רקע
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
בעלי המלאכה והסתדרות העובדים

בעלי המלאכה שלנו אוזרים חיל: רוצים הם דבר קטן – להרוס את הסתדרות העובדים בארץ־ישראל. כשרק תהרס ההסתדרות של העובדים אז מהרה, כמו במטה קסם, תצמח קרן ישועה, הארץ תבָנה מאליה והכל על מקומו יבוא בשלום.

נראה נא אם כך הוא הדבר.

אינני רוצה חלילה לזלזל בכבוד בעל המלאכה בכלל ובעל־מלאכה בארץ־ישראל בפרט. לבי רוחש כבוד לזקן בעל המלאכה, שבא לארץ ישראל ונעשה לבנאי וסלל הדרך לפני רבים שיהפכו לאומנים. וכן עוד רבים מחבריו. אבל חוג פעולתם בהכרח היה מצומצם ונוטה לטיפוס של בעל מסחר זעיר, שגם בו אפשר למצוא כמה מדות משובחות, אבל סוף סוף אי אפשר לו להתרומם לידי השקפה לאומית כללית ולהציג לנגד עיניו תכלית עליונה של הרמת קרן העבודה בכלל. כידוע בעיני “בעלי נכסי דלא ניידי” המלאכה בזויה, כמו שהיתה בדורות הקדמונים, ובשום אופן לא יחנך את בניו במלאכה. ובכל השתדלותו של בעל־המלאכה להיות “לייטען גלייך”, להתלבש כמו שנאה ל“בעל־הבית” ולשבת במזרח בבית הכנסת שבנה לעצמו וכדומה – מצבו ירוד ושפל. אין כוח להתרומם.

ואפסות הכוח באה מפני שבעל־המלאכה, כמו הסוחר הזעיר, על פי טבעו מתכון רק להיטיב מצבו הפרטי, הסוחר הזעיר שואף להיות בעל נכסי דלא ניידי, ובעל המלאכה – להיות בעל בית־חרושת. ולמרות השתדלותם להתחבר יחד למלחמה נגד ההסתדרות בודדים הם, כל אחד לבדו… כך הוא טבע הדבר.

והנה בא מחנה הצעירים החלוצים ושינו את סדרי בראשית. הם באו לכתחילה לארץ־ישראל לא לשם תועלתם הפרטית, אינם שואפים להיות בנקאים ולא בעלי בתי חרושת, אלא להפוך את עם ישראל לעם עובד בארצו ההיסטורית. והצעירים הללו ראו שאי אפשר להשיג את המטרה הזאת בלי מסירת נפש ובלי הסתדרות מוצקה, שכל הרוחות לא יזיזוה ממקומה. ובראש ההסתדרות עמדו אנשים בעלי השכלה עברית ועולמית גבוהה ורחבה. הם לקחו את כל הטורח הגדול הזה של הנהלת ההסתדרות על שכמם, גם כן לא לשם קבלת פרס – הדרגה של שכר העובד בהסתדרות הפועלים ידועה למדי. – והנה צצו וקמו מוסדות עובדים חשובים מאוד, שבעלי המלאכה והסוחרים הזעירים לא ראום גם בחלומם: קופת הפועלים א״י, בנק הפועלים, המשביר, קופת חולים, ועדת תרבות, והנה – גם בית־ספר לילדי העובדים (שבודאי גם הוא לא יהיה יחידי) ועוד כמה וכמה דברים שאין לפורטם כאן. והם שהרימו את מעלת העבודה עד שגם הרכושנים האמתיים הכירו שזהו כוח לא רק חמרי, אלא גם כוח אינטלקטואלי גדול, שיכול להיות למעוז ולמשגב לעמם. יחס הבוז לעבודה חדל לגמרי וישנם כבר הרבה שהוגים לה כבוד. וזה עשו הצעירים החלוצים שמרימים לא רק שכר העבודה, אלא גם את ערך העבודה כשהיא לעצמה בתור יסוד מוסרי גדול.


קונטרס, אב, תרפ״ד


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48169 יצירות מאת 2683 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!