על רבנו מלבי“ם ז”ל אמרו, כי הוא “התיר” לתלמידי הישיבה ללמוד תנ"ך…

בתקופה שלפני המלבי“ם היו תלמיד הישיבה חושבים את לימוד התנ”ך ללימוד קל הערך. לימוד, שאולי טוב לעמי הארץ, לבורים, אבל לא ללמדנים. אבל מכיון שבא הגאון מלבי“ם ועסק בתנ”ך ועשה לו פירוש, התחילו גם בחורי הישיבה לעיין בתנ“ך ולמצוא בו חפץ התיר המלבי”ם את התנ"ך.

ומשוררנו רח“נ ביאליק התיר את האגדה. כמה ממשכילינו היו מעקמים את החוטם בהזכירם את האגדה עם מעשיות דרבה בר בר חנה והדרשות של גביהא בן פריסא וכדומה, והנה בא רח”נ ביאליק ביחד עם רי"ח רבניצקי והתירו את האגדה גם למשכילים, וצעירי ישראל הוגים בה ומוצאים בה טעם לשבח.

עכשיו בא רח"נ ביאליק והתיר גם את המשנה.

היה זמן שלימוד משניות גם כן לא היה כל כך חשוב. בימי יארצייט, מילא, צריכים היו ללמוד איזה פרקים במשניות לעלוי נשמת הנפטר. אבל ללמוד משניות סתם לא נאה ללמדן. הלמדן ילמוד גפ“ח, יעיין במהר”ם שיף, בקצות החשן, אבל משניות הוא ענין גם כן לעמי הארץ, כמו פסוק חומש עם רש"י.

וקל וחומר בדורנו, דור דעה, מה לו ולמשניות,, ברכות ופאה, ענינים שכבר עבר זמנם?

והנה בא רח"נ ביאליק והוציא לאור מסכת ברכות ופאה עם ניקוד ועם פירוש נחמד, יפה וקצר.

ועל רח"נ ביאליק אפשר לסמוך. אם הוא התיר את המשנה – הרי היא מותרת ולא רק מותרת, אלא יש בה גם קורת רוח מפני כמה וכמה טעמים.

אפשר שיתיר לנו גם את התלמוד… מי יתן והיה! ¹

-————–

פירושו של רח“נ ביאליק למשנה הוא יחיד במינו. הוא מפרש רק מה שזקוק לפירוש וגם בדרך קצרה מאד. והלואי שיהיה לנו פירוש כזה גם על התנ”ך.

הפרשנים שלנו, צריך להגיד את האמת, אעפ“י שהיו חכמים גדולים, אבל, מלבד רש”י, לא ידעו סוד הצמצום לבחור דרך קצרה. ועל ידי האריכות מכבידים הם על הלומד שלא ידע כהוגן את הספר המתפרש. הוא אולי ידע את הפירוש, אבל לא את הטכסט.

זו הפרשנות, הארוכה והדולגת מענין לענין בדרך אגב ואגב דאגב, בלי צורך לעצם הענין, מזכירני מעשה בר' עזריאל סותם החורים.

בעיירתי לאדי היה איש אחד, ר' עזריאל שמו, שבתחילת ימי הסתיו היה עוסק בסתימת חורי הבתים באזוב. שאל אחד א ר' עזריאל: כמה תקח בעד סתימת חורי ביתי? – כמה אקח? אקח רובל אחד, ענה ר' עזריאל. – ומדוע לקחת משכני רק שבעים וחמש קופיקות? – אם אתה רוצה אקח גם ממך 75. – ולמה אתה מבקש רובל? אינה דומה העבודה שעובדים בשביל רובל לעבודה שעובדים בשביל 75 ק“פ. – אם כן אתה ר' עזריאל עושה את מלאכתך רמיה? – חלילה! אלא אם אני עובד בעד 75 ק”פ אני סותם במקום שצריך, ואם בעד רובל שלם אני סותם גם במקום שלא צריך…

כך המה הפרשנים שלנו. הם מפרשים גם במקום שאין צורך בפירוש. ויש "מתקנים את הנוסח במקום שאין שום צורך.

ביחוד גדרו הפרשנים בעד הרמב“ם. הספר “משנה תורה” שהיה צריך להיות ספר עממי לכל נפש מישראל, רחק מהעם ע”י הפרשנים שסביב שתו עליו באריכות אין קץ. אמנם הפרשנים היו גדולי תורה, אבל טוב היה אילו היו מחברים ספרים לבד ולא היו מסובבים את הרמב"ם ונועלים את דלתיו בפני העם.

ומאד מאד הייתי רוצה לראות גם את “משנה התורה” של הרמב“ם עם פירוש קצר, כמו פירושו של רח”נ ביאליק למשנה. אז היו כל היהודים יודעים את היהדות לכל הפחות כמו שהשיג אותה הרמב"ם. כמדומני שבדורנו אפשר היה להסתפק בזה… והלומד בספר זה היה מכיר על ידו את עמו ואת תרבותו הכרה שלמה ונכונה, והיה לומד מתוכו גם סדר ושפה.