שאלו לחכם מהו הפירוש “אשמנו מכל עם”? הלא גם אם יש בתוכנו קלקולים, בשום אופן איננו גרועים מכל העמים.
ענה החכם: אמנם איננו גרועים, לכאורה, מכל העמים, אבל כשנתעמק בדבר נמצא כי באמת “אשמנו מכל עם”. תקח למשל אחד מעמי אירופה, תשוה את מצבו מלפנים, לפני אלף שנה ומצבו עכשיו ותמצא שהוא התקדם התקדמות רבה. ממצב פראי לגמרי עלה ונעשה לעם תרבותי. אבל אנחנו אם נשוה את מצבנו התרבותי שהיה לנו לפני שלושת אלפים שנה לנגד מצבנו עכשיו וראינו כי ממדרגת עם תרבותי גבוהה ירדנו עד לידי פראות.
ודברי החכם הזה נתאמתו ביחוד כשאנו באים לדון בשאלת זכויות האשה.
אנחנו היינו הראשונים שלפני שלושת אלפים שנים הכרנו בזכויות האשה ובכמה דברים נתַנו לה את היתרון על זכות הגבר. “וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים” – צותה תורתנו. ואם העבדות בכלל היתה שנואה בעיני היהודים, עבדות האשה קל־וחומר.
זה היה לפני שלושת אלפים שנה ועכשיו “אשמנו מכל עם”. ירדנו מהמדרגה ההיא למדרגת הפראים שרוצים בעבדות האשה.
כי מהי שלילת זכות הבחירה מהאשה אם לא עבדות? העבד היה משולל זכות בחירה, האדון היה בוחר ולא העבד. ולא מפני שהאדון היה יותר חכם ונבון, – מההיסטוריה למדנו שלפעמים היו עבדים חכמים ונבונים, והאדונים טפשים ומטומטמים,– ורק מפני שביד האדונים היה הכוח גזלו מהעבדים את זכותם הטבעית להיות חפשים.
ועכשיו לגברים ניתנה זכות־הבחירה, לא לנשים. מדוע? כל הגברים חכמים ונבונים וכל הנשים טפשות ומטומטמות? כמה גברים ישנם נעדרי־שכל, וכמה להיפך יש נשים חכמניות, והנה לגבר הטפש ניתנה זכות הבחירה, והאשה החכמה משוללת זכות זו, וכי אין בזה משום פראות וירידה תרבותית?
מהיכן קבלו הגברים זכות הבחירה? מפני מה הם רוצים שזכות זו תהיה רק להם ולא לנשים? הזכות הזאת מתנת ה׳ היא לכל בני־האדם, שלא ירכיבו לראשם אפוטרופסים שאינם רוצים בהם, ומובן מאליו שגם האשה יכולה לומר אי־אפשר בפלוני שיהיה אפוטרופוס עלי נגד רצוני.
ופלא הוא שהחרדים הם המתנגדים לצדק האלמנטרי הזה. גם בזה אפשר לראות ירידה תרבותית־מוסרית. האידיאל האצור בתורה נסתתר, ותחתיו באה חרדוּת הדומה לריליגיון של המכרים.
כששאל אלכסנדר השני את הארכי־בישוף פילאריט מה דעתו על דבר שחרור האכרים, ענה: לא איכפת לי אם האכרים יהיו משועבדים לפריצים, ובלבד שיהיו נוצרים טובים.
והנה גם לחרדינו לא איכפת אם האשה תהיה משועבדת ומשוללת זכות אדם, ולא רק שלא איכפת להם, אלא שהם עוד משתדלים שהאשה תשאר בעבדותה לנצח נצחים, ואינם מרגישים שבזה עושים את התורה פלסתר.
משאל עם! רוצים מנהיגינו שבני עמנו יחתמו בעצם ידם שצריך למחוק מן התורה את הלאו “ולא תגזול”, הלאו היותר חמור, כי שלילת הזכות של האשה הלא היא גזל גמור!
ואם כך הוא, בודאי שאנו צריכים לדפוק על לבנו בחזקה ולקרוא “אשמנו מכל עם”. התורכים וההוטנטוטים נכונים כבר להכיר בזכות האשה, והיהודים בני התרבות הגבוהה של שלושת אלפי שנה רוצים בשלילת הזכות האלמנטרית הזאת.
בושה!
“דבר”, תרפ״ה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.