¹

שְׁמוּאֵל הַנַּעַר אָהַב לִשְׁמֹע סִפּוּרִים וְשִׂיחוֹת עַל אֹדוֹת הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְעַל אֹדוֹת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּגָּן; עַל אֹדוֹת הַחַיָּה – בַּיַעַר וְהָאָדָם – בָּעִיר וְעַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְיֵעֲשֶׂה בְּרַחֲבֵי תֵבֵל; כִּי עַל כֵּן חִלָּה² כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת פְּנֵי אִמּוֹ, כִּי תְספֵּר בְּאָזְנָיו אֶת הַסִּפּוּרִים אֲשֶׁר אָהֵב; וְסִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ סִפּוּרִים מִסִּפּוּרִים שׁוֹנִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָצָה נַפְשׁוֹ³ בְּסִפּוּרֶיהָ, וַיְחֵל גַם אֶת פְּנֵי אָבִיו, כִּי יְסַפֵּר לוֹ סִפּוּר חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעָה עוֹד אָזְנוֹ; וַיְסַפֶּר לוֹ אָבִיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"שִׁמְעוֹן הָאָב הָלֹךְ הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, וַיָּבֹא הַיַּערָה וַיִמְצָא עַל אַחַד הָעֵצִים קֵן תֹּרִים; ולֹא לָקַח אֶת הָאֵם מֵעַל הַבָּנִים, כִּי אִם עָשָׂה כִמְצֻוָּה בַּתּוֹרָה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְאָת הַבָּנִים לָקַח. וַיִמְכְּרֵם בִּשְׁנֵי זוּזִים⁴. וּבִהְיוֹת לוֹ בֵן אָהוּב וְנֶחְמָד בְּבֵיתוֹ, ויִַּקְנֶה בִּשְׁנֵי הַזוּזִים גְּדִי אֶחָד, גְּדִי יָפֶה כַּצְבִי, קַל הָרַגְלַיִם וּמְסֻמַּר⁵ הָאָזְנַיִם, וַיִתְּנֵהוּ לִבְנוֹ הַקּטֹן. וַיֶאֲהַב הַנַּעַר אֶת הַגְּדִי, וַיִטַּע לוֹ גַן שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים, וַיִּרְעֶה אֶת גְּדִיּוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִּים; גַּם אָכַל עִמּוֹ אֶת לַחְמוֹ וְתַבְשִׁילוֹ מִקְעָרָה אֶחָת, וַיַשְׁכִּיבֵהוּ בְחֵיקוֹ, וְלֹא נִפְרַד מִגְּדִיוֹ אַף רֶגַע; וּבְטֶרֶם יִישְׁנוּ אֶת שְׁנָתָם, שָׁר הַנַּעַר בְּאָזְנֵי גְדִיּו לֵאמֹר:

נָמֵר וּזְאֵב,

וְכָל-חַיְתוֹ טֶרֶף!

כַּלֵּה רַגְלֶיךָ!

מגְּדִיִי נָא הֶרֶף!

אֶחָד הוּא גְדִּיִי

מְסֻמַּר אָזְנָיִם,

אָבִי קָנָהוּ

בַּזוּזִים הַשְׁנָיִם.

וְנָם הַגְּדִי אֶת שְׁנָתוֹ שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ.

וְנָם הַנַּעַר אֶת שְׁנָתוֹ שְׂבַע רָצוֹן וְשָׂמֵחַ. וְחָלְמוּ חֲלֹמוֹת נְעִימִים.

אַךְ הֶחָתוּל יָשַׁב אֶל הַתַּנוּר וַיִּתְחַמֵּם⁶, וַיַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: “הַיוֹם אוֹ מָחָר יִשְׁחַט הַגְדִי, וְשָׁמוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּקְדָרָה⁷, וְהִצְנִיעוּ⁸ אוֹתוֹ בַּמַּרְתֵף; אָז אָכֹל אֹכַל בָּשָׂר כְּנַפְשִׁי שָׂבְעִי”

וּבִראוֹתוֹ, כִּי יֵאָרְכוּ הַיָּמִים, וְהַגְּדִי לא יִשְָׁחֵט; וַיִּתְנַכֵּל אֵלָיו, וַיִּטְרֹף אֶת הַגְּדִי

הָאֶחָד, וַיְגָרֵם עַצְמוֹתָיו.

