עַל סַף בֵּית הֻלַּדְתּוֹ…    🔗

אֲנִי לֹא רְאִיתִיו, אַךְ זְקָנוֹ הָאָפֵל

רוֹעֵד עַל לִבִּי, מִשְׂתָּרֵעַ, מִצְטַלֵּל.

לֹא הִבַּטְתִּי בְּעֵינָיו נוּגוֹת, מַזְהִירוֹת,

וְזוֹרְחוֹת לִי בַלֵּיל כְּכוֹכְבֵי אַשְׁמוּרוֹת.

לֹא רְאִיתִיו, אַךְ עֵת בְּזִיווֹ אֶתְעַטֵּף,

מִתְלַכְּדִים בִּי גְבוּלוֹת שָׂשׂוֹן וּכְאֵב.

פֹּה יְלָדַתּוּ אִמּוֹ, לִטְּפָהוּ אָבִיו,

פֹּה שִׂחֵק רִאשׁוֹנָה בְּזָהֳרֵי הָאָבִיב,

פֹּה עָמַד הַבַּיִת, לֹא צִיּוּן וְלֹא אוֹת,

אַךְ דְּמוּתוֹ תְרַחֵף פֹּה בְּאוֹר נְגוֹהוֹת.

כְּחוֹזֶה נִזְקָף, כְּבַקָּרַת עֶדְרוֹ רוֹעֶה,

נִרְעַד מִפָּנָיו מַנְהִיג מַתְעֶה-תוֹעֶה.

פֹּה נֶאֱצַל בּוֹ זֹהַר אוֹתִיּוֹת עַתִּיקוֹת,

פֹּה הוּנְפוּ לְנַפְשׁוֹ כַנְפֵי-חָזוֹן מַשִּׁיקוֹת.

פֹּה נִשְׁזְרוּ חֲלוֹמוֹתָיו, שַׁחְרֵר וְגָאֹל,

פֹּה נִקְמָר עַל לִבּוֹ בֵּית-כְּנֶסֶת גָּדוֹל.

לֹא רְאִיתִיו צוֹעֵד בְּהוֹד מֶלֶךְ לֹא-נִכְתָּר,

לֹא רָאִיתִי קָרְעָם לוֹ אַדֶּרֶת הֶהָדָר.

לֹא רְאִיתִיו בְּהִכּוֹף רֹאשׁוֹ הַדּוֹאֵב,

לָעֲגוּ לוֹ בוֹעֲרִים, עַוִילִים לְלֹא לֵב.

לֹא רְאִיתִיו עַל מִשְׁמַר הַחַיִּים וְהַמָּוֶת,

רַק קֶסֶם דְּבָרוֹ הִדְלִיק בִּי לַהָבֶת.

וְעוֹלֶה לִי תְכוּפוֹת בִּשְׂעִפֵּי חִזָּיוֹן,

וַאֲנִי כוֹרֵעַ בְּרַעַד: “מַלְכִּי בְּצִיּוֹן”.

אִמּוֹ שֶׁל הֶרְצְל (תְּמוּנַת-שֶׁמֶן מִשְׁנַת 1885. מֵהָאֹסֶף שֶׁל ד''ר יוֹסֵף פַּטַאי)

הֶרְצְל תְּמוּנַת שֶׁמֶן מֵאֵת סוֹלוֹמוֹן י. סוֹלוֹמוֹן

 

בֵּית-הֻלֶּדֶת הֶרְצְל עַל-יַד בֵּית הַכְּנֶסֶת    🔗

הַתְּמוּנָה הַצִּבְעוֹנִית רַבַּת-הַתְּנוּעָה, מִשְּׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה, הַמַּרְאָה אֶת עַמּוּדֵי-בֵית-הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּבּוּדָפֶּשְׁט דְּבֵקִים מַמָּשׁ בְּצִדּוֹ שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁבִּרְחוֹב טַבָּק (“דוֹהַן”) – יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם סֶמֶל וּמֵעֵין פִּתְרוֹן לִשְׁאֵלַת שָׁרָשָׁיו שֶׁל הֶרְצְל בַּיַּהֲדוּת וְתַרְבּוּתָהּ. הֵיכַל-הַתְּפִלָּה הֶחָדָשׁ עִם שׁוּרות הָעַמּוּדִים הַמָּזְהָבִים, הָעוּגָב הַמִּסְתּוֹרִי מֵעַל לַאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ עִם הַמַּקְהֵלָה הַנִּסְתֶּרֶת מֵעֵין רוֹאֶה, הָרַבָּנִים וְהַחַזָּנִים בְּבִגְדֵּי הַשְּׂרָד הַשְּׁחוֹרִים הָאֲרֻכִּים וְכִפּוֹת שְׁחוֹרוֹת מְרֻבָּעוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם – כָּל אֵלֶּה עוֹרְרוּ אֶת הָרֹשֶׁם, כְּאִלּוּ הָיָה כָאן הַכֹּל מְסֻדָּר עִם הָאֱלֹהִים וְהָאָדָם, הַשְּׁאִיפָה לְהִדַּמּוֹת “לְכָל הַגּוֹיִים” הִצְלִיחָה בְכָל הַמּוּבָנִים, וְהַבְּעָיָה הָעִקָּרִית הִיא: אֵיךְ לְשַׁכְלֵל אֶת מַרְאֵה הַהִתְבּוֹלְלוּת, שֶׁיִּקְלֹט אֶת כָּל הַגְּוָנִים וְלֹא יִשָּׁאֵר אֶלָּא זֵכֶר עָמוּם לְהַבְרָקָה מְיֻחֶדֶת.

כְּשֶׁעָבְרוּ בַסָּךְ בֵּין שׁוּרוֹת הַסַּפְסַלִּים הַכְּבֵדִים וּכְשֶׁיָּצְאוּ וְנִכְנְסוּ דֶרֶךְ קַשְׁתוֹת הַשְּׁעָרִים וְהֵעִיפוּ מַבָּט אֶל הַמִּגְדָּלִים הַגְּבוֹהִים, שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ מֵעַל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, – אוֹ “כְּנֵסִיָּה” – נִדְמֶה הָיָה מִבַּחוּץ כְּאִלּוּ בֶאֱמֶת כְּבָר חָדַל כָּל הֶבְדֵּל. וְרַק מִי שֶׁהִבִּיט בְּהִסְתַּכְּלוּת יוֹתֵר עֲמֻקָּה וְיוֹתֵר חוֹדֶרֶת לְבִפְנִים, רָאָה, שֶׁהַמִּגְדָּלִים הָאֵלֶּה חַסְרֵי פַעֲמוֹנִים הֵם, לְלֹא קוֹלוֹת מְפַעֲמִים וּמְעוֹרְרִים, הַמִּגְדָּלִים הָאֵלֶּה פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר, צְרִיחֵי חִקּוּי הֵם, נְפוּחִים, רֵקִים, כְּשֵׁם שֶׁרֵקִים וּנְפוּחִים הָיוּ הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים, שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם “נֶיאוֹלוֹגִים” – צוּרַת-יַהֲדוּת חֲדָשָׁה שֶׁצָרִיךְ הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ.

וְאַף-עַל-פּי כֵן אֵין לְהַכְחִישׁ, שֶׁהָיָה גַם פֹּה מֵעֵין “מִקְדָּשׁ מְעַט” שֶׁמִּמַּעֲמַקָּיו קָרְאוּ אֶל אֱלֹהִים, שֶׁמִּתּוֹכוֹ עָלוּ וּפִרְכְּסוּ גַעֲגוּעִים טְמִירִים לֶעָבָר, לְהִתְחַדְּשׁוּת הַיַּהֲדוּת וְתִפְאַרְתָּהּ וְשֶׁבּוֹ נִשְׁתַּפְּכוּ כִסּוּפִים כֵּנִים לְהַכָּרַת עֲרָכֶיהָ הַנִּצְחִיִּים.

הַיַּהֲדוּת הַהוּנְגָּרִית תּוֹלָדָה מְיֻחֶדֶת וְאֹפִי מְיֻחָד לָהּ, וְצָרִיךְ לְהַכִּירָם כְּדֵי לְהָבִין אֵת קַו-הִתְפַּתְּחוּתָהּ, שֶׁהִגִּיעַ לְשִׂיאוֹ בִכְלִילַת כָּל הַיֹּפִי וְהֶהָדָר וְהָרוֹמֵמוּת שֶׁבְּאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל. וּכְאִלּוּ כָל הַשֵּׁבֶט הַזֶּה שֶׁעָלָה עַל חוֹפֵי הַנְּהָרוֹת דּוּנָה וְטִיסָה נִדַּח הֵנָּה רַק לְשֵׁם הַיֵּעוּד הַהִיסְטוֹרִי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוֹ חֹטֶר-פֶּלֶא זֶה מִגֶּזַע כֹּהֲנִים, בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצְל נְבִיא הַתְּחִיָּה. אֵין קְפִיצוֹת בַּטֶּבַע. וְגַם לֹא בְדַרְכֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֵין זֶה מִקְרֶה שֶׁאַחֲרֵי גְדוֹלֵי הָרוּחַ שֶׁיָצְאוּ מֵאֶרֶץ קְטַנָּה זוֹ וְנָפוֹצוּ לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לַעֲמֹד בְּרֹב בִּירוֹת הָעוֹלָם בְּרֹאשׁ מוֹסְדוֹת הַמַּדָּע לְחֵקֶר הֶעָבָר הַיִּשְׂרְאֵלִי. הוֹפִיעַ דֶּרֶךְ גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת שֶׁל הִתְבּוֹלְלוּת, נֵפְתּוּלִים וִיסוּרִים מְשִׁיחִיִּים גּוֹאֵל הֶעָתִיד הַיְּהוּדִי בְּרֹאשׁוֹ הַמָּשׁוּחַ מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁל הוֹד מַלְכוּת, נֶצַח נְבוּאָה וְתִפְאֶרֶת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה.

יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה חָיוּ בְמֶשֶׁךְ זְמָן רַב בְּחֹפֶשׁ גָּמוּר וְתָפְשׂוּ מְקוֹמוֹת חֲשׁוּבִים בְּכָל שִׁטְחֵי-חַיֶּיהָ שֶׁל הָאָרֶץ. מַצָּב זֶה גָרַם מִצַּד אֶחָד לְהִתְבּוֹלְלוּת קִיצוֹנִית עַד כְּדֵי תוֹפָעוֹת שֶׁל הֲמָרוֹת-דָּת שְׁכִיחוֹת, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי הִתְפַּתְּחוּ בְעֶטְיוֹ רִגְשֵׁי כְבוֹד הָאָדָם וְחוּשׁ מְסֻיָּם לְעִנְיָנִים מְדִינִיּים-כַּלְכָּלִיִּים בַּעֲלֵי הֶקֵּף. יְהוּדִי אֶחָד, שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ בִימֵי הַמֶּלֶךְ בֵּילָה הָרְבִיעִי (בַּמֵּאָה הַי''ג), קִבֵּל אֶת הַזְּכוּת לִטְבֹּעַ אֶת מַטְבֵּעוֹת הַמְּדִינָה וְחָקַק עַל הַמַּטְבֵּעוֹת הַלָּלוּ אֶת רָאשֵׁי הַתֵּיבוֹת שֶׁל שְׁמוֹ בְּאוֹתִיוֹת עִבְרִיּוֹת. אֵיזוֹ תַעֲרֹבֶת מוּזָרָה שֶׁל הַרְגָּשׁוֹת! וְאוּלַי שָׁב הַיְּהוּדִי הַזֶּה בְלִבּוֹ אֶל מְקוֹר הָאוֹתִיוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל יָמִים מִקֶּדֶם, עֵת נֶחֶרְתוּ מִלִּים עִבְרִיּוֹת עַל שִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי גַּם טָעַם בָּהֶם אֵיזֶה טַעַם שֶׁל מַלְכוּת קְדוּמָה שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה. הֲרֵי מַלְכֵי הוּנְגָרִיָה הִתְגָּאוּ גַם בַּתֹּאַר “מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם”!

בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-יָמִים עַתִּיק קוֹרְאִים אָנוּ עַל יְהוּדִים הוּנְגָרִיִּיִם, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְחַגָּהּ הַלְּאוּמִי שֶׁל הָאָרֶץ בַּתַּהֲלוּכָה הַחֲגִיגִית שֶׁל הַמֶּלֶךְ מַתִּיאַס “אִישׁ הָאֱמֶת” (בַּמֵּאָה הַט''ו) וְיָצְאוּ גְדוּדִים גְּדוּדִים תַּחַת חֻפּוֹת-מֶשִׁי מְרֻקָּמוֹת זָהָב וְכֶסֶף, רוֹכְבִים עַל סוּסִים אַבִּירִים מְכֻסִּים אַרְגָמָן, עִם נוֹצוֹת בַּת-הַיַּעֲנָה – זֶה הַסֶּמֶל הַהוּנְגָרִי הַמֻּבְהָק – עַל כּוֹבָעֵיהֶם וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת מְקֻשָּׁטוֹת בִּפְסוּקִים עִבְרִיּים מִמִּזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים שֶׁל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וִיהוּדִים אֲצִילִים אֵלֶּה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בְּמִבְצַר בּוּדָה הַקַּדְמוֹן, רָאוּ שָׁם, בְּסִפְרִיַּת הַמֶּלֶךְ הָעֲשִׁירָה, כִּתְבֵי-יָד שֶׁל סְפָרִים עִבְרִיִּים עַתִּיקִים מְצֻיָּרִים, שֶׁנִרְכְּשׁוּ עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאַרְצוֹת תּוּרְכִּיָּה – וְנַפְשָׁם מָלְאָה שִׂמְחָה וְהִתְרוֹמְמוּת.

יְהוּדִי אֶחָד הֵמִיר אֶת דָתוֹ וְנַעֲשָׂה שַׂר-הַכְּסָפִים שֶׁל הַמְּדִינָה. וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה פוֹנִים בִּשְׁאֵלָה אֶל גְּדוֹלֵי הַהֲלָכָה שֶׁבְּאִיטָלִיָּה, אִם נָכוֹן הוּא פְּסַק-דִּינָם שֶׁל רַבָּנֵי בּוּדָה, שֶׁמֻּתָּר לִקְרֹא לַתּוֹרָה אֶת בָּנָיו בְּהַזְכָּרַת שֵׁם אֲבִיהֶם הַמּוּמָר? וְהָרַבָּנִים הִתִּירוּ לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הָאָב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּנֵי שֶׁקָרוֹב לְמַלְכוּת הוּא וְגַם אַחֲרֵי הִתְנַצְרוּתוֹ עושֶׂה הוּא טוֹבוֹת לִבְנֵי עַמּוֹ. וְאִם כֵּן נֶחְשָׁב כְּאָנוּס, כִּיהוּדִי בְלֵב. (עַל יְהוּדִי רוֹמַנְטִי זֶה כָּתַב יוֹקָאִי רוֹמַן מְפֻרְסָם שֶׁבְּוַדַּאי קָרָא בִנְעוּרָיו גַּם הֶרְצְל, שֶׁהָיָה מִמַּעֲרִיצָיו הַנִּלְהָבִים שֶׁל יוֹקָאִי).

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הָיָה “שׁוֹפֵט הַמְּדִינָה” שֶׁל יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה בֶּן-תּוֹרָה, יְרֵא שָׁמַיִם, קָרוֹב לַמַּלְכוּת, יַעֲקֹב מֶנְדֶל, רֹאשׁ הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שֶׁל בּוּדָה הַבִּירָה, אִישׁ גָּדוֹל וּנְשׂוּא פָנִים, שֶׁהִשְׁפִּיעַ מִזִּיווֹ גַם עַל יֶתֶר אֶחָיו בְּנֵי אַרְצוֹ.

בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים הָיוּ לִיְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה “שְׁתַדְלָנִים” אַמִּיצִים שֶׁלֹּא נִרְתְּעוּ לְהִכָּנֵס לְחַצְרוֹת הַמְּלָכִים בִּשְׁעַת גְּזֵרָה, בֵּין אִם נִקְרְאוּ, בֵּין אִם לֹא נִקְרָאוּ. אֶחָד מֵהֶם, קוֹפֶּל תֶּבֶּן מִפְּרֶסְבּוּרְג-פּוֹז’וֹן הָיָה לוֹבֵש מִתַּחַת לְכֻּתָּנְתּוֹ תַּכְרִיכֵי מֵתִים, כָּל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה, שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב מִיתָה אוֹ קַנָּאִים יִפְגְּעוּ בוֹ. פַּעַם בְּרֵאָיוֹן אֶחָד הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד בִּגְלַל אֵיזוֹ גְזֵרָה, יָצָא מִכֵּלָיו, וְהֵרִים אֶת קוֹלוֹ יוֹתֵר מִדַּי. “הֲשָׁכַחְתָּ לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד, קוֹפֶּל? הֲלֹא אַתָּה צוֹעֵק עָלַי!” – גָּעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ בְּרֹגֶז. וְקוֹפֶּל עָנָה: “לֹא אֲנִי הַצּוֹעֵק, הוֹד מַלְכוּתוֹ, קוֹל כָּל אֶחָי הַפְּגוּעִים צוֹעֵק מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי!” –

“אַל פַּחַד, יְהוּדִים: כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם” – לְפִי הַתַּלְמוּד – הָיָה אוֹמֵר קוֹפֶּל תֶּבֶּן, שֶׁמְּגִלַּת הַיּוּחֲסִין שֶׁלּוֹ הִגִּיעָה עַד רַשִׁ''י. וְרַשִׁ"י הָיָה לְפִי הַמַּסּוֹרֶת מִגֶּזַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

טִפּוּסֵי אִישִׁים שֶׁגָּדְלוּ בְתוֹךְ חֵרוּת פְּנִימִית שְׁלֵמָה לֹא חָסְרוּ בְתוֹלְדוֹת יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה.

וְעַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתְבוּ הַסּוֹפְרִים, הוֹרוּ הַמּוֹרִים וְלָמְדוּ הַתִּינוֹקוֹת בְּבָתֵּי-הַסֵּפֶר. וּבְרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה בְּ“בֵית-הַסֵּפֶר הַנּוֹרְמָלִי הָעֶליוֹן” עַל-יַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּבּוּדַפֶּשְׁט, שֶׁעָמַד תַּחַת פִּקּוּחוּ הָעֶליוֹן שֶׁל הָרַב הָרָאשִׁי ד''ר שְׁמוּאֵל כֹּהְן, חוֹקֵר תּוֹלְדוֹת הַיְּהוּדִים וְהַ“שַּׁבְּתָנִים” בְּהוּנְגָרִיָה, וְחוֹקֵר תַּרְבּוּת הַשּׁוֹמְרוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ד''ר כֹּהְן, שֶׁנִּתְמַנָּה בִימֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל לְרַב מוֹרֶה וּמַטִּיף שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הַגְּדוֹלָה בְּבּוּדַפֶּשְׁט, הִשְׁתַּדֵּל לְהוֹכִיחַ בְּמֶחְקָרָיו הַהִיסְטוֹרִיִּים, שֶׁהָיֹה הָיוּ קְשָׁרִים אַמִּיצִים בִּימֵי קֶדֶם בֵּין הַמַּדְיָרִים וּבֵין הַיְּהוּדִים, וְשֶׁגַּם הַיְּהוּדִים הִשְׁתַּתְּפוּ בְכִבּוּשׁ אֶרֶץ הוּנְגַרִיָּה וַאֲפִילוּ בְתוֹר “חֲלוּצִים”. אֵין סָפֵק, שֶׁהַמּוֹרִים הַפַּטְרִיוֹטִים שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר “הַנּוֹרְמָלִי הָעֶלְיוֹן” הִרְבּוּ לְתַנּוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה בִפְנֵי הַיְלָדִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם יָשַׁב גַּם הֶרְצְל תִּיבָדָר, כְּמוֹ שֶׁכִּנּוּהוּ בְּהוּנְגָרִית.

מַה שֶּׁהִטְעִימוּ הַסּוֹפְרִים וְהַמְשׁוֹרְרִים הַהוּנְגָרִיִּים בִּתְקוּפַת הָרֶפוֹרְמָצִיָה הַדָּתִית, שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ “קִרְבָה פְּנִימִית” בֵּין הַמַּדְיָּרִים וּבֵין הַיְּהוּדִים, וְשֶׁגּוֹרָל מְשֻׁתָּף לָהֶם מִכַּמָּה בְחִינוֹת – הִתְחִילוּ מַרְגִּישִׁים גַּם הַיְּהוּדִים עַצְמָם וּמַכְרִיזִים בְּראֹשׁ כָּל חוּצוֹת.

בִּימֵי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר שֶׁל הוּנְגָרִיָה נֶגֶד אוֹסְטְרִיָה בִשְׁנַת 1848, נִלְווּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי מִתְנַדְּבִים יְהוּדִים אֶל הַלּוֹחֲמִים בְּעַד עַצְמָאוּתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה הַהוּנְגָרִית, וְהוּנְגָרִיָה חָשְׁבָה מֵאָז אֶת הַיְּהוּדִים לְבָנֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים, לַחֲלוּצֵי הַמַּדְיָרִיוּת בֵּין הַמִּעוּטִים הַלְּאֻמִּיִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁשָּׁכְנוּ בַאֲזוֹרֵי הַגְּבוּל וְשֶָהִשְׁתַּדְּלוּ לְהִנָּתֵק מִן הַמְּדִינָה-הָאֵם. הַיְּהוּדִים נַעֲשׂוּ לִמְפִיצֵי הַתַּרְבּוּת הַהוּנְגָרִית. בְּהִתְלַהֲבוּת קָלְטוּ וְטִפְּחוּ אֶת הַשָּׂפָה הַהוּנְגָרִית הַמִּתְחַדֶּשֶׁת, אֶת שִׁירָתָהּ הַפּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ וְכֻלָּם נִסְתַּחֲפוּ בְּזֶרֶם הַתְּחִיָּה הַלְאֻמִּית, עַד שֶׁלֹּא רַק הַנֶּיאוֹלוֹגִים הַמִּתְבּוֹלְלִים, אֶלָּא גַּם מִתְנַגְּדֵיהֶם וִירִיבֵיהֶם הָ“אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִים” הָאֲדוּקִים וְהַחֲסִידִים בַּעֲלֵי הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, חָשׁוּ וְאָמְרוּ עַל עַצְמָם, שֶׁהֵם “מַדְיָרִים בְּנֵי דַת מֹשֶׁה”.

וְלֹא הָיְתָה זֹאת הִתְחַפְּשׂוּת אוֹ צְבִיעוּת דַּוְקָא, כִּי אִם הַכָּרַת-טוֹבָה כֵּנָה כְּלַפֵּי הָאֻמָּה שֶׁהֶעֱנִיקָה חֹפֶשׁ וְשִׁוְיוֹן-זְכוּיוֹת שָׁלֵם לָאֶזְרָחֶיהָ הַיְּהוּדִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל אֵירוֹפָּה.

אֶת חִידַת הַתּוֹפָעָה הַזֹּאת שֶׁל הִתְקָרְבוּת עָם לְעָם יָכוֹל לְהָבִין עַל בֻּרְיָהּ רַק מִי שֶׁרָאָה שָׁם פַּעַם אֲנָשִׁים אֲדוּקִים, צְעִירִים וּזְקֵנִים, רַבָּנִים וְתַלְמִידֵיהֶם, יוֹשְׁבִים מְסֻבִּים וְנֶהֱנִים מִסְּעוּדַת-מִצְוָה מְתֻבֶּלֶת בְּנִגּוּנֵי זְמִירוֹת-קֹדֶשׁ, וּפִתְאוֹם יוֹרֶדֶת עַל רֹאשָׁם “הַתּוּגָה הַהוּנְגָרִית” וּמַתְחִילִים מְזַמְּרִים שִׁירֵי-עָם מַדְיָרִיִּים עַתִּיקִים, דְּווּיֵי עֹצֶב קַדְמוֹן, – הֲרֵי הוּא יְגוֹן הָאָדָם הַיָּתוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהִגָּאֵל – וְשִׁירִים נוּגִים נִפְתָּחִים עַל “צֹאן גֹּעֶה, בֹּכֶה בַלַּיְלָה”, שֶׁיָּכֹל לְהִשָּׁמֵעַ כִּגְעִיַּת צֹאן שֶׁל רוֹעִים מְפֻזָּרִים בְּעַרְבוֹת הַהוֹרְטוֹבַּדְי, אוֹ כְיִלְלַת צֹאן קָדָשִׁים שֶׁל עָם נוֹדֵד בְּלֵיל הַגָּלוּת וּגְנִיחוֹת גַּעֲגוּעָיו אֶל הָרוֹעֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁיְּכַנֵּס אֶת נִדָּחָיו בִּמְהֵרָה. הַצַּדִיק הַבַּעַל-שֵׁם מִן הָעֲיָרָה הַהוּנְגָרִית קַלּוֹב, רַבִּי אַיזִיק’ל, שֶׁהָיָה מִבְּחִינָה זוֹ “מִתְבּוֹלֵל” כִּבְיָכוֹל, קִדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה עַל שֻׁלְחָנוֹ עִם הַמִּלִּים הַמַּדְיָרִיוֹת דַּוְקָא. וּכְמוֹ כֵן אֶת הַשִּׁיר הַנִּפְלָא הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר “חָטַף” בְּטִיּוּלוֹ בַּשָׂדֶה מִפִּי נַעַר נוֹצְרִי רוֹעֶה צֹאן מְחַלֵּל בְּחָלִיל (שֶׁלְפִי הָאֲגָדָה שָׁכַח תֵּכֶף אֶת הַשִּׁיר) וְעָשָׂהוּ לְזֶמֶר עֲמָמִי בְפִי כָּל חֲסִידָיו, גַּם כֵּן בְּמִלִּים הוּנְגָרִיוֹת שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִתְפֹּשׁ כִּקְרִיאַת תַּרְנְגוֹל הַמְעוֹרֵר עִם אוֹר הַשַּׁחַר אֶת צִבְאוֹת לוֹחֲמֵי-הַחֹפֶשׁ לָצֵאת לַקְּרָב לְחֵרוּת הוּנְגָרִיָה, וְגַם “כִּקְרִיאַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” לְהִתְעוֹרֵר וְלָקוּם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, לְהַשְׁכִּים לְקַבָּלַת צִפּוֹר הַשְּׁכִינָה וּלְהֵחָפֵז לִקְרַאת הַמָּשִׁיחַ הַבָּא לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ:

קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל:

הִנֵּה הַבֹּקֶר אוֹר!

בְּיַּעַר יָרוֹק, בְּשָׂדֶה רָחוֹק

מְטַיֶּלֶת לָהּ צִפּוֹר…

מַה יָפִית, צִפּוֹר!

הוֹי, מַה יָפִית צִפּוֹר!

צְהֻבַּת-רֶגֶל, זְהֻבַּת-מַקּוֹר

מְחַכָּה לִי הַצִּפּוֹר…

חַכִּי, חַכִּי, צִפּוֹר!

הוֹי חַכִּי, חַכִּי, צִפּוֹר,

אִם לָךְ יְעָדַנִי אֵל,

אִתָּךְ אָגִיל בַּדְּרוֹר…

וְהַשִׁיר הַמִּסְתּוֹרִי הַזֶּה הוּשַׁר בַּמַּנְגִינָה הַנִּשְׂגָבָה בְאֶקְסְטַזָה חֲסִידִית בְּכָל בַּיִת יְהוּדִי חֲרֵדִי וְחָפְשִׁי, בְּכָל חַג דָּתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, סְעוּדָה וַחֲתֻנָּה, וּמוּשָׁר הוּא עַד הַיּוֹם עִם הַתּוֹסֶפֶת שֶׁל הָרַבִּי, בְּעִרְבּוּבְיַת זְמִירַת-הַשַׁבָּת (“צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ”), וְכָךְ הוּא מִסְתַּיֵּם:

קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל: הִנֵּה הַבֹּקֶר אוֹר! (בהונגרית) “יִבָּנֶה הַמִּקְדָשׁ, עִיר צִיּוֹן תִּמָּלֵא!” – (בעברית) הוֹי מָתַי יִגָּאֵל דּוֹר? (בהונגרית) “וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וְבִרְנָנָה נַעֲלֶה!” (בעברית) הוֹי, הִגִּיעַ כְּבָר הַתּוֹר!… (בהונגרית) אֵין כָּל סָפֵק אֶצְלִי שֶׁגַּם בְּבֵית הֶרְצְל הָיוּ שָׁרִים אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה בְּיוֹם הַשָּׁנָה לַחֲתֻנַּת הַהוֹרִים, בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הַיְּלָדִים, וּבְחַג הַבַּר-מִצְוָה שֶׁל תִּיבָדָר. וְהַיֶּלֶד חוֹבֵב הַשִּׁירָה וְהַמוּסִיקָה סָפַג אֶל תּוֹךְ נַפְשׁוֹ אֶת נְגִינַת הַכִּסּוּפִין לִגְאוּלָה, וְאוּלַי חָזַר עָלֶיהָ בְלִוְיַת פְּסַנְתֵּר שֶׁל אֲחוֹתוֹ פַּאוּלִינה שֶׁנִּגְּנָה “שִׁירִים הוּנְגָרִיִּים” אֵלֶּה גַם בְּקוֹנְצֶרְטְ בַּיְתִי בְהַשְׁרָאָה אֳמָנוּתִית.

בִּימֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הִתְחוֹלֵל בַּיַּהֲדוּת הַהוּנְגָרִית הַקֶּרַע הַפְּנִימִי הַגָּדוֹל. הַפִּלּוּג הַמַּכְרִיעַ, שֶׁהִרְעִישׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְשֶׁבְּוַדַּאי דִבְּרוּ וְהִתְוַכְּחוּ עָלָיו לֹא רַק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא גַם בְּבֵית הוֹרָיו, וְהַיֶּלֶד הָעֵר שָׁמַע וְהִקְשִׁיב.

לְפִי פְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר פְרַנְץ יוֹסֵף הָרִאשׁוֹן הִגְשִׁים הַמִּינִיסְטֶר לְהַשְׂכָּלָה, הַהוּמָנִיסְטָן וְהַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל הַבָּרוֹן יוֹסֵף אֶטְוֶשׁ, אֶת אֲשֶׁר יָזַם בִּימֵי בַחְרוּתוֹ בְסִפְרוֹ הַנִּלְהָב “הָאֶמַנְצִפָּצִיָה שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּהוּנְגָרִיָה” (1840). הָרַעְיוֹן הוּצָא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁנַת 1867 וְנַעֲשָׂה “חָק עוֹלָם” בְּהַחְלָטַת בָּתֵּי-הַנִּבְחָרִים. וּבִרְצוֹנוֹ הָעָז לָתֵת לַיְּהוּדִים וּלְמוֹסְדוֹתֵיּהֶם אִרְגוּן חֻקִּי מַתְאִים קָרָא אֶטְוֶשׁ אֶת נְצִיגֵי הַיַּהֲדוּת הַהוּנְגָרִית לְקוֹנְגְרֶס אַרְצִי גָדוֹל (1869–1868). רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בַּקוֹנְגְרֶס הָיוּ הַ“חָפְשִׁים” שֶׁחָפְצוּ לְהַכְרִיעַ בְּרֹב דֵּעוֹת גַּם בְּעִנְיְנֵי הַדָּת. בָּהֶם נִלְחֲמוּ הַחֲרֵדִים וְרַבָּנֵיהֶם, בְּרֹאשָׁם הָרַב דְ''ר עַזְרִיאֵל הִילְדֶסְהֶיְמֶר מִקִּישְׁמָרְטוֹן, חוֹבֵב-צִיּוֹן יָדוּעַ, שֶׁהֵנִיחַ אֶת הַיְסוֹד לִשְׁכוּנַת “בָּתֵּי מַחֲסֶה” בִּירוּשָׁלַיִם, עָבַר לְבֶּרְלִין וְיִסֵּד שָׁם אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְרַבָּנִים שַׁמְרָנִים.

הַצִּירִים הַחֲרֵדִים שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס הִצִּיעִוּ לְהָבִיא הַחְלָטָה, שֶׁהַיַּהֲדוּת הַהוּנְגָרִית עוֹמֶדֶת עַל יְסוֹד הַקוֹדֶקְס הַדָּתִי הַ“שֻּׁלְחָן עָרוּךְ”. הַחָפְשִׁים הִתְנַגְּדוּ לְכַךְ וְהַצִּירִים הָאֲדוּקִים יָצְאוּ בִמְחָאָה חֲרִיפָה אֶת הַקּוֹנְגְרֶס. אַחַד הַצִּירִים הַחָפְשִׁים תִּרְגֵּם לְהוּנְגָרִית מִן הַ“שֻּׁלְחָן עָרוּךְ” אֶת הַסְּעִיפִים לְ“הִלְכוֹת צְנִיעוּת” כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה. וְהַמִּינִיסְטֶר בַּרוֹן אֶטְוֶשׁ הוֹדָה לוֹ וְאָמַר, שֶׁמַמָּשׁ הִתְפָּעֵל מִן הַקְּטָעִים הָאֵלֶּה שֶׁהוֹכִיחוּ לוֹ, מַה נַּעֲלֶה וְנִשְׂגָּב הוּא סֵפֶר-דָּת זֶה הַמִשְׂתָּרֵעַ עַל כָּל אֹרַח הַחַיִּים וְשָׂם לֵב לְכָל פִּרְטֵי הַפְּרָטִים, לְבַקָּשַׁת “שׁוֹמְרֵי הַדָּת” נַעֲנָה הַפַּרְלָמֶנְט הַהוּנְגָרִי וְקָבַע, שֶׁכָּל כְּפִיָּה, אֲפִילוּ בְעִנְיְנֵי אִרְגּוּן סְתָם, מִתְנַגֶּדֶת לָעִקְרוֹן שֶׁל “חֹפֶשׁ הַדָּת”. (בַּוִּכּוּחַ, שֶׁקָּדַם לְהַחְלָטָה זוֹ, הִשְׁתַּתֵּף גַּם מַאוּרוּס יוֹקָאִי, הָרוֹמָנִיסְטָן הַגָּדוֹל, שֶׁתָּמַךְ בַּדְּרִישָׁה בִּנְאוּם מַלְהִיב). אַחַר כָּךְ הוֹפִיעוּ זִקְנֵי הָרַבָּנִים נְשׂוּאֵי-הַפָּנִים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתַּטְּחוּ לְרַגְלָיו וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו בִּבְכִיּוֹת מְעוֹרְרוֹת רַחֲמִים, שֶׁיִּמְנַע בְּחַסְדוֹ הָרַב אֶת “הֲרִיסַת דַּת יִשְׂרָאֵל”. הַמֶּלֶךְ נִרְגַּשׁ וּמִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתָם וְנָתַן רְשׁוּת לַחֲרֵדִים לְהִתְאַרְגֵּן בְּאִרְגוּן דָּתִי עַצְמָאִי, “אַבְטוֹנוֹמִי אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִי” (1871). וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא נִסְתֵּפְּחוּ לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן נִשְׁאֲרוּ “בְמַצָּב כְּמִקֹּדֶם” – “סְטַטוּס קְווֹ אַנְטֶה”, וְאַף הֵם נִתְאַרְגְּנוּ לְאַחַר זְמָן מַה בְּהִסְתַּדְּרוּת אַרְצִית מְיֻחֶדֶת. וְהִנֵה קָמָה הִתְחָרוּת סוֹעֶרֶת בֵּין מַנְהִיגֵי “שְׁלֹשׁ הַדָּתוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת”, הִתְחָרוּת בְּאַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת, בְּהַפְגָּנַת הַנֶּאֱמָנוּת לַמְּדִינָה, לַמֶּמְשָׁלָה וְלַמֶּלֶךְ, וְגַם הִתְחָרוּת בְּעִנְיְנֵי הַדָּת, וּבְעִקָּר בְּצוּרוֹת-הִתְגַלּוּיוֹתֶיהָ הַחִיצוֹנִיּוֹת.

בֵּית הַכְּנֶסֶת הֶחָדָשׁ שֶׁבִּרְחוֹב טַבַּק, שֶׁחֻנַּךְ בִּשְׁנַת הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל (1860), הָיָה שַׁיָּךְ לַקְּהִלָּה הַחָפְשִׁית, הַ“נֶיאוֹלוֹגִית”. יְהוּדִים “אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִים” נִמְנְעוּ אֲפִילוּ מֵהִתְקָרֵב אֶל חַצְרוֹתָיו, קַל וָחֹמֶר מֵהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וְרַק בְּסֵתֶר-לַיְלָה הִתְגַּנְבוּ הַסַּקְרָנִים כְּרוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים, לְתוֹךְ הֵיכַל-הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּהֲדָרוֹ, לֹא לְהִתְפַּלֵּל חָלִילָה.

וּבְכָל זֹאת לֹא הָיוּ הַתְּחוּמִים בֵּין הָעֵדוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים לְגַמְרִי. יְהוּדֵי הוּנְגָרִיה הָיוּ נִמְצָאִים בֵּיָּמִים הָהֵם בִּתְקוּפָה שֶׁל מַעֲבָר בֵּין מִזְרָח וּמַעֲרָב. לֹא הָיָה עֲדַיִן סֵפֶק בְּיָדָם לְהִנָּתֵק מִן הָשָּׁרָשִׁים. מִזְּמָן לִזְמָן בָּאוּ גַלִּים גַלִּים מִן הַמִּזְרָח, יְהוּדִים, שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּהֶם סַלִּים מְלֵאִים סְפָרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁנָשְׂאוּ בְקִרְבָּם נְפָשׁוֹת רְווּיוֹת מַסֹּרֶת-אָבוֹת וְשֶׁהִבִּיטוּ אוּלַי בְּגַאֲוַת-נְדִיבִים אֶל קְרוֹבֵיהֶם “הָעֲנִיִּים” הַמִּתְאַמְּצִים לִכְבֹּשׁ לָהֶם עֲמָדוֹת חֲדָשׁוֹת בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה הַמַּדְיָרִית, שֶׁנִּמְצְאָה אָז בִּתְחִלַּת תְּנוּעַת הַהִתְחַדְּשׁוּת לְאַחַר הַפְּשָׁרָה (1867) עִם אוֹסְטְרִיָה. וְאוּלָם בָּאוּ יְהוּדִים גַּם מִן הַמַּעֲרָב, חָפְשִׁים, נְאוֹרִים, נוֹטִים לְהִתְנָעֵר מֵעֲפַר הַמּוֹרָשָׁה וְלִפְסֹע פְּסִיעָה גַסָּה אֶל תּוֹךְ עֲרוּגוֹת הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים. שְׁלֹשֶׁת הָאִרְגּוּנִים הָאַרְצִיִּים שֶׁל יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה לֹא נִתְגַּבְּשׁוּ עֲדַיִן לַחֲטִיבוֹת אֲחִידוֹת מִבִּפְנִים וּמְסֻגָּרוֹת כְּלַפֵּי חוּץ. הִתְחוֹלְלוּ תְנוּדוֹת. הַשְׁפָּעוֹת וּזְרָמִים שׁוֹנִים הִתְחָרוּ זֶה בְזֶה כְדֵי לַעֲשׂוֹת לָהֶם נְפָשׁוֹת. גַּם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי הַסֵּפָר שֶׁל הַ“נֶיאוֹלוֹגִים” הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּסִדּוּר-הַתְּפִלָּה הַמַּסָּרְתִּי בִשְׁלֵמוּתוֹ בְעִבְרִית, וְלֹא מָחֲקוּ מִן הַתְּפִלּוֹת אֶת זֵכֶר צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ זֹאת בַּזְּמָן הַהוּא קְהִלּוֹת הַרֵיפוֹרְמָה בַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. בְּהֵיכַל הַתְּפִלָּה בִרְחוֹב טַבַּק דָּרְשׁוּ בְצִבּוּר הוּנְגָרִית וְגֶרְמָנִית חֲלִיפוֹת. עַל יָדוֹ שֶׁל דר' שְׁמוּאֵל כֹּהְן הַ“מַדְיָרִי” יָשַׁב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת “הָרַב הַגֶּרְמָנִי” הַדְר' מֵאִיר קֶיְזֶרְלִינְג, הַבִּיוֹגְרָף שֶׁל מֶנְדֶלְסוֹן וְהַהִסְטוֹרִיוֹן שֶׁל יְהוּדֵי סְפָרַד, שֶׁקִּבֵּל אֶת כִּתְבֵי-הַיָּד שֶׁהָיוּ דְרוּשִׁים לְמֶחְקָרָיו מִן הָאַקַדֵמִיוֹת שֶׁל אֶרֶץ סְפָרַד בְּתִוּוּכוֹ שֶׁל הַמוּזֵיאוֹן הַלְּאֻמִּי הַהוּנְגָרִי. כָּךְ נִפְגְּשׁוּ כָאן עוֹלְמוֹת הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב, הָרֵי שׁוֹמְרוֹן וּנְאוֹת סְפָרַד, גְּדוֹלֵי “הַהַשְׂכָּלָה הַבֶּרְלִינִית” וּגְאוֹנֵי “יְרוּשָׁלַיִם דְּלִיטָה”.

וְאִם הַיַּהֲדוּת הַהוּנְגָרִית הָיְתָה נִמְצֵאת בִּתְקוּפַת מַעֲבָר, הֲרֵי פִנָּה זוֹ לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, וּבֵית הֶרְצְל בְּתוֹכָהּ, הָיְתָה נְקֻדַּת הַצֹּמֶת שֶׁל תְּנוּעוֹתֶיהָ וּבַעֲיּוֹתֶיהָ. הָיְתָה כָאן כְּעֵין “פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים” שֶׁל “שָׁלֹשׁ הַדָּתוֹת הַיְּהוּדִיוֹת” בְּהוּנְגָרִיָה. מִסָּבִיב לְהֵיכַל הַתְּפִלָּה שֶׁל “הַכְּנֵסִיָּה הַמְנַצַּחַת”, הַ“קוֹנְגְרֶסִּית”, הִשְׂתָּרֵעַ הַ“גֶּטוֹ” שֶׁל הַחֲרֵדִים, וּבְתוֹכוֹ “רְחוֹב שְׁלֹשֶׁת הַתֻּפִּים”, שֶׁבּוֹ נוֹלַד מַקְס נוֹרְדוֹי (1849), בְּנוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה וְהַמְשׁוֹרֵר גַּבְרִיאֵל זִידְפֶלְד, שֶׁתִּרְגֵם אֶת שִׁיר “הַפַּעֲמוֹן” לְשִׁילֶר לְעִבְרִית. (אָפְיָנִּי הַדָּבָר, כַּמָּה מָשַׁךְ שִׁיר נִשְׂגָּב זֶה אֶת לֵב הַיְּהוּדִים מִסָּבִיב לַמִּגְדָּלִים חַסְרֵי הַפַּעֲמוֹנִים!) מִשֶּׁנִּתְרַבּוּ הַנּוֹטִים לַאֲדִיקוּת בַּקְהִלָּה הַנֶּיאוֹלוֹגִית, הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לִשְׁמֹר גַּם עַל אֵלֶּה, לִקְשֹׁר גַּם אוֹתָם אֵלֶיהָ, פֶּן “יִפְּלוּ אֶל הָאוֹרְתּוֹדוֹכְּסִים”, וּבָנְתָה (1872) בִשְׁכֵנוּת הֵיכָלָהּ הַמֶּרְכָּזִי בֵּית תְּפִלָּה חָדָשׁ, גַּם הוּא הָדוּר וּמְפֹאָר, אַךְ מַתְאִים יוֹתֵר לַמַּסֹּרֶת בְּרוּחַ הַ“סְטַּטוּס קְווֹ”, בְּלִי עוּגָב וּ“מִינִים (כַּךְ לָעֲגוּ לַמַּקְהֵלָה הַמְעֹרֶבֶת הַמָּרְכֶּבֶת מִגְּבָרִים וְנָשִׁים), וְהָעִקָּר – הַבִּימָה בָּאֶמְצַע. פֹּה כִּהֲנוּ רַבָּנִים שַׁמְרָנִים, שֶׁיָצְאוּ לָהֶם מוֹנִיטִין כְּבַעֲלֵי תַלְמוּד וּגְדוֹלֵי הֲלָכָה. אַחַד הָרִאשׁוֹנִים בֵּינֵיהֶם הָיָה הָרַב בְּרִיל, תַּלְמִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל מוֹרֶה הַדּוֹר, בַּעַל הַ”חַתַם סוֹפֵר" מִפְּרֶסְבּוּרְג-פּוֹז’וֹן, שֶׁבְּבֵית מִדְרָשׁוֹ נְעֻצָּה רֵאשִׁיתָה שֶׁל תְּנוּעַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. רֹאשׁ-בֵּית-דִּין זֶה, הָרַב בְּרִיל, הֶחָרִיף הַנּוֹדָע, נָתַן בְּעֶצֶם הִסְתַּפְּחוּתוֹ כְעֵין “הֶכְשֵׁר” לַנֶּיאוֹלוֹגִים, שֶׁהָיוּ מְנֻדִּים וְמַחֳרָמִים בַּזְּמַן הַהוּא עַל-יְדֵי הָאוֹרְתּוֹדוֹכְּסִים עַד כְּדֵי אִסּוּר חָמוּר שֶׁל “לֹא תִתְחַתֵּן בָּהֶם”.

אֵין בְּיָדֵנוּ רְאָיָה בְרוּרָה שֶׁגַּם תַּלְמִידוֹ זֶה שֶׁל הַ“חַתַם סוֹפֵר” בְּבֵית-כְּנֶסֶת “רוֹמְבַּךְ” הָלַךְ בְּמַחֲשְׁבוֹתָיו בְּעִקְבוֹת רַבּוֹ שֶׁהוֹרָה בְגָלוּי כִי אֵין לַיְּהוּדִים לְהִתְאַזְרֵחַ בַּגּוֹלָה, “אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם כִּשְׁבוּיִים מִמִּלְחֶמֶת הַחֻרְבָּן”. כְּמוֹ שֶׁאֵין רְאָיָה לְהַנָּחָה כִּי דר' קֶיזֶרְלִינְג, רַבּוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּרְחוֹב טַבַּק הִתְעַמֵּק בְּחֵקֶר תּוֹלְּדוֹת יְהוּדֵי סְפָרַד בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה שֶׁהִדְגִּישׁ הַ“חַתַם סוֹפֵר”: לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְייִרָאוּ שֶׁלֹא נִהְיֶה נִפְתִּים אִם הָעֵת וְהַזְּמָן יִשְׂחֲקוּ לָנוּ. כִּי כְבָר הָיוּ לָנוּ יָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה בֵין הָעַמִים וְנִסְתַּיְּמוּ בִרְדִיפוֹת וְגֵרוּשׁ! בְּהַשְׁקָפָתוֹ זוֹ הִשְׁפִּיעַ הָרַבִּי מִפְּרֶסְבּוּרְג בְּהוּנְגָרִיָה עַל תַּלְמִידָיו, עוֹד לִפְנֵי תְקוּפוֹת “חִבַּת צִיּוֹן” וְהַ“בִּילוּיִּים”, לְהַתְחִיל בִּפְעֻלּוֹת וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּמְבַשְּׂרִים רִאשׁוֹנִים לְצִיּוֹן, וְלִיצֹר שָׁם מוֹסְדוֹת יִשּׁוּבִיִּים וְגַּרְעִינִים לֶעָתִיד.

בְּכָל אֹפֶן דִּבְּרוּ וְדָנוּ בְחַצְרוֹת הֵיכְלֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל בּוּדָפֶּשְׁט עַל הַפְּעֻלּוֹת הַלָּלוּ וּבֵין אֱמוּנֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר לַמַּסּוֹרֶת הָיְתָה תָמִיד אֲוִירָה שֶׁל אַהֲדָה לְרַעְיוֹן יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם בִּזְמַנִּים שֶׁל נִצְחוֹן הַהִתְבּוֹלְלוּת הַקִּיצוֹנִית.

כָּךְ נִטַּשְׁטְשׁוּ הַגְּבוּלוֹת. בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים זָרְמוּ הַהֲמוֹנִים מֵרְחוֹב טַבַּק לִרְחוֹב רוֹמְבַּךְ וּלְהֵפֶךְ, כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג מִזִּמְרוֹת הַחַזָּנִים וּמִדְּרָשׁוֹת הָרַבָּנִים וּכְדֵי לְהַשְׁווֹתָם אֵלֶּה לְאֵלֶּה. וְהַיְלָדִים בְּוַדַּאי שֶׁלֹא גָבְלוּ גְבוּלוֹת אֲפִילוּ בִימֵי חוֹל. בְּנֵי הַ“חֶדֶר” יַלְדֵי הַמִּזְרָח עִם “פְּאוֹת הַמֶּשִׁי”, הָלְכוּ וְעָבְרוּ בָרְחוֹבוֹת כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אֶת סִפְרֵי-הַגְּמָרָא הַגְּדוֹלִים מִתַּחַת לְבֵית שֶׁחְיָם וּמְשַׁנְּנִים וּמְזַמְּרִים לָהֶם לְפִי הַשִּׁגְרָא: – תָּנוּ רַבָּנָן… הוֹי, אָמַר רָבָא, הוֹי, אָמַר אַבַּיֵי…" וְהַ“סְטוּדֶנְטִים” הַקְּטַנִּים, הַמְלֻבָּשִׁים לְפִי הָאָפְנָה הַחֲדִישָׁה בְּהַתְאֵם לְרוּחַ הַזְּמָן, נִגְרְרוּ אַחֲרֵיהֶם בִּכְמִיהָה וְהִטּוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לַנִּגּוּן הַמִּסְתּוֹרִי, כְּשֵׁם שֶׁקָּלְטוּ בְשַּׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים אֶת קוֹלוֹת הָעוּגָב הַכַּבִּיר הַמְפַכִּים מֵהֵיכַל הַתְּפִלָּה הַ“רֶיפוֹרְמִי”.

אִמּוֹ-זְקֶנְתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל מִצַּד אִמּוֹ

אָבִיו-זְקֵנוֹ שֶׁל הֶרְצְל, הֶרְמַן הִירְשׁ דְּיַאמַנְט, בּוּדַפֶּסְט

אָבִיו-זְקֵנוֹ שֶׁל הֶרְצְל, שִׁמְעוֹן הֶרְצְל

אִמּוֹ-זְקֶנְתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל, הַגְּבֶרֶת שִׁמְעוֹן הֶרְצְל

בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי הַגִּלגוּל, שֶׁמָּצָא אֶת בִּטּוּיו אַחַר כָּךְ בַּפִּתְגָּם הָעֲמָמִי: “הָאָב אוֹרתּוֹדוֹכְּס, הַבֵּן נֶיאוֹלוֹג, הַנֶּכֶד מוּמָר”. אוּלָם קַו הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כְּבָר הָלַךְ אָז בְּכִוּוּן זֶה. וַהֲרֵי בֵית הֶרְצְל עַצְמוֹ עָמַד עַל גְּבוּלוֹת “שְׁלֹשׁ הַדָּתוֹת הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת” הַמְסֻמָּלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת: הַסָּב אָדוּק, בַּעַל זָקָן וּפֵאוֹת, חֲתָנוֹ שֶׁל רַב, תַּלְמִיד חָכָם, יְרֵא-שָׁמַיִם; הָאָב סוֹחֵר מַשְׂכִּיל, שׁוֹמֵר דָּת בְּפַשְׁרוּת. מְבַקֵּר בֵּית-כְּנֶסֶת וּמוֹלִיךְ אֶת בְּנוֹ לִתְפִלּוֹת בְּשַׁבָּתוֹת וְחַגִּים. הַבֵּן בְּמַצַּב רוּחַ פֶּרֶץ וְסַעַר, שׁוֹאֵף לִגְדוֹלוֹת בְּהַרְגָּשָׁתוֹ, שֶׁנּוֹעַד לִגְדוֹלוֹת, מַעְפִּיל אֶל הָרִים וְלִפְעָמִים עוֹלֶה וּמִתְרַחֵק עַד כְּדֵי נִתּוּק הַשָּׁרָשִׁים. אָז קוֹרְאִים לוֹ עַמּוּדֵי הַהֵיכָל שֶׁעַל-יַד בֵּית הֻלַּדְתּוֹ לְשִׁיבָה. וְהוּא שָׁב בְּהַכְנָעָה וּמַקְשִׁיב לְהֶמְיַת לִבּוֹ, שֶׁסָּפַג כְּבָר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ הַשְׁרָאוֹת יְהוּדִיּוֹת עֲמֻקּוֹת. נִיבִים וְנִגּוּנִים נוֹשָׁנִים קוֹרְאִים לוֹ. קוֹל צִפּוֹר הַשְׁכִינָה, וְקוֹל “צֹאן גּוֹעֶה, בּוֹכֶה בַלַּיְלָה”… וְכָל הַצּוּרוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת שֶׁרָאָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן בְּיַלְדוּתוֹ, מִתְמַזְּגוֹת בְּנַפְשׁוֹ וְהָיוּ לְאַחַת, לְצוּרַת עָם בַּעַל פַּרְצוּף רַבְגוֹנִי, חִידָתִי, נְטוּל-פִּתְרוֹן.

וּכְשֶׁפָּרַץ הָרָצוֹן הַכַּבִּיר מִלִּבּוֹ כְלַבַּת אֵשׁ, וְהִתְחִיל כּוֹתֵב אֶת סִפְרוֹ-יְצִירָתוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”, רוֹשֵׁם הוּא בְיוֹמָנוֹ: “בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָלַכְתִּי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל רוּ דֶה-לָה-וִיקְטוֹאַר (בְּפָּרִיז) וּמָצָאתִי אֶת הַתְּפִלָּה מְלֵאָה קְדֻשָּׁה וָרֶגֶשׁ. הַרְבֵּה דְבָרִים הֶעֱלוּ עַל זִכְרוֹנִי אֶת יְמֵי יַלְדוּתִי וְאֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּרְחוֹב טַבַּק בְּבּוּדַפֶּשְׁט. הִסְתַּכַּלְתִּי בִפְנֵי הַיְּהוּדִים פֹּה וּמָצָאתִי דִמְיוֹן מִשְׁפַּחְתִּי בִפְנֵי כֻּלָם… וּבְמוֹחִי עָלָה הָרַעְיוֹן לְבַקֵּר אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁמָּה פִזְּרָה יַד הַמִּקְרֶה הָעוֹלָמִי אֶת עַם הַיְּהוּדִים, רוּסִיָה, גָלִיצִיָה, הוּנְגָרִיָה, וְאֶת הַמּוֹשָׁבוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּצִיּוֹן, וְשׁוּב מַעֲרַב אֵירוֹפָּה…”

הִנֵּה קַו-הָאֲוִיר הַמּוֹלִיךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּבּוּדַפֶּשְׁט אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּרְחוֹב הַנִּצָּחוֹן בְּפָּרִיז וְעַד לְנִצָחוֹן רַעֲיוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הֶרְצְל.

 

מִשְׁפַּחַת הֶרְצְל בְּבּוּדַפֶשְׁט    🔗

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁל בֵּית הֶרְצְל בִּסְקִירָה קַלָּה, יוּכַל לַחֲשֹׁב, כִּי הִנֵּה כָאן מִשְׁפָּחָה בּוּרְגָּנִית שְׁלֵוָה וְשַׁאֲנַנָּה. סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת כְּלַפֵּי חוּץ וּכְלַפֵּי פְּנִים, חוֹשֶׁבֶת רַק עַל עַצְמָהּ וְעַל אֲשֶׁר לָהּ, וַאֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת זוֹ אֵינָה מִתְמַזֶּגֶת לַחֲטִיבָה אַחַת, אֶלָּא מִתְפַּלֶּגֶת לִרְשׁוּיוֹת-רְשׁוּיוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן. יוֹשֵׁב לוֹ הָאָב, אֵיתָן מוּצָק, בְּרַגְלַיִם מְשֻׁלָּבוֹת, כְּמַקְפִּיד בְּעִקָּר עַל הַמִּכְנְסַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ קְמָּטִים מִסָּבִיב לַבִּרְכַּיִם. מִשְׂתָּרַעַת לָהּ הָאֵם בְּכָבוֹד, בַּשִׂמְלָה הַרְחָבָה, אֲשֶׁר שׁוּלֶיהָ כְאִילּוּ מְמַלְּאִים אֶת הַבַּיִת, בְּהֶתְאֵם לְטַעַם הַתְּקוּפָה; בַּפִּנָּה עוֹמֶדֶת לָהּ הַיַּלְדָּה עִם הַצַּמּוֹת הֶעָבוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, כִּמְחַפֶּשֶׂת לָהּ מִקְלָט, מָתַי יִגָּמֵר שִּׁעֲמוּם הַטֶּקֶס הַחֲגִיגִי הַזֶּה, וְעַל הַשֻּׁלְחָן, מִתְכּוֹפֵף הַיֶּלֶד כְּכָפוּת לִפְקֻדַּת אָב וָאֵם, כְּמִי שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ יַעֲנֶה אָמֵן.

אוּלָם כָּל זֶה רַק סִדּוּר הַצַּלְמָנִיָה הַמִּתְאַמֶּצֶת כְּדֵי לְהָפִיק רָצוֹן דַּוְקָא בְרֶזִ’יסוּרָה קְפוּאָה זוֹ. אַךְ רֶגַע קָט וְהַצַּלָּם יֵעָלֵם, וְהַיֶּלֶד יְדַלֵּג בִּרְנָנָה אֶל חֵיק אִמּוֹ וְהַיַּלְדָה תְחַבֵּק אֶת צַוָּארֵי אָבִיהָ בְעֹנֶג, צְחוֹק עַלִּיז יִצְהַל עַל הַשְּׂפָתַיִם, הַמִּשְׁפָּחָה תַעֲטוֹף אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְחוּטֵי חֵן וָחֶסֶד יִשְתַּזְּרוּ סְבִיבָהּ. הַלְּבָבוֹת יִפָּתְחוּ וְכָּל אֶחָד יִקְלֹט עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הָאָב יִסְתַּכֵּל לְמֵרָחוֹק לְהִזָּכֵר לְמִי הִבְטִיחַ אֵיזוֹ טוֹבָה, אֵיזוֹ עֶזְרָה, שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא עַד גְּבוּל יְכָלְתּוֹ וּלְמַעְלָה מִזֶּה, הָאֵם תֶּהֱגֶה בְסִפְרֵי שִׁירָה קְלַסִּית אוֹ מוֹדֶרְנִית כְּדֵי לְהַאֲצִיל מֵרוּחָם וְזִיוָם עַל בַּעֲלָהּ וִילָדֶיהָ, הַבַּת הַקְּטַנָּה תִתְמַסֵּר לִקְרִיאָה וּכְתִיבָה, לִפְסַנְתֵּר וּלְסִדּוּר הַמִּשְׂחָק עַל בָּמַת “הַתֵּיאַטְרוֹן הַבַּיְתִי”, וְהַיֶּלֶד הִנֵּהוּ חָשׁ כְּבָר עֲתִידוֹת וְחוֹלֵם עַל עוֹלָם חָדָשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִמְהֵרָה בְיָמָיו וּבִימֵי הוֹרָיו הַטּוֹבִים וְהָאֲהוּבִים.

“יַחַס מִשְׁפַּחְתִּי כַזֶּה שֶׁשׂוֹרֵר בְּבֵית הֶרְצְל חֶסֶד אֱלֹהִים הוּא” – אָמְרוּ בְבּוּדַפֶּשְׁט. כְּשֶׁהָאָב נָסַע לְרַגְלֵי עֲסָקָיו, אֲפִילּוּ לִזְמָן קָצָר, הִרְגִּילָה הָאֵם אֶת הַיְלָדִים שֶׁיִּכְתְּבוּ לוֹ תְּכוּפוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה תָמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וְהוּא יַרְגִּישׁ גַּם בְּמֶרְחַקִּים כַּמָּה הוּא סָגוּר בְּלֵב מִשְׁפַּחְתּוֹ. וּמַפְלִיא הַדָּבָר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁמְרוּ כְעַל מַטְמוֹן יָקָר עַל הַפִּתְקָאוֹת הַקְּטַנּוֹת, הָאֵם עַל הַטְּיוּטָה, הָאָב עַל “הָאִגֶּרֶת”, וְהִנָּן צְרוּרוֹת הַיּוֹם בָּאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי הַמֶּרְכָּזִי בִּירוּשָׁלַיִם. הַיֶּלֶד תִּיבָדָר, תֵּיאוֹדוֹר, דוֹרִי, טֶרֶם הִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל חוֹבַת בֵּית-סֵפֶר, רַק בַּבַּיִת לוֹמֵד הוּא לִכְתֹּב, וְאֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ שֶׁאִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ אָחֲזוּ בְיָדוֹ הָרַכָּה וְנִהֲגוּהָ בֵּין הַשּׁוּרוֹת שֶׁל פִּסַּת הַנְּיָר שֶׁלֻּקְּחָה מִמַּחְבֶּרֶת, וְלִפְעָמִים גַּם נִפְסַק הַמִּכְתָּב בְּאֶמְצַע וּכְתָב יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְחַלֵּף עִם כְּתָב-הַיָּד שֶׁל הַמְּנַהֶגֶת.

וְכָךְ הוּא כּוֹתֵב בְּהוּנְגָרִית בְּקִצּוּר נִמְרָץ: “אַבָּא הֶחָבִיב, הַמָּתוֹק שֶׁלִּי, בְּשִׂמְחָה אֲנִי מְמַלֵּא אֶת רְצוֹנָהּ שֶׁל אִמָּא הַחֲבִיבָה, שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹת אֲחָדוֹת. אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב. דוֹרִי”.

אוּלָם יֵשׁ לוֹ לְבֶן-הֶחָמֵשׁ לְהַגִּיד גַּם יוֹתֵר: “אַבָּא הָאָהוּב שֶׁלִּי, מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹדַע לִי מֵאִמָּא הַחֲבִיבָה, שֶׁאַתָּה חוֹזֵר הַבַּיְתָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּשִׂמְחָתִי מָה אֶעֱשֶׂה. אֲנִי הוֹגֶה רַק בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת, שֶׁנִּמְצָא זֶה אֶת זֶה בִבְרִיאוּת. מְכַבֶּדְךָ וּמְנַשֶּׁקְךָ בִּנְךָ הַטּוֹב, דוֹרִי”.

וּפַעַם בּוֹלֵט אֲפִילּוּ “סִגְנוֹן סִפְרוּתִי”, כִּבְיָכוֹל: “אַבָּא הָאָהוּב שֶׁלִּי, הֱיוֹת וַאֲנִי מִתְנַהֵג בַּטּוֹב, לוֹמֵד הֵיטֵב, וְאוֹהֵב אוֹתְךָ, אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ שֶׁתָּבוֹא הַבַּיְתָה, לְמַעַן יְחַבֶּקְךָ בִּנְךָ הֶחָבִיב תִּיבָדָר הֶרְצְל”.

פַּאוּלִינֶה הִיא כְּבָר כִּמְעַט בַּת שֶּׁבַע, וְהִיא חוֹתֶמֶת כִּגְדוֹלָה: “בִּתְּךָ הַטּוֹבָה וְהָאוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּרֹךְ וּמְאֹד”. פַּעַם הִיא כוֹתֶבֶת: “אַבָּא שֶׁלִּי הָאָהוּב בְּאַהֲבָה חַמָּה, עִסְקִי הֶחָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר הוּא לִכְתֹב לְךָ, אֲבָל רַק זֹאת אוּכַל לִכְתּוֹב לְךָ שֶׁאֲנִי בְרִיאָה וְכִי רַק עָלֶיךָ חוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בִּתְּךָ אוֹהַבְתְּךָ פַּאוּלִינֶה. גַּם אֲבַקֶּשְׁךָ אָבִי הַיָּקָר, שֶׁתָּבִיא בְּאַהֲבָתְךָ סֵפֶר יָפֶה לְבִתְּךָ הַטּוֹבָה פַּאוּלִינֶה הֶרְצְל”.

טוֹב, טוֹבָה, אַהֲבָה חַמָּה, רֹךְ, רַכּוּת, כִּבּוּד אָב וָאֵם, נֶאֱמָנוּת, מְסִירוּת, נְכוֹנוּת לְעֶזְרָה, הִתְנַהֲגוּת יָפָה, סֵפֶר יָפֶה – אֵלֶּה הָיוּ הַיְסוֹדוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נִבְנְתָה וְגָדְלָה מִשְׁפַּחַת הֶרְצְל. יְסוֹדוֹת וְתָאֳרִים אֵלֶּה חָזְרוּ וְנִשְׁנוּ בְכָל חֲלִיפוֹת הַמִּכְתָּבִים גַּם לְהַבָּא, וְגַם בִּימֵי הַזִּקְנָה, שֶׁלֹּא בִיְּשָׁה אֶת יְמֵי הַיַּלְדוּת.

 

יַעֲקֹב הֶרְצְל, אֲבִי הַנָּבִיא    🔗

מִצְחוֹ מַבִּיעַ מֶרֶץ בַּל-יִכָּנַע, עֵינָיו מְפִיקוֹת רְגָשׁוֹת טְהוֹרִים, עַל פָּנָיו שׁוֹרָה אֵיזוֹ חֲגִיגִיוּת הַנְּסוּכָה גַּם עַל כָּל קוֹמָתוֹ וקִימָתוֹ. סוֹחֵר, סוֹכֵן וּבַנְקָאִי שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה בְכָל עַנְפֵי עֲסָקָיו. מִסְחָרוֹ בְעֵצִים הִכְנִיסוֹ לְהִתְיַחֵד עִם סוֹדוֹת הַיְּעָרוֹת, לֶאֱהֹב אֶת הַטֶּבַע וּלְסַפֵּר עַל רָזֵי אִילָנוֹת גַּם בַּבָּיִת. כְּשֶׁשָּׁב מִנְּסִיעוֹתָיו הֵבִיא אִתּוֹ הַבַּיְתָּה אֶת אֲוִירוֹ וְרֵיחוֹ שֶׁל הַיָּעַר. וְכָךְ הִשְׁפִּיעוּ יַעֲרוֹת הוּנְגָרִיָּה דֶרֶךְ אָבִיו עַל דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הֶרְצְל, כְּמוֹ יַעֲרוֹת רוּסִיָּה עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בְּיַאלִיק. בָּזֶה מִסְתַּבֶּרֶת הַתְּמוּנָה, שֶׁהֶרְצְל מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ תְּכוּפוֹת, כִּי רָאָה אֶת אָבִיו כְּאִילָן. אַחֲרֵי הוֹפָעַת סִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”, הוּא כוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ: "אַבָּא הַטּוֹב שֶׁלִּי בָא וּמְסַפֵּר, שֶׁהַחוֹבֶרֶת כְּבָר נִמְצֵאת בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל בְּרַיְטֶנְשְׁטַיְן… עַכְשָׁיו אָבִי הַטּוֹב מִשְׁעָנִי הַיָּחִיד. כָּל אֵלֶּה, שֶׁהִתְיַעַצְתִּי אִתָּם עַל הָרַעֲיוֹן, נֶעֱלָמִים בִּזְהִירוּת, אוֹרְבִים וּמְחַכִּים. לִימִינִי אֲנִי מַרְגִּישׁ רַק אֶת הַזָּקֵן הַיָּקָר שֶׁלִּי. הוּא עוֹמֵד מוּצָק כְּאִילָן… וּבְיוֹם מוֹתוֹ 9 בְּיוּנִי, 1902, שֶׁנּוֹדַע לוֹ בִהְיוֹתוֹ בְלוֹנְדוֹן: “כְּאִילָן עָמַד לְיָדִי, עַכְשָׁיו נִגְדַּע הָאִילָן!” – (תְּמוּנָה זוֹ מוֹפִיעָה גַם בָּרוֹמָן “אַלְטְנַיְלַנְד” כְּתֹאַר שִׂיא הַהִתְפַּתְּחוּת: “פְרִידְרִיךְ לֶוֶנְבֶּרְג נַעֲשָׂה לְאִילָן-אָדָם”).

יַעֲקֹב הֶרְצְל, שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת 1831 בַּעֲיָרָה הַהוּנְגָרִית זִימוֹן, קִיֵּם גַּם הוּא מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם עַל כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. הוּא נָסַע תְּכוּפוֹת מִבּוּדַפֶּשְׂט לְבַקֵּר אֶת הוֹרָיו וְאֶת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, אוֹתָם הָאָבוֹת הַגֵּאִים-הַגָּרְמִיִּים, זְקוּפֵי הַקּוֹמָה וְיִשְׁרֵי הַמַּבָּט, שֶׁתָּבְעוּ פַעַם אֶת זְכוּתָם בְּלִי חָת מִן הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר וְהִצְלִיחוּ. (כַּךְ יִתְבַּע הַנִּין אֶת עֶלְבּוֹן עַמּוֹ בְחַצְרוֹת מְלָכִים.) בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת נָדַב יַעֲקֹב סְכוּמִים הֲגוּנִים לַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּזִימוֹן, פַּעַם לַהֲקָמַת בֵּית-כְּנֶסֶת אַשְׁכְּנָזִי וּפַעַם רִמּוֹנֵי כֶסֶף לְסֵפֶר תּוֹרָה לְזִכְרָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה שֶׁמֵּתָה צְעִירָה לְיָמִים. מַעֲשֵׂה אֲבוֹת סִמָּן לְבָנִים. (כָּךְ יְטַפֵּחַ בְּנוֹ תֶּיאוֹדוֹר אֶת זֵכֶר אֲחוֹתוֹ פַּאוּלִינֶה שֶׁמֵּתָה בְגִיל שְׁמֹנֶה-עֶשְׂרֵה).

