קרא לכל אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם: גאלו את ציון אמכם, השיבו אותה ואת עצמכם לתחיה, הסירו את חרפת שוממות ארצנו, פנו דרך, סוללו כבישים, ייבשו בצות, בנו ובנו, רבה העבודה וכל מה שנעשה הוא רק התחלה, נסיונות קטנים וצעדים ראשונים לעבודה הכבירה הנשקפת לנו בעתיד.
ולא אכחד בכם,אחים,כשאני בא לקרוא את בנינו ואת נכדינו, את הדור הצעיר, הבחורים והבחורות לעבודה הציונית הממשית לאחוז במעדר, במכוש, בפטיש – אז עטי מתחיל לרטט בידי ורגש של מוסר כליות מתעורר בקרבי ורוחי הומה:
– נקל לך, זקן, לשבת על-יד שולחן מרווח מסובב בארונות ספרים של חכמים וסופרים הוגי דעות, ולכתוב קול-קורא לצעירים שלנו כי יעלו לארץ-ישראל לעבוד. לך, זקן, לא חסר כלום, יש לך דירה טובה, לחם לשובע וגם מאיזה מותרות אינך מושך ידך, אבל מה יהיה גורלם של הצעירים העובדים שאתה קורא להם? הכבר הכינות בשבילם את כל הנוחיות שיש לך, זקן? הלא עיניך הרואות את מצב הצעירים הטובים הללו שהעפילו ועלו לארץ, כמה חסר מהם עוד מהדברים האלמנטאריים שכל אדם אינו יכול לותר עליהם. והם הלא לא צעירים סתם מ“עם הדומה לחמור” אלא כולם אינטליגנטים, בני בעלי בתים חשובים האמונים אם לא עלי תולע, אבל בנוחיות “בעל ביתית” והם גם כולם בעלי הרגשה דקה, יש להם דרישות אנושיות ואיך אפשר לקרוא ולאמר להם: שימו, יקרים, את סבל עמכם על כתפיכם ושאו ואם גם תשבו בצריפים נקובים ונבובים ולא תמיד תשביעו את רעבונכם? אתה, זקן, לא מסרת את נפשך בעד ציון משאת נפשך ואיך תעיז להציע לאחרים שהם ימסרו את נפשם?
אולם הקול הזה הקורא: קרא! לא קולי היחיד הוא, אלא הוא קול הקורא בלב כל אחד ואחד מישראל, שזיק אהבת עמו וארצו לא כבה מלבו: מהרו, החישו, גשו לעבודה! אי אפשר לסבול עוד את חרפת הגלות, לכרסם עצמות, ואפילו אם לפעמים יש עמהן גם נתח בשר – תחת שולחנות זרים! לא יפות הן בעינינו הפרנסות שבהן התפרנסנו בארצות זרים. רוצים אנו לגאול את עצמנו ואת עמנו מירידה מוסרית, ואין לך ירידה מוסרית מזו, שאתה מבקש לך פרנסה קלה ולשבוע מעמל אחרים ומתחת שולחן אחרים.
וכשאני נזכר כי מה שאני מהרהר לא הרהורי בלבד המה, אלא הם הרהורי האומה כולה, שכאן אין לנו עסק עם הפרט, עם החשבונות הפעוטים שלו, אלא דרישות האומה הנאנחת והנאנקת תחת סבל חרפת הגלות, אז אני דוחה את ההסוסים וכל החששות – מה יאמר זה או מה יאמר אחר, – ואני אומר לכל אחי הבחורים והבחורות: עלוּ הנה לעבוד! מה יהיה? אתם תגאלו את ארצכם ואת עמכם, והגאולה כל כך יפה ומזהירה! כל חפצים לא ישוו בה.
“עובדים תהיו, כי עובד אני ה' אלהיכם” – אני אומר בסגנון התורה – הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית, וגם אתם בדרכיו תלכו; תחדשו מעשי בראשית, תחדשו את ארצכם, תחדשו את עמכם וגם אתם תתחדשו.
קונטרס תרפ"ט
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.