אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה בְּמַעְיָן שֶׁנָּבַע בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל.

וְהַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל מַה הוּא?

הוֹלֵךְ אָדָם וְצוֹעֵד בְּתוֹךְ חוֹל יוֹם אֶחָד, הוֹלֵךְ

וְצוֹעֵד בְּתוֹךְ חוֹל שְׁנֵי יָמִים, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה – – – וְעוֹד

הוֹלֵךְ בַּחוֹל וְהוֹלֵךְ וְאֵין עֵץ אֶחָד, אַף לֹא אֶחָד, לָשֶׁבֶת

לָנוּחַ בְּצִלּוֹ. וְאֵין שׁוּם נַחַל, שׁוּם בְּאֵר, שׁוּם שְׁלוּלִית

לְרַוּוֹת מֵהֶם אֶת הַצָּמָא הַבּוֹעֵר, וְלֹא אַמָּה וְלֹא חֲצִי אַמַּת

עֵשֶׂב – מַאֲכָל לַגָּמָל וְלַסּוּס. רַק חוֹל וָחוֹל – – יָם גָּדוֹל

שֶׁל חוֹל לְלֹא קֵץ וּלְלֹא סוֹף – – – וְהַהוֹלֵךְ בּוֹסֵס בְּיַם חוֹל

זֶה וּבוֹסֵס, וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם לוֹהֶטֶת וּמַכָּה עַל רֹאשׁוֹ

וּמַכָּה, וְהוּא עָיֵף, צָמֵא וְכוֹשֵׁל, וּפֹה וָשָׁם רוֹאֶה הוּא

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, וְהוּא יוֹדֵעַ מָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: אֵלֶּה הֵן

עֲצָמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְשֶׁל גְּמַלִּים, אֲשֶׁר פֹּה בְּמִדְבַּר

הַחוֹל הַזֶּה תָּעוּ, וּפֹה גַם נָפְלוּ וָמֵתוּ, וְהַהוֹלֵךְ מַבִּיט עַל

הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְגוֹרֵר וְגוֹרֵר אֶת רַגְלָיו בִּשְׁאֵרִית

כֹּחוֹתָיו. יְבֵשָׁה הַלָּשׁוֹן, יְבֵשָׁה הַנֶּפֶשׁ וְכָל הַגּוּף מָט

וְנִמְשָׁךְ לָאָרֶץ. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט וְהוּא יִצְנַח, יִפֹּל – –

* * *

זֶהוּ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְכָךְ הוֹלְכִים בּוֹ הַהוֹלְכִים…

וְהִנֵּה בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא

הַזֶּה, בְּמָקוֹם אֶחָד בּוֹ, נָבַע מַעְיָן. מַעְיָן זַךְ, קָרִיר.

וּמִסָּבִיב לַמַּעְיָן הַהוֹמֶה צָמְחָה חֹרְשַׁת דְּקָלִים רַעֲנַנִּים,

נוֹתְנֵי צֵל. וּבֵין עַנְפֵי הַדְּקָלִים שָׁכְנוּ צִפֳּרִים, בָּנוּ

קִנִּים לָהֶן וְצִיְּצוּ וְצִפְצֵפוּ. וְהַהוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר,

כְּשֶׁהָיוּ קְרֵבִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, הָיוּ גְּמַלֵּיהֶם

פּוֹשְׁטִים אֶת צַוְּארֵיהֶם, מְרַחְרְחִים בָּאֲוִיר וּמְרַחְרְחִים,

וּפִתְאֹם – וְהַגְּמַלִּים נוֹשְׂאִים אֶת רַגְלֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת,

מַתְחִילִים רָצִים־רָצִים וְנוֹחֲרִים… וְאָז יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים:

רֵיחַ מַיִם הֵרִיחוּ הַגְּמַלִּים. וּבְעוֹד שָׁעוֹת – וְהַהוֹלְכִים

מַגִּיעִים אֶל הַמַּעְיָן, מְחַיִּים נַפְשָׁם, נָחִים, מַחֲלִיפִים כֹּחַ

* * *

וּכְשֶׁהָיָה הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר נִפְרָד מִן

הַמָּקוֹם הַטּוֹב הַזֶּה, הָיָה עוֹמֵד בְּטֶרֶם יֵלֵךְ, מְזַמֵּן אֶת

הַצִּפֳּרִים וְאוֹמֵר: – שִׁמְעוּ, צִפֳּרִים, וּנְבָרֵךְ.

וְהַצִּּפָּרִים עוֹמְדוֹת עַל הַדְּקָלִים, מַקְשִׁיבוֹת.

וְהָאִישׁ אוֹמֵר: “יְבֹרַךְ הַמַּעְיָן, שֶׁמֵימָיו אָנוּ שׁוֹתִים! יְבֹרְכוּ הָעֵצִים, שֶׁבְּצִלָּם אָנוּ יוֹשְׁבִים!”