אֵין סָפֵק כִּי יַעֲקֹב הֶרְצְל, שֶׁאָבִיו שִׁמְעוֹן¹ הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל הָרַב בִּילִיץ בְּזִימוֹן, רָאָה וְדִבֵּר אֶת הָרַב יְהוּדָה חַי אַלְקַלַעִי, “בַּעַל-הַשֵּׁם” שֶׁל הָעִיר וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ עַל דִּיּוּנָיו, נְסִיעוֹתָיו וְתָכְנִיּוֹתָיו לִגְאֻלַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל פְּגִישׁוֹתָיו עִם מְדִינָאִים, רָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת וּגְדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, וְעַל הַצָּעוֹתָיו לְיִסּוּד מוֹסָדוֹת שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת בִּנְיַן הָאָרֶץ לְפֹעַל (הִסְתַּדְּרוּת לְאֻמִּית, לִשְׁכַּת עֲבוֹדָה מְדִינִית, קֶרֶן קַיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, גְּאֻלַּת הָאֲדָמָה, מוֹסָד פִינַנְסִי, שְׁאֵלַת תַּרְבּוּת, הַחְיָאַת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית, הַגָּנָה, מַעְשַׂר אָדָם וכו') וְנַפְשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל קִבְּלָה כַאן אֶת הַהַכְשָׁרָה לִקְלֹט אֶת כָּל אוֹתָם הָרַעֲיוֹנוֹת הַנִּשְׂגָּבִים שֶׁעָתִיד הוּא לַעֲזֹר בְּהַגְשָׁמָתָם כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה וּבְנוֹ תֶּיאוֹדוֹר יִהְיֶה לִמְבַשֵּׂר הַגְּאֻלָּה. פַּעַם בְּפַעַם לֶקַח יַעֲקֹב הֶרְצְל גַּם אֶת הַיֶּלֶד תֶּיאוֹדוֹר לְזִימוֹן לְבִקּוּר אֵצֶל סַבָּא וְסַבְתָּא. וְאוּלַי שָׁמַע גַּם הוּא אֶת דִּבְרֵי שִׁיבַת צִיּוֹן מִפִּי יְהוּדָה חַי אַלְקַלַעִי עַצְמוֹ!

“אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן לְכָל בַּיִת יוֹסֵף לְדַבֵּר בְּעִנְיְנֵי גְאֻלָּה וְהָעוֹלָם הָיוּ מַתְמִיהִין עַל דְּבָרַי, כִּי לֹא נִסּוּ בָּאֵלֶּה וַיְּהִי כָל הָעָם נָדוֹן פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים” – כָּתַב אַלְקַלַעִי, שֶׁפְּעֻלָּתוֹ הִכְשִׁירָה בְּכָל זֹאת אֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי עִירוֹ לְהַבָּא, וְהֵם הָיוּ מִן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקְּרִיאָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל מָצְאָה הֵד בְּלִבָּם. “כָּל יְהוּדֵי זֶמְלִין (זִימוֹן) נְכוֹנִים לְהַגֵּר עִם כָּל מִשְׁפַּחְתָּם וּרְכוּשָׁם תֵּכֶף וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר תִּוָּצֵר הַחֶבְרֶה הַיְּהוּדִית” – כָּתַב סוֹחֵר יְהוּדִי לְהֶרְצְל, וְהֶרְצְל הִזְכִּיר זֹאת בְּיוֹמָנוֹ וְאַף חָזַר עַל הַדְּבָרִים לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל בְּקַרְלְסְרוּהֶה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי, אֵת הַצֹּרֶךְ בִּיסּוּד מְדִינָה יְהוּדִית.

וְאוּלַי מָסַר גַּם הַפַּעַם הָ“אִילָן” אֶת אֲשֶׁר יָנַק דֶּרֶךְ שָׁרָשָׁיו לַחֹטֶר שֶׁעָתִיד הָיָה לְהַפְרִיחַ אֶת הַגֶּזַע הַהוֹלֵךְ וְנוֹבֵל.

יַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה הַמְעוֹדֵד הַגָּדוֹל שֶׁל בְּנוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, עָמַד לְצִדּוֹ בְּכָל מִפְעָלוֹ, לֹא רַק בְּסִיּוּעַ חָמְרִי אֶלָּא גַּם בְּעֶזְרָה רוּחָנִית וְהֶעֱנִיק לוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בְּכָל דַּרְכֵי יִסּוּרָיו הַמְּשִׁיחִיִּים. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֶאֱמִין בַּיֵּעוּד הַהִסְטוֹרִי, בַּשְּׁלִיחוּת וּבְהַגְשָׁמַת הָרַעֲיוֹן, שֶׁלָּהֶם הִקְדִּישׁ בְּנוֹ אֶת כָּל לְבָבוֹ, כָּל נַפְשׁוֹ וּכָל מְאֹדוֹ. וְכַאֲשֶׁר אָפְפוּ “חֶבְלֵי הַזְּמָן” אֵת חַיֵּי הַבֵּן וְכִשְׁלוֹנוֹתָיו וּמַכְשִׁילָיו שָׁבְרוּ אֶת רוּחוֹ, בָּא הָאָב וְחִזֵּק אֶת יָדוֹ וְנָפַח בְּנַפְשׁוֹ אֹמֶץ חָדָשׁ וּגְבוּרָה חֲדָשָׁה. כָּךְ אֵרָע גַּם בִּימֵי מַאֲמַצָּיו הַכַּבִּירִים שֶׁל הֶרְצְל לְיַסֵּד אֶת “הַבַּנְק הַיִּשּׁוּבִי”. הֶרְצְל כְּבָר נָטָה לְקַבֵּל אֶת דַּעְתָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁיָּעֲצוּ, כְּרָגִיל, לִדְחוֹת אֶת הַדָּבָר, וְאוּלָם בַּעַבֹר יָמִים אֲחָדִים רָשַׁם בְּיוֹמָנוֹ: “בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר כְּבָר נֶחֱלַשְׁתִּי לְרֶגַע וְרָצִיתִי לְהַסְכִּים לְדִחוּי, אַךְ אָבִי הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַדִּחוּי וְהִזְכִּירַנִי, שֶׁבִּימֵי הוֹצָאַת ‘מְדִינַת הַיְּהוּדִים’, שֶׁגַּם אָז מָצָאתִי בוֹ אֶת הַסַּעַד בַּרֶגַע הַמַּכְרִיעַ, יְעָצַנִּי לְהִמָּנַע מִכָּל דְּחִיָּה וּוִתּוּר. עַל-יְדֵי דְבָרָיו נַעֲשֵׂיתִי גַּם הַפַּעַם חָזָק וּמוּצָק”.

יַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה “לֵב-טוֹב”, בַּעַל אוֹתָהּ הַמַּעֲלָה הַכּוֹלֶלֶת לְפִי חֲכָמֵינוּ אֶת כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת: עַיִן טוֹבָה, חָבֵר טוֹב, שָׁכֵן טוֹב, וְרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. הוּא רָאָה אֶת הַנּוֹלָד גַּם בִּבְנוֹ וְהָיָה לוֹ לְחָבֵר טוֹב כָּל יְמֵי חַיָּיו.

הֶרְצְל מַזְכִּיר בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו אֶל צִיר הַפַּרְלַמֶּנְט הַהוּנְגָרִי אֶרְנֶי מֶזֶאִי² שֶׁאָבִיו הָיָה חָבֵר בְּלִשְׁכַּת הַבּוֹנִים הַחָפְשִׁים בְּבוּדַפֶּשְׁט. חַבְרֵי הַלְּשָׁכוֹת הָיוּ חֲשׁוּבֵי הָעִיר “שֶׁשְּׁמָם הַטּוֹב הָלַךְ לִפְנֵיהֶם” וְיַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה אָח יָשָׁר וְנֶאֱמָן, שֶׁשֵּׁרֵת בֶּאֱמוּנָה אֶת “הָאֳמָנוּת הַיָּפָה”, קִיֵּם בְּכָל מְאֹדוֹ אֶת הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה בְיוֹתֵר בְּעֵינֵי הַבּוֹנֶה הֶחָפְשִׁי: מִצְוַת הַלֵּב, הַצְּדָקָה. כְּאִישׁ חֶמְלָה וְחֶסֶד עָזַר לְכָל מִי שֶׁפָּנָה אֵלָיו וַאֲפִילּוּ לְמַעְלָה מִגְּבוּל יְכָלְתּוֹ. שְׁאִיפָתוֹ הָיְתָה: הַמּוּסָר הַנַּעֲלֶה; הִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הַנִּשְׁמָעִים לִשְׁנֵי פָנִים וְהָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם אֱלֹהָיו. דִּבּוּרָיו וּמַעֲשָׂיו הָיוּ נְקִיִּים וּשְׁקוּלִים, “חָכְמָה, כֹּחַ וְתִפְאֶרֶת” הָיוּ עַמּוּדֵי עוֹלָמוֹ, יָדַע הַסְתֵּר דָּבָר, מְסִירוּת וּמִשְׁמַעַת לְמַעַן מַטָּרָה עֶלְיוֹנָה. וְאֶת כָּל זֶה מָסַר יַעֲקֹב הֶרְצְל כְּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת לִבְנוֹ, שֶׁיָּדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְגוּלוֹת אֵלּוּ בְּדַרְכֵי יִעוּדוֹ. וְאִם מַפְתִּיעַ הַדָּבָר, שֶׁהֶרְצְל הַיֶּלֶד כָּתַב בִּהְיוֹתוֹ בֶן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה, בְּחִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִּים, עַל תַּפְקִידֵי הָאֱמוּנָה וְהַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן, בְּוַדַּאי שֶׁחָבוּי פֹּה גַרְעִין מִמַּה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי אָבִיו עַל “אֱמוּנַת הַבּוֹנִים הַמְעוֹדֶדֶת לָקַחַת חֵלֶק בַּיֵּעוּדִים וְהַבְטָחוֹת הַכְּלוּלִים בַּתּנ”ךְ, שֶׁבּוֹ נִקְבְּעוּ חֻקֵּי אֱלֹהִים וְתָכְנִיּוֹת הַמּוּסָר". הֶרְצְל הַיֶּלֶד בְּוַדַּאי שָׁמַע לֹא פַּעַם מִפִּי אִמּוֹ: “אַבָּא הָעֶרֶב בַּלִּשְׁכָּה”, וְדִמְיוֹנוֹ הָעֵר שֶׁל הַיֶּלֶד הַמְפֻתָּח נִמְשַׁךְ אֶל הַנַּעֲשָׂה מֵאֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת הַמְסֻגָּרוֹת: “מַה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָהֶם?” וְהָאָב, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְפִי טִבְעוֹ לְהַסְבִּיר וּלְבָאֵר, גִּלָּה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים.

וַהֲרֵי יַעֲקֹב הֶרְצְל הִכְנִיס אֶת בְּנוֹ, בֶּן הַשְּׁמֹנֶה, כְּ“חָבֵר קָטֹן” לַ“חֶבְרָה קַדִּישָׁא” מְקוֹם שָׁם נִתְקַבֵּל בְּטֶקֶס חֲגִיגִי. בְּאוּלָם מְקֻשָּׁט פָּרוֹכוֹת עַתִּיקוֹת שֶׁל אֲרוֹנוֹת הַקֹּדֶשׁ. לִפְנֵי נֵרוֹת דּוֹלְקִים בִּמְנוֹרוֹת הֲדוּרוֹת יָשְׁבוּ זִקְנֵי הָעֵדָה לְאֹרֶךְ שֻׁלְחָן גָּדוֹל מָלֵא כְלֵי-קֹדֶשׁ, רִמּוֹנִים, טַסִּים וְכֹתְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, וְקָרְאוּ לוֹ בִּשְׁמוֹ וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ יָד וְעָנוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: “אָחִינוּ אַתָּה!” וּשְׁמוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַיֶּלֶד נִרְשַׁם בְּעִבְרִית וּבְהוּנְגָרִית – בִּנְיָמִין זְאֵב – תִּיבָדָר – בְּפִנְקָסָהּ שֶׁל הַ“חֶבְרָה קַדִּישָׁא” לְאַחַר הַשְּׁבוּעָה הַחֲגִיגִית שֶׁל נֶאֱמָנוּת-עוֹלָם.³ יַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה אוֹהֵב וּמַעֲרִיךְ חֲגִיגִיּוּת כָּזוֹ וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס מִמֶּנָּה כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּלֵב בְּנוֹ הָרַךְ הַנָּתוּן לְהַשְׁפָּעוֹת. וְאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר, שֶׁדְּבָרִים כָּאֵלֶּה אֵינָם מַשְׁאִירִים רֹשֶׁם מַתְמִיד בַּנֶּפֶשׁ, יִפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר “אַלְטְנַיְלַנְד” שֶׁל הֶרְצְל וְיִקְרָא בוֹ אֶת צַוָּאָתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַחֶבְרָה הַחֲדָשָׁה: “סִסְמַתְכֶם תְּהֵא: בֶּן-אָדָם, אָחִינוּ אַתָּה!”

כְּמוֹ כֵן לֹא הֶחֱמִיץ הָאָב לִמְסֹר לִבְנוֹ אֶת תּוֹרוֹת הַבְּנִיָּה הֶחָפְשִׁית וּסְמָלֶיהָ, שֶׁגַּם מֵהֶם נִתְרַשֵּׁם הַנַּעַר הָרָגִישׁ, וְעַל לוּחַ לִבּוֹ נֶחֶרְתוּ זִכְרוֹנוֹת וְדִמּוּיִּים שֶׁפָּעֲמוּ בְנַפְשׁוֹ וּבִצְבְּצוּ וְעָלוּ וְהֶעֱלוּ הֵד בֶּעָתִיד. כָּךְ שָׁמַע הַיֶּלֶד הֶרְצְל עַל שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה בוֹנִים וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת הַמְסַמְּלִים אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת: חָכְמָה, בִּינָה, מַצְפּוּן, גְּבוּרָה, מַדָּע, יִרְאַת-חֵטְא, אַהֲבָה. וְאוּלַי מִכַּאן נִשְׁאַר אֶצְלוֹ סָפוּן בְּמַחֲבוֹאִים הַסֶּמֶל שֶׁלָּבַשׁ צוּרָה בְדֶגֶל צִיּוֹן עִם שִׁבְעָה כוֹכָבִים, וּבָרַעֲיוֹן שֶׁל יוֹם-עֲבוֹדָה שֶׁל שֶׁבַע שָׁעוֹת – דָּבָר מַפְלִיא בַּזְּמָן הַהוּא. וְאִם הָאָב, בַּעַל הָרֶגֶשׁ סִפֵּר לוֹ עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, עַל עַמּוּד הָאֵשׁ שֶׁהֵאִיר לַגְּאוּלִים אֶת הַדֶּרֶךְ, וְעַל עַמּוּד הֶעָנָן שֶׁהֶחֱשִׁיךְ לִפְנֵי רוֹדְפֵיהֶם, עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמְחוֹקֵק הָאֱלֹהִי, עַל מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בּוֹנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הֲרֵי אֵין פֶּלֶא בַדָּבָר שֶׁהַיֶּלֶד הִתְלוֹנֵן אַחַר כַּךְ לְפָנָיו עַל מוֹרֵהוּ בְבֵית-הַסֵּפֶר שֶׁדִּבֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל מֹשֶׁה הַגּוֹאֵל בְּמִלִּים קָרוֹת וּבְלִי כָל רֶגֶשׁ! וְעַד כְּדֵי כַּךְ נִתְרַשֵּׁם הַיֶּלֶד מִסִּפּוּרֵי אָבִיו שֶׁרָאָה אֲפִילּוּ בַּחֲלוֹם אֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאֶת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְרוֹמֵי שְׁחָקִים! וְאוּלַי סִפֵּר לוֹ אָבִיו גַּם עַל סֶמֶל הַסֻּלָּם שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, (חֲלוֹם יַעֲקֹב שֶׁנִּתְחַבֵּב עָלָיו כָּל כַּךְ, שֶׁחַבְרֵי “קַדִּימָה” נָתְנוּ לוֹ כַּעֲבוֹר שָׁנִים טַבַּעַת שֶׁעָלֶיהָ חֲרוּתָה תְּמוּנָה זוֹ), וְדִבֵּר לְפָנָיו הָאָב בְּוַדַּאי גַּם עַל סֶמֶל “הַמְהַנְדֵס הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַיְּקוּם” וְאוּלַי דְבָרִים אֵלֶּה נָטְעוּ בְלִבּוֹ אֶת הָרַעֲיוֹן לִהְיוֹת מְהַנְדֵס וּלְקַשֵּׁר עוֹלָמוֹת בְּחָכְמָה וּמַדָּע. וְהַיֶּלֶד מָסַר לְאָבִיו “סוֹד תַּחַת סוֹד”, שֶׁאָסוּר הָיָה לְגַלּוֹת אֲפִילּוּ לְאִמּוֹ: הוּא מִתְכּוֹנֵן לִבְנוֹת תְּעָלָה בְמֵיצָר פַּנַמָה, דֻּגְמַת תְּעָלַת סוּאֶץ, שֶׁקְּדָמוּהוּ בָהּ הַצָּרְפָתִים.

יַעֲקֹב הֶרְצְל מָסַר לִבְנוֹ אֶת מְגַמַּת הַבּוֹנִים הַחָפְשִׁים, לְהָבִיא תִּקְוָה וִישׁוּעָה לְכָל הָעַמִּים, בָּרוּחַ הָאוּנִיבֶרְסָלִית שֶׁל הַתַּנַ"ךְ. וּבְכִוּוּן זֶה הִתְפַּתְּחוּ גַם שְׁאִיפוֹתָיו שֶׁל תִּיבָדָר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶרֶךְ יֵעוּדוֹ הַהִסְטוֹרִי. (“וְאוּלַי אָבִיא פְדוּת לָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ!”)

נְשִׂיא לִשְׁכַּת הַבּוֹנִים הַחָפְשִׁים בְּבוּדַפֶּשְׁט הָיָה כְּאֶחָד גַּם נְשִׂיאָה שֶׁל לִשְׁכַּת-הַקְּהִלּוֹת הַנֶּיאוֹלוֹגִיּוֹת, הַיּוּרִיסְטָן מֹשֶׁה מֶזֶאִי, אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ אֶרְנֶי מֶזֶאִי, צִיר הַפַּרְלַמֶּנְט, שֶׁאֵלָיו כָּתַב הֶרְצְל אֶת הַמִּכְתָּב הַנִּזְכָּר לְמַעֲלָה, הַמֵּכִיל אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה הַטְּרָגִיִּים עַל עֲתִידָם שֶׁל יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָה. לְפִי עֵדוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֶזֶאִי הָיָה יַעֲקֹב הֶרְצְל מִן הַמִּתְנַדְּבִים הָרִאשׁוֹנִים לְכָל מִפְעַל-עֶזְרָה לְאַחִים וּלְזָרִים, לִקְרוֹבִים וּרְחוֹקִים כְּאֶחָד.

אֶת עֲדִינוּת נַפְשׁוֹ, טוּב לִבּוֹ וְהַשְׁקָפָתוֹ הַנַּעֲלָה עַל אַהֲבַת הָאֵם, עַל כִּבּוּד הַהוֹרִים וְעַל הַיְּחָסִים הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים בִּכְלָל, מַבְלִיט הַמִּכְתָּב הַבָּא,⁴ שֶׁבּוֹ מָרְגֶּשֶׁת גַּם הַנִּימָה הַחֲגִיגִית שֶׁהָיְתָה אָפְיָנִית לְכָל אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל:

וִינָה, 25. בְּפֶבְּרוּאַר, 1883.

הוּגוֹ הַיָּקָר שֶׁלִּי!

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כוֹתֵב אֲנִי לְךָ הַיּוֹם. אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת נוֹתֶנֶת לִי חֲגִיגַת הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלְּךָ הַמִּתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת. לְפִי הַדֵּעָה הַמְקֻבֶּלֶת, כְּשֶׁפּוֹסְעִים לְתוֹךְ תְּקוּפָה זוֹ, מַפְסִיקִים הַנְּעָרִים אֶת מִשְׂחֲקֵי הַיַּלְדוּת וּפוֹנִים לִשְׁאִיפוֹת רְצִינִיּוֹת הַמּוֹבִילוֹת אוֹתָם אֶל תְּעוּדָתָם הָעֲתִידָה.

גַּם אִם אֵינֶנִּי נוֹטֶה, הוּגוֹ הֶחָבִיב, לַחֲשׁוֹב אוֹ לְצַפּוֹת, שֶׁמִּיּוֹם הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלְּךָ וְאֵילֵךְ תֵּהָפֵךְ בִּין-רֶגַע לִיצוּר אַחֵר, לְאָדָם חָדָשׁ, לִי הַזְּכוּת וְהַחוֹבָה – הֱיוֹת וְאָבִיךָ אוֹהַבְךָ וְיוֹעֶצְךָ נֶעֱדָר – לְהַזְהִירְךָ, שֶׁבְּאִמְּךָ הַטּוֹבָה וְהַיְּקָרָה, עַד מֵאָה שָׁנָה, נְתוּנָה לְךָ הַמַּדְרִיכָה הַנְּכוֹנָה, הָרוֹצֶה אַךְ וְרַק בְּטוֹבָתְךָ וּבְאָשְׁרְךָ, וְעָלֶיךָ לִרְאוֹת

הוֹרָיו שֶׁל הֶרְצְל יַחַד עִם פָּאוּלִינֶה וְתֵיאוֹדוֹר

בֵּית הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל, עַל-יַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּרְחוֹב הַטַּבַּק בְּבוּדַפֶּסְט

אִמּוֹ שֶׁל הֶרְצְל בִּהְיוֹתָהּ אִשָּׁה צְעִירָה

אִמּוֹ שֶׁל הֶרְצְל

פָּאוּלִינֶה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הֶרְצְל

בַּעֲצָתָהּ אֶת עֲצַת שְׁנֵי הוֹרֶיךָ יַחַד. וְהַכָּבוֹד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁתְּכַבֵּד בּוֹ אֶת זִכְרוֹנוֹ שֶׁל אָבִיךָ הַשּׁוֹכֵן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הוּא אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל אִמְּךָ הַטּוֹבָה, בְּמִשְׁמַעַת בֵּן אוֹהֵב וּמְלַטֵּף, וְתִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ בְּלִי תְּלוּנוֹת. כֵּן, בְּלִי הִתְנַגְּדוּת, בְּצַיְתָנוּת גְּמוּרָה, כִּי זָכֹר תִּזְכֹּר עַתָּה וְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ: אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר יוֹתֵר נִשְׂגָּב, יוֹתֵר מְשֻׁכְלָל, מֵאַהֲבַת אֵם לְיַלְדָּהּ!

הֱיֵה אֵיפֹא בֵּן טוֹב, אוֹהֵב וּמְצַיֵּת לְאִמְּךָ הַיְּקָרָה, תֵּן בָּהּ אֵמוּן מָלֵא בַּאֲשֶׁר הִיא מְכִינָה אוֹתְךָ לְדַרְכֵי הַחַיִּים. וּבֶעָתִיד לֹא תוּכַל לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהַבִּיעַ תּוֹדָה לְהוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה.

כְּמַתְּנַת בַּר-מִצְוָה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ דֶרֶךְ הַדֹּאַר שְׁעוֹן-כֶּסֶף “רֶמֶנְטוֹאַר”. לִמְתֹּחַ צָרִיךְ מִלְּמַעֲלָה, בְּסִבּוּב הַכַּפְתּוֹר, בְּלִי מַפְתֵּחַ. אֶת הַמְּחוֹגִים יֵשׁ לְכַוֵּן עַל-יְדֵי לְחִיצָה עַל הָרֹאשׁ הַקָּטָן מִשְּׂמֹאל לַכַּפְתּוֹר.

מַדּוּעַ שׁוֹלֵחַ אֲנִי לְךָ כְּמַתְּנַת בַּר-מִצְוָה שָׁעוֹן דַּוְקָא וְלֹא דָבָר אַחֵר? יֵשׁ כַּוָּנָה בְּכָךְ. חָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּתְרַגֵּל וְתִלְמַד עַל-יָדוֹ לְהַחֲשִׁיב אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל הַזְּמָן. כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן, יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁהַשָּׁעוֹן מַרְאֶה אֶת הַזְּמָן וְהַזְּמָן עֶרְכּוֹ זָהָב. מִי שֶׁמְּנַצֵּל בִּתְבוּנָה אֵת הַזְּמָן, קוֹנֶה זָהָב, אִם לֹא מִיָּד, אָז לְהַבָּא, בְּהַרְחָבַת הַיְּדִיעוֹת וּבְקִנְיָן הַשְׂכָּלָה וּמַדָּעִים. לְעֻמַּת זֶה מִי שֶׁמְּבַזְבֵּז זְמָן מִבְּלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כָּרָאוּי, מְבַזְבֵּז זָהָב.

עַל-כֵּן, הוּגוֹ הֶחָבִיב שֶׁלִּי, שִׂים לֵב מְאֹד מְאֹד לְכָל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְךָ, וְאִם תִּשְׁמַע לַעֲצָתִי בְּכָל נַפְשְׁךָ, יֶאֱהַבְךָ תָּמִיד וְיַעֲמֹד לִימִינְךָ

דּוֹדְךָ הַנֶּאֱמָן

יַעֲקֹב

דַּיְקָנוּת זוֹ שֶׁל הֶרְצְל הָאָב בְּהוֹרָאוֹת אֵיךְ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹן, הָאֵין הִיא מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת דַּיְקָנוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַבֵּן הַמִּתְגַּלָּה בְמִכְתָּבוֹ אֶל אַרְתּוּר שְׁנִיטְצְלֶר, שֶׁבּוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ הוֹרָאוֹת אֵיךְ לְכוֹנֵן אֶת הַמַּפְתֵּחַ לִפְתִיחַת הָאָרוֹן שֶׁסָּגַר בּוֹ אֶת קִטְעֵי כִּתְבֵי-הַיָּד שֶׁל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”?

אוּלָם יַעֲקֹב הֶרְצְל לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמִכְתָּב רַב תֹּכֶן זֶה שֶׁשָּׁלַח יָשָׁר אֶל “חֲתַן הֶחָג”, אֶלָּא שָׁלַח גַּם לַאֲחוֹתוֹ, אֵם הַבַּר-מִצְוָה, מִכְתַּב-בְּרָכָה, שֶׁאֵלָיו צֹרְפוּ מִכְתָּבִים חַמִּים מֵאִשְׁתּוֹ זַ’נֶיטָה וּבְנוֹ תֶּיאוֹדוֹר. יַעֲקֹב הֶרְצְל שׁוֹפֵךְ בְּמִכְתָּב זֶה אֶת כָּל הָרֹךְ וְהַלְּבָבִיּוֹת אֲשֶׁר בּוֹ, כְּדֵי שֶׁאֲחוֹתוֹ הָאַלְמָנָה תַרְגִּישׁ, שֶׁכֻּלָּם יַחַד עוֹמְדִים לִימִינָה. וְגַם בְּמִכְתָּב זֶה בּוֹלֵט הָאֹפִי הַחֲגִיגִי שֶׁבְּאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל⁵: אֲחוֹתִי הַטּוֹבָה!

אַחֲרֵי שֶׁהַחֲבִיבִים שֶׁלִּי הִבִּיעוּ כְּבָר אֶת אִחוּלֵיהֶם בְּמִכְתָּבִים מְיֻחָדִים לְרַגְלֵי חֲגִיגַת הַבַּר-מִצְוָה שֶׁל הוּגוֹ הַיָּקָר, רוֹצֶה אֲנִי לְהַגִּיד לָךְ בְּקִצּוּר-דְּבָרִים, אַךְ בִּלְבָבִיּוּת יְתֵרָה, שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּכָל נַפְשִׁי בְּחַג-שִׂמְחָתְךָ זֶה וַאֲנִי תְּפִלָּה לֵאלֹהִים הַטּוֹב, שֶׁיִּשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה לַבַּר-מִצְוָה הַצָּעִיר.

יִשְׁמְרוֹ לָךְ הָאֱלֹהִים כְּבֵן כֹּה מֻצְלָח וְכֹה אוֹהֵב, יִהְיֶה פְאֵר לְמִשְׁפַּחְתֵּךְ וּמִשְׁעָן אֲמִתִּי לְבֵיתֵךְ, אָמֵן וְאָמֵן.

קְחִי נָא מֵרָחוֹק אֶת אִחוּלֵינוּ הַטּוֹבִים לִבְנֵךְ, שֶׁיִּפְרַח פְּרִיחַת הַגּוּף וּפְרִיחַת הַנֶּפֶשׁ.

אֲנִי דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם בְּכָל לֵבָב וּמְנַשֶּׁקְכֶם עַד לְהִתְרָאוֹת בְּשָׂשׂוֹן בַּקַּיִץ הַבָּא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.

הַנֶּאֱמָן לָךְ יַעֲקֹב

חֲגִיגַת בַּר-מִצְוָה הָיְתָה בְּעֵינָיו שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל דָּבָר קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲדִיר רֹשֶׁם בַּל-יִמָּחֶה בְּלֵב בְּנוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעַ חַג הַבַּר-מִצְוָה שֶׁל תֶּיאוֹדוֹר. כָּל הָעִיר הָמְתָה בְּיוֹם-הַשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ נִקְרָא תֶּיאוֹדוֹר הֶחָבִיב עַל הַבְּרִיּוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל לַתּוֹרָה: “יַעֲמֹד הַבָּחוּר הַבַּר-מִצְוָה בִּנְיָמִין-זְאֵב בֶּן רַבִּי יַעֲקֹב מַפְטִיר, חֲזַק!” לְמַעֲלָה עַל הַיָּצִיעַ הָלַם בְּחָזְקָה לֵב הָאֵם הַמִּתְכּוֹפֶפֶת לִרְאוֹת אֶת יַלְדָּהּ עוֹלֶה עַל הַבִּימָה תּוֹךְ קְרִיאוֹת הַקָּהָל הַמִּתְפַּעֵל: “חֲזַק! חֲזַק!” וְהַבָּחוּר בִּנְיָמִין-זְאֵב קָרָא בְקוֹלוֹ הֶעָמוֹק וְהַמְצַלְצֵל, בַּנִּגּוּן הָעַתִּיק אֶת בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה וְאֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא. בְּוַדַּאי הֵבִין אֶת הַמִּלִּים: “רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ… מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ”… בַּחוֹר כָּמוֹהוּ לֹא יְמַלְמֵל פְּסוּקִים מִבְּלִי לַהֲבִינָם. וְאַחֲרֵי סִיּוּם תְּפִלַּת הַמּוּסָף, בְּבֵית הוֹרָיו, לִפְנֵי קְהַל-אוֹרְחִים גָּדוֹל, בֵּינֵיהֶם הָרַב הָרָאשִׁי שֶׁבֵּרְכוֹ, הד"ר שְׁמוּאֵל כֹּהְן⁶ נִשְׁבַּע תֶּיאוֹדוֹר אֱמוּנִים תּוֹךְ דְּמָעוֹת לְעַמּוֹ וּלְדָתוֹ, בִּנְאוּם רַב-מָעוּף, שֶׁלֹּא אַחֵר הֲכִינוֹ בִּשְׁבִילוֹ, כָּרָגִיל, אֶלָּא הוּא, הַסּוֹפֵר הַצָּעִיר, כְּתָבוֹ בְּעַצְמוֹ.

מִשֶּׁפָּחַת הֶרְצְל בְּבוּדַפֶּשְׁט וּבְיֶתֶר עָרֵי הוּנְגָרִיָה הָיְתָה עֲנֵפָה וּגְדוֹלָה, וּבֵין צֶאֱצָאֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ הָיוּ לֹא מְעַטִּים, שֶׁזְּקוּקִים הָיוּ לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָאָמִיד, בַּעַל הַיָּד הַרְחָבָה. לְבַת גִּיסוֹ, זֶ’נִּי דִיאַמַנְט, שֶׁנִּתְאַרְשָׂה לְאַחַר “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה” עִם לֵיאוֹפּוֹלְד שְׁוַרְץ בְּבוּדַפֶּשְׁט, שָׁלַח יַעֲקֹב שְׁלשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים, סְכוּם הָגוּן מְאֹד בַּזְּמָן הַהוּא. בִּימֵי כְּלוּלוֹתֶיהָ שֶׁל זֶ’נִּי כּוֹתֵב לָהּ יַעֲקֹב הֶרְצְל:

9 בְּיוּלִי, 1886

זֶ’נִּי הַיְקָרָה!

מִמִּכְתָּבְךָ הֶחָבִיב נוֹדַע לָנוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, כִּי יוֹם חֲתֻנָּתֵךְ נִקְבַּע לַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בְּאוֹגוּסְט שָׁנָה זוֹ.

אֲנִי, וּכְמוֹ כֵן זַ’נֶיטָה הַיְּקָרָה שֶׁלִּי וְגַם תֶּיאוֹדוֹר שֶׁלִּי, שְׂמֵחִים מְאֹד, שֶׁמִּתְקָרֶבֶת אַתְּ אֶל הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר לָהּ חִכִּית בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה. יִתֵּן הָאֱלֹהִים שֶׁתִּהְיִי מְאֻשֶּׁרֶת בַּהֹוֶה וּבֶעָתִיד.

יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי חֲתֻנָּתֵךְ אֶשְׁלַח לָךְ עַל פִּי כְתָבְתֵּךְ אֶת שְׁלשׁ-מֵאוֹת הַזְּהוּבִים, שֶׁהִבְטַחְתִּי לָךְ. יְכוֹלָה אַתְּ לָקַחַת זֹאת בְּחֶשְׁבּוֹן.

בֵּינְתַיִם אֲנִי דוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמֵךְ וּבִשְׁלוֹם חֲתָנֵךְ הֶחָבִיב, בְּשֵׁם כֻּלָּנוּ,

דּוֹדֵךְ יַעֲקֹב הֶרְצְל

טוּב לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל וּנְכוֹנוּתוֹ לְעֶזְרָה עָבְרוּ בִירוּשָׁה לִבְנוֹ, מוֹרָשָׁה, שֶׁלֹּא פַעַם הִכְבִּידָה עָלָיו מְאֹד מְאֹד.

בִּשְׁנַת 1901 כּוֹתֵב הֶרְצְל לִקְרוֹבוֹ פּוֹלְדִי, שֶׁפָּנָה אֵלָיו בִּדְרִישׁוֹת מְסֻיָּמוֹת בַּטַּעֲנָה, שֶׁגִּיסוֹ הִכְנִיס בְּשַׁעְתּוֹ אֶת הֶרְצְל לְמַעֲרֶכֶת הַ“נַיֶה פְרֶיֶה פְּרֶסֶּה”:

“נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁגִּיסְךָ הוֹאִיל לְהַצִּיגֵנִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת לְעוֹרֵךְ הַ”פְּרֶסֶּה“. אֲנִי הָיִיתִי אָז צָעִיר כָּל-כַּךְ, שֶׁהָעוֹרֵךְ הִצִּיעַ לִי לְהִתְעַסֵּק בְּמִקְצוֹעַ הַבִּטּוּחַ, אוּלַי אוּכַל לִכְתֹב עַל זֶה דְבַר-מָה… מִלְּבַד הַהַצָּעָה הַזֹּאת, שֶׁדָּחִיתִי אָז, לֹא הִשַּׂגְתִּי כְלוּם עַל-יְדֵי גִּיסְךָ. בְּכָל זֹאת מַכִּיר אֲנִי לוֹ טוֹבָה וְשׁוֹמֵר אֶת זִכְרוֹ בְאַהֲדָה גַם לְגַבֵּי בָנָיו. אוּלָם טוֹבוֹת כָּאֵלּוּ עָשִׂיתִי לִצְעִירִים אֵין מִסְפָּר, גַּם אִם לֹא הָיוּ קְרוֹבִים וַאֲפִילּוּ אִם לֹא הִכַּרְתִּים. מַסֹּרֶת זוֹ נִשְׁאֲרָה לִי מֵאָבִי הַטּוֹב, שֶׁהִכְנִיס, כַּיָּדוּעַ לְךָ, הַרְבֵּה מִקְּרוֹבָיו לְתוֹךְ שִׁטְחֵי-חַיִּים שׁוֹנִים וְתָמַךְ בְּמִּשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּכֶסֶף, בְּעֵצָה, בְּמַעֲשֶׂה… הָעֻבְדָּה, שֶׁקּוֹצְרִים רַק כְּפִיַּת-טוֹבָה, יְדוּעָה לִי מִנִּסָּיוֹן. וְאִם הַנְּסַבּוֹת מוֹנְעוֹת מִמֶּנִּי לַעֲזֹר, אוֹמְרִים, שֶׁאֲנִי אִישׁ בְּלִי לֵב. זֹאת מֻכְרָח אֲנִי לִנְשׂא. אֶת דַּרְכִּי בָּעִתּוֹנוּת סָלַלְתִּי לִי בְעַצְמִי, תּוֹדָה לֵאלֹהִים. חֲמֵשׁ-שֵׁשׁ שָׁנִים לְאַחַר שֶׁגִּיסְךָ הִצִּיגַנִּי, כְּשֶׁכְּבָר יָצָא לִי שֵׁם בְּעוֹלַם הַסִּפְרוּת וְהַבָּמָה, בִּשְׁעַת נְסִיעוֹתַי בִּסְפָרַד, הָזְמַנְתִּי בְּטֵלֶגְרַמָּה עַל-יְדֵי הַ”פְּרֶסֶּה" לִנְסֹעַ לְפָּרִיז בְּתוֹר כַּתָּבוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הָעִתּוֹן. כָּךְ הִגַּעְתִּי לְמִשְׂרָתִי, כָּל הַשְּׁאָר בְּדוּתָא הִיא…"

הַהַצָּעָה לַעֲסֹק בְּמִקְצוֹעַ הַבִּטּוּחַ בָּאָה לְהֶרְצְל, כַּנִּרְאֶה, לְרַגְלֵי זֶה, שֶׁנּוֹדַע בְּמַעֲרֶכֶת הַ“פְּרֶסֶּה” עַל דְּבַר תָּכְנִיתוֹ הַגְּדוֹלָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל אָבִיו בְּעִנְיָן זֶה. יַעֲקֹב הֶרְצְל הִצִּיעַ תָּכְנִית רְחָבָה עַל יִסּוּד “חֶבְרָה לְבִטּוּחַ אַשְׁרָאִי קוֹלוּמְבִּיָה”. הוּא נִמֵּק וּבִסֵּס אֶת רַעֲיוֹנוֹ זֶה – שֶׁהוּא הֲגָהוּ בָּרִאשׁוֹנָה וְשֶׁהוּצָא לְפֹעַל אַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי אֲחֵרִים – בְּסִגְנוֹן סִפְרוּתִי כִּמְעָט:

“בְּאֶלֶף צוּרוֹת אוֹרֶבֶת הַתְּאוּנָה לְמִפְעָלוֹ וְתוֹצְאוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. הָאִישׁ הָעוֹבֵד רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מָפְקָר לְסַכָּנוֹת שֶׁאֵין מִפְּנֵיהֶן מִפְלָט בַּזְּהִירוּת, בַּמְּתִינוּת, בַּהַתְמָדָה וּבַפְּעִילוּת בִּלְבָד. הַבִּטוּחַ הוּא אַחַד הָאֳפָנִים שֶׁל חֲלוּקַת הָעֲבוֹדָה אוֹ חֲלוּקַת הַסִּכּוּן. וְאִם הָרַעֲיוֹן אֵחַר לָבוֹא, הֲרֵי זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָּשׁוּט כָּל-כָּךְ וְקָרוֹב כָּל-כַּךְ אֶל הַדַּעַת. (בְּדוֹמֶה לָזֶה כוֹתֵב גַּם הֶרְצְל בְּקֶשֶׁר עִם הַצִּיּוֹנוּת). וְהִנֵּה יֵשׁ דָּבָר הַזָּקוּק יוֹתֵר לְבִטּוּחַ מִיבוּל הַקָּמָה בַּשָּׂדֶה, מִן הַסְּפִינָה בַיָּם אוֹ מִן הַגַּג עַל הַבַּיִת, דָּבָר זֶה הָאַשְׁרָאִי הוּא, אֶחָד מֵעַמּוּדֵי הַחַיִּים הַכַּלְכָּלִיִּים…”

יַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה בַעַל קוֹנְצֶפְּצִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אִישׁ בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ הַמִּתְרַעֲנֵן וּמִתְחַדֵּשׁ מִכָּל כִּשָּׁלוֹן. עָבַר דֶּרֶךְ עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת חֲלִיפוֹת וְאוּלָם אַף פַּעַם לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ. סְגוּלָה זוֹ הִנְחִיל לִבְנוֹ בְּכָל הַמּוּבָנִים. (“הַרְבֵּה סְפִינוֹת טָבְעוּ לִי כְבָר וַאֲנִי חוֹצֶה אֶת גַּלֵּי הַיָּם מֵחָדָשׁ” – כָּתַב הֶרְצְל הַבֵּן).

בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל הָיָה פָּתוּחַ לִרְוָחָה בִּפְנֵי כָל מִפְעָל סִפְרוּתִי, תַּרְבּוּתִי, דָּתִי. הוּא הָיָה חוֹתֵם עַל כָּל עִתּוֹן וְסֵפֶר יְהוּדִי וְאוֹהֵד-יְהוּדִים, שֶׁהוֹפִיעַ בְּהוּנְגָרִיָה. הָיָה בֵין הַמְנוּיִים הָרִאשׁוֹנִים⁷ עַל עִתּוֹנוֹ שֶׁל הָרַב יוֹסֵף נָטוֹנֶק (תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַ“חֲתַם סוֹפֵר”) שֶׁיָּצָא בְּבוּדַפֶּשְׁט בְּשֵׁם “יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד” (1870), וְהָיָה הַבִּטָּאוֹן הַצִּיּוֹנִי הַמְּדִינִי הָרִאשׁוֹן בִּכְלָל, וּכְמוֹ כֵן עַל סְפָרָיו שֶׁל נָטוֹנֶק, שֶׁקָּרְאוּ לְיִשּׁוּב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲיָאַת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.⁸ בִּסְפָרִים אֵלֶּה כָתַב נָטוֹנֶק עַל נְסִיעוֹתָיו בְּעִנְיַן גְּאֻלַּת הָאָרֶץ לְקוּשְׁטָא, מְקוֹם שָׁם קִבְּלוֹ הַוֶּזִיר הַגָּדוֹל בְּרֹב כָּבוֹד, וְאַף שָׁלַח לִקְרָאתוֹ מֶרְכָּבָה מֶמְשַׁלְתִּית. לְדַעַת פְּרוֹפ' לֶוֶה, הָיָה נָטוֹנֶק שַׁגְרִירוֹ שֶׁל צְבִי הִירְשׁ קַלִּישֶׁר נְשִׂיא חֶבְרַת יִשּׁוּב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעָמַד בְּקֶשֶׁר מַתְמִיד עִם הֶס, מְחַבֵּר “רוֹמִי וִירוּשָׁלָיִם”. – עַל סְמַךְ הַמְלָצָתוֹ שֶׁל הָאַמְבַּסַּדוֹר הַתּוּרְקִי בְּוִינָה, הַיְדֶר אֶפֶנְדִּי, נִהֵל נָטוֹנֶק מַשָּׂא וּמַתָּן בִּכְתָב וּבְעַל-פֶּה בְּעִנְיַן הַגְשָׁמַת הָרַעֲיוֹן הַלְּאוּמִי עִם “הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן”, שֶׁהֶרְאָה רָצוֹן טוֹב לְגַבֵּי הַתָּכְנִית, וְהַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה הַתּוּרְקִית בִּקְּשָׁה תַּזְכִּיר מְפֹרָט בִּדְבַר הַקּוֹלוֹנִיזַצִיָה. נָטוֹנֶק עַצְמוֹ כוֹתֵב: “אֲנִי נִהַלְתִּי תָמִיד אֶת הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן בְּעַל פֶּה עִם פוּאַד פָּשָׁה וְעִם נְשִׂיא הַסֶּנָט, אֲבָל תָּמִיד אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוּת עִם חֲשׁוּבֵי הָעֵדָה בְקוּשְׁטָא וְרַבָּם הֶחָכָם בַּאשִׁי יַקִּיר גִּירָן, שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת עִנְיַן הַקּוֹלוֹנִיזַצִיָה בְפַּטְרִיוֹטִיזְם נִלְהָב… הֵן רַבִּים הָיוּ אוֹהֲבֵינוּ מֵאַרְצוֹת אוּנְגַרְן, דַיְטְשְׁלַנְד, פְרַנְקְרַיְךְ, אֲשֶׁר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ ה' לְתָמְכֵנִי בְפָעֳלֵי הַטּוֹב בְּעַד יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לוּ יָשׁוּבוּ בְקָרוֹב פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר לַאֲחוּזַת עוֹלָם נִתְּנָה לָהֶם, לְשׂוּמָם שְׁאֵרִית לְגוֹי עָצוּם…”

נָטוֹנֶק מְסַפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת עַל מ. סֶרְבִי מְנַהֵל “קְרֶדִיט גֶנֶרָל אוֹטוֹמָן”, שֶׁתִּרְגֵּם אֶת תָּכְנִיתוֹ לְצָרְפָתִית וְהוֹסִיף עָלֶיהָ מָבוֹא עַל הַיַּחַס הַפּוֹלִיטִי שֶׁל הַיְהוּדִים אֶל הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן, וְיַחַד פָּעַל אִתּוֹ “לְהוֹצִיא נֹגַהּ צִדְקַת יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַמֶּמְשָׁלָה הָרָמָה.” נָטוֹנֶק מַלְהִיב אֶת “הַנָּשִׁים הַפַּטְרִיוֹטִיּוֹת” שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּדֻגְמָתָהּ שֶׁל יְהוּדִית מוֹנְטֶיפִיוֹרִי, שֶׁעוֹדְדָה אֶת בַּעֲלָה לְבִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: עוֹד עֶשֶׂר נָשִׁים לְאֻמִּיּוֹת כָּמוֹהָ, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עַם עַצְמָאִי בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו, מְאֻחָד וּמְהֻדָּק לָנֶצַח עַל-יְדֵי הַקֶּשֶׁר הָאַמִּיץ שֶׁל הַשָּׂפָה הָעִבְרִית… הוּא מְעוֹדֵד אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית כְּדֻגְמַת בְּנוֹתָיו שֶׁל הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד (נָטוֹנֶק בִּקֵּר גַּם אֵצֶל רוֹטְשִׁילְד בְּפַּרִיס לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּתְמַסֵּר לָעִנְיְנֵי יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל). “הַיַּהֲדוּת שֶׁל יָמֵינוּ בְלֹא לְאֻמִּיּוּת וְשָׂפָה, בִּנְיָן בְּלִי יְסוֹד הוּא… כָּךְ יֹאבַד הָעָם… צָרִיךְ שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ וְגַם עָתִיד לְהִתְחַדֵּשׁ, בִּלְאֻמִּיּוּת וּבַשָּׂפָה הָעִבְרִית…”

כַּךְ כּוֹתֵב נָטוֹנֶק “מֵעִיר פֶּשְׁט הַמַּעֲטִירָה”. וְיַעֲקֹב הֶרְצְל וְאִשְׁתּוֹ זַ’נֶיטָה, קָרְאוּ אֶת מַאֲמָרָיו, וּלְלֹא סָפֵק הָיוּ גַם הֵם בֵּין אוֹתָם "הָאוֹהֲבִים מֵאוּנְגַרְן ", שֶׁהִזְכִּירָם הָעוֹרֵךְ שֶׁל “יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד”.

מַה מֻפְלָאוֹת וְנִסְתָּרוֹת הֵן נְתִיבוֹת הַהִסְטוֹרִיָה! שְׁנֵי רַבָּנִים נְשׂוּאֵי-פָּנִים בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת שׁוֹנוֹת בְּהוּנְגָרִיָה, חֲנִיכֵי הַחֵירוּת מִדּוֹר-דּוֹר, מִתְמַסְּרִים בְּכָל נַפְשָׁם לָרַעְיוֹן שֶׁל יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים וְדָנִים כְּדִפְּלוֹמָטִים בְּחַצְרוֹת מְלָכִים וּמֶמְשָׁלוֹת עַל שִׁיבַת הַיְּהוּדִים לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם, וּבְבוּדַפֶּשְׁט הַבִּירָה יוֹשֵׁב יֶלֶד גְּאוֹנִי וּמַקְשִׁיב וְקוֹלֵט מִלִּים וּמַחֲשָׁבוֹת לַבָּאוֹת… דַּי אִם הֶרְצְל הַיֶּלֶד שָׁמַע אֶת שִׂיחוֹת הוֹרָיו עַל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל נָטוֹנֶק. וְאוּלַי קָרָא הַיֶּלֶד הָעֵר גַּם קְטָעִים מִמַּאֲמָרָיו שֶׁל הָרַב-הַשַּׁגְרִיר, וְגַרְעִינִים מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ חֲבוּיִים בְּקִרְבּוֹ לִימֵי יֵעוּדוֹ…

יַעֲקֹב הֶרְצְל הַסּוֹחֵר, הַבַּנְקָאִי, הַבּוּרְסָאִי, עָמַד לְיָמִין בְּנוֹ גַּם בְּדַרְכּוֹ הַסִּפְרוּתִית, וְהִשְׁתַּדֵּל לִסְלֹל אוֹתָהּ כְּמֵיטָב יְכָלְתּוֹ. כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַשְׁרָאַת רוּחוֹ שֶׁל הַבֵּן הוֹשִׁיט לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִנְסִיעוֹת רְחוֹקוֹת עַל פְּנֵי כָל אֵירוֹפָּה, שֶׁהָיוּ כְרוּכוֹת בְּהוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת. וְעָשָׂה זֹאת תָּמִיד בַּעֲדִינוּת שֶׁאֵין לְתָאֳרָהּ. “כְּמִשְׂחָק יִהְיֶה לְךָ לְהַחֲזִיר לִי אֶת הַהוֹצָאוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵן פְּעוּטוֹת בְּהַשְׁוָאָה לְסִיכּוּיֶיךָ מִנְּסִיעָה זוֹ” – הָיָה אוֹמֵר לוֹ. בִּשְׁנַת 1884 הִתְקַשֵּׁר עִם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מִסְחָרוֹ הַחֲשׁוּבִים וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיַּצִּיג אֵת בְּנוֹ לִפְנֵי פָּאוּל לִנְדַאוּ, הַסּוֹפֵר הַיָּדוּעַ, לְמַעַן יִכְתְּבוּ יַחַד מַחֲזֶה בִּשְׁבִיל הַ“בּוּרְגְתֶּיאָטֶר”, אַרְמוֹן-חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הֶרְצְל הַצָּעִיר. וּלְאַחַר שֶׁהֶרְצְל נִכְנַס לְאַרְמוֹן זֶה עִם “שֻּׁתָּף”-מְחַבֵּר אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ גַּם “בִּיחִידוֹת” – הִמְשִׁיךְ הָאָב עוֹמֵד וְשׁוֹמֵר עַל צְעָדָיו שֶׁל הַבֵּן מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, בְּלֵב דּוֹאֵג וּבְעַיִן פְּקוּחָה מִסְתַּכֶּלֶת מִסָּבִיב.

נוֹגֵעַ עַד הַלֵּב הוּא מִכְתָּבוֹ הַנִּפְלָא שֶׁכָּתַב בְּסוֹד, בְּלִי יְדִיעַת בְּנוֹ, אֶל מְנַהֵל הַ“בּוּרְגְתֶּיאָטֶר” הַקֵּיסָרִי, הַדְר' פִירְסְטֶר⁹: 11. בְּדֶצֶמְבֶּר, 1889. “זֶה זְמָן מָה אֲנִי נִלְחָם בְּעַצְמִי, אִם אֶשְׁלַח לוֹ, אָדוֹן מְאֹד נִכְבָּד, אֶת שְׁתֵּי הַקּוֹמֵדִיּוֹת הָרְצוּפוֹת שֶׁל בְּנִי, תֶּיאוֹדוֹר הֶרְצְל – “הוֹד מַלְכוּתוֹ” וּ”בֶן שַׁעֲשׁוּעֵי-אֵם" – אִם לָאו. אֲדוֹנִי הַדּוֹקְטוֹר הַנִּכְבָּד יִרְחַשׁ הֲבָנָה מְלֵאָה לְמִלְחַמְתִּי זוֹ, הֲרֵי גַּם כְּבוֹדוֹ אָב הוּא – וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁלֹּא יָדוּן אֶת צְעָדִי זֶה לְחוֹבָה, אַחֲרֵי שֶׁיִּוָּדַע לוֹ מָה הִמְרִיצַנִי לְדָבָר זֶה.

בְּנֵי הַגִּיד לִי לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, שֶׁכְּב' הוֹאִיל בְּטוּבוֹ הַמְיֻחָד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ אֶת כָּל מַחֲזוֹתָיו הַמּוּכָנִים. מִשְׁאַלְתּוֹ זוֹ הַחֲבִיבָה וְהַמְכַבֶּדֶת, כָּךְ חָשַׁב בְּנִי, אֵינָהּ כּוֹלֶלֶת אֶת שְׁנֵי הַמַּחֲזוֹת הַלָּלוּ, הֱיוֹת וְהֵם כְּבָר נִדְחוּ מִקֹּדֶם עַל-יְדֵי הַהַנְהָלָה הַזְּמַנִּית. לַשָּׁוְא הִסְבַּרְתִּי לוֹ לְעֻמַּת זֶה, שֶׁהֲרֵי דְּרִישַׁת כְּב' הַיְדִידוּתִית סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי אֶת הַהַחְלָטָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל הַהַנְהָלָה הַזְּמַנִּית. לַשָּׁוְא הִצְבַּעְתִּי עַל הַנְּסִבָּה, שֶׁבְּכָל אֹפֶן יִהְיֶה רַק לְתוֹעֶלֶת אִם אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל הַנִּכְבָּד יָשִׂים עֵינוֹ עַל הַמַּחֲזוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ בָּהֶם כְּלָל וּכְלָל, אֲפִילּוּ אִם יִדָּחוּ עוֹד פַּעַם. לֹא יָכֹלְתִּי לַהֲנִיעוֹ מִדַּעְתּוֹ. הוּא חָשַׁשׁ, שֶׁהַגָּשַׁת הַמַּחֲזוֹת שֵׁנִית תַּצִּיגֵהוּ בְּאוֹר לֹא נָכוֹן.

רַק אֲנִי הָאָב, הַחַלָּשׁ אוּלַי, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַשְׁלִים עִם רְתִיעָתוֹ הַבִּלְתִּי נְכוֹנָה שֶׁל בְּנִי, וְאַחֲרֵי נַפְתּוּלִים קָשִׁים הֶחֱלַטְתִּי, בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל בְּנִי, לִשְׁלֹחַ לִכְב' אֶת שְׁנֵי הַמַּחֲזוֹת וּלְהַטְרִידוֹ בְּבַקָּשָׁתִי, שֶׁיּוֹאִיל נָא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְחַוּוֹת דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם.

אִם כְּב' יִמְצָא, שֶׁהֵם, אוֹ אֶחָד מֵהֶם, אִם בַּצּוּרָה הַנֹּכְחִית אִם לְאַחַר שִׁנּוּיִים דְּרוּשִׁים, מַתְאִימִים לְהַצָּגָה, אֲזַי שְׁטוּחָה לְפָנָיו, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד מְאֹד, בַּקָּשָׁתִי הַשְּׁנִיָּה, הָאֲדִיבָה וְהַדְּחוּפָה: יוֹאִיל נָא בְּטוּבוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת טָפְסֵי שְׁנֵי הַמַּחֲזוֹת מִן הָאַרְכִיּוֹן שֶׁל הַבּוּרְגְתֶּיאָטֶר הַמַּלְכוּתִי, אוֹ מִן הַמּוֹצִיא-לְאוֹר, יוֹרְשֵׁי פֵלִיקְס בְּלוֹךְ, כְּדֵי שֶׁגַּם בְּמִקְרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לֹא יִוָּדַע לִבְנִי צַעֲדִי זֶה, שֶׁנָּקַטְתִּי בוֹ עַל דַּעַת עַצְמִי.

לִבְסוֹף אַרְשֶׁה לִי לְבַקֵּשׁ בְּהַכְנָעָה יְתֵרָה לְהַחֲזִיר לִי בְּטוּבוֹ אֶת שְׁנֵי הַמַּחֲזוֹת אַחֲרֵי בְחִינָתָם, בַּמַּעֲטָפָה הָרְצוּפָה – מַעֲטָפָה עַם הַכְּתֹבֶת שֶׁל “הוֹפְבּוּרְגְתֶּיאָטֶר” לֹא הָיְתָה רְצוּיָה לִי – וְחוֹתֵם בְּכָבוֹד רַב וּבִמְסִירוּת. יַעֲקֹב הֶרְצְל, רח' שְׁטֶפַן 1.

יַעֲקֹב הֶרְצְל לֹא הָיָה בַעַל חֲלוֹמוֹת וַהֲזָיוֹת. מוּצָק עָמַד בָּעוֹלָם הַמַּעֲשִׂי וְחוּשׁוֹ הַכַּלְכָּלִי לֹא פָג בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים, אַף אִם לֹא בִקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים בִּשְׁעַת הֲרַת הִסְטוֹרִיָה. אָפְיָנִית מְאֹד הָ“אִינְפוֹרְמַצִיָּה” שֶׁרָשַׁם בִּשְׁבִיל מֶשֶׁק-הַבַּיִת שֶׁל בְּנוֹ בְּפַּרִיס, אַחֲרֵי שְׁהוֹתוֹ שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ בַּקַּיִץ 1893. אֵין לָדַעַת, אִם נִמְסְרָה אָז הָרְשִׁימָה הַאֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתָּפֵשׂ כִּבִקֹּרֶת וּתְלוּנָה וְלִגְרֹם לְסִכְסוּךְ מִשְׁפַּחְתִּי. הַגִּלָּיוֹן הַכָּתוּב מִזֶּה וּמִזֶּה כּוֹלֵל “עֵצוֹת טוֹבוֹת לְחֶסְכוֹנוֹת גְּדוֹלִים”¹⁰, כְּגוֹן: לִמְנֹעַ שֶׁהַשּׁוֹעֵר וְהַמְבַשֶּׁלֶת יִפָּגְּשׁוּ זֶה עִם זוֹ. כָּל הַמִּצְרָכִים יִמָּסְרוּ לִידֵי בַּעֲלַת הַבַּיִת, יוּלִיָה, כְּנֶגֶד קַבָּלָה בִכְתָב. יוּלִיָה תִּתְעַנְיֵן בַּמְּחִירִים בַּחוּץ וְתִבְדֹק מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אֶת הַפִּנְקַס שֶׁל אַסְפָּקַת הַבַּיִת. תֶּיאוֹדוֹר יְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת רַק פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, בְּשָׁעָה אַחַת קְבוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְעִנְיְנֵי מֶשֶׁק הַבַּיִת. “כְּשֶׁנִּסַּע מִכַּאן צָרִיךְ, שֶׁהַעְדְּרֵנוּ יְהֵא מָרְגָּשׁ בְּהַפְחָתַת הוֹצְאוֹת הַבַּיִת, אֵבֶל יֵשׁ לְדַבֵּר עַל זֶה בְאֹמֶץ עִם הַמְבַשֶּׁלֶת, אֲחֶרֶת יִשָּׁאֵר הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהָיָה”.

“אִינְפוֹרְמַצִיָה” זוֹ נוֹתֶנֶת לְהַשְׁקִיף אֶל תּוֹךְ הַנְהָלַת-הַמֶּשֶׁק שֶׁל בַּעֲלַת-הַבַּיִת, שֶׁהָיְתָה, לְפִי הַנִּרְאֶה, פַּזְרָנִית בְּמִקְצָת.

וּמַה קָּרָה לוֹ לְיַעֲקֹב הֶרְצְל, הַאִם הָפַךְ פִּתְאֹם לְפַזְרָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ? הִגִּיעָה שְׁעַת הַשְּׁלִיחוּת הָרוֹמֵמָה שֶׁל בְּנוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע עוֹד עֲרָכִים אֲחֵרִים מִלְּבַד מִלּוּי שְׁלִיחוּתוֹ זוֹ. גַּם עָלָיו יָרְדָה הָרוּחַ, וְלֹא יָדַע עוֹד קְנֵה-מִדָּה אַחֵר חוּץ מִמִּדַּת הַיַּחַס אֶל הַיֵּעוּד הַהִסְטוֹרִי הַזֶּה.

כְּשֶׁקָּרָא הֶרְצְל אֶת הַתָּכְנִית שֶׁל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” לִפְנֵי יְדִידוֹ בְפַּרִיס, הִזְהִירוֹ הַלָּז, שֶׁלֹּא יִשְׁלְחֶנָּהּ אֶל הָרַב גִּידֶמַן לְוֶינָה, פֶּן יָרוּץ אֶל הוֹרָיו וְיִמְסֹר לָהֶם, שֶׁבְּנָם יָצָא מִדַּעְתּוֹ. וְהֶרְצְל נִרְתַּע לְרֶגַע וְשָׁלַח טֶלֶגְרַמָּה לְגִידֶמַן, שֶׁיַּחְזִיר לוֹ אֶת מִכְתָּבוֹ. וְהִנֵּה הָאָב לֹא חָשַׁב אַף רֶגַע, כִּי “אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ”, כִּי אִם נִרְתַּם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְמֶרְכַּבְתּוֹ הַדּוֹהֶרֶת, מוּכָן לַעֲלוֹת עִם בְּנוֹ בִסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה.

הֶרְצְל בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חָמֵשׁ

הֶרְצְל וּפָּאוּלִינֶה אֲחוֹתוֹ

כְּתָב-יָדוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּהוּנְגָרִית עִם צִיּוּרִים מִשֶּׁלּוֹ

הֶרְצְל שָׁלַח, כְּמוּבָן, אֶת הַתָּכְנִית לְאָבִיו וְהוּא עָנָה לוֹ תֵכֶף וּמִיָּד בְּחִיּוּב מָחְלָט:

1. בְּאוֹקְטוֹבֶּר, 1895.

יַלְדִי הַיָּקָר! אֶת עֲבוֹדָתְךָ עַל פִּתְרוֹן שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים קָרָאתִי בִתְשׂוּמֶת-לֵב רַבָּה מְאֹד וַאֲנִי מוֹצֵא שֶׁהַקּוֹנְצֶפְּצִיָּה קוֹלוֹסָּלִית הִיא הֵן בִּשְׁלֵמוּתָהּ הֵן בַּחֲלָקֶיהָ. רַק פְּרָטִים אֲחָדִים יַלְדוּתִיִּים הֵם, לְפִי דַּעְתִּי, וְאֶת אֵלֶּה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְשַׁנּוֹת בְּקַלּוּת. “לְעֻמַּת זֶה מוֹצֵא אֲנִי שֶׁהָרַעֲיוֹן, לָגֶשֶׁת אֶל הָרוֹטְשִׁילְדִים בַּתְּבִיעָה שֶׁיַּמְצִיאוּ לְמַעַן יִסּוּד הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית סְכוּם שֶׁל מִילְיַארְד פְרַנְק – אֵין הוּא נָכוֹן וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְבוֹדְךָ. בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁאֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת מַהֲלַךְ רַעֲיוֹנוֹתֶיךָ עַל גִּדּוּלוֹ הַמְסֻכָּן שֶׁל רְכוּשׁ הָרוֹטְשִׁילְדִים, בְּאוֹתָהּ מִדָּה מוֹצֵא אֲנִי, שֶׁאַכְזָרִיּוּת וְגַסּוּת הִיא לִדְרֹשׁ מֵהֶם לְשֵׁם בִּצּוּעַ תָּכְנִיתְךָ מִילְיַארְד פְרַנְק, וְחוּץ מִזֶּה גַם שֶׁיְּחַסְּלוּ אֶת כָּל עֲסָקֵיהֶם עַל-יְדֵי “הַחֶבְרָה הַיְּהוּדִית”. אַתָּה בְעַצְמְךָ – כְּפִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ – תֵּרָתַע מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְרִישׁוֹתֶיךָ בְּאֶמְצָעִים בִּלְתִּי-נְכוֹנִים, וְאַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֶמְצְעֵי חָמָס וְאִיּוּמִים, הֱיוֹת וְאַתָּה סָפַגְתָּ לְתוֹךְ נַפְשְׁךָ תָמִיד רַק מוּשָּׂגִים מָפְשָׁטִים בְּרוּרִים וְלֹא תוּכַל לִנְּטוֹת בִּפְעֻלָּתְךָ מִדֶּרֶךְ הַצֶּדֶק לְעוֹלָם. וּמַה שֶׁלֹּא הָיִיתָ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל עַצְמְךָ, אֵינְךָ רַשָּׁאִי לַעֲשׂוֹת גַּם לְמַעַן “כָּל יִשְׂרָאֵל”. הָרוֹטְשִׁילְדִים יַגִּידוּ: “אַל יִשְׁבֹּר לוֹ אֶת רָאשֵׁינוּ” אוֹ: “יְטַאְטֵא לוֹ כָל אֶחָד לִפְנֵי שַׁעַר בֵּיתוֹ”, אוֹ שֶׁ”אָנוּ מְצַפִּים מִבַּעַל הַשְׂכָּלָה כָמוֹךָ, שֶׁתַּרְשֶׁה לְכָל אִישׁ לְחַפֵּשׂ אֶת אָשְׁרוֹ לְפִי תְפִיסָתוֹ הוּא“. גַּם הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת אֵינָהּ צוֹעֶדֶת קָדִימָה בִּצְעָדִים מְהִירִים כָּל כָּךְ, וְיֵשׁ סִכּוּיִים לְכִשְׁלוֹנָהּ בְּהֶתְאֵם לַתּוֹפָעוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּהוּנְגָרִיָּה וְכוּ'. אֶת הָרוֹטְשִׁילְדִים יָכוֹל אַתָּה אֵפוֹא לְפַטֵּר כְּבָר עַכְשָׁיו. – וּבְנוֹגֵעַ לְכִּוּוּן הַשֵּׁנִי, לִפְנוֹת אֶל הַיְּהוּדִים הָעֲשִׁירִים בָּעוֹלָם, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת אֲנֹכִיּוּתָם וְאֶת טִבְעָם הַמַּזִּיק שֶׁל עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים. – נִשְׁאָר אֵפוֹא רַק הַצַּד הַשְּׁלִישִׁי, לִפְנוֹת אֶל קְטַנֵּי הָעָם. אֵלֶּה, כְּשֶׁהֵם נִּפְרָדִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, רַק טִפּוֹת-טִפּוֹת הֵם, אֲבָל בְּהִדָּבְקָם יַחַד יְהַוּוּ אֶת הַנָּהָר הַכַּבִּיר, שֶׁעַל גַּבּוֹ יוּכַל רַעְיוֹנְךָ – יִסּוּד הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית – לְהִנָּשֵׂא עַד חוֹפֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ הַבְּחִירָה. (בַּמָּשָׁל הַפִּיּוּטִי שֶׁל הַנָּהָר הִשְׁתַּמֵּשׁ אַחַר-כָּךְ הֶרְצְל עַצְמוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת בַּתְּנוּעָה) קְטַנֵּי הָעָם הֵם אֵפוֹא הָאֲנָשִׁים הַיְכוֹלִים לְיַסֵּד וְגַם יְיַסְּדוּ אֶת הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית. וֶהֱיוֹת וְאֶל מִלְיוֹנֵי הָעָם אִי-אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אַחֶרֶת, אֶלָּא רַק בְּאֶמְצָעוּתוֹ שֶׁל סֵפֶר אוֹ חִבּוּר עֲמָמִי מְשַׁכְנֵעַ, מֻבְטְחַנִי, שֶׁרַעֲיוֹנְךָ הָרִאשׁוֹן, לְהוֹדִיעַ עַל הַתָּכְנִית שֶׁל יִסּוּד מְדִינָה יְהוּדִית דֶּרֶךְ סֵפֶר לְכָל עוֹלָם-הַתַּרְבּוּת – הוּא הָרַעֲיוֹן הַנָּכוֹן וְהַיָּחִיד הֶעָלוּל לָצֵאת לְפֹעַל”.

הֶרְצְל הָאָב חָרֵד, כַּנִּרְאֶה, שֶׁהָרוֹטְשִׁילְדִים בִּיהִירוּתָם עֲלוּלִים לְהַעֲלִיב אֶת בְּנוֹ עֲדִין-הַנֶּפֶשׁ. וְאָכֵן, רָאָה הוּא מֵרֹאשׁ אֶת הַנּוֹלָד, אֶת דֶּרֶךְ הַיִּסּוּרִים, שֶׁתָּבִיא אֶת הֶרְצְל סוֹף סוֹף, לְאַחַר הַשְׁלָיוֹת וְאַכְזָבוֹת רַבּוֹת, אֶל שִׁכְבוֹתָיו הַרְחָבוֹת שֶׁל הָעָם. בְּמִכְתָּבוֹ מוֹסִיף עוֹד הָאָב רְמָזִים עַל הַזְּהִירוּת הַדְּרוּשָׁה וְעַל הַדְּאָגָה לְמִשְׁפָּחָה, כְּשֵׁם שֶׁגַּם הוּא דָאַג “לִימֵי זִקְנוּתָהּ שֶׁל אִמֵּנוּ הַיְּקָרָה”. אוּלָם הָאֵם הַיְּקָרָה כְבָר שָׁלְחָה אָז לִבְנָהּ אֶת “שִׁיר הַיֵּעוּד” הַמְעוֹדֵד לְהַקְרָבָה עַצְמִית, וְהַבֵּן, בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין אִישׁ אִתּוֹ, כְּבָר חָבַשׁ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁל “גֶּסְטוֹר הַיְּהוּדִים”, לְמַעַן יֵלֵךְ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה וִידַבֵּר בְּשֵׁם עַמּוֹ לֹא רַק עִם הָרוֹטְשִׁילְדִים, כִּי אִם גַּם “עִם מְלָכִים וְשָׂרִים כְּאֶחָד מֵהֶם”… וּכְשֶׁרָאָה יַעֲקֹב הֶרְצְל אֶת בְּנוֹ צוֹעֵד לִבְלִי חָת לִקְרַאת הוֹד שְׁלִיחוּתוֹ, נִלְוָה אֵלָיו כְּנוֹשֵׂא כֵלָיו, שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ וְיוֹעֲצוֹ הַפְּנִימִי.

