רקע
זאב אלבלינגר
רב יצחק פרץ, נכבדי

ת"א, 19,2,85

קראתי מספר פעמים את הקטע שבעתון, תוספת “ת”א" של יום ו" מלפני מספר שבועות, על הראיון אתך וכל פעם הזדעזעתי יותר מדבריך. הנך למעשה מחלק את עם ישראל במדינתנו לדתיים ולחוטאים, כמנהג הכנסיה הנוצרית והופך את הדת היהודית ללוחמת, כדוגמת הנצרות והאיסלאם. החילוני – כצנינים בעיניך והנך רואה את תפקידך במחיקה והבסה החילוניות בארצנו, כי לדעתך היא – “טעות” ואנו ציבור שטעה בדרך ויש לשאוף להחזירו למוטב ולשורשיו.

היות והנך עומד בראש מפלגה, הדוגלת בטהרת הס"ט, משער אני שגם בזה אנו ילדים אבודים בעיניך ויש או לבערנו או להקהילנו תחת כנפי הספרדיות הצרופה כדי “לאחד את העם”.

התפקיד שקבלת על עצמך הוא עצום ולדעתי הצנועה, גם נורא. פרט לעובדה, שאין לכל שאיפותיך אלה כל קשר עם התפקיד החילוני בהחלט של שר הפנים, כנהוג בכל המדינות הנאורות, בהן קיימת הפרדה בין הדת והמדינה ואסור בשמה להפלות את מישהו לרעה על היותו חילוני, יש לך הרושם, שלאחר ככלות הכל, הנך “קצת” גם שר הדתות “בפנים”. אין בדעתי לקנטרך או אפילו להתווכח אתך על נושאים שהם זרים לך יותר מאשר לי ואשתדל להוכיח לך זאת במשפטים ספורים ופשוטים.

בבחרות, חייתי חמש שנים בארצות אפריקה הצפונית כאגרונום (אלג’יר, תוניס, מרוקו ומצרים) והנני מכיר היטב גם את יהדות ארצות השכנות באסיה. השתתפתי כמוזמן לשולחניהם ביום חול, חג ומועד וניתן לי לעמוד על “דתיותם” ומנהגיהי יום יום שלהם. נוכחתי, שאמנם חסר להם מושג החילוניות, השנוא כה עליך, כי למעשה, פרט למספר קטן של יודעי תורה וחכמים מופלגים בה, שלא היתה לי הזכות לפגשם, יהדות ארצות אלה, פשוט עם־ארצית גמורה ביהדות ואינה חדורה כל הבנה בערכי יהדות, שפת הקודש, פרט לשיגרה חסרת ערך, שאינה רואה ביהדות נכס חשוב לא לדתנו, שפתנו ולא לחוש השתיכות גאה לעם המובחר. אין כלל להשוותה אפילו לתחושה העמוקה של בני תימן, למשל, או אפילו של שבטים זעירים, שלהם התנ"ך משמש כספר קדוש ומקודש. אילו היינו צריכים ללמוד על יהדות מפיכם, אולי כבר היתה כלה מזמן בארצנו.

מושג ה“חילוניות”, שגם זר ובלתי מובן לך, אינו לא חטא ולא משגה ראוי לעקירה. החילוני ביותר שבארצות אירופה המזרחית איננו שולל מהם את יהדות ארצות המערב ואמריקה, המתבוללת שהדת משמשת להם ככסוי חיצוני ושיגרתי היה חדור יותר ערכי יהדות, שקיבל מהוריו והורי הוריו ומהעם בתוכו היה חי ובסבלות־חיו השתתף, מלובש כיפה סרוגה הגדולה ביותר בארצנו. לידיעתך, היהדות החילונית אצלנו, התחלקה לכמה פלגים, שחיפשו פתרון הניתן על הדעת להמשך קיום עמם בתוך הגויים.

א) ע"י השגת זכויות שוות בעזרת מפלגות ודעות של כל גווני השמאלנות, כאזרחים שווי זכויות.