וְעַל שְׂרִידֵי הָעֲצָמוֹת יָשָׁב הַנַּעַר וַיִּסְפֹּד לִגְדִיּוֹ הָאֶחָד. וַיְנַסֶּה לְקָרֵב עֶצֶם אֶל עֶצֶם, וַיִּקְשְׁרֵן בְּחוּטִים. וַיִּפְשֹׁט אֶת מְעִילוֹ מֵעֲלָיו לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת גְדִיוֹ, וַיִּפַח בּוֹ נְשִׁימָה חַמָּה; וַיְקַוֶּה, כִּי יָקוּם גְדִיוֹ לִתְחִיָּה – אַךְ לַשָׁוְא! לֹא קָם הַגְּדִי! הֶחָתוּל אֲכָלָהוּ.

וְלֹא הִשְׁקָה עוֹד הַנַּעַר אֶת פַּרְחֵי גַנוֹ: וַתִּבֹּלְנָה הַשּׁוֹשְַׁנִים וְהוּא יָשַׁב סַר וְזָעֵף כָּל הַיּוֹם; וּבַעֲלוֹתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן וְזָכַר אֶת גְּדִיּוֹ, וְאָמַר בְּקוֹל בּוֹכִים:

גְדִיִי אֲהוּבִי,

יְדִידִי – חֲבִיבִי,

מְסֻמַּר אָזְנָיִם,

לְבֶן הַשִּׁנָּיִם!

הֲתַּכְּאִיב בְּשָׂרֶךָ

נְשִׁיכַת שִׁנָּיִם?

הֲתָחוּשׁ בְּעוֹרְךָ

דְּקִירַת צִפָּרְנָיִם?

וּבְיָשְׁנוֹ אֶת שְׁנָתוֹ, וְרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ חֲתוּלִים וּגְדָיִם וְצִפָּרְנַיִם מְאָדָמִים, וְשָׁמַע קוֹל גְּדִיּוֹ: “מַה־מִי!” קוֹרֵעַ לְבָבוֹת, וְהֵקִיץ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד יַבְךְ כָּל הַיּוֹם".

לְשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מָלֵא לֵב שְׁמוּאֵל חֶמְלָה לַנַּעַר וְעֶבְרָה לָחָתוּל; וַיַעֲצִם אֶגְרוֹפוֹ, כְּעָרוּךְ לַמִּלְחָמָה, וַיִּקְרָא בְּזַעַם אַף::מִי יִתְּנֵנִי אָדוֹן לַחָתוּל, וְאֶקְרָעֵהוּ לִגְזָרִים!"

אךְ הָאָב יוֹסִיף לְסַפֵּר:

רָאָה זֹאת הַכֶּלֶב מֵעַל עֲרֵמַת⁹ הֶחָצִיר. וַיִּקְפֹץ וַיִּשֹׁךְ אֶת הֶחָתוּל רַב נֶשֶׁךְ בִּכְתֵפָיו, בִּזְנָבוֹ, בְּאָזְנָיו וּבְכֹל אֲשֶׁר מָצָא.

צָעַק הֶחָתוּל וַיִּתְחַנֵּן אֶל נוֹשְׁכוֹ.

– אַךְ לַשָׁוְא! הַכֶּלֶב לֹא יָדַע רַחֵם! כְּבָר יִזֹּב דָּם מִבְּשַׂר הֶחָתוּל, וְחֲמַת הַכֶּלֶב עוֹד לֹא שָׁכָכָה".–

שְׁמוּאֵל שָׂמַח, וַיָּחֶזֶה נָקָם בֶּחָתוּל וַיַּקְרָא:

"שָׂא, חָתוּל, עֲוֹנְךָ,

קְשִׁי לִבְּךָ וּזְדוֹנְךָ!