וְהָאָב מְעוֹדֵד אֶת בְּנוֹ, שֶׁיַּדְפִּיס אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” בְּלִי כָל דִּחוּי. עַל הוֹצָאוֹת אֵין לָחוּס בְּעִנְיָן כַּבִּיר כָּזֶה! צָרִיךְ לְהוֹצִיא אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” גַּם בְּצָרְפָתִית וְאַנְגְּלִית וּבִלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁהַקּוֹל יִשָּׁמַע בְּכָל קַצְוֵי תֵבֵל? מַה בְּכָךְ? הַהֵד יִהְיֶה תַגְּמוּל בְּעַד הַכֹּל! צָרִיךְ לְהַפְלִיג עַל פְּנֵי אֵירוֹפָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, כְּדֵי לְהִפָּגֵשׁ עִם אִישִׁים וּלְהִוָּעֵד עִמָּהֶם פֶּה אֶל פֶּה? מַה הֵן הַהוֹצָאוֹת “הַפְּעוּטוֹת” לְעֻמַּת הַמַּטָּרָה הַנִּשְׂגֶּבֶת שֶׁל יִסּוּד מְדִינָה? יֵשׁ צֹרֶךְ בְּעִתּוֹן, שֶׁיָּכִין וְיַכְשִׁיר אֶת “הָעוֹלָם” לְרַעֲיוֹן גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, מַה בְּכַךְ, אִם הַמַּכְשִׁיר הַזֶּה יִבְלַע הוֹן, אִם אַךְ יְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה! צָרִיךְ צִיר בִּשְׁבִיל הַקּוֹנְגְרֶס הַשֵּׁנִי? הִנֵּהוּ הַצִּיר, וְהוּא מִטַּלְטֵל וְנוֹסֵעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ צָנוּעַ וּמִסְתַּכֵּל. וְיַעֲקֹב הֶרְצְל מַזְנִיחַ אֶת עֲסָקָיו וּמַשְׁקִיעַ כֹּחוֹת וּכְסָפִים בְּ“בּוּרְסָה” זוֹ שֶׁל הַגְּאֻלָּה וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בְּשָׂכָר וְהֶפְסֵד. לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ אַף לְרֶגַע לֶאֱחֹז בְּכַנְפֵי בִגְדּוֹ שֶׁל בְּנוֹ, לְנַעֲרוֹ וּלְהַקִּיצוֹ מֵחֲלוֹמוֹתָיו לֵאמֹר: “הֲרֵי אֶת יְרוּשָׁתְךָ וְאֶת יְרוּשַׁת יְלָדֶיךָ אַתָּה מְבַזְבֵּז!” לְהֵפֶךְ, הוּא מְעוֹדְדוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ עַד הַסּוֹף, עַד אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת. וּבִרְאוֹתוֹ כִּי אֵין אִישׁ עוֹזֵר בְּלֵב וְנֶפֶשׁ לִבְנוֹ, מִתְמַסֵּר הוּא, הַיָּשִׁישׁ, לַעֲבוֹדָה, כְּדֵי לְהָסִיר מֵעַל שֶׁכֶם הַבֵּן חֵלֶק מִן הַנֵּטֶל הַכָּבֵד. יוֹם-יוֹם הוּא יוֹשֵׁב בְּמַעֲרֶכֶת “הָעוֹלָם”, בּוֹדֵק אֶת הַמִּכְתָּבִים, עוֹשֶׂה רְשִׁימוֹת, נוֹתֵן הוֹרָאוֹת וְכוֹתֵב גַּם מַאֲמָרִים אוֹ רָאשֵׁי-קַוִּים לְמַאֲמָרִים. בָּאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי נִמְצָא מִכְתָּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל אֶל בְּנוֹ בִדְבַר הַוִּכּוּחַ עִם “הַחֶבְרָה הַיְּהוּדִית לְהִתְיַשְּׁבוּת” (J. C. A.). הוּא מַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבּוֹ לְמַאֲמָר אֶחָד שֶׁהוֹפִיעַ אָז, “שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַחְתֹּר תַּחַת הַקּוֹנְגְרֶס, הַבַּנְק וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בִּכְלָל. עַל כֵּן יֵשׁ, לְפִי דַּעְתִּי, חֲשִׁיבוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל לָאֹפֶן וְלַסִּגְנוֹן שֶׁל תְּשׁוּבָתְךָ עַל הַמַּאֲמָר”. וְהוּא מַצִּיעַ פְּרָטִים בְּעִנְיָן זֶה.

כֵּן נִמְצָא בְאַרְכִיּוֹן-הֶרְצְל מַאֲמָר שָׁלֵם כָּתוּב כֻּלּוֹ בִכְתָב-יָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֶרְצְל, בַּכֹּתֶּרֶת “מַזִּיקֵי הַיַּהֲדוּת”, בְּקֶשֶׁר עִם הַהַתְקָפָה הָאִישִׁית הַמְכֹעֶרֶת שֶׁנֶּעֶרְכָה בְשָׁבוּעוֹנוֹ הַיְּהוּדִי שֶׁל בְּלוֹך עַל הֶרְצְל בְּעִנְיַן יִסּוּד “הַבַּנְק הַיִּשּׁוּבִי”. הָאָב מְקַנֵּא אֶת קִנְאַת בְּנוֹ וְתוֹבֵעַ אֶת עֶלְבּוֹנוֹ בְּעִלּוּם-שֵׁם בְּמִשְׁפָּטִים תַּקִּיפִים. הֶרְצְל בָּא מִמַּעֲרֶכֶת הַ“נֹיֶה פְּרֶיֶה פְּרֶסֶּה” אֶל מַעֲרֶכֶת הַ“דִי וֶלְט”, מוֹצֵא שָׁם מוּכָן עַל שֻׁלְחָנוֹ אֶת מַאֲמָרוֹ שֶׁל אָבִיו, קוֹרֵא אוֹתוֹ וְרוֹשֶׁם בְּעִפָּרוֹן בְּצַד הַגִּלָּיוֹן אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: “אִם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאָנוּ מְבִיאִים בְּלִי כָל סִכּוּיִים לְיִתְרוֹן אִישִׁי, גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, שֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים כִּמְעָט אֶת טִפַּת דָּמֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה, מֻכְרָחִים אָנוּ לָשֵׂאת עֶלְבּוֹנוֹת מֵאֲנָשִׁים שֶׁהַיַּהֲדוּת הָיְתָה לָהֶם תָּמִיד רַק פָּרָה חוֹלֶבֶת”.

לְמָחֳרָת חוֹזֵר וְשׁוֹלֵחַ יַעֲקֹב מִכְתָּב לִבְנוֹ בְעִנְיָן זֶה, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מְנוּחָה. בְּוַדַּאי הִרְהֵר בַּדָּבָר בִּנְדוּדֵי שְׁנַת הַלַּיְלָה, וַהֲרֵי הוּא הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, מַה גְּדוֹלִים הֵם הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁבְּנוֹ מַקְרִיב עַל הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית:

11.4.99 יַלְדִּי הָאָהוּב!

כְּהַשְׁלָמַת רְשִׁימוֹתַי עַל בְּלוֹך הָיִיתִי מַצִּיעַ לְךָ לְסַיֵּם אֶת הַמַּאֲמָר בְּעֵרֶךְ בְּאֹפֶן כָּזֶה:

"אוֹיְבֵינוּ מִתְלַכְּדִים אֵפוֹא מִשְּׁכָבוֹת אֵלּוּ:

א) מֵרַבָּנֵי הַמְחָאָה, שֶׁחַיִּים עַל הַיַּהֲדוּת.

ב) מֵאַנְשֵׁי הַבַּנְקִים הַגְּדוֹלִים הַמְפַחֲדִים מֵהִתְחָרוּת הַבַּנְק הַיִּשּׁוּבִי.

ג) מֵאֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים שֶׁעַל-יְדֵי מוֹסָדֵנוּ תֶחְדַל אוֹ תֻפְחַת הַצָּרָה הַיְּהוּדִית וְכַךְ יִשָּׁלֵל מֵהֶם הָרֶקַע לַעֲבוֹדָתָם לְהַבָּא. עִתּוֹנוֹ שֶׁל בְּלוֹך מַגְדִּיל זֶה שָׁנִים אֶת הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת עַל-יְדֵי הַתְקָפוֹת לְלֹא תַכְלִית עַל הַמַּנְהִיגִים הָאַנְטִישֵׁמִיִּים וּבִמְקוֹם לְהָקֵל, מַכְבִּיד הוּא עַל צָרַת הַיְּהוּדִים".

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם וּנְשִׁיקוֹת מֵאָבִיךָ,

יַעֲקֹב

כַּךְ הִשְׁתַּתֵּף יַעֲקֹב הֶרְצְל גַּם בַּעֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל בְּנוֹ. לֹא זוֹ בִלְבַד, שֶׁהֶעֱתִּיק בִּשְׁבִילוֹ, בִּכְתָב-יָדוֹ אַלְפֵי עַמּוּדִים שֶׁל יוֹמָנוֹ וּסְפָרָיו, אֶלָּא אַף הִצִּיעַ לוֹ רַעֲיוֹנוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וּלְהַגְשִׁימָם. “אַבָּא הַטּוֹב” גַּם הוּא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְנוֹשֵׂא בָאַחֲרָיוּת לִפְעֻלַּת בְּנוֹ הַהִסְטוֹרִית. וְהַבֵּן הָיָה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ וּמְקַבֵּל אֶת עֲצָתוֹ.

וְהִנֵּה בָּא הָאָסוֹן.

אוֹר לְיוֹם 10 בְּיוּנִי 1902 בְּשָׁעָה שָׁלשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ: בְּבוֹאִי הַלַּיְלָה מִן הַתֶּיאַטְרוֹן מָצָאתִי אֶת הַטֶּלֶגְרַמָּה הַזֹּאת שֶׁל אִשְׁתִּי: “אַבָּא חוֹלֶה סַע מִיָּד לְוֶינָה”. זֶהוּ הַמָּוֶת, זֶה הָיָה בָּרוּר לִי בוֹ בְרֶגַע"…

וּבְרֶגַע זֶה לֹא חָשַׁב עוֹד עַל “מַה שֶּׁדָּרוּשׁ לִי עַתָּה זֶהוּ גִבּוּשׁ הַהִסְתַּדְּרוּת, – הָאַוִּיר שֶׁלִּי, כְּלוֹמַר לַהֲפֹךְ אֶת הָאֲוִיר הָזָה שֶׁשְּׁמוֹ תְנוּעָה צִיּוֹנִית לְחֹמֶר נוֹזֵל”, – כְּפִי שֶׁכָּתַב עוֹד יוֹם אֶתְמוֹל – וְלֹא חָשַׁב עַל הַוַּעֲדָה הַמַּמְלַכְתִּית שֶׁקְּרָאַתּוּ לְלוֹנְדוֹן לָתֵת בֵּאוּרִים בְּתוֹר “עֵד”. לִפְנֵי עֵינָיו רָחֲפָה רַק הַגְּוִיָּה הַיְּקָרָה שָׁם בְּוִינָה, שֶׁעָלָיו לָשׁוּב אֵלֶיהָ בוֹ בְרֶגַע… וְהַשָּׁעוֹת כָּל כָּךְ אֲרֻכּוֹת וְזוֹחֲלוֹת…

“שְׁתֵּי שָׁעוֹת עָבְרוּ בַשְּׁאֵלוֹת לַמַּסָּע הַקָּרוֹב, בְּמִשְׁלוֹחַ טֶלֶגְרַמּוֹת, בַּאֲרִיזַת חֲפָצִים, שְׁאֵרִית הַלַּיְלָה תַּעֲבֹר בְּאֹפֶן קָשֶׁה”.

הַטֶּלֶגְרַמָּה הָרִאשׁוֹנָה שְׁלוּחָה לִידִידוֹ יוֹחָנָן קְרֶמֶנֶצְקִי בְּוִינָה: “נָא לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְאִמִּי. מָחָר בַּבֹּקֶר אַגִּיעַ אֵלֶיהָ. הַלְוָיַת הַמֵּת תִּהְיֶה בְּבֵית עַלְמִין טִירְקֶנְהוֹף. אֲבַקֵּשׁ לִקְנוֹת שָׁם אֲחֻזַּת קֶבֶר. הֶסְפֵּדִים לֹא יִנָּשְׂאוּ. רַק שִׁירִים עִבְרִיִּים”.

הֶרְצְל מְחַפֵּשׂ מִקְלָט עַד שְׁעֵת נְסִיעָתוֹ בְּסֵפֶר הַיָּמִים שֶׁלּוֹ. הוּא מִתְוַדֶּה בוֹ:

"הַסֵּפֶר הַזֶּה צָרִיךְ שֶׁיַּעֲזֹר לִי. חוֹשֵׁב אֲנִי כִּי הָיִיתִי תָּמִיד בֵּן נֶאֱמָן מַכִּיר תּוֹדָה וְרוֹחֵשׁ כָּבוֹד לְאָבִי שֶׁעָשָׂה כָל כָּךְ הַרְבֵּה בִשְׁבִילִי.

כַּמָּה הִרְבָּה לִסְבֹּל אִתִּי! תָּמִיד חִזְּקַנִי, נִחֲמַנִי. אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי הַשְׂכָּלָה הֶחֱזִיק בִּי עוֹד זְמָן כֹּה רַב. הַנְּסִיעוֹת, שֶׁמֵּהֶן לָמַדְתִּי כָל כָּךְ הַרְבֵּה, יָכֹלְתִּי לְבַצֵּעַ רַק הוֹדוֹת לוֹ. עַכְשָׁיו אֵינֶנִּי בַבַּיִת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹצֵם אֶת עֵינָיו.

תָּמִיד מִהַרְתִּי לְסֵפֵּר לְהוֹרַי כָל דָּבָר נָעִים חִישׁ בְּעוֹדוֹ בְאִבּוֹ. וְאָמְנָם כַּמָּה צָדָקְתִּי, לִפְעָמִים מְאַחֲרִים אֶת הַמּוֹעֵד.

הַיָּקָר שֶׁלִּי לֹא קָרָא אֶת סוֹפוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר אַלְטְנַיְלַנְד.

כַּמָּה נִשְׁאַרְתִּי חִיֵּב לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי בֵן רַע.

אֵיזֶה מִשְׁעָן הָיָה לִי בְּכָל זְמָן וְעִדָּן, אֵיזֶה יוֹעֵץ.

כְּאִילָן עָמַד עַל יָדִי, עַתָּה נִגְדַּע הָאִילָן.

אֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁזּוֹ רַק מַחֲלָה קָשָׁה. עַל זֹאת לֹא הָיוּ מוֹדִיעִים לִי. הַטֶּלֶגְרַמָּה שֶׁל יוּלִיָה פֵרוּשָׁהּ מָוֶת!"

וְהֶרְצְל חוֹזֵר וּמְחַטֵּט בַּמֶּה שֶׁכָּתַב וּמַמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר:

“אֱוִילִי הַדָּבָר בְּיַחַס לָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מִצְטָעֵר עַכְשָׁיו עַל שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ כְבָר שֶׁתִּהְיֶה לִי מָחֳרָתַיִם פְּגִישָׁה עִם הַלּוֹרְד רוֹטְשִׁילְד, שֶׁתַּכְרִיעַ אוּלַי אֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת. מוּבָן מֵאֵלָיו כִּי הָעִנְיָן יִדָּחֶה עַכְשָׁיו וּכְמוֹ כֵן גַּם הוֹפָעָתִי לִפְנֵי הַוַּעֲדָה הַמַּלְכוּתִית”.

לֹא אֱוִילִי אֶלָּא אֲצִילִי הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁל הֶרְצְל עַל שֶׁנִּמְנָע מִמֶּנּוּ לִגְרֹם נַחַת-רוּחַ אַחֲרוֹנָה זוֹ לְאָבִיו, שֶׁהָיָה שָׂשׂ כָּל כָּךְ לַיְּדִיעָה, שֶׁדַּעַת בְּנוֹ הָאוֹפְּטִימִית נִצְּחָה אֶת דַּעְתּוֹ הַסַּפְּקָנִית לְגַבֵּי הָרוֹטְשִׁילְדִים וְשֶׁהַלּוֹרְד רוֹטְשִׁילְד הִתְפָּרֵץ בְּהִתְלַהֲבוּת וְאָמַר לְהֶרְצְל: “אָדָם גָּדוֹל אַתָּה!”

אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב הָיָה הֶרְצְל הוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ כָּל פַּעַם שֶׁעָמַד לִפְנֵי צַעַד חָשׁוּב בִּפְעֻלָּתוֹ הַצִּיּוֹנִית. לִפְנֵי בִקּוּרוֹ אֵצֶל הַשּׂוּלְטָן בִּדְבַר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי נְסִיעוֹתָיו לְאֶל-עֲרִישׁ בְעִנְיַן הַהִתְיַשְּׁבוּת בַּחֲצִי-הָאִי סִינַי, לִפְנֵי מַסָּעוֹ הַמְסֻכָּן לְרוּסְיָה אֶל הַמִּינִיסְטֶר פְּלֶהְוֶה, לִפְנֵי רַאֲיוֹנוֹ עִם מֶלֶךְ אִיטָלִיָה וְעִם הָאַפִּיפְיוֹר בְּרוֹמָא, וְגַם לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ לַקּוֹנְגְרֶס הָאַחֲרוֹן, הַטְּרָגִי, הָלַךְ לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבּוֹ עַל הַקֶּבֶר הַיָּקָר, וְהִתְכּוֹפֵף – כְּמוֹ בְחַיָּיו – בְּיִרְאַת-כָּבוֹד וַחֲרָדָה לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל הָאָב הַטּוֹב וְאֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁתְּהֵא שׁוֹרָה עַל כָּל מַעֲשֵׂי יָדָיו. ב-22 לְאוֹגוּסְט 1902 רָשַׁם בְּיוֹמָנוֹ: “יוֹם חֲתֻנַּת הוֹרִי, שֶׁהִגִּיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּהַעְדְּרוֹ שֶׁל אָבִי הַטּוֹב”. הַכֹּל חַי בְּעֵינָיו, כָּל זִכָּרוֹן, כָּל רֹשֶׁם. דְּמוּתוֹ מְרַחֶפֶת לְפָנָיו תָּמִיד לְלֹא הֲפוּגוֹת. וּבְיוֹם הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן, – וְגַם הַיָּחִיד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּחַיָּיו, – כָּתַב: “שָׁנָה עָבְרָה וְהִיא לִי כְיוֹם אֶחָד. לֹא הִתְרַגַּלְתִּי לַאֲבֵדָה וְלֹא אֶתְרַגֵּל לָהּ לְעוֹלָם. הוּא חָסֵר לִי עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. קָנִיתִי בִּשְׁבִילֵנוּ אֲחוּזַת קֶבֶר בְּבֵית-הָעַלְמִין בְּדֶבְּלִינְג, וְעָלֶיהָ כְתֹבֶת: “בֵּית יַעֲקֹב הֶרְצְל”. שָׁם תָּנַחְנָה עַצְמוֹתָיו, וְאוּלַי גַּם עַצְמוֹתֵינוּ, עַד שֶׁכֻּלָּן תָּעֳלֶינָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”…

“וְאוּלַי”, כָתַב הֶרְצְל, כְּאִלּוּ נִבָּא לוֹ לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יְקַיְּמוּ גַּם אֶת צַוָּאָתוֹ זוֹ כָּרָאוּי. כִּמְעַט אַרְבָּעִים שָׁנָה עָבְרוּ מִיּוֹם מוֹתוֹ, וְלֹא הָעֳלוּ לֹא עַצְמוֹתָיו וְלֹא עַצְמוֹת אָבִיו…

 

הָאֵם הַמַּכַּבִּיָּה    🔗

“אָבִי זְקֵנִי, הַשְׁל דִיאַמַנְט, הָיָה אִישׁ חָכָם, פִּקֵּחַ; הוּא הָיָה אוֹמֵר…” כּוֹתֵב הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ. אֶת תְּכוּנַת הַחָכְמָה וְהַפִּקְּחוּת יַרְשֶׁה מִמֶּנּוּ בִתּוֹ, זַ’נֶיטָה, יַחַד עִם כַּמָּה תְּכוּנוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁחֲנָנָהּ בָּהֶן הָאֱלֹהִים בְּיָד רְחָבָה: אֲצִילוּת, עֲדִינוּת, יֹפִי וְהָדָר יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. הַסּוֹחֵר הַמַּשְׂכִּיל, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בַּהוּמוֹר הַטּוֹב שֶׁלּוֹ בְּכָל הָעִיר בּוּדַפֶּשְׁט, וְשֶׁבְּנוֹ הִצְעִיר הִתְנַדֵּב לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר וְעָלָה לְדַרְגַת “קָצִין עֶלְיוֹן”, – נָתַן לְבִתּוֹ חִנּוּךְ רָווּי הַשְׂכָּלָה רַבְגוֹנִית, כַּנָּהוּג הָיָה אֵצֶל בְּנוֹת הָאַרִיסְטוֹקְרָטִים בְּהוּנְגָרִיָּה. “הָעַלְמָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בְּעִיר הַבִּירָה” – אָמְרוּ עָלֶיהָ – “וְגַם הַמַּשְׂכִּילָה בְּיוֹתֵר”. עַל יָדָה נַעֲשָׂה בֵית דִיאַמַנְט בְּבוּדַפֶּשְׁט בְּקִרְבַת בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל כְּעֵין בֵּית-וַעַד לַחֲכָמִים, סוֹפְרִים וָאֳמָנִים צְעִירִים, בְּלִי הֶבְדֵּל בְּגֶזַע וְדָת. צַיָּרִים בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן הִתְחָרוּ לְהַנְצִיחַ אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל זַ’נֶיטָה בְצוּרוֹת שׁוֹנוֹת, אֶחָד תֵּאֵר אוֹתָהּ בְּצִבְעֵי-שֶׁמֶן רַכִּים וַעֲדִינִים כְּמוֹ מַלְכָּה, בְּיָפְיָהּ וְהוֹדָהּ, הַשֵּׁנִי בְּתוֹר “מַדוֹנָּה” בִּצְעִיף עַצְבוּת עַל פָּנֶיהָ. תְּמוּנָה נֶהֱדֶרֶת זוֹ¹¹ “פּוֹתַחַת פֶּתַח רָחָב לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַבֵּן. אֵין לִי סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי אִם הָיָה בִדְמוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל, בְּעֵינָיו, בְּצֶבַע פָּנָיו (וַאֲפִילּוּ בְּקוֹלוֹ) מִן הָרוֹמְמוּת הַמַּלְכוּתִית, מִן הָאֲצִילוּת הַשָּׁמַיְמִית, מִן הָעַצְבוּת הַמֻּזְרָחָה וּמִן יְפִי הָרוּחַ בִּכְלָל – הֲרֵי יָרַשׁ כָּל זֹאת מֵאִמּוֹ. וּפְנֵי הָאֵם וּפְנֵי הַבֵּן מִקְשָׁה אֶחָד לָהֶם וְנֹגַהּ אֶחָד לָהֶם… כָּל הוֹדָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ שֶׁל הָאֵם נְסוּכִים עַל הַבֵּן. הָאֵם וְהַבֵּן אֵינָם אֶלָּא שִׁירָה אֱלוֹהִית אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּכְּנָה בִּשְׁנֵי יְצוּרִים, סִמְפוֹנִיָּה אַחַת בִּלְתִּי נִפְרֶדֶת לַחֲלָקִים, מְזוּגָה בִּכְלִי אֶחָד, שֶׁנִּפְרַד אַחַר כָּךְ לִשְׁנֵי כֵלִים. וַדַּאי רָאָה הֶרְצְל אֶת תְּמוּנַת אִמּוֹ זוֹ, וְאֵין לְשָׁעֵר כִּי לֹא שִׁוָּה אוֹתָהּ תָמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵם כָּזֹאת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָהּ כָּל עוֹלָמוֹ, שֶׁלֹּא לִפּוֹל וְלִבְכּוֹת עַל צַוָּארָהּ בִשְׁעַת הִסּוּסִים בַּנֶּפֶשׁ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵם כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר גַּם שֶׁלֹּא יֹאהַב יְלָדִים, שֶׁלֹּא יֹאהַב אֶת הָאָדָם בִּכְלָל, שֶׁלֹּא יַחֲלֹם עַל הַחֲזָרַת עוֹלָם לְמוּטָב, שֶׁלֹּא יִרְאֶה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ. כִּי מַה הִיא אִמּוֹ שֶׁל הֶרְצְל אִם לֹא בַת מֶלֶךְ, אוֹ אִמּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִגֶּזַע מַלְכוּת מִדּוֹר דּוֹר בְּתוֹסֶפֶת עַצְבוּת צְרוּפָה וּמְזֻקָּקָה שֶׁל אֵם מְבַכָּה עַל בָּנִים…”¹² וְכַךְ הָיָה בַמְּצִיאוּת. הַעֲרָצַת הֶרְצְל לְאִמּוֹ הָיְתָה כְעֵין פֻּלְחָן תְּמִידִי, מִימֵי יַלְדוּתוֹ וְעַד יוֹם מוֹתוֹ. וְהוּא לֹא רָאָה וָלֹא הִרְגִּישׁ בָּזֶה שׁוּם הַפְרָזָה, אִם גַּם בְּגִיל שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְיוֹתֵר, כְּבַעַל לְאִשָּׁה יְפֵהְפִיָּה וּכְאָב לִשְׁלשָׁה יְלָדִים נֶחְמָדִים, הִתְגַּעְגֵּעַ לִפֹּל עַל צַוָּארָהּ שֶׁל הָאֵם. הָיָה לוֹ זֶה דָּבָר שֶׁבַּטֶּבַע. נוֹבֵעַ מֵעֶצֶם מָהוּתוֹ, שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּפַשְׁטוּת נִשְׂגָּבָה וּמוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ. הָרֶגֶשׁ אֶל הָאֵם הָיָה בְּעֵינָיו קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים שֶׁזָּר לֹא יִקְרַב אֵלָיו. עַל-כֵּן יָצָא בְּבִקֹּרֶת חֲרִיפָה נֶגֶד אוֹתָם הַסּוֹפְרִים הַצָּרְפָתִים שֶׁתֵּאֲרוּ אֶת פֻּלְחָן הָאֵם לְעֵינֵי הַקָּהָל בְּסֶנְטִימֶנְטָלִיּוּת מַפְגִינָה וּמֻפְרֶזֶת. הֶרְצְל רָאָה בָזֶה כְעֵין חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ. “גַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת אִמּוֹתֵינוּ לֹא פָחוֹת מִן הָאֲדוֹנִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְגֶרְמָנִיָּה. אֲבָל אֶצְלֵנוּ אֵין עוֹשִׂים מֵאַהֲבַת הָאֵם פֻּלְחָן נָבוּב בִּמְלִיצוֹת נְפוּחוֹת. וְכָךְ נִרְאֶה לִי יוֹתֵר נָכוֹן. לֹא יָאֶה לְהִתְהַדֵּר בְּרֶגֶשׁ זֶה בְּהִתְגַּנְדְרוּת חַסְרַת טַעַם. וּבִפְרָט כְּשֶׁאֵין אוֹתָם הַצָּרְפָתִים יוֹדְעִים שִׁעוּר בַּחֲתִירָתָם לְתוֹךְ קְרָבֶיהָ וּמֵעֶיהָ שֶׁל הָאֵלָה”.

הֶרְצְל עָבַד אֶת “עֲבוֹדַת הָאֵם” בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה לִפְנַי וְלִפְנִים. בְּכָל אֶחָד מִמִּכְתָּבָיו אֶל אִמּוֹ הוּא מִשְׁתַּפֵּךְ בְּרֹךְ וּבִלְבָבִיּוּת לְלֹא גְבוּל, וְהָאֵם שׁוֹמֶרֶת עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה כְּעַל דִּבְרֵי נְבוּאָה שֶׁסּוֹפָם לְהִתְקַיֵּם. הִיא מַאֲמִינָה בְּצִפִּיָּה מְאֻשֶּׁרֶת, שֶׁבְּנָהּ נוֹצַר לִגְדוֹלוֹת, שׁוֹמֶרֶת עַל הַשְׁרָאַת לִבּוֹ כְּעַל קַרְקַע פּוֹרִיָּה שֶׁל חֲזוֹנוֹת וַחֲלוֹמוֹת וְהִיא כֻלָּהּ תּוֹחֶלֶת לַעֲתִידוֹ. כְּשֶׁהִיא רוֹאָה אֶצְלוֹ סִימָנִים שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת הַשְּׁכִינָה, הִיא מְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ בְחִבָּה כְּפוּלָה וּמַצִּיעָה לוֹ נְסִיעוֹת לְמֶרְחַקִּים מַלְהִיבֵי הַדִּמְיוֹן. “מִדַּרְכְּךָ תִשְׁלַח לָנוּ רַק גְּלוּיּוֹת מְצֻיָּרוֹת. חֲוָיוֹתֶיךָ וּרְשָׁמֶיךָ שַׁיָּכִים לָעוֹלָם כֻּלּוֹ”. וְאוּלָם הֶרְצְל מַרְאֶה לָהּ כְּמוֹ לְאָבִיו, מִימֵי נְּעוּרָיו וְעַד מוֹתוֹ, כָּל כְּתָב-יָד לִפְנֵי מְסִירָתוֹ לִדְפוּס. הוּא יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל טוּב טַעֲמָהּ וְעַל בִּקָּרְתָּהּ הַמֻּקְדֶּמֶת. גַּם הִיא מְבֹרֶכֶת, כְּמוֹ בַעֲלָה, לֹא רַק בְּלֵב טוֹב אֶלָּא גַּם בְּעַיִן טוֹבָה, וְיֵשׁ בָּהּ נְטִיָּה לְסִפְרוּת, לָאֳמָנוּת, לְהִתְפַּלְסְפוּת. מַבָּטָהּ אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים הוּא מַבָּט מִגָּבֹהַּ.

“אִמִּי הַטּוֹבָה סִפְּרָה לִי הַיּוֹם”, כּוֹתֵב הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ, עַל מוֹתוֹ שֶׁל אַלְבֶּרְט שְׁפִּיטְצֶר. הוּא יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחָנוֹ, כְּשֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו הַמְבַשֶּׁלֶת וְשָׁאֲלָה מִמֶּנּוּ: “מַה נָכִין לְמָחָר לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?” וְהוּא עָנָה “רַמְסְטֶק” (מִין צְלִי). וּבְרֶגַע זֶה נָפַל עַל פָּנָיו וּמֵת. וְאִמִּי הַיְּקָרָה בְּגֹבַהּ נַפְשָׁהּ מַסִּקָה מַסְקָנוֹת עַל חַיִּים כָּאֵלֶּה הַנִּגְמָרִים בַּמִּלָּה “רַמְסְטֶק”.

זַ’נֶיטָה הֶרְצְל הֶעֱרִיכָה אֶת הַחַיִּים לְפִי כֹבֶד הָרַעֲיוֹנוֹת הַנִּשָּׂאִים בָּהֶם. וְכַךְ חִנְּכָה גַּם אֶת יְלָדֶיהָ. בְּרוּחַ הָאִידֶיאָלִים הָרוֹמֵמִים וּבְרוּחַ הַהַקְרָבָה הָעַצְמִית שֶׁל יוֹצְרֵיהֶם, שֶׁמִּמֶּנָּה הִתְפַּעֵל וְנִתְלַהֵב הֶרְצְל כְּבָר בִּתְקוּפַת חִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִּים, בְּגִיל שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָרֶגַע הַגָּדוֹל שֶׁל הִתְגַּלּוּת הַבֵּן, נִבָּא לָהּ לִבָּהּ, שֶׁהִנֵּהוּ מְפַרְכֵּס בְּשַׁעֲרֵי הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין הַזָּרָה וּמְחַכֶּה לְאוֹת מִמָּרוֹם, שֶׁיַּתִּיר אֶת כְּבָלָיו וִישַׁחְרְרוֹ מִיִּסּוּרָיו-הִסּוּסָיו. וְהִנֵּה הִיא שׁוֹלַחַת לוֹ אֶת הָאוֹת: אֶת הִשִּׁיר הַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת בֶּטִּי פַּאוּלִי, שֶׁהִיא קְרָאַתּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עַל יֵעוּדוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג. וְהֶרְצְל מְקַבֵּל אֶת דְּבָרֶיהָ כְּבַת-קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, וְרוֹשֵׁם עַל שׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן: “מֵאִמָּא הַטּוֹבָה שֶׁלִּי, מָעְתָּק בִּשְׁבִילִי וְנִשְׁלַח לִי בַּשָּׁעָה שֶׁעִבַּדְתִּי אֶת הַתָּכְנִית, כְּאִלּוּ נִחֵשׁ זֹאת לֵב-הָאֵם”:

אִם יַד הַטֶּבַע תּוֹךְ רִגְעֵי רָצוֹן

עִטְּרָתְךָ כֶתֶר דּוֹרוֹנוֹת גְּבֹהִים,

עַד כִּי עוֹלָם בְּיִרְאַת כְּבוֹד-תִּמָּהוֹן

אֵלֶיךָ יַבִּיט כְּאֵל בְּחִיר אֱלֹהִים,

לִרְבָבוֹת תִּתֵּן מְגַמָּה, מַטָּרָה,

אַתָּה הַכּוֹכָב הַמֵּאִיר בַּלֵּיל, –

הַרְגֵּשׁ קְדֻשַּׁת חוֹבַת עֲטָרָה,

מְצַוָּה לִוְיַת-הוֹד לְרֹאשׁ מוֹשֵׁל.

טֶרֶם תִּצְנַח מִשְּׂפָתֶיךָ הַמִּלָּה,

כִּבְדַּת-תּוֹלָדוֹת, תְּנֶהָ עַל מִשְׁקָל,

טֶרֶם תַּדְרִיךְ רַגְלְךָ הַחְלֵף מְסִלָּה,

בְּחֹן לִבְּךָ בַּדִּין, הֲיָכוֹל תּוּכָל?

הַחֲמֵר שְׁפֹט עַצְמְךָ, פֶּן תִּכָּשֵׁל,

וְאַל תִּכָּנַע, עֵת בֹּא הַנִּסָּיוֹן,

חֻלְשׁוֹת תִּסָּלַחְנָה לְהָמוֹן אָפֵל,

לְךָ, הַמַּנְהִיג, לֹא יְכֻפַּר עָוֹן.

בְּגִיל אֹמֶן יִנְהֲרוּ לְדִגְלְךָ תִּדְגֹּל,

לֹא לְךָ לְבַדְּךָ גְּאֻלָּה תָבִיא,

מוּסָר רַבִּים אִתְּךָ יָקוּם גַּם יִפֹּל…¹³

הֶרְצְל כְּתַלְמִיד בֵּית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי

תמונה 16 הֶרְצְל כִּנְשִׂיא אֲגֻדַּת “אֲנַחְנוּ” (Wir)

הֶרְצְל כְּפָקִיד-מִתְלַמֵּד בְּבֵית-הַמִּשְׁפָּט

הֶרְצְל כְּסוֹפֵר צָעִיר

בְּךָ יִרְאוּ שׁוֹפֵט, יְכַבְּדוּ נָבִיא.

אֵם יְהוּדִיָּה קְדוֹשָׁה הַנּוֹתֶנֶת אוֹת לִבְנָהּ יְחִידָהּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, לַעֲקֹד אֶת עַצְמוֹ בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ עַל מִזְבַּח הַיֵּעוּד כִּבְחִיר אֱלֹהִים, וְלֹא לְהִכָּנַע. אֵם רַכַּת-לֵב וּקְשַׁת-רָצוֹן, הַמַּרְגִּישָׁה, וּמְנַחֶשֶׁת אֶת הַמִּדָּה הָעֲצוּמָה שֶׁל הַקְרָבָה עַצְמִית שֶׁתִּדָּרֵשׁ מִבְּנָהּ, וּבְכָל זֹאת מְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ. עַל הַעְתָּקַת-הַשִּׁיר שֶׁנִּשְׁאֲרָה אֶצְלָהּ הִיא רָשְׁמָה אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: “נִחַשְׁתִּי אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל בְּנִי. יִשְׁמֹר אֱלֹהִים עַל בְּרִיאוּתוֹ, אָמֵן!” הֲאָמְנָם זָכְרָה אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, כְּשֶׁקִּבְּלָה אֶת בְּנָהּ שֶׁיָּצָא מֵאוּלָם הַקּוֹנְגְרֶס וְתוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת הִתְעַלֵּף בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהִיא שָׂמָה שְׂקִיקֵי קֶרַח עַל לִבּוֹ הַחוֹלֶה כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ לְמִלְחַמְתּוֹ הַבָּאָה?…

וּמָה רַב הַמֶּרְחָק מִשְּׁלִיחַת שִׁיר זֶה וְעַד מִכְתָּבָהּ הַבָּא שֶׁל זַ’נֶיטָה הֶרְצְל. חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל סֵבֶל, יִסּוּרִים לְאֵין סוֹף, עָבְרוּ עַל הֶרְצְל וְהָאֵם נָשְׂאָה אֶת חָלְיוֹ. כָּאֲבָה אֶת מַכְאוֹבָיו בָּאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהֵם “חֶבְלֵי מָשִׁיחַ”. בְּרַם אֵין זֶה פֶלֶא, שֶׁלִּפְעָמִים תְּקָפַתָּהּ רֶגֶשׁ שֶׁל אַכְזָבָה וּבְחִילָה בַחֶבְרָה. רֶגֶשׁ זֶה מִתְבַּטֵּא בַמִּכְתָּב הַבָּא, שֶׁהִיא כָתְבָה לַאֲחוֹתָהּ. וְגַם כָּאן מַזְהִירָה הָאֱמוּנָה, שֶׁהַיְּלָדִים הֵם יְדִידֵינוּ הַיְּחִידִים עֲלֵי אֲדָמוֹת.

וִינָה, 7. 2. 1900

אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה,

הִנְּנִי מְאַשֶּׁרֶת אֶת קַבָּלַת מִכְתָּבֵךְ הֶחָבִיב, וְגַם אֶת הַגְּלוּיָה. בְּעַד אֲדִיבוּתֵךְ לְהַבִּיעַ תַּנְחוּמִים, קְחִי אֶת תּוֹדָתִי. גְּאֻלָּה הָיְתָה לְכָל הַמְעֻנְיָנִים, הֱיוֹת וְהָיָה תַהֲלִיךְ כֹּה מְמֻשָּׁךְ.

עַד כַּמָּה שֶׁאַתְּ מַפְרִיזָה, אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה, מוֹכִיחָה הַגְּלוּיָה, שֶׁשָּׁלַחְתְּ כְּהוֹסָפָה לְאִגַּרְתֵּךְ. כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת גַּם אֲנִי, מַה זֹאת לִהְיוֹת מְפֻזָּר, וְאֵיךְ נֶעֱלָמִים לִפְעָמִים הָרַעֲיוֹנוֹת תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. כָּל זֶה מֵעִיד, שֶׁעָבַרְנוּ כְבָר אֶת גִּיל הַיַּלְדוּת וְכִי חַיֵּינוּ אֵינָם קַלִּים כָּל כָּךְ. אוּלָם זֶהוּ גּוֹרָלָם שֶׁל רַבִּים וְרַבִּים, וְכָל אֶחָד מַכִּיר רַק אֶת סִבְלוֹ שֶׁלּוֹ…

אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה, אַל תִּכְתְּבִי לְהַבָּא גְּלוּיּוֹת. קוֹרְאִים אוֹתָן בִּלְתִּי-רְאוּיִים.

אַתְּ מִשְׁתּוֹמֶמֶת, שֶׁאֲנִי חַיָּה נֶחְבְּאָה כָל כַּךְ אֶל הַכֵּלִים, וְאֵינִי בָאָה בְמַגָּע עַם הַחֶבְרָה. עַל זֶה עָלַי לַעֲנוֹת לָךְ שׁוּב בְּמָשָׁל: יְכוֹלָה אַתְּ לְתָאֵר לָךְ, שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּהֵעָדֵר תֵּאָבוֹן? כָּךְ אֲנִי בְּנוֹגֵעַ לַחֶבְרָה. פָּשׁוּט, חֲסֵרָה אֲנִי הִתְעַנְיְנוּת בְּכָךְ, וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמִי אֵין לִי שׁוּם סִבָּה.

הָעֹנֶג הָאֲמִתִּי הַיְּחִידִי הוּא לִהְיוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבָזֶה אֲנִי עוֹשָׂה כִמְעָט סְפּוֹרְט…

אִלּוּ הָיִיתִי רוֹצָה לְהַגִּיד לָךְ, אֵיךְ בָּא לִי הַדָּבָר הַזֶּה, הָיָה עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שׁוּב בְּמָשָׁל. וּבְכֵן: בְּאִי-כֵנוּתָם וְרֹעַ לִבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים קִלְקַלְתִּי אֶת קֵבָתִי. וּכְמוֹ שֶׁפְּרִישׁוּת מֵאֹכֶל מְבִיאָה אֶת הַקֵּבָה לִידֵי יְכֹלֶת-קְלִיטָה חֲדָשָׁה, כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא פַּעַם גַּם אֶצְלִי לִידֵי שִׁנּוּי.

אַתְּ רוֹאָה, שֶׁהִתְפַּלְסְפוּת הָיְתָה לִי לְמִשְׁנֵה-טֶבַע. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל מִנְּקוּדַּת-מַבָּט גְּבוֹהָה בַחַיִּים וּבְכָל מַעֲלָּלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב, מֻכְרָח לִצְחֹק עֲדֵי מָוֶת אוֹ לְהִתְרַגֵּז עֲדֵי מָוֶת, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אַף אֶחָד מִשְּׁנַיִם אֵלֶּה, צָרִיךְ לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ לְפָחוֹת בִּדְבָרִים שֶׁל פִּילוֹסוֹפִיָּה.

אַתְּ אוֹמֶרֶת בְּמִכְתָּבְךָ, שֶׁאַתְּ נִפְגֶּשֶׁת רַק עִם יְלָדַיִךְ, וְחוּץ מֵהֶם עִם אִישׁ לֹא. מָה אַתְּ רוֹצָה יוֹתֵר מִזֶּה? הֲאֵינֵךְ יוֹדַעַת, כִּי הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כָּמוּס בְּדָבָר זֶה, שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת עָלָיו כָּךְ בְּהִסְתַּכְּלוּת קַלָּה? הֲלֹא הַיְּלָדִים הֵם יְדִידֵינוּ הַיְּחִידִים עֲלֵי אֲדָמוֹת!

וְעַכְשָׁיו אֲנִי רוֹצָה לִגְמֹר. אַחֶרֶת עוֹד אוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה לַאֲלָפִים וְלֹא אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

בִּדְרִישַׁת שָׁלוֹם לָךְ וּלְכָל חֲבִיבַיִךְ, שֶׁלָּךְ

זַ’נֶיטָה

מִכְתָּבִים אֲחֵרִים מַבְלִיטִים אֶת טוּב לִבָּהּ שֶׁל זַ’נֶיטָה הֶרְצְל. בִּנְדִיבוּת נִפְלָאָה מוֹשִׁיטָה הִיא עֶזְרָה לְכָל הַפּוֹנִים אֵלֶיהָ. זֶ’נִי שְׁוַרְץ, אוֹתָהּ הַקְּרוֹבָה, שֶׁקִּבְּלָה לַחֲתוּנָתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים מִיַּעֲקֹב הֶרְצְל, וְשֶׁאוֹתָהּ פָּגַשְׁתִּי כַמָּה פְּעָמִים בְּבּוּדַפֶּשְׁט, סִפְּרָה לִי, שֶׁמִּלְּבַד סְכוּם נִכָּר זֶה הֶעֱנִיקָה לָהּ הַשְּׁלִישִׁיָּה, יַעֲקֹב, זַ’נֶיטָה וְתֶיאוֹדוֹר הֶרְצְל, עוֹד מַתָּנוֹת הֲגוּנוֹת וְלֹא פָּסְקוּ מִלִּתְמֹךְ בָּהּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. לְזֶ’נִי שְׁוַרְץ כָּתְבָה זַ’נֶיטָה הֶרְצְל אֶת הַמִּכְתָּב הַבָּא:¹⁴

בַּד אֶמְס, 13. 8. 91

זֶ’נִי הַיְּקָרָה

מִדּוֹדָה רוֹזָה קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל מִכְתָּב, בּוֹ הִיא מְסַפֶּרֶת בֵּין יֶתֶר הַדְּבָרִים, שֶׁלְּבַעֲלֵךְ הַטּוֹב הָיוּ הוֹצָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ בְּקֶשֶׁר עִם מַחֲלָתוֹ שֶׁל אָבִיךְ הַמִּסְכֵּן. כְּשֶׁנָּבוֹא הַבַּיְתָה, מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּקָרוֹב, נִשְׁלַח 25 זְהוּבִים, כְּהִשְׁתַּתְּפוּתֵנוּ בְּהוֹצְאוֹתֵיכֶם, לְבַעֲלֵךְ הַטּוֹב. – מִלְּבַד זֶה נִשְׁלַח 25 זְהוּבִים לְהוֹצָאוֹת הַמַּצֵּבָה.

וְעַכְשָׁיו, זֶ’נִי הַטּוֹבָה שֶׁלִּי, הֵרָגְעִי. אָבִיךְ הַמְּסַכֵּן לֹא הִפְסִיד הַרְבֵּה בְּחַיָּיו שֶׁקֻּפְּחוּ. וְגַם צְעִירִים מִמֶּנּוּ מֵתִים. וַהֲרֵי הוּא הִגִּיעַ לְשֵׂיבָה יָפָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לָךְ, חֹק הַטֶּבַע הוּא, שֶׁבָּנִים מְאַבְּדִים אֶת הוֹרֵיהֶם.

דִּרְשִׁי בִשְׁלוֹם בַּעֲלֵךְ הַטּוֹב בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם בַּעֲלִי. תֶּיאוֹדוֹר שֶׁלִּי נִמְצָא בִנְסִיעָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עוֹד עַל מוֹת אָבִיךְ הַטּוֹב.

אוֹתָךְ וְאֶת יְלָדַיִךְ הַחֲבִיבִים וְאֶת אָחִיךְ מְחַבֶּקֶת וּמְנַשֶּׁקֶת דּוֹדָתֵךְ הַנֶּאֱמָנָה

זַ’נֶיטָה

רַבּוֹת סִפְּרָה לִי זֶ’נִי שְׁוַרְץ, בַּת אָחִיהָ שֶׁל זַ’נֶיטָה הֶרְצְל, עַל הָעֲדִינוּת, שֶׁבָּהּ הָעֳבַר אֵלֶיהָ כָל “מַתָּן בְּסֵתֶר” מִבֵּית הֶרְצְל. אֶת “לֵב הַזָּהָב” יָרַשׁ תֶּיאוֹדוֹר מֵהוֹרָיו. הוּא הָלַךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְהוֹפִיעַ כְּפַעַם בַּפַּעַם יַחַד עִם אִמּוֹ, אוֹ לְבַדּוֹ בְבּוּדַפֶּשְׁט, וְאָז שָׂכָר כִּרְכָּרָה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ לְטִיּוּל עַל חוֹף הַדּוּנָה וְאֶל הַיְּעָרוֹת שֶׁעַל הָרֵי בּוּדָה.

“פַּעַם בָּאתִי הַבַּיְתָה”, סִפְּרָה לִי זֶ’נִי שְׁוַרְץ, “וּמָצָאתִי אֶת הַמְשָׁרֶתֶת, בַּת-אִכָּרִים מִכְּפָר הוּנְגָרִי, בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת. ‘מַה לָּךְ?’ שְׁאַלְתִּיהָ. וְהִיא עָנְתָה בִדְמָעוֹת וִיבָבוֹת: ‘אֲנִי אָמוּת, גְּבֶרֶת, אָמוּת כִּי רָאִיתִי אֶת יֵשׁוּ הַמָּשִׁיחַ פָּנִים אֶל פָּנִים!’… ‘אֵיךְ זֶה קָרָה?’ שָׁאַלְתִּי. וְהִיא בִּבְכִיוֹת: ‘שָׁמַעְתִּי מִישֶׁהוּ דוֹפֵק, וּכְשֶׁיָּצָאתִי לִפְתֹּחַ, הִבַּטְתִּי דֶרֶךְ הָאֶשְׁנָב, וְהִנֵּה הָאָדוֹן יֵשׁוּ עוֹמֵד שָׁם לִפְנֵי הַדֶּלֶת, וְהִתְעַלַּפְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לֹא רְאִיתִיו עוֹד’. נִגַּשְׁתִּי אֶל תֵּבַת-הַמִּכְתָּבִים, סִיְּמָה זֶ’נִי שְׁוַרְץ, וּמָצָאתִי בָהּ אֶת כַּרְטִיס-בִּקּוּרוֹ שֶׁל תֶּיאוֹדוֹר הֶרְצְל. הִנֵּהוּ הַכַּרְטִיס, יִקָּחֵהוּ לְזִכָּרוֹן, כְּתוֹסֶפֶת לַתְּמוּנוֹת”.

זֶ’נִי סִפְּרָה, שֶׁגַּם אֶת הַתְּמוּנָה הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁל זַ’נֶיטָה הֶרְצְל בְּתוֹר “מַדוֹנָה”, וּכְמוֹ כֵן אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הוֹרֶיהָ קִבְּלָה מִמֶּנָּה בְּמַתָּנָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הֶרְצְל. זַ’נֶיטָה אָמְרָה, שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְדִירָה חֲדָשָׁה שֶׁבָּהּ אֵין דַּי קִירוֹת בִּשְׁבִיל תְּמוּנוֹת גְּדוֹלוֹת אֵלּוּ, “אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה כַוָּנָתָהּ, שֶׁאִם יִכְבַּד עָלַי פַּעַם הַזְּמָן, אוּכַל לְהָפִיק עֶזְרָה מִתְּמוּנוֹת הִסְטוֹרִיּוֹת אֵלּוּ. וְהִנֵּה כֵן נִהְיָה. כָּךְ נָתְנָה לִי דוֹדָתִי גַּם מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת וְהַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר, בְּאָמְרָה שֶׁהֵן צָרוֹת עָלֶיהָ”. וְזֶ’נִי הוֹסִיפָה: “הִנֵּה דוֹדָתִי זַ’נֶיטָה נִחֲמָה אוֹתִי, שֶׁחֹק הַטֶּבַע הוּא, כִּי יְלָדִים מְאַבְּדִים אֶת הוֹרֵיהֶם, וּבַמֶּה הִתְנַחֲמָה הִיא כַאֲשֶׁר אִבְּדָה אֶת בְּנָהּ הַיָּחִיד, הַגָּדוֹל? אָמְנָם, אִשָּׁה גְדוֹלָה הָיְתָה, בַּעֲלַת נֶפֶשׁ אַמִּיצָה וְאֵיתָנָה. וְגַם אֶת כֹּחָהּ הַכַּבִּיר הַזֶּה יָרַשׁ מִמֶּנָּה בְּנָהּ תֶּיאוֹדוֹר”.

הֶרְצְל לֹא הֶחֱמִיץ אַף הִזְדַּמְּנוּת אַחַת כְּדֵי לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. מִנְּסִיעוֹתָיו כָּתַב לָהֶם כִּמְעַט יוֹם יוֹם. וְהוּא מִצִּדּוֹ שָׁאַב תִּקְוָה וְעִדּוּד מִתְּשׁוּבוֹתֵיהֶם. אִם עָגְמָה נַפְשׁוֹ וְקָדְרָה רוּחוֹ, הִסְתִּיר מֵהֶם אֶת יְגוֹנוֹ עַד שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו. לִפְעָמִים וִתֵּר אַף עַל סִכּוּיִי הַצְלָחָה, רַק שֶׁלֹּא יָמִיט צַעַר עַל הוֹרָיו. בְּבֶּרְלִין חִכּוּ לוֹ “כִּבּוּשִׁים” בָּעִתּוֹנוּת וּבַתֶּיאַטְרוֹן, אֲבָל הוּא לֹא רָצָה לְהִפָּרֵד לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ מֵהוֹרָיו. וְהוּא מְנַחֵם אוֹתָם וְאֶת עַצְמוֹ: “אַצְלִיחַ גַּם בְּוִינָה!” לֹא רָצָה לְהַעֲתִיק אֶת מוֹשָׁבוֹ מִפָּרִיס לְלוֹנְדוֹן, שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹתֵר רָחוֹק מֵאִמּוֹ וְאָבִיו. אֶת מְקוֹם הַכְשָׁרָתוֹ הַמִּשְׁפָּטִית בְּוִינָה הֶחֱלִיף בְּזַלְצְבּוּרְג, כְּדֵי לִהְיוֹת יוֹתֵר קָרוֹב לַמָּקוֹם שָׁם נִתְרַפֵּא אָבִיו. בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הוּא כּוֹתֵב לָהֶם בְּהִשְׁתַּפְּכוּתוֹ שֶׁל יֶלֶד רַךְ כִּתְשׁוּבָה עַל צִלּוּמָם שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ: “לְחָיֶיךָ, אַבָּא מַחְמַדִּי (“זְהָבִי”), מוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי, הַיָּדַיִם נִרְאוֹת לִי כְּבָר חֲזָקוֹת, אַךְ הַמְּעִיל אֵינוֹ מָלֵא עֲדַיִן כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. וְאוּלָם אֶהְיֶה מְרֻצֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּאַבָּא פָחוֹת שָׁמֵן, הַלְוַאי שָׁרַק יִהְיֶה לִי בָרִיא, חָזָק וּמְאֻשָּׁר עַד 120 שָׁנָה. אָשְׁרוֹ שֶׁל אֶחָד הוּא הָאֹשֶׁר שֶׁל כֻּלָּנוּ. וּמָה אֹמַר עַל אִמָּא הַיָּפָה, הַנֶּהֱדָרָה, – עַל מוּמְחִית יְקָרָה זוֹ לְאַהֲבַת אִשָּׁה וָאֵם? לֹא רַק שֶׁהִנֵּךְ אִשָּׁה וְאֵם טוֹבָה, נֶאֱמָנָה, עֲדִינָה, בְּמִדָּה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ, – לֹא רַק זֹאת אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לִי הַתְּמוּנָה, בַּת-צְחוֹקְכֶם, שֶׁבָּהּ אַתֶּם נִרְאִים עַל הַתְּמוּנָה, בַּת-צְחוֹק זוֹ הַטּוֹבָה, הַלְּבָבִית, הַיְּקָרָה שֶׁצִּלַּמְתֶּם אוֹתָהּ לְמַעֲנִי, הִיא חִמְּמַתְנִי וְשִׂמְּחַתְנִי יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאוּכַל לְהַבִּיעַ בְּמִלִּים”¹⁵. לְכָל יְמֵי-הֻלַּדְתָּם וִימֵי-הַשָּׁנָה שֶׁל חֲתוּנָתָם שָׁלַח הֶרְצְל לְהוֹרָיו שֶׁפַע בְּרָכוֹת, בֵּין אִם הָיָה בַבַּיִת וּבֵין אִם בְּאַחַת מִן הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁלְּשָׁם קָרָא אוֹתוֹ תַפְקִידוֹ הַהוֹלֵךְ וּמַכְבִּיד. וְלִפְעָמִים הוּא מַתְחִיל לְהַעֲנִיק לָהֶם בְּרָכוֹת כְּבָר יָמִים מִקֹּדֶם, שֶׁמָּא יְאַחֵר אֶת הַמּוֹעֵד.

אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו הוּא מַרְבֶּה לִכְתֹּב לְאִמּוֹ, מוֹדִיעַ לָהּ עַל כָּל צַעַד בְּמִפְעָלוֹ, וּמַעֲלִים, כַּמּוּבָן, אֶת הַקְּשָׁיִם שֶׁנִּתְקָל בָּהֶם: “בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִנְנִי מוּקָף יְדִידִים. וְאֶת זֹאת רוֹאֶה אֲנִי כְּבִרְכַּת אֱלֹהִים”. כְּשֶׁחָזַר מִלּוֹנְדוֹן וְהוֹדִיעַ לִידִידָיו עַל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית עַל הַהִתְיַשְּׁבוּת בַּחֲצִי-הָאִי סִינַי, אָמַר לוֹ נוֹרְדַאוֹ: “אֵין מִלִּים בְּפִי לְהַבִּיעַ אֶת גֹּדֶל מִפְעָלְךָ. וּמַה נִּפְלָא הַדָּבָר, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן מְסֻגָּל לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אִישׁ כְּהֶרְצְל”. וְהֶרְצְל מְמַהֵר לְהוֹדִיעַ דְּבָרִים אֵלֶּה לְאִמּוֹ. “מוּבָן, שֶׁדָּחִיתִי אֶת דְבָרָיו בְּהֶחְלֵט, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אָדָם רַשָּׁאִי לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ מְגֹחָךְ. אֲבָל לָךְ אֲנִי מוֹסֵר אֶת הַדְּבָרִים כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבֵּךְ. וְחוּץ מִזֶּה, הֲרֵי כָל שֶׁבַח, אִם אֲנִי רָאוּי לוֹ בִּכְלָל, צָרִיךְ לְהִזָּקֵף לִזְכוּתְכֶם, הוֹרַי הַטּוֹבִים, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי חַיָּב תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁהִנֵּנִי – לָכֶם. לָךְ וּלְאָבִי מוֹרִי הָאָהוּב, הַטּוֹב וְהַבִּלְתִּי-נִשְׁכָּח מִלֵּב, שֶׁאֲנִי מִתְמַסֵּר יוֹם יוֹם לְזִכְרוֹ הַיָּקָר וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִמְצָא אֲנִי אוֹמֵר אַחֲרָיו קַדִּישׁ בְּאֹפֶן הַמְיֻחָד שֶׁלִּי… מָחָר, אִמָּא יַקִּירָתִי, אֲנִי נוֹסֵעַ הַבַּיְתָה…”

מָחָר הוּא נוֹסֵעַ הַבַּיְתָה וִישׂוֹחֵחַ אֲרֻכּוֹת עִם אִמּוֹ, אוּלָם הוּא מְמַהֵר לִגְרֹם לָהּ אֶת הַשִּׂמְחָה עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם.

בַּמַחֲזֶה “הַגֵּיטוֹ הֶחָדָשׁ”, שֶׁהִקְדִּישׁוֹ “לְמַכְּס נוֹרְדַאוּ בִידִידוּת-נֶפֶשׁ”, מְתָאֵר הֶרְצְל אֶת הָאֵם בִּדְמוּתָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת סַמוּאֵל הָאֲצִילָה, הַמִּסְתַּכֶּלֶת בִּבְנָהּ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת וּמִיָּד הִיא רוֹאָה אִם “קָרָהוּ אֵיזֶה דָבָר לֹא נָעִים”. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַעַת לָהּ הַסִּבָּה, עַגְמַת נַפְשׁוֹ שֶׁל בְּנָהּ עַל שֶׁיְּדִידוֹ הַנּוֹצְרִי פְרַנְץ מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, יַעַן כִּי מַגָּע וּמַשָּׂא לוֹ עִם יְהוּדִים, יֵשׁ לָהּ רַק שְׁאֵלָה אַחַת:

“הַאִם רָאָה אֶצְלֵנוּ אֵיזֶה דָבָר בִּלְתִּי-הוֹגֵן?”

וְכַאֲשֶׁר מְבָאֵר לָהּ הַבֵּן, מָה רָב הַמָּקוֹם, שֶׁפְרַנְץ זֶה תָפַס בְּחַיָּיו, עַד שֶׁשָּׂם אוֹתוֹ לְמוֹפֵת לוֹ, סִגֵּל לוֹ אֶת הֶרְגֵּלָיו, דִּבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ, חָשַׁב אֶת מַחֲשָׁבוֹתָיו, וְהִנֵּה עַתָּה עוֹזֵב אוֹתוֹ פְרַנְץ וְהוֹלֵךְ לוֹ, עוֹנָה הַגְּבֶרֶת סַמוּאֵל: “אִם בָּגַדְתָּ, בְּנִי, בְּעַצְמְךָ, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִתְאוֹנֵן כְּשֶׁאֲחֵרִים בּוֹגְדִים בְּךָ”.

וְהַבֵּן נִכְנָע לִתְשׁוּבָה נִשְׂגָּבָה זוֹ שֶׁל הָאֵם: “לָךְ הַצֶּדֶק, אִמָּא, צָדַקְתְּ, כְּמוֹ תָּמִיד”. וְהָאָב קוֹרֵא בְּחִבָּה: “הַפִּילוֹסוֹפִית שֶׁלָּנוּ!”

וְהָאֵם הַפִּילוֹסוֹפִית עוֹמֶדֶת חִוֶּרֶת, לְלֹא דְּמָעוֹת, כְּשֶׁמְּבִיאִים אֶת בְּנָהּ חֲסַר-הַכָּרָה, פָּצוּעַ בְּדוּ-קְרָב, בְּהִלָּחֲמוֹ עַל כְּבוֹדוֹ וּכְבוֹד גִּזְעוֹ. מַחֲשַׁבְתָּהּ הָרִאשׁוֹנָה הַגֵּאָה הִיא, שֶׁבְּנָהּ לֹא בָגַד בְּעַצְמוֹ… וְרַק כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל מֵת לִפְנֵי עֵינֶיהָ, מִתְפָּרֶצֶת מִלִּבָּהּ הַזְּעָקָה הַנּוֹרָאָה וְהִיא נוֹפֶלֶת תַּחְתֶּיהָ לְלֹא הַכָּרָה, בְּעוֹד שֶׁהָאָב מִזְדַּקֵּף וְקוֹרֵא בְקוֹל חָנוּק: “ה' נָתַן, ה' לָקַח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ”.

בְּסִפְרוֹ “אַלְטְנַיְלַנְד” עִצֵּב הֶרְצְל סֶמֶל-דְּמוּת לָאֵם בְּשׁוּרוֹת מוּצָקוֹת אֵלּוּ:

"עַל קִבְרָהּ שָׁרוּ שִׁירִים עִבְרִיִּים עַתִּיקִים וְהָרַב הַטּוֹב עָרַךְ אֶת הַתְּפִלּוֹת. דִּבְרֵי הֶסְפֵּד לֹא נֶאֶמְרוּ. דָּוִד לֹא חָפַץ בָּהֶם. אוּלָם כַּאֲשֶׁר שָׁב עִם יְדִידָיו מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְיָשַׁב בְּבֵית הָאֵבֶל, נַעֲנָה וְאָמַר:

– הִיא הָיְתָה אִמִּי. הָיְתָה לִי הָאַהֲבָה וְהַסֵּבֶל. הָאַהֲבָה וְהַסֵּבֶל הָיוּ מֻגְשָׁמִים בָּהּ, וְעֵינַי זָלְגוּ דְמָעוֹת כָּל פַּעַם שֶׁרְאִיתִיהָ.

לֹא אֶרְאֶנָּהּ עוֹד וְהִיא הָיְתָה אִמִּי.

הִיא הָיְתָה בֵיתֵנוּ וּמְעוֹנֵנוּ, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה לָנוּ לֹא בַיִת וְלֹא מָעוֹן

הִיא זְקָפַתְנוּ, עֵת הָיִינוּ כְּפוּפִים, כִּי הִיא הָיְתָה הָאַהֲבָה.

לִמְּדָה אוֹתָנוּ עֲנָוָה, עֵת הוּטַב חֶלְקֵנוּ, כִּי הִיא הָיְתָה הַסֵּבֶל.

בְּיָמִים טוֹבִים וְרָעִים הָיְתָה הִיא הַכָּבוֹד, תִּפְאֶרֶת בֵּיתֵנוּ.

בְּעָנְיֵנוּ, עֵת שָׁכַבְנוּ עַל עֲרֵמוֹת קַשׁ, עֲשִׁירִים הָיִינוּ, יַעַן כִּי הִיא הָיְתָה לָנוּ.

תָּמִיד חָשְׁבָה רַק עָלֵינוּ וּלְעוֹלָם לֹא עַל עַצְמָהּ.

בֵּיתֵנוּ הָיָה רַק חֶדֶר דַּל, וְהִסְתִּיר בְּקִרְבּוֹ מַטְמוֹן יָקָר.

לְאַרְמוֹנוֹת רַבִּים אֵין מַטְמוֹן כָּזֶה. הִיא הָיְתָה הָאֵם.

סוֹבֶלֶת עֲדִינָה הָיְתָה, הַסֵּבֶל לֹא כְפָפָה, כִּי אִם הֵרִים אוֹתָהּ.

לִפְעָמִים הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי בָהּ אֶת הַיַּהֲדוּת בְּעֵת סִבְלָה. בִּדְמוּתָהּ רְאִיתִיהָ.

הִיא הָיְתָה אִמִּי – וְלֹא אֶרְאֶנָּהּ עוֹד לְעוֹלָם, יְדִידַי!

לְעוֹלָם. וְעָלַי לָשֵׂאת אֶת הַגּוֹרָל…"

אַךְ הַגּוֹרָל גָּזַר, שֶׁלֹּא הַבֵּן יַסְפִּיד אֶת הָאֵם, אֶלָּא הָאֵם תְּבַכֶּה אֶת בְּנָהּ.¹⁶

 

פַּאוּלִינֶה הָאָחוֹת    🔗

יֵשׁ שֶׁהָאָחוֹת מַשְׁפִּיעָה עַל הִתְפַּתְּחוּתוֹ הַנַּפְשִׁית שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר, וְלִפְעָמִים אֲפִילוּ בְּאֹפֶן מַכְרִיעַ. הִיא מֵאֲצִילָה עָלָיו מִשִּׁוּוּי-הַמִּשְׁקָל שֶׁל רוּחָהּ, מוֹסֶרֶת לוֹ מִנְּטִיּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ, מַלְבִּישַׁתּוּ רֹךְ וַעֲדִינוּת וּמְרַחֶקֶת אוֹתוֹ מִכָּל גַּסּוּת וְכֵעוּר. וְאִם הַיֶּלֶד הֶרְצְל יָרַשׁ עֲשָׂרָה קַבִּים מִדּוֹת טוֹבוֹת מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, הֲרֵי אֲחוֹתוֹ הַיָּפָה וְהָאֲצִילָה פַּאוּלִינֶה, שֶׁהָיְתָה בְכִירָה מִמֶּנּוּ בְּשָׁנָה וּמֶחֱצָה בְּעֶרֶךְ, הִשְׁפִּיעָה עָלָיו לְטוֹבָה בִּימֵי יַלְדוּתוֹ מִכַּמָּה בְחִינוֹת. גַּם פַּאוּלִינֶה יָרְשָׁה כִשְׁרוֹנוֹת וּנְטִיּוֹת מֵהוֹרֶיהָ. אַהֲבָה וְכָבוֹד בְּלִי מְצָרִים לָאַב וְלָאֵם, שְׁאִיפָה לְסִפְרוּת וָאֳמָנוּת, שֶׁבָּלְטָה כְּבָר בִּהְיוֹתָהּ תַּלְמִידָה בַּכַּתּוֹת הַתִּיכוֹנוֹת שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר, קַוִּים אֵלֶּה הֵם הַמְשֻׁתָּפִים לָהּ וּלְתֶיאוֹדוֹר. “עֲבוֹדָתִי הַחֲבִיבָה עָלַי בְיוֹתֵר הִיא לִכְתֹּב לְךָ”, כּוֹתֶבֶת פַּאוּלִינֶה בַּת הַשֶּׁבַע לְאָבִיהָ “הָאָהוּב בְּכָל חֹם לִבָּהּ, שֶׁרַק עָלָיו הִיא חוֹשֶׁבֶת תָּמִיד”. וְהִיא שׁוֹלַחַת לוֹ עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לְהָבִיא לָהּ לֹא צַעֲצוּעִים, אֶלָּא סְפָרִים יָפִים לִקְרִיאָה. כִּי הַיַּלְדָּה בַת הַשֶּׁבַע כְּבָר קוֹרֵאת הַרְבֵּה, וְהִיא מְחַלֶּקֶת אֶת זְמַנָּהּ בֵּין הַסְּפָרִים וּבֵין הַפְּסַנְתֵּר, שֶׁעָלָיו הִיא יוֹדַעַת לִפְרֹט יָפֶה. תֶּיאוֹדוֹר וּפַּאוּלִינֶה קוֹרְאִים יַחַד אֲגָדוֹת וְשִׁירִים מִסּוֹפְרֵי הַדּוֹר, וְגַם מַקְרִיאִים זֶה לְזוֹ אֶת מַה שֶׁחִבְּרוּ הֵם עַצְמָם. עוֹד מְעַט וְהֵם מְקִימִים יַחַד בָּמָה בַיְתִּית קְטַנָּה, וְעָלֶיהָ הֵם מְסַדְּרִים מִשְׂחָקִים, מַצִּיגִים מַחֲזוֹת, לֹא עִם בֻּבּוֹת, אֶלָּא עִם נְפָשׁוֹת חַיּוֹת הַמֻּצָּגוֹת עַל-יְדֵי יְלָדִים מֻכְשָׁרִים. כְּבָר בְּיַלְדוּתָם הֵם מִתְרַגְּלִים לְהַשְׁקִיף עַל הָעוֹלָם מֵעַל רָמַת בָּמָה.

פַּאוּלִינֶה בַּת הָאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה מְתַרְגֶּמֶת מִן הַסִּפְרוּת הַגֶּרְמָנִית לְהוּנְגָרִית וּלְהֵפֶךְ. הִיא עוֹדְדָה אֶת תֶּיאוֹדוֹר גַּם בְּיִסּוּד הַחֶבְרָה לְסִפְרוּת “אֲנַחְנוּ”, וּלְפִי זִכְרוֹן-הַדְּבָרִים שֶׁל הַחֶבְרָה, גַּם הִשְׁתַּתְּפָה בִישִׁיבוֹתֶיהָ וְהָיְתָה אֲפִילוּ מֻעְמָדָה לִ“נְשִׂיאוּת”, אֶלָּא שֶׁאָחִיהָ “דוֹרִי” קִבֵּל אֶת רֹב הַקּוֹלוֹת, בְּהַצְבָּעָה סוֹדִית, כַּמוּבָן. כַּנִּרְאֶה בָּטְחוּ הַצְּעִירִים יוֹתֵר בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה שֶׁל הַנַּעַר בֶּן הַשְּׁלשׁ-עֶשְׂרֵה.

בָּאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי בִירוּשָׁלַיִם נִמְצָא טֹפֶס שֶׁל הַזְמָנָה מֻדְפֶּסֶת לְהַצָּגַת הַמַּחֲזֶה “אֵין לְהַשִּׂיג” לְאָדוֹלְף וִילְבְּרַנְדְט, שֶׁבּוֹ שִׂחֲקָה פַּאוּלִינֶה הֶרְצְל אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי שֶׁל הָאִשָּׁה אוֹיְגֶנִיָּה. וּמִלְּבַד זֶה לִוְּתָה פַּאוּלִינֶה, לְפִי עֵדוּת הַהַזְמָנָה, עַל הַפְּסַנְתֵּר זַמָּרִים צְעִירִים, שֶׁשָּׁרוּ שִׁירִים הוּנְגָרִיִים, גֶרְמָנִיִּים וְצָרְפָתִיִּים.

הֶרְצְל הָיָה מַעֲרִיץ אֶת אֲחוֹתוֹ הַיְּחִידָה וּמִתְגָאֶה בָהּ כְּאָח וּכְחָבֵר. כְּשֶׁעָבְרוּ יַחַד עִם אִמָּם בְּחוּצוֹת בּוּדַפֶּשְׁט, הִבִּיטוּ אַחֲרֵיהֶם הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים כְּאַחֲרֵי מִשְׁפַּחַת נְסִיכִים. וּכְשֶׁגָּדַל הַנַּעַר הֶרְצְל וְהָיָה לְגֶבֶר, הִבִּיט אֶל הַתּוֹפָעָה “אִשָּׁה” כְּשֶׁהוּא מֻשְׁפָּע עֲדַיִן מִן הָרֹשֶׁם הַמַּתְמִיד שֶׁעָשׂוּ עָלָיו שְׁתֵּי הַדְּמוּיּוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל הָאֵם וְהָאָחוֹת.

וְאֵיךְ נִדְהֲמָה נַפְשׁוֹ כְשֶׁקָּרָה הָאָסוֹן וּפַּאוּלִינֶה מֵתָה!

מִיתָתָהּ שֶׁל הַעַלְמָה בַת הַשְּׁמֹנֶה-עֶשְׂרֵה זִעְזְעָה אֶת כָּל הַבִּירָה. הָעִתּוֹן הַיּוֹמִי “פֶּסְטֶר ז’וּרְנָל” הִקְדִּישׁ לָהּ פֶיְלְטוֹן מְיֻחָד (בְּיוֹם 9. בְּפֶבְּרוּאָר, 1878) כָּתוּב בִּידֵי עוֹרֵךְ הָעִתּוֹן, הָאֶסְטֵטָן הַיָּדוּעַ דְר' אַדוֹלְף זִילְבֶּרְשְׁטֶיְן, שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּבֵית הֶרְצְל וּמְשַׂחֵק יַחַד עִם הַיְּלָדִים עַל בָּמָתָם הַבַּיְתִּית. “עַל אֲרוֹנָהּ שֶׁל עַלְמָה” – הָיְתָה הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הֶסְפֵּדוֹ הַפִּיּוּטִי, שֶׁנָבַע מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְנָתַן תְּמוּנָה נוֹגַעַת עַד הַלֵּב עַל הָעַלְמָה הַיְפֵהְפִיָּה, שֶׁנִּקְטְפָה עַל סַף חַיֶּיהָ. הִנֵּה קְטָעִים אֲחָדִים מִמֶּנּוּ:

"הָעֵינַיִם הַמַּבְרִיקוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת – נִשְׁבְּרוּ. הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁלֹּא נְשָׁקָן פִּי אוֹהֵב, הַמָּוֶת חָתַם עֲלֵיהֶן בִּנְשִׁיקַת-חָתָן לָנֶצַח.

פֹּה הִיא יְשֵׁנָה, כַּלַּת הַמָּוֶת.

הָאֵין תְּקוּמָה מֵחֲבִיקָה מַקְפִּיאָה זוֹ? הַאִם לֹא תָאוֹרְנָה עוֹד הָעֵינַיִם הַלָּלוּ מֵאֹשֶׁר, כְּמִקֹדֶם, וְלֹא תִּצְחַקְנָה עוֹד בְּחֵן קוֹרֵן טוֹבָה מִמַּעֲמַקֵּיהֶן וּבְחֶסֶד לֵב-אִשָּׁה טָהוֹר הַמַּבִּיט בְּתִקְוָה מַזְהִירָה לֶעָתִיד?

כַּךְ נָטַל עָלַי הַגּוֹרָל לִרְאוֹתֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה, פַּאוּלִינֶה, עַל אֲרוֹנֵךְ אֵם רְצוּצָה וּמְיֹאֶשֶׁת, שֶׁהָיְתָה זְקוּפַת קוֹמָה, גֵּאָה כְתָמָר וְגֵאָה כִפְלַיִם, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת בִּתָּהּ הַיְּקָרָה נִצֶּבֶת לִימִינָה… אֵיזֶה אֹשֶׁר-אֵם נָגַהּ מִפָּנֶיהָ! כְּשֶׁנָּחוּ עֵינֵי הָאֵם עַל דְּמוּתֵךְ, פַּאוּלִינֶה, מָלְאוּ זֹהַר וְחֶדְוָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְתָאֳרָם בְּעֵט סוֹפֵר, פַּאוּלִינֶה. רַק הַצַּיָּר יָכוֹל לְצַיֵּר רְגָעִים כָּאֵלֶּה. אֹשֶׁר עָמֹק, שָׁקֵט, טָהוֹר, דִּבֵּר מִתּוֹךְ הָעֵינָיִם הַלָּלוּ.

הָה, אַהֲבָה טְהוֹרָה הַמְשַׁפֶּרֶת וּמְיַפָּה יוֹתֵר מִכָּל קוֹסְמֶטִיקָה וְתַחְבּוּלָה.

עֵינֵי אִמֵּךְ הָיוּ לָךְ, פַאוּלִינֶה, זָּהֲרָה הַמֵּאִירָה, הַקּוֹרֵנֶת מֵעֹמֶק לֵב טוֹב, מוּרֶמֶת בְּתֹם וְטֹהַר-יַלְדוּת.

דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל אֵם הֶרְצְל, מַעֲשֵׂה-יְדֵי בֶּאֶר

דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אֲבִי הֶרְצְל, מַעֲשֵׂה-יְדֵי בֶּאֶר

הֶרְצְל

אִשְׁתּוֹ שֶׁל הֶרְצְל, לְבֵית נַשַׁוּאֶר

לִפְנֵי עֵינֵי הָעִיר הִתְפַּתֵּחַ יְפִי תָאֳרֵךְ הַנִּשְׂגָּב. בְּעֹנֶג עִלָּאִי הִבַּטְנוּ אֶל הַיַּלְדָּה הָעֲנָוָה הַנֶּחְמָדָה, הַשְּׁחוּמָה, אֶל עֵינֶיהָ הַבּוֹעֲרוֹת וְהַלּוֹקְחוֹת לְבָבוֹת, אֶל הֲלִיכָתָהּ הָעֲדִינָה וְהָאֲצִילָה בְּגַאֲוָתָהּ. הֲדוּרָה בְלֹא הִתְהַדְּרוּת, חֲכָמָה בְלֹא יְהִירוּת, חֲבִיבָה וּרְחוֹקָה מִכָּל צֵל שֶׁל שַׁחֲצָנוּת, בְּטִבְעִיּוּתֵךְ וּבִתְמִימוּתְךָ נָשָׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָל רוֹאַיִךְ.

זֵר הֲדַסִּים עַל אֲרוֹנֵךְ, פַּאוּלִינֶה. הַמָּוֶת קִנֵּא בָךְ וְהִקְדִּים לַכֹּל…

אֲנִי הָיִיתִי פַעַם הַרֶגִי’סֶּר שֶׁלָּהּ. מַה נִּפְלָאָה וּמַתְמִיהָה הָיְתָה בִּרְצִינוּתָהּ וַחֲבִיבוּתָהּ. אֵיךְ יָדְעָה לִמְצֹא תָמִיד אֶת הַקּוֹל הַיָּאֶה אֶת הַתְּנוּעָה הַנָּאָה!

חֲנוּנַת הַכִּשְׁרוֹנוֹת, חֲסֵרָה אַתְּ לְכֻלָּנוּ!"

עַלְמָה צְעִירָה, שֶׁכָּכָה מַסְפִּידִים אוֹתָהּ עַל הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁל עִתּוֹן יוֹמִי חָשׁוּב, תּוֹפָעָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל הִיא.

כָּךְ נֶחֱרַת זִכְרָה שֶׁל פַּאוּלִינֶה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל לָנֶּצַח. מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה פָקַד אֶת קִבְרָהּ, בְּיוֹם מוֹתָהּ, הִדְלִיק נֵר-נְשָׁמָה לְזִכְרָהּ, הִנִּיחַ זֵר-פְּרָחִים עַל מַצַּבְתָּהּ וְלָקַח אִתּוֹ מִפִּרְחֵי הַקֶּבֶר לְוִינָה. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה סִפְּרוּ לִי, שֶׁבְּבִקּוּרָיו בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הָיָה תָּמִיד לְבַד, בְּלִי בְּנֵי-לְוָיָה, וְאַף בִּקֵּשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם, עִם הַקֶּבֶר. וְהוּא אָסַף אֶת כָּל חִבּוּרֶיהָ וּמִכְתָּבֶיהָ שֶׁל פַּאוּלִינֶה, שָׁמַר בֶּאֱמוּנָה עַל כָּל קֶטַע מִכְתַב-יָדָהּ¹⁷, וְעוֹד בַּעֲבֹר שָׁנִים, כָּל פַּעַם כְּשֶׁחָשַׁב עַל אִשָּׁה, עַל אַהֲבָה, עַל נִשּׂוּאִים, הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת זִכְרוֹנָהּ הַמְבֹרָךְ שֶׁל פַּאוּלִינֶה, אֶת “עֵינֶיהָ, שֶׁהִבִּיטוּ בְרֹךְ וְכָבָה אוֹרָן בְּלֹא עֵת; עֵינֶיהָ שֶׁהֵאִירוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים, שֶׁתֵּבֵל הָיְתָה יָפָה עֲדַיִן… גָּז הַחֲלוֹם עַל צֶאֱצָאֵי אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה, וּמַה הִתְגַּעֲגֵעַ לִבִּי לְרִגְשׁוֹת דּוֹד, שֶׁאֲחֵרִים זָכוּ לָהֶם בְּאֹשֶׁר!…”

בְּ-7 בְּנוֹבֶמְבֶּר, 1882 הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “יוֹם הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁי לְמוֹת אֲחוֹתִי פַּאוּלִינֶה הַנְּעִימָה וְהַנֶּאֱהָבָה, אֲשֶׁר לֹא אֶשְׁכְּחֶנָּה עַד עוֹלָם!”

כְּשֶׁנּוֹלְדָה לְהֶרְצְל בַּת תְּחִלָּה, שָׂמַח לִבּוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהַנְצִיחַ בָּהּ אֶת זִכְרָהּ שֶׁל פַּאוּלִינֶה, וְקָרָא לָהּ בְּשֵׁם אֲחוֹתוֹ.

כְּשֶׁהִתְחִיל הֶרְצְל לִכְתֹּב אֶת הָרְשִׁימוֹת לְסִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”, בִּשְׁעַת מִפְנֶה כַבִּיר זֶה בְחַיָּיו, נִזְכַּר בַּאֲחוֹתוֹ וְתוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת רָשַׁם בְּיוֹמָנוֹ: “יֵשׁ לִי הָרֶגֶשׁ שֶׁהָיָה לִי פַעַם בַּגִּימְנָסִיָּה הָאֶבַנְגֵלִית בְּעִיר פֶּשְׁט, בַּכִּתָּה הַשְּׁמִינִית, שֶׁעוֹד מְעַט וְאֶעֱזֹב אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר. וַהֲרֵי בָא הַדָּבָר לְרַגְלֵי מוֹתָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי הַמִּסְכֵּנָה עוֹד יוֹתֵר מֻקְדָּם מִמַּה שֶׁחָשַׁבְתִּי. כָּךְ יֵשׁ לִי גַם עַכְשָׁיו הָרֶגֶשׁ, שֶׁאֶעֱזֹב אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר שֶׁל הַז’וּרְנָלִיזְם”.

בְּהִתְלַבְּטוּיוֹתָיו שֶׁל הֶרְצְל בֵּין פְּעֻלָּה וְחָזוֹן, כְּשֶׁחָשַׁשׁ, שֶׁבִּמְקוֹם מִפְעָל יֵצֵא רַק סִפּוּר, הוּא עָסַק בְּעִצּוּב “טִפּוּסִים בִּשְׁבִיל רוֹמָן, שֶׁצָּרִיךְ לְהָכִיל דְּמוּיּוֹת חַיּוֹת אֲמִתִּיּוֹת”, בֵּינֵיהֶם דְּמוּת “הָעַלְמָה הַנִּשְׁכָּחָה”: “הָעֲדִינָה הֶחֱטִיאָה אֶת תַּפְקִידָהּ הַטִּבְעִי וּמֵתָה. אֵיזוֹ אֵם אֲצִילָה הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת! אֲכַנֶּה אוֹתָהּ בְּשֵׁם פַּאוּלִינֶה! וּלְזִכְרָהּ אַקְדִּישׁ אֶת הָרוֹמָן.”

רוֹמָן זֶה שֶׁל הֶרְצְל נִשְׁאַר תָּכְנִית, יַחַד עִם הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁרָאָה בָּהֶם אָז עִקָּרִים לַתְּחִיָּה הַלְּאוּמִית: מוּסִיקָה וּמַחֲזוֹת-חָג מִתְּקוּפַת הַמַּכַּבִּים וִימֵי הַבֵּינַיִם הַמְפִיקִים יִרְאַת כָּבוֹד, חֶמְלָה, גַּאֲוָה וּמְחַנְּכִים אֶת הָעָם בְּצוּרַת מִשְׂחָקִים". אוּלָם נְבָטִים מֵהֶם בִּצְבְּצוּ וְצָצוּ בַעֲבֹר שָׁנִים בְּסִפְרוֹ “אַלְטְנַיְלַנְד”, וְאֶת הָרוֹמָן הַזֶּה שֶׁהֶחֱשִׁיבוֹ כָּל כַּךְ כִּיצִירָתוֹ הַסִּפְרוּתִית הָעִקָּרִית, הַקַּדִּישׁ לְזֵכֶר אָבִיו הַמָּנוֹחַ וּלְזֵכֶר אֲחוֹתוֹ פַּאוּלִינֶה, וְגַם בְּגוּף הַסִּפּוּר הִצִּיג לָהּ צִיּוּן בִּדְמוּתָהּ הָעֲדִינָה שֶׁל הַמּוֹרָה מִרְיָם. וּבַעֲבֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מַזְכִּיר הֶרְצְל בְּמִכְתָּבוֹ אֶל אֶרְנֶי מֶזֶאִי בְבּוּדַפֶּשְׁט (1903): “עַד שֶׁעָבַרְנוּ לִוִינָה בִּשְׁנַת 1878, לְאַחַר מוֹתָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי, אֶפְשָׁר אָחִיךָ נִזְכָּר עַכְשָׁיו בַּדָּבָר?”

בְּצַוָּאָתוֹ צִוָּה הֶרְצְל, שֶׁיַּעֲלוּ יַחַד עִם עַצְמוֹתָיו וְעַצְמוֹת אָבִיו גַּם אֶת עַצְמוֹת פַּאוּלִינֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. “אַל יִשְׁכְּחוּהָ!”. –

שָׁכְחוּ אוֹתָהּ. יַחַד עִם הוֹרֶיהָ וְיַחַד עִם אָחִיהָ נִשְׁאֲרָה בַגוֹלָה, בְּמִדְבָּר קִבְרוֹת וִינָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

 

הַיֶּלֶד הַנָּשִׂיא    🔗

רֹאשׁ מוּרָם, מֵצַח גָּבֹהַּ, קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִים מִתְרוֹמְמוֹת אֶל עָל, מַבָּט יָשָׁר וְאֵיתָן, מִסְתַּכֵּל פְּנִימָה וְצוֹפֶה לְמֵרָחוֹק, מַאֲזִין לְהֶמְיַת-לִבּוֹ וְאָזְנוֹ קַשֶּׁבֶת לְכָל נִיד וְנִיב, כֻּלּוֹ מְסֻדָּר בְּהַרְמוֹנְיָה שְׁקֵטָה וְעַל פָּנָיו צֵל יָגוֹן שֶׁל הוֹגֶה-דֵעוֹת וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְמַעֲלָה מִתְּחוּמָיו, גּוּפוֹ רָזֶה וַחֲלַשְׁלָשׁ, אֲבָל קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, שׁוֹפַעַת הַכָּרָה עַצְמִית וַעֲנָוָה פְנִימִית גַּם יַחַד, – כָּךְ מוֹפִיעַ הַיֶּלֶד הַנָּשִׂיא, יוֹשֵׁב רֹאשׁ “חֶבְרַת הַסּוֹפְרִים” בְּנֵי שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה, אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים. וּמִסְּבִיבוֹ, לְאֹרֶךְ הַשֻּׁלְחָן, “הַחֲבֵרִים הַנִּכְבָּדִים”, כְּפִי שֶׁהֵם קוֹרְאִים זֶה לָזֶה בַחֲגִיגִיּוּת מְלַבֶּבֶת. מִי הֵם הַיְּלָדִים הָרְצִינִיִּים הַלָּלוּ, הַדָּנִים בְּכֹבֶד-רֹאשׁ בִּשְׁאֵלוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁנְּעָרִים מְשַׂחֲקִים לְפָנֶיךָ? הַסְכֵּת וְהַשְׂכֵּל: אֵיזֶה שֵׁם שָׁקוּל וְכָבֵד נָתְנוּ לַאֲגֻדָּתָם: “אֲנַחְנוּ”, – אֲנַחְנוּ, הַדּוֹר הַבָּא, הַדּוֹר הַצָּעִיר, הַמְיֹעָד לְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת שֶׁבַּחַיִּים וּבַסִּפְרוּת, שֶׁעִוְּתוּ הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, אֲנַחְנוּ, שֶׁעוֹד יָבוֹא יוֹם וְנַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלֵנוּ לְמַעַן הַשְׁקָפוֹת-עוֹלָם חֲדָשׁוֹת, לְמַעַן שִׁלְטוֹן הָאֱמֶת, הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר. לָעֵת עַתָּה אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לֶעָתִיד, “נַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתֵינוּ, נִשְׁתַּלֵּם בְּשִׁמּוּשׁ הַשָּׂפָה וּבְשִׁכְלוּל הַסִּגְנוֹן”. וּמִשּׁוּם כָּךְ “חִבּוּרִים, שֶׁאֵינָם מַעֲשִׁירִים אֶת הַדַּעַת בְּיוֹתֵר, אֵינָם מִתְקַבְּלִים”. כַּךְ הֶחֱלִיט כְּבוֹד הַנָּשִׂיא, בֶּן הַשְּׁלשׁ-עֶשְׂרֵה, תֶּיאוֹדוֹר הֶרְצְל, שֶׁיָּסַד אֶת הָאֲגֻדָּה וְחִבֵּר בִּשְׁבִילָהּ אֶת “סֵפֶר הַתַּקָּנוֹת”, שֶׁסְּעִיפָיו כְּבָר מַבְלִיטִים אֶת הַתְּכוּנוֹת הַנַּעֲלוֹת שֶׁל הַנָּשִׂיא וְהַיּוֹצֵר שֶׁלְּהַבָּא, בְּנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד.

יֵשׁ לִמְנֹעַ כָּל הַעֲלָבָה וְהַפְרָעָה. וְגַם הַנָּשִׂיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ אֵינוֹ רַשָּׁאִי לְהַפְסִיק אֶת הַהַרְצָאָה שֶׁל הֶחָבֵר. חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר וְחֹפֶשׁ הַמַּחֲשָׁבָה עוֹמְדִים מִמַּעַל לַכֹּל. “הֶעָרִיץ” שֶׁלְּהַבָּא הוּא עַצְמוֹ מַגְבִּיל אֶת זְכוּיּוֹתָיו שֶׁל הַ“מַנְהִיג”.

זִכְרוֹן-הַדְּבָרִים שֶׁל יְשִׁיבוֹת הָאֲגֻדָּה¹⁸ חֲתוּמִים בְּעֶצֶם יָדוֹ שֶׁל “הַפְּרֶסִידֶנְט הֶרְצְל” וְהַמַּזְכִּיר דִיאַמַנְט. וְהֶרְצְל הָיָה לֹא רַק נְשִׂיא הָאֲגֻדָּה אֶלָּא גַם אֶחָד מֵחֲבֵרֶיהָ הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר. הַרְבֵּה מֵחִבּוּרָיו, שֶׁחִבֵּר הַיֶּלֶד הַנָּשִׂיא בְּהוּנְגָרִית וּבְגֶרְמָנִית וְקָרָא לִפְנֵי הָאֲגֻדָּה, נִשְׁתַּמְּרוּ עַד הַיּוֹם. אֵלֶּה, שֶׁנִּכְתְּבוּ בְגֶרְמָנִית, כְּבָר דָּשׁוּ בָּהֶם רַבִּים וְרֻבָּם יְדוּעִים לַקָּהָל. בִּלְתִּי יְדוּעִים לְגַמְרֵי, לְעֻמָּתָם, חִבּוּרֵי הֶרְצְל שֶׁכְּתָבָם בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה בְּהוּנְגָרִית, הֵן אֵלֶּה שֶׁקְּרָאָם לִפְנֵי הָאֲגֻדָּה “אֲנַחְנוּ”, הֵן אֵלֶּה שֶׁחִבְּרָם כְּתַלְמִיד בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָרֶיאָלִי בְּבְוּדַפֶּשְׁט: חִבּוּרִים שְׁלֵמִים עֲרוּכִים תּוֹךְ נְטִיָּה לְסֵדֶר, שֶׁבָּהּ הִצְטַיֵּן הֶרְצְל כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם עָלִים בּוֹדְדִים, קְטָעִים וּרְשִׁימוֹת עַל פִּסּוֹת נְיָר. לִפְעָמִים עִם צִיּוּרִים וְשִׂרְטוּטֵי-עֵט בְּשׁוּלֵיהֶם (אוּלַי “פּוֹרְטְרֵיטִים” שֶׁל מוֹרָיו), שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה גַם כִּשְׁרוֹן אֳמָנוּתִי, שֶׁאַף בּוֹ חֻנַּן הַנַּעַר הַגְּאוֹנִי. כְּמוֹ שֶׁהָיָה אוֹהֵב גַּם בִּימֵי בַגְרוּתוֹ, וַאֲפִילּוּ בִּימֵי מַנְהִיגוּתוֹ, לְשַׁרְטֵט עַל נְיָר אוֹ בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת פְּנֵי אִישׁ שֵׂחוֹ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר (“מִינְץ כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּר רוֹמָן”).

הֶרְצְל שָׁמַר עַל הַכֹּל, בְּדַיְקָנוּת קַפְּדָנִית, כְּאִלּוּ הָיָה כְבָר מַרְגִּישׁ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ אֶת יֵעוּדוֹ הַהִסְטוֹרִי וּמְיַחֵס חֲשִׁיבוּת לְכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוּכַל לִמְסֹר מַה מִקַּוֵּי הִתְפַּתְּחוּתוֹ לֶעָתִיד. וְדַוְקָא בֵּין חִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, בִּגְלַל שְׂפָתָם, כְּסֵפֶר חָתוּם, יֶשְׁנָם דְּבָרִים אָפְיָנִיִּים, הַנּוֹבְעִים מֵעִמְקֵי נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה שֶׁל הֶרְצְל הַיֶּלֶד. חִבּוּרִים עַל נַפּוֹלֶיוֹן, עַל סַבוֹנָרוֹלָה, עַל מֻחַמַּד, עַל מְשׁוֹרְרִים וְגִבּוֹרִים הוּנְגָרִיִים, עַל “יַחֲסֵי הַחֶבְרָה שֶׁל הָעַמִּים הָעַתִּיקִים” וְעַל “תּוֹצָאוֹת הַצִּיבִילִיזָצִיָה הַחֲדָשָׁה”, עַל הָאָפְנָה וְעַל הַחַמְצָן, סִפּוּרִים רְצִינִיִּים וְהוּמוֹרִיסְטִיִּים, מְקוֹרִיִּים וּמְתֻרְגָמִים, מַסָּה וּבִקֹּרֶת, “עַל הַמִיתוֹלוֹגִיָה שֶׁל הַיְּוָנִים” וְרַעֲיוֹנוֹת עַל הַדָּת וְעַל הַגְּבוּרָה. פִּסּוֹת נְיָר אֵלּוּ מְעִידוֹת עַל אָפְיוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמִּתְבַּגֵּר: מַה הָיוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַהַרְגָּשׁוֹת שֶּׁרָתְתוּ בְּנַפְשׁוֹ הַתּוֹסֶסֶת, אֵיזוֹ הֲוָיוֹת הֶעֱסִיקוּהוּ מִן הֶעָבָר, הֵן בְּתוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁנִּקְבְּעָה עַל-יְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר, הֵן מִחוּצָה לָהּ.

לִפְעָמִים אָפְיָנִיּוֹת שׁוּרוֹת אַחֳדוֹת יוֹתֵר מֵחִבּוּרִים שְׁלֵמִים. פִּסַּת-נְיָר קְטַנָּה מַנְצִיחָה “בְּרִית יְדִידוּת” שֶׁנִּכְרְתָה בֵּין גַבּוֹר בּוֹרְשָׁנִי וּבֵין תִּיבָדָר הֶרְצְל, וְשֶׁלְּפִיהָ "הִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶם לְהִתְנַהֵג בִּידִידוּת אִישׁ לְגַבֵּי רֵעֵהוּ, לַעֲזֹר זֶה לָזֶה וְלַעֲמֹד אִישׁ לִימִין אָחִיו עַד סוֹף הַשָּׁנָה. הַתַּאֲרִיךְ: 26 בְּיַנוּאַר, 1874, חָתוּם בְּעֶצֶם יְדֵיהֶם שֶׁל כּוֹרְתֵי הַבְּרִית: בּוֹרְשָׁנִי גַבּוֹר וְהֶרְצְל תִּיבָדָר.

אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַחֲשִׁיבוּת הַיְּתֵרָה שֶׁיִּחֲסוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים לִבְרִית-יְדִידוּת זוֹ. הָיָה זֶה שָׁנִים מְעַטּוֹת לְאַחַר הַכְרָזַת חֹק הָאֶמַנְצִיפָּצִיָּה שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּהוּנְגָרְיָה וּבְנֵי שְׁנֵי הַגְּזָעִים הִתְלַכְּדוּ. הַ“נַּעַר הַיְּהוּדִי הַשְּׁחַרְחוֹר” הִרְגִּישׁ בְּוַדַּאי, שֶׁהוּא חוֹתֵם בְּשֵׁם עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ (וְאוּלַי חֶבְרַת “אֲנַחְנוּ” יִפְּתָה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל נְשִׂיאָהּ לְכָךְ), וְהַשֵּׁנִי, כִּנְצִיג הָעָם הַמַדְיָרִי. בְּכָל אֹפֶן הָיוּ הַיְּלָדִים זְהִירִים יוֹתֵר מִן הַמַּעֲצָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיָמֵינוּ וְלֹא עָשׂוּ “חוֹזֶה יְדִידוּת עוֹלָמִית”, אֶלָּא רַק – עַד סוֹף הַשָּׁנָה. וּבְמֶשֶׁךְ זְמָן זֶה בְּוַדַּאי עָמַד בּוֹרְשָׁנִי בַאֲצִילוּת לִימִינוֹ שֶׁל הֶרְצְל, כָּל אֵימַת שֶׁאֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית-הַסֵּפֶר הָיָה מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְגַנּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים בְּסֵתֶר אוֹ בְּגָלוּי. וְאוּלַי בִּצְבְּצָה כְּבָר בִּדְמוּתוֹ שֶׁל בּוֹרְשָׁנִי זֶה רֵאשִׁית צוּרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פְרַנְץ ווּרְצְלֶכְנֶר, הַגּוֹי הַצָּעִיר, יְדִידוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סַמוּאֶל, גִּבּוֹרָהּ שֶׁל הַדְּרַמָה “הַגֶּיטוֹ הֶחָדָשׁ”.

שְׁאֵלַת הַיְחָסִים בֵּין הָעַמִּים, הַגְּזָעִים וְהַדָּתוֹת הֶעֱסִיקָה, כַּנִּרְאֶה, רַבּוֹת אֶת הַנַּעַר. שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי חֲתִימַת “חוֹזֵה-יְדִידוּת” זֶה (בְּ-12 בְּדֶצֶמְבֶּר 1873) כָּתַב מַסָּה עַל “יַחֲסֵי הַחֶבְרָה שֶׁל הָעַמִּים הָעַתִּיקִים”. בְּמַסָּה זוֹ כוֹתֵב הַנַּעַר בֶּן הַשְּׁלשׁ-עֶשְׂרֵה: “עֶמְדוֹתֵיהֶם הָאֶזְרָחִיּוֹת (שֶׁל הָעַמִּים הָעַתִּיקִים) הָיוּ קְשׁוּרוֹת קֶשֶׁר אָמִיץ בְּיַחֲסָם אֶל הַדָּת. בְּנֵי הַדָּת הָאַחַת רָדְפוּ אֶת אֱמוּנֵי הַדָּת הַשְּׁנִיָּה וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס לְמִשְׂרוֹת הַפְּקִידוּת”… הַאִם אֵין רֶמֶז בְּמִשְׁפָּטִים אֵלֶּה לְמַצַּב הָעִנְיָנִים בְּיָמָיו שֶׁל הֶרְצְל הַצָּעִיר, שֶׁלֹּא הָיָה רַשָּׁאִי לִכְתֹּב עָלָיו בְּבֵית-הַסֵּפֶר? וְאוּלַי הִתְכַּוֵּן גַּם לַתְּלוּנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ בְמִקְרֶה לְאָזְנָיו, שֶׁלַּמְרוֹת הָאֶמַנְצִיפָּצִיָּה קָשֶׁה לַיְּהוּדִים לְקַבֵּל מִשְׂרוֹת בִּפְקִידוּת הַמְּדִינָה, אִם כִּי דָבָר זֶה הָיָה טִבְעִי לְגַמְרֵי בִנְסִבּוֹת הַתְּקוּפָה הַהִיא, אַחֲרֵי חוֹזֶה הַשָּׁלוֹם בֵּין אוֹסְטְרִיָּה וְהוּנְגָרְיָה, כְּשֶׁהָאֲצִילִים שֶׁקֻּפְּחוּ מִזְּכוּיּוֹתֵיהֶם הַמְיֻחָדוֹת זָרְמוּ לְמִשְׂרוֹת פְּקִידוּת מֶמְשַׁלְתִּית, מְחוֹזִית וְעִירוֹנִית. מוּבָן, שֶׁגַּם אַנְשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה הַשַּׁלֶּטֶת הִשְׁתַּדְּלוּ לִדְחֹק אֶת רַגְלָם שֶׁל בְּנֵי הַדָּתוֹת הָאֲחֵרוֹת. וּמִכָּאן הַדְּרִישָׁה שֶׁהֻבָּעָה גַּם מִצְדָדִים אֲחֵרִים לְהָקִים מְחִיצָה בֵּין הַכְּנֵסִיָּה וְהַמְּדִינָה. וְהֶרְצְל הַנַּעַר הִרְבָּה לְטַפֵּל בִּשְׁאֵלָה זוֹ בְחִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִים. כְּשֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים הִתְחִיל כּוֹתֵב מַסָּה עַל סָבוֹנָרוֹלָה, בִּשְׁמוֹ אוֹ בְשֵׁם “הַכֹּהֵן הַמּוֹרֵד” אוֹ בַּכֹּתֶרֶת “רֶפוֹרְמָטוֹר אִיטַלְקִי”. וְכָאן מָצָא לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר וּלְהַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו עַל עִנְיְנֵי הַדָּת בִּכְלָל, הֵן בְּנוֹגֵעַ לֶעָבָר, הֵן בְּנוֹגֵעַ לְתַפְקִידָהּ לֶעָתִיד.

“בְּיָמֵינוּ שֶׁלָּנוּ – כּוֹתֵב הַנַּעַר – שׁוּב הִתְחַדְּשָׁה הַמִּלְחָמָה הַנּוֹשָׁנָה בֵּין כְּנֵסִיָּה וּמְדִינָה. שׁוּב יוֹצְאִים אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים בְּנֶשֶׁק הַשֵּׂכֶל כְּדֵי לְסַדֵּר אֶת יַחֲסֵי הַכְּנֵסִיָּה וּלְחַסֵּל סוֹף-סוֹף אֶת הַוִּכּוּחַ”.

וִכּוּחִים בִּשְׁאֵלַת “מְדִינָה וְדָת” הָיוּ אָז מְנַסְּרִים בַּחֲלַל הָאֲוִיר גַּם בְּהוּנְגָרִיָּה. הֶרְצְל הַנַּעַר אֵינוֹ מִשּׁוֹלְלֵי הַדָּת, אַדְרַבָּה, וְהוּא מַמְשִׁיךְ בְּסִגְנוֹן הוּנְגָרִי מְלֻטָּשׁ:

“נָחוּץ לוֹ לְבֶן-אָדָם דְּבַר-מַה שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִן הַיֵּאוּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּהֲלוּמוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל הַגּוֹרָל נוֹפְלוֹת עָלָיו. בְּעֵת שֶׁמַּזָּלוֹ שׁוֹקֵעַ וִיסוֹדוֹת קִיּוּמוֹ מִתְעַרְעֲרִים, וּבִזְמָן שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁשְּׁעַת מוֹתוֹ מִתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת. וְדָבָר זֶה – הָאֱמוּנָה הִיא. יַאֲמִין הָאָדָם בַּמֶּה שֶׁהוּא מַאֲמִין, אַךְ יַאֲמִין. וְעַל-כֵּן כִּבְּדוּ, מְכַבְּדִים וִיכַבְּדוּ לְעוֹלָם אֶת הָאִישִׁים הָהֵם הַנּוֹתְנִים צֳרִי וּמַרְפֵּא שֶׁל נֶחָמָה לְפִצְעֵי אֱנוֹשׁ וּמַחֲזִירִים אֶת הַיֶּלֶד הַתּוֹעֶה אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹת אָבִיו”.

דְּבָרִים נִפְלָאִים וּמַפְתִּיעִים בְּפִי יֶלֶד בֶּן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה!

בְּנֻסְחָה אַחֶרֶת שֶׁל חִבּוּרוֹ עַל סָבוֹנָרוֹלָה מַצְבִּיעַ הַנַּעַר עַל הַמִּלְחָמוֹת הַמִּתְנַהֲלוֹת עַל רֶקַע הַדָּת בְּיָמָיו, “הַמַּעֲלוֹת עַל זִכְרוֹנֵנוּ אֶת אַמִּיצֵי הָרוּחַ מִן הֶעָבָר, שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּעֹז עַל אֱמוּנָתָם נֶגֶד כֹּחוֹת הַשִּׁלְטוֹן, וְגַם אִם לֹא הִשִּׂיגוּ אֶת כָּל הַמַּטָּרוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן שָׁאֲפוּ, יָאָה לָהֶם הַכָּרָת תּוֹדָה עֲמֻקָּה”.

מִלְחָמָה בָּאַדִּירִים לְמַעַן הָרַעְיוֹן הָיָה כְּבָר בְּדִמְיוֹן הֶרְצְל הַנַּעַר לְדָבָר קָדוֹשׁ. בַּהַקְדָּמָה לְנִסָּיוֹן אַחֵר שֶׁל חִבּוּרוֹ זֶה הוּא כוֹתֵב:

“נָפְלוּ הַגִּבּוֹרִים, שֶׁנִּלְחֲמוּ נֶגֶד הַשְׁחָתַת הַמִּדּוֹת, גִּבּוֹרֵי הָרוּחַ שֶׁעָמְדוּ בַמַּעֲרָכָה לִבְלִי חָת וְגִלּוּ אֶת פִּשְׁעֵיהֶם שֶׁל אַבִּירֵי הַדּוֹר, וְלֹא נִרְתְּעוּ מִלִּקְרֹא בִשְׁמוֹ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ, אֲפִילוּ אִם הוּא יָשַׁב עַל כִּסֵּא אַפִּיפְיוֹר אוֹ אַרְכִיהֶגְמוֹן; אַמִּיצֵי הַלֵּב, שֶׁלֹּא נָסוֹגוּ אָחוֹר אֲפִילּוּ מִפְּנֵי תַלְיָנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְנִשְׁאֲרוּ אֵיתָנִים עַל שְׂדֵה הַקְּרָב עַד טִפַּת דָּמָם הָאַחֲרוֹנָה”.

מָה רָאָה יֶלֶד חוֹזֶה זֶה, שֶׁנִּבָּא וָלֹא יָדַע מַה נִבָּא, יֶלֶד הַמַּטִּיף לְמוּסָר עֶלְיוֹן, לְשִׁפּוּר הַמִּדּוֹת, לְתִקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי? הַיֶּלֶד הֶרְצְל חוֹזֵר בְכַמָּה וְכַמָּה נֻסְחָאוֹת עַל תְּהִלַּת הַגְּבוּרָה וּמֵרִים עַל נֵס אֶת מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים עַל רַעֲיוֹן נַעֲלֶה: “בַּעַל מִדּוֹת טְהוֹרוֹת הָיָה הָאִישׁ, (סָבוֹנָרוֹלָה) בְּנִגּוּד לִבְנֵי דוֹרוֹ, וְהִכְרִיז מִלְחָמָה וְיָצָא לִשְׂדֵה הַקְּרָב הָרוּחָנִי אֲשֶׁר שָׁם נֶאֶבְקוּ הַקְּדוֹשִׁים, גְּאוֹנֵי הָרוּחַ, אֲצִילֵי הַנֶּפֶשׁ, עִם רוֹדָנִים יְהִירִים, וּבְדַם לִבָּם חָתְמוּ עַל הָאַזְהָרָה, שֶׁבָּהּ הִתְּרוּ בַּתַּקִּיפִים וּבָאַדִּירִים”.

וְהִנֵּה, בַּעֲבֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה וְיוֹתֵר, כְּשֶׁהִתְחִיל הֶרְצְל מַגְשִׁים אֶת יֵעוּדוֹ הַנִּסְתָּר וּמִתְכּוֹנֵן לָגֶשֶׁת אֶל בִּצּוּעַ שְׁלִיחוּתוֹ הַהִסְטוֹרִית לְמַעַן גְּאֻלַּת עַמּוֹ, הוּא כוֹתֵב בְּמִכְתָּבוֹ אֶל טֶבֶלֶס, מְנַהֵל הַתֶּיאַטְרוֹן בִּפְּרָג (1895): "זֶה זְמָן מַה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי וְנוֹדֵד בְּמַצַּב רוּחַ שֶׁל סָבוֹנָרוֹלָה, לְפִי בִטּוּיוֹ שֶׁל לֶנַאוּ: “בָּרָק הֱאִירַנִי לִהְיוֹת שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, הַבְּרִית הָרוֹמֵמָה לְעוֹלָם קַיֶּמֶת…” כָּךְ עָלוּ וְחָזְרוּ גִּבּוֹרֵי הָרוּחַ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִנְּעוּרַי הֶרְצְל וְהִכְנִיסוּהוּ לְתוֹךְ הַשְׁרָאַת יֵעוּדוֹ הַיְּהוּדִי לְהַבָּא.

וְאִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל: הַאִם חָסְרוּ לוֹ לַנַּעַר הַיְּהוּדִי דֻּגְמָאוֹת וּדְמוּיּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּתוֹלְדוֹת יְמֵי עַם יִשְׂרָאֵל? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא חָסְרוּ. וְיוֹדְעִים אָנוּ כִּי בְיָמִים אֵלֶּה, בַּחֲגִיגַת הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלּוֹ, דִּבֵּר הֶרְצְל, כְּשֶׁעֵינָיו זוֹלְגוֹת דִּמְעָה, עַל קְדוּשַׁת הַיַּהֲדוּת, וְנִשְׁבַּע, שֶׁיִּשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַמּוֹ וּלְדָתוֹ כָל יְמֵי חַיָּיו, וְשָׁם הוּא נָתַן בִּטּוּי לְרַעְיוֹנוֹ עַל נְחִיצוּת הָאֱמוּנָה בְּחַיֵּי הָאָדָם בְּקֶשֶׁר עִם הַעֲרָכַת הַדָּת הַיִּשְׂרְאֵלִית. וְאִם לֹא הָיוּ לוֹ, גַּם עַד אָז כָּאֵלֶּה, בְוַדָּאִי קִבֵּל בֵּין מַתְּנוֹת הַבַּר-מִצְוָה סִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת מִתּוֹלְדוֹת יְמֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לְפִי רוּחַ הַזְּמָן הָיוּ אָז הַגִּבּוֹרִים הָאִידֶיאָלִיִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים הַמַּשְׂכִּילִים בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה גִּבּוֹרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וַהֲרֵי פֹּה מְדֻבָּר עַל חִבּוּרָיו שֶׁל הֶרְצְל שֶׁכְּתָבָם בְּהוּנְגָרִית, בְּחוּג בֵּית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי שֶׁל עִירִיַּת בּוּדַפֶּשְׂט, מְקוֹם שָׁם הִצְהִיר אֶחָד מִמּוֹרָיו, שֶׁבַּמּוּשָׂג “עַמִּים אֱלִילִיִּים” נִכְלָלִים גַּם הַיְּהוּדִים וְהַמֻשְׂלָמִים.

וּמְעַנְיֵן הַדָּבָר, שֶׁהֶרְצְל הַיֶּלֶד, שֶׁהִתְרַגֵּז עַל הַצְהָרָה זוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהֶחֱלִיט לַעֲזֹב בִּגְלָלָהּ אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הַזֶּה, לֹא אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ בְשִׁפּוּט עַל עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה. וּבְתוֹךְ תְּחוּמָיו “הַסּוּבֶרֵנִייִּם”, כִּנְשִׂיא הָאֲגֻדָּה “אֲנַחְנוּ”, הָיָה דָּן גַּם בִּשְׁאֵלַת הָ“אֱלִילוּת” בְּאוֹבְּיֶקְטִיבִיּוּת מְבֻגֶּרֶת. וְאָנוּ רוֹאִים בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, מֵאֵיזוֹ רַמָּה מַבִּיט עוּל-יָמִים זֶה אֶל בַּעֲיוֹת הַמּוּסָר, אַף כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶל תַּרְבּוּתָם שֶׁל הַיְּוָנִים הָעַתִּיקִים.

בְּבִקֹּרֶת עַל חִבּוּרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו עַל “הַמִּתוֹלוֹגִיָּה הַיְּוָנִית”, שֶׁהֻגַּשׁ לְחֶבְרַת “אֲנַחְנוּ”, נוֹתֵן הֶרְצְל הַנַּעַר הַעֲרָכָה מְלֵאַת עִנְיָן עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה:

“הַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד”, – שֶׁהוּא כַּמּוּבָן, חֲבֵרוֹ וּבֶן-גִילוֹ – “אוּלַי רַק תּוֹךְ עַקְשָׁנוּת אוֹ לְמַעַן הַכְעִיס אֶת “הַשִּׁטְחִיִּים”, כִּבְיָכוֹל, מוֹצֵא כִוּוּן מוּסָרִי בְּאַגָּדוֹת-הָאֵלִים הַיְּוָנִיּוֹת. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁדַּוְקָא אֶת זֹאת אֵין לִמְצֹא בָהֶן בְּשׁוּם פָּנִים. יֵשׁ בַּמִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית דִּמְיוֹן פִּיּוּטִי, תִּפְאֶרֶת רוֹמַנְטִית, יֹפִי אַלֶּגוֹרִי, אוּלָם כַּוָּנָה מוּסָרִית? – אֵין כַּאן, אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם וּבְשׁוּם זְמָן”. וְהַמְּבַקֵּר הַצָּעִיר מְנַתֵּחַ אֶת הַשְּׁאֵלָה וּמֵעֲמִידָהּ עַל בֻּרְיָה, כְּאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לְהַבְלִיט בַּעֲקִיפִין, שְׁכַוָּנָה מוּסָרִית יֵשׁ רַק בְּאַגָּדוֹת יִשְׂרָאֵל.

גַּם אֶת הַבִּקֹּרֶת הַזֹּאת נִסֵּחַ הֶרְצְל בְּכַמָּה נֻסְחָאוֹת, בְּהַתְחָלוֹת שׁוֹנוֹת וּבְשִׁנּוּיִים רַבִּים. סִימָן, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ נָסְרָה בְמוֹחוֹ הַרְבֵּה וְשֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְבַטֵּא אֶת רַעֲיוֹנוֹתָיו בַּצּוּרָה הַהוֹלֶמֶת בְּיוֹתֵר. בְּאַחַת מִנֻּסְחָאוֹת אֵלּוּ הוּא מַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עַל עֶצֶם מַהוּתוֹ שֶׁל הַמּוּסָר “לְאֵיזֶה מוּסָר מִתְכַּוֵּן הַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד בְּאָמְרוֹ, שֶׁיֵּשׁ כִּוּוּן מוּסָרִי בַמִּתוֹלוֹגִיָּה הַיְּוָנִית? לַמּוּסָר הַקּוֹבֵעַ אֶת אֹרַח הַחַיִּים וּמַדְרֵגוֹתָיו? אוֹ רַק סְתָם לַמּוּסָר שֶׁדָּתוֹת שׁוֹנוֹת מוֹרוֹת אוֹתוֹ בִדְרָכִים שׁוֹנוֹת? אִם הִתְכַּוֵּן לַמּוּשָּׂג הָאַחֲרוֹן, חֲבָל הָיָה לְהַדְגִּישׁ דָּבָר כַּזֶה כְאֹפִי בוֹלֵט, כִּסְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת. הֲלֹא בְכָל אֱמוּנָה וּבְכָל דָּת יֵשׁ כַּוָּנָה מוּסָרִית, זוֹהִי תְכוּנַת הַמּוּשָׂג “אֱמוּנָה”. וְאִם הִתְכַּוֵּן לַמּוּבָן שֶׁהִזְכַּרְנוּהוּ בָרִאשׁוֹנָה, הֲרֵי הוּא נִמְצָא בְטָעוּת גְּמוּרָה. הַמִּיתוֹלוֹגִיָה הַיְּוָנִית וּכְמוֹ כֵן חִקּוּיָהּ, הָרוֹמִית, פִּיּוּטִית הִיא, יֵשׁ בָּהּ סְמָלִים מַקְסִימִים, שֶׁל הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, שֶׁל הַמְּכֹעָר וְהָרָע; רוֹאִים אָנוּ בָהּ דִּמְיוֹן בְּלִי מְצָרִים שֶׁל עַמִּים קְדוּמִים וּמְאֻשָּׁרִים. אַךְ כַּוָּנָה מוּסָרִית בַּמּוּבָן הַקָּבוּעַ אֵין לִמְצֹא בָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁהַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד לֹא שָׁמַע מְאוּמָה עַל אוֹתָן הַהַרְפַּתְקָאוֹת הַחִילוֹנִיּוֹת, שֶׁהַיְּוָנִים מְיַחֲסִים לְאֵלֵיהֶם – כְּתוֹצָאוֹת מֵהַאֲנָשַׁת אֱלָהוּתָם. מֵהַרְפַּתְקָאוֹת אֵלּוּ אֵינָהּ זוֹרַחַת כַּוָּנָה מוּסָרִית, אֶלָּא רוּחַ זְנוּנִים וּפְרִיצוּת”.

הֲאֵין דְּבָרִים אֵלֶּה מַזְכִּירִים לָנוּ אֶת הַוִּכּוּחַ הַנִּפְלָא בְסִפּוּרוֹ שֶׁל י. ל. פֶּרֶץ: “וֶנוּס וְשׁוּלַמִּית?” אַף אִם שׁוּלַמִּית אֵינָהּ מוֹפִיעָה כָּאן בְּחִבּוּרוֹ שֶׁל הֶרְצְל, הֲרֵי דְּמוּתָהּ מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים בִּצְנִיעוּתָהּ הַטְּהוֹרָה וְנַעֲנָה לוֹ בְרֹאשָׁהּ, לִילִיד רוּחָהּ, לַמְבַקֵּר הַצָּעִיר, לְהוֹגֶה-הַדֵּעוֹת הַמַּעֲמִיק.

בְּבִקֹּרֶת זוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַנַּעַר מִתְבַּלֶּטֶת נְטִיָּתוֹ לְהַגְדָרַת רַעֲיוֹנוֹת מָפְשָׁטִים, לְנִתּוּחַ מַחֲשָׁבוֹת פִּילוֹסוֹפִיּוֹת בְּאִזְמֵל דַּק שֶׁל הִגָּיוֹן צַח. בַּהַקְדָּמָה לַבִּקֹּרֶת הוּא מְבָאֵר, מַדּוּעַ יֵשׁ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לְהַכָּרַת הַמִּתּוֹלוֹגִיָה שֶׁל הָעַמִּים: מִפְּנֵי שֶׁלְּאוֹרָה יְכוֹלִים אָנוּ לְהַכִּיר אֶת מַהֲלַךְ רוּחוֹ שֶׁל הָעָם, וּלְהָבִין אֶת מְדִינִיּוּתָם וְתַרְבּוּתָם וְאֶת הֲלִיכוֹת עוֹלָמָם שֶׁל הַכְּלָל וְהַפְּרָט. וּכְמוֹ כֵן יָבִינוּ, בַּעֲבֹר אֶלֶף שָׁנִים, הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת נַפְתּוּלֵיהֶם הָעַזִּים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, אִם יַכִּירוּ הֵיטֵב אֶת יַחֲסֵיהֶם הַדָּתִיִים.

תְּפִיסָה הִסְטוֹרִית בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד הַמְיֻעָד בְּעַצְמוֹ לְהִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הַהִסְטוֹרִיָּה.

בְּמִשְׁפָּט אֶחָד מִתְוַכֵּחַ “הַמְבַקֵּר” עִם “הַמְחַבֵּר” בְּנוֹגֵעַ לְיַחַס הַגִּיל וְהַהַשְׂכָּלָה בְתוֹלְדוֹת הָעָם. הֶרְצְל מַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ: “שׁוּם עָם אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת צָעִיר וּרְוּוּי הַשְׂכָּלָה כְאֶחָד. עָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת הַשְׂכָּלָה גְבוֹהָה רַק עַל-יְדֵי הֵאָבְקוּת לְקִיּוּמוֹ בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת בְּשָׁנִים. עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵפוֹא לְדַרְגַּת הַשְׂכָּלָה עֶלְיוֹנָה, כְּבָר אָבְדָה צְעִירוּתוֹ”.

הַאִם רָחֲפָה לִפְנֵי עֵינֵי הַנַּעַר דְּמוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל סָבָא?

וִכּוּחַ מַזְהִיר מֻקְדָּשׁ לִשְׁאֵלַת כִּשְׁרוֹן הַמַּחֲשָׁבָה וְכֹחַ הַדִּמְיוֹן: “הַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד קוֹבֵעַ, שֶׁכִּשְׁרוֹן הַמַּחֲשָׁבָה מִתְעוֹרֵר רַק אַחֲרֵי כֹחַ הַדִּמְיוֹן. כָּךְ הוּא פּוֹסֵק בְּיַלְדוּתִיּוֹת נִפְלָאָה. אוּלַי יַגִּיד לָנוּ הַמְחַבֵּר, אֵיזֶה כִשְׁרוֹן הוּא הַדִּמְיוֹן? מַחְשַׁבְתִּי? (אַגָּב: הוּא מִתְכַּוֵּן לַחִשּׁוּב וּלְשִׁקּוּל-הַדַּעַת) אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי זֶה יִתְעוֹרֵר רַק אַחַר כָּךְ מֵחֲלוֹמוֹ הֶעָמוֹק. אֵיזֶה כֹחַ הוּא אֵפוֹא? אֲנִי מֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַמְחַבֵּר בְּעֵרֶךְ (חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פַעַם קָרָאתִי אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה): הוּא חָפֵץ לְהַגִּיד, שֶׁקֹּדֶם כֹּל מוֹפִיעַ הַדִּמְיוֹן וְרַק הַרְבֵּה זְמָן אַחַר כָּךְ מִתְעוֹרֵר הַחִשּׁוּב הַקַּר, הַמֵּדִיחַ וּמַפִּיל אֶת תְּמוּנַת הָאֵלִים מֵעַל מִזְבְּחוֹת הַהַעֲרָצָה, שֶׁהֶעֱמִיד לָהֶם הַדִּמְיוֹן”.

יְלָדָיו שֶׁל הֶרְצְל

יְלָדָיו שֶׁל הֶרְצְל

הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי הַשֵּׁנִי בְּבַּזֶל

מָה אָפְיָנִי הוּא הַמִּשְׁפָּט הַקָּצָר שֶׁבַּסּוֹגְרַיִם! הַיֶּלֶד הַנָּשִׂיא אֵינוֹ מְבַקֵּר בְּקַלּוּת דַּעַת, הוּא מִתְאַמֵּץ לַחֲדֹר אֶל תּוֹךְ כַּוָּנָתוֹ שֶׁל “הַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד” וְקוֹרֵא מִשְׁפָּט, שֶׁקָּשֶׁה לַהֲבִינוֹ, חָמֵשׁ-עֶשְׂרֵה פַּעַם!

רַבַּת עִנְיָן הָיְתָה אַחַת מִן הַיְּשִׁיבוֹת, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתְּפוּ גַם אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמְיַסֵּד וְהַנָּשִׂיא, פַּאוּלִינֶה הֶרְצְל וְעוֹד נְעָרוֹת אֲחָדוֹת בְּנוֹת-גִּילָהּ. בָּהּ הִצִּיעַ הַמַּזְכִּיר הֶחָדָשׁ, יוּלִיוּס רַיְךְ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בְּגִיל פָּחוֹת מִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. לְפִי עֵדוּת זִכְרוֹן-הַדְּבָרִים נִתְקַבְּלוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו שֶׁל “הַפְּרֶסִידֶנְט תִּיבָדָר הֶרְצְל” בִּתְשׁוּאוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת, “אוּלָם הַהַרְצָאָה הֶחָפְשִׁית שֶׁל הַנָּשִׂיא עַל הַמִּתּוֹלוֹגִיָה הֻכְרְחָה לְדַאֲבוֹנֵנוּ לְהִפָּסֵק, הֱיוֹת וְהַשּׁוֹמְעִים, כַּנִּרְאֶה, לֹא מָצְאוּ עִנְיָן בְּהַרְצָאָה זוֹ; אַחַר כָּךְ הִיא נִמְשְׁכָה שׁוּב וְהֻפְסְקָה עוֹד פַּעַם”, כָּךְ אָנוּ קוֹרְאִים בְּזִכְרוֹן-הַדְּבָרִים מִיּוֹם 22. בְּמַרְס 1874, מֵאוֹתָהּ הַיְּשִׁיבָה שֶׁבָּהּ הָחְלַט, שֶׁכָּל הַחֲבֵרִים חַיָּבִים לְדַבֵּר זֶה אֶל זֶה בִלְשׁוֹן “אַתֶּם”, כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת חֲגִיגִיּוּת וּרְצִינוּת מַקְסִימָלִית בַּיְּשִׁיבוֹת שֶׁל הַקְּטַנִּים, דָּבָר, שֶׁהֶרְצְל יִחֵס לוֹ חֲשִׁיבוּת מְרֻבָּה גַם לְהַבָּא, כִּנְשִׂיא הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁל “הַגְּדוֹלִים”.

כִּסְעִיף שֵׁנִי שֶׁל הַיְּשִׁיבָה נִקְרָא שִׁיר לְאוּמִי הוּנְגָרִי מֵאֵת אִיזִידוֹר דַיְטְשׁ, בְּשֵׁם “שְׁתֵּי צִפֳּרִים”. הַצִּפּוֹר הָאַחַת בּוֹרַחַת מִנּוֹף מוֹלַדְתָּהּ הַיָּפָה מִפְּנֵי יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּשִׁים וְהַקָּרִים אֶל חוֹפִים רְחוֹקִים, חַמִּים וְצוֹהֲלִים, וְהַצִּפּוֹר הַשְּׁנִיָּה נִשְׁאֶרֶת גַּם בְּסוּפוֹת שֶׁלֶג וּכְפוֹר נֶאֱמָנָה לְמוֹלַדְתָּהּ, וְאַף לְאַחַר שֶׁקִּנָּהּ נֶהֱרָס. בְּזִכְרוֹן-הַדְּבָרִים מֵעִיר הַמַּזְכִּיר דִיאַמַנְט: “לְפִי הַשְּׁמוּעָה הֶעֱתִיק מַר דַיְטְשׁ אֶת הַשִּׁיר שֶׁקָּרָא מִלָּה בְּמִלָּה מֵאֵיזֶה מְשׁוֹרֵר מַדְיָרִי. מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי-נָעִים”. וְהַנָּשִׂיא הֶרְצְל מָחַק אֶת הַהֶעָרָה הַזֹּאת, כַּנִּרְאֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ. הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ הִכְנִיס הַנָּשִׂיא אֶל תּוֹךְ הַתַּקְנוֹן שֶׁל הָאֲגֻדָּה אֶת הַחֹק, “שֶׁאֶת הַחִבּוּרִים צָרִיךְ לְהַגִּישׁ בְּעִלּוּם שֵׁם, בְּמַעֲטָפָה סְגוּרָה וְסִמָּן עַל גַּבָּהּ, וְאִם הַמְבַקְּרִים פּוֹסְלִים אֵיזֶה חִבּוּר, יֵשׁ לִשְׂרֹף אוֹתוֹ יַחַד עִם הַמַּעֲטָפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּדַע שֵׁם הַמְּחַבֵּר וְלֹא יֵרָתַע מִנִּסְיוֹנוֹת סִפְרוּתִיִּים חֲדָשִׁים”. וְאוּלָם בְּכֵנוּתוֹ וּבְיֹשֶׁר לִבּוֹ לֹא מָנַע הַיֶּלֶד הַנָּשִׂיא בְעַד הַנְצָחַת עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁלּוֹ בַפְּרוֹטוֹקוֹל, עַל הַרְצָאָתוֹ שֶׁהֻפְסְקָה פַּעֲמַיִם מֵחֹסֶר הִתְעַנְיְנוּת.

וְכָכָה יַנְצִיחַ הַנָּשִׂיא גַּם לֶעָתִיד בְּכֵנוּת גְּלוּיָה בְּיוֹמָנוֹ הַגָּדוֹל אֶת כָּל עֶלְבּוֹנוֹתָיו וְכִשְׁלוֹנוֹתָיו הַהִסְטוֹרִיִּים.

“הַהַרְצָאָה הֶחָפְשִׁית” כָּלְלָה בְּוַדַּאי אֶת כָּל חֹמֶר הַוִּכּוּחַ עַל אַגָּדוֹת הַדָּתוֹת. דֶּרֶךְ אַגָּב הִצְבִּיעַ הֶרְצְל בַּבִּקֹּרֶת הַהִיא גַם עַל שְׁגִיאוֹת הַמְחַבֵּר הַנִּכְבָּד מִבְּחִינַת חֻקֵּי הַלָּשׁוֹן הַמַּדְיָרִית. “אָמְנָם נִסְלַח לוֹ אֶת חֲטָאָיו נֶגֶד הַדִּקְדּוּק, הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהַגּוֹרֵם לִפְעָמִים הִיא אֵימַת הַצִּבּוּר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא נֶגֶד הַתְּבוּנָה הַטְּהוֹרָה, יֵשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁפִּיל אֶת רָמַת הָאֲגֻדָּה הַזֹּאת בְּעֵינֵי הַחֲבֵרִים הַנִּכְבָּדִים”. וְאוּלָם יַחַד עִם זֶה מַעֲנִיק הַמְבַקֵּר לַמְחַבֵּר “הַחוֹטֵא” גַּם מִלִּים שֶׁל הַכָּרָה וְעִדּוּד: “הַמְחַבֵּר יוֹדֵעַ לִכְתֹּב יָפֶה, עַל זֶה יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד עַל סְמַךְ קְרִיאַת דְּבָרִים טוֹבִים בְּחִבּוּרוֹ זֶה. הַמְחַבֵּר יוֹדֵעַ לִכְתֹּב, גַּם אִם חִבּוּרוֹ זֶה רַע הוּא. וְאֵין שׁוּם סְתִירָה בְּכָךְ”.

הִנֵּה, הֶרְצְל, הַנַּעַר הַנָּשִׂיא, כְּבָר מוֹפִיעַ בְּתַפְקִידוֹ שֶׁל הַמְּעוֹדֵד וְהַמְקָרֵב לְבָבוֹת – גַּם זֶה סִמָּן לֶעָתִיד לָבוֹא.

בַּיְּשִׁיבָה הַבָּאָה קָרָא הַנָּשִׂיא סִפּוּר בְּשֵׁם “הַגִּבּוֹר”, שֶׁהָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לְלִבּוֹת הַנְּעָרִים. וְגַם חִבּוּרוֹ בְשֵׁם “לְצַיֵּת וּלְצַוּוֹת”, שֶׁקְּרָאוֹ בִשְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת רְצוּפוֹת, נִתְקַבֵּל “בְּהִצְטַיְּנוּת”.

מַפְלִיאָה הִיא פּוֹרִיּוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַנַּעַר. הוּא כּוֹתֵב שִׁירִים לִירִיִּים וְאֶפִּיִּים, בַּלָּדוֹת וְאֶלֵגִיּוֹת, סִפּוּרִים, תִּרְגּוּמִים, סָטִירָה וְהוּמוֹר, מַסָּה וּבִקֹּרֶת, זֶה אַחַר זֶה. מַעֲיָן נוֹבֵעַ בִּלְתִּי פּוֹסֵק, כֹּחַ שׁוֹפֵעַ רַב גְּוָנִים. וּבְאוֹתָהּ קַלּוּת וּמְהִירוּת-הָעֵט כּוֹתֵב הוּא הוּנְגָרִית וְגֶרְמָנִית. וְשׁוֹלֵט הוּא גַם בְּשָׂפוֹת אֲחֵרוֹת. בֵּין חִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִים נִמְצָאוֹת הַעֲרָכוֹת שֶׁל מְשׁוֹרְרִים הוּנְגָרִיִים, כְּגוֹן יַנוֹשׁ אָרָן, מְחַבֵּר הָאֶפּוֹס הַלְּאוּמִי הַגָּדוֹל “טוֹלְדִי”, מִיהַל וֶרֶשְׁמָרְטִי מְחַבֵּר הַהִמְנוֹן הַלְּאוּמִי הַהוּנְגָרִי; וְנִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם תַּמְצִית שִׁירוֹ שֶׁל וֶרֶשְׁמָרְטִי עַל “הַמְשׁוֹרֵר הַמַּדְיָרִי”, שִׁיר שׁוֹפֵעַ גַּעְגּוּעִים לַמּוֹלֶדֶת וְלַגְּבוּרָה: “עַל פִּסְגּוֹת צוּרִים לְלֹא שְׁבִיל וְדֶרֶךְ נוֹדֵד הַמְשׁוֹרֵר הַמַדְיָרִי וְשָׁר שִׁיר תּוּגָה וְעֶצֶב עַל גִּבּוֹרֵי הַמּוֹלֶדֶת וְעַל הַיָּמִים, בָּהֶם הָיָה הָאָדָם נֶאֱמָן לְאֻמָּתוֹ עַד טִפַּת דָּמוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וּבְנֶשֶׁק בְּיָדוֹ הֵגֵן עַל זְכוּיּוֹת הַמּוֹלֶדֶת”.

בֵּין הַחִבּוּרִים גַּם מַסּוֹת עַל מְשׁוֹרְרִים וְגִבּוֹרִים מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הוּנְגָרִיָה. הַחִבּוּר עַל נַפּוֹלֶיוֹן נִכְתַּב בַּהִתְלַהֲבוּת מְרֻבָּה. הֶרְצְל הַנַּעַר מַדְגִּישׁ אֶת זְכוּיוֹתָיו שֶׁל נַפּוֹלֶיוֹן בִּשְׂדֵה הַהַשְׂכָּלָה וּמַזְכִּיר אֶת אַהֲדָתוֹ לְגַבֵּי מַמְצִיאִים: הוּא תָרַם, לְמָשָׁל, מִלְיוֹן פְרַנְק לְמַמְצִיא הַסּוֹדָה. וַחֲבָל שֶׁדַּוְקָא מַה שֶׁעֲשָׂהוּ לְשַׁלִּיט עַל אֵירוֹפָּה, זֶה מוֹחוֹ שֶׁלֹּא יָדַע מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, הִפִּיל אוֹתוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ. הַשַּׁלִּיטִים הָאֲחֵרִים, הַנֶּעֱלָבִים וְהַמּוּסָתִים, קָשְׁרוּ קֶשֶׁר עַל הָ“רוֹדֵן” וְהָדְפוּ אֶת הָאִישׁ, אֶת חֲצִי-הָאֵל. וְהָעָם. הָעָם הַצָּרְפָתִי, שֶׁהֵרִים אֶת הַמְנַצֵּחַ לְגְבְהֵי שָׁמַיִם וְעָנַד נֶזֶר עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַדִּיקְטַטוֹר, פָּנָה לוֹ עֹרֶף עַתָּה, וַעֲשָׂהוּ לְמִרְמַס טִיט וְעָפָר".

כָּךְ כּוֹתֵב הַיֶּלֶד הַפְּסִיכוֹלוֹג בִּשְׁנַת 1873, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. יָדוּעַ, כַּמָּה הֶעֱסִיקָה דְמוּתוֹ שֶׁל נַפּוֹלֶיוֹן גַּם לְהַבָּא אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל הֶרְצְל הָאִישׁ. בַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֶת תָּכְנִיתוֹ לְפִתְרוֹן שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים אֶל בִּיסְמַרְק, רָשַׁם בְּיוֹמָנוֹ (1895): “מִי גָדוֹל מִמִּי? נַפּוֹלֶיוֹן אוֹ בִּיסְמַרְק? נַפּוֹלֶיוֹן! אַךְ גְּדוּלָתוֹ חֲסֵרַת הַרְמוֹנִיָּה הִיא! נַפּוֹלֶיוֹן הָיָה הָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַחוֹלֶה. בִּיסְמַרְק הוּא הָאָדָם הַבָּרִיא. אַךְ הַאִם יְבִינֵנִי בִּיסְמַרְק? נַפּוֹלֶיוֹן לֹא הֵבִין אֶת אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר וְהָיָה אָז צָעִיר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ נוֹטֶה יוֹתֵר לַחִדּוּשׁ”. וּבְמִכְתָּבוֹ אֶל נוֹרְדַאוּ מַצְהִיר הֶרְצְל: “אֲנִי אַנְהִיג אֶת עַמִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ נַפּוֹלֶיוֹן אֶת צִבְאוֹתָיו לְאִיטַלְיָה – יְחֵפִים”.

בְּקֶשֶׁר לַטְרָגֵדִיָּה “אִירֵנֶה” שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר הַהוּנְגָרִי קִישְׁפָלוּדִי, נָתַן הֶרְצְל בַּזְּמָן הַהוּא תֵאוּר פְּסִיכוֹלוֹגִי עָמוֹק שֶׁל דְּמוּת מֻחַמַּד, הַמּוֹפִיעָה בְּאוֹתוֹ מַחֲזֶה, וְגַם הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַּמְּנוּת לְחַוּוֹת אֶת דַּעֲתּוֹ עַל קִלְקוּלָהּ שֶׁל הַצִּיוִילִיזָצִיָּה וְעַל יַחַס הַגֶּבֶר אֶל הָאִשָּׁה וְעַל נַפְתוּלָיו בֵין הָאַהֲבָה וְהַתִּפְאֶרֶת: “בַּעַל אֹפִי חָזָק, שֶׁטֶּרֶם נִדְחָק לְתוֹךְ מַדֵּי הַהַשְׂכָּלָה הַמַּכְנִיעָה, אָדָם שֶׁלֹּא נִתְרוֹקֵן עֲדַיִן מִמְּקוֹרִיּוּתוֹ הַפִּרְאִית שֶׁל טִבְעוֹ, מַרְגִּישׁ בְּיֶתֶר עֹז וּבְאֹפֶן בִּלְתִּי-אֶמְצָעִי יוֹתֵר אֶת שִׁנּוּיִי הַנְּסִבּוֹת וְאֶת תְּסִיסַת הַרְגָּשׁוֹתָיו, מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁכְּבָר לֻטַּשׁ עַל-יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הַחַיִּים וְנַפְתּוּלֵיהֶם, וְשֶׁשְּׁאִיפָתוֹ לְהַגְשִׁים אֶת כָּל תְּשׁוּקוֹתָיו הֻקְהְתָה. בְּאוֹתָהּ מִדָּה, שֶׁהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מְסֻגָּל לִהְיוֹת אִישִׁיּוּת טְרָגִית, עָלוּל הָרִאשׁוֹן לְהַגְשִׁים אֶת הָרַעֲיוֹן הַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַטְּרָגִיּוּת, הֱיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִכָּנַע לְסוּפוֹת הַחַיִּים וּבְבִטְחוֹנוֹ בְכֹחוֹתָיו הָרַעֲנַנִּים וְהָאֵיתָנִים הוּא מִתְקוֹמֵם נֶגֶד כָּל סְעָרָה סוֹאֶנֶת וְיוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, לַמְרוֹת כָּל מִכְשׁוֹל, בְּעֹז וּבְקוֹמְמִיּוּת. דְּמוּת כָּזוֹ הָיָה מֻחַמַּד. הוּא תּוֹקֵעַ אֶת חַרְבּוֹ לְתוֹךְ לִבָּהּ שֶׁל אִירֵנֶה אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ, אַחֲרֵי שֶׁחָשַׂף אֶת יָפְיָהּ לְעֵינֵי גִבּוֹרָיו הַמִתְלוֹנְנִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָצָה לְמָלֵא אֶת דְּרִישׁוֹת הָעָם, לֹא כְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר מִשַּׁרְשְׁרָאוֹת-הַשּׁוֹשַׁנִים שֶׁל הָאַהֲבָה הַסּוֹבֶלֶת, לְמַעַן יוּכַל לַחֲזֹר וּלְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בַקְּרָבוֹת הַמְמִיטִים פַּחַד וּבֶהָלָה עַל תֵּבֵל כֻּלָּה, – אֶלָּא מִפְּנֵי שאִירֵנֶה לֹא אָהֲבָה אוֹתוֹ, וְלִבּוֹ הַגֵּא לֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת הָרַעְיוֹן, שֶׁ”חֶמְדָה גְנוּזָה" זוֹ, שֶׁבַּעֲבוּרָהּ הָיָה נִלְחָם בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ נֶגֶד חֲצִי הָעוֹלָם, תִּהְיֶה קִנְיָנוֹ שֶׁל אִישׁ אַחֵר. – הָאַהֲבָה לְמַרְאִית עַיִן, אַהֲבָה מְדֻמָּה, מִצִּדָּהּ שֶׁל אִירֵנֶה לֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת סִפּוּק לִתְשׁוּקָתוֹ הַסּוֹעֶרֶת".