וְהַצִּפֳּרִים עוֹנוֹת: “יְבֹרְכוּ, יְבֹרָכוּ!” – –

וְהָאִישׁ אוֹמֵר: "תְּבֹרַךְ הָאֲדָמָה, הָאֵם שֶׁל

כֻּלָּנוּ, אֵם כָּל חָי, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה יוֹצְאִים כָּל הַמַּעְיָנוֹת

וּמִמֶּנָּה צוֹמְחִים כָּל הָאִלָּנוֹת!" – –

וְהַצִּפֳּרִים עוֹנוֹת: “תְּבֹרַךְ! תְּבֹרָךְ!”– –

וְכָךְ נִפְטָר הָאִישׁ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וּמַמְשִׁיךְ

אֶת דַּרְכּוֹ הַקָּשָׁה בַּמִּדְבָּר בְּלֵב חָדָשׁ וּבְכֹחוֹת חֲדָשִׁים

עַד אֲשֶׁר הוּא מַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם.

כֵּן נָבַע לוֹ הַמַּעְיָן הַזַךְ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר

הַגָּדוֹל מֵאוֹת־מֵאוֹת בַּשָּׁנִים. נָבַע וְזָרַע מִסָּבִיב לוֹ אֶת

הַחַיִּים, אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַבְּרָכָה – – –

* * *

אַךְ לֹא רָחוֹק מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, בִּמְאוּרָה

לְרַגְלֵי גִבְעַת חוֹל אַחַת, הָיָה מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל נָחָשׁ עֲַקלָּתוֹן.

וּמִי הוּא זֶה? זֶהוּ אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל נַחֲשֵׁי הַמִּדְבָּר. נָחָשׁ

רַע מְאֹד, שׂוֹנֵא כָל טוֹב וְכָל שִׂמְחָה טוֹבָה. וּכְשֶׁהָיָה נָחָשׁ

עֲקַלָּתוֹן שׁוֹמֵעַ אֶת רִנְנַת הַצִּפֳּרִים עַל הַדְּקָלִים

וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הָאֲנָשִׁים עוֹנִים וְאוֹמְרִים: "יְבֹרַךְ

הַמַּעְיָן, יְבֹרְכוּ הָעֵצִים", הָיָה מִתְפַּתֵּל וּמִתְעַוֵּת, מוֹצִיא

אֶת שְׁנֵי עָקְצֵי לְשׁוֹנוֹ וְכוֹעֵס וְתוֹסֵס: תְּסְסְסְ – – – וְתָמִיד

רַק זָמַם מְזִמּוֹת: אֵיךְ לְהָבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה – מְקוֹם

הַחַיִּים וְהַבְּרָכָה.

וְהִנֵּה פַּעַם רוֹאֶה הַנָּחָשׁ אִישׁ בָּא מִן

הַמִּדְבָּר אֶל הַמַּעְיָן. וְאִתּוֹ גַּם עֲבָדִים. הָאִישׁ יוֹשֵׁב לוֹ

וְהָעֲבָדִים מְבִיאִים מַיִם, רוֹחֲצִים אֶת רַגְלָיו, מְשָׁרְתִים

לְפָנָיו וְהוּא צוֹעֵק, פּוֹקֵד, מְצַוֶּה… וְנָחָשׁ עֲַקלָּתוֹן

מַבִּיט בְּעֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת וּבְלִבּוֹ בָּאָה מַחֲשָׁבָה אַחַת,

מַחֲשָׁבָה רָעָה, אֲפֵלָה…

וּבַלַּיְלָה לְאַחַר שֶׁנִרְדְמּוּ הָעֲבָדִים וְגַם

הָאִישׁ שָׁכַב לוֹ עַל הַמִּשְׁכָּב שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ, עֵינָיו עֲצוּמוֹת,

וְהוּא יָשֵׁן וְלֹא יָשֵׁן – אָז עָלְתָה פִּתְאֹם מִדִּמְמַת הַַלַּיְלָה

בַּּמִּדְבָּר אֵיזוֹ לְחִישָׁה:

– תְּסְסְ – תְּסְסְ – –

נִבְהַל הָאִישׁ. אַךְ נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן לוֹחֵשׁ:

הַסְסְ… הַסְסְ.. אַל תָּעִיר אֶת הָעֲבָדִים. רַק אַתָּה שְׁמַע. בָּאתִי לְיָעֵץ לְךָ עֵצָה טוֹבָה.

וְהָאִישׁ שׁוֹאֵל בַּלָּאט: מָה הָעֵצָה?

וְאָז עוֹלֶה מֵחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה בַּמִּדְבָּר קוֹל לְחִישָׁה:

– קַח אֶת הַמַּעְיָן… קַח… יְהִי שֶׁלָּךְ, רַק שֶׁלָּךְ…

וְהָאִישׁ שׁוֹאֵל בַּלָּאט: אֵיךְ אֶקָּחֶנּוּ?