אַתָּה טָרַפְתָּ

אֶת לְבֶן הַשִּׁנַּיִם

קָנָהוּ הָאָב

בַּזּוּזִים הַשְּׁנָיִם

יִשָּׁכֵךָ הַכֶּלֶב –

גֹּאֵל הַדָּם!

יִזֹּב בְּשָׂרְךָ

יִזֹּב דַּם-חָם!

וַיְהַלֵּל מְאֹד אֶת הַכֶּלֶב – גֹּאֵל הַדָּם, וַיִקְרָאֵהוּ בְּשֵׁם “שֹׁפֵט מִישָׁרִים”; אַךְ הָאָב הִנִיאוֹ¹⁰ וַיֹּאמַר: “אָכֵן לֹא מֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט, בְּנִי! הֵן הֶחָתוּל שָׁתָה דַם גְּדָיִים לְתַאֲבוֹנוֹ¹¹, וְהַכֶּלֶב שָׁפַךְ דָּם בַּחֲמָתוֹ; וַאֲנִי אָמְנָם הִלַּלְתִּי אֶת הַכֶּלֶב, לוּ נָשַׁךְ אֶת הֶחָתוּל, בְטֶרֶם יִטְרֹף אֶת הַגְּדִי; אָז הָיָה מַצִיל אֶת הֶחָתוּל מִבֹּא בְּדָמִים, וְהַגְּדִי הָיָה נִשְׁאָר בַּחַיִּים; אֲבָל עַתָּה הֵן רַק הוֹסִיף נִטְפֵי דָם עַל הַדָּמִים הַנִּשְׁפָּכִים. עַתָּה דְּמֵי חָתוּל וּדְמֵי גְדָיִים מִתְערְבִים בְּיַחַד – דִּמְעוֹת הַנַּעַר הַמְקוֹנֵן עוֹד לֹא חָדְלוּ, וַעֲלֵיהֶן נוֹסְפוּ עוֹד דִּמְעוֹת גּוּרֵי הֶחָתוּל הַקְּטַנִּים הַבּוֹכִים, לְמַרְאֵה הַדָּם הזָּב מִבְּשַׂר אִמָּם הָאֻמְלָלָה”. –

שְׁמוּאֵל רָאָה בַחֲזוֹן לִבּוֹ אֶת הֶחָתוּל הָאֻמְלָל הַזָּב דָּם מִכָּל אֲבָרָיו, וּמִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁו אֵין בּוֹ מְתוֹם וְגוּרִים נֶאֱנָקִים וּמְעוֹרְרִים תַּאֲנִיָּה¹² – וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וַיִּמָּלֵא עֶבְרָה עַל הַכֶּלֶב.

ואָבִיו הוֹסִיף לְסַפֵּר:

“הַכֶּלֶב – גֹאֵל הַדָם שֹׁפֵךְ דָּמִים הוּא! אֱלֹהִים שְׂנָאוֹ: הַמְעַט לוֹ, כִּי לֹא מָנַע אֶת רֵעֵהוּ מִבֹּא בְדָמִים, וְעוֹד הִרְבָּה לִשְׁפֹּךְ דָּם! וַיָּבֹא הַמַּטֶּה, וַיַּךְ אֶת הַכֶּלֶב – נוֹשֵׁךְ הֶחָתוּל – טוֹרֵף הַגְּדִי מְסֻמַּר הָאָזְנַיִם, שֶׁקָּנָהוּ הָאָב בַּזוּזִים הַשְּׁנָיִם”. –

שְׁמוּאֵל מָחָא¹³ כַף וַיִּקְרָא: "רֶשַׁע לְעֹשֵׂי רִשְׁעָה. גַם דַּם הֶחָתוּל גַם דַּם הַגְּדִי עַל רֹאשׁ הַכֶּלֶב יָחוּל, כִּי מַדּוּעַ לֹא חָשׁ לְהַצִּיל אֶת הַגְּדִי בְּעִתּוֹ? עֲונוֹ יִשָּׂא! וַיְשׁוֹרֵר:

"בָּרוּךְ אַתָּה

לִי – הַמַּטֶּה!