ב) יצירת יהדות שורשית נאורה על מוסדותיה המפוארים של חכמת ישראל, קורות העם בתוך עולם זר ועויין.

ג) הפלג, שלא ראה כל פתרון מהמשך שהותנו בין הגויים ושאף ליצירה מדינה משלו, כדי להציל כל יהודי נרדף על דתו, שאינו רואה לפניו כל עתיד לבנין משפחה תקינה ולעסוק במקצוע שרכש לעצמו בכבוד. זהו – הפלג הציוני. אלמלא ה“חילוניות” של פלג זה, הציוני רח"ל, היה גם הוא משמש דלק לתנורי מחנות השמדה, בשעה שהיהדות האורטודוקסית לא התכוונה לזוז ממקומה והעדיפה לשמש קרבן לרצח, הרג והשמדה, בציפייתה לביאת המשיח ולגלגול מחילות, כצאן קדושים.

אולם, אם נתקדם קמעה ונציץ למושג הדתיות אצל הקתולים, נמצא, שבצרפת למשל, חילקו את האזרחים דתיים ולשומרי מצוות, א. לאנשים המאמינים במוסר, יושר ואהבת הזולת ולאזרחים שבתמורת תשלום פרטות מספר לכוהן דת, יכלו לקבל מחילה על כל חטא, תועבה ועוון. לעומתם – הפרוטסטנתים, שבנו את אמונתם על התנ"ך, בדומה ליהודים, התיחסו באהדה ובפחות עוינות ליהודים ושאיפותיהם. לכן, יכולנו לקבל מהם את הצהרת בלפור, ששום אומה קתולית לא היתה נותנת אותה לנו לעולם. ואלה הם החילונים הגויים לעומת הדתיים הקתולים.

הגיע אולי הזמן להעריך נכונה את תרומת ה“חילונים” לפיתוח חכמת ישראל ושמירה עליה, להקמת מדינתנו והגנה על קיומה ולתעודתה לשמש מקום מקלט לכל נרדפי היהודים בעולם. הדת – אינה קרקס, אין היא זקוקה למגינים דתיים דוקא ולבטח אינה חייבת לשמש קרש קפיצה פוליטי לתועלת קריירה עצמית. אני רואה בכל התעמולה שלך ושכמותיך, פילוג אומה זאת שיש לה חובות ותפקידים הרבה יותר חשובים ממה שהנכם חושבים לערכי דת ואינם אלא קרדום לחפור בו. מי שמעריך מוסר הדת, שומר אותו בליבו ואינו מוציאה לשוק כסחורה זולה, עוברת לסוחר. כל אחד באמונתו יחיה!

לאחר שעברתי את גיל הגבורות, הנני מרשה לכתוב לך מכתב זה כידיד והייתי מאחל לך הצלחה בתפקידך החשוב, אילו היית מפריד בינו ובין תעמולה דתית ועדתית גרידא. זאת תחליש את מדינתנו שבקושי עומדת על נפשה ויש לתמוך בה בהתמסרות הרבה יותר רבה לעניניה החשובים, מאשר להלחם לפילוגה בשם אנשים כ“באבא־סאלי”, הוד קדושתו, שלמד בבית הסוהר כיצד למכור “מים קדושים” מברז חצרו הפרטי בליווי מלמול טפשי לפשוטי העם ולתמימיו, בחיי, שאין במה להתגאות ולחשוב למסורת נאורה “ממונות וכדומיהן” – כמסורת יהודית דתית.

הנני מאמין באמת ובכל לב שהנך אוהב מולדת זאת כחילונים ודתיים כאחד. הנני מאמין גם שברק השררה לא יסנוורך ושתשרת את כל העם הזה, מבלי להפוך את עורך בעיניו, יש לו דאגות רבות יותר, דאגות קיום, דאגות סכנה ודאגה שלום כל היהודים באשר הם שם.

שלך בידידות

ז. אלבלינגר

נ.ב. דרישת שלום חמה לאשתך חנה, לנפתלי, לקרין, וכמובן לרחל, ראש המשפחה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47288 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!