רקע
גרשון שופמן
מנדלי בתיאורו של י. ד. ברקוביץ

כל ימי נצטערתי על שלא זכיתי לראות את מנדלי, והנה לאחר שקראתי את הפרקים הנעלים עליו ב“הראשונים כבני־אדם” (אחד הספרים המעטים, החשובים ביותר, שנתפרסמו אצלנו בעשר השנים האחרונות) לי. ד. ברקוביץ, באתי על סיפוקי במקצת.

הנה אני רואה אותו יושב אל שולחן־הכתיבה, כשהוא שרוי בחבלי יצירה. “משהוּ חסר לי כאן”… והנה הוא מתפעל בשעת טיול מיפי הנוף השוייצי ואומר: “שוייצריה יפה היא, אלא שחסרון אחד יש בה – ההרים”… והנה אין דעתו נוחה מ“מגילת האש” (וכותבי־המסות יתנו אל לבם!) ונתפייס אחר־כך ב“הבריכה”. “ואתא מיא וכיבּה לנוּרא” – אמר על כך לבן־עמי.

תוך כדי דיבוריו ומשליו השנונים נגע פעם עצמו באותה נקודה “עדינה”, אשר בשלה נמצאו בימינו מקטרגים עליו. זה היה אגב קריאת־תגר על “משא נמירוֹב”. “אף אני אינני מן הסופרים המתוקים, שרק נופת תטופנה שפתיהם לעם, אף אני גורס את הפסוק: חוֹשׂך שבטו שונא עמו… אבל במה דברים אמורים?” וכו' וכו'.

מצדדים שונים ומנקודות שונות אני רואה אותו. הנה הוא “נשען בערפו אל דופן הכסא, זוקף קצת את ראשו למעלה וסוקר בעין אחת יהירה את איש שיחו, כבוֹחנוֹ, אם ראוי הוא לשמיעת דברים אלו”.

וכאילו כדי לקבוע בלבנו את דמות־דיוקנו של סבא הנהדר שלנו עד תום, מביא ברקוֹביץ את דברי בן־עמי. “איש העם והאהבה”, דברים הנוגעים עד הלב והמדביקים גם אותנו ברחשי געגועים והתרפקות: “… אני זוכר אותו כמו חי – ויודע אתה כיצד? כאילו אני רואהו כאן לנגד עיני!.. אַי, ר' מנדלי, ר' מנדלי, בגן עדן תהא מנוחתו!.. הלא חי הוא, חי עדיין!.. הנה הוא יושב עמי, ואני שומע את קולו מדבר… מי בדה את השקר, כי ר' מנדלי מת? שקר הדבר – חי הוא!.. חי בספרות, חי בכל מקום, בכל פינה שאתה פונה!.. כלום יודעים היו המצפצפים התל־אביביים שבכאן, עברית חיה מה היא, אילמלא טרח ר' מנדלי בשבילם?.. הלא כולם לקחו ממנו ושׂמוּ בכליהם: שלום־עליכם, ביאליק, אפילו אני… ומי לא? אפילו הזאטוטים הללו המצפצפים שבכאן… ואתה, ברקוביץ, גנב שכמותך, כלום לא גנבת ממנו בחשאי ושׂמת בתרגומי שלום־עליכם?.. תן תודה!..”

יש לקנא בברקוביץ על שזכה לעמוד במחיצתו של מנדלי ולדבר עמו פנים אל פנים, אבל גם מנדלי ראוי לקנאה על שזכה לתיאורו של פורטרטיסטן־אמן ורב־עדינות כי. ד. ברקוביץ.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48748 יצירות מאת 2702 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!