וְאָז שׁוּב עוֹלֶה מֵחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הַקּוֹל:

תְּפוֹסְסְסְ…. תְּפוֹס בַּחֶרֶב וּבִידֵי הָעֲבָדִים… תְּפוֹסְסְסְ…

וְיוֹתֵר לֹא אָמָר הַנָּחָשׁ. בָּרַח, הִסְתַּתֵּר לוֹ בַּמְּאוּרָה שֶׁלּוֹ. מִתְפַּתֵּל מִשִּׁמְחָה. צוֹחֵק – – –

וְהָאִישׁ פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו, מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה: מִי זֶה לָחַשׁ בְּאָזְנָיו?… הַאִם חָלַם?…

וּבַלַּיְלָה הַהוּא לֹא יָשֵׁן עוֹד הָאִישׁ. הוּא

הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ מִצַּד אֶל צַד, וּפִתְאֹם קָפַץ וְהִתְחִיל

קוֹרֵא קוֹל גָּדוֹל:

– קוּמוּ, עֲבָדִים! קוּמוּ!

וְהָעֲבָדִים הַמְבֹהָלִים הֵקִיצוּ, נֶחְפְּזוּ אֵלָיו, וְהוּא צוֹעֵק, מְפַקֵּד:

מַהֲרוּ, עִקְרוּ עֵצִים! גַּדְּעוּ עֲנָפִים! שִׁבְרוּ סַנְסִנִּים! מַהֵרוּ!…

וְהָעֲבָדִים שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אֲדוֹנֵיהֶם. הוּא הַמְצַוֶּה וְהָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים.

וְתוֹהֶה הַמַּעְיָן, וְתוֹהִים הַדְּקָלִים, וַחֲרֵדוֹת

וְנִפְחָדוֹת תּוֹהוֹת הַצִּפֳּרִים: מָה הָאָסוֹן הַזֶּה שֶׁהִתְחוֹלֵל

פֹּה פִּתְאֹם?

וְהָאִישׁ מְנַפְנֵף בַּחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ, מְפַקֵּד:

סַמְּנוּ גְּבוּלוֹת! תִּקְעוּ יְתֵדוֹת! גָּדֵר הָכִינוּ! מַהֲרוּ! מַהֵרוּ! – –

וְהָעֲבָדִים שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אֲדוֹנֵיהֶם. הוּא הַמְצַוֶּה וְהֵם הָעוֹשִׂים.

וּבַיּוֹם הַהוּא, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ הוֹלְכֵי

הַמִּדְבָּר אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, יָצָא הָאִישׁ לִקְרָאתָם בְּחַרְבּוֹ,

עָמַד הוּא וַעֲבָדָיו עַל הַגְּבוּל אֲשֶׁר סִמְּנוּ מִסָּבִיב

לַחֹרְשָׁה, עָמָד וְקָרָא:

– עִמְדוּ! לֹא לָבוֹא! אָסוּר!

וּתְמֵהִים הַבָּאִים: אָסוּר? מַדּוּעַ? לָמָּה?…

וְהָאִישׁ קוֹרֵא: שֶׁלִּי הַַמַּעְיָן, שֶׁלִּי הַחֹרְשָׁה!

וְהָאֲנָשִׁים מִּשְׁתּוֹמְמִים: שֶׁלָּךְ?…

וְהַמַּעְיָן הֲלֹא יוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה, אִמֵּנוּ־כֻּלָּנוּ, אֵם כָּל

חָי – –

וְהָאִישׁ צוֹעֵק: הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת הַיְתֵדוֹת הֲלָּלוּ? הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת הַגָּדֵר הֲזֹּאת?…

וּמַתְחִילִים הָאֲנָשִׁים לְהִתְחַנֵּן: יְגֵעִים

אֲנַחְנוּ. צְמֵאִים… בַּּמֶּה נְחַיֶּה אֶת נַפְשֵׁנוּ בַּמִּדְבָּר

הַגָּדוֹל?

אַךְ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מַגִּיעַ שׁוּב לְאָזְנָיו שֶׁל הָאִישׁ הַקּוֹל הַהוּא, קוֹל הַלְּחִישָׁה:

– תְּסְסְ, תְּסְסְ… אַל תִּשְׁמַע לָהֶם! הַמַּעְיָן שֶׁלָּךְ. רַק שֶׁלָּךְ. אַתָּה הַשּׁוֹלֵט פֹּה!

