד הַלֵּילוֹת שֶׁבָּהֶם

דִּבַּרְנוּ, הוּא הִצִּיעַ לִי לְהִצְטָרֵף אֵלָיו,

וְלִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְט בְּבֵית־שְׁאָן, בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן,

אוּלַי בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן הָרוֹמִי, אֲבָל זֶה

בִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ, כִּי בִּסְבִיבַת הַחֲפִירוֹת

שֶׁלְּיַד בֵּית־שְׁאָן, הֵיכָן שֶׁמּוֹצִיאִים מִן

הֶחָרָבוֹת עִיר יְוָנִית־רוֹמָאִית

עַתִּיקָה, גְּדוֹלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַמּוּדִים

מְעֻטָּרִים, וְהָיָה בָּהּ גַּם פְּסֵיפָס שֶׁל

הָאִשָּׁה הַיָּפָה, שֶׁקָּרְנָה אוֹר וְחִיּוּךְ

קְצָת כְּמוֹ הַמּוֹנָה־לִיזָה שֶׁל לִיאוֹנַרְדו

דֶּה וִינְצִ’י, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד מִישֶׁהוּ גָּנַב

אֶת הַפְּסֵיפָס הַזֶּה, וּבֹקֶר אֶחָד הוּא לֹא

הָיָה שָׁם יוֹתֵר. יֵשׁ שָׁם גַּם אַמְפִיתֵאַטְרוֹן

נוֹסַף עִם כּוּכִים מְיֻחָדִים, שֶׁהַחוֹקְרִים לֹא

יוֹדְעִים מֶה הָיָה תַּפְקִידָם כְּשֶׁהָעִיר

הָיְתָה – עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נֶחְרְבָה בִּרְעִידַת־

אֲדָמָה. שָׁמַעְתִּי הַשְׁעָרָה, שֶׁהַכּוּכִים הָאֵלֶּה

שִׁמְּשׁוּ אֶת הַנָּשִׁים הַזּוֹנוֹת, אֲבָל בַּכּוּכִים הָאֵלֶּה

אֵין שׁוּם חַלּוֹן, אָז לְיַד הָעִיר הָעַתִּיקָה

הַזֹּאת בְּבֵית־שְׁאָן, נָכוֹן יוֹתֵר בִּקְצוֹת

הָעִיר יֵשׁ מִתְקָנִים קִבּוּצִיִּים שֶׁל מִשְׂרְדֵי

מַחְלָבוֹת וְגַם בֵּית־תַּרְבּוּת עִם אַמְפִיתֵאַטְרוֹן

מְיֻחָד לַקִּבּוּצִים.

קָבַעְנוּ לְהִפָּגֵשׁ בְּשַׁעַר הַקִּבּוּץ, שֶׁנִּמְצָא

בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־שְׁאָן, כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִצְטָרֵךְ

לִנְסֹעַ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, וַאֲנִי לֹא מַמָּשׁ

יָדַעְתִּי אֵיךְ לְהַגִּיעַ לְשָׁם; לֹא יָצָא לִי

לִנְהֹג לְבֵית־שְׁאָן. הִגַּעְתִּי לְשַׁעַר הַקִּבּוּץ,

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁבַּזְּמַן – יֵשׁ לִי נְטִיָּה לְאַחֵר –

אֲבָל הַפַּעַם הִשְׁתַּדַּלְתִּי. עָמַדְתִּי לְיַד הָאוֹטוֹ

שֶׁלִּי וְחִכִּתִי, הִסְתַּכַּלְתִּי סָבִיב, וְלֹא רָאִיתִי

אֶת גַּבִּי, נִגַּשְׁתִּי לַשַּׁעַר, וּמִשָּׁם הִסְתַּכַּלְתִּי

עַל הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁחָלְפוּ – מִשָּׁם עוֹלִים לְטִבְעוֹן