אַהֲבָה בְּכָל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ. אַהֲבָה אִידֵאַלִית טְהוֹרָה וְנִשְׂגָּבָה הָיְתָה גַם מַשְׂאַת לִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַגֶּבֶר בְּגַעְגּוּעָיו לְאִשָּׁה לְהַבָּא.

בֵּין חִבּוּרָיו הַהוּנְגָרִיִים שֶׁל הֶרְצְל הַנַּעַר נִמְצָאוֹת רְשִׁימוֹת עַל סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים רוֹמִיִּים, עַל וֶרְגִילִיוּס, עַל צִיצֶרוֹ וְעוֹד. וְגַם בָּהֶם מַבְלִיט הֶרְצְל אֶת מִדַּת הָאַמִּיצוּת שֶׁל גִּבּוֹרֵי רוֹמִי הַקְּדוּמִים, וְאֶת “יִרְאַת הָאֱלֹהִים הַמִתְמַזֶּגֶת אֶצְלָם עִם אֹמֶץ-לֵב גַּבְרוּתִי”. בְּקֶטַע קָצָר עַל קֶשֶׁר קַטִילִינָה הוּא אוֹמֵר: “אִישׁ אֻמְלָל הָיָה. מַתְּנוֹת הַטֶּבַע שֶׁבָּהֶן נִתְבָּרֵךְ, הָפְכוּ לוֹ לִקְלָלָה. אִלּוּ הָיָה קַטִילִינָה חַי בַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, הָיִינוּ מַבִּיטִים עָלָיו בַּהִסְטוֹרִיָה הָעוֹלָמִית כְּעַל אַחַד…” כַּאן נִפְסָק הַקֶּטַע. (לִפְעָמִים מוֹסִיף הַמְחַבֵּר: “הִפְסַקְתִּי”). עִנְיְנֵי גְבוּרָה אִישִׁית וּמִלְחֶמֶת חֹפֶשׁ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם כָּבְשׁוּ אֶת לֵב הַנַּעַר. אָפְיָנִי בְּנִדּוֹן זֶה שֶׁבָּחַר לוֹ לְתַרְגֵּם מִגֶּרְמָנִית לְהוּנְגָרִית אֶת הָרוֹמָן “כְּבָלִים רְצוּצִים” מֵאֵת א. וֶרְנֶר. כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים הִתְחִיל אֶת הַתִּרְגּוּם וּמָחַק אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַצּוּרָה הַנְּאוֹתָה. גַּם זוֹ דֻגְמָה הִיא לְדַיְקָנוּתוֹ וְקַפְּדָנוּתוֹ בְעִנְיְנֵי סִפְרוּת, אֲפִילוּ בְנוֹגֵעַ לְתִרְגּוּמִים בִּפְרוֹזָה.

וְאוּלָם בֵּין כָּל הַבְּעָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן מִתְלַבְּטִים הָאִישִׁים הַטְרָגִיִּים, לֹא נֶעֱדָר גַּם הַחוּשׁ לְהוּמוֹר, לְהִתּוּל דַּק, שֶׁנִּשְׁאָר קַו אָפְיָנִי בְחַיֵּי הֶרְצְל כָּל הַיָּמִים. עַל כָּךְ מְעִידִים הַסִּפּוּר בְּשֵׁם “נוֹבֶלָּה עַלִּיזָה”, הַמַּתְחִיל בַּמִּלִּים: “אַרְפָּד מוֹזָ’רִי הָיָה חֲבֵרִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”, וְהַסִּפּוּר הַהוּמוֹרִיסְטִי “אֶבֶן הַחֲכָמִים”, שֶׁגִּבּוֹרוֹ הוּא בַּעַל הַשֵּׁם הַמּוּזָר “רֶקְטוֹר דֵקָן אַלְכִימִיוּס קְרוֹפוֹסְטוּמוּס בּוֹמְבַּסְטוּס אֶלִיזִיאַקוּס פְּפַפֶנְהוֹאֶרוּס”. מִחוּץ לִשְׁמוֹ הַלַּטִינִי-הַגֶּרְמָנִי הָאָרֹךְ שֶׁל הַגִּבּוֹר כָּתוּב כָּל הַסִּפּוּר בְּהוּנְגָרִית עֲסִיסִית, בְּהוּמוֹר מְבֻגָּר, חָף מִכָּל בֹּסֶר.

לְשֶׁטַח הַסָּטִירָה שַׁיֶּכֶת הַ“מַּסָּה” שֶׁכָּתַב הֶרְצְל הַנַּעַר עַל “תּוֹצְאוֹת הַצִּיוִילִיזָצִיָה. פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הָאָפְנָה”. רַק קֶטַע נִשְׁאַר מִמֶּנָּה. מַה יֵשׁ לוֹ לַנַּעַר הֶעָדִין לְהַגִּיד עַל בְּעָיָה “מוֹדֶרְנִית” זוֹ הָעוֹמֶדֶת תָּמִיד עַל סֵדֶר הַיּוֹם? יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁבְּבֵית-הַסֵּפֶר, וְיוֹתֵר בַּקּוֹנְגְרֶסִּים הַצִּיּוֹנִיִּים הִקְפִּיד הֶרְצְל בְּהַקְפָּדָה רַבָּה עַל תִּלְבֹּשֶׁת מַתְאִימָה, “הַמְכַבֶּדֶת אֶת הָאָדָם וְאֶת הַמָּקוֹם” גַּם לְפִי דַעַת חֲכָמֵינוּ. גַּם בְּתַאֲרוֹ אֶת הִתְהַוּוּתָהּ שֶׁל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” חָלַם הֶרְצְל עַל “אֶלֶגַנְטִיּוּת”, אֲפִילּוּ עַל הָאֳנִיּוֹת שֶׁתַּפְלֵגְנָה עִם הָעוֹלִים, “כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ אֶת עַצְמָם כְּנִדְחִים אֶל הַמִּדְבָּר”. שְׁאֵלַת הָאָפְנָה תַעֲסִיקֵהוּ עוֹד לְהַבָּא בִרְצִינוּת, וְתִמְשְׁכֶנוּ וְתֶהֶדְפֶּנוּ בְנִגּוּדֶיהָ. הֶרְצְל הַנַּעַר לוֹעֵג רַק לַהַפְרָזוֹת הַמְיֻתָּרוֹת בְּנִדּוֹן זֶה:

"מָה הִיא הָאָפְנָה? מִי יוֹצֵר אֶת הָאָפְנָה? מִי נוֹתֵן לָהּ כִּוּוּן? עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ לֹא יוּכַל לָתֵת תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה אֲפִילּוּ אֶחָד מִנִּי עֲשָׂרָה מֵאֵלֶּה הַמַּטִּילִים עֹנֶשׁ חָמוּר וְאַכְזָרִי עַל כָּל עֲבֵרָה קְטַנָּה עַל הַחֻקִּים הַכְּתוּבִים בְּתוֹרַת הָאָפְנָה, עֹנֶשׁ עַל כָּל סְטִיָּה מִמֶּנָּהּ, הֵן בְּחֶבְרוֹת בָּתֵּי-הַקָּפֶה, הֵן בִּישִׁיבוֹת-תֵּה אֶסְתֵּטִיּוֹת וְכוּ'. וְהַמַּעֲדִיפִים לְהַטְבִּיעַ אֶת עַצְמָם בְּחוֹבוֹת מֵאֲשֶׁר לַחְבֹּשׁ עַל רֹאשָׁם כּוֹבַע שֶׁזֶּה חֹדֶשׁ יָמִים יָצָא מֵחֲסוּת הָאָפְנָה, אוֹ לִלְבֹּשׁ מִכְנְסַיִם מְרֻצָעִים בְּפַסִּים בִּזְמָן שֶׁגְּזֵרַת הָאָפְנָה כְבָר הִכְרִיזָה עַל מִכְנְסַיִם מְשֻׁבָּצִים בְּתַבְנִית זָוִיּוֹת. מַה הִיא אִם כֵּן הָאָפְנָה? – הָאָפְנָה הִיא תִּלְבֹּשֶׁת מַדִּים אֲחִידָה, שֶׁעַל-יָדָהּ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה אֶת הַדֶנְדִים, הַטַּרְזָנִים וְהַשּׁוֹטִים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּאֶחָד. אֲפִילוּ אִם יְהֵא צַו הַיּוֹם שֶׁל גֶנֶרָלִסִּמוּס-הָאָפְנָה מְבֻלְבָּל, טִפְּשִׁי וַחֲסַר-טַעַם לְגַמְרֵי “גִּבּוֹרֵי הָאָפְנָה חַיָּבִים לְצַיֵּת לַפְּקוּדָה”.

הִנֵּה אַחַת מִתּוֹצְאוֹת הַצִּיוִילִיזָצִיָּה לְפִי הַסָּטִירָה הַבְּשֵׁלָה שֶׁל הֶרְצְל הַקָּטֹן. חֲבָל שֶׁרַק קֶטַע זֶה נִשְׁאַר מֵחִבּוּרוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה מֵאִיר גַּם לְתוֹךְ פִּנּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל חֻלְשׁוֹת הַגְּדוֹלִים.

אַחֲרֵי קְרִיאַת הַסָּטִירָה הָרַעֲנַנָּה, אֲחָזַתְנִי סְמַרְמֹרֶת כְּשֶׁקָּרָאתִי בָרִאשׁוֹנָה בִירוּשָׁלַיִם, בָּאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי הַמֶּרְכָּזִי, בְהוּנְגָרִית בּוּדַפֶּשְׁטִית, בִּכְתַב-יָדוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַנַּעַר, אֶת הַקֶּטַע הַבָּא, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לִקְבֹּעַ אֶת טִיבוֹ וְאֶת מְקוֹמוֹ. יַד הַיֶּלֶד הָרַךְ חָרְתָה עַל הַנְּיָר פְּסוּקִים עֲמֻקִּים עַל גּוֹרָל עַם וְיַעַר וְעַל חִלּוּפֵי מִשְׁמָרוֹת בְּחַיֵּי עֵץ וֶאֱנוֹשׁ. וְעַל פְּנֵי הַשּׁוּרוֹת הַכְּבֵדוֹת מְרַחֶפֶת רוּחַ הַתּוּגָה שֶׁל שׁוֹמֵר יַעַר יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד:

“מַה שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הָרֹשֶׁם הַמַּעֲצִיב בְּיוֹתֵר, הוּא לֹא זֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, אֵיךְ נוֹבֵל הָעֵץ הַזָּקֵן. אֶלָּא זֶה, שֶׁמַּרְגִּישִׁים פֹּה וְשָׁם שֶׁחָסֵר הַשְּׁתִיל. חָק-הַטֶּבַע הוּא, שֶׁאַחֲרֵי שׁוּרָה שֶׁל שָׁנִים נוֹבֵל הַיַּעַר רַב הָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים, בִּכְדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם לְהִתְפַּתְּחוּת הַנְּטָעִים הַצְּעִירִים, שֶׁגַּם הֵם יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ לִגְזָעִים חֲזָקִים – וְשׁוּב יְפַנּוּ אֶת הַמָּקוֹם לִפְנֵי הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים. שׁוֹמֵר-יַעַר זָהִיר עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּאֹפֶן שֶׁהַיַּעַר יִתְקַיֵּם בִּפְאֵרוֹ מִמְאַת שָׁנָה לִמְאַת שָׁנָה, בְּעָבְרוֹ תָמִיד לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת, אֲבָל נֶאֱמָנוֹת וְשׁוֹמְרוֹת כָּמוֹהוּ… וְאַחֲרֵי שֶׁיָּמוּת וְיָשׁוּב לֶעָפָר, גַּם אִם לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֲפִילוּ צִלּוּם יָשָׁן מְאֻבָּק, – שָׁם לְמַעֲלָה, עַל צַמְרוֹת הָעֵצִים הַצּוֹהֲלִים יְרַשְׁרֵשׁ עוֹד זֵכֶר הִתְמַסְּרוּתוֹ עַד נֶצַח”…

 

הַתַּלְמִיד עַל סַפְסַלֵּי בֵּית הַסֵּפֶר    🔗

הַיֶּלֶד הָרְצִינִי בֶּן-הֶחָמֵשׁ, הָעוֹמֵד בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְקוֹמָה זְקוּפָה עַל צַד הַכִּסֵּא בְסִגְנוֹן “בִּידֶרְמַיֶר” הַגָּבֹהַ מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעֲלָה, אַחַת יָדוֹ נְטוּיָה עַל סֵפֶר עָבֶה סָגוּר מוּנָח עַל הַכִּסֵּא וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה צוֹנַחַת עַל רַגְלוֹ הָעֲטוּפָה “מִכְנְסֵי-יוֹם-טוֹב” מְקֻשָּׁטִים כַּפְתּוֹרִים נוֹצְצִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, קְצוֹת שַׁרְווּלֵי כֻתָּנְתּוֹ הַלְּבָנָה מַבְהִיקִים מֵעַל לְכַפּוֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעוֹתָיו הָעֲדִינוֹת, וְלִבְנַת צַוְּרוֹנוֹ מַבְלִיטָה כְאִלּוּ בְמִסְגֶּרֶת מַזְהִירָה אֶת הַסַּנְטֵר הַמַבִּיעַ אֹמֶץ וְרָצוֹן, – יֶלֶד נֶחְמָד זֶה, הַשּׁוֹפֵעַ הַכָּרַת עֶרֶךְ עַצְמוֹ, אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עוֹד לְבֵית הַסֵּפֶר, אוּלָם בֵּית-הַסֵּפֶר הוֹלֵךְ אֵלָיו. הֲרֵיהוּ כְבָר “תַּלְמִיד-בַּיִת”, שֶׁמּוֹרִים מִבָּחוּץ בָּאִים לְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְחָכְמָה, לְהַכְנִיסוֹ בְסוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים, בְּמִסְתְּרֵי הַמִּסְפָּרִים וְהַמַּנְגִּינוֹת. הוּא לוֹמֵד יַחַד עִם אֲחוֹתוֹ פַּאוּלִינֶה וּשְׁנֵיהֶם מְחֻנָּנִים בִּתְפִיסָה מְהִירָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. “בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר מְאֹד עָשׂוּ הַיְּלָדִים חַיִל בְּלִמּוּדָם” – מֵעִיד עֲלֵיהֶם מוֹרָם וּמְחַנְּכָם הָרִאשׁוֹן דְר' אִירִיץ, שֶׁהָיָה אָז סְטוּדֶנְט צָעִיר לְיָמִים – “בְּפָחוֹת מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת לָמְדוּ אֶת מְלֶאכֶת הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה. וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָמִים עָמְדוּ הַיְּלָדִים בִּבְחִינָה מַזְהִירָה לִפְנֵי הוֹרֵיהֶם. בַּקַּלּוּת מְיֻחֶדֶת לָמַד תֶּיאוֹדוֹר אֶת כָּל לִמּוּדַיו וְהִצְטַיֵּן בְּכֹחַ תְּפִיסָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְהַמְּהִירָה. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר שֶׁל לִמּוּד עָלָה בִּידֵי הַיֶּלֶד לְבָרֵךְ אֶת הוֹרָיו לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִנְאוּם קָצָר, לֹא רַק בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית כִּי אִם גַּם בְּצָרְפָתִית”. רָאִינוּ לְמַעֲלָה, שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה כָתַב הַיֶּלֶד הֶרְצְל לְאָבִיו מִכְתְּבֵי בְרָכָה גַם בְּהוּנְגָרִית. וְאֶת כָּל זֶה לָמַד בְּחֹדֶשׁ אֶחָד (אֱלוּל תרכ"ה – 1865) בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! “חוֹבָתִי הָיְתָה לְהַקְדִּישׁ לְלִמּוּדֵי הַיְּלָדִים שָׁעָה אַחַת בְּיוֹם, לְבַל יַכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִדַּי. הַרְבֵּה זְמָן בִּלּוּ הַיְּלָדִים בְּטִיּוּלֵיהֶם. כְּשֶׁהָיָה הַיֶּלֶד תֶּיאוֹדוֹר עוֹבֵר בַּחוּץ, הָיוּ אֲנָשִׁים זָרִים וּבְיִחוּד נָשִׁים צְעִירוֹת, מִתְפַּלְּאִים עַל יָפְיוֹ וּמִשְׁתַּדְּלִים לִפְתּוֹחַ אִתּוֹ בְשִׂיחָה.”

עוֹד מְעַט וְתֶּיאוֹדוֹר יִהְיֶה תַּלְמִיד רָגִיל שֶׁל “בֵּית-הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי הָעֶלְיוֹן” אֲשֶׁר לַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּפֶּשְׁט, יִפְשֹׁט אֶת בִּגְדֵי הָחָג, יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי עֲבוֹדָה וְיֵשֵׁב כְּתַלְמִיד בֵּין הַתַּלְמִידִים עַל סַפְסַלֵּי בֵּית-סֵפֶר עֲמָמִי זֶה שֶׁהִתְהַדֵּר בְּמִקְצָת בִּפְּרֶטֶנְסִיּוֹת שֶׁל בֵּית-סֵפֶר גָּבֹהַּ עִם “סֶמֶסְטֶרִים”, סֶמֶסְטֶר קַיְצִי וְחָרְפִּי, וְעִם “מוֹרִים רָאשִׁיִּים” וּ“מְנַהֵל עֶלְיוֹן”. בְּרָם הַמּוֹרִים הָיוּ בַעֲלֵי הַשְׂכָּלָה גָבֹהָה וּכְלָלִית, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַעֲנִיקָהּ לְתַלְמִידֵיהֶם כְּמֵיטַב יְכָלְתֶּם. רֹאשׁ הַמּוֹרִים שְׁלֹמֹה כֹהֵן “מוֹרֶה-מוּרְשֶׁה בְּעִיר פֶּשְׁט”, שָׁלַח אִגְּרוֹת-בְּרָכָה חַמּוֹת לְהוֹפָעַת “הַצְּפִירָה” וְלַ“חֲבַצֶּלֶת” בִּירוּשָׁלַיִם וְהִבִּיעַ רִגְשֵׁי שִׂמְחָה לְאוּמִית לִתְחִיַּת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. הַלִּמּוּדִים הָיוּ מַתְאִימִים לְרוּחַ הַזְּמָן וְרוּחַ הַדּוֹר, דּוֹר הַמַּעֲבָר, שֶׁלֹּא נִתַּק עֲדַיִן מִן הֶעָבָר. מִלְּבַד “לִמּוּדֵי הַדָּת” הָיוּ גַם “לִמּוּדִים עִבְרִיִּים”. הֶרְצְל תִּיבָדָר “הִצְטַיֵּן” בְּדָת, אֲבָל בְּעִבְרִית הָיָה רַק “טוֹב”. אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל צִיְּנוּ אוֹתוֹ כְ“מַתְמִיד”, וּבְהִתְנַהֲגוּת “לְמוֹפֵת”, הַקְשָׁבָה “מְתוּחָה”, הַתְמָדָה “בְּלִי לֵאוּת”, שָׂפָה הוּנְגָרִית “מְצֻיָּן”, גֶּרְמָנִית “מְצֻיָּן”, מַדָּעִים רֶיאָלִיִּים “מְצֻיָּן”, חֶשְׁבּוֹן “מְצֻיָּן”. בְּקַלִּיגְרָפִיָּה: טוֹב. בְּצִיּוּר וּבְזִמְרָה: טוֹב מְאֹד. הִתְקַדְּמוּתוֹ הַכְּלָלִית: “הִצְטַיְּנוּת מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה”.

בָּאוֹטוֹבִּיּוֹגְרָפִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוֹפִיעָה בָרִאשׁוֹנָה בַּ“ז’וּיִשׁ כְּרוֹנִיקְל” בְּלוֹנְדוֹן (14. בְּיַנוּאַר 1898) שֶׁפְּרָקִים מִמֶּנָּה רְוּוּיִים הוּמוֹר דַּק וְאָפְיָנִי, מַבִּיעַ הֶרְצְל אֶת הַחֲשָׁד, שֶׁנָּשְׂאוּ לוֹ פָנִים בְּבֵית סֵפֶר זֶה הֱיוֹת וְאָבִיו הָיָה סוֹחֵר אָמִיד. וְאוּלָם רַבִּים הָיוּ מִבְּנֵי הָעֲשִׁירִים בֵּין חֲבֵרָיו וְלֹא הָיְתָה סִבָּה לְהַפְלָיָה וּלְהַעֲדָפָה, אִם לֹא הִתְנוֹסֵס עֲלֵיהֶם בְּ“אִישִׁיּוּתוֹ” הַמֻּבְהֶקֶת, שֶׁהִטְבִּיעָה עָלָיו אֶת חוֹתָמָהּ כְּבָר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ. לְפֶרֶק הַהוּמוֹר הַסִּפְרוּתִי שַׁיָּךְ גַּם מַה שֶׁסִּפֵּר הֶרְצְל, כִּי בְזִכְרוֹנוֹ נִשְׁאֲרוּ “הַמַּכּוֹת שֶׁסָּפַגְתִּי בְבֵית סֵפֶר זֶה עַל שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁל יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מִמִּצְרַיִם. וְעַכְשָׁיו הָיוּ רַבִּים מִמּוֹרֵינוּ רוֹצִים לְהַרְבִּיץ לִי עַל שֶׁאֲנִי נִזְכָּר יוֹתֵר מִדַּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם”. מַכּוֹת וּמַשָּׂא פָנִים בְּמָקוֹם אֶחָד – שְׁנֵי דְבָרִים הֵם הַסּוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה. בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי הָעֶלְיוֹן הַהוּא לֹא “הִרְבִּיצוּ” הַמּוֹרִים.

בִּכְלָל מַתְמִיהַּ הַדָּבָר עַד כַמָּה לֹא עָמְדוּ עַל הַצַּד הַהוּמוֹרִיסְטִי שֶׁל הָאוֹטוֹבִּיּוֹגְרָפִיָּה הַהִיא שֶׁל הֶרְצְל, וְתָלוּ בָּהּ תִּלֵּי תִּלִים שֶׁל סְבָרוֹת וְהַשְׁעָרוֹת. הֶרְצְל מְסַפֵּר לְמָשָׁל: "נוֹלַדְתִּי עַל יַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת, שֶׁבּוֹ הִתְקִיפַנִּי הָרַבִּי עַל שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה בְתֻמִּי לְהַשִּׂיג יוֹתֵר כָּבוֹד וְחֹפֶשׁ לַיְּהוּדִים מִמַּה שֶׁיֵשׁ לָהֶם הַיּוֹם. אוּלָם עַל שַׂעַר הַבַּיִת שֶׁבּוֹ יָצָאתִי לְאַוִּיר הָעוֹלָם תִּהְיֶה בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה הוֹדָעָה, שֶׁעָלֶיהָ יִקְרְאוּ – “לְהַשְׂכִּיר”. וְהִנֵּה בָּא הַפַּרְשָׁן הַתָּמִים וּמַסְבִּיר: “הֶרְצְל הִתְכַּוֵּן בָּזֶה, שֶׁהוּא יָגוּר אָז, הוֹדוֹת לְהַצְלָחַת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל” (דִי וֶלְט, 8. בְּיוּלִי, 1904). וְלֹא חָשׁ בַּעַל הַבֵּאוּר הַזֶּה אֶת הַהוּמוֹר הֶעָדִין, שֶׁהֶרְצְל מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּמַפְתִּיעַ: בַּעֲבֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה יִקְרְאוּ עַל הַבַּיִת הוֹדָעָה, לֹא שֶׁכָּאן נוֹלַד הֶרְצְל, אֶלָּא – “לְהַשְׂכִּיר”.

אַחַר כָּךְ מַמְשִׁיךְ הֶרְצְל בְּקַו זֶה: “אִי אֶפְשָׁר לִי לְהַכְחִישׁ, שֶׁבִּקַּרְתִּי בְּבֵית-סֵפֶר” – וְכָךְ הוּא בָּא לְדַבֵּר עַל “בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי הָעֶלְיוֹן” שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּבּוּדַפֶּשְׁט.

בֵּית סֵפֶר עֲמָמִי זֶה הָיָה כִמְעַט בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל בֵּית הֶרְצְל הָאָב, וְהָאֵם הָלְכָה תְּכוּפוֹת לְהִתְעַנְיֵן בְּהִתְקַדְּמוּתוֹ וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל בְּנָהּ יְחִידָהּ, שֶׁשָּׁמְרָה עָלָיו כְּעַל בָּבַת עֵינָהּ. הַיֶּלֶד הָיָה בַעַל נֶפֶשׁ שֶׁל אָמָן, נוֹטֶה לְהִסְתַּכְּלוּת וְלַחֲלוֹמוֹת, אֲבָל, כְּפִי שֶׁרָאִינוּ, הֲרֵיהוּ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו גַּם בְּ“מַדָּעִים רֵיאָלִיִּים”, וְגַם בְּחֶשְׁבּוֹן. בִּשְׁנַת 1869 גָּמַר לֶסֶּפְס אֶת בִּנְיַן תְּעָלַת סוּאֶץ וְתֵיאוֹדוֹר הֶרְצְל לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵי אָבִיו בְּסוֹד טָמִיר, אֶת תָּכְנִיתוֹ לַחֲצוֹת אֶת מֵצַר הַיַּבָּשָׁה שֶׁל פַּנָמָה. “אוּלָם אַל תְּגַלֶּה אֶת סוֹדִי לְאִישׁ, שֶׁמָּא יְקַדְמֵנִי אַחֵר!” אָכֵן נִתְגַּלּוּ בְּהֶרְצְל הַיֶּלֶד גַּם כִּשְׁרוֹנוֹת וּנְטִיּוֹת לָעִנְיְנֵי הַטֶּכְנִיקָה, וְעוֹד עָתִיד הָיָה לָבוֹא הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ יִרְאֶה גַּם בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הַחֲדָשָׁה שְׁאֵלָה טֶכְנִית בְּעִקָּר. וּמִשֶּׁגָּמַר אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הֶחֱלִיטוּ הוֹרָיו לְהִכְנִיסוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הָעֶלְיוֹן.

הַכֹּהֵן הֶכְלֶר

הַדּוּכָס הַגָּדוֹל פְרִידְרִיךְ מִבַּאדֶן

הַשּׂוּלְטָן עַבְּדוּל חָמִיד

הֶרְצְל

הֶרְצְל, רִשּׁוּם לְהֶרְמַן שְׁטְרוּק

הַשַּׁעַר לִ“מְדִינַת הַיְּהוּדִים”

וְהֶרְצְל, שֶׁהָיָה לָבוּשׁ מֵאוֹתוֹ יוֹם בַּמַּדִּים שֶׁל “סְטוּדֶנְט” הוּנְגָרִי, נִגַּשׁ אֶל תַּפְקִידוֹ בְכָל חֹמֶר הָרְצִינוּת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ. אוּלָם כַּנִּרְאֶה קָשֶׁה הָיָה עָלָיו בִּתְחִלָּה לְהִסְתַּגֵּל אֶל הַסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה. אַרְבַּע פְּעָמִים בַּשָּׁנָה קִבְּלוּ כָאן הַתַּלְמִידִים אֶת צִיּוּנֵיהֶם. כְּמוֹרֶה לְסִפְרוּת הוּנְגָרִית וְגֶרְמָנִית בְּבֵית סֵפֶר זֶה הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְדִפְדֵף בְּפִנְקְסֵי הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁמִּסְפַּר הַ“מְצֻיָּנִים” הָיָה בַזְּמָן הַהוּא קָטָן מְאֹד. וּבִפְרָט בַּכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּבַלִּמּוּדִים הָרָאשִׁיִּים. בַּכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ צִיּוּנֵי הֶרְצְל: דָּת: 3; הוּנְגָרִית: 2; גֶּרְמָנִית: 2; וּבְרִבְעֵי הַשָּׁנָה הַבָּאִים: 1; חֶשְׁבּוֹן: 3; וְאַחַר כָּךְ הִתְקַדֵּם וְהִשִּׂיג 2, 2, 2; הַנְדָּסָה וְצִיּוּרָהּ: בָּרֶבַע הָרִאשׁוֹן 3, 4; בַּשֵּׁנִי: 3, 5; בַּשְּׁלִישִׁי: 3, 4; בָּרְבִיעִי: 1, 3. כַּנִּרְאֶה נֶאֱבַק קָשֶׁה עִם חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וַיּוּכַל לָהּ. מַדַּע הַטֶּבַע: 3, 4, 3, 3. כְּתִיבָה יָפָה: 4, 4, 3, 3. הַצּוּרָה הַחִיצוֹנִית שֶׁל הַחִבּוּרִים: 2, 3, 2, 2. שְׁקִידָה: 3, 4, 3, 2. הִתְנַהֲגוּת: 2, 2, 2, 1. כְּלָלִית: מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה.

מַתְמִיהַּ הַצִּיּוּן הַגָּרוּעַ מִבֵּינוֹנִי בְלִמּוּד הַדָּת. וְאוּלָם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה הִתְאַמֵּץ הַנַּעַר לְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת וְקִבֵּל בְּדָת: 1, 1, 1, 1. בְּהוּנְגָרִית: 2, 2, 2, 2. גֶּרְמָנִית: 2, 2, 1, 1. הִסְטוֹרִיָּה וְגֵיאוֹגְרָפִיָּה: 1, 1, 1, 1. חֶשְׁבּוֹן: 1, 2, 2, 2. בְּהַנְדָּסָה יֵשׁ הִתְקַדְּמוּת מַתְמֶדֶת: 3, 2, 2, 1. וְאוּלָם בְּצִיּוּר נִשְׁאַר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הַצִּיּוּן 4. כַּנִּרְאֶה לֹא הָיְתָה יָדוֹ זְרִיזָה בְצִיּוּר, עַל אַף נְטִיָּתוֹ לָאֳמָנוּת הַיָּפָה. גַּם בְּצִיּוּר חָפְשִׁי וּבְפִסּוּל קִבֵּל 4, 4, 4, 4. רַק בִּכְתִיבָה יָפָה הוּטַב הַמַּצָּב בְּמִקְצָת: 4, 3, 3, 2. בַּצּוּרָה הַחִיצוֹנִית שֶׁל הַחִבּוּרִים יֵשׁ הֲטָבָה נִכֶּרֶת: 2, 1, 1, 1. יֶתֶר הַצִּיּוּנִים: תּוֹרַת הַטֶּבַע: 3, 2, 3, 3. כְּתִיבַת הַטֶּבַע: 1, 1. בַּשְּׁקִידָה הַכְּלָלִית חָלָה יְרִידָה: 3, 3, 3, 3. לְעֻמַּת זֹאת יֵשׁ לְצַיֵּן עֲלִיָּה בְהִתְנַהֲגוּת: 1, 1, 1, 1. הָעֲלִיָּה הַדַּרְגָּתִית בְּהִתְקַדְּמוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַתַּלְמִיד נִמְשְׁכָה עוֹד קְצָת בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. גַּם בְּצִיּוּרֵי הַנְדָּסָה קִבֵּל צִיּוּן 2, בְּצִיּוּר-יָד חָפְשִׁי 3, בְּיֶתֶר הַמִּקְצוֹעוֹת 1. אַחַר כָּךְ בָּאָה פִּתְאוֹם יְרִידָה בַּכֹּל. כְּאִלּוּ פָסְקָה כָל הִתְעַנְיְנוּת וְנִזְדַּעֲזְעוּ קְשָׁרָיו הַפְּנִימִיִּים אֶל חַיֵּי בֵית הַסֵּפֶר בִּכְלָל. לֹא אַנְטִישֵׁמִיּוּת גָּרְמָה לְכָךְ. הֲרֵי הַיְּרִידָה הַבּוֹלֶטֶת בְּיוֹתֵר הִיא בְּמִקְצוֹעַ הַדָּת, שֶׁבָּהּ נָפַל מִן הַגֹּבַהּ שֶׁל צִיּוּן 1, דֶּרֶךְ צִיּוּן 2 וְגַם 3 עַד לְעָמְקוֹ שֶׁל 4. וְאוּלַי בָּאָה הַיְּרִידָה הַזֹּאת דַּוְקָא מִתּוֹךְ שִׁנּוּי יַחֲסוֹ אֶל הַדָּת, שֶׁגָּרַר אַחֲרָיו שִׁנּוּי-עֲרָכִים כְּלָלִי וְהֵבִיאָה אוּלַי לִידֵי רֶגֶשׁ שֶׁל זִלְזוּל כְּלַפֵּי “מוֹרֵה הַדָּת”, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עַל בַּעֲיוֹת הַיַּהֲדוּת וְעַל תַּפְקִידֶיהָ בָּרוּחַ הַקְּרִירָה וְהָאֲדִישָׁה שֶׁל הַמִּתְבּוֹלְלִים, בְּעוֹד שֶׁנֶּפֶשׁ הַנַּעַר קָדְחָה בְּאֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת, וּמַטָּרוֹת אֲחֵרוֹת, קְדוֹשׁוֹת וּרְחוֹקוֹת הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ וְהִלְהִיבוּ אֶת דִּמְיוֹנוֹ.

בְּסוֹף שְׁנַת-הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית חָלָה חֲגִיגַת הַבַּר-מִצְוָה שֶׁל הֶרְצְל, עִם הֲכָנוֹתֶיהָ הַחִיצוֹנִיּוֹת וְהַפְּנִמִיּוֹת, שֶׁחָדְרוּ לְעָמְקֵי נַפְשׁוֹ. אֵלֶּה הָיוּ קִדּוּשָׁיו שֶׁל הַנַּעַר עִם הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית… בְּיָמִים אֵלֶּה קִבֵּל בְּמַתָּנָה סֵפֶר אֲגָדָה, וּכְפִי שֶׁסִּפֵּר לִרְאוּבֵן בְּרַיְנִין “בּוֹ קָרָאתִי בְמִקְרֶה עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רַבִּים מִן הַיְּהוּדִים גַּם בְּדוֹרוֹת אֵלֶּה מְחַכִּים לוֹ בְכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא וְהוּא יָבוֹא כְּעָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. הַדְּבָרִים, דִּבְרֵי הָאֲגָּדָה, שֶׁקָּרָאתִי, הָיוּ מְקֻּטָּעִים וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים לֹא הֲבִינוֹתִי אֶת פִּתְרוֹנָם. נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי חָסֵר בָּהֶם דְּבַר מַה. אוּלָם גַּם שִׁבְרֵי הָאַגָדָּה הַמְּשִׁיחִית עוֹרְרוּ אֶת דִּמְיוֹנִי. לִבִּי נִתְמַלֵּא צַעַר וְגַם גַּעֲגּוּעִים בִּלְתִּי בְרוּרִים. לֹא יָדַעְתִּי בָעֵת הָרִאשׁוֹנָה עַל מָה אֲנִי מִצְטָעֵר וְעַל מָה אֲנִי מִתְגַּעֲגֵּעַ. וְהִנֵּה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, בַּעֲלוֹתִי עַל מִשְׁכָּבִי, עָלָה פִתְאוֹם עַל לְבָבִי זֵכֶר הַסִּפּוּר שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם – הַסִּפּוּר הַהִסְטוֹרִי שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהָאַגָּדָה עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל-יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָלוּ בְּלוּלִים בְּדִמְיוֹנִי. הֶעָבָר וְהֶעָתִיד – הַכֹּל הָיָה בְּעֵינִי לְאַגָּדָה יָפָה וּמְלֵאַת קֶסֶם, לְמִין שִׁירָה רוֹמֵמָה וְנֶהֱדָרָה. וּבְמֹחִי נוֹלַד אָז הָרַעֲיוֹן לִכְתֹּב פּוֹאֵימָה עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. לֵילוֹת אֲחָדִים לֹא נָתַן לִי רַעֲיוֹנִי זֶה לַעֲצֹם אֶת עֵינַי. בּוֹשְׁתִּי לְסַפֵּר לְאִישׁ עַל הִרְהוּרֵי לִבִּי עַל דְּבַר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. יָדַעְתִּי כִּי יִלְעֲגוּ לִי וְיִקְרְאוּ “הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת!” בָּאוּ יְמֵי הַבְּחִינָה בְּבֵית הַסֵּפֶר, בָּאוּ גַּם סְפָרִים חֲדָשִׁים (שִׁירֵי הֶיְנְרִיךְ הֶיְנֶה נֶחְשְׁבוּ אָז בְּעֵינַי כְּחֲדָשִׁים, שֶׁאַךְ זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ) וַיָּסִיחוּ אֶת דַּעֲתִּי מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, אַךְ בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשִׁי, כְּפִי הַנִּרְאֶה, נִתְרַקְּמָה הָאַגָּדָה הָלְאָה, גַּם שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי. וְהִנֵּה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת חָלַמְתִּי חֲלוֹם נִפְלָא: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא וְהוּא זָקֵן מָלֵא הוֹד וְתִפְאֶרֶת וַיִּקָּחֵנִי עַל זְרוֹעוֹתָיו וַיֵּדֶא אִתִּי עַל כַּנְפֵי רוּחַ. עַל אַחַד הָעֲנָנִים מְלֵאֵי הַזֹּהַר פָּגַשְׁנוּ בִתְמוּנָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (קְלַסְתֵּר פָּנָיו הָיָה דּוֹמֶה לִפְנֵי מֹשֶׁה הַחֲצוּבִים שַׁיִשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה מִיכֶּלְאַנְגֶ’לוֹ. מִיַּלְדוּתִי הָיִיתִי אוֹהֵב לְהִתְבּוֹנֵן בְּצִלּוּמֵי הַפֶּסֶל הַזֶּה) וְהַמָּשִׁיחַ קָרָא לְמֹשֶׁה: אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַלְתִּי! וְלִי אָמַר: לֵךְ וּבַשַּׂר לַיְּהוּדִים כִּי עוֹד מְעַט וּבוֹא אָבוֹא וּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת אֶעֱשֶׂה לְעַמִּי וּלְכָל הָעוֹלָם! – הֱקִיצוֹתִי וְהִנֵּה חֲלוֹם. אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה שָׁמַרְתִּי בְּלִבִּי וְאַף לֹא עָרַבְתִּי לְסַפְּרוֹ לְאִישׁ”. הַמִּלִּים “אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי” הֵן דִּבְרֵי חַנָּה אֶל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁבְּוַדַּאי נִקְרְאוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר וְנִשְׁאֲרוּ חֲרוּתִים עַל לִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַנָּעַר. הַאִם לֹא הָיְתָה זֹאת הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַיֶּלֶד הַנִּרְדָּם “טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'?” וְהַאִם לֹא שָׁמַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַנְּבוּאָה: “הִנֵּה אָנֹכִי עוֹשֶׂה דָּבָר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו?!”. הֶרְצְל הַיֶּלֶד לֹא גִּלָּה אֶת חֲלוֹמוֹ וְלֹא מָסַר אֶת הַקְּרִיאָה, כִּי אִם שְׁמָרָהּ בְּלִבּוֹ וּלְבַסּוֹף נִרְדְּמָה וְנִשְׁאֲרָה חָזוּת לֶעָתִיד. בְּשָׁנָה זוֹ הִתְחִיל מְאַרְגֵּן אֶת חֶבְרַת הַסּוֹפְרִים הַצְּעִירִים “אֲנַחְנוּ” וְשָׁקַע רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּעִנְיְנֵי סִפְרוּת שֶׁחָשַׁב לְיִעוּדוֹ, תַּפְקִידוֹ וַעֲתִידוֹ. וְעִנְיְנֵי בֵּית הַסֵּפֶר הֻזְנָחוּ. בְּסוֹף הַכִּתָּה הָרְבִיעִית יָרְדוּ צִיּוּנָיו עוֹד יוֹתֵר וּבְאֶמְצַע הַכִּתָּה הַחֲמִישִׁית בְּ-4 לְפֶבְּרוּאַר 1875 עָזַב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי וְעָבַר לַגִּמְנַסִּיָּה הָאֶבַנְגֵּלִית. בָּאוֹטוֹבִּיּוֹגְרָפִיָּה הַנִּזְכֶּרֶת מוֹסֵר הֶרְצְל עַל כָּךְ גַּם כֵּן בְּסִגְנוֹן הוּמוֹרִיסְטִי: “עוֹד מְעַט וְאִבַּדְתִּי אֶת אֲהֲדָתִי לְלוֹגַרִיטְמִים וּטְרִיגוֹנוֹמֶטְרִיָּה, יַעַן כִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי שָׁרְרָה רוּחַ אַנְטִישֵׁמִיּוּת מֻבְלֶטֶת”. וְהוּא מְסַפֵּר עַל הַמּוֹרֶה, שֶׁבֵּאֵר כִּי “אֱלִילִיִּים” הֵם עוֹבְדֵי גִלּוּלִים, מֻשְׂלְמִים וִיהוּדִים. “כָּךְ שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. רָצִיתִי לְבַקֵּר בְּבֵית סֵפֶר קְלַסִּי. אָבִי הַטּוֹב לֹא הִכְרִיחַנִּי מֵעוֹלָם אֶל תּוֹךְ מִסְגֶּרֶת צָרָה בְעִנְיְנֵי לִמּוּדָי. כָּךְ נִהְיֵיתִי לְתַלְמִיד הַגִּמְנַסִּיָּה. בַּ”גִּמְנַסִּיָּה הָאֶיבֶנְגֵּלִית" הָיָה רֹב יְהוּדִי. לָכֵן לֹא הָיְתָה סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן עַל הֲסָתָה נֶגֶד יְהוּדִים".

בָּרוּר, שֶׁאֵין קֶשֶׁר יָשָׁר בֵּין הָאַהֲבָה לְלוֹגַרִטְמִיָּה וּטְרִיגוֹנוֹמֶטְרִיָּה וּבֵין הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים. דְּבַר מַה נִזְדַּעְזַע כָּאן בִּיסוֹדוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַתַּלְמִיד. אוּלַי נִזְדַּעְזְעָה בּוֹ הָאֱמוּנָה בְּהִתְקַדְּמוּת הָאֱנוֹשׁוּת עַל יְדֵי הִתְקַדְּמוּת הַטֶּכְנִיקָה. הֲרֵי זֶה לֹא מִכְּבָר עוֹד קָרָא, בְּסִפְרוֹ שֶׁל בֶּרְנְשְׁטֵין, שֶׁהַחַשְׁמַל יִהְיֶה הַמָּשִׁיחַ, גּוֹאֵל הָאֱנוֹשׁוּת, מְקַשֵּׁר קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, מְגַשֵּׁר עַמִּים וַאֲרָצוֹת. מֵשִׁיב לֵב בָּנִים אֶל אָבוֹת, עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת וּמְחַדֵּשׁ נְשָׁמוֹת. בַּתְּחִלָּה רָאָה בִּתְפִיסָה זוֹ פְּרוֹפַּנִּיזָצִיָּה שֶׁל מְשִׁיחַ הָאַגָּדָה וְאַחַר כָּךְ “הִתְחוֹלְלָה מַהְפֵּכָה בְּקִּרְבִּי. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בֶּאֱמֶת זֶרֶם הָאֶלֶּקְטְרוֹן הוּא הַגּוֹאֵל שֶׁאָנוּ מְחַכִּים לוֹ, וְהוּא יְרוֹמֵם אֶת עַבְדֵי הַגּוּף וְהָרוּחַ מִשִּׁפְלוּתָם. אָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶהְיֶה אִינְגֶ’נֵיר”… וְהִנֵּה מַהְפֵּכָה בְּתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה! מוֹרֵי הַטֶּכְנִיקָה בֵּין עוֹבְדֵי גִלּוּלִים שֶׁל הַשִּׂנְאָה. וּבְרוּחַ זוֹ מְחַנְּכִים הֵם אֶת הָאִינְגֶ’נֵירִים שֶׁלְּעָתִיד, אֶת מַשְׂכִּילֵי דוֹר הַגְּאֻלָּה. וְתַלְמִידֵי הַמָּשִׁיחַ – הַחַשְׁמַל נִמְלָאִים מִשְׁפָּטִים קְדוּמִים עַל דַּת וָגֶזַע! וְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַמִּתְבַּגֵּר נַעֲשָׂה רָגִישׁ בְּיוֹתֵר. אוּלַי עַל יְדֵי קִשְׁרֵי הַקִּדּוּשִׁין עִם הַיַּהֲדוּת מִיּוֹם הַבַּר-מִצְוָה, אוּלַי עַל יְדֵי בִּכּוּרֵי אַהֲבָתוֹ לְמַאדְלֵיין בַּת גִּלּוֹ, שֶׁזָּכַר אוֹתָהּ תָּמִיד כְּ“אַהֲבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהַיְחִידָה”. רִגְשֵׁי אִי-שֶׁקֶט הִשְׂתָּרְרוּ עָלָיו וְהִשְׁתּוֹקֵק לְשַׁנּוֹת מָקוֹם. כָּךְ עָבַר מִבֵּית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי אֶל הַגִּמְנַסִּיָּה הָאֶיבֶנְגֵּלִית.

שִׁנּוּי מָקוֹם הֵבִיא לְשִׁנּוּי מַזָּל. הִתְקַדְּמוּתוֹ בַּלִּמּוּדִים הוּטְבָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת. הַנַּעַר הַמְנֻמָּס, הַמַּשְׂכִּיל לְמַעְלָה מִגִּילוֹ הִתְחַבֵּב עַל הַמּוֹרִים וְהֵם סָלְחוּ לוֹ אִם לִפְעָמִים לֹא הָיָה מוּכָן כָּרָאוּי וְהִצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִן הַמְּבוּכָה רַק עַל יְדֵי זִכְרוֹנוֹ הַנִּפְלָא וּתְפִיסָתוֹ הַמְהִירָה. יָדְעוּ וְגַם הֶעֱרִיכוּ שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹת אֲחֵרִים נוֹצְצִים בּוֹ וְלֹא הִקְפִּידוּ עִמּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. כָּאן אֵין עוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַלִּמּוּדִים מִסְפָּרִים דַּיְקָנִיִּים, קַוֵּי הַנְדָּסָה מְדֻקְדָּקִים, כִּי אִם שׁוֹאֲפִים לְהַשְׂכָּלָה כְּלָלִית, מַה שֶׁהָיְתָה מְגַמָּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל מִימֵי יַלְדּוּתוֹ. כָּאן לֹא נֶחְשַׁב לוֹ לְחֵטְא אִם הַנַּעַר הִתְעַמֵּק יוֹתֵר מִדַּי בְּסִפְרוּת קְלַסִּית אוֹ מוֹדֶרְנִית, בְּשִׁירָה, בְּאַגָּדָה, בְּמִיטוֹלוֹגִיָּה יְוָנִית וְרוֹמָאִית, וְנִסָּה אֶת כֹּחוֹ גַּם בִּפְרִי רוּחוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַסְתִּיר בֶּאֱמֶת. בָּאוֹטוֹבִּיּוֹגְרָפִיָּה שֶׁלּוֹ הוּא מַזְכִּיר בְּהוּמוֹר כִּי “בַּכִּתָּה הַשְּׁמִינִית כָּתַבְתִּי אֶת מַאֲמָרִי הָרִאשׁוֹן בְּעִתּוֹן, כְּמוּבָן בְּעִלּוּם-שֵׁם, אַחֶרֶת הָיוּ שָׂמִים אוֹתִי מוֹרַי בְּמַאֲסָר”. הַמוֹרִים יָדְעוּ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְגַם הִתְגָּאוּ בוֹ, כִּי אָהֲבוּ אֶת "הַנַּעַר הַצָּנוּם הַשְּׁחַרְחוֹר, הַלָּבוּשׁ בְּאֶלֶגַנְטִיּוּת זַכָּה וְנוֹטֶה תָּמִיד לִבְדִיחָה וְחִדּוּד, לְאִירוֹנְיָה וְהוּמוֹר. כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה עוֹד, הוּמוֹר זֶה מְשַׁמֵּשׁ לִפְעָמִים רַק מִכְסֶה לְיָגוֹן וְנַפְתּוּלִים פְּנִימִיִּים. “גַּם בִּצְחוֹק יִכְאַב לֵב”. כָּאן לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּחֶבְרַת סֵתֶר כְּמוֹ “אֲנַחְנוּ”, שֶׁעָבְדָה “בְּמַחְתֶּרֶת”. הֲרֵי בַּכִּתּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף כְּבָר בַּחֶבְרָה לְהַשְׂכָּלָה עַצְמִית שֶׁל הַגִּמְנַסִּיָּה, לִקְרֹא, לְהַקְרִיא וּלְבַקֵּר בְּפֻמְבִּי, תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל אַחַד הַמּוֹרִים לְסִפְרוּת. הַרְבֵּה מִן הַדְּבָרִים שֶׁהֶעֱסִיקוּ אֶת דִּמְיוֹנוֹ כָּאן, שָׁרָשֵׁיהֶם נְעוּצִים בְּאוֹתָן הַהַתְחָלוֹת שֶׁל חֶבְרַת “אֲנַחְנוּ”. אוּלָם “הַגְּלוּיִים” לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ מִלִּמּוּדֵי בֵּית הַסֵּפֶר כְּמוֹ “הַנִּסְתָּרִים”. הֶרְצְל כּוֹתֵב שִׁירִים, סִפּוּרִים, מַסּוֹת, תֵּאוּרִים, רַעְיוֹנוֹת עַל מַטְרַת הַחַיִּים וְעַל בְּעָיַת הַמָּוֶת וְהַכִּלָּיוֹן. שְׁאֵלוֹת עוֹלָם מְנַסְּרוֹת בְּמֹחוֹ. אֲבָל גַּם אֶת פִּרְקֵי הַשָּׁעָה אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ. בַּכִּתָּה הַשְּׁמִינִית, בַּסֶּמֶסְטֶר הָרִאשׁוֹן הוּא מְקַבֵּל אֶת הַתְּעוּדָה: שִׁעוּרֵי דָת: מְצֻיָּן, לַטִּינִית: טוֹב, יְוָנִית: מְצֻיָּן, הֻנְגָּרִית: מְצֻיָּן, גֶּרְמָנִית: מְצֻיָּן, הִסְטוֹרִיָּה: טוֹב, חֶשְׁבּוֹן וְהַנְדָּסָה: מְצֻיָּן, מַדָּע-טֶבַע: טוֹב, פְּסִיכוֹלוֹגִיָּה: טוֹב, צוּרָה חִיצוֹנִית שֶׁל חִבּוּרָיו: מְסֻדָּר.

בְּאֹסֶף שְׁבַדְרוֹן שֶׁל הַסִּפְרִיָּה הַלְּאֻמִּית בִּירוּשָׁלַיִם נִמְצֵאת הַחוֹבֶרֶת שֶׁל הֶרְצְל “לִפְּסִיכוֹלוֹגְיָה” מִזְּמַן לִמּוּדַיו בַּכִּתָּה ח' בְּבוּדַפֶּשְׁט, עַל שׁוּלֵי הַחוֹבֶרֶת צִיּוּרִים, אוּלַי רָאשֵׁי הַמּוֹרִים, שִׁרְטוּטֵי עֵט, הוּמוֹרִיסְטִיִּים לְמֶחֱצָה, וּבְהַרְבֵּה דַפִּים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה תַּרְגִּילֵי חֲתִימוֹת חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים: דר' תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל, דר' הֶרְצְל תִּיבָדָר, בְּגֶרְמָנִית וּבְהֻנְגָּרִית וְגַם תֶּיאוֹדוֹרֶי, בְּצָרְפַתִּית, וְזֶה אַחַר זֶה, דר' לְפִילוֹסוֹפִיָּה, דר' לְמִשְׁפָּטִים, דר' אוּטְרִיּוּסְקְוֶה יוּרִיס וְכוּ' וְכוּ'. כְּאִלּוּ הִתְחִיל לְנַסּוֹת בַּכִּתָּה הַשְּׁמִינִית, אֵיזוֹ חֲתִימָה תִּהְיֶה יָאָה לוֹ לְהַבָּא. עִקְּבוֹת נַפְתּוּלִים תַּחַת סַף הַהַכָּרָה לִפְנֵי בְּחִירַת הַפַקּוּלְטָה, כְּשֶׁלֹּא הֶחְלִיט עֲדַיִן בְּאֹפֶן סוֹפִי, בְּאֵיזוֹ אוּנִיבֶרְסִיטָה, וּבְאֵיזֶה מִקְצוֹעַ יִבְחַר, וּלְאָן יְכַוֵּן אֶת רְצוֹנוֹ. וְלִפְעָמִים מַכְרִיעָה דַוְקָא הַחֲתִימָה הַמַּתְאִימָה בְיוֹתֵר.

אָז אוּלַי לֹא יָדַע עוֹד אִם פָּנָיו מוּעָדוֹת לֶאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּבוּדַפֶּשְׁט, בְּוִינָה אוֹ בְּפַּרִיס. אִם יִפְנֶה לַבְּעָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפְיָה, – הֲרֵי אָהַב לַעֲסוֹק בִּשְׁפִּינוֹזָה וּלְתַרְגֵּם מִפְּרָקָיו – אוֹ לְתוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים גְּרֵידָה, לִהְיוֹת עוֹרֵךְ דִּינָם שֶׁל אֲחֵרִים? וַהֲלֹא מַה שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת לִבּוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הוּא מִקְצוֹעַ הַסִּפְרוּת, אַף אִם לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב דר' כֹּהֵן אֵין זֶה מִקְצוֹעַ בִּכְלָל. אָז בָּא הַמָּוֶת וְחָתַךְ אֶת הַגּוֹרָל גַּם בִּשְׁאֵלוֹת הַחַיִּים. “בִּהְיוֹתִי בַּכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַגִּמְנַסִּיָּה מֵתָה אֲחוֹתִי הַיְחִידָה, עַלְמָה בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אִמִּי הַטּוֹבָה נָפְלָה מִתּוֹךְ צַעַר בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעָבַרְנוּ 1878 לְוִינָה”.

 

גּוּר אַרְיֵה בֵּין “שׁוּעָלִים”    🔗

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּתְמוּנָתוֹ שֶׁל הַסְּטוּדֶנְט הֶרְצְל כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבִגְדֵי הַשְּׂרָד שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת “אַלְבִּיָה”, כִּפָּה צִבְעוֹנִית מֻטָּה עַל הָרֹאשׁ בְּהַזְנָחָה מְלָאֲכוּתִית, פַּס תְּכֵלֶת-כָּחוֹל-זָהוּב יוֹרֵד מֵעַל הַשֶׁכֶם עַל הֶחָזֶה וְעַל הַגַּב, וּבְיָדוֹ מִתְנוֹעֵעַ הַשַּׁרְבִיט שֶׁל תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, חוֹשֵׁב בְּצֶּדֶק: הִנֵּה אֶחָד מִצְּעִירֵי הַיְּהוּדִים שֶׁבַּתְקוּפָה, שֶׁנִּתֵּק אֶת קְשָׁרָיו אֶל עַמּוֹ וְנִכְנַס במ"ט שַׁעֲרֵי הַהִתְבּוֹלְלוּת, שֶׁבָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן. “בְּוִינָה לָמַדְתִּי אֶת תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים וְהִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּכָל מַעֲשֵׂי כֶּסֶל שֶׁל הַסְּטוּדֶנְטִים – כּוֹתֵב הֶרְצְל – גַּם אֲנִי חָבַשְׁתִּי עַל רֹאשִׁי מִצְנֶפֶת צִבְעוֹנִית שֶׁל אֲחֵי הָאֲגֻדּוֹת. עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ הַיּוֹם וַאֲגֻדָּה זוֹ הֶחְלִיטָה כִּי לֹא תּוֹסִיף לְקַבֵּל עוֹד תַּלְמִידִים יְהוּדִים בֵּין חֲבֵרֶיהָ. לָאֵלֶּה שֶׁכְּבָר נִתְקַבְּלוּ נִתַּן רִשָּׁיוֹן לְהִשָּׁאֵר גַּם לְהַבָּא. אָנֹכִי אָמַרְתִּי לַצְּעִירִים הָאֲצִילִים “שָׁלוֹם” וְיָצָאתִי אֶת הָאֲגֻדָּה” מִלִּים בְּהִירוֹת וּפְּשׁוּטוֹת. אָמְנָם הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט. נַחְשׁוֹלִים-נַחְשׁוֹלִים שֶׁל נַפְתּוּלֵי צָעִיר עִבְרִי גֵא וּזְקוּף-קוֹמָה עָבְרוּ עַל נַפְשׁוֹ בְּיָמִים אֵלֶּה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי סִיּוּם זֶה, שֶׁהִשְׁאִיר בּוֹ אוּלַי רֹשֶׁם מַכְרִיעַ, וּבְלִי סָפֵק הִשְׁפִּיעַ עַל כָּל הִתְפַּתְּחוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל לֶעָתִיד.

אִם בְּבוּדַפֶּשְׁט, בְּבֵית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי הִתְקָרְבוּ אֵלָיו נְעָרִים נוֹצְרִים בְּאַהֲבָה כֵּנָה וְדוֹרֶשֶׁת יְדִידוּת, אִם חֲבֵרוֹ הַגּוֹי הַקָּטֹן גַּבּוֹר בּוֹרְשַׁאנִי כָּרַת “בְּרִית” עִם “הַנַּעַר הַיְּהוּדִי הַשְּׁחַרְחַר” – עַד סוֹף הַשָּׁנָה, הֲרֵי בְּוִינָה בִּשְׁנוֹת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה נִלְווּ אֵלָיו “גּוֹיִים רַבִּים”, בֵּינֵיהֶם אֶחָד בְּשֵׁם פְרַנְץ שְׁטֶרְקְ, שֶׁהֶרְאָה לוֹ חִבָּה יְתֵירָה וּבְחֶפְצוֹ לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּכָל כִּבּוּדֵי הַנֹּעַר הִשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּסְתַּפַּח לַאֲגֻדָּתוֹ שֶׁנִּקְרְאָה בְּשֵׁם “אַלְבִּיָה” (1880). הֶרְצְל לֹא נִדְחַק לְחֶבְרָתָם וְלֹא הִתְאַוָּה לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם “הַיְּהוּדִי הַיּוֹצֵא מִן הַכְּלָל”. אַלְבִּיָה הָיְתָה אֲגֻדָּה “לִיבֶּרָלִית” כִּבְיָכוֹל. גַּם שְׁנֵי יְהוּדִים הָיוּ בֵּין חֲבֵרֶיהָ, שֶׁהָיוּ בְּרֻבָּם בְּנֵי אֲצִילִים וְנִכְבָּדִים, מְלֻמְּדֵי חֶרֶב, יוֹדְעֵי דָת וְדִין שֶׁל “דּוּ-קְרָב”. הֶרְצְל הִשְׁתַּתֵּף יוֹם-יוֹם בְּתַרְגִּילֵי מִלְחֶמֶת שְׁנַיִם וְגַם בְּהֵאָבְקוּת-חֲרָבוֹת רְצִינִית בְּתוֹר “שׁוּעַל” הָאַלְבִּיָה וּנְצִיגָהּ. פְעָמִים קִבֵּל שְׂרִיטוֹת וּפְצָעִים עַד זוֹב דָּם. הֶרְצְל הִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת תֹּאֵר הַכָּבוֹד “בּוּרְשֶׁה” וּלְנֶגֶד עֵינָיו רִחֲפָה הַמַּטָּרָה: הַצָּלַת כְּבוֹד גִּזְעוֹ. הֲרֵי חַבְרֵי אֲגֻדּוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים הַשּׁוֹנוֹת מַעֲלִיבִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת תַּלְמִידִים יִשְׂרְאֵלִיִּים בְּכַוָּנָה תְחִלָּה שֶׁהַנִּפְגָּעִים בִּכְבוֹדָם לֹא יֵדְעוּ לָקַחַת נָקַם, הֱיוֹת וְהַגּוֹיִים כְּפִי שֶׁהִכְרִיזוּ, פְּטוּרִים מִלָּתֵת סַטִּיסְפַקְצִיָּה לַיְּהוּדִים שֶׁהֵם נְטוּלֵי כָבוֹד מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה. כָּךְ הוּא כִמְיֻפֵּה-כֹחַ וּכְמֻכְשָׂר לְכָךְ רִשְׁמִית יוּכַל בְּכָל מִקְרֶה לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ לְמַעֲנָם וּלְהָגֵן עַל כְּבוֹדָם הַמְחֻלָּל. גַּם בִּ“מְדִינַת הַיְּהוּדִים” שֶׁלְּהַבָּא חוֹשֵׁב הֶרְצְל, כִּי “מִלְחֶמֶת-הַשְּׁנַיִם דְּרוּשָׁה לִי כְדֵי לְהַשִּׂיג צִיּוּנִים הֲגוּנִים וּכְדֵי לְהַשְׁבִּיחַ אֶת הַטּוֹן שֶׁל הַחֶבְרָה הַטּוֹבָה בְּאֹפֶן צָרְפַתִּי”. וְלָכֵן “דּוּ-קְרָב בַּחֲרָבוֹת אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ וְתִהְיֶינָה מַה שֶׁתִּהְיֶינָה הַתּוֹצָאוֹת וּבִתְנָאי שֶׁהַסְּטוּדֶנְטִים יַעֲשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם לְהַשִּׂיג שָׁלוֹם שֶׁל כָּבוֹד”. בְּעֶצֶם הַסִּכּוּן לְמַעַן מְגַמָּה כָּזוֹ אֵין הֶרְצְל רוֹאֶה אָסוֹן. אַדְרַבָּה, אֶת הַדּוּאֶלַּנְטִים יִשְׁלְחוּ אָז לְמַלְאָכוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנַת מָוֶת וְשֶׁהִיא דְרוּשָׁה לְמַטְּרוֹת הַמְּדִינָה, כְּגוֹן מִלְחָמָה בְּמַגֵּפָה, בְּאוֹיֵב הָעָם. נִשְׁאֲרָה הַהִתְחָרוּת וְלָנוּ יֵשׁ מִמֶּנָּה תּוֹעֶלֶת נֶהְדָּרָה“. הַהִתְחָרוּת בַּעֲלַת חֲשִׁיבוּת הִיא בְּהַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל גַּם לֶעָתִיד. הֶרְצְל לָקַח חֶבֶל גַּם בַּקְּרָבוֹת “הָרוּחָנִיִּים” שֶׁל אֲגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים. הִשְׁתַּתֵּף בְּעִתּוֹנָהּ, כָּתַב “שִׁירַת-גְּבוּרָה” סַטִּירִית, כְּלוֹעֵג לְעַצְמוֹ וְלִגְבוּרָתוֹ. כִּיהוּדִי בַּעַל הַכָּרָה עַצְמִית לֹא הִסְתִּיר אֶת מוֹצָאוֹ. לֹא הִשְׁתַּדֵּל אַף פַּעַם לְהֵרָאוֹת כְּ”גֶרְמָנִי". לְהֶפֶךְ, דִּבֵּר בַּיְשִׁיבוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל וְעַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בְּוַדַּאי מִשּׁוּם כָּךְ קִבֵּל בָּאֲגֻדָּה אֶת הַתֹּאַר “נְסִיךְ הַגָּלִיל”, “נְסִיךְ אַנְטִיּוֹכִיָּה” וּבְמִשְׁתֶּה הַבַּחוּרִים הֶעֱנִיקוּ לוֹ אֶת הַשֵּׁם “טַנְקְרֵד” – שֵׁם הַגִּבּוֹר שֶׁכָּבַשׁ בִּימֵי מַסַּע הַצְּלָב אֶת יְרוּשָׁלָיִם. – הָאֵין זֶה כְּעֵין אַקְדָּמָה לַתְּאָרִים שֶׁעִטְּרוּהוּ בָּהֶם בִּימֵי יְעוּדוֹ, כְּשֶׁהוֹפִיעַ כְּבָר בְּהוֹד זָקָן וְתִפְאֶרֶת “מֶלֶךְ סוּרִיָּה?”

רוּחַ הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת שֶׁנָּשְׁבָה אָז בְּבִירַת אוֹסְטְרִיָּה, הִתְלַקְּחָה וְהִתְקוֹמְמָה פִּתְאֹם כְּסוּפָה עַזָּה וְחָדְרָה אֶל תּוֹךְ אֲגֻדּוֹת הַנֹּעַר שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. שׁוּעָלִים חֲדָשִׁים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלֵי כְרָמִים נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הָאֲגֻדָּה וְהֵחֵלוּ וִכּוּחִים סוֹעֲרִים וְנִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת נוֹעֲזִים עַל הַיַּהֲדוּת וּבְעָיוֹתֶיהָ. הֶרְצְל הִשְׁתַּתֵּף בְּחִשּׂוּף שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ בְּעֹז וְנָתַן לֶקַח עָמֹק בְּנוֹגֵעַ לַמְּנִיעִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים. בַּזְּמָן הַזֶּה קָרָא אֶת סִפְרוֹ שֶׁל הַמֵּסִית וְהַמַּדִיחַ דִּיהְרִינְג: “שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים בְּתוֹר קִלְקוּל הַגֶּזַע וְסִכּוּן קִיּוּמָם, מִדּוֹתֵיהֶם וְתַרְבּוּתָם שֶׁל הָעַמִּים”, סֵפֶר שֶׁעָשָׂה רֹשֶׁם עַז וְהָיָה לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הַחוּגִים. הֶרְצְל שֶׁהִרְגִּישׁ אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה “כְּמַהֲלוּמָה עַל רֹאשׁוֹ”, רָשַׁם בְּיוֹמָנוֹ אַפּוֹלוֹגִיָּה שְׁלֵמָה נֶגֶד נִכְלֵי “תּוֹרַת הַגֶּזַע הַחֲדָשָׁה”, שֶׁהֵכִילָה כְּבָר אָז אֶת כָּל סְעִיפֵי הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת “הַמּוֹדֶרְנִית” הַהַרְסָנִית שֶׁל הַיּוֹם. אַחֲרֵי הַתַּרְגִּילִים בְּוִכּוּחִים סִפְרוּתִיִּים כִּנְשִׂיא חֶבְרַת “אֲנַחְנוּ” בְּגִיל 13–14 וְאַחֲרֵי הַהַרְצָאוֹת הַמֻּפְשָׁטוֹת בְּחֶבְרַת “הַשְׂכָּלָה עַצְמִית” שֶׁל הַגִּמְנַסִּיָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּבוּדַפֶּשְׁט מָתַח כָּאן בִּקֹּרֶת שִׁיטָתִית עַל כָּל טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים, – בַּאֲגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים, חֲסִידֵי “גֶּרְמָנִיָּה הַגְּדוֹלָה” הָיָה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּמְתִינוּת וּרְסִינוּת, בְּעֹצֶר רוּחַ וּשְׁמִירַת-כָּבוֹד. אֲבָל בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו אֶפְשָׁר הָיָה לְהַתִּיר אֶת הַכְּבָלִים, לְפַתֵּחַ מֶתֶג וָרֶסֶן, לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֻדּוֹ שֶׁל עֵט כִּרְצוֹנוֹ וְלִשְׁפּוֹךְ אֶת כָּל חֲמָתוֹ עַל הַגּוֹי הַגַּס אֲשֶׁר “אָכַל אֶת יַעֲקֹב”. בְּכָל זֹאת מַפְלִיאָה הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיּוּת הַבְּשֵׁלָה שֶׁל הֶרְצְל הַצָּעִיר בֶּן הָעֶשְׂרִים, שֶׁבָּהּ הוּא מַכִּיר גַּם בְּאֵי-אֵלּוּ מַעֲלוֹתָיו שֶׁל הַשּׂוֹנֵא הַמַּעֲלִיב: "סֵפֶר מְתֹעָב. וַחֲבָל שֶׁכָּתוּב כָּל כָּךְ יָפֶה כְּאִלּוּ לֹא קִנְאָה שְׁפָלָהּ וּשְׁאִיפַת נְקָמָה אִישִׁית נִהֲלָה אֶת עֵטוֹ הַטָּבוּל בְּאֶרֶס. (דִּיהְרִינְג חָשַׁד בַּיְּהוּדִים שֶׁבִּגְלַל תַּעֲמוּלָתָם הַנִּסְתֶּרֶת כְּנֶגְדּוֹ פִּטְּרוּהוּ מִמִּשְׂרַת פְּרוֹפֵיסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה).