וְהָאִישׁ מֵנִיף חַרְבּוֹ, חוֹזֵר עַל הַקּוֹל, צוֹעֵק:

– שֶׁלִּי! רַק שֶׁלִּי! אֲנִי הַשּׁוֹלֵט פֹּה – – –

וְמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם יָרְדָה הָעַצְבוּת עַל הַמָּקוֹם

הַזֶּה, עֲבָדִים עָמְדוּ בְּמִשְׁמָרוֹת לִבְלִי תֵּת לְהוֹלְכֵי

בַמִּדְבָּר לָבוֹא אֶל הַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה וְאֶל הַחֹרְשָׁה

הַמְצִלָּה. וְשׁוּב לֹא נִשְׁמַע בַּּמָּקוֹם הַהוּא קוֹל הַתּוֹדָה

וְקוֹל הַבְּרָכָה. וְאָבֵל הָמָה מֵאָז הַמַּעְיָן, אֲבֵלִים רִשְׁרְשׁוּ

מֵאָז הָעֵצִים וַעֲצוּבוֹת צִפְצְפוּ הַצִּפֳּרִים. וְרַק אֶחָד הָיָה

שֶׁשָּׂמַח: הֲלֹא הוּא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. זֶה נְחַשׁ הַמִּדְבָּר הָרַע,

הַשּׂוֹנֵא כָּל טוֹב וְכָל שִׂמְחָה טוֹבָה. הוּא הָאֶחָד שֶׁשָּׂמַח – –

* * *

ב

וְהִנֵּה קָרָה פַעַם דָּבָר אֶחָד. דָּבָר רַע מְאֹד.

דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, מִיִּשּׁוּב אֶחָד שֶׁל בְּנֵי אָדָם

אֶל יִּשּׁוּב אַחֵר שֶׁל בְּנֵי אָדָם עוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת אֹרְחַת

אֲנָשִׁים, הֵם וּגְמַלֵּיהֶם. וְנָעִים הֵם וְתוֹעִים יָמִים וְלֵילוֹת

בְּתוֹךְ הַחוֹל הַקּוֹדֵחַ צִחֵי צָמָא, תְּשׁוּשׁים, מֻכֵּי שָׁרָב – – –

סוֹבְלִים הָאֲנָשִׁים, סוֹבֶלֶת הַבְּהֵמָה – סוֹבְלִים וְשׁוֹתְקִים.

וְכִי מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?.. וּנְכֵאִים וּדְווּיִים שׁוֹתְקִים גַּם

הַיְלָדִים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. רַק יֶלֶד אֶחָד בּוֹכֶה מַר בְּלִי

הֲפוּגוֹת. קָטָן הַיֶּלֶד וְחוֹלֶה. פּוֹרֵשׁ יָדָיו הַקְּטַנּוֹת

וְהָרָזוֹת: “אִמָּא, מַיִם, מָיִם” – וּמַיִם לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ אָיִן.

גְּדוֹלָה הַצָּרָה וְאֵין עוֹזֵר.

אַךְ הִנֵּה הִתְחִילוּ פִּתְאֹם הַגְּמַלִּים נוֹשְׁמִים

וְשׁוֹאֲפִים בִּנְחִירֵיהֶם בְּחָזְקָה… וְרֶגַע – וְהֵם נוֹשְׂאִים

רַגְלֵיהֶם, פּוֹנִים־חוֹפְזִים כֻּלָּם אֶל עֵבֶר אֶחָד, מְשַׁרְבְּבִים

צַוְּארֵיהֶם וְנוֹחֲרִים־נוֹחֲרִים – – – וּבַַמַּחֲנֶה עוֹבֶרֶת תֵּכֶף

הָרִנָּה, הַבְּשׂוֹרָה: "מַיִם קְרוֹבִים! מָיִם!

" וּבְעוֹד שָׁעוֹת – וְהִנֵּה נִרְאִים כְּבָר רָאשֵׁי

הַדְּקָלִים…"נִצַּלְנוּ! נִצָּלְנוּ!.. הַיְשׁוּעָה! מַעְיַן

הַיְשׁוּעָה!" – – חֶדְוָה. תְּרוּעָה. צָהֳלַת־לֵב – – –

אַךְ מַה זֶּה? מָה הַגָּדֵר הַזֹּאת? וּמָה הַשּׁוֹמְרִים

הַלָּלוּ הָעוֹמְדִים וְצוֹעֲקִים: "עִמְדוּ! לֹא לָגֶשֶׁת! לֹא

לְהִכָּנֵס!" – –

לֹא לְהִכָּנֵס? וְאֲנַַחְנוּ כָּל עוֹד הַנְּשָׁמָה בָּנוּ. וַאֲנַחְנוּ בַצָּמָא כָּלִים! אַךְ

הָעֲבָדִים אוֹמְרִים: "אֲנַחְנוּ מָה? אֲנַחְנוּ רֲק עֲבָדִים. כָּל

אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָנוּ לַעֲשׂוֹת – אָנוּ עוֹשִׂים".

וּמִתְחַנְּנִים הָאֲנָשִׁים: "עֲשׂוּ לְמַעַן יְלָדֵינוּ

אֵלֶּה הַקְּטַנִּים! עֲשׂוּ לְמַעַן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתָּנוּ.

רַחֵמוּ!" – –

וְהוֹלֵךְ אַחַד הָעֲבָדִים אֵלָיו, אֶל אֲדוֹנֵיהֶם:

הִנֵּה כָּךְ וָכָךְ. בָּא מַחֲנֵה אֲנָשִׁים עֲיֵפִים, צִחֵי צָמָא. וְגַם

יְלָדִים אִתָּם, וְחוֹלִים. צַוֵּה אֲדוֹנֵנוּ.

