רקע
הועד הצבורי להוצאת הספר "עם בני ארצי ועירי"
עם הספר "עם בני ארצי ועירי" לדוד סמילנסקי

דוד סמלינסקי ב.jpg

דוד סמילנסקי
(כ“ו תמוז תרל”ה – כ“ד מרחשון תשי”ד)


בשנת תש“ב, סמוך לשנת השבעים של דוד סמילנסקי ז”ל, מותיקי הישוב וממיסדי תל־אביב, הוציאו ידידיו לאור קובץ של מאמרים וזכרונות שהמנוח כתב על אישים ועסקנים מבני דורו, בשם “עם בני דורי” (חברי ועד ההוצאה של הספר היו: פרופ' יוסף קלוזנר, ד“ר חיים בוגרשוב, ד”ר משה שרמן וד"ר משולם לבונטין).

בדברי הקדמתו לאותו ספר, כתב המחבר בין השאר:

“כיובל שנים זכיתי להיות מ”נושאי הדגל" במערכת התחיה הלאומית שלנו, בן־לויה ונושא־כלים לכמה וכמה מנהיגים, חלוצים ראשונים וסוללי־דרך מבני דור. עבדתי במחיצתם, נפגשתי אתם וראיתים על משמרת הקודש של תחית עם ובנין ארץ. רבים מהם הלכו כבר לעולמם, והם ופעליהם נעשו כבר לנחלת ההיסטוריה. מאמרי ורשימותי שנקבצו בספר זה נכתבו לשעתם, בהזדמנויות שונות, ולא נתכוונו לתאר את האישים במלוא דיוקנם וקומתם, כראוי להם, אלא לתת קוים מרפרפים, כעין קוי מלואים, פרי התרשמותי האישית. לכמה מן האישים, שלא מצאו בחייהם את הערכתם ובמותם “לא נספדו כהלכה” – חוב כבוד אני משלם".

במשך י"ב שנה, מאז יצא לאור הספר “עם בני דורי”, הוסיף ד. סמילנסקי לפרסם בעתונות פרקי זכרונות ודברי הערכה על אישים, שנכתבו בהזדמנויות שונות, בעיקר של ימי יובל ופטירה. איש חברה וצבור היה סמילנסקי בכל נימי נפשו, מעורב עם הבריות, ודורש טוב לכל אחד ואחד. היה מתרשם מכל מאורע אישי של אחד מבני החבורה, ואת פרי רשמיו היה מעלה על הכתב. במשך השנים הלכו ונצטרפו שוב הדברים לכמות מכובדת. בשנותיו האחרונות כינסם ואמר להוציאם בספר, כהמשך לספרו הקודם. אך לצערנו נסתלק מאתנו (בכ“ה חשון תשי”ד), ולא זכה לראות את ספרו השני בדפוס.

קבוצת מוקיריו של המנוח ראתה חובה לעצמה לגמול חסד־של־אמת עם האדם היקר והידיד הטוב, שכל ימיו טרח להציב ציונים לאחרים ולהציל משכחה דמויות שהזמן השכיחן. מתוך הגלריה הגדולה של דמויות שונות ומגוונות מכל שכבות הצבור, צומחת ועולה גם דמותו הנלבבת של אוֹסף־הדמויות, של דוד סמילנסקי עצמו, האיש בעל העינים הבהירות שהיה רואה את העולם דרך אספקלריה וְרודָה, בלי חימה ובלא רוגזה, חובב הכל וסולח לכל. לא היה מַפְלֶה בין איש לאיש, ולא מָדַד את שיעורי הקומה של כל אחד ואחד, מתוך הנחה שכל אדם מביא תועלת ומוסיף נופך־מה לעם ולחברה, לבנין האומה ולבנין המולדת.

בדרך כתיבתו אין ד. סמילנסקי להוט אחרי גילוי המייחד והמבדיל איש מרעהו, אלא מבליט את המאחד והמשתף אותם עם הכלל. הדברים, כשהם מצטרפים יחד, בהרצאתם הפשוטה־העממית ובנימה האֲבְהִית המלוָוה אותה, יש בהם אוצר רב של ידיעות ביוגרפיות ועובדתיות על התקופה ועל בני התקופה. בצד מפקדים ומצביאים ודוברים ראשיים, הוא פוקד גם טוראים פשוטים מן השורה, שחלקם במערכת התחיה אינו מועט משל אחרים, אלא משום ענותנותם הם נתונים בצל ואיש לא פקדם עד היום. וכן הציב ציונים לשורה של נשים חלוצות ועסקניות.