וְגַם יוֹרְדִים מִמֶּנָּה. שָׁאַלְתִּי אֶת הַשּׁוֹמֵר,

שֶׁיָּשַׁב בַּבּוּדְקֶה, אִם הוּא רָאָה מִישֶׁהוּ

שֶׁמְּחַכֶּה, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁלֹּא. אֲנָשִׁים

שֶׁעָבְרוּ הִסְתַּכְּלוּ עָלַי, וְאַחַר־כָּךְ מִהֲרוּ

לְדַרְכָּם. הִמְשַׁכְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב וְלַעֲמֹד וְלָלֶכֶת

לַשַּׁעַר וּבַחֲזָרָה, וְגַבִּי לֹא הִגִּיעַ – לֹא הָיָה

לוֹ פֶּלֶאפוֹן, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִיצֹר אִתּוֹ

קֶשֶׁר. הִתְיַשַּׁבְתִּי בָּאוֹטוֹ, הִתְקַפַּלְתִּי,

כְּלוֹמַר הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי כְּפוּפָה מְעַט,

וְנָסַעְתִּי מִשָּׁם, וְלֹא הֵבַנְתִּי מַה קָּרָה.

בַּלַּיְלָה, מְאֻחָר בַּלַּיְלָה גַּבִּי הִתְקַשֵּׁר

אֵלַי, וְשָׁאַל אוֹתִי מַה קָּרָה לִי, שֶׁהֲרֵי

הוּא חִכָּה לִי הַרְבֵּה זְמַן בְּשַׁעַר הַקִּבּוּץ,

וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹמֵר, אִם הוּא רָאָה

אוֹתִי, אֲבָל לֹא, וְחוּץ מִזֶּה הַקּוֹנְצֶרְט

הָיָה מַמָּשׁ נוֹגֵעַ לַלֵּב בִּנְגִינַת הַכִּנּוֹר.

אָמַרְתִּי לְגַבִּי, שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי בְּשַׁעַר

הַקִּבּוּץ. נִסִּינוּ לְבָרֵר אֵיפֹה עָמַדְנוּ

כְּשֶׁחִכִּינוּ. הָיָה קָשֶׁה לְהָבִין, אֵיךְ קָרָה

שֶׁלֹּא רָאִינוּ זֶה אֶת זוֹ, וְאָז עָלָה

בְּדַעֲתוֹ שֶׁל גַּבִּי לִשְׁאֹל אוֹתִי בְּאֵיזוֹ

דֶּרֶךְ הִגַּעְתִּי לְשָׁם, וְהַתֵּאוּר לֹא הִתְאִים.

וּבְמִקְרֶה נָקַבְתִּי בְּשֵׁם הַקִּבּוּץ; שַׁעַר הָעֲמָקִים,

וְאָז הוּא אָמַר לִי, שֶׁהוּא חִכָּה בְּמִשְׁמָר הָעֵמֶק.

הֵם רְחוֹקִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי; עֵמֶק יִזְרְעֶאל

וְגִבְעוֹת אַלוֹנִים־שְׁפַרְעָם. הִצְטַעַרְתִּי

שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ, וְחוּץ מִזֶּה רָאִיתִי,

שֶׁהוּא רָצָה לִפְגֹּשׁ אוֹתִי. תּוֹךְ כְּדֵי

הַשִּׂיחָה אִתּוֹ נִזְכַּרְתִּי, שֶׁטִּלְפַּנְתִּי אֵלָיו

כַּמָּה פְּעָמִים, וְרַק הַמְּשִׁיבוֹן עָנָה. וְאָז

הוּא אָמַר לִי שֶׁלֹּא נוֹרָא, וַאֲנַחְנוּ נִפָּגֵשׁ

בְּפַעַם אַחֶרֶת, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁהַפַּעַם נְוַדֵּא