וְהָאָדוֹן אוֹמֵר: “מַיִם בַּכֶּסֶף יִשְׁתּוּ!”

וּמְסַפֵּר הָעֶבֶד: “לָאֲנָשִׁים אֵין כֹּל, רַק כְּסוּתָם לְעוֹרָם.”

וְשׁוֹתֵק הָאָדוֹן. הוּא כְּחוֹשֵׁב… אַךְ בְּאוֹתוֹ

הָרֶגַע עוֹלֶה שׁוּב בְּאָזְנָיו הַקּוֹל הַהוּא, קוֹל

הַלְּחִישָׁה:

– תְּסְסְ…תְּסְסְ.. אִם תִּתֵּן לָאֵלֶּה – וּבָאוּ הַכֹּל וּבִקֵּשׁוּ. אַל תַּעַשׂ. אַל תַּעַשׂ – –

וְהָאָדוֹן שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל, וְהוּא חוֹזֵר עָלָיו, צוֹעֵק:

– לֹא לָתֵת! הַיִּשּׁוּב כְּבָר לֹא רָחוֹק. יֵלְכוּ לָהֶם!

וְהָלָכוּ!… הוֹלְכִים הַגְּמַלִּים כְּשֶׁהֵם מְסִבִּים

אֶת רָאשֵׁיהֶם אֲחוֹרַנִּית וְנוֹחֲרִים וְנוֹחֲרִים מַר, וְהוֹלְכִים

הָאֲנָשִׁים כְּשֶׁרֹאשָׁם מֻשְׁפָּל וְעֵינֵיהֶם מֻשְׁפָּלוֹת. הֵם כְּמוֹ

מִתְבַּיְּשִׁים לְהַבִּיט בְּעֵינֵי הַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם וְאַף בְּעֵינֵי

הַגְּמַלִּים… וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן הַחוֹלֶה – כֹּחַ לִבְכּוֹת כְּבָר

לֹא הָיָה בוֹ, וְהוּא רַק מִתְיַפֵּחַ בִּיבָבָה, נֶאֱנָח וְגוֹנֵחַ.

וְעִם עֶרֶב נִשְׁתַּתֵּק לְגַמְרֵי. עֻלְפָּה נַפְשׁוֹ בוֹ וְהוּא שָׁכַב

אֵין־אוֹנִים.

וְאָז לָקְחָה אוֹתוֹ אִמּוֹ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ.

הַמַּחֲנֶה עָמַד וְהָאֵם יָשְׁבָה לָהּ מֵרָחוֹק עַל הַחוֹל. הַיֶּלֶד

בְּחֵיקָהּ וְהִיא יוֹשֶׁבֶת דְּמוּמָה… לֹא קוֹל, לֹא מִלָּה… רַק

דִמְעוֹתֶיהָ נִגָּרוֹת־נִגָּרוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל הַחוֹל הַקּוֹדֵחַ –

וְהָאֲדָמָה סוֹפֶגֶת, שׁוֹתָה – – –

וּבַלַּיְלָה הַהוּא קָרָה עַל הַמַּעְיָן דָּבָר מְשֻׁנֶּה:

שָׁכְבוּ לָהֶם הָעֲבָדִים, כְּמִשְׁפָּטָם יוֹם יוֹם, עַל

הָאָרֶץ לִישׁוֹן. וּבְאֶמְצַע הַלַּיְלָה הֵקִיץ אֶחָד מֵהֶם תּוֹהֶה

וְתָמֵהַּ:

אֵיזֶה קוֹל נִשָּׂא אֵלָיו… כְּקוֹל בְּכִי… וּמֵרִים

הוּא אֶת רֹאשׁוֹ, מַקְשִׁיב… לַיְלָה… דְּמָמָה, אֵין רָחַשׁ…

וּמַנִּיחַ הוּא שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ עַל הָאָרֶץ, עוֹצֵם עֵינָיו – וְשׁוּב

אוֹתוֹ הַקּוֹל… וְהוּא מִן הָאֲדָמָה עוֹלֶה… מִתּוֹכָהּ… קוֹל

בְּכִי תַמְרוּרִים קוֹרֵעַ לֵב… בּוֹכָה הָאֲדָמָה בִּדְמִי לָיְלָה.

בּוֹכָה וּמְבַכָּה – – – וְנוֹפֵל פַּחַד גָּדוֹל עַל הָעָבֶד. כָּל

הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו. –

וּלְמָחֳרָת – מְסַפְּרִים כָּל חֲבֵרָיו בְּלַחַשׁ פְּחָדִים: גַּם הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל. כֻּלָּם שְׁמָעוּהוּ.

