זמן רב קשה היה לי להשלים עם המציאות, שהצעיר הרענן והמלא כח־עלומים – החשמלאי חיים צ’פלינסקי איננו עוד בחיים.
הרי מיום כניסתו למחלקת המאור שבעירית תל־אביב, הייתי רגיל לראותו יום־יום במערכת העבודה הסדירה, חי, ער ותוסס, ממלא במסירות מופתית ומתוך הכשרה מקצועית יפה את תפקידיו השונים במחלקת המאור המסועפת.
הוא היה בעל סדר ומשמעת, חרוץ, זריז ומהיר במלאכתו, פיקח, נבון ובעל תפיסה מהירה, מתמצא יפה בכל ענפי העבודה המקצועית. הוא אהב את העבודה, היה קשור בכל נימי נפשו לחבריו בעבודה, לארגון העובדים ולעומדים בראש הסתדרות פועלי ארץ־ישראל, ונתחבב על מרעיו ומיודעיו.
בשנים האחרונות עלה לדרגת פועל ראשי במחלקת המאור, אבל לא השתרר על עוזריו, כי אם משך בעול העבודה לכל ענפיה וסוגיה יחד עם עוזריו המקצועיים והבלתי מקצועיים.
העבודה המקצועית והעבודה הפשוטה נתמזגו אצלו למזיגה נאה, ואחת השלימה את השניה. הוא לא בז לקטנות של עבודה, ובכך שימש דוגמה נאה למנהליו ולעוזריו.
מטבעו היה בעל אופי טוב, קשה לכעוס ונוח לרצות, איש אדיב ובעל רמה תרבותית, מחונן במידות תרומיות ובסגולות מצוינות. עיניו היו בהירות וקורנות, חיוך נעים על שפתיו, פנים מלאים חן, פונה לכל אחד באדיבות ובנימוס מוכן להענות לכל דורשיו.
מוצאו של חיים צ’פלינסקי מעיירה קטנה אושמיאני, בליטא, נתייתם מאביו בילדותו. בגיל צעיר נכנס ללמוד בבית־ספר טכני בווילנא, ולמד בו את תורת החשמלאות.
עם גמר חוק למודיו בבית־הספר בווילנא, השיג מיד עבודה ורכש לו גם נסיון מעשי במקצוע החשמלאות.
באחד הימים של שנת 1935, בהיותו בן 23, יצא חיים צ’פלינסקי את ליטא, ועלה לארץ על מנת להשתקע בה. ביקר בערי ארץ־ישראל ומושבותיה והתיישב בתל־אביב, ופה הוא גר עם רעיתו ובנו יחידו עד יומו האחרון.
חיים צ’פלינסקי לא הסתפק בשירותו העירוני, אלא נמשך גם לעבודה צבורית מתנדבת, והיה פעיל בכמה מפעלים חשובים. בפרט הקדיש מזמנו ומרצו לועד פועלי מפעלי המים והמאור בעירית תל־אביב. יחד עם חברי ועד העובדים הגן במשך שנים על זכויות העובדים – ללא ליאות וללא הפסקה. ידיו היו תמיד מלאות עבודה, בידו האחת אחז במכשירי וכלי העבודה היומיומית, ובידו השנית עסק בעבודה בשביל הזולת, בשביל החברה והצבור.
חיים צ’פלינסקי היה שמח בחלקו, שזכה להיות בשורת עובדי העיריה העברית הראשונה, ובזמן ההכרזה ההיסטורית של באי־כוח האומות המאוחדות בליק־סכסס על הקמת המדינה העברית לא היה גבול לשמחתו ולאשרו.
עם קריאתם הראשונה של אנשי ה“הגנה” נענה מיד, ובכל לבו ונפשו נכנס למערכת ההגנה. אף כאן היה פעיל, ער ומסור, לא חס על זמנו ועמד על משמרתו בחרף נפש, בהקרבה עצמית ובמסירות מופתית. כל אלה שעמדו אתו במערכה יודעים לספר על גבורתו ואומץ לבו.
ובעצם ימי עמידתו על משמרת ההגנה פלחוהו כדורי המרצחים, והחבר היקר חיים צ’פלינסקי נפל חלל ומת מות גבורים בשדה מערכת הדמים – כ“ה שבט תש”ח (5.2.48).
בין גבורי האומה, אשר הקריבו את חייהם על מזבח המולדת והמדינה, יזכר גם שמו הטוב של החבר חיים צ’פלינסקי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.