“אִם דְּבָרִים נִקְלִים כָּאֵלֶּה נִכְתָּבִים בֶּאֱמוּנָה כָּזוֹ, אִם תְּבוּנָה כֹּה מַשְׂכִּילָה וְחוֹדֶרֶת אֶל הַתּוֹךְ, שֶׁהִיא בְלִי סָפֵק מִתְּכוּנוֹתָיו שֶׁל דִּיהְרִינְג, יַחַד עִם בְּקִיאוּת וְלַמְדָּנוּת אוּנִיבֶרְסַלִית, – מַה יֵשׁ לָנוּ לְצַפּוֹת מִן הֶהָמֹן הַנִּבְעַר שֶׁאֵינוֹ כָּבוּל בְּכַבְלֵי הַהַשְׂכָּלָה? – הוּא מְטַפֵּל בַּשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית בְּתוֹר שְׁאֵלַת הַגֶּזַע וְרוֹאֶה “בַּגֶּזַע הַנִּבְזֶה” הַזֶּה רַק תְּכוּנוֹת נִבְזוֹת וּשְׁפָלוֹת. כְּבָר זֶה עוֹשֶׂה אֶת בְּהִירוּת הַשְׁקָפָתוֹ לַחֲשׁוּדָה בְּמִקְצָת! אֵיךְ יָכוֹל הָיָה גֶּזַע שָׁפָל, נְטוּל כִּשְׁרוֹנוֹת לְהַחֲזִיק מַעֲמָד תַּחַת לַחַץ אִי-אֱנוֹשִׁי שֶׁל אַלְפַּיִם שָׁנָה, אִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ אַף גַּרְעִין מִן הַטּוֹב”?

וְהֶרְצְל הוֹלֵךְ וּמִתְחַמֵּם תּוֹךְ כְּתִיבָה וְנִכְנַס לְתוֹךְ הִתְרַגְּזוּת עַזָּה: “וְזֶה יוֹהַן הַפַּטְפְּטָן הַמְכֻנֶּה דִּיהְרִינְג, הַמְדַבֵּר תָּמִיד רַק עַל אֱמוּנָה, אֵמוּן וְנֶאֱמָנוּת, – אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַנֶּאֱמָנוּת הַגִּבּוֹרִית שֶׁל עַם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זֶה לְגַבֵּי אֱלֹהָיו? (שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה מִשּׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים כִּמְעַט מִלָּה בְּמִלָּה עַל יְדֵי הַהוּמַנִיסְטָן וְהַסּוֹפֵר הַמַדְּיָארִי הַבָּרוֹן יוֹסֵף אֶטְוֶושׁ בְּסִפְרוֹ עַל “הָאֱמַנְצִיפַּצִיָּה שֶׁל הַיְּהוּדִים” שֶׁבְּלִי סָפֵק קָרָא הֶרְצְל בִּנְעוּרָיו בְּבוּדַפֶּשְׁט) לֹא! הַפְּרוֹפֵסוֹר הַמְפֻטָּר נָפוּחַ מִצִּמְאוֹן נְקָמָה, מִשִּׂנְאָה קִצְרַת-יָד וּמָרָה מְעוֹרֶרֶת גּוֹעַל נֶפֶשׁ, וְאִם בְּהַתְחָלָה הוּא כוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלוֹבֵשׁ כְּעֵין צוּרָה מַדָּעִית, סוּסָתוֹ הַפְּרָאִית שֶׁשְּׁמָהּ שִׂנְאָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת וְדוֹהֶרֶת אִתּוֹ כִּמְשֻׁגָּע, וְהוּא, דִּיהְרִינְג, מִתְאַחֵז בְּרַעְמָתָהּ וְדוֹהֵר מִבְּלִי מַעְצוֹר עַל סֶלַע וָקִיר… בַּתְּחִלָּה הוּא מְסֻכָּן וְאַחַר כָּךְ הוּא מִסְכֵּן מַצְחִיק…”

וּכְלוֹמֵד מִלֶּקַח עַצְמוֹ, מַתְחִיל הֶרְצְל הַצָּעִיר מְרַסֵּן אֶת סוּסוֹ, חוֹזֵר בְּקוֹל מָתוּן יוֹתֵר מַתְאִים, וּבְיִשּׁוּב-דַּעַת שֶׁל זְקֵנִים הוּא קוֹבֵעַ, כִּי “דִּיהְרִינְג מַצְבִּיעַ עַל תְּכוּנוֹת עֲלוּבוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים, שֶׁעָלֵינוּ לָשִׂים לֵב עֲלֵיהֶן, וְגַם אִם דִּיהְרִינְג מְגַלֶּה אוֹתָן מִתּוֹךְ שְׁאִיפַת נְקָמָה, אִם הִסְתַּכְּלוּתוֹ מַתְאִימָה לֶאֱמֶת, עָלֵינוּ לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ וּלְתַקֵּן מָה שֶׁאֶפְשָׁר. – אוּלָם דִּיהְרִינְג הוֹסִיף עַל מְעַט הָאֱמֶת גַּם הַרְבֵּה מִן הַשֶּׁקֶר וְהַזִּיּוּף וְהוּא נַעֲשֶׂה מַצְחִיק, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְסֻכָּן… קֹצֶר-רְאוּת הוּא וְחֶסְרוֹן עַצְמָאוּת אֵצֶל הַיְּהוּדִים, שֶׁלְּהוּטִים הֵם תָּמִיד אַחֲרֵי הֶחָדָשׁ וְהַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר, אַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁנּוֹחֵל בְּמִקְרֶה הַצְלָחָה חִיצוֹנִית, יוֹמִית”.

בִּתְפִיסָה הִסְטוֹרִית מִתְוַכֵּחַ הֶרְצְל בִּרְשִׁימָתוֹ עִם דִּיהְרִינְג: “הַיְּהוּדִים שֶׁהִרְשׁוּ לָהֶם הַגּוֹיִים לָקַחַת רִבִּית, מַה שֶׁאָסוּר הָיָה לַנּוֹצְרִים, הָיוּ הָעֲלוּקוֹת שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן בִּימֵי הַבֵּינָיִם. כַּאֲשֶׁר מָלְאו דָם, סָחֲטוּ אוֹתָם הַמּוֹשְׁלִים בִּסְחִיטַת-מָוֶת. אֲבָל דִּיהְרִינְג טוֹעֵן, שֶׁזֹּאת הָיְתָה נְטִיַּת נַפְשָׁם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הוֹי, מְנֻוָּל מֵזִיד וּמַתְעֶה! הוּא מְתָאֵר אֶת הַיְּהוּדִים בְּסִיגְנוֹנָן שֶׁל הַמְכַשְּׁפוֹת הַזְּקֵנוֹת בִּימֵי הַבֵּינַיִם, רַק שֶׁהוּא זְקֵנָה מְלֻמֶּדֶת”, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עַל יְלָדִים נוֹצְרִים וְעַל הַרְעָלַת הַבְּאֵרוֹת. הַיֶּלֶד הַנּוֹצְרִי הָפַךְ אֶצְלוֹ לְקַפִּיטָל נוֹצְרִי שֶׁהַיְּהוּדִים דּוֹקְרִים וְגוֹזְלִים מִמֶּנּוּ… הַכְּלָבִים הָאַנְטִישֵׁמִיִּים מַרְגִּישִׁים בָּאֲוִיר אֶת רֵיחָהּ שֶׁל שִׂנְאַת הַהוֹן הַמְּבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה עִם גִּדּוּל הַסּוֹצִיָּאלִיזְם, שֶׁיִּתְפָּרֵץ כְּמַגֵּפַת-עָם בַּזְּמַן הַקָּרוֹב. וְהֵם רוֹצִים לְהַפְנוֹת אֶת הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת נֶגֶד הַיְּהוּדִים. גַּם לְהַרְעָלַת הַבְּאֵרוֹת מָצְאוּ מַקְבִּיל “בַּהִתְיַהֲדוּת הָעִתּוֹנוּת” שֶׁהִיא בְאֵרָהּ שֶׁל דַּעַת הַקָּהָל. דִּיהְרִינְג רוֹצֶה בְּוַדַּאי לִהְיוֹת הָעוֹרֵךְ שֶׁל הָעִתּוֹן הָאַנְטִישֵׁמִי הֶחָדָשׁ שֶׁיִּוָּסֵד! “פִּתְרוֹן” שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, לְפִי דִּיהְרִינְג הוּא הַגֵּיטוֹ. נִשּׁוּל הַיְּהוּדִים מִכָּל מִשְׂרָה וְעֶמְדָּה, פִּקּוּחַ מֶמְשַׁלְתִּי עַל כָּל עִסְקָם וְהוֹנָם… לֹא יַרְשׁוּ לָהֶם לִהְיוֹת עוֹרְכֵי-דִּין, רוֹפְאִים, שׁוֹפְטִים, פְּקִידִים וְכוּ'.

וְשׁוּב רוֹתַחַת וְעוֹלָה הַהִתְרַגְּזוּת מִתּוֹךְ עֵטוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַיּוֹצֵא מִכֵּלָיו בְּכַעְסוֹ: "דִּיהְרִינְג בַּעַר מְתֹעָב וְחָנַף, שׁוֹאֵף לְשָׁלָל, נִבְזֶה, עַרְמוּמִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁבֹּר אֶת שִׁנָּיו, אֲשֶׁר מִבֵּינֵיהֵן בּוֹקְעוֹת וְעוֹלוֹת הַשִּׁפְלֻיּוֹת הַגּוֹעֲלִיּוֹת הַלָּלוּ. הוּא קוֹרֵץ בְּעֵינָיו הַמְשַׂקְּרוֹת לְחֹפֶשׁ וְאוֹמֵר: לְכָל אָדָם חֵרוּת מְלֵאָה, אֲבָל לַיְּהוּדִים “הַגְבָּלוֹת” חֻקִּים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. זֶהוּ הַבִּטּוּי הֶחָדָשׁ הַמְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמֻּשָּׂג מִימֵי הַבֵּינַיִם: “גֵיטוֹ”. וּבַר-נָשׁ זֶה מֵעִיז לְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתוֹ הַכּוֹמְרִית אֶת הַבִּטּוּי הַקָּדוֹשׁ! “חֹפֶשׁ!”

ר' יְהוּדָה חַי אַלְקַלְעַי מִסִּימוֹנִי וְאִשְׁתּוֹ

הֶרְצְל הַחוֹזֶה לְמוֹרוֹ, יְרוּשָׁלַיִם

א. מ. לִיליֶן: עָלֶה-זִכָּרוֹן לַקּוֹנְגְּרֶס הַחֲמִישִׁי

הֶרְצְל עַל גֶּשֶׁר-הָרֵינוּס בְּבַּזֶל

גַּם בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ עִם רְשִׁימוֹתָיו בְּחַדְרֵי חֲדָרָיו מַרְגִּישׁ הֶרְצְל כְּאֵב שֶׁל אִסְטְנִיס עַל שֶׁחָרַג מִתּוֹךְ מִסְגֶּרֶת הַסִּגְנוֹן הַסִּפְרוּתִי, וְהוּא מַמְשִׁיךְ כְּעֵין הִתְנַצְּלוּת: “דִּיהְרִינְג הִרְגִּיזַנִי כָּל כָּךְ בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה. וּמַה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת רֻגְזִי הוּא כִּי סִפְרוֹ כָּתוּב בְּגֶרְמָנִית זַכָּה וְצַחָה וְלַמְרוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְכַוָּנָתוֹ הַמַּלְשִׁינָה, יֵשׁ בּוֹ גַם דְּבָרִים נְכוֹנִים, מְקוֹרִיִּים, טוֹבִים, וְתוֹפָעָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל אִי-תְּלוּת שֶׁהִיא לַמְרוֹת הַכֹּל תָּמִיד תַּאֲוָה לָעֵינָיִם”. (אֶצְלוֹ בְּלִי סָפֵק אֵינָהּ נְקִיָּה מִפְּנִיָּה אָנֹכִית).

הִנֵּה הֶרְצְל אֵינוֹ יָכוֹל לִמְנוֹעַ אֶת הַמִּדָּה הָרְאוּיָה שֶׁל הַכָּרָה אֲפִילּוּ מִשּׂוֹנֵא בְּנָפֶשׁ. דּוּ-קְרָב זֶה בְּנִסְתָּרִים עִם דִּיהְרִינְג שִׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לְהֶרְצְל גַּם לְהַבָּא. בְּהַקְדָּמָתוֹ לְיוֹמָנוֹ הַגָּדוֹל (פָּארִיז 1895) הוּא כוֹתֵב: מֵאֵימָתַי הִתְחַלְתִּי לַעֲסוֹק בַּשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית? קָרוֹב לְוַדַּאי כִּי מִזְּמַן הוֹפָעָתָהּ. וּבְלִי סָפֵק מִיּוֹם שֶׁקָּרָאתִי אֶת סִפְרוֹ שֶׁל דִּיהְרִינְג. בְּאֶחָד מִפִּנְקָסַי הַיְּשָׁנִים הַמֻּנָּחִים אֲרוּזִים אֵי-שָׁם בְּוִינָה, נִמְצָאוֹת הֱעָרוֹתַי הָרִאשׁוֹנוֹת עַל דִּיהְרִינְג בְּקֶשֶׁר לַשְּׁאֵלָה. לֹא הָיָה לִי עוֹד אָז עִתּוֹן בִּשְׁבִיל הַסִּפְרוּת שֶׁלִּי – חוֹשֵׁבְנִי שֶׁהָיָה זֶה בִּשְׁנַת 1881 אוֹ 1882 – אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַיּוֹם אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר כַּמָּה דְּבָרִים מֵאֵלֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי אָז שָׁם. בַּחֲלוֹף הַשָּׁנִים נִסְּרָה הַשְּׁאֵלָה בְּמֹחִי, יָנְקָה לְשַׁדִּי, יִסְּרַתְנִי וְעָשְׂתָה אוֹתִי לְאֻמְלָל מְאֹד. עֻבְדָּה הִיא שֶׁחָזַרְתִּי אֵלֶיהָ תָמִיד, כָּל פַּעַם שֶׁאִפְשְׁרוּ לִי חֲוָיוֹתָי, יִסּוּרִים וּשְׂמָחוֹת שֶׁל עַצְמִי לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַכְּלָל… שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים אָרְבָה לִי בְכָל שַׁעַל וְצָעַד".

רַעְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הֶרְצְל בְּוִכּוּחוֹ עִם דִּיהְרִינְג חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים. בְּקֶשֶׁר עִם הַוִּכּוּחַ עַל הַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית בַּפַּרְלַמֶּנְט הָאוֹסְטְרִי בְּסוֹף 1892 הוּא מְלַגְלֵג עַל “מִשְׂחַק מַחֲבוֹאִים” שֶׁמִּתְוַכְּחִים עַל “דָּת” וּבְעֶצֶם הַכַּוָּנָה לְגוֹרְמִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. בַּמָּשָׁל עִם הָעֲלוּקוֹת מִשְׁתַּמֵּשׁ הֶרְצְל גַּם בִּ“מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וּכְמוֹ כֵן בְעִנְיַן “הַרְעָלַת הַבְּאֵרוֹת” וְכוּ'. הָרֵיאָלִיּוּת תָּפְסָה כָּאן אֶת מְקוֹמָה שֶׁל הָרוֹמַנְטִיּוּת. גַּם בְּשִׂיחָתוֹ עִם שְׁפֵיידֶל מַסְבִּיר הֶרְצְל בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה אֶת יַחַס הַיְּהוּדִים אֶל הַמָּמוֹן “הַמֶּמְשָׁלוֹת הִכְרִיחוּנוּ לְהוֹצִיא כֶסֶף מִן הֶהָמוֹן, בִּכְדֵי שֶׁהַשִּׁלְטוֹן יוּכַל לְגָזְלוֹ מֵאִתָּנוּ, הָיִינוּ כְּעֵין מַס בִּשְׁבִיל הַמֶּמְשָׁלוֹת”. שְׁפֵּיידֶל מִתְלַהֵב מִ“תְּפִיסָה הִסְטוֹרִית” זוֹ, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע רָצִים נַעֲרֵי הָרְחוֹב וְצוֹעֲקִים בִּפְנֵיהֶם: “יְהוּדִי חֲזִיר!”

בְּנִשְׁפֵי הַוִּכּוּחַ שֶׁל אֲגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים “אַלְבִּיָה” לֹא נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת כָּאֵלֶּה בְּאָזְנֵי הֶרְצְל “הַשּׁוּעָל”. כָּאן שָׁמַע טוֹן תַּרְבּוּתִי, אֶלֶגַנְטִי, אוּלָם הַתֹּכֶן וְהַכִּוּוּן לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ רְחוֹקִים מֵהֶם. אָמְנָם דִּבְּרוּ עַל סִפְרוּת, אֳמָנוּת, פִּילוֹסוֹפִיָה, סוֹצְיוֹלוֹגִיָּה, וּמִתַּחַת לַכֹּל אָרְבָה הַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית וְאִיְּמָה בְּמַהֲלוּמוֹת עַל הָרֹאשׁ. לְהֶרְצְל “הַצָּעִיר” הָיוּ חוּץ מִשְּׁאֵלוֹת “הַשּׁוּעָל” גַּם שְׁאֵלוֹת “הָאֲרִי” אֲשֶׁר פַּרְסוֹתָיו הָיוּ נִכָּרוֹת וּבוֹלְטוֹת כְּבָר בְּיָמִים אֵלֶּה. בְּיוֹמָנוֹ הוּא מַכְנִיס רְשִׁימוֹת מַזְהִירוֹת רַבּוֹת-תֹּכֶן וִיפוֹת צוּרָה עַל כָּל הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁקָּרָא אָז וְלִפְעָמִים “מִלְחֶמֶת-שְׁנַיִם” לוֹ עִם הַמְּחַבְּרִים. וְהוּא עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ הָעַצְמָאִית בְּעַקְשָׁנוּת יְתֵרָה, כְּמוֹ בִּתְקוּפַת הַבִּקֹרֶת שֶׁל חֶבְרַת “אֲנַחְנוּ”. הוּא מִתְפַּלְסֵף עַל אַפַּלְטוֹן וַאֲרִיסְטוֹ, עַל הַשְׁקָפַת עוֹלָמָם שֶׁל הַיְּוָנִים וְעַל חִלּוּקֵי מַעַמְדוֹתֵיהֶם, נוֹשֵׂא שֶׁהָיָה חָבִיב עָלָיו מִימֵי יַלְדוּתוֹ, כְּפִי שֶׁרָאִינוּ בְּחִבּוּרָיו הַהֻנְגָּרִיִּים מִגִּיל 13. רִיב לוֹ עִם מְחַבְּרִים גֶּרְמָנִים הַגּוֹנְבִים נוֹשְׂאִים וּדְמֻיּוֹת מִן הַצָּרְפַתִּים. “צָרִיךְ לִירוֹק בִּפְנֵיהֶם”. רִיב לוֹ עִם צָרְפַתִּים יוֹצְרֵי פוֹרְנוֹגְרָפִיָּה, בַּעֲלֵי אֶמְצָעִים שֶׁל הַצְלָחָה זוֹלָה. “סִפְרוּת חָפְשִׁית” כִּבְיָכוֹל, כְּסוּת עֵינַיִם לִפְרִיצוּת. הֶרְצְל “הַשּׁוּעָל” בָּחַל גַּם בִּמְסִבּוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים בְּכָל מִלָּה שֶׁל נִבּוּל פֶּה. וְהוּא בָּז לְאַבִּירֵי שְׂכַר סוֹפְרִים, לִזְרִיזִים וְשִׁטְחִיִּים בַּסִּפְרוּת. הוּא מְחַפֵּשׂ מְגַמָּה מוּסָרִית בַּכֹּל. הוּא מֵגֵן בַּאֲדִיבוּת אֲצִילָה עַל הָאִשָּׁה שֶׁהַצָּרְפַתִּים רוֹאִים בָּהּ מְקוֹר כָּל הָרָעוֹת, בְּעוֹד שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הֵם מַפְגִּינִים בְּפוֹזָה מְעֻשָּׂה וְגִבּוּב מְלִיצוֹת בְּפֻלְחַן הָאֵם. “הֲכִי לֹא הֶמְשֵׁךְ הָאִשָּׁה הָאֵם? בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הָאִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הָאֵם. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הוּכַח שֶׁהָאִשָּׁה הָרְתָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה לְיֶלֶד, אַל תַּרְבּוּ בְּפִטְפּוּטִים קוֹנְבֶנְצְיוֹנָלִיִּים עַל “la mére”. אֲנִי בְּעַצְמִי בֶּן-אִשָּׁה הָאוֹהֵב אֶת אִמּוֹ, אוֹמֵר לִי: בְּלִי אִשָּׁה אֵין אִמָּא!”.

אִם הֶרְצְל מַזְכִּיר אֶת אִמּוֹ, הוּא נִזְכָּר אִתָּה יַחַד בַּאֲחוֹתוֹ טְהוֹרַת הַנְּשָׁמָה וְהוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ “7 לְפֶבְּרוּאַר 1882, יוֹם מוֹתָהּ הַחֲמִישִׁי שֶׁל אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה, הַטּוֹבָה, הַבִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת, פּוֹילִינָה”.

בְּוַדַּאי רַק פְּלִיטַת הַקֻּלְמוּס הָיְתָה אֵם הֶרְצְל הַסְּטוּדֶנְט, שׁוּעַל האַלְבִּיָה כּוֹתֵב: “אֲנַחְנוּ הַגֶּרְמָנִים”. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּקֶשֶׁר עִם סִפְרוֹ שֶׁל שֶׁרְבּוּלְיֵ “מַעֲשֶׂה בְּפוֹלָנִי צָעִיר שֶׁחֻנַּךְ בַּגּוֹלָה – הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ מַה פֵּשֶׁר גּוֹרָל כָּזֶה!” וְעַל סִפְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שֶׁרְבּוּלְיֵ “שְׁמוּאֵל בְּרוּהל וְשֻׁתָּפ' “: “יְהוּדִי פוֹלָנִי הַרְפַּתְקָן הַמִּתְהַדֵּר בִּשְׁמוֹ וּבְטִיבוֹ שֶׁל גְּרָף לָרִינְסְקִי, כּוֹבֵשׁ אֶת לִבָּהּ שֶׁל יוֹרֶשֶׁת עֲשִׁירָה, וְלִפְנֵי הַחֲתֻנָּה נוֹדַע הַכֹּל וְכָךְ נִכְשַׁל דּוֹן-קִישׁוֹט תַּעֲשִׂיָּתִי זֶה שֶׁהָיָה מְחַקֶּה אֶת דַּרְכֵּי הָאֲצִילִים וְהִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּפוֹלָנִי”. – אוּלַי חָלַם לִפְעָמִים אַחֲרֵי שִׂיחָה נָאָה בְּ”אַלְבִּיָה” עַל בְּרִית אַחִים בֵּין יְהוּדִים וְגֶרְמָנִים. כַּךְ כַּאֲשֶׁר כָּתַב עַל סִפְרוֹ שֶׁל יֶנְסֶן “הַיְּהוּדִים מִקֶּלן” רוֹמָן מִימֵי הַפְּרָעוֹת שֶׁפָּרְצוּ בְּשֶׁל הַמַּגֵּפָה: "מְגַמָּה הוּמַנִיסְטִית, מְחָאָה נֶגֶד הַהֲסָתוֹת מִתּוֹךְ קִנְאָה הַמִּתְנַהֲלוֹת לֹא רַק בְּרוּסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה, אֶלָּא גַּם בַּמַּמְלָכָה הָרוֹמִית שֶׁל עַם הַגֶּרְמָנִים. הַיְּהוּדִים שֶׁל יֶנְסֶן מוֹפִיעִים כִּבְנֵי גֶזַע אֲרִיסְטוֹקְרָטִי, שֶׁיָּרַד מִגְּדֻלָּתוֹ בְּמוּבָן הִיסְטוֹרִי (הָהּ! וְאֵיךְ יָרַד פְּלָאִים! – מוֹסִיף הֶרְצְל בְּסוֹגְרַיִם) בְּאַשְׁמַת חוֹמוֹת הַגֵּיטוֹ שֶׁל אִי-סַבְלָנוּת, שֶׁסָּגְרוּ עֲלֵיהֶם בְּמוּבָן גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׂפֵּר אֶת הַגֶּזַע עַל יְדֵי הִתְעָרְבוּת בִּגְזָעִים אֲחֵרִים, מַה שֶׁהָיָה לְטוֹבָתָם שֶׁל הַגְּזָעִים הַמּוֹדֶרְנִים וּלְטוֹבַת הַגֶּזַע הַיְּהוּדִי כְּאֶחָד, וְהָיָה יָכוֹל לִפְתּוֹר אֶת שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים בְּאוֹפֶן מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן. תִּרְכֹּבֶת הַגְּזָעִים הַמַּעֲרָבִיִּים עִם הַגֶּזַע הַנִּקְרָא מִזְרָחִי, עַל בְּסִיס דַּת אֲחִידָה שֶׁל הַמְּדִינָה – זֶהוּ הַפִּתְרוֹן הַגָּדוֹל הָרָצוּי! בְּלִי הַסּוּגַר וְהַלַּחַץ שֶׁל הַגֵּיטוֹ, שֶׁהָיָה מֻרְגָּשׁ עוֹד זְמַן רַב אַחֲרֵי נְפִילַת חוֹמוֹתָיו – כְּשֵׁם שֶׁמַּרְגִּישִׁים עַל הָאֶצְבַּע אֶת לַחַץ הַטַּבַּעַת הַצָּרָה גַם אַחֲרֵי שֶׁהוּסְרָה מִכְּבָר – בִּלְעֲדֵי מַחַץ זֶה לֹא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת הָאֶצְבַּע הַנִּקְרֵאת יַהֲדוּת צוּרָה רְצוּצָה כְּזוֹ עַל כַּף הָאֱנוֹשׁוּת. אוּלָם אַחֲרֵי שֶׁהָאֵבֶר הַמְעֻנֶּה הַזֶּה יְפֻתַּח וְיִתְנוֹעֵעַ בְּחֹפֶשׁ כְּמוֹ הָאֲחֵרִים, יִנְדּוֹף זֵכֶר עִנּוּיָיו וְלַחֲצוֹ. הַקְּמָטִים יִתְיַשְּׁרוּ, וְיַעַבְדוּ כֻלָּם יַחַד לְטוֹבַת הָאֱנוֹשׁוּת. מִקֹּדֶם הִתְפָּאֲרוּ הַיְּהוּדִים הַרְבֵּה בָּזֶה, שֶׁהֵם “הָאֶצְבַּע הַנִּבְחֶרֶת” נוֹשֵׂאת הַטַּבַּעַת, אוּלָם הַטַּבַּעַת חָדְרָה עָמֹק עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַבָּשָׂר, וְהָיוּ מְאֻשָּׁרִים כַּאֲשֶׁר הוּסְרָה מֵהֶם. עַכְשָׁיו עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא אֶת הַגִּדּוּל הֶחָסֵר “שֶׁהֻחְמַץ”.

אֶת הַמָּשָׁל בְּטַבַּעַת וְאֶצְבַּע עוֹד יַחֲזוֹר וְיִמְשַׁל לְהַבָּא בִּמְגַּמָּה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁתִּתְנַגֵּד לְכָל תַּעֲרֹבֶת וְתִרְכֹּבֶת, וְגַם הַשְּׁאִיפָה לְשִׁפּוּר הַגֶּזַע שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּנַפְשׁוֹ, תְּקַבֵּל כַּוָּנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, בְּמַטָּרָה הָעִקָּרִית שֶׁשּׁוּב יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה הַגֶּזַע הַיְּהוּדִי בְּמוּבָן הִסְטוֹרִי. לְעֵת עַתָּה הֶרְצְל “הַשּׁוּעָל” עוֹדֶנּוּ נוֹטֵר וּמְטַפֵּחַ תַּחַת הַפַּס הָרָחָב שֶׁל תְּכֵלֶת-כָּחֹל-זָהֹב חֲלוֹמוֹת וְתִקְווֹת עַל הַצְלָחוֹת בְּתוֹר “סוֹפֵר גֶּרְמָנִי”. בֹּקֶר אֶחָד הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “חֲלוֹם! חָלַמְתִּי בַּלַּיְלָה, שֶׁזָּכִיתִי לַפְּרָס הַגָּדוֹל בַּהִתְחָרוּת הַפֶילִיטוֹנִים” וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ כִּי חֲלוֹם שָׁוְא הָיָה וְנִתְפַּרְסֵם כִּי שִׁבְעָה קִבְּלוּ פְרָסִים וְעוֹד כַּמָּה שְׁבָחִים וְהוּא לֹא זָכָה אַף בְּאֶחָד מֵהֶם, מִתְפָּרֵץ מִלִּבּוֹ הַיֵּאוּשׁ וּמִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם סְפֵקוֹתָיו הוּא כוֹתֵב: “כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה הַשָּׁעָה לִקְפִיצָה, אֵינֶנִּי יָכוֹל. וְכוֹאֵב הַדָּבָר שֶׁאֲחֵרִים כֵּן יְכוֹלִים! כָּךְ נִדָּפִים הַחֲלוֹמוֹת עַל הַצְלָחָה וָאֹשֶׁר. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מְשׁוֹרֵר בְּהָפִיחַ רוּחַ הָאָבִיב, בִּשְׁקוֹעַ הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ לְמַרְאֵה אִשָּׁה יָפָה, אֲבָל בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה כָּל בֶּן-אָדָם מְשׁוֹרֵר. דַּי לִהְיוֹת אָדָם בִּכְדֵי לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר. אוּלָם הֱיוֹת וּבְשָׁעוֹת אֲחֵרוֹת אֵינֶנִּי מְשׁוֹרֵר, אֲקַנַּח אֶת פִּי וְאָנִיחַ אֶת עֲשִׂיַּת הַסִּפְרוּת לְאַחֵרִים! אוּלַי יִהְיֶה עוֹד הַמְּשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר הָאֻמְלָל, שְׁבוּר-הָעֲצָמוֹת עוֹרֵךְ-דִּין הָגוּן? אֲבָל כּוֹאֵב הַדָּבָר! אֵיךְ מִתְגוֹלְלִים בֶּעָפָר, אֵין-אוֹנִים פַּרְפְּרֵי הַתִּקְוָה שֶׁלִּי! אוּלָם אַל יֵאוּשׁ! אֵינֶנִּי הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ שֶׁאֵינֶנִּי הָרִאשׁוֹן. כְּבָר קָרָה עִנְיָן כָּזֶה לְאִישׁ וְגִבּוֹר יוֹתֵר גָּדוֹל”. – וְכַאֲשֶׁר קָרָא אֶת הַפִּילִיטוֹן שֶׁנִּכְתַּר בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן, הוּא רוֹשֵׁם לְעַצְמוֹ: “שְׁבוֹר אֶת עֵטְךָ, שֵׁד מִסְכֵּן!” בְּיוֹם הוֹלַדְתּוֹ, בַּשֵּׁנִי לְמַאי מְסַכֵּם הֶרְצְל אֶת הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת חַיָּיו בְּוִדּוּי עָצוּב וְצוֹרֵב: “נִהְיֵיתִי בֶּן 22 וּמֶה עָשִׂיתִי? לֹא הִשַּׂגְתִּי מְאוּמָה!” אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים מוֹפִיעַ הַפֶיְלְטוֹן שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעִתּוֹן, אַךְ אָז כְּבָר אָבַד כָּל חִנּוֹ בְּעֵינָיו.

הֶרְצְל שׁוֹקֵעַ בְּהִרְהוּרִים פִילוֹסוֹפִיִּים. הוּא מִתְיַחֵד עִם נִשְׁמָתוֹ שֶׁל שְׁפִּינוֹזָה וְסֵפֶר הַמִּדּוֹת שֶׁלּוֹ וּמְתַרְגֵּם מִלַּטִּינִית קְטָעִים עַל מָהוּת הַתְּשׁוּקָה וְהָרָצוֹן. הִנֵּה כִּי כֵן, הָרָצוֹן הוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל בְּחַיֵּי אֱנוֹשׁ וּבְחַיֵּי עָם גַּם יָחַד. כְּמוֹ שֶׁרָשַׁם בְּבוּדַפֶּשְׁט בְּבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי בְּרֹאשׁ אֶחָד מֵחִבּוּרָיו אֶת פִּתְגָּמוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הֶלְדֶרְלִין: “מָה אָנוּ? לֹא כְלוּם. מַה שֶׁאָנוּ רוֹצִים, זֶה הַכֹּל”. עַכְשָׁיו הוּא מַעְתִּיק מִבָּרוּךָ שְׁפִּינוֹזָה: “לִפְעָמִים הָרְצוֹנוֹת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, לְפִי הַמַּצָּבִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הָאָדָם. וְלִפְעָמִים הֵם גַּם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה בְּאֹפֶן שֶׁהָאָדָם נִמְשָׁךְ לִצְדָדִים שׁוֹנִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה”. מַהוּ רְצוֹנוֹ הָעִקָּרִי שֶׁל “הַשּׁוּעָל” הַזֶּה? הַתְּשׁוּבָה מֻנַּחַת עוֹד עָמֹק עִמּוֹ מִתַּחַת לְסַף הַכָּרָתוֹ וְתִתְגַּלֶה בְּזָהֳרָהּ רַק אַחֲרֵי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים. הַאִם כְּבָר מִתְבַּשֶּׁלֶת וְהוֹלֶכֶת בְּנַפְשׁוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִבִּיעַ כְּתַלְמִיד תִּיכוֹנִי, כִּי “אָכֵן טִפְּשִׁים הֵם הַיְּהוּדִים, אִם אֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים לִרְכּוֹשׁ לְעַצְמָם אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, מְדִינָה מִשֶּׁלָּהֶם?!” מִבּוּדַפֶּשְׁט, מְקוֹם אֹשֶׁר יַלְדוּתוֹ מַגִּיעוֹת יְדִיעוֹת עַל אַנְטִישֵׁמִיּוּת גּוֹבֶרֶת, עַל “עֲלִילַת דָם” בְּקֶשֶׁר עִם בַּחוּרָה נוֹצְרִית שֶׁנֶּעֶלְמָה בַּכְּפַר טִיסָה-אֶסְלַר, וְעַל הַפְגָּנוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים בְּעָרִים שׁוֹנוֹת. וּמָה הַתְּרוּפָה? הַאִם לֹא הֵסִירוּ יְהוּדֵי הֻנְגָּרִיָּה אֶת “הַטַּבַּעַת” וּזְרָקוּהָ אֶל גַּלֵּי הַדּוּנָה? וְכָאן בְּוִינָה הַאִם לֹא הִתְכַּחֲשׁוּ לְמוֹצָאָם? בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְּהוּדִים, הַמַּפְגִּינִים לְעֵת כָּזֹאת עוֹד יוֹתֵר אֶת גֶּרְמָנִיּוּתָם וְאֶת הִתְלַהֲבוּתָם לַאִידֵיאָל שֶׁל “גֶּרְמָנִיָּה הַגְּדוֹלָה”, וּמוֹסִיפִים בָּזֶה עוֹד שֶׁמֶן עַל הַמְּדוּרָה. הוּא לֹא יָרוּץ אַחֲרֵי עֲגָלָה, הַמְמָאֶנֶת לְהַכְנִיסוֹ אַף אִם יִשָּׁאֵר בָּדָד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים.

וְהִתְקָרֵב הַזְּמַן שֶׁהֶרְצְל יִפְשׁוֹט מֵעָלָיו בְּחֵמָה אֶת בִּגְדֵי “הַשּׁוּעָל” עִם כָּל סִמָּנָיו וּסְמָלָיו.

הִתְאַגְּדוּת הַסְּטוּדֶנְטִים בְּוִינָה, שֶׁנִּתְפַּרְסְמָה כְּבָר מֵרֵאשִׁית בְּרִיאָתָהּ עַל יְדֵי מְגַמָּה אַנְטִישֵׁמִית מֻבְהָקָה, סִדְרָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל רִיכַרְד וַאגְנֶר נֶשֶׁף לִכְבוֹד הַמֵּת. כְּנוֹאֵם חֲגִיגִי נִבְחַר הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ, “הַשּׁוּעָל הֶרְמַן בַּאהר”. הַסּוֹפֵר הַצָּעִיר שֶׁהָיָה גַם כֵּן נוֹטֶה לְאַנְטִישֵׁמִיּוּת, הִטְעִים בִּדְמוּתוֹ שֶׁל וַאגְנֶר בְּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה אֶת שִׂנְאָתוֹ לַיְּהוּדִים, שֶׁהָיְתָה לְסִסְמָה שֶׁל “הַגֶּרְמָנִים הַגְּדוֹלִים”. הַמִּשְׁטָרָה הִפְסִיקָה אֶת הַנֶּשֶׁף בִּגְלַל “הַפְרָעַת הַסֵּדֶר”, פִּזְּרָה גַם אֶת הַהִתְאַגְּדוּת וְהֶרְמַן בַּאהר הוּצָא מִכָּל הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה. לְעוּמַת זֹאת חָגְגָה הָאֲגֻדָּה “אַלְבִּיָה” בְּיֶתֶר עֹז אֶת בַּאהר כְּמַנְהִיגָהּ, וְהִפְגִינָה נֶגֶד הַחְלָטַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. הֶרְצְל לֹא הָיָה נוֹכַח בַּחֲגִיגָה וְהַפְגָּנָה זוֹ. אוּלָם הִרְגִּישׁ מֵחוֹבָתוֹ לְהִתְרַחֵק תֵּכֶף וּמִיָּד מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ. כָּתַב מִכְתָּב אֶל הַהַנְהָלָה: הֱיוֹת וַאֲגֻדַּת “אַלְבִּיָה” לֹא מָחֲתָה נֶגֶד הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, בָּרוּר הוּא לִפְנֵי כָל אָדָם הָגוּן שֶׁבִּנְסִבּוֹת כָּאֵלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בֵּין חֲבֵרֶיהָ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הִתְפַּטְּרוּתוֹ בְּכָבוֹד. הַדָּבָר הֻגַּשׁ לְ“בֵית-דִּין” וְזֶה הֶחְלִיט לֹא לַעֲנוֹת לְבַקָּשַׁת הֶרְצְל, כִּי אִם "לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הָאֲגֻדָּה עַל שֶׁהֶעֱלִיבָהּ. עֹנֶשׁ הֶעָלוּל לִטְבּוֹעַ עָלָיו חוֹתָמוֹ שֶׁל “נְטוּל-כָּבוֹד” לְפִי מֻשְּׂגֵי הַזְּמָן הַהוּא. אוּלָם הָיוּ בַּהַנְהָלָה גַם כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לִפְסָק-דִּין זֶה כְּלַפֵּי הַיְּהוּדִי הַיָּשָׁר וְהַגֵּאֶה. לְבַסּוֹף הִמְתִּיקוּ אֶת הַדִּין וְגָמְרוּ לָתַת לְהֶרְצְל “רְשׁוּת” יְצִיאָה. אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר הֶחֱזִיר הֶרְצְל אֶת הַמִּצְנֶפֶת, הַפַּסִים וְיֶתֶר הָאוֹתוֹת שֶׁל “הַשּׁוּעָל”, וּבִקֵּשׁ אִשּׁוּר שֶׁיְּצִיאָתוֹ הָיְתָה לֹא מִתּוֹךְ הֶכְרַח, כִּי אִם מֵרְצוֹן עַצְמוֹ, לֹא נַעֲנוּ לוֹ. אַחֲרֵי זֶה הֶחְלִיטָה “אַלְבִּיָה” שֶׁלֹּא לְקַבֵּל יְהוּדִים בֵּין חֲבֵרֶיהָ. אֵלֶּה שֶׁיֶּשְׁנָם כְּבָר, יְכוֹלִים לְהִשָּׁאֵר.

י. פְרֶנְקֶל, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר “גִּלּוּיִי רָצוֹן רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיּוֹצֵר הֶרְצְל”, שֶׁקָּבַע אֶת הָעֻבְדוֹת מִתּוֹךְ הַפְּרוֹטוֹכּוֹלִים שֶׁל “אַלְבִּיָה”, מְסַפֵּר, שֶׁלֹּא עָבַר זְמַן רַב וְהוֹצִיאוּ “בְּבוּז” מִן הָאֲגֻדָּה אֶת הֶרְמַן בַּאהר עַצְמוֹ שֶׁאַנְטִישֵׁמִיּוּתוֹ נִפְגְמָה בְּמִקְצָת, וְנֶעֶשְׂתָּה חֲשׁוּדָה בְּעֵינֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר. בַּאהר כְּעוֹרֵךְ עִתּוֹן חָשׁוּב כָּתַב בְּסִגְנוֹן מְבַדֵּחַ “רַעְיוֹנוֹת אַנְטִישֵׁמִיִּים”, סַטִירוֹת וַהֲלָצוֹת עַל שֵׁמִיִים וְאַנְטִישֵׁמִיִּים גַּם יַחַד. מִלְּבַד חֶטְאוֹ זֶה נוֹדַע שֶׁבְּעוֹרְקָיו שֶׁל בַּאהר נוֹזֵל גַּם קְצָת דַּם יְהוּדִי.

הֶרְצְל וּבַאהר הִתְיַדְּדוּ בֵּינָתָיִם. בַּאהר הָיָה אֳמָן שֶׁהֵבִין אֶת גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל. “הוּא הָיָה – כּוֹתֵב בַּאהר – פְּאֵרָה וְגַאֲוָתָהּ שֶׁל הָאֲגֻדָּה אֲשֶׁר בָּהּ הָיִיתִי אָז שׁוּעָל קוֹפֵץ בְּרֹאשׁ וְזוֹעֵק. זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַקֶּסֶם אֲשֶׁר קָרַן מֵעַל פָּנָיו, אֶת קוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה, אֶת רוּחוֹ הֶעָדִין הַשּׁוֹפֵעַ עֶלְיוֹנוּת וְלַעַג. וְאֶת אֲצִילוּת נַפְשׁוֹ הַכּוֹבֶשֶׁת לְבָבוֹת. אֲנַחְנוּ הַשּׁוּעָלִים הִשְׁתּוֹמַמְנוּ יַחַד אִתּוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ, שֶׁשְּׁמוֹ נִמְחַק מֵחֶבְרָתֵנוּ”. כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ הַסֵּפֶר “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”, הֶעֱרִיךְ בַּאהר בְּאַהֲדָה וּרְצִינוּת אֶת “פְּעֻלַּת הֶרְצְל”, “שֶׁנָּתַן לְעַמּוֹ רֶגֶשׁ מוֹלֶדֶת”. אַף-עַל-פִּי שֶׁהִצְהִיר בִּבְדִיחָה, כְּדַרְכּוֹ, שֶׁהוּא מִתְנַגֵּד לָזֶה שֶׁהַיְּהוּדִים יֵצְאוּ אֶת אוֹסְטְרִיָּה. בַּאהר נַעֲשָׂה לְמַעֲרִיצוֹ שֶׁל הֶרְצְל וְהַצִּיּוֹנוּת.

“הַשּׁוּעָלִים” וְהַ“בּוּרְשִׁים” הַיְּהוּדִים הָאֲחֵרִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד בְּ“אַלְבִּיָה” גַם אַחֲרֵי הַחְלָטָתָהּ הַמַּחְפִּירָה שֶׁלֹּא לְקַבֵּל יְהוּדִים נוֹסָפִים לַאֲגֻדָּה. לְבַסּוֹף, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד, עָשָׂה הַהֶכְרַח, וְהָיוּ נֶאֱלָצִים לָצֵאת בְּבִזָּיוֹן וָקֶצֶף. אַחַר כָּךְ הִרְחִיקוּ אֶת הַיְּהוּדִים מֵחֶבֶר “הָאֲדוֹנִים הַזְּקֵנִים”, שֶׁהֶרְצְל לֹא זָכָה כְּבָר לְהִתְעַלּוֹת אֲלֵיהֶם. אוּלָם אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהִצִּיעַ כְּרִאשׁוֹן אֶת הַרְחָקַת הַיְּהוּדִים מִן הָאֲגֻדָּה, פּוֹיל פוֹן פוֹרְטְהֵיים, הִקְדִּים וְאִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לוֹ כִּי גַּם מוֹצָאוֹ הוּא אֵינוֹ נָקִי מִדַּם יְהוּדִי.

יֵשׁ לְהָנִיחַ, כִּי הַשְׁפָּעַת אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַצָּעִיר, הוֹפָעָתוֹ, הַכָּרַת יַהֲדוּתוֹ בְּגָלוּי וּבְקוֹמָה זְקוּפָה, אֹפֶן כְּנִיסָתוֹ וִיצִיאָתוֹ בְּכָבוֹד מִן הָאֲגֻדָּה גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁאַחֲרֵי שָׁנִים (1896) כַּאֲשֶׁר קִבְּלוּ כָּל אֲגֻדּוֹת הַסְּטוּדֶנְטִים אֶת הַהַחְלָטָה שֶׁלַּיְּהוּדִים אֵין לָתֵת סַטִיסְפַקְצִיָּה, הֱיוֹת וְהֵם נְטוּלֵי כָבוֹד מִלֵּדָה, הִתְנַגְּדָה “אַלְבִּיָה” בְּתֹקֶף וְהִצְהִירָה, כִּי “מִן הַנִּמְנָע הוּא לִשְׁלוֹל אֶת הַכָּבוֹד מֵאֵת עַם שָׁלֵם. הֲרֵי דּוּ-קְרָב עִנְיָן בֵּין-לְאֻמִי הוּא”. וּשְׁלשִׁים שָׁנָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הֶרְצְל, הִצְהִירוּ רָאשֵׁי “אַלְבִּיָה”, כִּי יוֹדְעִים הֵם, שֶׁחֲבֵרוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּ“אַלְבִּיָה” וּפְעֻלָּתוֹ כְּ“שׁוּעַל” הָאֲגֻדָּה שַׁיָּכִים עַכְשָׁיו לְדַפֵּי תּוֹלְדוֹת הַתַּרְבּוּת.

 

טְרַגֶּדְיַת הֶרְצְל וְיוּלִיָה    🔗

בִּשְׁתֵּי דְמֻיּוֹת נֶחֶרְתָה צוּרַת הָאִשָּׁה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל מִימֵי יַלְדוּתוֹ. בִּדְמוּת אִמּוֹ זֵ’נִיטָה “הַמַּלְכָּה”, וּבִדְמוּת אֲחוֹתוֹ, פּוֹילִינָה “הַנְּסִיכָה”. מֵאָז הָיָה מְחַפֵּשׂ בְּכָל אִשָּׁה, שֶׁפָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ, אֵת הַתְּכוּנוֹת הַנַּעֲלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ חֲרוּתוֹת בְדִמְיוֹנוֹ הַלּוֹהֵט לֶעָתִיד. כְּנַעַר בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הוּא מִתְאַהֵב בְּיַלְדָּה בַּת גִּילוֹ מַאדְלִינָה מִבּוּדַפֶּשְׁט.¹⁹ הָיְתָה זֹאת חֲוָיָה עֲמֻקָּה חוֹתֶרֶת עַד תְּהוֹם הַנֶּפֶשׁ. “כָּל הָאוֹהֵב לָרִאשׁוֹנָה, לוּ גַם לְלֹא אֹשֶׁר, הֲרֵיהוּ אֱלֹהִים” – רָשַׁם הֶרְצְל אַחֲרֵי שָׁנִים בְּיוֹמַן נְעוּרָיו. מִתּוֹךְ הַתֵּאוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָנוּ בְּחִבּוּרָיו מִתְּקוּפַת-בִּכּוּרִים זוֹ אֶפְשָׁר לְהַסִּיק, מָה הֵן הַסְּגֻלּוֹת שֶׁמָּשְׁכוּ וְאָסְרוּ בַּעֲבוֹתוֹת-אַהֲבָה אֶת הַיֶּלֶד הֶעָדִין, הָאָצִיל: עֲדִינוּת, אֲצִילוּת, בִּטְחָה עַצְמִית, גֵּאוּת הַכּוֹבֶשֶׁת אֶת יִצְרָה, הֲלִיכָה נֶאֱצֶלֶת, קוֹמָה זְקוּפָה, עַיִן מוֹשֶׁלֶת, דִּבְּרָה שְׁקוּלָה, מַבְרִיקָה מְסִירוּת-נֶפֶשׁ לִמְקַבֵּל מָרוּתָּה. “הָאִידִילִיָּה תֵּיאוֹדוֹר-מַדְלִינָּה” הָיְתָה אִידִילִיָּה שֶׁל נְפָשׁוֹת טְהוֹרוֹת הַמְּבַקְּשׁוֹת אֶת תִּקּוּנָן יַחַד עִם תִּקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת הָרוֹמְמוּת. לִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַצָּעִיר נִמְשַׁךְ גַּם לְהַבָּא לִדְמֻיּוֹת “נְסִיכוֹת”. פַּעַם בִּשְׂדֵה הַמֵּרוּץ לְמַרְאֶה נְסִיכָה נָאוָה וְגֵאָה, פַּעַם לְשֵׁמַע צְלִילֵי תִּזְמֹרֶת שֶׁל צוֹעֲנִים הֻנְגָּרִים, שֶׁלִּפְנֵיהֶם יָשְׁבָה בַּת נְסִיכִים צָרְפַתִּית קְטַנָּה, פַּעַם בִּקְרוֹן הָרַכֶּבֶת לְהוֹפָעַת דֻּכָּסִית זָרָה-רְחוֹקָה לוֹקַחַת לֵב. “לִהְיוֹת אֲהוּב בַּת-נְסִיכִים – הֲרֵיהוּ חֲלוֹם נוֹשָׁן שֶׁל יְמֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא לָנֶצַח”. פַעַם בֵּין הָרֵי הַשְּׁוֵיץ, בְּרִדְתּוֹ מֵרֹאשׁ פִּסְגַּת “רִיגִי” רָאָה צָרְפַתִּית צְעִירָה שֶׁהֶעֶלְתָה עַל לִבּוֹ פִתְאֹם כְּמוֹ חַי אֶת אֲחוֹתוֹ הַמֵּתָה פוֹילִינָה. “כָּךְ הִבְהִיק עוֹר פָּנֶיהָ הַחוּם-הַבָּהִיר וְכַךְ הִבִּיטוּ עֵינֶיהָ שֶׁלָּהּ שֶׁנֶּעֶצְמוּ לְעוֹלָם בְּלֹא עִתָּן, בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיָה הָעוֹלָם עֲדַיִן יָפֶה כָּל כָּךְ. וְכָךְ הָיָה מַרְאֵה הַצָּעִיף עַל פָּנֶיהָ, כֵּן, הַצָּעִיף הַלָּבָן זִעֲזַע אֶת נַפְשִׁי עַד הַיְסוֹד…” דְּמֻיּוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת, מֵעָבָר מְאֻשָּׁר, מֵחַיִּים אִידֵיאָלִיִּים טְהוֹרִים, וַהֲזָיוֹת עַל עֲתִידוֹת וְסִמָּנֵי-שְׁאֵלָה בְּצִדָּן… וּמִתַּחַת לַכֹּל הַגַּעְגּוּעִים לְחַיֵּי מִשְׁפָּחָה זַכִּים, שְׁקֵטִים, שְׁלֵמִים. פִּתְאֹם הוֹפִיעָה כַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ קְרוֹבָתָהּ שֶׁל מַדְלִינָה מִבּוּדַפֶּשְׁט וּבַיּוֹם 10 לְיַנּוּאַר 1886 רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ: “לְמִן יוֹם אֶתְמוֹל הִתְאַהַבְתִּי, חוֹשְׁבֵנִי, לִזְמַן רָב. אוֹהֵב אֲנִי – יַלְדָּה בַּת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַגְדָּה, זוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה נְשָׂאתִיהָ עַל זְרוֹעוֹתַי, בְּאוֹתָם הַיָּמִים אֲשֶׁר הִתְאַהַבְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהַיְחִידָה בְּדוֹדָתָהּ, מַדְלִינָה, בַּת הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, זוֹ שֶׁמֵּתָה כְּבָר. מִנִּי אָז וְעַד הַיּוֹם עָבְרוּ עָלַי רַק רְגָשׁוֹת פְּעוּטִים אֱוִילִיִּים וּמְדֻמְדָּמִים, לְלֹא מַשָּׂא-נֶפֶשׁ אֲמִתִּי. מִנִּי אָז לֹא הִתְפָּעֵם לְבָבִי וְלֹא הָלַם בְּחָזְקָה… לִבִּי הָאוֹהֵב כָּל כָּךְ אֶת הָאַהֲבָה, הָפַךְ צוֹנֵן וְאִלֵּם… וְאֶתְמוֹל! הַזְמָנָה זוֹ בִּלְבָד, אֲשֶׁר בִּשְׂרָה לִי אֶת בּוֹאָהּ, נָגְעָה עַד לִבִּי. הַיָּמִים שֶׁמִּכְּבָר פָּצְחוּ בְּמַקְהֵלַת זִכְרוֹנוֹת חֲרִישִׁים וַעֲדִינִים…”

מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שַׁחַר מִימֵי הַיַּלְדוּת בְּבוּדַפֶּשְׁט? הֶרְצְל הַצָּעִיר בְּעַצְמוֹ מְפַקְפֵּק: “הַאִם אֵין זֹאת רַק אַהֲבָה דֶרֶךְ יְקָרָה זוֹ לִיקָרָה אַחֶרֶת: יִקְרַת הָאָבִיב!?” אוּלָם הָרְגָשׁוֹת רָתְחוּ כְּיָם סוֹעֵר. “שִׁכָּרוֹן עַד לְאִבּוּד הַחוּשִׁים”. “טֵרוּף מֵבִיא אֹשֶׁר בִּכְנָפָיו”.

וְשׁוּב קֶסֶם שֶׁל הוֹפָעַת נְסִיכָה: “נִכְנְסָה כְּמַלְכָּה קְטַנָּה. לֹא יָדַעְתִּי שָׂבְעָה בִּרְאִיָּתָהּ שֶׁל הָאִישִׁיּוּת הָעֲדִינָה, הַגֵּאָה… לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי וּמַשְׁלָה בִי! – אֵיזֶה בִּטָּחוֹן פְּנִימִי. אֵיזוֹ אֲרֶשֶׁת אֲצִילָה! נְסִיכָה כְּהִלְכָתָהּ! לֹא רָאִיתִי דָבָר זוּלָתָהּ, זוֹ הַמְּתוּקָה, מְתוּקָה, מְתוּקָה!” וְהוּא מְהַרְהֵר בָּהּ רַבּוֹת, רוֹצֶה לְעוֹרֵר בָּהּ קִנְאָה וּמַבְלִיג, וְחוֹשֵׁב, כְּשֶׁתִּגְדַּל תִּגְמוֹל לוֹ כְּמַעֲשֵׂהוּ. לְמָחֳרָתַיִם חָשׁ אֶל כִּכַּר הַקֶּרַח לְפָגְשָׁהּ, וְהִיא מִתְרַחֶקֶת וְנֶעְלֶמֶת בֶּהָמוֹן, עִם נַעַר בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. וְאוּלַי הָיָה זֶה הָרוֹזֵן הַצָּעִיר שֶׁנִּשֵׂאת לוֹ אַחַר כָּךְ? “שְׁנַיִם אֵלֶּה שְׁרוִּים עַתָּה בִּכְעֵין אִידִילִיָּה שֶׁל פִּירַמוּס וְטִיסְבֶּה, אִידִילִיָּה שֶׁל תֵּיאוֹדוֹר וּמַדְלִינָה הַמְאֻשָּׁרִים!”

“וַאֲנִי נִצָּב כָּאן כְּגִמְנַזִיסְטָן מְגֻחָךְ. מִתְבּוֹנֵן אַחֲרֶיהָ. וְשׁוּב הִיא עוֹבֶרֶת עַל פָּנָי. לְהִתְרָאוֹת חֲלוֹם חָבִיב!” –

“אֲנִי אֶשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה, אִם תִּרְצֶה בִּי. עוֹד שָׁלשׁ שָׁנִים לְפָנָי. זָקוּק אֲנִי לְהַצְלָחוֹת חוּץ. קֵן לְצִפּוֹר הַזָּהָב!”

הַדָּגֵשׁ הֶחָזָק מֻנָּח כָּאן לֹא עַל צִפּוֹר הַזָּהָב, אֶלָּא עַל הַקֵּן. הַצִּפּוֹר יְכוֹלָה לְהַחֲלִיף אוֹ לְהַשִּׁיר אֶת נוֹצוֹתֶיהָ הַזְּהוּבוֹת, וְגַם לָעוּף מִקִּנָּהּ לְמֶרְחַקִּים וְהַצִּפָּרְנַיִם הַמָּזְהָבוֹת עֲלוּלוֹת לֹא רַק לְנַתֵּר אֶלָּא גַם לְנַקֵּר. הֶרְצְל הַצָּעִיר הִתְגַּעְגַּע לְסֵתֶר קֵן חַם וָרַךְ, רְווּי רֶגֶשׁ, טֹהַר, זִמְרָה וְהַשְׁרָאָה, כְּמוֹ שֶׁרָאָה בְּבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ. מִימֵי יַלְדוּתוֹ וְעַד יְמֵי גַּבְרוּתוֹ הָעוֹלָה. כְּבָר בְּבִקּוּרוֹ בְּאוֹגְסְבּורְג 1883 כָּתַב: “הֵנָּה עוֹד אֶחֱזוֹר אוּלַי בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּבוֹת עִם אִשָּׁה צְעִירָה אֲהוּבָה”. – “הַאִם אֶמְצָאֵךְ פַּעַם? הַאִם אוּכַל לְתָפְשֵׂךְ, הַבַּת הַמְשַׁכֶּרֶת שֶׁל דִּמְיוֹן הוֹזֶה? וְאִם אֶמְצָאֵךְ, הֲתִרְצִינִי, הֲתֶאֱהָבִינִי בְּאוֹתוֹ הָרֹךְ הַחַם לְלֹא גְבוּל, שֶׁאֲנִי זָקוּק לוֹ וְשֶׁבִּלְעָדָיו אֲנִי אַךְ אֻמְלָל?”… מִצַּד אַחֵר הָיָה חַי בּוֹ הָרֶגֶשׁ אוֹ הַפַּחַד, כְּפִי שֶׁכָּתַב בְּ-1883, כִּי הַמַּטָּרָה, כְּשֶׁהִגַּעְתָּ אֵלֶיהָ, הִיא תָמִיד גִבְעָה קֵרֵחָה, הַגַּעְגּוּעִים בְּעַצְמָם הֵם הֵם הַנּוֹתְנִים סִפּוּק". – “גַּם הַגַּעְגּוּעִים אֶל הָאִשָּׁה הֵם יוֹתֵר מְעַנְּגִים מֵאֲשֶׁר הַמַּטָּרָה עַצְמָהּ”. “בְּסוֹף כָּל תִּקְווֹת וַחֲלוֹמוֹת נִצֶּבֶת דְּמוּת עֲמֻקָּה שֶׁל סִמַּן הַשְּׁאֵלָה”.

הֶרְצְל וְהַקֵּיסָר וִילְהֶלְם לְיַד מִקְוֶה-יִשְׂרָאֵל

מִכְתָּב שֶׁל הֶרְצְל לְלִיליֶן

מַכְּס נוֹרְדַאוּ עִם אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ

בָּרוֹן הִירְשׁ

דָּוִד ווֹלְפְסוֹן

בְּסִמַּן שְׁאֵלָה כָּזוֹ נִפְגַּשׁ – אַחֲרֵי הָאַכְזָבָה בַּ“נְּסִיכָה הַקְּטַנָּה” – סֵמֶל הַבִּלְתִּי-מֻשֶּׂגֶת – עִם הָעַלְמָה הַיָּפָה הַבְּלוֹנְדִינִית יוּלִיָה נַשׁוֹיאֵר, יְלִידַת בּוּדַפֶּשְׁט, בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, (נוֹלְדָה 1 פֶבְּרוּאַר 1868) לֹא נְסִיכָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר שֶׁל דִּמְיוֹן הוֹזֶה, אֶלָּא בָּשָׂר וָדָם וְגַם נֶפֶשׁ רוֹתַחַת, “שְׂפָתַיִם רַכּוֹת, רֵיחָנִיּוֹת, שׁוֹשַׁנִּיּוֹת” שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הֶרְצְל לֹא רַק בְּהִתְפַּעֲלוּת חַמָּה וְדוֹבֶבֶת לְגַבֵּי עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית – הִתְעַנְיְנוּת כֵּנָה שֶׁבָּאָה לָהּ כְּמוֹרֶשֶׁת מִסָּבָא מֹשֶׁה נַשּׁוֹיאֶר חוֹבֵב הַסִּפְרוּת – אֶלָּא גַם בְּהִתְגַּלּוּת-אַהֲבָה גּוֹרָלִית לְגַבֵּי הַגֶּבֶר שֶׁהוֹפִיעַ כִּמְיוּעָד לָהּ מִמָּרוֹם וְהִיא הִתְקָרְבָה אֵלָיו בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַלֵּב, בִּמְסִירוּת גְּמוּרָה, בַּעֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת נִכְנָעוֹת, וְהֶרְצְל שָׁב הַבַּיְתָה וְרוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ 28 פֶבְּרוּאַר 1886: “הִתְאַהַבְתִּי! לֹא יֵאָמֵן!” הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא הֶאֱמִין, שֶׁכְּבָר נָפַל הַגּוֹרָל. וַהֲרֵי לִבּוֹ הָיָה מָלֵא פִּקְפּוּקִים וּסְפֵקוֹת צוֹרְבִים. “כְּבָר אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְאַהֲבָה” כָּתַב רַק לִפְנֵי זְמַן, כְּשֶׁנַּפְשׁוֹ הִשְׁתּוֹקְקָה תְשׁוּקָה טְרַגִּית לְשַׁלְוָה וְעֵינוֹ רָאֲתָה תָּמִיד אֶת “הַדְּאָגָה הַשְּׁחוֹרָה הַדּוֹהֶרֶת מֵאָחוֹר”. “לִפְעָמִים תּוֹקְפֵנִי גֹעַל-נֶפֶשׁ עַז שֶׁרָצוּי הָיָה לְהַשְׁלִיךְ מִנֶּגֶד אֶת הַחַיִּים הָרֵיקִים”. “הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָרִמָּה וְהַתּוֹלֵעָה!” “קְפִיצָה אֶל תּוֹךְ הָאֶפֶס אוּלַי הָיָה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר!” וְהִנֵּה קָפְצוּ עָלָיו הַחַיִּים וּכְבָשׁוּהוּ וּכְבָלוּהוּ בִּזְרוֹעוֹת צְחוֹרוֹת וּבְצַמּוֹת-שַׁרְשֶׁרֶת. – וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הָיָה חָפֵץ לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּעֹז מִכַּבְלֵי שִׁכָּרוֹן אֵלֶּה. אַחֲרֵי שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: 21 מֶרְץ: “הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי!” וְאָפְיָנִית מְאֹד הַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה: “כַּנִּרְאֶה, הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי מְאֹד”. 10 לְמַאי: “מִלָּה חֲבִיבָה וּמְתוּקָה מִיוּלִיֶטָה הַקְּטַנָּה הַחֲבִיבָה, שֶׁחָשְׁבָה כִּי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְגָמְלָה לִי אַהֲבָה כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי נֶאֱלָץ בְּעַצְמִי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. שְׁאֵלוּהָ: “מָה הִיא אוֹהֶבֶת בִּי, הֲרֵי אֵין כָּאן עָתִיד?” וְהִיא עָנְתָה: “אֶת הַהֹוֶה!” הָיִיתִי נִרְגָּשׁ מְאֹד. הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי בֶּאֱמֶת”.

וְאִם כֵּן “כַּנִּרְאֶה” זֶה הָיָה הַמַּכְרִיעַ. – וְאִם הֶרְצְל הִרְהֵר עוֹד, אִם לֹא לְנַתֵּק אֶת הָעֲבוֹתוֹת, שֶׁאוּלַי נִחֵשׁ בָּהֶן סַכָּנָה לְתַפְקִידוֹ וַעֲתִידוֹ, הֲרֵי הִכְרִיעָה הַהַכָּרָה אוֹ הַתּוֹדָעָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְאֵיךְ יִגְמֹל לָהּ צַעַר תַּחַת אַהֲבָה? בְּ-20 לְמַאי הוּא כוֹתֵב: “אֶתְמוֹל גָּרַמְתִּי כְאֵב לְיוּלִיָה הַיְקָרָה בְלֵב כָּבֵד. הִיא אָמְרָה שֶׁתִּהְיֶה בָּעֶרֶב בְּבּוּרְגְתֵּיאַטֶּר וַאֲנִי לֹא הָלַכְתִּי שָׁמָּה. אַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי אֶל הַמֶּלוֹן שֶׁשָּׁם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ סוֹעֲדִים. הַמִּסְכֵּנָה הַמְתוּקָה הִתְעַצְּבָה. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי רַק עִם הָאֲחֵרִים. עֵינֶיהָ הַכְּחוּלוֹת הָלְכוּ וְהוּעֲמוּ. הַדָּבָר כָּאַב לָהּ בֶּאֱמֶת, וְלִי לֹא? לֹא הִבַּטְתִּי אֵלֶיהָ. אֲנִי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת יֶאֱרַב מִנֶּגֶד רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת רֹאשָׁה הַנֶּחְמָד מֵרָחוֹק. גַּם לִי וְגַם לָהּ אֲנִי גּוֹרֵם כְּאֵב וְצַר לִי רַק בִּגְלָלָהּ!… בְּהִפָּרְדִי לֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ. רַק נִעְנְעָה בְרֹאשָׁהּ בְּצַעַר רַב”.

הִנֵּה שׁוּב הוֹפָעַת נְסִיכָה! סוֹבֶלֶת, אִלֶּמֶת, מִתְגַּעְגַּעַת לִגְאוּלָה. וּבוֹ בַּנָּסִיךְ נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁרָשַׁם פַּעַם עַל סִפְרוֹ שֶׁל מוֹרְגֶה: “כֵּיצַד שְׁתֵּי תְשׁוּקוֹת-לֵב בְּאוֹתוֹ רֶגַע מִתְאַחְדוֹת כְּבַחֲלוֹם לֵיל קַיִץ, אַחַר כָּךְ פּוֹרֶצֶת מְרִיבָה וְהַזּוּג נִפְרָד. וְשׁוּב נִפְגָּשִׁים”…

לְמָחֳרָת רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ: “נִתְפַּיַּסְתִּי עִם יוּלִיָה הַיְּקָרָה, הִיא הָיְתָה כָל כַּךְ מְתוּקָה אֶמֶשׁ. בְּדֶרֶךְ זוּ לֹא יְרַפְּאֵנִי – אִמְרָה הַטּוֹבָה הַנֶּאֱמָנָה!”

יוּלִיָה בַת עֲשִׁירִים מְפֻנֶּקֶת, הָיְתָה עַצְבָּנִית וְחוֹלָנִית קְצָת, וְהֶרְצְל בַּעַל הַלֵּב הַטּוֹב וְהַחוֹמֵל, סֶמֶל הַהַקְרָבָה הָעַצְמִית, אָמַר “לְרַפְּאוֹתָהּ”. בִּתְחִלָּה לְרַפְּאוֹתָהּ מִן הָאַהֲבָה, וּלִבְסוֹף: עַל יְדֵי הָאַהֲבָה. כִּמְעָט שָׁנָה וָחֵצִי עָבְרוּ בְנַפְתּוּלִים קָשִׁים. הֶרְצְל הִסֵּס אִם לְקַשֵּׁר אֶל “עֲתִידוֹ הַמְסֻפָּק” אֶת הַבַּחוּרָה הָעֲנֻגָּה בַּת “הַמִּלְיוֹנֶר” הָאַדִּיר. הַאִם יַסְפִּיק לָהּ הַקֵּן שֶׁהוּא יִבְנֶה לְהַבָּא? גַּם אִם הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָהּ הַיּוֹם? נְסִיעָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל לְצָרְפַת בְּקַיִץ 1886 הָיְתָה כְעֵין “מַסָּע הַשִּׁכְחָה”. בֵּינָתַיִם סִיֵּם אֶת הַמַּחֲזֶה “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ” שֶׁבּוֹ נָתַן בִּטּוּי לְרִגְשֵׁי הַבּוּז שֶׁבְּנַפְשׁוֹ לְגַבֵּי שִׁלְטוֹן הַכֶּסֶף הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים שֶׁל הַחֶבְרָה וּמַכְרִיעַ גַּם בְּעִנְיְנֵי אַהֲבָה, כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת. “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ” הַמָּמוֹן שַׁלִּיט כֹּל יָכֹל הוּא, מִסְתָּעֵר בָּעוֹלָם, מְזַוֵּג זִוּוּגִים, מַפְרִיד בֵּין נֶאֱהָבִים, הוֹרֵס תִּקְווֹת מִשְׁפָּחָה, קוֹנֵה חָכְמָה, אֵמוּן, יְדִידוּת, אַהֲבָה. רַעֲיוֹן שֶׁבִּטֵּא כְבָר קֹהֶלֶת "וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל “בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכֶּסֶף”. הֶרְצְל מְיַצֵּג בְּאוֹרוֹ הַמַּקְסִים שֶׁל הַכֶּסֶף טִפּוּסִים שׁוֹנִים שֶׁל עֲבָדָיו הַנִּכְנָעִים. בֵּינֵיהֶם בַּעַל בֵּית חֲרוֹשֶׁת כַּבִּיר – הַאִם עָמְדָה לְפָנָיו דְּמוּתוֹ שֶׁל וִילְהֶלְם נַשׁוֹיאֶר, מְסַפֵּק לְאוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה, בַּעַל כַּמָּה בָּתֵי חֲרוֹשֶׁת וְרוֹב הַמְנָיוֹת שֶׁל “הַחֶבְרָה הַהוּנְגָּרִית לְתַעֲשִׂיַּת נֵפְט”? – וְהָעַלְמָה לוּסִיָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת בְּמַשְׂאַת נַפְשָׁהּ הַזַּכָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵאֲוִירַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל הַמָּמוֹן, הָאֵין זֹאת יוּלִיָה? – פְרַנְץ, גִּבּוֹר הַמַּחֲזֶה אוֹמֵר: “אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אִם לוּסְיָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי, אֲבָל אִם הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי וְאֵינָהּ שָׁמָה אֵמוּן בִּי, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַעֲלֶה בְּזִכְרָהּ אֶת הַמָּמוֹן הַנִּבְזֶה – אוֹ אִם הִיא בְעַצְמָהּ תִּתְיַהֵר שֶׁלֹּא לְשָׁכְחוֹ, – הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי”…

בְּשׁוּבוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הִתְוַדַּע בְּבֶרְלִין אֶל הָעוֹרֵךְ הָרָאשִׁי שֶׁל ה“בֶּרְלִינֶר טַגֶבְּלַט”. קִשְׁרֵי יְדִידוּת הֵבִיאוּ כִּמְעַט לְקִשְׁרֵי מִשְׁפָּחָה. בִּתּוֹ שֶׁל דר' אַרְתּוּר לֵוִינְסוֹן מְזַמֶּרֶת בִּימָה בַּעֲלַת-שֵׁם, שֶׁגַּם הֶרְצְל הֶעֱרִיךְ אוֹתָהּ, הִתְאַהֲבָה בְסוֹפֵר הַצָּעִיר שֶׁאָבִיהָ נִבָּא לוֹ עֲתִידוֹת. הַמִּשְׁפָּחָה חִכְּתָה מְאֻשֶּׁרֶת לַבָּאוֹת, אוּלָם הֶרְצְל הִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, יַעַן כִּי לֵוִינְסוֹן הָיָה מוּמָר. אוּלָם לְפִי בַּקָּשָׁתוֹ שָׁלַח מִוִּינָה לְעִתּוֹנוֹ בְּכָל שְׁבוּעַ סְקִירָה בְּשֵׁם: “עַל פְּנֵי הַשָּׁבוּעַ”. פֶילִיטוֹנִים וְשִׂיחוֹת שֶׁעַל רַבִּים מֵהֶם מְרַחֶפֶת רוּחַ הַדִּכָּאוֹן וְהַתּוּגָה הַמִּתְבַּטֵּאת לִפְעָמִים בְּהִתּוּלוֹ הַקַּל שֶׁל הֵיינֶה.