וּבַלַּיְלָה הַשֵׁנִי שׁוּב: קוֹל מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה…

קוֹל בְּכִי תַמְרוּרִים – – – בּוֹכָה הָאֲדָמָה בִּדְמִי הַלַּיְלָה,

בּוֹכָה וּמְבַכָּה – – –

וּמְסַפְּרִים הָעֲבָדִים בַּבֹּקֶר לַאֲדוֹנֵיהֶם. אַךְ

הוּא צוֹחֵק וְגַם כּוֹעֵס: ”מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חֲלַמְתֶּם,

עֲבָדִים? וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַעְתִּי אָנִי? הַאִם אָזְנַי אֲטוּמוֹת?"

וְהַלַּיְלָה הַבָּא הָיָה לַיְלָה נוֹרָא. לֵיל בַּלָּהוֹת:

הָמוּ רוּחוֹת. יִלְּלוּ סְעָרוֹת. בִּרְקֵי אֵשׁ

הִתְעוֹפָפוּ. רְעָמִים שָׁאֲגוּ וַיִּתְפּוֹצְצוּ בְּלֵב עוֹלָם. הָיָה

הַמִּדְבָּר לַחֲרָדָה, רָגְזָה כָּל הָאָרֶץ – רָגְזָה, לָקְחָה אֶת

מַעְיַן הַבְּרָכָה, אָסְפָה אוֹתוֹ אֶל תּוֹכָהּ וַתִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ

וַתְּכַס. הָיָה מַעְיָן וְאֵינֶנוּ… נֶעְלָם – –

וַיִּיבְשׁוּ הַדְּקָלִים. וַיִּבֹּל הַדֶּשֶׁא.

וְהַצִּפֳּרִים נָסוּ אֶל אֲשֶׁר נָסוּ. וּמְקוֹם הַחַיִּים וְהַטּוֹב

הָפַךְ וְַיהִי גַם הוּא לְמִדְבָּר. מִדְבָּר שׁוֹמֵם, דּוֹמֵם, מֵת – –

* * *

וְאָז קָָרָא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן לְחַג. בָּאוּ

הִתְאַסְפוּ כָּל נַחֲשֵׁי הַמִּדְבָּר הָרָעִים וְעָשׂוּ הִלוּלָה

וְחִנְגָּה. הִלּוּלַת נְחָשִׁים בּאֹפֶל לַיִל בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל.

וְנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן הִזְדַּקֵּף, הוֹצִיא שְׁנֵי עֳקָצָיו מִפִּיו,

תָּסַס, שָׂשׂ וְרָקַד:

– אֲנִי נִצַּחְתִּי! אָנִי! – – –

נִצַּחְתָּ?… אַל תִּתְפָּאֵר, נָחָשׁ! אַל תִּתְפָּאֵר!

עוֹד לֹא נִגְמָר… הַהֶמְשֵׁךְ עוֹד יָבוֹא – – – וְשִׁמְעוּ

וַאֲסַפֵּר:

ג

חוֹלְפִים יָמִים, חוֹלְפִים חֳדָשִׁים, חוֹלְפוֹת שָׁנִים

עַל שָׁנִים וְהַמִדְבָּר הַגָּדוֹל עוֹמֵד כַּאֲשֶׁר עָמָד. אֵין אַמַּת

צֵל מֵגֵן, אֵין אַמַּת מַיִם מְחַיָּה, אֵין כִּבְרַת דֶשֶׁא מַרְנִין.

הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל כִּנְחֹשֶׁת מְלֻבֶּנֶת וְהָָאָרֶץ מִתַּחַת –

חוֹלוֹת־חוֹלוֹת קוֹדְחִים, צוֹרְבִים. וּבְתוֹךְ הַחוֹלוֹת פֹּה וָשָׁם

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת. הֲלֹא הֵן עַצְמוֹת בְּנֵי אָדָם וְעַצְמוֹת

גְּמַלִּים, אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא הַזֶּה תָּעוּ וּבַמִּדְבָּר

הַזֶּה גַּם כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. – – – מָוֶת וְשִׁמָּמוֹן – – –

וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ הַיְשִׁימֹון הַזֶּה הוֹלֵךְ פַּעַם

אָדָם אֶחָד. הוֹלֵךְ לֵאֶה, כָּפוּף. כְּבֵדִים צְעָדָיו, כְּבֵדִים

עָלָיו כָּל אֲבָרָיו. וְרַק נֶחָמָה אַחַת לוֹ: אִתּוֹ בְּתַרְמִילוֹ

נוֹשֵׂא הוּא כַּד מַיִם עָטוּף. וְשׁוֹמֵר הָאִישׁ עַל כַּד הַמַּיִם

כְעַל בָּבַת עֵינוֹ. הַצָּמָא מוֹצֵץ, מְעַנֶּה, אַךְ הָאִישׁ רַק

טִִפִּין־טִפִּין שׁוֹתֶה. וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת. כִּי אֶל הַכַּד הַזֶּה