יוֹפֵר זֵדִים –

כְּלָבִים רָעִים –

נֹשְׁכֵי חֲתוּלִים –

טֹרְפֵי גְדָיִים!"

“לְאַט לְךָ, בְנִי”! אָמַר הָאָב: “הֲכִי רַק שׁוֹפְכֵי דָם יַכֶּה הַמַּטֶּה? הֵן זֶה דַּרְכּוֹ לִרְדּוֹת וּלְהַכּוֹת, וּבִמְקוֹם כְּתֵפַיִם נְטוּיוֹת – שָׁם יַעֲשֶׂה הַמַּטֶּה אֶת מַעֲשֵׂהוּ. כַּמָּה עֲבָדִים יְשָׁרִים נַעֲנִים תַּחַת מַטֵּה רֶשַׁע בִּידֵי אֲדוֹנִים קָשִׁים! וְאַתָּה דַּע, בְּנִי: יֵשׁ אֲשֶׁר יִנְעַם לָנוּ לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת מִמַּעֲשֵׂה הָרָע, אַךְ בְּכָל זֹאת, לֹא יְנֻקֶּה עֹשֶׂה הָרָע; כִּי עַל כֵּן בֹּא וְנִשְׂמַח עַל אֲשֶׁר קִבֵּל הַכֶּלֶב כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ; אֲבָל הַמַּטֶּה מַטֵּה זָדוֹן הָיָה וּמַטֵּה זָדוֹן יָהִי!”

שְׁמוּאֵל זָכַר מַטּוֹת רַבִּים, אֲשֶׁר רָאָם עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל כְּתֵפַיִם נְטוּיוֹת, מִבֵּית חֶדְרוֹ וְעַד בֵית הוֹרָיו, וְלִבּוֹ הִתְחַמֵּץ בּוֹ ויִקְרָא:

אָרוּר הַמַּטֶּה –

רוֹדֶה כְתֵפַיִם!

אָרוּר הַכֶּלֶב–

חַד הַשִּׁנַּיִם!

וְעִמּוֹ הֶחָתוּל

טֹרֵף הַגְּדִי –

קַל הָרַגְלַיִם,

יָפֶה כַּצְבִי!

וְהָאָב יוֹסִיף לְסַפֵּר:

"וּבַסֵּתֶר רֶמֶץ ¹⁴ גַּחֶלֶת עֻמָּמָה התְעַתְּדָה לָמוּת – לְהִכָּבוֹת, אַךְ, בִּרְאוֹתָהּ אֶת זְּדוֹן הַמַּטֶּה הִתְלַקְּחָה¹⁵ וַתֵּצֵא, וַתּשְׂרֹף אֶת הַמַּטֶּה הָאָרוּר, וַיְהי לְדֶשֶׁן¹⁶. שָׂמַח הַנַּעַר וַיּרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה וַיִּקְרָא:

"אֵשׁ אֱלֹהִים,

יוֹסֵר זֵדִים,

בִּרְכַּת אָדָם,

מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם.

בָּרוּךְ אַתָּה –

שׂרֵף הַמַּטֶּה –

מַכֵּה הַכְּלָבִים –

נֹשְׁכֵי רְהָבִים,

חֲתוּלִים רָעִים,

טֹרְפֵי גְדָיִים –

קָנָה הָאָב

בַּזּוּזִים שְׁנָיִם "

“אָכֵן פַּחְזָן¹⁷ אַתָּה, בְּנִי!” אָמַר הָאָב: "עוֹד לֹא תִצְלַח לִמְצֹא אֱמֶת וּמִשְׁפַּט צֶדֶק. כַּמָּה פְּרִי הִלּוּלִים וּבְרָכָה הָיָה יָכוֹל הַמַּטָּה לְהָבִיא, לוּ תְלֻהוּ בגָּן! כַּמָּה יְלָדִים הָיוּ שְׂמֵחִים עַל שְׁקֵדָיו, לוּ מַקֵּל שְׁקֵדִים הָיָה! כַּמָּה בָנִים הָיוּ קוֹרְאִים בְּסִפְרֵיהֶם לְאוֹר שַׁמְנו, לוּ עֲנף עֵץ זַיִת הָיָה!