בַּחֹרֶף שׁוּב מְעוֹדַדְתּוֹ הָאֵם לְהֵחָלֵץ מֵרִפְיוֹן-כֹּחוֹת, כְּאֵב-רֹאשׁ וְלַחֵץ הַפַּדַּחַת עַל יְדֵי נְסִיעָה אֲרֻכָּה לְדָרוֹם, לְאִיטַלְיָה. מִשָּׁם הוּא שׁוֹלֵחַ פֶילִיטוֹנִים מַקְסִימִים לְכַמָּה עִתּוֹנִים שֶׁל הַבִּירוֹת: וִינָה, בֶּרְלִין וּבּוּדַפֶּשְׁט. “רַעֲנָן וְעֵר הִנֵּנִי, מַצַּב הָרוּחַ שֶׁל הַדִּכָּאוֹן שֶׁבָּא מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת, וְלֹא גִּלִּיתִיו לָכֶם, חָלַף וְעָבָר” – כּוֹתֵב לְהוֹרָיו – אוּלָם הָאֵם וְהָאָב שֶׁהֵאִיצוּ בּוֹ לִנְסֹעַ לְטִיּוּל הַגָּדוֹל, יָדְעוּ גַם אֶת הַנִּסְתָּר בְּלִבּוֹ שֶׁל הַבֵּן, וְנִחֲשׁוּ שֶׁלֹּא רַק “הָעֲבוֹדָה הַמְאֻמֶּצֶת” גָּרַם לַדִּכָּאוֹן, אֶלָּא גַּם כִּבּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, שֶׁלֹּא בָאָה לִידֵי תִקּוּנָהּ.

בָּרִאשׁוֹן לְאַפְּרִיל 1887 חָזַר מִנְּסִיעָתוֹ. בַּקַּיִץ נִתְקַבֵּל “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ” לְהַצָּגָה בְּבֶרְלִין, וּבְלֵיפְּצִיג הוֹפִיעַ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן סִפְרוֹ “חֲדָשׁוֹת עַל הַוֵּנוּס”, שִׂיחוֹת מְפֻכָּחוֹת הוֹרְסוֹת הֲזָיוֹת וַחֲלוֹמוֹת עַל הָאִשָּׁה וְהָאַהֲבָה. “דֶּרֶךְ הַתִּקְוָה” הִיא הָאֹשֶׁר וְלֹא הַהֶשֵׂג, קֵץ הַמַּטָּרָה. (הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ עוֹשָׂה אוֹתָנוּ לָאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, – יַגִּיד בֶּעָתִיד גַּם בְּקֶשֶׁר עִם הַצִּיּוֹנוּת). כָּאֵלּוּ נִקְבְּצוּ הַפֶילִיטוֹנִים הַקְּצָרִים הָאֵלֶּה בְּ“הִדּוּר רַב” בְּעִקָּר לְנֶחָמַת יוּלִיָה שֶׁהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה. אוּלָם הַגּוֹרָל רָצָה אַחֶרֶת. בַּ-2 לְסֶפְּטֶמְבֶּר 1887 רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ: “שׁוּב סֵפֶר הָאַהֲבָה וְהַקִּינָה. שׁוּב מָצָאתִי אֶת יוּלִיָה הַטּוֹבָה שֶׁלִּי. אַהֲבָתִי הָאַחֲרוֹנָה! הִיא מְתוּקָה, מְתוּקָה, מְתוּקָה. אֲבָל עָלַי לְהַכְנִיעַ עוֹד עֲנָקִים מְסֻכָּנִים אֲחָדִים עַד שֶׁאַגִּיעַ אֶל הַנְּסִיכָה”. “אַהֲבָתִי הָאַחֲרוֹנָה” – הָיָה יָכוֹל לִכְתּוֹב רַק הֶרְצְל, שֶׁיֶּדַע אֶת נַפְשׁוֹ הַנֶּאֱמָנָה, שֶׁכָּמְהָה לְנִשּׂוּאִים אִידֵיאָלִיִּים, וְאִם הֶחְלִיט פַּעַם לְהִתְחַתֵּן, תִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ אַהֲבָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. הַאִם הִרְגִּישׁ הֶרְצְל עַכְשָׁיו שֶׁהִתְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתַב לְאָבִיו עוֹד לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בְקֶשֶׁר עִם גִּלּוּי תְּשׁוּקָתוֹ לְהָקִים בַּיִת וּמִשְׁפָּחָה: “הִנְנִי מְאַחֵל לְעַצְמִי שֶׁבְּחִירָתִי תִּהְיֶה כֹּה מֻצְלַחַת וְשֶׁתִּהְיֶינָה לִי כָל כָּךְ הַרְבֵּה סִבּוֹת לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ, אָבִי הַיָּקָר וְהַנֶּאֱמָן. אַתָּה זָכִיתָ בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה”.

תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל לֹא זָכָה בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. פִּקְפּוּקָיו לֹא חָדְלוּ אֲפִילוּ בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הָאֵרוּשִׂין. הַפַּעַם לֹא מִהֵר לְהוֹדִיעַ לְהוֹרָיו עַל הַחְלָטָתוֹ וְעַל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִיא “אָהֲבָה אוֹתוֹ תָּמִיד”. – “כִּי הוּא שָׁמַר אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ, זֹאת אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים” – מְעִירָה אֶל נָכוֹן מָרְתָה הוֹפְמַן – אוּלָם אֵין לְהַסִּיק מִזֶּה שֶׁרַק “הָרֵיקָנוּת הַפְּנִימִית אַחֲרֵי אַכְזָבָתוֹ מִמַּגְדָּה, הוֹלִיכָה אוֹתוֹ בְּלִי מַעֲבָר אֶל זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל יוּלִיָה, שֶׁנִּפְתְּחוּ לְפָנָיו בְּרֹב עֶדְנָה”. בְּוַדַּאי שֶׁדָּחַף אוֹתוֹ אֵלֶיהָ כֹּחַ גּוֹרָלִי, שֶׁדְּרָכָיו נִסְתְּרוּ מִמֶּנּוּ. כְּבָר בִּמְשַׁל שְׁלֹמֹה נִמְנְתָה בֵּין שְׁלשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁנִּפְלְאוּ מִבֶּן-אָדָם וְלֹא יְדָעָם: “דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה”. כְּדֶרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, וּכְדֶרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֵב יָם, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ, אֵיפֹה וּמָתַי תִּדָּחֵף בְּסַעַר וְסוּפָה וְתַעֲלֶה עַל שִׂרְטוֹן, אוֹ תִּטְבַּע בִּמְצוּלוֹת. הוֹרֵי הֶרְצְל, הִבִּיטוּ אֶל הָעַלְמָה בְּעַיִן פְּקוּחָה, לֹא הָיוּ מְאֻשָּׁרִים מִבְּחִירָה זוֹ, שֶׁתְּאַלֵּץ אֶת בְּנָם לִסְטוֹת מִדַּרְכּוֹ וּלְהִתְמַסֵּר לְמַאֲמַצֵי פַרְנָסָה בִּשְׁבִיל מֶשֶׁק-בַּיִת מַתְאִים לְיַלְדַּת-פִּנּוּקִים זוֹ. אֲבָל כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֵּב בְּנָם נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ, לֹא הִתְנַגֵּדוּ. הֲרֵי בְּמִשְׁפָּחָה זוֹ גָרְסוּ, כִּי “אָשְׁרוֹ שֶׁל אֶחָד הוּא אֹשֶׁר לְכֻלָּנוּ”. וְאֵין סָפֵק שֶׁתֵּיאוֹדוֹר חָשַׁב, כִּי מָצָא בְּיוּלִיָה אֶת בַּת-זוּגוֹ הַמְיֻעֶדֶת לוֹ. הוֹרֵי יוּלִיָה הָיוּ מַעְדִּיפִים אִלּוּ הָיָה הֶרְצְל עוֹרֵךְ-דִּין מְפֻרְסָם וְלֹא פִילִיטוֹנִיסְטָן מְפֻרְסָם. בַּעַל בֵּית חֲרֹשֶׁת יוֹצֵר נְיָר וְלֹא מְשׁוֹרֵר יוֹצֵר סְפָרִים, וְאוּלַי תַּחַת הַשְׁפָּעָתָם הִתְחוֹלְלוּ בֵינָתַיִם גַּם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל חֲשָׁשׁוֹת שֶׁחִטְּטוּ וְנִקְּרוּ בּוֹ וְשָׁלְלוּ אֶת שַׁלְוָתוֹ: “הַמַּחֲזֶה “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ” נִתְקַבֵּל בְּתֵּיאַטְרוֹן וַלְנֶר, אֲבָל אִם יִכָּשֵׁל, אֶעֱמוֹד כְּעָנִי מֻכֶּה וְנִשְׁבָּר, אֶבְיוֹן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי בְּחַיַּי, הֱיוֹת וְעֹז הָעֲלוּמִים פָּג מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי, – וְאָז צָרִיךְ לְהַגִּיד לִיקָרָה: ה' עִמָּךְ לְעוֹלָם! יַעַן כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתְּאַבֵּד אֶת נְעוּרֶיהָ בִּגְלָלִי. אוּלַי לֹא אַגִּיעַ לְעוֹלָם לְשׁוּם עֶמְדָּה הֲגוּנָה! – מַר מְאֹד אִם אָדָם נֶאֱלָץ לְהַגִּיד כָּזֹאת… כֵּן, “חֲדָשׁוֹת עַל וֵנוּס!” – צְחוֹק וְלַעַג גַּם אִם הַמוֹ”ל מְדַבֵּר עַל הוֹצָאָה חֲדָשָׁה (לַאֲמִתּוֹ שֶׁל הַדָּבָר נִמְכְּרוּ סַךְ הַכֹּל מֵאָה אֶכְּסֶמְפְּלָרִים). טוֹב לַעֲזָאזֵל!"

אָכֵן, אַהֲבָתָהּ שֶׁל יוּלִיָה לֹא הָיְתָה אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר, וּ“בֶעָתִיד”. בִּשְׁבִילָהּ הָיָה הֶרְצְל הַהֹוֶה, וּבֵינָתַיִם גָּדְלָה גַם הַ“עֶמְדָּה” הַשְּׁאוּפָה. אַחֲרֵי שֶׁהִצִּיגוּ בַּאֲמֵרִיקָה בְּהַצְלָחָה אֶת מֵחֲזֵהוּ “טַבַּרִין”, נִפְתְּחוּ לְפָנָיו שַׁעֲרֵי הַבִּימוֹת בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה. בְּפֶבְּרוּאַר 1888 הִצִּיגוּ בִּפְּרַאג אֶת “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ” וּבְמַרְס בְּבֶרְלִין בַּהַצְלָחָה עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה. “הַקָּהָל הָיָה מַמַּשׁ נִלְהָב מֵהַמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה – כָּתַב לְהוֹרָיו – וּכְפִי שֶׁרַבִּים אוֹמְרִים, נֶחְשַׁב כְּבָר שְׁמִי בְּבֶרְלִין בְּכָל הַוַּדָּאוּת כִּדְרַמַּטוּרְגָן בַּעַל עָתִיד גָּדוֹל”. הַפֶילִיטוֹנִים שֶׁלּוֹ נַעֲשׂוּ לְדָבָר שֶׁבְּסֶנָסַצְיָּה, הַקֹּבֶץ “סֵפֶר הַשְּׁטֻיּוֹת” גַּם כֵּן הִצְלִיחַ יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ. אַף כִּי הִכְנִיס בּוֹ עוֹד אֲפוֹרִיזְמוֹת כָּאֵלּוּ: “אֶת הָאֵרוּשִׂין מְקַבֵּל הַקָּהָל מֵעַל הַבָּמָה תָּמִיד בִּתְשׁוּאוֹת שִׂמְחָה – שִׂמְחָה לְאֵיד הִיא מִטִּבְעוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם”. אוֹ, “אִם מָאתַיִם יָד מוֹחֲאוֹת, קוֹרְאִים לָזֶה הַצְלָחָה”. – לְהֶרְצְל מָחֲאוּ כְּבָר כַּפַּיִם לַאֲלָפִים. הָעִתּוֹן הַיּוֹמִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, “נַיֶיעֶ פְרַייעֶ פְּרֶעססֶע” הִזְמִין מִמֶּנּוּ רִשְׁמֵי מַסָּע מִנְּסִיעָתוֹ הַחֲדָשָׁה לְבֶלְגִּיָה וּלְאַנְגְּלִיָּה. וְיַחַד עִם פִּסְגַּת הָעִתּוֹנוּת כָּבַשׁ גַּם אֶת פִּסְגַּת הַבָּמוֹת, “הַהוֹפְבּוּרְגְתֵּיאַטֶּר” “בָּמֵת חֲצַר הַמַּלְכוּת”, כְּפִי שֶׁקָּרְאוּ לָהּ בְּוִינָה. וְאַחֲרֶיהָ בָּאוּ כְּאִלּוּ מֵאֲלֵיהֶן הַצָּגוֹת עַל כָּל הַבִּימוֹת הַגֶּרְמָנִיוֹת וְכֻלָּן הִצְלִיחוּ. אָמְנָם, הָיָה לָהּ בְּהַצְלָחָה זוֹ חֵלֶק גַּם לְאַהֲבָתוֹ לְיוּלִיָה, שֶׁהֵאִירָה אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַמְחַבֵּר הַפֶּסִימִיסְטָן הַצָּעִיר וְהֶאֱצִילָה בוֹ הַשְׁרָאָה לְסַיֵּים אֶת הַמַּחֲזֶה (“צַיָּדֵי הָאַהֲבָה”) בְּ“סוֹף מְאֻשָּׁר” (הֶפִּי אֶנְד). גִּבּוֹרֵי הַמַּחֲזֶה חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה מִדַּעְתָּם הַקַּלָּה עַל אַהֲבָה וְנָשִׁים בִּכְלָל וְהָאִשָּׁה הַנֶּעֱזֶבֶת, שֶׁכִּנָּה אוֹתָהּ בְּשֵׁם “יוּלִיָה מוֹלְלֶר”, חוֹזֶרֶת בְּאֹשֶׁר אֶל בַּעְלָהּ, בְּחִיר לְבָבָהּ.

מַחֲזֶה זֶה נֶחְשַׁב כִּיצִירָתָם הַמְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל הֶרְצְל וּוִיטְמַן, אוּלָם הָאַחֲרוֹן הִשְׁתַּתֵּף בְּעִקָּר בִּשְּׁמוֹ הַנּוֹדָע וּבַעֲרִיכָה, דָּרַשׁ קֹדֶם עִלּוּם-שֵׁם בִּשְׁבִיל הַהַצָּגָה, וְאַחֲרֵי הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה (19 מֶרְס, 1889) לֹא הִתְנַגֵּד שֶׁיּוֹדִיעוּ עַל הַמְחַבְּרִים, וּשְׁמוֹ שֶׁל הֶרְצְל נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים כִּדְרַמַּטּוּרְג מְנַצֵּחַ גַּם עַל “הַבָּמָה הַמַּלְכוּתִית-הַקֵּיסָרִית”.

לְהַצְלָחָה מֻחְלֶטֶת זוֹ סִיַּע בְּהַרְבֵּה מְשַׂחֵק הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי, הָאֳמָן הַמְפֻרְסָם אַדּוֹלְף פוֹן זוֹנֶנְטַל, גַּם כֵּן יְהוּדִי יְלִיד בּוּדַפֶּשְׁט, שֶׁהָיָה כַּמָּה מַחֲזוֹרִים גַּם מְנַהֵל וְרֶגִ’יסוֹר רָאשִׁי שֶׁל הַבּוּרְגְתֵּיאַטֶר, וְהוּעֲלה עַל יְדֵי הַקֵּיסָר לְדַרְגַּת אֲצִילִים. וְאֵרַע עוֹד דָּבָר יוֹצֵא מִן הַכְּלָל עַל הַבָּמָה הַמַּלְכוּתִית. לֹא עָבְרוּ חֹדֶשׁ וָחֵצִי וְהִצִּיגוּ מֵהֶרְצְל (4 בְּמַאי) בְּלִי שֻׁתָּף מַחֲזֶה נוֹסָף “הַפָּלִיט”, שֶׁהִצְלִיחַ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּשְׁאַר עַל הַתָּכְנִית שֶׁל הַבּוּרְגְתֵּיאַטֶר עֶשֶׂר שָׁנִים רְצוּפוֹת. וְאוּלַי אֵין זֶה מִקְרֶה שֶׁגַּם מַחֲזֶה זֶה נִגְמַר בִּתְשׁוּבַת הַבַּעַל הָאוֹהֵב הַשָּׁב אֶל בְּחִירַת לְבָבוֹ, הַמְחַכָּה לוֹ בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱמָנָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה נִתְהַדְּקוּ הַקְּשָׁרִים בֵּין הֶרְצְל וְיוּלִיָה גַּם עַל יְדֵי חֲלִיפַת מִכְתָּבִים מִנְּסִיעוֹתָיו. כְּשֶׁ“הַמֶּרְחַקִּים הַמְיַפִּים” חִסְּלוּ אֶת הַפִּקְפּוּקִים וְהִגְבִּירוּ אֶת הַגַּעְגּוּעִים. מֵאַנְגְּלִיָּה הוּא כוֹתֵב לְהוֹרָיו (אוֹגוּסְט 1888): “מַחְשְׁבוֹתַי הַחֲבִיבוֹת עָלַי בְּיוֹתֵר הֵן אֵלּוּ הָעוֹסְקוֹת בָּכֶם, הוֹרַי הַטּוֹבִים וְהַיְקָרִים, וּבַקְּטַנָּה. כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל וְקוֹרֵא אֶת מִכְתְּבֵיכֶם וּמִכְתָּבֶיהָ, מִתְמַלֵּא לִבִּי חֶדְוָה”. אֶפְשָׁר לְתָאֵר כִּי לַהוֹרִים לֹא הָיְתָה “חֲלֻקָּה” זוֹ מִן הַנְּעִימוֹת בְּיוֹתֵר. אוּלָם בְּהַעֲרָצָתָם בְּלִי גְבוּל וּתְנַאי לִבְנָם נָתְנוּ אֶת יָדָם שֶׁהָאַהֲבָה, שֶׁסּוֹף סוֹף עָמְדָה בְנִסָּיוֹן יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ שָׁנִים, תִּגָּמֵר בְּנִשּׂוּאִין, וּבְ-25 לְיוּנִי 1889 הִתְקַיְּמָה הַחֲתוּנָה בַּחֲגִיגִיּוּת רַבָּה בְּרֵייכֶנְאוֹ, שֶׁלְּרַגְלֵי קַרְחוֹנֵי רֶקס.

אֵין כָּל סִבָּהּ לְהַנִּיחַ כִּי אָשְׁרוֹ שֶׁל הֶרְצְל לֹא הָיָה שָׁלֵם בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל חַיֵּי נִשּׂוּאָיו. דָּבָר זֶה יוֹצֵא בָּרוּר מִן הַמִּכְתָּבִים רְווּיֵי הָאֹשֶׁר, שִׁכּוֹרֵי הַשָּׂשׂוֹן, שֶׁכָּתַב אָז לְמוֹרוֹ וְרַבּוֹ בַּפֶילִיטוֹן, אַדוֹלְף אַגָאִי מִבּוּדַפֶּשְׁט, תֵּכֶף אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מִמַּסַּע-הַכְּלוּלוֹת בְּפַארִיס וַאֲגַפֶּיהָ. בִּ-30 לְאוֹגוּסְט: “חָדְשַׁיִם הָיִינוּ נָעִים וְנָדִים בָּעוֹלָם, עַכְשָׁיו הִגִּיעַ תוֹר הָעֲבוֹדָה. – בּוֹא נָא הֵנָּה לְרֵייכֶנְאוֹ. אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁתַּעֲמֵם. וְגַם אַתָּה תִּמְצָא שֶׁמָּקוֹם זֶה נֶחְמָד הוּא, שׁוֹפֵעַ יֶרֶק וָשָׁמֶשׁ… רְווּי שֶׁמֶשׁ הוּא מְאֹד… נִנְקוֹם בְּךָ אַחַר כָּךְ וּנְבַקֶּרְךָ בִּמְהֵרָה בְּבוּדַפֶּשְׁט. – אַל יְהֵא עֶרְכָּה שֶׁל רֵייכֶנְאוֹ, קָטֹן בְּעֵינֶיךָ. יֵשׁ לִרְאוֹת כָּאן יָפִי הַפְלֵא-וָפֶלֶא, שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי מִפָּארִיס: מָרַת זוּגָתִי. הֲלֹא יֵשׁ לִי עוֹד הַזְּכוּת לְדַבֵּר כָּכָה מְגֻכָח, הֲרֵינִי נָשׂוּי רַק עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת. וּבְדִיּוּק רַק תִּשְׁעָה שָׁבוּעוֹת. מִי פִּלֵּל זֹאת מֵרֹאשׁ? בְּרַם, בֶּן-אָדָם מִתְלַמֵּד עַד יוֹם מוֹתוֹ”…

בְּמִכְתָּבוֹ (5 לְסֶפְּטֶמְבֶּר) אֶל אַגָאִי כְּבָר מִשְׁתַּפְּכִים רִגְשֵׁי הָאֹשֶׁר שֶׁל הָאָב לֶעָתִיד. הוּא כוֹתֵב עַל “תְּנוּדוֹת מַצָּב בְּרִיאוּתָהּ הַמִּתְרוֹפֵף שֶׁל אִשְׁתִּי, שֶׁהִיא לִכְאוֹרָה בְּרִיאָה לְגַמְרֵי. אַתָּה תָּבִין שֶׁאֲנִי מְבַטֵּא אֶת עַצְמִי קְצָת מְעֻרְפָּל עַל הַמַּצָּב הַזֶּה, אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּהְיֶה – בֵּן”. מַה תִהְיֶה תָּכְנִיתִי אִתּוֹ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עֲדַיִן בְּרֶגַּע זֶה בְּדִיּוּק. לִלְמוֹד לֹא אַרְשֶׁה לוֹ. וְאִם יִרְצֶה לִכְתּוֹב, אֲהַרְגֶנּוּ. אֲבָל בְּוַדַּאי בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה בַת! רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חָפֵץ בֵּן… וְאִם בְּכָל זֹאת יִהְיֶה בֵּן, תַּעֲמוֹד תּוֹלָדַת הָעוֹלָם וְתַתְחִיל תְּקוּפָה חֲדָשָׁה, הַאֲמֶן לִי! וְאוּלַי בְּכָל זֹאת אֲלַמְּדֶּנוּ? עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי לְגַמְרֵי. אֱלֹהִים עִמָּךְ, מוֹרִי וְרַבִּי וִידִידִי הַנִּכְבָּד מְאֹד. אַל נָא תַעֲבוֹר עַל פֶּתַח בֵּיתִי הַצָּנוּעַ אִם תְּנַהֶלְךָ דַּרְכְּךָ לְפִנָּה זוֹ. אִשְׁתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ בְּרָכוֹת יָפוֹת"…²⁰ אֶת הַהַשְׁרָאָה הַמְאֻשֶּׁרֶת שֶׁל חֲגִיגַת חֲתֻנָּתוֹ מוֹסֵר לָנוּ הֶרְצְל בַּמַּחֲזֶה “הַגֵּיטוֹ הֶחָדָשׁ”. כָּאן אָנוּ מוֹצְאִים גַּם תֵּאוּר יָפֶה לְיַחַס הַהוֹרִים אֶל “הַבַּת הַחֲדָשָׁה”, וּבִטּוּי עָדִין לַחֲשָׁשׁוֹתֵיהֶם הַחֲבוּיִים. נוֹגְעוֹת אֶל הַלֵּב הוֹרְאוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֵם אֶל בְּנָהּ בְּקֶשֶׁר עִם חַיָּיו הַחֲדָשִׁים בְּחֶבְרַת הַיַּלְדָּה הָרַכָּה, “שֶׁלֹּא גֻּדְלָה בְּחַיֵּי פַּשְׁטוּת כָּאֵלֶּה”. עַל חוֹבַת הָאִשָּׁה הָעִבְרִיָּה וְעַל הָאֵם הַגְּדֵלָה יַחַד עִם בְּנָהּ וּמְכַוֶּנֶת אוֹתוֹ בְּגַאֲוָתוֹ. יַעֲקֹב-סֶמוּאֵל, אוֹ בִּלְשׁוֹן חִבָּה “קוֹבִּי”, מְסַמֵּל אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל תֵּיאוֹדוֹר “דּוֹרִי”, אֶת שֵׁם הָאָב הֵסֵב הֶרְצְל לְשֵׁם הַסָּבָא שֶׁלּוֹ, שִׁמְעוֹן “סִימוֹן”, מִתּוֹךְ נְטִיָּה לְחַבֵּב אֶת הַשֵּׁמוֹת האֲהוּבִים עָלָיו. כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ הֶרְצְל זְמַן רַב בִּנְיָר-אִגֶּרֶת עִם הַכּוֹתֶרֶת “תֵּיאוֹדוֹר י. הֶרְצְל” בְּתוֹסֶפֶת אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם אָבִיו יַעֲקֹב. וְזֶה הוֹסִיף עַל שְׁמוֹ אֶת הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם אָבִיו, שִׁמְעוֹן.

שִׁמְעוֹן (סֶמוּאֵל): (נִכְנָס בְּלִוְיַת הַגְּבֶרֶת סֶמוּאֵל, מְקַבְּלִים בִּרְכוֹת מַזַּל טוֹב). יַעֲקֹב: (צוֹעֵד לְפָנִים בֵּין הוֹרָיו) הַיּוֹם יוֹם שִׂמְחָתֵנוּ! הֵן לָזֶה נָשָׂאנוּ לִבֵּנוּ. גַּם בְּטֶרֶם הִכַּרְנוּ אֶת הֶרְמִינָה. עַכְשָׁיו זְכִיתֶם בְּבַת יָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ!

סֶמוּאֵל: (בְּרוּחַ נוֹחָה) תּוֹדָה לָאֵל… סֶמוּאֵל וְאִשָּׁה מְכֹעֶרֶת הֲרֵי זֶה כְּנֶגֶד הַטֶּבַע. רְאֵה נָא אֶת פְּנֵי אִמָּא גַּם כַּיּוֹם! שׁוֹמְרִים אָנוּ עַל גִּזְעֵנוּ מִכִּעוּר.

יַעֲקֹב (מְחַיֵּךְ): אָח, אַבָּא, גֶּזַע הַסֶּמוּאֵלִים!

סֶמוּאֵל: אוּלַי רַע הוּא בְּעֵינֶיךָ?

יַעֲקֹב (לוֹחֵץ אֶת יְדֵי הוֹרָיו): וַדַּאי, בֵּן לְהוֹרִים טוֹבִים הִנֵּנִי! אָבֵל הִנֵּה בָאָה תַעֲרֹבֶת בְּדָמֵנוּ – וְגַם זוֹ אֵינָהּ גְּרוּעָה. אֲנִי תְפִלָּה, שֶׁבְּנִי יִהְיֶה כָּמוֹהָ.

הַגב' סֶמוּאֵל: וַאֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ שֶׁבָּנֶיךָ יִהְיוּ דּוֹמִים לְךָ, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ, – וְכַאֲשֶׁר עוֹדְךָ גַּם כַּיּוֹם. יְהִי זֶה גְמוּלְךָ עַל הַנַּחַת אֲשֶׁר הִשְׂבַּעְתָּנוּ כָּל הַיָּמִים.

יַעֲקֹב (נוֹשֵׁק אֶת יָדָהּ בְּרֶגֶשׁ): אִמָּא!

הַגב' סֶמוּאֵל: וְעַכְשָׁיו, בְּנִי, עָלֶיךָ לָגֶשֶׁת אֶל חַיֶּיךְ הַחֲדָשִׁים בִּרְצִינוּת וּבְשֵׂכֶל. הֱיֵה מוֹשֵׁל בְּבֵיתְךָ, אֲבָל לֹא מוֹשֵׁל קָשֶׁה. שִׂים לֵב: יַלְדָּה רַכָּה הִיא עֲדַיִן וְאֵינָהּ יוֹדַעַת עוֹד מַה קָשִׁים הַחַיִּים. אַתָּה עָמַדְתָּ אִתָּנוּ יוֹם-יוֹם בְּמִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם עַל פַּת הַלֶּחֶם – הִיא לֹא גֻדְּלָה בְּחַיֵּי פַּשְׁטוּת כָּאֵלֶּה. מְנַע מִמֶּנָּה כָּל דְּאָגוֹת מְיֻחָדוֹת אֲבָל עָלֶיהָ לָשֵׂאת עִמְּךָ בְּצַעֲרֶךָ. תֵּן לָהּ לְהִתְעַנֵּג, אֲבָל הִתְנַגֵּד לְקַלּוּת דָּעַת. חֲיֵה לְפִי הָאֶמְצָעִים אֲשֶׁר בְּיָדֶיךָ, שֶׁלֹּא תָבוֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הוֹגֵן. גִּדַּלְנוּ אוֹתְךָ לְאִישׁ יָשָׁר וְגַם אֵין זֶה בְּטִבְעֲךָ לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעַן הַכָּסֶף.

הֶרְמִינָה (מִתְקָרֶבֶת): וְהִנֵּה גַם אֲנִי, אִמָּא. (מַקְרִיבָה אֶת מִצְחָהּ לִנְשִׁיקָה).

הַגב' סֶמוּאֵל: בִּתִּי, בַּעְלֵךְ הוּא אִישׁ נוֹחַ בִּיחָסִים, אִם רַק תָּבִינִי לְרוּחוֹ. גֵּאֶה הוּא וְהוּא סוֹבֵל הַרְבֵּה בִּגְלַל זֶה, וְסָבַל כָּל הַיָּמִים – וְאַף אֲנִי סָבַלְתִּי עִמּוֹ. יֵשׁ אֲשֶׁר גְּאוֹנוֹ מֵעִיר בִּי פַּחַד – עוֹד בִּהְיוֹתוֹ נַעַר קָטָן קָשֶׁה הָיָה לְשֵׂאתוֹ בְּנִדּוֹן זֶה. קָשֶׁה הָיָה לְרַסְּנוֹ. אֲבָל כְּכָל שֶׁצָּמְחָה בִי הַבִּינָה הָאִמָּהִית, – כִּי הָאֵם גְּדֵלָה יַחַד עִם בְּנָהּ – לָמַדְתִּי לְכַוֵּן אוֹתוֹ בְּגַאֲוָתוֹ לַמָּקוֹם שֶׁרָצִיתִי. עֲשִׂי גַם אַתְּ כָּךְ… לְמַעַן בְּנִי לָמַדְתִּי כְּכֹל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי, שֶׁלֹּא יְהֵא אָנוּס לְהִתְבַּיֵּשׁ בִּי. עֲשִׂי גַם אַתְּ כָּךְ. שַׁאֲפִי לְהַגִּיעַ אֶל רָמָתוֹ, לְמַעַן תִּמְצְאוּ לָשׁוֹן מְשֻׁתֶּפֶת וּלְמַעַן יִיטַב לוֹ בְּחֶבְרָתֵךְ גַּם לְאַחַר שֶׁסַּעֲרַת הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה תַּחֲלוֹף.

הֶרְמִינָה (מְחַיֶּכֶת) עַד כְּדֵי כָּךְ לֹא הִרְחַקְנוּ עוֹד.

הַגב' סֶמוּאֵל: אִשָּׁה עֲבַרְיָה חוֹבָתָהּ לְבַעְלָהּ מְרֻבָּה גַם מִשֶּׁל הָאִשָּׁה הַנּוֹצְרִית. כִּי בְּעָלֵינוּ יֵשׁ לָהֶם עוֹד נֵטֶל מְיֻּחָד לָשֵׂאת בּוֹ בְּבוֹאָם בֵּין הָאֲנָשִׁים. יְהֵא אֵיפוֹא הַבַּיִת לָהֶם לְמִקְלַט-מְנוּחָה. עָלַיִךְ לְהִתְקַשֵּׁט אַךְ לְמַעֲנוֹ, לַחְשֹׁב רַק עַל אוֹדוֹתָיו, לִחְיוֹת רַק לְמַעֲנוֹ.

הֶרְמִינָה: כָּל דְּבָרַיִךְ, אִמָּא, טוֹבִים וּנְבוֹנִים כָּל כָּךְ.

הַגב' סֶמוּאֵל (מְנַשֶּׁקֶת לָהּ בְּמִצְחָהּ): תּוֹדָה לָךְ בִּתִּי עַל שֶׁקִּבַּלְתְּ אֶת דְּבָרַי כָּךְ…

שִׁמְעוֹן סֶמוּאֵל (שָׁב בְּרוּחַ טוֹבָה): הַאִם נָאֶה דָּרַשְׁתְּ, אִמָּא?

הַגב' סֶמוּאֵל: שִׁמְעוֹן, זָכִינוּ בְּבַת! (פּוֹרֶשֶׁת יָדֶיהָ בְּמִלְמוּל).

שִׁמְעוֹן סֶמוּאֵל: אָמֵן!

בְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּחֲזֶה מִתְגּוֹלֶלֶת לְפָנֵינוּ תְּמוּנָה יָפָה מֵחַיֵּי נִשּׂוּאִין הַשּׁוֹפְעִים הַרְמוֹנְיָה שְׁלֵמָה. אִשָּׁה צְעִירָה הַשּׁוֹקֶדֶת לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּת בַּעְלָהּ וְקוֹרֵאת לְעֶזְרָה גַּם אֶת הוֹרָיו. הִנֵּה רֵאשִׁית יַחֲסָהּ שֶׁל הֶרְמִינָה–יוּלִיָה אֶל חֲמוֹתָהּ.

רַנְצְהוֹפֶר: עָלֶה-זִכָּרוֹן לַקּוֹנְגְּרֶס הַשִּׁשִּׁי

תְּעוּדַת הַרְשָׁמָתוֹ שֶׁל אֲבִי-הֶרְצְל בְּסֵפֶר-הַזָּהָב

הֶרְצְל בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

הֶרְצְל בַּמִּדְבָּר

הַגב' סֶמוּאֵל: קֹבִּי, אַתָּה כָּל נֶחָמָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַל נָא תִּתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ, בְּנִי. הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לַעְבוֹד… שֶׁלֹּא תֶּחֱלֶה, חָלִילָה…

יַעֲקֹב (צוֹחֵק): מַלְשִׁינָה שֶׁכָּמוֹהָ! אֲנִי אֶפָּרַע מִמֵּךְ!… (נֶחְפָּז יָמִינָה) הֶרְמִינָה!

הֶרְמִינָה (מִיָּמִין): הַהוֹרִים! בִּרְכַּת אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם! מְחַבֶּקֶת אֶת הַגב' סֶמוּאֵל).

יַעֲקֹב (מְשַׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו): מַה שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנַי? אַתְּ מִתְאוֹנֶנֶת עָלָי!

הֶרְמִינָה: כֵּן, אַתָּה שַׁקְדָן יוֹתֵר מִדָּי… בְּקוֹלִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. עַל כֵּן קָרָאתִי אֶתְכֶם לְעֶזְרָה.

וַהֲרֵי הֶרְצְל עָבַד בֶּאֱמֶת בְּהִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נִשּׂוּאָיו כִּמְעַט לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו. וְיַעַן כִּי עָשָׂה זֹאת לְמַעַן סַפֵּק בְּעַצְמוֹ מִפְּרִי עֲבוֹדוֹתָיו אֶת צָרְכֵי בֵיתוֹ הַנִּרְחָב, חֲבוּיִים כְּבָר כָּאן הַגַּרְעִינִים שֶׁנֶּחְשְׂפוּ וְעָלוּ כְּנִצָּנֵי נִגּוּדִים לֶעָתִיד. לִפְנֵי עֵינֵי הַהוֹרִים רִחֵף רַק הַתַּפְקִיד הָרוּחֲנִּי הַנַּעֲלֶה שֶׁל בְּנָם. וּבְמַעֲמָד הַבָּא שֶׁל הַמַּחֲזֶה מְדַבֶּרֶת כְּבָר הֶרְמִינָה עַל חֹסֶר כֶּסֶף לַחֲלִיפַת הַסְּתָו. וְהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת בַּעֲלָהּ: “וְאֵין אַתָּה כוֹעֵס עָלַי עַל יֵצֶר הַהִתְקַשְּׁטוּת שֶׁלִּי?” – יַעֲקֹב מְחַיֵּךְ: “בַּזְבְּזָנִית!” והֶרְמִינָה מִתְפַּעֶלֶת: “יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן נֶהְדָּר בִּדְבַר שִׂמְלַת הַחֹרֶף שֶׁלִּי! נֻסַּח סְקוֹטִי וְגַוָּן אָדֹם. לֹא תַאֲמִין לְמַרְאֵה עֶינֶיךָ!” (מִסְתַּלֶּקֶת בִּצְחוֹק).

נְטִיָּה לְלוּקְסוּס בְּוַדַּאי שֶׁהָיְתָה בְּהֶרְמִינָה-יוּלִיָה, שֶׁלֹּא גֻּדְּלָה בְּחַיֵּי פַשְׁטוּת. אֲבָל לֹא הִפְרִיזָה עַל הַמִּדָּה. וַהֲרֵי הִיא מִלְּאָה אֶת חוֹבָתָהּ כְּאֵם בְּיִשְׂרָאֵל וְהֶאֱצִילָה לְבַעֲלָהּ רִגְשׁוֹת אָב שֶׁנֶּחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי הֶרְצְל לְאֹשֶׁר עִלָּאִי, הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. הָרֶגֶשׁ לִהְיוֹת גֶּשֶׁר בֵּין הַדּוֹרוֹת, מְקַשֵּׁר הֶעָבָר וְהֶעָתִיד. “דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲבָהוּת אֶכָּנֵס לְמַמְלֶכֶת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה” – כָּתַב לְאַגָאִי. וּבְיוֹם הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֲתֻנָּה (90.6.25) שֶׁאָז הָיְתָה פּוֹילִינָה בְּגִיל שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, (נוֹלְדָה 29 מֶרס 90) כָּתַב לְהוֹרָיו: “לִפְנֵי שָׁנָה בְּיוֹם זֶה טֶרֶם יָדַעְנוּ אֶת הָאֹשֶׁר לִהְיוֹת הוֹרֵי יַלְדָּה כָּזֹאת – הַלְוָאי וּתְהֵא לָנוּ בְּרִיאָה לְאֹרֶךְ יָמִים”. וּבְמִכְתָּבוֹ הָאַחֵר “פּוֹילִינוֹנֶת שֶׁלִּי מְלֵאָה חֵן בְּלִי עֵין הָרָע, וְלַמְרוֹת מִשְׁקָלָהּ הַפָּעוּט – אֵין זֶה מְעוֹרֵר דְּאָגָה כְּלָל – יֶשׁ לָהּ מַרְאֶה נֶחְמָד בְּלִי עֵין הָרָע. כְּשֶׁרוֹאִים, אֵיךְ הַנֶּחְמֹדֶת הַזֹּאת צוֹחֶקֶת, הַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת”.

רְווּיוֹת זֹהַר הָיוּ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הֶרְצְל עַל יַד יוּלִיָה. בָּ-10 לְיוּנִי 1891 נוֹלַד בְּנוֹ הַנְס, בְּ-20 לְמַאי 1893 בִּתּוֹ הַשְּׁנִיָּה מַרְגָּרִיטָה (טְרוּדֶל). וְהֶרְצְל הֶעֱבִיר אֶת כָּל הָרַכּוּת וְהַמְּסִירוּת הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁבְּלִבּוֹ עַל יְלָדָיו. כָּל יוֹם הֻלֶּדֶת הָיָה חַג מְיֻחָד, כְּמוֹ יְמֵי הַשָּׁנָה לַחֲתֻנָּתוֹ וְלַחֲתֻנַּת הוֹרָיו. וְחַג הָיָה לוֹ כָּל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס לַחֲדַר הַיְלָדִים בְּצָהֳלַת אָב צָעִיר מְאֻשָּׁר. “הַיְלָדִים הֵם מוֹרֵינוּ וְרַבֵּינוּ הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. בְּנִי לִמְּדַנִי לֶאֱהוֹב בְּהַכָּרַת תַּכְלִית אֶת הַחַיִּים. יַעַן כִּי בְּנִי הָיָה הַהֶמְשֵׁךְ לְלֹא גְבוּל שֶׁל חַיַּי אָנִי. הָעֵרָבוֹן שֶׁאֶנְדּוֹד לְעוֹלָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ; בִּדְמוּת בְּנִי, נִינִי וְנֶכְדִי, צָעִיר תָּמִיד, תָּמִיד יָפֶה וְחָזָק בְּהִשְׁתַּכְלְלוּת מִתְעַלָּה וְעוֹלָה…”

וְלִבּוֹ פָּעַם בְּפַּחַד, כְּשֶׁמָּצָא פַעַם פִּתְאוֹם אֶת “חֲדַר הַיְלָדִים רֵיק”. וְהֵם הֲרֵי רַק הָלְכוּ לְטִיּוּלָם וּלְמִשְׂחָקָם. – בְּמִכְתָּבָיו מִתְּקוּפָה זוֹ מַרְבֶּה הֶרְצְל לְשַׁבֵּחַ אֵת יוּלִיָה כְּעֲקֶרֶת בַּיִת מְצֻיֶּנֶת בְּכָל הַמּוּבָנִים. אָמְנָם, אֵין אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, עִם אֹשֶׁר הַבַּיִת הָעוֹלֶה יָרַד בְּמִקְצָת מַזָּלוֹ עַל בָּמוֹת הַמִּשְׂחָק. וְהַהַכְנָסוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ לְכַסּוֹת אֶת הַהוֹצָאוֹת הַמִּתְרַבּוֹת וְהוֹלְכוֹת. הֶרְצְל גְּלוּי-הַלֵּב לֹא הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁל מִסְתּוֹרִין לְשַׁעֲשֵׁעַ וּלְתַעְתֵּעַ בְּסִכּוּיִים מְעֻרְפָּלִים לִפְנֵי הַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר. וְאִי-סַבְלָנוּתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת אִשְׁתּוֹ לְגַבֵּי תּוֹצְאוֹת עֲבוֹדָתוֹ הֵבִיאָה לִפְעָמִים לִידֵי סִכְסוּכִים. וְאוּלַי גָּרַם לִפְרָקִים, כְּפִי שֶׁאָדוֹלְף פְרִידְמַן, יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּבֵיתָם, מֵעִיר – כִּי הֶרְצְל שֶׁהִתְחַתֵּן מִתּוֹךְ אַהֲבָה טְהוֹרָה וְאָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, הָיָה אִישׁ שַׁלִּיט מִטִּבְעוֹ. בַּעַל הָרָצוֹן הַכַּבִּיר, הַכָּמוּס בּוֹ לְיִעוּדוֹ לְהַבָּא, וְיוּלִיָה בַּת הַנָּדִיב לֹא הָיְתָה מֻכְשֶׁרֶת לְהִסְתַּגֵּל בִּכְנִיעָה כָּל פַּעַם בִּכְדֵי לִמְנוֹעַ הִתְרַגְּשׁוּת.

אֶפְשָׁר לְהָבִין לְמָשָׁל אֶת הִתְרַגְּשׁוּתָהּ שֶׁל יוּלִיָה כַּאֲשֶׁר הִתְכּוֹנְנָה לָלֶכֶת יַחַד עִם בַּעֲלָהּ לְנֶשֶׁף הַשְּׁנָתִי שֶׁל הִתְאַחְדוּת הָעִתּוֹנָאִים “קוֹנְקוֹרְדִיָה”. בַּמְאוֹרָע הַחֶבְרָתִי שֶׁל עִיר הַבִּירָה, שֶׁחָגְגוּ בְּהוֹפָעָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, חֲשׁוּבֵי הָעִתּוֹנָאים וְרַעֲיוֹתֵיהֶם שֶׁהִצְטַיְנוּ עַל יְדֵי הוֹד רוֹמְמוּתוֹ בְּשִׂיחוֹת קְצָרוֹת, הָיְתָה לַנָּשִׁים הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְגָּאוֹת בְּבַעֲלֵיהֶן קְבָל עָם – וְהִנֵּה יוּלִיָה מְחַכָּה בִצְפִּיָּה מְאֻשֶּׁרֶת, הֲרֵי מִי כְּבַעֲלָהּ רָאוּי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מְלָכִים, מֶלֶךְ כָּמוֹהֶם? וְאוּלַי יְזַכֶּה אוֹתָהּ הַפַּעַם הַקֵּיסָר בִּזְכוּת בַּעֲלָהּ אוֹ בִזְכוּת יָפְיָהּ בְּשִׂיחָה יוֹתֵר אֲרֻכָּה וְחַבְרוֹתֶיהָ תִסְתַּכֵּלְנָה בְקִנְאָה מֵרָחוֹק. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדְרָהּ לְבוּשַׁת פְּאֵר וּמְקֻשֶּׁטֶת בַּעֲדִי עֲדָיִים, לְמַטָּה לִפְנֵי הַשַּׁעַר עוֹמֶדֶת הַכִּרְכָּרָה, שֶׁתּוֹבִילָם לְאוּלַם הַנֶּשֶׁף הַגָּדוֹל – וּפִתְאוֹם בָּא בַּעֲלָהּ וּמוֹדִיעַ בְּצַעַר שֶׁהוּא נֶאֱלָץ לְוַתֵּר עַל הַנֶּשֶׁף בִּגְלַל אֵיזֶה “עִנְיָן צִיּוֹנִי דָחוּף” שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַכְשָׁיו, בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. יוּלִיָה מִשְׁתּוֹמֶמֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת, וְאֵינָהּ מְבִינָה, מַדּוּעַ דְּחוּפִים כָּל כָּךְ עִנְיָנִים אֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם אַלְפַּיִם שָׁנָה? וּמַהִי הַבֶּהָלָה, שֶׁבַּעֲלָהּ חוֹזֵר וּמַטְעִים, כִּי “אָסוּר לְאַבֵּד אַף רֶגַע”? וְכַךְ בָּאוּ לִפְעָמִים לִידֵי וִכּוּחִים, חִכּוּחִים וְהִתְרַגְּשׁוּיוֹת.

אוּלָם לֹא חִכּוּחִים כְּאֵלֶּה, הַשְּׁכִיחִים בְּחַיֵּי זוּגוֹת צְעִירִים הִוּוּ הַסִּבָּה שֶׁהֶרְצְל הָלַךְ לְבַדּוֹ לְמַסָּעוֹ הֶחָדָשׁ אֶל הָרֵי הַפִּירִינֵיאִים בִּסְפָרַד. יוּלִיָה הָיְתָה מְטֻפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ שֶׁלֹּא יָכְלָה וָלֹא רָצְתָה לַעֲזוֹב בַּבַּיִת לְבַדָּנָה. בְּאוֹגוּסְט 1891 הֵינִיקָה אֶת הַנְס, מָה שֶׁמָּנַע מִמֶּנָּה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִלָּווֹת אֶל בַּעֲלָהּ לִנְסִיעָה זוֹ שֶׁהֵבִיאָה לְהֶרְצְל יְבוּל פּוֹרֶה שֶׁל פֶילִיטוֹנִים פִילוֹסוֹפִיִּים וְגַם שִׁנּוּי-מַזָּל בְּמַעֲמָדוֹ.

בִּתְחִלַּת אוֹקְטוֹבֶּר 1891 בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בַּדֶּרֶךְ קִבֵּל הֶרְצְל טֶלֶּגְרָפִית מִ“נייע פריע פרעססע” אֶת הַהַזְמָנָה לִנְסוֹעַ תֵּכֶף לְפַארִיס לִהְיוֹת שָׁם כַּתָּב מְיֻחָד לְעִתּוֹן עוֹלָמִי זֶה שֶׁל הַמּוֹנַרְכִיָּה. הָיְתָה זֹאת עֶמְדָּה כְּעֵין מִשְׂרַת צִיר שֶׁל מְדִינָה גְּדוֹלָה בְּאֵירוֹפָּה. “קֶרֶשׁ-קְפִיצָה שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶתְרוֹמֵם בִּתְנוּפָה לְגָבוֹהַּ, לְשִׂמְחַתְכֶם, הוֹרַי הַיְקָרִים וְהָאֲהוּבִים”. אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים בָּאָה גַם אִשְׁתּוֹ לְפַארִיס וְאַחֲרֵי עֲבוֹר אַרְבַּעַת חֳדְשֵׁי “הַנִּסָּיוֹן” כְּשֶׁמִּשְׂרָתוֹ נֶעֱשְׂתָה קְבוּעָה בְּמַשְׂכֹּרֶת חָדְשִׁית שֶׁל 1200 פְרַנְק וּמֵאָה פְרַנְק בְּעַד כָּל פִילִיטוֹן וְכָל הַהוֹצָאוֹת, שְׂכַר עוֹזְרוֹ הַהֻנְגָרִי שִׂיקְלוֹשׁ וְכוּ', עָבְרָה יוּלִיָה עִם הַיְלָדִים לְדִירַת קֶבַע לְפָארִיס. “הַחַיִּים חָזְרוּ וְקִבְּלוּ עַכְשָׁיו אֶת טַעֲמָם בִּשְׁבִילִי”, כָּתַב לְהוֹרָיו וְשִׁדֵּל אוֹתָם שֶׁיָּבוֹאוּ גַּם הֵם לָגוּר אִתָּם בְּפָארִיס.

בִּקֵּשׁ הֶרְצְל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזָהּ שֶׁל הַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית, שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה גַּם בְּבִירַת צָרְפַת הֶחָפְשִׁית. רַבּוּ תּוֹפְעוֹת שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים בְּצִבּוּר, בָּעִתּוֹנוּת, בַּפַּרְלַמֶנְט (Palais Bourbon). הַצְלָחַת הָעִתּוֹן הָאַנְטִישֵׁמִי שֶׁל דְרוּמוֹנְט, “Libre Parole” שֶׁהִתְחִיל לָצֵאת בִּשְׁנַת 1892 וְהִרְעִישׁ אֶת דַּעַת הַקָּהָל, הַמִּשְׁפָּט הַפֻמְבִּי נֶגֶד דְרוּמוֹנְט, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַמְשַׁסֶּה “צָרְפַת הַיְּהוּדִית” שֶׁזָּכָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה לְמֵאָה מַהֲדוּרוֹת, נְאוּם הַסְּנֵיגוֹרִיָּה שֶׁלּוֹ שֶׁסִּיֵּם בַּמִּלִּים: “הָלְאָה הַיְּהוּדִים הַגֶּרְמָנִים, תְּחִי צָרְפַת שֶׁל הַצָּרְפַתִּים!” וּקְרִיאוֹת הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל מַאֲזִינֵי הַמִּשְׁפָּט: “יְחִי דְרוּמוֹנְט! בּוּז לַיְּהוּדִים!”, שׁוּרוֹת שֶׁל דּוּ-קְרָב בֵּין הַיְּהוּדִים וְשׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים, הַלְוָיָתוֹ הַמְזַעֲזַעַת שֶׁל הַקַּפִּיטָן הַיְּהוּדִי פְּרוֹפ' מֵאִיר, שֶׁנָּפַל חָלָל בֶּן 34 בְּמִלְחֶמֶת-שְׁנַיִם כְּקָרְבָּנָה שֶׁל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת הָרוֹתַחַת, הָאִינְטֶרְפֶּלַצִיָּה שֶׁל הַצִּיר אֶמִיל דְּרֵיפוּס בְּעִנְיָן זֶה בְּהֵיכָל בּוֹרְבּוֹן, מִשְׁפְּטֵי פַנַאמָה, וּלְבַסּוֹף מִשְׁפַּט דְּרֵייפוּס כְּמִשְׁפַּט הַיַּהֲדוּת. מְאוֹרָעוֹת וְתוֹפָעוֹת שֶׁהִפְתִּיעוּ וְהִדְהִימוּ אֶת הֶרְצְל זֶה אַחַר זֶה וְשָׁלְלוּ אֶת מְנוּחָתוֹ יוֹמָם וָלַיִל, – “הַזַּעֲזוּעִים מִיּוֹם לְיוֹם, מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, עִם מְאַת אָלֶף הַדְּחִיפוֹת הַנְּתוּנוֹת עַל יָדָם וְהוֹפְכִים אֶת הָאָדָם לְאִישׁ אַחֵר, לְאָמָן אַחֵר” הִשְׁפִּיעוּ עַל הֶרְצְל לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ עוּבֵי הַקּוֹרָה שֶׁל הַבְּעָיָה הַיְּהוּדִית שֶׁנִּגְלְתָה לְפָנָיו אַחֲרֵי דַרְגּוֹת נַפְתּוּלִים פְּנִימִיִּים כְּתַקָלָה עוֹלָמִית שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא בִגְאוּלָה שְׁלֵמָה בִלְּבָד.

רוּחַ הַיֵּעוּד הֵחֵל לְפַעֲמוֹ, לְהַרְעִיד אֶת כָּל נִימֵי נַפְשׁוֹ וּלְמַלֵּא אֶת כָּל חֲלַל לְבָבוֹ. וְיוּלִיָה הִרְגִּישָׁה כְּצִפּוֹרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה, שֶׁלְּפִי הַתַּלְמוּד, כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹמְרִים: “אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה”, הִתְפָּרְצָה בִּקְרִיאָה: “אוֹי לָהֶן לִנְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלֶּה”! זֶה גּוֹרָלָהּ הַטְּרַגִּי שֶׁל אֵשֶׁת הַנָּבִיא, שֶׁהַמְשׁוֹרֵר הַהֻנְגָּרִי מַדַץ תֵּאֵר בַּמַּחֲזֶה “מֹשֶׁה” בְּקַוִּים כָּל כָּךְ מְזַעְזְעִים. אוּלָם הָיוּ עוֹד שְׁלַבִּים וּשְׁלַבֵּי שְׁלַבִּים עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ. בְּקַיִץ 1893 נָסְעוּ הֶרְצְל, יוּלִיָה וְהַיְלָדִים לִמְקוֹם נֹפֶשׁ לְאַגַמֵּי שְׁוֵיצָרִיָּה וְאַחַר כָּךְ לְאוֹסְטְרִיָּה. הֶרְצְל מְשַׁבֵּחַ בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶת מְסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל יוּלִיָה בְּטִפּוּל בַּיְלָדִים בִּשְׁעַת הַמַּחֲלָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם. "הַיְלָדִים הֵם מְקוֹר תָּמִיד שֶׁל שִׂמְחָה וְאֵימָה. וּבִשְׁתֵּיהֶם הֵם מְחַבְּבִים עָלֵינוּ אֶת הַחַיִּים. שֶׁפַע אֹשֶׁר שֶׁל חַיֵּי מִשְׁפָּחָה מָשַׁךְ אֶת לְבָבוֹ שֶׁל הֶרְצְל לְהִשָּׁאֵר בִּבְדִידוּתוֹ וּלְהִמָּלֵט מִן הַיֵּעוּד, כְּיִרְמְיָהוּ בְּשַׁעֲתּוֹ. אוּלָם יַד הַהַשְׁגָּחָה כְבָר תְּקָפַתּוּ בְצִיצִית רֹאשׁוֹ, בְּאֵין מִפְלָט.

וְהָיָה לוֹ עוֹד לְהֶרְצְל לַעֲבֹר לִפְנֵי הִתְגַּלּוּתוֹ דֶרֶךְ קָשָׁה שֶׁל נַפְתּוּלִים וְנִסְיוֹנוֹת מְצָרְפִים וּמְזַכְּכִים. הָיָה לוֹ לְהַכִּיר וּלְהֵאָבֵק אֶת הַכֹּחוֹת הַשְּׂטָנִיִּים הַמִּשְׁתַּדְּלִים תָּמִיד לְעַכֵּב כָּל גּוֹאֵל וְכָל גְּאוּלָה. הָיָה לוֹ עוֹד לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ שְׁקִיעוֹת, מַחְשַׁכִּים וְחַתְחַתִּים, טֶרֶם יִתְרוֹמֵם לְבַשֵּׂר אֶת עֲלוֹת הַשַּׁחַר בְּנֹגַהּ תְּקוּפָה חֲדָשָׁה וּמְחַדֶּשֶׁת. בִּשְׁהוֹתוֹ בַּסְּתָיו לְיָמִים אֲחָדִים בְּוִינָה הָיוּ לוֹ לְהֶרְצְל הִרְהוּרִים וְחֶזְיוֹנוֹת מֻפְלָאִים: פִּתְרוֹן שְׁאֵלַת הַיַּהֲדוּת עַל יְדֵי טְמִיעָה גְמוּרָה עַד כְּדֵי הִתְנַצְּרוּת הֲמוֹנִית כְּלָלִית “בְּעֶצֶם הַיּוֹם, לְצִלְצוּל פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיָּה שֶׁיַּכְרִיזוּ לָעוֹלָם שָׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל”. – הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי הַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַהִתְגַּלּוּת. וְאוּלַי יֵשׁ בָּהֶם גַּם הֵד מִטַּעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל יוּלִיָה: לָמָּה יִסְבְּלוּ הַיְלָדִים? “אֲנִי לֹא אֶתְנַצֵּר, אֲבָל בְּנִי הַנְס? כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלָיו, מוֹצֵא אֲנִי שֶׁלַּחֲצָּהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת אָמְנָם תִּתֵּן לוֹ תּוֹרוֹת שֶׁל אֱנוֹשׁוּת כְּלָלִית. אֲבָל אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי: הַאִם יֶשׁ לִי הַזְּכוּת לְהַעֲמִיס עַל חַיָּיו קְשָׁיִים מְיֻתָּרִים כְּמוֹ שֶׁרוֹבְצִים עַל חַיַּי וְיִרְבְּצוּ עוֹד לְהַבָּא? כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל, מְקַוֵּה אֲנִי, שֶׁגַּאֲוָתוֹ תִּמְנַע מִמֶּנּוּ לִבְגּוֹד בֶּאֱמוּנָתוֹ, גַּם אִם בְּוַדַּאי לֹא תִהְיֶה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו, כְּמוֹ בְּעֵינָי. לָכֵן הָיָה נָחוּץ לִטְבּוֹל אֶת הַיְלָדִים עוֹד לִפְנֵי הִגָּמְלָם, טֶרֶם יָבוֹאוּ לִידֵי הַכָּרָה לְהִטָּמַע בְּתוֹךְ הָעָם!” כַּמָּה נִגּוּדִים בְּתוֹךְ הַנַּפְתּוּלִים עַצְמָם! אֲפִילוּ בְּהִרְהוּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי מִתַּחַת לְסַף הַהַכָּרָה הַתִּקְוָה כִּי בְּנוֹ כְּשֶׁיִּגְדַּל, יִמָּנַע עַל יְדֵי גַאֲוָתוֹ מִלִּבְגּוֹד בֶּאֱמוּנָתוֹ. – וְהִנֵּה הֶרְצְל עָבַר בְּכוּר הַבַּרְזֶל, עָמַד בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם שֶׁל הַנִּסָּיוֹן וְיָצָא מוּצָק כִּפְלָדָה, וְכָךְ הוּא מַגִּיעַ דֶרֶךְ יִסּוּרֵי לְבָטָיו בִּמְקוֹם אֶל הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַטְּמִיעָה לַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּחִיָּה: “מְדִינָה יְהוּדִית”.

יוּלִיָה לֹא יָכְלָה לָלֶכֶת יַחַד עִם הֶרְצְל בְּכָל דַּרְכֵי יֵעוּדוֹ. לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לָהֶן, אֲבָל עָקְבָה מֵרָחוֹק אַחֲרֵי הֲלִיכוֹתָיו בִּדְאָגָה חֲשָׁאִית שֶׁל אִשָּׁה וְאֵם, וְלִפְעָמִים גַּם הִתְפָּרֵץ דַּאֲבוֹנָהּ מִמַּעֲמַקִּים, בִּרְאוֹתהּ שֶׁבְּעֵינֵי בַּעֲלָה שְׁקוּלָה נֶגֶד כָּל עֶרְכֵּי חַיָּיו הוֹצָאָתוֹ לַפֹּעַל שֶׁל רַעֲיוֹן הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְמַטְּרַת הֲוָיָתוֹ, לְקָדְשֵׁי קֳדָשָׁיו, שֶׁעַל מִזְבָּחָם יַקְרִיב אֶת הַכֹּל, וְגַם אֶת עַצְמוֹ. הִיא הִרְגִּישָׁה כִּי “אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת.” וּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל לִפְדוּת עַמּוֹ, מִשְׁפַּחְתּוֹ הָרְחָבָה, מִן הַהֶכְרַח שֶׁתַּרְחִיקֶנּוּ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ הַצָּרָה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. מִכָּאן מְקוֹר הִתְנַגְּדוּתָהּ וְאַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל יָמֶיהָ הִתְעַנְיְנָה בְּצַעֲדֵי בַּעֲלָהּ עַל כָּל פְּרָטֵיהֶם וְהֶרְצְל מָסַר אוֹ שָׁלַח לָהּ כְּמוֹ לְהוֹרָיו יְדִיעוֹת מְפֹרָטוֹת עַל כָּל פְּעֻלּוֹתָיו לְהַבָּא.

הֶרְצְל בְּעַצְמוֹ לֹא שָׁאַף לְכָךְ שֶׁיּוּלִיָה תִּשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדַת הַצִּיּוֹנוּת בְּעוֹדָהּ מְטַפֶּלֶת בַּתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם. בְּסִפְרוֹ “אַלְטְנֵילַנְד” שָׂם הֶרְצְל בְּפִי דָוִד אֶת הַמִּלִּים, כְּאִלּוּ מוּסַבּוֹת לְיוּלִיָה: “אַל יַחְשְׁבוּ שֶׁהַנָּשִׁים הִפְסִידוּ אֶת מִדּוֹת עֲקֶרֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶן בִּגְלַל עִנְיְנֵי הַחֶבְרָה הַחֲדָשָׁה. אִשְׁתִּי, לְמָשָׁל, אֵינָהּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בַּאֲסֵפוֹת בִּכְלָל”.

שָׂרָה (מְחַיֶּכֶת): אֲבָל בָּזֶה אָשֵׁם רַק פְרִיץ הַקְּטַנְטָן!

קִינְגסְקוֹרְט (חוֹלֵם לְרֶגַע עַל חֲדַר הַיְלָדִים): זֹאת אֶפְשָׁר לְהָבִין.

דָוִד: כֵּן, הִיא הֵינִיקָה אֶת יְלָדֵינוּ וְשָׁכְחָה בְּמִקְצָת אֶת זְכֻיּוֹתֶיהָ בְּחֶבְרָתֵנוּ… מִקֹּדֶם הָיְתָה שַׁיֶכֶת לְכַת הַמִּתְנַגְּדִים הָרַדִיקָלִיִּים. כָּךְ הִכַּרְתִּיהָ בָּרִאשׁוֹנָה כְּמִתְנַגֶּדֶת. עַכְשָׁיו הִיא עוֹשָׂה לִי אוֹפּוֹזִיצִיָּה רַק בַּבַּיִת – אָמְנָם הַנֶּאֱמָנָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְתָאֵר!

כָּזֹאת הָיְתָה הַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל גַּם בְּפִילִיטוֹנָיו שֶׁמִּקֹּדֶם. נָשִׁים נְשׂוּאוֹת וְאִמָּהוֹת אֵינָן צְרִיכוֹת לְטַפֵּל בְּעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר. אַף כִּי לְהַבָּא יִחֵס חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת לְתַפְקִידָן שֶׁל הַנָּשִׁים בַּצִּיּוֹנוּת בְּעִקָּר עַל יְדֵי קְלִיטַת הַיֹּפִי שֶׁבַּתְּנוּעָה וְהַחְדָּרָתוֹ לְנִשְׁמַת הַדּוֹר הַבָּא.

קָרְבְּנוֹתָיו הָעֲצוּמִים שֶׁל הֶרְצְל בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת הוֹכִיחוּ כִּי חֲשָׁשׁוֹתֶיהָ שֶׁל יוּלִיָה לֹא הָיוּ נְטוּלוֹת כָּל יְסוֹד. כָּל עֲבוֹדָה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הֶעֱמִיסוּ עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג, שֶׁעָבַד עָיֵף וְיָגֵעַ “עַד אֲפִיסַת כָּל כֹּחוֹתָיו”, עַד כְּדֵי “אִבּוּד טִפַּת דָּמוֹ הָאַחֲרוֹנָה”. וְיוּלִיָה רָאֲתָה אֶת אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת וְאֶת אֲבֵדַת הַדָּם וְרָאֲתָה גַם אֶת אֲבֵדַת הָרְכוּשׁ שֶׁל יְלָדֶיהָ, כְּקָרְבָּן עוֹלֶה כָּלִיל בְּלַהֲבוֹת הַתְּנוּעָה. הִיא קִבְּלָה מֵהֶרְצְל כָּל פַּעַם בַּבַּיִת בְּעַל פֶּה וּמִנְּסִיעוֹתָיו בִּכְתָב “דִּין וְחֶשְׁבּוֹן חִיצוֹנִי” עַל פְּעֻלּוֹתָיו לִגְאֻלַּת עַמּוֹ, עַל הָרַאֲיוֹנוֹת עִם הַקֵּיסָר וְהַשֻּׂלְטָן, עִם מְלָכִים, נְסִיכִים וּמֶמְשָׁלוֹת וּבְוַדַּאי שֶׁלִּבָּהּ פָּעַם לְהַצְלָחַת בַּעְלָהּ בְּכָל דְּרָכָיו. אוּלָם הִיא הִכִּירָה אוֹ נִחֲשָׁה לְפָחוֹת גַּם אֶת “הַדִּין וְחֶשְׁבּוֹן הַפְּנִימִי” כִּי כָּל הוֹצָאוֹת אֵלּוּ לְמַעַן הָעָם כֻּסּוּ בְּגֶ’יסְטָה שֶׁל מוֹשֵׁל נָדִיב עַל יְדֵי הֶרְצְל עַצְמוֹ. – יוּלִיָה יָדְעָה, לְמָשָׁל, מֵאָחִיהָ פוֹיל נַשׁוֹיאֶר שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּהַנְהָלַת “הָעוֹלָם”, אֶת הַמַּאֲזָן הָאֲמִתִּי שֶׁל עִתּוֹן הַהִסְתַּדְּרוּת, שֶׁאִישׁ מֵרָאשֵׁי הַצִּיּוֹנִים לֹא הִקְצִיב בַּעֲדוֹ מְאוּמָה (רֻבָּם לֹא הָיוּ אֲפִילוּ בֵּין הַמְּנוּיִים). “אִרְגּוּן הַתַּעֲמוּלָה שֶׁל הַמִּפְלַגָּה עֲזָבָנִי עַל נַפְשִׁי” – כָּתַב הֶרְצְל, וְהוּא בְּעַצְמוֹ כִּסָּה אֶת הַגֵּרָעוֹן הַכַּבִּיר מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. יוּלִיָה רָאֲתָה אֶת הֲלָךְ הָעִנְיָנִים הַכַּסְפִּיִּים בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, אוּלַי פְּקוּחוֹת יוֹתֵר מִדֵּי בִּסְבִיבָה חוֹלֶמֶת זוֹ שִׁכּוֹרַת הֶחָזוֹן וְהַתִּקְוָה, וְנַפְשָׁהּ הִתְחַלְחָלָה. וְהָאֵם רָטְטָה בַּחֲרָדָה לֶעָתִיד יְלָדֶיהָ. וְחָרְדָה תָּמִיד גַּם לֶעָתִיד שֶׁל בַּעֲלָהּ. הֲרֵי כִּמְעַט בְּכָל נְסִיעָתוֹ חָלָה, רַק שֶׁהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹ הָעַז עַל מַחֲלוֹתָיו כְּמוֹ עַל מִכְשׁוֹלִים אֲחֵרִים בְּחַיָּיו. בְּמִכְתָּבוֹ מִלּוֹנְדוֹן כָּתַב הֶרְצְל לְיוּלִיָה: “דאדע (ווֹלְפְסוֹן) הַטּוֹב מְטַפֵּל בִּי עַכְשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ רְגִילָה לְטַפֵּל בִּילָדֵינוּ בִּשְׁעַת מַחֲלָתָם”.

הֲרֵי טִפּוּל זֶה בַּבַּעַל הַחוֹלֶה מִתַּפְקִידָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ הוּא! – הִרְהְרָה יוּלִיָה.