הָאֶחָד הֲלֹא הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְיִשּׁוּב

בְּנֵי אָדָם…

וַיְהִי בֹקֶר וַיְהִי עֶרֶב וְהַהֵלֶךְ מַמְשִׁיךְ אֶת

דַּרְכּוֹ הַקָּשָׁה. וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא מֵרָחוֹק: עַל יַד תֵּל חוֹל

יוֹשֵׁב נִשְׁעָן אישׁ אֶחָד. וְשָׂמַח הַהֵלֶךְ מְאֹד: לֹא לְבַדּוֹ

יֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר. וְהוּא נִגָּשׁ אֶל הַיּוֹשֵׁב, שׁוֹאֵל לְשָׁלוֹם

לוֹ וְאוֹמֵר: "הִנֵּה שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, רָפָה הַשָּׁרָב, נֵלֵךְ

עַתָּה יָחַד".

אַךְ הָאִישׁ עוֹנֶה בְּקוֹל רָפֶה:

– אֵין בִּי כֹּחַ לָלֶכֶת עוֹד. נֶחֱלַשְׁתִּי מִצָּמָא. אֵשֵׁב – –

וְשׁוּב הוֹלֵךְ לוֹ הָאִישׁ הָלְאָה לְבַדּוֹ.

וּכְשֶׁהַצָּמָא מֵצִיק לוֹ כְּבָר מְאֹד מְאֹד, הוּא עוֹמֵד, מוֹצִיא

בִּזְהִירוּת אֶת הַַכַּד, מַגִּישׁוֹ אֶל פִּיו, אוֹמֵר לִגְמוֹעַ

גְּמִיעָה אַחַת, וְפִתְאֹם שׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו, קוֹל

נֶעְלָם:

– הִנֵּה אַתָּה שׁוֹתֶה, וְאֶת אָחִיךָ הָאָדָם עָזַבְתָּ מִתְעַטֵּף בַּצָּמָא – –

וְנִשְׁאָר הוּא עוֹמֵד בְּלִי נוֹעַ, וְהַלֵּב הוֹלֵם

בּוֹ, מַכֶּה… אַךְ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מַגִּיעַ לְאָזְנָיו עוֹד קוֹל

אֶחָד, קוֹל לְחִישָׁה:

– תְּסְסְ…. תְּסְסְ… אַל תִּשְׁמָע. רַק כַּד מַיִם אֶחָד לָךְ. וְהוּא שֶׁלָּךְ. שְׁתֵה לְבַדֶּךָ… שְׁתֵה – –

וְהָאִישׁ גוֹמֵעַ גְמִיעָה… וּפִתְאֹם – וְהוּא הִכִּיר, יָדַע לְמִי קוֹל הַלְּחִישָׁה הַזֶּה וְהוּא קָרָא:

– לֹא, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן! לֹא, נָחָשׁ רַע! בְּקוֹלְךָ לֹא אֶשְׁמַע! לֹא! – –

וְהוּא מִהֵר וְשָׁב אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל יַד הַתֵּל. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר:

– גְּמַע נָא, גְּמַע מִן הַכַּד!

גָּמַע הָאִישׁ וְאוֹרוּ עֵינָיו. וְהוּא אָמַר:

– תּוֹדָה לְךָ, אִישׁ טוֹב!

הִנֵּה לְךָ רַק הַמַּיִם הָאֵלֶה וְאַתָּה בַּמִּדְבָּר – וַתִּתֵּן גַּם

לִי…

וְהִתְאוֹשֵׁשׁ הָאִישׁ, קָם, וְהֵם הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם

יָחַד. יַחַד הָלָכוּ, יַחַד גַּם שָׁתוּ מִן הַכַּד. קִמְעָה־קִמְעָה

שָׁתוּ, טִפִּין־טִפִּין. אַךְ הַכַּד אֶחָד, הַמַּיִם בּוֹ מְעַטִּים,

וְהַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא גָּדוֹל מְאֹד – – וְלְמָחֳרָת אַחַר הַצָּהֳרַיִם

כְּבָר הָיָה הַכַּד רֵיק, יָבֵשׁ. וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ גַם יַחַד

בְּלִי כֹחַ. עַל הָרֹאשׁ מַכָּה הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת, אֶת הָרַגְלַיִם

צוֹרֵב הַחוֹל הַקּוֹדֵחַ, וְהָאֲוִיר מִסָּבִיב – תַּנּוּר בּוֹעֵר…

אֵשׁ לְבָנָה בְּתוֹךְ אֵשׁ לְבָנָה… וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מְשָׂרְכִים

אֶת דַּרְכָּם וּמְשָׂרְכִים, גוֹרְרִים אֶת רַגְלַיהֶם וְגוֹרְרִים עַד…

שֶׁשְּׁנֵיהֶם נָפְלוּ אֵין אוֹנִים. נָפְלוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם. דַּי….