הַמַּטֶּה יוּכַל לִהְיוֹת גַּם מַטֵּה עֹז בִּידֵי נְשִׂיא אֱלֹהִים, שַׁרְבִיט בִּידֵי מֶלֶךְ; יָד לְדֶגֶל מַחֲנֶה יְהוֹדָה; אַךְ הָאֵשׁ, הָאֵשׁ זֶה דַרְכּוֹ לְכַלּוֹת וּלְבַלּוֹת, לֹא יֵדַע גְבוּל".

שְׁמוּאֵל זָכַר עַנְפֵי עץ מְסֻבָּלִים תַפּוּחִים, אֲגַסִּים¹⁸, שְׁזִיפִים¹⁹, וְכָל פְּרִי תַאֲוָה לָעֵינַיִם, וַיִּתְחַמֵּץ לְבָבוֹ²⁰ וַיֹאמַר:

אֲרוּרָה הַגַּחֶלֶת –

הַמַּטֶּה אֹכֶלֶת –

מַכֵּה הַכְּלָבִים –

נֹשְׁכֵי רְהָבִים,

חֲתוּלִים רָעִים –

טֹרְפֵי גְדָיִים –

קָנָה הָאָב

בַּזּוּזִים שְׁנָיִם!"

וְהָאָב יוֹסִיף לְסַפֵּר:

“כִּי עַל כֵּן פָּרַץ נַחַל עַל גְּדוֹתָיו, ויִּשְׁטֹף שָׂדוֹת וַיִּסְחַף כְּרָמִים, עַד כִּי הִגִּיע גַם לְגַחֶלֶת, וַיִּשְׁטְפֶהָ, וַתָּמָת הַגַּחֶלֶת. וְזִכְרָהּ יָסַף מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”. –

“וַאֲנִי לֹא עַל חִנָּם אָהֹב אֵהַב אֶת הַנַּחַל” – קָרָא הַנַּעַר וַיִּרְקַע בְּרַגְלוֹ: "הֵן תָּמִיד יָבִיא לָנוּ בְרָכָה בְּחֵיקוֹ, בְּחֹם לִי אֲקָרֵר אֶת בְּשָׂרִי בְּמֵימָיו; כֻּתָּנְתִּי הַמְגֹאָלָה תָּבֹא בַנַּחַל, וְתֵצֵא נְקִיָּה וְזַכָּה. גַּם אֶת טַחֲנָתִי²¹ וְאֶת דֹבְרוֹתַי²², אֲשֶׁר אֶבְנֶה לִי בְּמִשְׂחָקִי – יִשָּׂא הַנַּחַל עַל מִשְׁבָּרָיו, אֶל אֲשֶׁר אֶחְפֹּץ, וּבְכֵן:

יְהִי גַם עַתָּה

מְבֹרָךְ הַנַּחַל.

עֹשֵׂה צְדָקוֹת –

מְכַבֵּה הַנַּחַל–

שֹרֵף הַמַּטֶּה –

מַכֵּה הַכְּלָבִים –

עַזֵּי הַנֶּפֶשׁ,

נֹשְׁכֵי רְהָבִים –

חֲתוּלִים רָעִים –

טֹרְפֵי גְדָיִים,

קָנָה הָאָב

בַּזּוּזִים שְׁנָיִם!"

“אָמְנָם כֵּן”, עָנָה הָאָב, "אֲבָל הֵן דֶּרֶך פַּחַז²³ לנַּחַל, וּבְצֵאתוֹ לְהַשְׁפִּיע לָנוּ טוֹבָה יַרְבֶּה גַם אָסוֹן וְהֶרֶס, עַד שֶׁלֹּא נַכִּיר טוֹבָתוֹ מִפְּנֵי הֲרִיסוּתוֹ. אֶת הַגַּחֶלֶת כָּבָה הַנַּחַל, אַךְ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, אֲשֶׁר שָׁטַף הֵמָּה יֶאֶרְרוּ אֶת שְׁמוֹ: שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים יִבְכּוּ אֶת סְעַפֵּיהֶם, אֲשֶׁר שְׁבָרָם ויִשָּׂאֵם לְמֶרְחַקִּים; הָרוֹעֶה בָעֵדֶר יְקוֹנֵן אֶת כִּבְשָׁתוֹ אֲשֶׁר גְּרָפָהּ²⁴, וְסוּסָה אַחַת עוֹמֶדֶת עַל שְּׂפַת הַנַּחַל, וְלֹא תָמוּשׂ מִשָּׁם: מֵאֲנָה לְהִנִּחֵם עַל סַיְחָהּ²⁵, אֲשֶׁר גְּזָלוֹ הַנַּחַל וְקוֹרְאָה אֵלָיו, כִּי יָשׁוּב אֵלֶיהָ מִנִּבְכֵי תְהוֹמוֹת. –

