רקע
דב סדן
שלוש הערות: הקדמה ל"אבני בדק"

א    🔗

בבואי לבדוק בכתבי, הזרויים על פני אכסניוות רבות ושונות, ולבור מהם את החיבורים, שכינוסם נראה מוצדק בעיני, ולפרסמם במגילת־הספר, ראיתי את עצמי כמי שמלקט ברשותו צרורי־אבנים העשויים, לדעתו, לשמש, מבחינה אחת או אחרת, אם בהרבה אם במעט, את בנין תודעתה של תרבותנו בכלל ושל ספרותנו בפרט, ואף שמות הספרים שהסדרתים עד־עתה: אבני בוחן, אבני־זכרון, אבני־ מפתן, אבני־בית מעידים על כך. הצד השווה בספרי אלה הוא במה שנושאיהם בעיקרם אישיים, ואילו עתה באתי להטיל חידוש־מה, בהביאי לרשות־הרבים ספר, שהצד השווה בפרקיו הוא במה שנושאיהם בעיות. קראתיו: אבני־בדק, משום שכוונת־דיונו בדק־בית־ספרותנוּ, ודרך־דיונו בדיקת מסדו ואגפיו. כדרכי בספרים שמניתי, דרכי אף בספרי זה, שהדברים, הכנוסים בו, ניתנים כדיוק־המטבע, שבו נתפרסמו ראשונה ברבים, שעל־כן נסמן מתחת לכל חיבור תאריך כתיבתו או פירסומו, ללמדך כי הוא משקף את מעמד הידיעה או ההערכה בנושא הנידון במתאים למועדו; ולכשירחיב – נרחיב. ודיה ליריעה צרה בשעתה.


ב    🔗

והתאריך שמתחת לכל חיבור וחיבור טעון תשומת־דעתו של הקורא, שכן החיבורים עצמם לא ניתנו בספר לפי סדר כתיבתם, אלא לפי סדר־עניניהם על שמונת מדוריו: לאחר מסת־המבוא, בת ששת הפרקים, המנסה לעמוד על מהותה של ספרותנו בדורות אחרונים על עיקרי בעייותיה, באים שארי המדורים, שעניניהם שונים, אך עשויים שיתלכדו כדי חטיבה חטיבה: בירור הייחוסים שבין ספרותנו עתה וספרות כל דורות־ישראל מזה וספרות־העולם, ביחוד ספרות־אירופה, מזה; ליבון מסכת התרגום לסוגיותיה; בינה במערכת הלשון גם לגופה גם לזימונה עם אחיותיה, וראש להן לשון יידיש; עיון בשדה הביקורת וביקורת־הביקורת. וכדי להרמיז על מעגל התולדה והחיים, שבו מתרחשת כל ההוויה הרוחנית הזאת, ניתנו כהשלם־הדיונים, בסיומו של הספר, שני מדורים, המדור האחד שבחינתו אקטואלית יותר – הספרות והמציאות שעם תקומת מדינתנו; המדור האחר, שבחינתו היסטורית יותר – תהייה על שרשי תרבות ישראל ומוסרו.

הדברים למדוריהם אינם מתימרים להעמיד שיטה מלוכדה, אך הם מתאמרים להיות תרומה נאמנה לה, והיגיעה לקיים את התפקיד הזה ניכרת, כמדומה, גם במה שראיתי לחזור, במעמדי־דיון שונים ובשיעורי־דיון, על כמה וכמה רעיונות, בניסוחים שונים, שאם אין בהם כדי דברי־תורה יש בהם, כהישג־ידי, מדרכם, שכשהם הרבה במקום אחד הם עשירים מעט במקום אחר, וברוך הנותם ליעף כוח.


ג    🔗

הריני מחזיק טובה להוצאת הקיבוץ המאוחד, שכבר סייעתני בכינוס נפוצותי, שכן הוציאה קודם שני ספרי בזה (“הנמר וידידו המנמנם”; “על ש”י עגנון, מסה עיון וחקר"), וביחוד נתונה תודתי לעורך, ידידי משה בסוק, שנתן לבו ועינו גם על ספרי עתה, ועזרני בקביעת־מתכונתו ותיקנני בעצה טובה ופקח עליו מתחילת־סידורו עד גמר־דפיסתו, ומובטחני כי גם ההוצאה גם הוא אין ברכת כהן קלה בעיניהם.


ד.ס.


כ“א תמוז תשכ”ב


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47335 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!