בָּא הַקֵּץ – – –

וּכְשֶׁיָדְעוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתָם

לָמוּת, הִתְקָרְבוּ זֶה אֶל זֶה וְחִבְּקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. יַחַד

הָלָכוּ, יַחַד חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכַּד הָאֶחָד,

וְעַתָּה יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת אָחִיו – – –

כָּךְ שָׁכְבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים עַל חוֹל הַמִּדְבָּר,

אַף מִלָּה לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם: כֹּחַ לֹא הָיָה בָּהֶם. וּבָרֶגַע

הָאַחֲרוֹן זָכְרוּ שְׁנֵיהֶם אֶת בָּתֵּיהֶם, זָכְרוּ אֶת יַלְדֵיהֶם

הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּם עוֹד, זָכְרוּ – וּבָכוּ שְׁנֵיהֶם.

בָּכוּ בְּלִי מִלִּים, בְּלִי קוֹל… רַק הַדְּמָעוֹת נִגְּרוּ

מֵעֵינֵיהֶם עַל הַחוֹל וְנִגְּרוּ, וְהָאֲדָמָה סוֹפֶגֶת, שׁוֹתָה – –

* * *

וְאָז קָרָה פִּתְאֹם דָּבָר:

שׁוֹכְבִים כָּכָה שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים חֲבוּקִים

וּמְעֻלָּפִים וּלְאָזְנֵיהֶם מַתְחִילָה נִשֵּׁאת פִּתְאֹם וְעוֹלָה

אֵיזוֹ שִׁירָה…מִן הָאֲדָמָה, מִתּוֹכָהּ, מִמַּעֲמַקֶּיהָ עוֹלָה

הַשִּׁירָה… שָׁרָה הָאֲדָמָה… וְהַשִּׁירָה כֹּה נִפְלָאָה, כֹּה

נִפְלָאָה!… כָּמוֹהָ לֹא שָׁמְעָה עוֹד אָזְנָם – –

וְעוֹלָה הִיא הַשִּׁירָה מִמַּעֲמַקִּים, עָלֹה וְגָבֹר,

עָלֹה וְהִתְרוֹמֵם־וְהִתְרוֹמֵם – – וּפִתְאֹם בְּתוֹכָהּ, בְּתוֹךְ

הַשִּׁירָה – גּוּל־גּוּל־גּוּל – – – מַעְיָן! מַעְיָן חַי!…

הָאֵם־הָאֲדָמָה פָּתְחָה אֶת פִּיהָ – וְזִנֵּק הַמַּעְיָן, הַמַּעְיָן

הַטּוֹב, הַזַּךְ, הַטָּהוֹר – –

וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שָׁתוּ, חָיוּ. וְהֵם קָמוּ, נָפְלוּ אִישׁ עַל צַוַּאר רֵעֵהוּ, בָּכוּ מִשִּׂמְחָה –

וּמִשֶּׁנִּפְתַּח הַמַּעְיָן – הִתְחִילוּ שּוּב

צוֹמְחִים הַדְּקָלִים הָרָמִים, נוֹתְנֵי הַצֵּל. וּבָאוּ שׁוּב צִפֳּרִים

וּבָנוּ קִנִּים לָהֶן, וּבְלֵב הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל שׁוּב נִשְׁמְעָה

הַהֶמְיָה מַרְנִינַת הַלֵּב, הָרִשְׁרוּשׁ הַמְנַחֵם וְהַצִּיּוּץ

וְהַצִּפְצוּף. וְשׁוּב בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה הַהוֹלְכִים

בַּיְשִׁימוֹן לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם, וְשׁוּב נִשְׁמַע קוֹל הַתּוֹדָה

וְקוֹל הַבְּרָכָה – – –

וְרַק הָאֶחָד לֹא שָׂמַח: נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, הוּא –

מִשֶּׁהִגִּיעָה שׁוּב לְאָזְנָיו רִנְנַת הַצִּפֳּרִים עַל הַדְּקָלִים

וּמִשֶּׁשָּׁמַע שׁוּב אֶת קוֹל הָעוֹנִים וְאוֹמְרִים: "יְבֹרַךְ

הַמַּעְיָן! יְבֹרְכוּ הָעֵצִים!" אֲחָזַתּוּ עֲוִית, וְהוּא בָּרַח מַהֵר

אֶל תּוֹךְ מְאוּרָתוֹ. הִתְכַּנֵּס בָּהּ וְהִצְטַנֵּף, אָטַם אֶת

אָזְנָיו, כִּסָּה אֶת עֵינָיו, וְכָךְ מוּטָל הוּא שָׁם בָּאֲפֵלָה

וְנָמֵק בְּרָעָתוֹ.

וְהַמַּעְיָן הַזַּךְ נָבַע וְנָבַע בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר

הַגָּדוֹל, נָבַע וְזָרַע מִסָּבִיב לוֹ אֶת הַחַיִּים, אֶת הַטּוֹב וְאֶת

הַבְּרָכָה עַד הָעוֹלָם – – –