לֵב שְׁמוּאֵל נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ לְזֵכֶר הַהֶרֶס הָרָב, וְעַל הַכֹּל נִכְמְרוּ נִחוּמָיו; עַל הַכִּבְשָׂה וְעַל הַסּוּסָה וְעַל סַיְחָהּ, וַיּוֹרֶד דְמָעוֹת. –

“עַל כֵּן”, הוֹסִיף הָאָב, "לֹא יְבֹרֶךְ הַנַּחַל מְכַבֵּה הַגַּחַל; הַשֶּׁמֶשׁ מִשָּׁמַיִם שֹׁלַחַת חִצֶיהָ יוֹם יוֹם בְּלֵב הַנַּחַל, וּמְיַבֶּשֶׁת את מֵימָיו. רוּחוֹת הַמִּדְבָּר וְסוּפוֹת נֶגֶב יִבְלְעוּ יוֹם יוֹם אֶת לֵחוֹ. הַנַּחַל יֵלֶךְ הָלֹךְ וְחָסוֹר, וְכִמְעַט שֶׁזְבוּבִים יַעַבְרֻהוּ בֶּחָרָבָה.

וּלְמַלְאוֹת סְאַת עָנְשׁוֹ בָּא הַשּׁוֹר וַיִּשְׁתְ אֶת מֵימָיו הָאַחֲרוֹנִים – יֶתֶר הַפְלֵטָה, וְהַנַּחַל – כְלֹא הָיָה“. “וְּבְצֶדֶק ובְמִשְׁפַּט!” קָרָא הַנַּעַר: כֵּן יֹאבְדוּ כָל עֹשֵׂי רִשְׁעָה!” וַיְשׁוֹרֵר:

יַגִּידוּ לַדּוֹר –

תְּהִלַּת הַשּׁוֹר –

שֹׁתֵה הַנַּחַל –

מְכַבֵּה הַגַּחַל –

שֹרֵף הַמַּטֶּה

מַכֵּה הַכְּלָבִים

עַזֵּי הַנֶּפֶש,

נֹשְׁכֵי רְהָבִים

חֲתוּלִים רָעִים

טֹרְפֵי גְדָיִים,

קָנָה הָאָב

בַּזּוּזִים שְׁנָיִם!"

אֲבָל גַּם פֹּה הֵנִיא הָאָב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַיֹּאמַר:

" אָמְנָם אֱמֶת וּמִשְׁפַּט– נַחֲלַת כָּל חַי הִיא, וְגַם הַחַיָה וְהָבְהֵמָה, אִם הִיא עֲשֻׁקָה וּרְצוּצָה, יֵש לָהּ הַמִשְׁפַּט לִזְעֹק חָמָס וְלִתְבֹּע אֶת עֶלְבּוֹנָה²⁶. אֲבָל עֲנָשִׁים וּקְנָסוֹת – אַל לְהוֹלְכֵי אַרְבַּע! הֲיֵשׁ אֲשֶׁר יֵשֵׁב הַשּׁוֹר עַל כִּסֵּא מִשְׁפַּט, וּבְנֵי אָדָם יְבָרְכֻהוּ?