בפרסומו של ספר זה אנו עושים איפוא מעשה טוב כפול: א) מלוי רצונו האחרון של אחד מנאמני עסקנינו, שהשתוקק לראות דבריו מכונסים בספר; ב) הצלתן־משכחה של דמויות רבות, שאילולא הספר הזה לא היו נפקדות בדרך אחרת.

לא כל הרשימות הן בפרופורציה כמותית אחת ולא ברמת שכלול אחת. בכמה מן הרשימות ניכר, שהן רק חומר שאסף המחבר ואילו היה חי היה ודאי מרחיב את היריעה ומוסיף על החומר הביוגרפי גם זכרונות אישיים משלו. אך הואיל והמחבר כלל את האישים האלה ברשימה שערך לספר זה, פירסמנו אף רשימות אלו כפי שמצאנון בעזבונו.

ועד ההוצאה מצטער על שבמאמרים אחדים חסרות גלופות; על אף המאמצים הרבים – לא הצלחנו לצערנו להשיג את תמונות האישים האלה.

יעמדו על הברכה כל אלה שהשתתפו בסיוע להוצאת הספר, בהם:

א) בראש וראשונה, עיריית תל־אביב–יפו, אשר תרמה תרומה חשובה להוצאת הספר, בהקציבה סכום הגון לרכישת ספרים אלה בשביל הספריות, בתי־הספר ומוסדות תרבות אחרים בעיר. במעשה זה הוכיחו ראש־העיריה ואבות העיר, כי הם יודעים להכיר ולהעריך את זכויותיו הרבות והגדולות של דוד סמילנסקי ז"ל, ממיסדי העיר הראשונים וגם מעובדי העיריה הראשונים והראשיים, ובזה נתנו ביטוי מוחשי להוקרה, אשר אזרחי העיר שלנו רוחשים למנוח סמילנסקי ולפעלו.

ב) מיסדר “בני ברית” בישראל, אשר השתתף בהוצאת הספר, ברכשו מראש מספר ניכר של ספרים.

ג) מיסדר “הבונים החופשיים”, אשר גם הוא נתן יד לועד ההוצאה, ובזה כיבד את זכרו של אחד מנכבדי הבונים. אף לו מודה הועד הציבורי להוצאת הספר.


הועד הציבורי מודה לפרופ' יוסף קלוזנר שימש כנשיאו, יעץ לו, הדריכו ועזר לו בעבודתו.

ברכה ותודה מביע הועד לאחד מידידי המנוח, לסופר א. ז. בן־ישי, שהכיר את סמילנסקי מקרוב, מתוך עבודת שנים רבות כעורך פרסומיה של עירית תל־אביב, אשר סייע לועד ההוצאה להתקין את החומר שכונס בספר, ויעץ על קביעת צורתו וסידורו ואף כתב רשימת־פורטרט נלבבת על המחבר.

בריכוז החומר שהיה חסר בעזבונו של המנוח, הסתייענו באוסף העתונות הישראלית “בית הלבנון”, מיסודו של מר זלמן פבזנר, ועל כך יעמוד על הברכה.


ולבסוֹף: הועד הציבורי להוצאת הספר רואה חובה נעימה לעצמו לציין בהוקרה את חלקה הגדול של הגב' ד"ר מרים קיסילובה־סמילנסקי, אלמנתו של המחבר, בהוצאתו לאור של הספר. זכות מיוחדת לה: היא־היא ששקדה על הוצאתו, לא חסכה מזמנה ומטרחתה בהכנתו ובאיסוף החומר והגלופות ועתה הרבה מעבודתו של הועד הצבורי גם במימון ההוצאה וגם בביצוע המשֹימה.

בלא דאגתה ומסירותה – לא היה ספר זה רואה אור.

*

הספר יוצא לאור בשנת העשור למדינה, אשר מחבר הספר היה מחולמיה ומבוניה, ועל סף החמשים של העיר תל־אביב; בתשי"ט יוחג במדינת ישראל ובכל תפוצות ישראל חג ייסודה של העיר העברית הראשונה, שמחבר הספר הזה, דוד סמילנסקי, זכה להיות אחד מחמשת מיסדיה הראשונים. (וכהוקרה לזכויותיו, קבעה העיריה רחוב על שמו בקבוצת רחובות הנקראים על שמות המיסדים הראשונים). הועד הצבורי רואה זכות לעצמו להגיש לצבור, על סף שנת היובל, את הספר הזה, של עד ראיה ושמיעה לפלא הגדול של תנועת התחיה העברית ושל יצירת העיר העברית.


הועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי ז"ל


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48512 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!