הֵיטֵב אֶת מְקוֹם הַפְּגִישָׁה, וְהוּא צָחַק, וַאֲנִי

אָמַרְתִּי לוֹ “לַיְלָה טוֹב”, וַחֲמִימוּת כָּזֹאת

עָבְרָה אֶצְלִי. דִּבַּרְנוּ בַּלֵּילוֹת בַּיָּמִים הַבָּאִים,

וְאָז הוּא הִצִּיעַ, שֶׁנִּפָּגֵשׁ בְּחֵיפָה; הַפַּעַם

בֵּרַרְנוּ בְּדִיּוּק. חִכִּיתִי לַפְּגִישָׁה הַזֹּאת,

תִּכְנַנְתִּי מָה אֶלְבַּשׁ, לָרֹב אֲנִי לֹא מְתַכְנֶנֶת,

וַאֲנִי לוֹבֶשֶׁת אֶת בְּגָדַי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

יָצָאתִי בַּזְּמַן מִן הַבַּיִת, וְהִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ

בַּחִפּוּשִׁית הַוְּרֻדָּה שֶׁלִּי, שָׁמַעְתִּי מוּסִיקָה,

נָסַעְתִּי עַל הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, וּכְבָר הִגַּעְתִּי

לִמְבוֹאוֹת חֵיפָה, הֵיכָן שֶׁרוֹאִים מִצַּד אֶחָד

אֶת תַּעֲשִׂיּוֹת הַהַיְיטֶק, וּמִצַּד שֵׁנִי רוֹאִים

אֶת הַיָּם, וְאָז הַכְּבִישׁ מִתְעַקֵּל מְעַט מְעַט,

וּבָעִקּוּל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלִּי צִלְצֵל. דִּבֵּר אִתִּי גֶּבֶר

שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא

שׁוֹטֵר, הִתְפַּלֵּאתִי. הַשּׁוֹטֵר אָמַר לִי, שֶׁמִּישֶׁהוּ

בְּשֵׁם גַּבִּי בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי,

וְהוּא בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חוֹלִים. בָּרֶקַע

שָׁמַעְתִּי צְפִירָה שֶׁל אַמְבּוּלַנְס. תֵּכֶף

לְאַחַר־מִכֶּן שָׁמַעְתִּי עוֹד צִלְצוּל בַּפֶּלֶאפוֹן,

וְקוֹל שֶׁל אִשָּׁה צְעִירָה אוֹ נַעֲרָהּ

אָמַר לִי, שֶׁהִיא מִתְנַדֶּבֶת בְּמָגֵן־דָּוִד,

וּבָאַמְבּוּלַנְס נִמְצָא גַּבִּי, וְהוּא מוֹסֵר,

שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חוֹלִים. הִמְשַׁכְתִּי לִנְסֹעַ

עוֹד מְעַט, הִתְחַלְתִּי לְהָאֵט, וְחָזַרְתִּי

לְבֵיתִי. דִּבַּרְתִּי עִם גַּבִּי רַק עוֹד פַּעַם אַחַת,

בַּטֶּלֶפוֹן, הוּא אֲפִלּוּ נִגַּשׁ לָאָחוֹת בְּבֵית –

הַחוֹלִים בִּטְבֶרְיָה, שֶׁהֶעֱבִירָה לוֹ אֶת הַטֶּלֶפוֹן.

רָאִיתִי אוֹתוֹ רַק עוֹד פַּעַם, בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים

בְּבֵית־חוֹלִים אַחֵר, אִשְׁתּוֹ דָּחֲפָה אֶת הַכִּסֵּא,

יָדַעְתִּי שֶׁגַּם כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה לוֹ, כְּבָר

אֵינֶנּוּ, וְהוּא סִמֵּן לִי בְּכָל כֹּחוֹתָיו, בְּאֶצְבְּעוֹתָיו,

בְּעֵינָיו, שֶׁלֹּא אֶתְעַכֵּב לְיָדוֹ.

עַל גַּבִּי הָאַחֵר אֲסַפֵּר בְּפַעַם אַחֶרֶת,

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה אַחֶרֶת.