עַל כֵּן לֹא יְבָרֵךְ הַדּוֹר גַּם אֶת הַשּׁוֹר שׁוֹתֵה הַנַּחַל, מְכַבֵּה הַגַּחַל. וַיָּבֹא הַשֹׁחֵט, וַיַּשְׁחַז²⁷ אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיִשְׁחַט אֶת הַשּׁוֹר הַשּׁוֹפֵט, ויִשְׁקֹל אֶת בְּשָׂרוֹ בְּאִטְלֵז²⁸. – שְׁמוּאֵל עָצַר הַפַּעַם בּרוּחוֹ, ולֹא חִוָּה אֶת דַּעְתּוֹ; כִּי רָאָה כִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא הוּא “צֶדֶק וְיֹשֶר” יַכְזִיב אָבִיו וְיָשִׁים לְאֵל מִלָּתוֹ, עַל כֵּן הֶחֱרִישׁ; ואוּלָם אָבִיו הוֹסִיף לְסַפֵּר:

“וְאָמְנָם גַּם הַשֹּׁוחֵט לֹא יִזְכּה בְּדִין, כִּי הֵן לֹא לְמַעַן עֲשׂוֹת מִשְׁפַּט וּצְדָקָה עָשָׂה מַעֲשֵׂהוּ, כִּי אִם לְשֵׁם מִמְכָּר, וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂה הֶחָתוּל לְפִיהוּ, עוֹלֵל הַשֹּׁוחֵט לְפִי זָרִים, עַל כֵּן עָלָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּחַלּוֹנוֹתָיו, וַיִקַּח אֶת נִשְׁמָתוֹ. הַשֹּׁוחֵט גָוַע וַיָּמֹת”. –

לְזֵכֶר שֵׁם מַלְאַךְ הַמָּוֶת נֶעְצַב הַנַּעַר אֶל לִבּו, וַיֶּחֱרַד. וְאָבִיו בּרְאוֹתוֹ זֹאת הוֹסִיף וְאָמַר:

“אָמְנָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא הָאָשֵׁם בְּכָל הַמִּיתוֹת וְהַגְוִיעוֹת: לוּלֵא הַמַּלְאַךְ הַהוּא, הַזֹורֵע זֶרַע מָוֶת בָּאָרֶץ, כִּי עַתָּה לֹא אָכְלוּ גַם הֶחָתוּלִים בַּגְדָיִים. וְאַתָּה דַע, בְּנִי, כִּי יֵשׁ יוֹם, וְיָבֹא הָאֲלֹהִים, וְיִשְׁחֵט אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת – עֹכֵר הַשּׁחֵט – זֹבֵחַ הַשּׁוֹר – שׁוֹתֵה הַמַּיִם – מְכַבֵּה הַגַּחַל – שֹׂרֵף הַמַּטֶּה – מַכֵּה הַכֶּלֶב – נשֵׁךְ הֶחָתוּל – טֹרֵף הַגְּדִי קַל הַרַגְלַיִם, הָאָב קָנָהוּ בַּזּוּזִים שְׁנָיִם. אָז יָקוּמוּ כָל מֵתֵי הַאַרֶץ לִתְחִיָּה, וְלֹא תֵרַדְנה עוֹד עֵינַיִם דְּמָעוֹת, וַאֲנָחוֹת לֹא תִשָּׁמַעֲנָה, וּבָלַּע הַמָּוֶת לְנֵצַח נְצָחִים”. –

שְׁמוּאֵל הַנַּעַר, הֶחֱרִישׁ, וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבַה וְאֶגְלֵי²⁹ דִמְעָה הִתְנוֹצְצוּ תוֹךְ עֵינָיו כַּכּוֹכָבִים מַזְהִירִים, וַיִּקְרָא: “אָבִי! הֲיָקוּם גַּם הַגְּדִי?”

ולֹא מָצָא הָאָב אֶת לְבָבוֹ לְהוֹנוֹת³⁰ אֶת רוּחַ הַנַּעַר, וְלֵאמֹר לוֹ: “לֹא יָקוּם”. וְגַם לֹא מָצָא עֹז בְנַפְשוֹ, לְהוֹנוֹת אֶת רוּחוֹ וַלַעֲנוֹת אוֹתוֹ: “יָקוּם גַּם הַגְּדִי!”.