בְּקַיִץ 1898 חָלְתָה פוֹילִינָה, וְהֶרְצְל כּוֹתֵב לווֹלְפְסוֹן: הָעֲבוֹדָה כְּבֵדָה עָלַי עַכְשָׁיו יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה בְּכָל זְמַן שֶׁהוּא. יַלְדָּתִי הַבְּכִירָה חוֹלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. אַף-עַל-פִּי כֵן הֲרֵינִי נָחוּץ לְהַמְשִׁיךְ בָּעֲבוֹדָה. – וְגַם הַפַּעַם בַּעֲבוֹדַת הַצִּיּוֹנוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּמִכָּאן וְאֵילַךְ הוּא מוֹדִיעַ לִידִידוֹ כִּמְעַט יוֹם יוֹם עַל הַהִתְפַּתְּחוּת בְּמַצַב בְּרִיאוּתָהּ שֶׁל בִּתּוֹ. 22 יוּלִי “מַצָּבָהּ שֶׁל יַלְדָּתֵנוּ לֹא הוּטַב, זוֹהִי מַחֲלָה רָעָה שֶׁהִתְחִילָה בְּהַרְעָלַת הַמֵּעַיִם, וְעָבְרָה לְדַלֶּקֶת שֶׁל הַפְּרָקִים, קְרוּם הָרֵיאוֹת וְהָרֵיאוֹת. בְּמִקְרֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר יַעֲבְרוּ עוֹד שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁהַיַּלְדָּה הַיְקָרָה תָּשׁוּב לְאֵיתָנָהּ”. וּבַ 3 בְּאוֹגוּסְט: "הָעֲבוֹדָה הָעֲמוּסָה עָלַי הִיא מְרֻבָּה בְּמִדָּה אֲיֻמָּה, מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִנְסוֹעַ סוֹף סוֹף. בָּ 10 לַחֹדֶשׁ: “מַצָּבָהּ שֶׁל יַלְדָּתֵנוּ הוּטַב בְּמִקְצָת. בָּרוּךְ הַשֵּׁם. הַיּוֹם הוֹצֵאנוּ אוֹתָהּ עַל כַּפַּיִם לַגַּן שֶׁלָּנוּ”.

הֶרְצְל וְיוּלִיָה נוֹשְׂאִים עַל כַּפֵּיהֶם יַחַד בְּחֶמְלָה וָרֹךְ אֶת יַלְדָּתָם הַחוֹלָה, הַמְהַדֶּקֶת אֶת הַקְּשָׁרִים בֵּין הַהוֹרִים. אוּלָם מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ. הֶרְצְל מְהַרְהֵר כְּבָר עָיֵף וְיָגֵעַ בְּהַמְשָׁכַת עֲבוֹדָתוֹ. בְּקִשּׁוּר קְשָׁרִים וַהֲכָנַת תָּכְנִיּוֹת לְרֵאָיוֹן עִם קֵיסַר גֶּרְמָנִיָּה, שֶׁבִּקֵּשׁ עַל יְדֵי נְצִיגוֹ אֶת מַחְבַּרְתּוֹ עַל “הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי”. אוּלָם גַּם יוּלִיָה הִשְׁתַּתְּפָה בְּמִקְצָת בַּהֲכָנוֹת לִנְסִיעָתוֹ דֶּרֶךְ טוּרְכִּיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. “הַפְּרִידָה הָיְתָה הַפַּעַם קָשָׁה מְאֹד. הָיִיתִי יָכוֹל לִחְיוֹת בִּמְנוּחָה בְּבֵיתִי הַיָּפֶה, אֵצֶל יְלָדַי הַיָּפִים שֶׁיְּמֵי נְעוּרֵיהֶם הַפּוֹרְחִים חוֹלְפִים מִבְּלִי לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בִּנְעִימִיּוּת הִתְפַּתְּחוּתָם עַל כָּל פְּרָטֵיהֶן, וַאֲנִי נוֹטֵל עָלַי נְסִיעָה כֹּה רְחוֹקָה וְאוּלַי גַּם מְסֻכֶּנֶת. הֲרֵי בֶּן יְהוּדָה מִירוּשָׁלַיִם הִזְהִירַנִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּרְדוּ לְחַיַּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל חוֹבָתִי הִיא לָלֶכֶת! זִעֲזַע אוֹתִי שֶׁהוֹרַי בָּכוּ בִּשְׁעַת פְּרִידָתִי. שְׁנֵיהֶם בֵּרְכוּ אוֹתִי כְּשֶׁהָלָכְתִּי הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵם לִי בְּרִיאִים וְנִזְכֶּה לְהִתְרָאוֹת בְּשִׂמְחָה”. הֶרְצְל הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת הִסְטוֹרִיָּה, וּמָה בְּכָךְ שֶׁבּוֹדֶנְהֵיימֶר סִפֵּר, כִּי יוּלִיָה “הַנּוֹטָה לִבְדִיחוֹת וּמַחֲמָאוֹת”, בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלָה בְּבֵיתָהּ אֶת חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת, מְלַוֵּי בַּעְלָהּ לִנְסִיעָה רְחוֹקָה זוֹ לַמִּזְרָח הָרוֹמַנְטִי, בִּקְּשָׁה שֶׁהַמְהַנְדֵּס זֵיידְנֶר יִקַּח אֶת הַמִּדָּה לְנַעֲלֵי בַיִת תֻּרְכִּיּוֹת שֶׁהִיא חֲפֵצָה לְקַבֵּל לְזִכָּרוֹן?! הֶרְצְל שָׁלַח לָהּ גַּם יְדִיעוֹת מְפֹרָטוֹת עַל הַפְּגִישׁוֹת וְלֹא שָׁכַח לְהַזְכִּיר דְּבַר עֻבְדָּה שֶׁיָּדַע שֶׁיְּעַנְּיֵן אוֹתָהּ מְאֹד, כִּי גַם הַקֵּיסָרִית הִרְכִּינָה לִקְרָאתוֹ אֶת רֹאשָׁהּ מֵעַל סוּסָתָהּ לִבְרָכָה אִלֶּמֶת, בְּרָכְבָהּ מֵאֲחוֹרֵי הַקֵּיסָר שֶׁעָמַד לְבָרְכוֹ לִפְנֵי שַׁעַר “מִקְוֵה-יִשְׂרָאֵל”.

בְּ-18 בְּנוֹבֶמְבֶּר רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ בְּקוֹרַת רוּחַ: “שׁוּב בַּבָּיִת”. אוּלָם תֵּכֶף וּמִיָּד קוֹפֵץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל הַבַּנְק. “זוֹהִי קַטַּסְטְרוֹפָה”! – הַמַּזְכִּיר מְאַיֵּם שֶׁעוֹד מְעַט וְאֵין מִמַּה לְכַסּוֹת אֶת הַהוֹצָאוֹת הַיּוֹם-יוֹמִיּוֹת. סוֹף סוֹף נָתַתִּי אֲנִי 500 לִירוֹת".

וְשׁוּב נְסִיעוֹת וּנְסִיעוֹת בְּעִנְיַן יִסּוֹד הַבַּנְק הַיִּשּׁוּבִי. הֶרְצְל נִזְהַר בְּכָל מַאֲמַצָיו שֶׁהַבַּנְק יִהְיֶה כֻּלּוֹ קֹּדֶשׁ לָעָם וְלֹא יָפִיק מִמֶּנּוּ יִתְרוֹן פְּרָטִי כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, חָס וְשָׁלוֹם. הֶרְצְל מִתְכּוֹנֵן לְמַסָּע חָדָשׁ “לְמַעַן הַמַטָּרָה הַגְּדוֹלָה”. וְיוּלִיָה שׁוּב יוֹדַעַת שֶׁהַבַּנְק יִבְלַע חֵלֶק חָשׁוּב מֵרְכוּשׁוֹ וּמֵהַכְנָסוֹתָיו הַפְּרָטִיּוֹת. 2000 מְנָיוֹת רָשַׁם הֶרְצְל עַל שְׁמוֹ – הוֹן בַּזְּמָן הַהוּא! – וּמִלְּבַד 500 לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג שֶׁתָּרַם לְ“קֶרֶן הַיְּסוֹד הָאוֹבֶדֶת”, לְהוֹצָאוֹת הָאִרְגּוּן, הוֹצִיא לְמַעְלָה מֵ-1000 פְלוֹרִין מִכִּיסוֹ עַל דְּמֵי מִשְׁלוֹחַ הַפְּרוֹסְפֶּקְט שֶׁל הַבַּנְק, וְעוֹד וָעוֹד.

וַהֲרֵי הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁהֶרְצְל בְּעַצְמוֹ כָּתַב בְּהִתְמַרְמְרוּת בִּלְתִּי שְׁכִיחָה אֶצְלוֹ לְווֹלְפְסוֹן (1899.3.28), כַּאֲשֶׁר הַבַּנְקָאִי דָּרַשׁ מִן הַסּוֹפֵר תְּרוּמָה נוֹסֶפֶת לְהוֹצָאוֹת יִסּוּד הַבַּנְק: “קֹדֶם כֹּל “לָאו” בָּרוּר וּמֻחְלָט! אֵינִי יָכוֹל לָתֵת עוֹד אֲפִילוּ פְּרוּטָה אַחַת בִּשְׁבִיל הַבַּנְק, יִתָּכֵן שֶׁגַּם בְּלֹא זֶה חָטָאתִי חֵטְא כָּבֵד לִילָדַי, כְּשֶׁהוֹצֵאתִי כְּסָפִים מְרֻבִּים כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל הַצִּיּוֹנוּת, חוּץ מִן הָעֲבוֹדָה שֶׁאִלְמָלֵא כֵן הָיִיתִי יָכוֹל וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם רֶוַח כַּסְפִּי. הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר בְּרָצוֹן. אֲבָל אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהוֹסִיף לַעֲשׂוֹתוֹ. אַל תִּשְׁכַּח, שֶׁאֲנִי הִתְחַלְתִּי לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת קֹדֶם לְכָל אָדָם אַחֵר וְשֶׁהִקְרַבְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. “דִי וֶולְט” עוֹלֶה לִי בְּיוֹתֵר מֵ-25,000 פְלוֹרִינִים. וְהָעִתּוֹן דּוֹרֵשׁ קָרְבָּנוֹת נוֹסָפִים. מִי יוֹדֵעַ, עַד מָתַי אוּכַל לַהֲבִיאָם?”

בְּכָל זֹאת הוּא מוֹסִיף וּמַקְרִיב, מוֹסִיף וּמַקְרִיב.

“אֶת הַ 500 לִירוֹת שְׁטֶרְלִינְג שֶׁנָּתַתִּי לְהוֹצָאוֹת, אֵינִי רוֹצֶה בְּשׁוּם פָּנִים לְקַבֵּל בַּחֲזָרָה. אֲנִי מֻכְרָח לְבַזְבֵּז בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן כֶּסֶף לְצָרְכֵי הַוַּעַד הַפּוֹעֵל. אִם לֹא – תִּשְׁבּוֹת הַמְּכוֹנָה מִפְּעֻלָּתָהּ!… דְּמֵי הַשְּׁקָלִים אֵינָם בָּאִים עַד הַיּוֹם. נוֹסָף עַל כָּל הַדְּאָגוֹת אֲנִי מֻכְרָח לִדְאוֹג גַם לְהַשָּׂגַת הַכְּסָפִים לְשֵׁם הַנְהָלַת הָעִנְיָנִים. קָשֶׁה!” הָאֲחֵרִים אֵינָם שׁוֹלְחִים אֲפִילּוּ אֶת הַשְּׁקָלִים, הַפְּרוּטוֹת, וְהַמַּנְהִיג מַקְרִיב אֶת כָּל מְאֹדוֹ! וּמַקְרִיב גַם אֶת הַשָּׁעוֹת שֶׁהָיָה חָפֵץ לְהַקְדִּישׁ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.

כַּמָּה הָיָה נִכְסָף לְבַלּוֹת פַּעַם יָמִים בְּמַרְגּוֹעַ וָנֹפֶשׁ עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְתָקְפָה עָלָיו תָּמִיד יָדוֹ שֶׁל שַׂר הָאֻמָּה וּדְחָפַתּוּ שׁוּב לִנְסוֹעַ, וּלְהִטַּלְטֵל “מֵחֹסֶר נְשִׁימָה” בִּקְרוֹנוֹת רַכֶּבֶת צָרִים וּבְתָאֵי אֳנִיּוֹת עַל גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים. וְלִידִידָיו הוּא כּוֹתֵב: “אַל תְּסַפְּרוּ לְאִשְׁתִּי וּלְאִמִּי עַל נְסִיעָתִי הָרָעָה, לָהֶן כָּתַבְתִּי עַל יָם שָׁקֵט וּנְסִיעָה נְעִימָה בִּכְדֵי לִמְנוֹעַ מֵהֶן הִתְרַגְּשׁוּת”… מֵאֵת עַצְמוֹ אֵין הוּא מוֹנֵעַ שׁוּם הִתְרַגְּשׁוּת וְשׁוּם טִרְחָה. גַּם אִם הוּא מוֹסִיף וּמַקְדִּים לְמִכְתָּבָיו כֹּה תְּכוּפוֹת, בְּעִקָּר לְווֹלְפְסוֹן: “אֲנִי עָמוּס עֲבוֹדָה עֲצוּמָה”, “עֲיֵפוּתִי הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה בְּמִדָּה מַבְהֶלֶת”, “הַיּוֹם אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לִי אֹפִי בַּרְזֶל”. “יֵשׁ לִי הַרְבֵּה דְאָגוֹת, יְגִיעָה יָגוֹן וּמַכְאוֹבִים, דַּאדֶה הַטּוֹב שֶׁלִּי”. הֶרְצְל מְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בְּכָל הַפְּרָטִים שֶׁל הַבַּנְק. בֵּינָתַיִם הוּא הִמְשִׁיךְ בִּכְתִיבַת פֶילִיטוֹנִים, וּמַתְחִיל בָּרוֹמָן “אַלְטְנֵיילַנְד”, כּוֹתֵב מִכְתָּבִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, עַד כְּדֵי הַחֲלָאָה בְּהִתְכַּוְּצוּת הָאֶצְבָּעוֹת הַמּוֹנַעַת מִמֶּנּוּ כְּתִיבַת מִכְתָּבִים לִקְרוֹבָיו וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, אוּלָם הוּא הוּא הַחוֹזֵר וּמַזְהִיר: “אָסוּר לְאַבֵּד אַף רֶגַע אֶחָד!… מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר עָלוּל לְהִתְנַקֵּם בָּנוּ בְּאֹפֶן אָיֹם!” וּבְכַמָּה הִתְאַמְּצוּת וְרֹגֶז עוֹלֶה שִׁכּוּךְ “הַמֶּרֶד הַמַּתְמִיד!” זֶה דּוֹרֵשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת שֵׁם הַבַּנְק שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו "הַטְּלָאי הַצָּהוֹב: “יְהוּדִי”. וְהֶרְצְל רוֹצֶה דַוְקָא לְהִתְגָּאוֹת בְּשֵׁם עַמּוֹ, וְאֵינוֹ מַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לְשִׁנּוּי. (כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הִסְכִּים לְשִׁנּוּי שְׁמוֹ בַּחֲתִימַת הַפֶילִיטוֹן בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הַסִּפְרוּתִית וְהֶעֱדִיף לְוַתֵּר עַל הַצְלָחָה הַצְּפוּיָה לוֹ אָז!). אֶחָד עָשִׁיר דּוֹרֵשׁ “תַּשְׁלוּם שָׂכָר בְּעַד צִיּוֹנִיּוּתוֹ וְתוֹבֵעַ מִפְרָעָה”. וְהוּא, הֶרְצְל, כְּשֶׁאַךְ שׁוֹמֵעַ עַל רֶוַח פְּרָטִי, הוּא מַרְגִּישׁ בָּזֶה מִשּׁוּם עֶלְבּוֹן שֶׁעָלָיו לִדְחוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד. “קַאן רַשַּׁאי לְהַרְוִיחַ בָּעִנְיָן, וְכֵן גַּם אַתָּה – כּוֹתֵב לְווֹלְפְסוֹן בְּ-14 לְנוֹבֶמְבֶּר 1900 – אֲבָל לִי בְּתוֹר מַנְהִיג, אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁהוּא!”

אֶפְשָׁר לְהָבִין אִם עֲקֶרֶת הַבַּיִת לֹא הִסְתַּפְּקָה “בִּתְפִיסָה כַּלְכָּלִית” זוֹ.

בַּ-15 לְאַפְּרִיל 1901 כּוֹתֵב הֶרְצְל לְמַרְמוֹרֶק: “הָיִיתִי בִּלְתִּי זָהִיר וְסִפַּרְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְשַׁתֵּף אוֹתִי בְּעִסְקְךָ (יִצּוּר סֵירוּם תְּרוּפָה לְשַׁחֶפֶת) שֶׁלְּפִי דַּעְתִּי יִהְיֶה מִפְעָל מַזְהִיר, וַאֲנִי סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתְךָ, הֱיוֹת וַאֲנַחְנוּ יְדִידִים. עַכְשָׁיו הִיא מַעֲנִיקָה לִי מוּסָר וְתוֹכֵחָה, בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַאֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁיו שֶׁלִּכְאוֹרָה הִיא צוֹדֶקֶת. זֶה שָׁנִים שֶׁלֹּא הִתְחַשַׁבְתִּי עִם יִתְרוֹן יְלָדַי וְגָרַמְתִּי לָהֶם נֵזֶק גָּדוֹל עַל יְדֵי פְּעֻלָּתִי הַצִּיּוֹנִית. וְאִם עִסְּקְךָ יַצְלִיחַ יוֹתֵר מִדַּי, חָס וְחָלִילָה, (אֲנִי אִישׁ אָדִיב! לֹא?) וְכֹל תִּקְוָתְךָ, תִּקְוָתֵנוּ, תִּמָּלֵא, עָלַי יִהְיֶה לִשְׁמוֹעַ אֶת הַתְּלוּנוֹת כָּל יְמֵי חַיָּי. בְּקִצּוּר, אֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתֶךָ”.

וְהֶרְצְל קוֹבֵעַ אֶת הַתְּנָאִים בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה שֶׁלֹּא יִפּוֹל עָלָיו אַף צֵל שֶׁל פְּנִיָּה עַצְמִית. סוֹף-סוֹף יָצָא שֶׁזְּכוּת הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ הִיא בְּעִקָּר לְהַשְׁקִיעַ כֶּסֶף רָב. וְאִם הַבַּנְק הַלְּאֻמִּי יִרְכּוֹשׁ אֶת הַסֵּירוּם, אָז הוּא, הֶרְצְל, לֹא יִשְׁתַּתֵּף בּוֹ בִּכְלָל. הֱיוֹת וְכִנְשִׂיא הַתְּנוּעָה אֵין הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק עִם הַבַּנְק הַיִּשּׁוּבִי. “בְמִקְרֶה זֶה לֹא אֶשְׁמַע, שֶׁאֲנִי אָב אַכְזָר כָּעוֹרֵב”.

הֶרְצְל בְּאַחַת הַמּוֹשָׁבוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

הֶרְצְל בָּעִיר הָעַתִּיקָה בִּירוּשָׁלַיִם (1898)

אֲרוֹן-קֹדֶשׁ, מַתְּנַת קְהִלַּת-וִילְנָה לְהֶרְצְל

הֶרְצְל כְּסֵמֶל-הַחֵרוּת – חַלּוֹן-זְכוּכִית בְּלִשְׁכַּת בְּנֵי-בְּרִית בְּהַמְבּוּרְג

בַּשֵּׁנִי לְמַאי 1891 רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ: "הַיּוֹם נִהְיֵיתִי לְבֶן אַרְבָּעִים וְאֶחָת.

"בֵּין הָעֳפָאִים נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ,

הַכְפֵּל צְעָדֶיךָ, אַל תָּנוּחַ…"

שֵׁשׁ שָׁנִים מָלְאוּ מִיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתִּי בִּתְנוּעָה זוֹ, שֶׁעָשְׂתָה אוֹתִי זָקֵן, עָיֵף וְעָנִי".

וּבְעוֹד יָמִים אֲחָדִים: “בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תִּמְלֶאנָה שֵׁשׁ שָׁנִים – לֹא, שִׁשִּׁים שָׁנָה – שֶׁהִתְחַלְתִּי בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית”. וְיוּלִיָה רוֹאָה אֶת הִתְרַגְּשׁוּיוֹת בַּעֲלָהּ מִדֵּי יוֹם-בְּיוֹמוֹ, וְאֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁשָּׂמִים עַל דַּרְכּוֹ מִתְנַגְּדָיו וַחֲסִידָיו, וּבְוַדַּאי נִתְּנָה לָהּ הִזְדַּמְּנוּת כְּפַעַם בְּפַעַם גַּם לְהִסְתַּכֵּל אֶל תּוֹךְ וִדּוּיָיו הָאִנְטִימִיִּים שֶׁל הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ, שֶׁלֹּא סָגַר לְפָנֶיהָ בְּשֶׁבַע חוֹתָמוֹת. “עָמַדְתִּי עַל יַד יְלָדַי הַיְקָרִים לִפְנֵי שָׁכְבָם לִישׁוֹן, הַנֶּחְמָדִים אֵינָם מְנַחֲשִׁים אֶת הַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה הַקָּשָׁה שֶׁל אֲבִיהֶם, וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם אִי-הַסֵּדֶר הַנּוֹרָא שֶׁבַּדִּירָה בִּגְלַל הַעֲבָרָה לְדִירָה חֲדָשָׁה. הֵם עָשׂוּ אֶת מִשְׂחָקָם כְּמוֹ בְּכָל עֶרֶב וְנִרְדְּמוּ מְאֻשָּׁרִים”. וּבְתוֹךְ הָאִי-סֵדֶר הַנּוֹרָא מְקַבֵּל עוֹד הֶרְצְל בָּעֶרֶב אֶת חַבְרֵי הַוַּעַד הַפּוֹעֵל לִישִׁיבָה דְּחוּפָה לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ לְקוּשְׂטָא. “לֹא מָסַרְתִּי לְאִישׁ כִּי נְסִיעָה זוֹ אֵינָהּ חָפְשִׁית מִסַּכָּנוֹת”. “אֲנִי מֻכְרָח לִנְסוֹעַ וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַדְּאָגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַהַעֲבָרָה לְאִשְׁתִּי”.

בְּאוֹגוּסְט 1901 כּוֹתֵב הֶרְצְל לַגְּבֶרֶת גוּסְטַב כֹּהֵן בְּהַאמְבּוּרְג: “זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִיּוֹם שֶׁאֲנִי מְשָׁרֵת אֶת הָעִנְיָן הַצִּיּוֹנִי, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן אֶת הַנִּסָּיוֹן לֵיהָנוֹת מֵחֻפְשַׁת קַיִץ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וְנִמְצָא כָּאן בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי”. אוּלָם נִשְׁאַר זֶה גַם הַפַּעַם “נִסָּיוֹן שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ”. הֲרֵי בֵּינְתַיִם צָצוּ וְעָלוּ בְּמֹחוֹ תָּכְנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת וְכֻלָּן דְּחוּפוֹת. "הַפִיגוּרוֹת עַל לוּחַ הַשַּׁךְ שֶׁלִּי עַכְשָׁיו צֶצִיל רוֹדוֹס (שֶׁאִתּוֹ אֶפָּגֵשׁ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מִשְּׁטוֹקְהוֹלְם), רוּזְוֶלְט (עַל יְדֵי גוֹטְהֵייל), מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה (עַל יְדֵי הַבִּישׁוֹף מֵרִיפוֹן), הַצָּאר (עַל יְדֵי הַגֵּינֵירָאל פוֹן הֶסֶה) וְכוּ'. “זֶהוּ שֶׁטַח פְעוּלָתִי הַמְדִינִית כְּלַפֵּי חוּץ לַיָּמִים הַקְּרוֹבִים. וּבֵינָתַיִם סְעָרוֹת, שַׁעֲרוּרִיּוֹת בַּמְּדִינִיּוּת הַפְּנִימִית. הִתְחִיל מֶרֶד “צְעִירֵי צִיּוֹן” שֶׁרָצוּ לְכַנֵּס קוֹנְגְרֶס מְיֻחָד, וְהֶרְצְל פָּחַד, כְּפִי שֶׁכָּתַב לְוַיצְמַאן, שֶׁתְּנוּעַת נֹעַר זוֹ תְּפוֹרֵר אֶת הָאַחְדּוּת הַצִּיּוֹנִית. בְּיָמִים אֵלֶּה כָתַב הֶרְצְל לְד”ר מַנְדֶּלְשְׁטַם בְּקִיּוּב: “הַדָּבָר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁלֹּא הָאַנְטִיצִיּוֹנִים וְהַנִּרְפִּים בִּלְבַד גּוֹרְמִים לִי צָרוֹת, אֶלָּא גַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּנוּ… מְדַבְּרִים עַל צִיּוֹנוּת צְעִירָה, הַתֻּרְכִּים הַצְּעִירִים שֶׁלָּנוּ מַקְדִּימִים לַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה”. – בֵּינָתַיִם שׁוּב הֲכָנוֹת לִקְרַאת הַזְמָנָה מִתֻּרְכִּיָּה וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. “הַיּוֹם יָשַׁבְתִּי עַל הַיָּם וְהָיָה יָפֶה. אָז חָשַׁבְתִּי בְּעַצְמִי, לוּ יָכֹלְתִּי לָשֶׁבֶת כָּכָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה עַל חוֹף יַם כִּנֶּרֶת. וְהֶחְלַטְתִּי לִכְתּוֹב לַשֻּׂלְטָן”.

בְּאוֹקְטוֹבֶּר חָלָה הֶרְצְל וְשׁוּב כָּתַב לְווֹלְפְסוֹן עַל הַדְּאָגָה לִילָדָיו.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהֶרְצְל דָּן בִּכְתָב, בְּטֶלֶפוֹן וּבִנְסִיעוֹת לְבוּדַפֶּשְׁט, עִם הַפְּרוֹפ' וַמְבַּרִי שֶׁבְּתִוּוּכוֹ קִבֵּל שׁוּב הַזְמָנָה אֶל הַשֻּׂלְטָן לְקוּשְׂטָא לְרֵאָיוֹן אִישִׁי, חָלְתָה יוּלִיָה. וְהֶרְצְל רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ (5 פֶבְּרוּאָר 1902): “קִבַּלְתִּי אֶת הַטֶּלֶגְרָמָה לָבוֹא מִיַּד לְקוֹשְׂטָא בְּשָׁעָה שֶׁאִשְׁתִּי חָלְתָה וְשָׁכְבָה בְּחֹם גָּדוֹל”. וְאַחֲרֵי דִחוּי הַנְּסִיעָה עַל יְדֵי חֲלִיפַת טֶלֶּגְרָמוֹת עִם הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן הוּא כּוֹתֵב: “בְּרֹאשׁ מָלֵא עִנְיָנִים אֵלֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאִשְׁתִּי הָיְתָה חוֹלָה הָיִיתִי מֻכְרָח אֶתְמוֹל לִכְתוֹב פֵילִיטוֹן עַל מְשַׂחֲקִים סִנִיִים”. וּבַ-8 לְפֶבְּרוּאַר הוּא כּוֹתֵב לְיוֹסֵף קֹוֶאן: “אִשְׁתִּי חוֹלָה לְצַעֲרִי, בְּדַלֶּקֶת הַגָּרוֹן, אֲבָל אִם יוּטַב לָהּ מָחָר וְהָרוֹפֵא יַרְגִּיעַ אוֹתִי לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁהִרְגִּיעַנִי הַיּוֹם, אֶהְיֶה מֻכְרָח לִנְסוֹעַ מָחָר, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרֵאתִי עַל יְדֵי כֹּהֵן (הַשֻּׂלְטָן) עַצְמוֹ”. וּלְמָחֳרָת: “אִם יִיטַב לְאִשְׁתִּי, אֶסַע הָעֶרֶב בְּאוֹרְיֶנְט אֶקְסְפְּרֶס”. וּלְנוֹתְנֵי לַחְמוֹ, בַּעֲלֵי הַ“נייע פרייע פרעסע” הוּא שׁוֹלֵחַ רַק שְׁתֵּי מִלִּים: “אֲנִי מֻכְרָח לִנְסוֹעַ פִּתְאֹם לְקוֹשְׂטָא וַאֲקַוֶּה לָשׁוּב בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים”. יוּלִיָה חָרְדָה חֲרָדָה גְדוֹלָה לְכָל נְסִיעָה פִּתְאוֹמִית שֶׁל בַּעְלָהּ, שֶׁמָּא יַפְסִיד אֶת עֶמְדָּתוֹ אֵצֶל הָעִתּוֹן. וְהֶרְצְל עַצְמוֹ כּוֹתֵב בְּעוֹד זְמַן מָה: “אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַעֲרִיךְ מַה שֶׁעָשִׂיתִי וְסָבַלְתִּי אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶׁעָבַר עָלַי בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁנִים בְּ”נייע פרייע פרעסע“, בִּמְקוֹם שֶׁהָיָה עָלַי לְפַחֵד בִּגְלַל לַחְמָם שֶׁל יְלָדָי”.

הֶרְצְל וְיוּלִיָה שְׁנֵיהֶם חָרְדוּ אֶת אוֹתָהּ הַחֲרָדָה לְיַלְדֵיהֶם. אוּלָם בְּהֶרְצְל הָיָה נָעוּץ שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁעָקַד אֶת בְּנוֹ, אֶת יְחִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב, עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְעָמַד בְּנִסָּיוֹן לְמַעַן הָרַעֲיוֹן הָאֱלֹהִי, וְיוּלִיָה הָיְתָה נִינָה לְשָׂרָה אִמֵּנוּ, שֶׁלְּפִי הָאַגָּדָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה שֶׁיִּצְחָק בְּנָהּ נֶעֱקַד וְכִמְעַט שֶׁנִּקְרַב, – פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ. וְכָאן חֲבוּיִים גַּם הַנִּגּוּדִים הַבִּלְתִּי-נִגְשָׁרִים שֶׁבֵּין יוּלִיָה הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה וּבֵין זֵ’נִיטָה הָאַמִּיצָה, אִמּוֹ שֶׁל הֶרְצְל, אֵם-מַכַּבִּים גִבּוֹרָה זוֹ, הַשּׁוֹלַחַת לִבְנָהּ “שִׁיר-יִעוּד” מְעוֹדֵד לְהַקְרָבָה עַצְמִית. הוֹסִיפָה עוֹד נֹפֶךְ מִשֶּׁלָּהּ גַּם הַקִּנְאָה שֶׁאֵינָהּ בִּלְתִּי שְׁכִיחָה בֵּין אִשָּׁה לַחֲמוֹתָהּ, קַל וָחֹמֶר כָּאן שֶׁהֶרְצְל הֶעֱרִיץ כָּל כָּךְ אֶת אִמּוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה שָׁב מִנְּסִיעוֹתָיו הָיָה נוֹהֵג לָסוּר קֹדֶם לְבֵית הוֹרָיו וְרַק אַחַר כָּךְ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.

עַל יוּלִיָה הוּטַל הַתַּפְקִיד לְהוֹדִיעַ לְבַעְלָהּ לְלוֹנְדוֹן עַל מוֹתוֹ הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל אָבִיו שֶׁהָיָה חָבִיב מְאֹד גַּם בְּעֵינֶיהָ. בַּ-9 לְיוּנִי 1902 הִיא טִלְגְרְפָה רַק עַל “מַחֲלָה קָשָׁה” וְשֶׁיַּחֲזוֹר תֵּכֶף לְוֶינָה. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן שָׁלְחָה טֶלֶּגְרָמָה לְווֹלְפְסוֹן שֶׁיְּחַכֶּה לְבַעֲלָהּ הַמִּסְכֵּן, וִילַוֵּהוּ לְוֶינָה לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת צַעְרוֹ. הֶרְצְל סֵרֵב לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים וְרָצָה לְהִתְיַחֵד עִם אֶבְלוֹ וְלִנְסוֹעַ לְבַדּוֹ.

אַךְ שָׁלְמוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל, וְהֶרְצְל יוֹשֵׁב כְּבָר עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ. “מֵאָבִי נִשְׁאַר לִי רַק צִלּוּם זֶה הָעוֹמֵד לְפָנַי וּמַרְאֶה לִי אֶת תָּאֳרוֹ שֶׁלֹּא אֶרְאֶה עוֹד” הוּא כּוֹתֵב מִכְתָּב לַשֻּׂלְטַן, וּלְרָאשֵׁי מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְכַאֲשֶׁר וֶלִישׁ, הַיְּהוּדִי הַהֻנְגָּרִי שֶׁעָזַר לוֹ בְּקוֹשְׂטָא מוֹדִיעַ עַל הַהִתְעַנְיְנוּת הַחֲדָשָׁה שֶׁל הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן, מְטֵלְגְרֵף הֶרְצְל תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת נְכוֹנוּתוֹ לִנְסוֹעַ אֶל הַשֻּׂלְטָן עוֹד לִפְנֵי שׁוּבוֹ לְלוֹנְדוֹן. וַהֲרֵי בְּבִירַת בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה מְחַכָּה לוֹ הַוַּעֲדָה הַמַּלְכוּתִית לְעִנְיְנֵי הֲגִירָה, וּפְגִישָׁה עִם רוֹטְשִׁילְד, שֶׁחִכָּה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְהוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ בְּהִתְמַרְמְרוּת: “בְּוַדַּאי אַצְלִיחַ עַכְשָׁיו, הֱיוֹת וְאָבִי כְּבָר אֵינֶנּוּ, שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ בָּזֶה”. –

בְּלוֹנְדוֹן הוּא מְקַבֵּל אֶת בִּקּוּרוֹ הָאָרֹךְ שֶׁל צִיר תֻּרְכִּיָּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹדַע לוֹ שֶׁהַשֻּׂלְטָן חָפֵץ לִרְאוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. שׁוּב נְסִיעָה אֲרֻכָּה לְאַויסזֶה “לְהִפָּרֵד מֵאִמִּי, מֵאִשְׁתִּי וּמֵילָדָי”. וּבַדֶּרֶךְ בְּוִּינָה יְשִׁיבָה דְּחוּפָה שֶׁל הַוַּעַד-הַפּוֹעַל וְכוּ'.

אֲפִילּוּ שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁחָפֵץ לְבַלּוֹת בְּחוּג מִשְׁפַּחְתּוֹ, לֹא נִשְׁאֲרוּ לוֹ. בֵּינָתַיִם חֲלִיפַת מִכְתָּבִים, הַזְמָנַת מַתָּנוֹת לְאַנְשֵׁי הֶחָצֵר וְיֶתֶר הַהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה לְקוֹשְׂטָא. “אֶל מְעָרַת עָלִי בָּבָּה וְאַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים”. וּבַבַּיִת מַצַּב רוּחַ שֶׁל אֵבֶל וְהִתְרַגְּשׁוּת מוֹתַחַת עֲצָבִים. אֵם מְבַכָּה עַל בַּעֲלָה וִילָדִים מְקוֹנְנִים אֶת הַסַּבָּא הַטּוֹב וְהַנַּעֲרָץ.

כְּשֶׁשָּׁב הֶרְצְל מִקּוֹשְׂטָא מָצָא אֶת יוּלִיָה יְרוּדָה וְחַלָּשָׁה. מַחֲלָתָהּ גָּבְרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַקַּיִץ 1902. אֲחוֹתָהּ, אֶלְלָה נַשׁוֹיאֶר, מְסַפֶּרֶת, כִּי הֶרְצְל קָרָא לָהּ לַעֲזוֹר לוֹ בְּטִפּוּל בְּאִשְׁתּוֹ הַחוֹלָה: “הוּא הָיָה בְּמַצָּב מְיֹאָשׁ מְדֻכָּא מְאֹד מִדְּאָגָה בִּגְלַל מַצָּבָהּ. קָרָאנוּ לְקוֹנְסִילְיוּם פְּרוֹפֵיסוֹר בַּעַל שֵׁם וְזֶה הִצְהִיר כִּי אֵין כָּל תִּקְוָה. יְדִיעָה זוֹ פָּגְעָה בְּגִיסִי כְּמַהֲלוּמָּה וְשָׁבְרָה אֶת כָּל כֹּחוֹ. וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֵיךְ קָרְנוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר מָסַרְתִּי לוֹ אַחַר כָּךְ אֶת דַּעַת רוֹפֵא הַבַּיִת, שֶׁיּוּלִיָה תִּתְגַבֵּר עַל הַמַּחֲלָה. מָה הִזְהִירוּ עֵינָיו מֵרִגְשֵׁי תוֹדָה! מַצַּב אֲחוֹתִי הוּטַב, אוּלָם בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים חָלָה גִיסִי בְּאַנְגִּינָה עִם חֹם גָּבוֹהַּ. אֲבָל הוּא לֹא נָתַן לְטַפֵּל בּוֹ, עַד שֶׁהָרוֹפֵא אָמַר, שֶׁעַכְשָׁיו הוּא מֻדְאָג יוֹתֵר בִּגְלַל הֶרְצְל מֵאֲשֶׁר בִּגְלַל אִשְׁתּוֹ. הֶרְצְל חָפֵץ בְּכָל אֹפֶן לִמְנוֹעַ מִיּוּלִיָה הִתְרַגְּשׁוּת הָעֲלוּלָה לְהַזִּיק לָהּ, וְהִתְאַמֵּץ בְּמִרְצוֹ הַכַּבִּיר לְהַבְלִיג עַל מַכְאוֹבָיו עַד שֶּׁהִבְרִיא”.

עוֹד בַּ 8 לְנוֹבֶמְבֶּר כּוֹתֵב הֶרְצְל לְזַנְגְבִיל: “אִשְׁתִּי הָיְתָה חוֹלָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מְרֻבֶּה. עַכְשָׁיו הוּטַב לָהּ וְאָנוּ חוֹזְרִים מָחָר לְוֶינָה”.

אוּלָם כָּל הַטִּפּוּל וְהָרֹךְ לֹא הִסְפִּיקוּ לְכַבּוֹת אֶת רִגְשֵׁי הַקִּנְאָה שֶׁבָּעֲרָה בְּלִבָּהּ שֶׁל יוּלִיָה. כְּאֵשׁ תָּמִיד אָכְלָה אֶת עֲצַבֶּיהָ, הָרְסָה אֶת כֹּחוֹתֶיהָ. קִנְאָה לְגַבֵּי הָאֵם וְקִנְאָה לְגַבֵּי כָּל אִשָּׁה הַמּוֹפִיעָה עַל הָאֹפֶק. וְקִנְאָה לְגַבֵּי עֲבוֹדָתוֹ הַמְּסוּרָה שֶׁל הֶרְצְל הַמַּרְחַקְתּוֹ מֵחַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בְּאוֹתוֹ קַיִץ 1902 בְּ 20 לְאוֹגוּסְט כּוֹתֵב הֶרְצְל לַפְּרוֹפ' גוֹטְהֵיל מֵאֲמֵרִיקָה שֶׁשָּׁהָה אָז בְּאֵירוֹפָּה: “אִשְׁתִּי רוֹצָה לִכְתּוֹב לַגְב' גוטהיל, (לְהַזְמִינָהּ) וְכָאן יְבֹרָר הַכֹּל וְיִפֹרְרוּ כָּל הַפִּטְפּוּטִים וְהַדִּבּוֹת”. וְהַג' גוֹטְהֵיל נוֹתֶנֶת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּשְׁנָתוֹן-הֶרְצְל שֶׁל נוּסֶנְבְּלַט (1937) עַל הַבִּקּוּר הַזֶּה: “הִגַּעְנוּ לְאַלְטְאוֹסְזֶה הֶרְצְל וְאִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ אֶל הַתַּחֲנָה. זֹאת הָיְתָה פְּגִישָׁתִי הָרִאשׁוֹנָה עִם מְלַוַּת חַיָּיו. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יָפָה אוּלָם בְּהוֹפָעָתָהּ הַנִּגּוּד הַמָּחְלָט שֶׁל בַּעְלָהּ. נְמוּכָה, בְּלוֹנְדִינִית, עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת. בַּעֲלַת אֹפִי קַל וְחָבִיב, אֲבָל רַק בְּחִיצוֹנִיּוּתָהּ. אַחֲרֵי שִׂיחוֹת קְצָרוֹת אִתָּה בָּאתִי לִידֵי מַסְקָנָה שֶׁאֵינָהּ שְׂבֵעַת רָצוֹן מִצְּעָדָיו הָעֲנָקִיִּים שֶׁל בַּעֲלָהּ כְּמַנְהִיג עַמּוֹ. אָמַרְתִּי לַגְּב' הֶרְצְל: “אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, הֲכִי אֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא בַּעֲלֵךְ הוּא הַמַּנְהִיג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה לָעָם הַיְּהוּדִי בְּתוֹלְדוֹת תְּקוּפָתוֹ הַחֲדָשָׁה? הָאִישׁ שֶׁכֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וּמַאֲמִינִים בּוֹ!” וְהִיא כְאִשָּׁה חַלָּשָׁה הִתְפָּרְצָה וְעָנְתָה: “כָּל זֶה הוּא בַּעְלִי, אָמְנָם מָה אֶעֱשֶׂה וַאֲנִי אִשָּׁה מְקַנְּאָה!” רַחֲמַי נִכְמְרוּ עָלֶיהָ מְאֹד כְּשֶׁאָמְרָה זֹאת וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין אֵיךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהַגִּיעַ לִידֵי רֶגֶשׁ קִנְאָה כְּזוֹ לְלֹא כָל יְסוֹד? עָלַי לְהַגִּיד כִּי לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי אָב וּבַעַל מָסוּר וּמְפַנֵּק יוֹתֵר מִמֶּנּוּ!”

גְּבֶרֶת גוֹטְהֵיל כְּמַשְׁקִיפָה מִבַּחוּץ לֹא יָכְלָה לְהָבִין, אֲבָל יוּלִיָה דַוְקָא מִתּוֹךְ קִרְבָתָהּ הַפְּנִימִית אֶל הַבַּעַל וְהָאָב הַמָּסוּר וְהַמְפַנֵּק חָרְדָה תָּמִיד לְמַרְאֶה הַהַקְרָבָה הָעַצְמִית שֶׁלֹּא יָדְעָה גְבוּל. הִיא רָאֲתָה, אֵיךְ הוּא צוֹעֵד בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה לִקְרַאת הַמָּוֶת וְדוֹחֶה כָּל הַתְרָאָה וְאַזְהָרָה, הַמִּשְׁתַּדֶּלֶת לְעַכֵּב אוֹ לְהָאִיט אֶת מִלּוּי שְׁלִיחוּתוֹ, וְהָעֻבְדָּה, שֶׁהוּא בַּעַל כָּזֶה בְּכָל הָרַכּוּת עוֹד הִגְדִּילָה אֶת צַעֲרָהּ וְהִגְבִּיר אֶת חֶרְדָּתָהּ לְאִישָׁהּ הָאוֹבֵד וְהוֹלֵךְ. יוּלִיָה לֹא יָכְלָה לַעֲצוֹר בְּרוּחָהּ וְשָׁפְכָה אֶת לִבָּהּ לִפְעָמִים גַּם לִפְנֵי אֵלֶּה שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת חֶרְדָּתָהּ כְּחֹסֶר הֲבָנָה. הַד"ר פֵיכְטוַנְג, הָרַב הַצִּיּוֹנִי שֶׁל וִינָה, כְּרוֹעֵה נְפָשׁוֹת נֶאֱמָן בָּן לְרוּחָהּ. וְהוּא כוֹתֵב: “בִּשְׁנַת 1903 בְּבִקּוּרִי אֵצֶל הֶרְצְל שָׁפְכָה אִשְׁתּוֹ לְפָנַי אֶת לִבָּהּ, כַּמָּה עֲבוֹדָה מַעֲמִיסִים עַל בַּעֲלָהּ. וְהִיא מֻדְאָגָה מְאֹד בְּשֶׁל מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ. הוּא נֶאֱבָד בִּשְׁבִיל בֵּיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. מְרִירוּת דִּבְּרָה מִתּוֹךְ גְּרוֹנָהּ. וַאֲנִי רָחַשְׁתִּי הֲבָנָה לִתְלוּנָתָהּ”.

רֶגֶשׁ הַקִּנְאָה לֹא נִמְחָה מִלִּבָּהּ שֶׁל יוּלִיָה עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. בִּימֵי מַחֲלָתוֹ הַקָּשָׁה, כְּחָדְשַׁיִם לִפְנֵי מוֹתוֹ כּוֹתֵב הֶרְצְל לְיוּלִיָה מִפְרַנְצִיסְבַּד: “בְּמִכְתָּבֵךְ הַלְּבָבִי שֶׁגָּרַם לִי שִׂמְחָה אֲמִתִּית יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְגֻחָךְ: שֶׁאֲנִי אֶרְאֶה כַּאן הַרְבֵּה נָשִׁים יָפוֹת וּמְכֹעָרוֹת וְכוּ'. מַחֲמַדִּי – אַף לֹא אֶחָת! מַרְאֵה פְרַנְצִיסְבַּד עַכְשָׁיו כְּמַרְאֵה אוֹיסְזֶה בְּסוֹף נוֹבֶמְבֶּר, כִּי אֵין עֲדַיִן אוֹרְחִים, וִיחִידִי אֲנִי כָּאן. אַךְ אִלּוּ הָיָה אֲפִילוּ אַחֶרֶת, יְכוֹלָה אַתְּ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה עַל שְׁתֵּי אָזְנַיִךְ, אוֹצָרִי הַיָּקָר, הַנּוֹטֶה לְקִנְאָה! אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אֶמְצָא טוֹבָה מִמֵּךְ – אֵם יְקָרָה וְנֶהְדָּרָה שֶׁל יְלָדַי הָאֲהוּבִים. אֲנִי מְאַחֵל, מַחְמַדִּי, שֶׁשְּׁנֵינוּ נִהְיֶה כֹּה בְּרִיאִים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְחַבֵּב אוֹתָךְ”.

ד"ר רוֹזֶנְהַק מְסַפֵּר, "לִוִּיתִי פַעַם אַחֲרֵי יְשִׁיבָה צִיּוֹנִית גְּדוֹלָה אֶת הֶרְצְל לְבֵיתוֹ וְשָׁם הִמְשַׁכְנוּ בְּחִלּוּפֵי הָרַעְיוֹנוֹת, פִּתְאוֹם הֶחֱוִיר הֶרְצְל. תְּקָפַתּוֹ חֻלְשַׁת לֵב. נִבְהַלְתִּי, נִסִּיתִי לָתֵת לוֹ עֵצוֹת שֶׁעָלָיו לְהִזָּהֵר לְהַבָּא לְהִמָּנַע מִכָּל הִתְאַמְּצוּת, וְהֶרְצְל עָנָה: “הַאַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ? זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה. יְהֵא הַקָּרְבָּן מַה שֶׁיִּהְיֶה”. – הַאִם זֶה פֶּלֶא שֶׁיּוּלִיָה לֹא הָיְתָה נִלְהֶבֶת מֵהַלְוָיוֹת הַלָּלוּ, מִישִׁיבָה לַבַּיִת לְהֶמְשֵׁךְ חִלּוּפֵי רַעֲיוֹנוֹת בִּמְקוֹם לְהִנָּפֵשׁ וּלְהֵרָגֵעַ, וְלֹא הָיוּ רְצוּיִים בְּעֵינֶיהָ הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת בֵּיתָם וְגָזְרוּ אֶת בַּעֲלָהּ לִגְזָרִים. וְיַעַן כִּי לֹא יָדְעָה לְהַעְלִים אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ אֵלֶּה, נָתְנָה פִּתְחוֹן פֶּה לְהוֹלְכֵי רָכִיל בְּעַמָּם: “הִנֵּה כָּזוֹ הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג!”.

וְלֹא הָיוּ רְצוּיוֹת בְּעֵינֶיהָ גַם הַגְּבִירוֹת הָאֲצִילוֹת, שֶׁנֶּהֱנוּ מֵהוֹד זִיווֹ שֶׁל “מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים”. מָרִיָה דֶי-לַה גְרַצְיָה כּוֹתֶבֶת: "רְאִיתִיו עַל יַד אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה הַבְּלוֹנְדִינִית וּמִיָּד חַשְׁתִּי שֶׁלָּהּ גּוֹרֵם כְּאֵב מַה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הָיָה שִׂיא הַחַיִּים וְהַמַּטָּרָה. בְּקִרְבָתָהּ הָיָה הֶרְצְל רַק פֵילִיטוֹנִיסְטָן יְפֵה-רוּחַ. וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת כָּל הַטְּרָגִיּוּת שֶׁבְּחַיָּיו. "מוּבָן שֶׁהֶרְצְל לֹא חָפַץ לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת אוֹרְחֵי בֵּיתָם תָּמִיד בִּבְעָיַת הַיַּהֲדוּת וּפִתְרוֹנָה.

מָרִיָה אַחֶרֶת, סְטוֹנָה מֵאַרְמוֹן טְרֶבִּיץ מִתְפָּעֶלֶת: "יוֹם עֶלְיוֹן הָיָה לִי תָמִיד כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי עִם הֶרְצְל בַּחֲגִיגוֹת וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל יָדִי לִפְרָקִים. הוּא לֹא שָׂחַק בְּפֶה מָלֵא לְעוֹלָם. הַדְּאָגָה לְמַטְּרָתוֹ הַגְּבוֹהָה: גְּאֻלַּת עַמּוֹ, מִלְּאָה אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. פַּעַם אָמַר לִי: “אֲנִי בּוֹטֵחַ שֶׁבְּנִי יִחְיֶה בִּירוּשָׁלַיִם בְּרֹב אֹשֶׁר”. – לִבָּהּ שֶׁל יוּלִיָה לֹא הָיָה בּוֹטֵחַ כָּל כָּךְ בַּעֲתִידוֹ שֶׁל בְּנָהּ יְחִידָהּ, וְגַם לֹא נָעֲמָה לָהּ חֶמְלַת נָשִׁים זָרוֹת.

הֶרְצְל אָפַף אֶת יוּלִיָה בְּכָל הָרֹךְ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֲצִילָהְּ. פרוֹפ' בֶּלְקוֹבְסְקִי כּוֹתֵב: “בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1903 בִּקַּרְתִּיו. בְּאֶדְלַךְ מַרְאֵהוּ הִשְׁתַּנָּה בְּאֹפֶן אָיוֹם. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים, כְּתֵפָיו עֲטוּפוֹת בְּמִכְסֶה מְחַמֵּם, אִשְׁתּוֹ יוּלִיָה שָׁכְבָה חוֹלָה בַּמִּטָּה וְהֶרְצְל הִתְאַמֵּץ לְהָכִין לָהּ טֵה עַל מְנוֹרַת נֵפְט. לִבִּי דָוָה לְמַרְאֵה עֵינָי”.

הַקִּנְאָה הֶחָבוּיָה וְהַגְּלוּיָה שֶׁל יוּלִיָה לְגַבֵּי חֲמוֹתָהּ זַ’נִיטָה הִתְרַכְּכָה הַרְבֵּה אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל חָמִיהָ, יַעֲקֹב הֶרְצְל. כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה זַ’נִיטָה אַלְמָנָה גַלְמוּדָה וּבִקְּשָׁה שֶׁמֵהַיוֹם וָהָלְאָה יִסְעַד בְּנָהּ אֶצְלָהּ בְּכָל צָהֳרַיִם, הִסְכִּימָה יוּלִיָה בְּלִי קְשָׁיִים. אוּלָם הִיא יָדְעָה יָפֶה שֶׁהֶרְצְל יִקַּח גַּם לְהַבָּא רֹב אֲרוּחוֹתָיו אֲרוּחוֹת אַרְעַי, בַּדֶּרֶךְ, בִּנְסִיעוֹתָיו לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַגְּדוֹלָה.

וַהֲרֵי גַּם בַּבַּיִת לֹא יָדַע מַרְגּוֹעַ אֲפִילוּ בַּאֲרוּחוֹתָיו, וְהִשְׁתַּדֵּל לְנַצֵּל גַּם אֶת שְׁעוֹת סְעֻדּוֹתָיו לְמַעַן הַתְּנוּעָה. חֳדָשִׁים מִסְפָּר לִפְנֵי מוֹתוֹ, בְּפֶבְּרוּאָר 1904 הִזְמִין אֶת ד"ר ע. צְוַייג לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ עַל שְׁאֵלַת “כִּבּוּשׁ הַקְּהִלּוֹת”. אַחֲרֵי נִסְיוֹנוֹת מָרִים עִם אַנְשֵׁי הַתְּנוּעָה עוֹד לֹא נָחָה דַעְתּוֹ וְחָפֵץ לְגַשֵּׁם אֶת תָּכְנִיתוֹ הַיְשָׁנָה לִכְבּוֹשׁ אֶת הַקְּהִלּוֹת עַל יְדֵי תַּעֲמוּלַת בְּחִירוֹת בִּשְׁבִיל הַצִּיּוֹנוּת. יוּלִיָה שָׁמְרָה עָלָיו שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַדְּבָרִים יוֹתֵר מִדָּי. וְאוּלַי פָּחֲדָה שֶׁשּׁוּב יָבוֹא לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת בְּהַזְכָּרַת מִקְרֵי הַקּוֹנְגְּרֶס הַחֲמִשִּׁי שֶׁשִּׁבֵּר אֶת לִבּוֹ עַד כְּדֵי עִלָּפוֹן. “אִשְׁתּוֹ לֹא עָזְבָה לְרֶגַע אֶת הַחֶדֶר. כַּפִּית נָפְלָה מִיָּדָהּ שֶׁל יוּלִיָה אֶל תַּחַת הַשֻּׁלְחָן וְהֶרְצְל הִתְכּוֹפֵף וְהִקְדִּים לַהֲרִימָהּ בַּאֲדִיבוּת חוֹפֶזֶת שֶׁל בַּעַל צָעִיר”.

אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי קְרוֹבֶיהָ שֶׁל יוּלִיָה, יְדִיד בֵּיתָם, מְנַהֵל הָאוּנִיּוֹן-בַּנְק, מוֹרִיץ רַיכֶנְפֶלְד שֶׁמֻּנָּה עַל יְדֵי הֶרְצְל כְּמוֹצִיא לַפֹּעַל שֶׁל צַוָּאָתוֹ וְאֶפִּטְרוֹפּוֹס לִילָדָיו, רָשַׁם בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, הַנִּמְצָאִים בָּאַרְכִיּוֹן הַמֶּרְכָּזִי בִּירוּשָׁלַיִם, מֶה הָיָה סֵדֶר חַיָּיו שֶׁל הֶרְצְל מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. הוּא מְצַיֵּן, כִּי הַלִּקּוּיִּים בְּהַרְמוֹנִיָּה שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּרֵאשִׁית חַיֵּי נִשּׂוּאָיו שֶׁל הַזּוּג הַצָּעִיר נֶעֶלְמוּ אַחַר כָּךְ, וַאַהֲבָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל וְאִשְׁתּוֹ לֹא פָּסְקָה גַם בִּימֵי חִכּוּכִים וּוִכּוּחִים, שֶׁאֵין לְיַחֵס לָהֶם חֲשִׁיבוּת מְרֻבָּה. רַבּוֹת פִּטְפְּטוּ גַם הוֹצִיאוּ דִבּוֹת שָׁוְא. אוּלָם מִכְתָּבָיו שֶׁל הֶרְצְל אֶל יוּלִיָה מְעִידִים עַל אֲמִתּוּת הַיַּחַס שֶׁבֵּינֵיהֶם. וּבְעִקָּר שֶׁיּוּלִיָה יָדְעָה עַל כָּל פְּעֻלּוֹתָיו הַצִּיּוֹנִיּוֹת שֶׁל בַּעְלָהּ, וְהֶרְצְל הוֹדִיעַ לָהּ עַל הַכֹּל. הֶרְצְל הָיָה בַּעַל בְּכָל הָרֹךְ וְהָעֲדִינוּת, שֶׁאֶפְשָׁר לְתָאֵר, אָהַב וְהֶעֱרִיץ אֶת יְלָדָיו, שִׂחֵק עִמָּהֶם, וְהֶרְאָה לָהֶם עַל מַפָּה גְדוֹלָה אֶת הַמָּקוֹם, בּוֹ יִבְנֶה לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ בַּיִת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַקְדִּישׁ לִילָדָיו רַק זְמַן מוּעָט. בְּשָׁעָה 8 וָחֵצִי הִתְחִיל בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּחֶדְרוֹ. בְּמֶשֶׁךְ אֲרוּחַת הַבֹּקֶר קָרָא אֶת הָעִתּוֹנִים. בְּ-10 בָּא הַמַּזְכִּיר לְקַבֵּל אֶת הוֹרְאוֹתָיו. עַד 12 עָבַד. בִּרְגָעִים אֲחָדִים גָּמַר אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם בִּיחִידוּת שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד זְמָן. בְּמֶשֶׁךְ הָאֲרוּחָה שָׁמַע יְדִיעוֹת שֶׁל מַזְכִּיר הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית. לָאֲכִילָה לֹא יִחֵס שׁוּם חֲשִׁיבוּת. בְּגָמְרוֹ נָסַע תֵּכֶף לְמַעֲרֶכֶת הַנייע פרייע פרעסע. אַחַר כָּךְ לְמַעֲרֶכֶת הַ“וֶולְט”. לֹא הָיָה נָח לְעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁזֶּה הָיָה נָחוּץ מְאֹד לְלִבּוֹ הַחַלָּשׁ. בְּ-5 בָּא הַבָּיְתָה. בָּלַע אֲרוּחָה קַלָּה, יָשַׁב בְּכִסְּאוֹ וְנִרְדָּם לִרְגָעִים אֲחָדִים. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל לַעֲבוֹד בְּעִנְיְנֵי הַתְּנוּעָה. אוֹ לִכְתוֹב אֶת יוֹמָנוֹ. בֵּינָתַיִם נִכְנַס לְרֶבַע שָׁעָה לִילָדָיו, שָׁב אֶל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וְעָבַד עַד שֶׁנִּקְרָא לְבִרְכַּת פְּרִידָה מִילָדָיו לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ מִדֵּי עֶרֶב בְּעַרְבּוֹ אֶת תְּפִלָּתָם. וְשׁוּב חָזַר וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ. אַחֲרֵי אֲרֻחַת הָעֶרֶב שִׂחֵק עִם אִשְׁתּוֹ “סַלְטָה” (מִשְׂחָק בָּאֲבָנִים) וְשָׂמַח כְּיֶלֶד כְּשֶׁיָּצָא מְנַצֵּחַ בַּמִּשְׂחָק. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עָבַד עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בְּפֶילִיטוֹן לְמַעַן הַפְּרֶסֶה שֶׁלְּמָחֳרָת. (בַּצָהֳרָיִם לֹא יָדַע עוֹד לִפְעָמִים עַל מַה יִכְתוֹב). עַל הַתְּמוּנָה הַיְדוּעָה מִבֶּקְלִין, שֶׁהָיְתָה בְּחֶדְרוֹ, אָמַר הֶרְצְל: “כָּךְ הָיִיתִי רוֹצֶה גַם אֲנִי לַעְבוֹד גַּם כְּשֶׁהַמָּוֶת מֵאֲחוֹרַי!” וְכָךְ עָשָׂה. בִּפְרַנְצִיסְבַּד וְאֵדְלַךְ עָבַד לֵילוֹת רְצוּפִים בְּעִנְיַן הַתְּנוּעָה. הֶרְצְל הוֹצִיא הַרְבֵּה עַל רוֹפְאִים, רְפוּאוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וּבִשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. “מִרְקַחַת בַּיִת” גְּדוֹלָה הָיְתָה לוֹ בְּדִירָתוֹ. כַמֻּיּוֹת בִּלְתִּי רְגִילוֹת שֶׁל תְּרוּפוֹת מְחַסְּנוֹת אֶת הַלֵּב, מָצָאנוּ בְּאַרְגָּזוֹ. תְּכוּפוֹת הָיָה מֻכְרָח לִשְׁכַּב בְּשֶׁל חֻלְשַׁת לִבּוֹ שֶׁלֹּא גִּלָּה. אַחֲרֵי מוֹתוֹ כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת חֶדְרוֹ מָצָאתִי עַל שֻׁלְחָנוֹ פִּתְקָא וְעָלֶיהָ פָּסוּק מִשֶּׁקְסְפִּיר “In the midst of life there is death” “בְּעֶצֶם תּוֹכָם שֶׁל הַחַיִּים נִמְצָא הַמָּוֶת”²¹ וְדַוְקָא הַאִגְּרוֹת האַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הֶרְצְל, אֵלּוּ הַיּוֹנִים הַזַּכּוֹת הַשְּׁלוּחוֹת מֵעַל סַף הַמָּוֶת לְיוּלִיָה, מְעִידוֹת עַל שֶׁפַע הָרֹךְ שֶׁהָלַךְ וְגָבַר בּוֹ עוֹד לִפְנֵי פְרִידָתוֹ מִן הַחַיִּים וְעָבַר בְּשִׁפְעַת הֲמוֹנוֹ עַל כָּל גְּדוֹת לִבּוֹ הַחוֹלֶה, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הִבְרִיק וּבִצְבֵּץ בְּמֹחוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ הָרַעְיוֹן שֶׁאוּלַי צָדְקָה יוּלִיָה בְּמִשְׁפָּטָהּ עַל כַּמָּה תּוֹפָעוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ, וְאוּלַי יֵשׁ גַּם לָהּ מַה לִסְלוֹחַ לִסְבִיבָתָהּ, וַאֲפִילוּ לוֹ, – לְבַעְלָהּ, שֶׁנִּשְׂאָה לוֹ כִּלְּסוֹפֵר הַטְּרַקְלִינִים וּמְחַבֵּר מַחֲזוֹת לַבָּמָה הַמַּלְכוּתִית, וְהֶעֱנִיק לָהּ גּוֹרָל מְקֻפָּח שֶׁל אֵשֶׁת נָבִיא. אוּלַי עִוְּתוּ לָהּ אֶת הַדִּין, וְאוּלַי דַּוְקָא אֵלֶּה הַיְקָרִים לוֹ בְּיוֹתֵר. וְקָשֶׁה לְבַטֵּא: אוּלַי גַּם אִמּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לוֹ, הַבְּרוּכָה בְּאֹמֶץ שֶׁל שַׁלִּיטָה בְּכִפָּה?

וּמַה גָּדוֹל וְצוֹרֵב הָיָה הַכְּאֵב, כַּאֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ הָרוֹטֵט לִכְתּוֹב לְאִמּוֹ הַנֶּעֱרֶצֶת בְּ-20 לְמַאי מִפְרַנְצִיסְבַּד, כִּי נַפְשׁוֹ עָיְפָה לַמִּלְחָמוֹת וְלַהִתְרַגְּשֻׁיּוֹת בִּגְלַל עִנְיָנִים פְּעוּטִים וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לֹא לִפְגּוֹעַ בְּיוּלִיָה, “אִמָּם שֶׁל יְלָדֵינוּ הַמֻּצְלָחִים, בְּלִי עֵין הָרָע”, הֲרֵי יוּלִיָה הִיא “הַצַּד הַסּוֹבֵל”. וְהוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ “לֹא לְהִתְעָרֵב בְּחַיֵּי אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים”.

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן הוּא חוֹזֵר וְדוֹרֵשׁ מִיּוּלִיָה, שֶׁגַּם הִיא תָּבוֹא יַחַד עִם פּוֹילִינָה לְרִפּוּי לִפְרַנְצִיסְבַּד, הֲרֵי גַם הִיא יוּלִיָה חוֹלָה וּזְקוּקָה לְמַרְגּוֹעַ. וְהוּא מְלַטְּפָהּ וּמְפַנְּקָהּ בְּשִׁפְעַת מִלּוֹת חִבָּה, “אוֹצָרִי הַיָּקָר, הַטּוֹב וְהָאָהוּב, חֶמְדַּת נַפְשִׁי, הַיְקָרָה מִפָּז”, וְכוּ'. הוּא מְבַקְּשָׁהּ לְהִמָּנַע מִכָּל “הִתְרַגְּשׁוּת, שֶׁהִיא רַעַל לְלֵב אָדָם חוֹלֶה, – זֹאת צְרִיכִים אָנוּ שְׁנֵינוּ לִזְכּוֹר בֶּעָתִיד”. וְאֶת יְלָדָיו הוּא מַזְהִיר: “אַל תְּצַעֲרוּ אֶת אִמְּכֶם הַטּוֹבָה!”

לְווֹלְפְסוֹן הוּא שׁוֹלֵחַ כְּבָר כְּעֵין מִכְתַּב פְּרִידָה: “אֲנִי נִמְצָא כָּאן לְשֵׁם רִפּוּי הַלֵּב. אִמִּי אֵינָהּ יוֹדַעַת עַל זֶה כְּלוּם וְחוֹשֶׁבֶת, שֶׁאֲנִי נִמְצָא כָּאן רַק לְשֵׁם מַרְגּוֹעַ. אַל תַּעֲשׂוּ שְׁטֻיּוֹת בִּהְיוֹתִי מֵת! ²² אֲנִי מְבָרֶכְךָ בִּלְבָבִיּוּת, מִי שֶׁהִגִּיעַ עַד דַּכָּא מֵרֹב עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת, בִּנְיָמִין”. – וּלְאִמּוֹ הוּא כּוֹתֵב עוֹד בְּהוּמוֹר מְתַעְתֵּעַ: “הָיִיתִי מֻכְרָח לָדַעַת אֶת חָכְמַת הַכְּתִיבָה כִּטְרוּדֶה בִּתִּי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהוֹדִיעַ לָךְ מַשֶּׁהוּ מִתּוֹךְ חֹסֶר הַמְּאֹרָעוֹת מֻחְלָט זֶה שֶׁל פְרַנְצִיסְבַּד. אֲנִי חַי כְּמוֹ צֶמַח, אוֹ כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן – כָּל הַיּוֹם אֲנִי בַּגַּן הָעִירוֹנִי, מְשׁוֹטֵט, – אֵינִי חוֹשֵׁב עַל כְּלוּם וְשָׁב לְאֵיתָנִי”. –

רוֹצֶה אֲנִי לָנוּחַ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מָה מִמְּלָכִים, מֵאַפִּיפִיּוֹרִים, מִמִּינִיסְטְרִים, מִמְּדִינִיּוּת וּמֵעִתּוֹנִים. אֵינִי רוֹצֶה לָדַעַת כְּלוּם". וְהוּא מוֹדִיעַ לָהּ עַל “כַּרְטִיס כָּבוֹד” שֶׁמָּסַר לוֹ רֹאשׁ הָעִירִיָּה בִּשְׁבִיל הַמֶּרְחֲצָאוֹת וְכוּ'. “אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ זוּטָא זוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה מְשַׂמְּחִים אוֹתָךְ חֶסְכּוֹנוֹת פְּעוּטִים”, “מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאַתְּ בְּקַו הַבְּרִיאוּת, אַתְּ הַיְקָרָה-הַיְקָרָה שֶׁלִּי וּמְחַבֵּק אוֹתָךְ בְּרֹךְ, בְּנֵךָ הַנֶּאֱמָן”.

בַּ-9 לְיוּנִי כְּשֶׁכְּבָר הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, הוּא כּוֹתֵב לָהּ: “הַמַּצָּב הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּפֵּר. בְּאֹפֶן פְּרִינְצִפְּיוֹנִי אֵינִי כּוֹתֵב אַף שׁוּרָה אַחַת. אֲפִילוּ לָךְ. אֲבָל לְיוֹם-הַהֻלֶּדֶת שֶׁל הַנַּעַר הַנֶּחְמָד שֶׁלָּנוּ בְּלִי עֵין הָרָע רוֹצֶה אֲנִי לְאַחֵל אֹשֶׁר לָךְ וְלָנוּ. הַלְוַאי וְנִזְכֶּה לְהַרְבֵּה שְׂמָחוֹת בֶּעָתִיד”. וּלְהַנְס עַצְמוֹ הוּא שׁוֹלֵחַ מִכְתַּב בְּרָכָה חַם, גַּם כֵּן כְּעֵין מִכְתַּב פְּרִידָה, וּמְאַחֵל לוֹ: בְּרִיאוּת, אֹשֶׁר וְהַצְלָחָה בְּכָל דְּרָכָיו עַתָּה וּבְכָל הַזְּמָן". “נַשֵּׁק לִי אֶת טְרוּדֶל מַחֲמַדִּי”. – נְשִׁיקַת פְּרִידָה הִיא זֹאת.

הֶרְצְל בִּשְׁנַת 1896, מַעֲשֵׂה-יְדֵי בֶּאֶר

הֶרְצְל, תַּבְלִיט שֶׁל בּ. שַׁץ

תְּמוּנָה קִבּוּצִית שֶׁל הַקּוֹנְגְּרֶס הַשִּׁשִּׁי

וְיוּלִיָה יוֹדַעַת אֶת הַכֹּל.

הִיא עָבְרָה מִוִּינָה אֶל עֶרֶשׂ הַדְּוַי שֶׁל בַּעְלָהּ וּמְטַפֶּלֶת בּוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. וּבְיוֹם הַשָּׁנָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַחֲתֻנָּתָם (יוּנִי 25) כְּשָׁבוּעַ יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ כּוֹתֵב הֶרְצְל לְאִמּוֹ שֶׁרַק מִפְּנֵי יוֹם הַנִּשּׂוּאִין מָנַע אֶת יוּלִיָה מִלִּנְסוֹעַ לְוִינָה “לְהָכִין אֶת הַכֹּל לִנְסִיעַתְכֶם. שׁוּב הֶרְאֲתָה יוּלִיָה אֶת עַצְמָהּ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים מִן הַצַּד הַנֶּהְדָּר בְּיוֹתֵר. הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וּבְיִחוּד הַלֵּילוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלִּי הָיוּ רָעִים. הִיא טִפְּלָה בִּי מִתּוֹךְ הַתְמָדָה וְהַקְרָבָה וּבְלֹא לֵאוּת, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ בִּימֵי מַחֲלָתָם. פְּעֻלָּתָהּ הִיא לְמַעְלָה מִכָּל שֶׁבַח וּתְהִלָּה וּבְיַחַד עִם תּוֹדָתִי מִקֶּרֶב לֵב רְאוּיָה הִיא גַּם לְתוֹדָתֵךְ. עַכְשָׁיו הֲרֵינִי שׁוּב בֶּן-אָדָם הַיּוֹדֵעַ מַה טִּיבָם שֶׁל שֵׁנָה וְתֵאָבוֹן וְרַבִּים אוֹמְרִים שֶׁאֵין מַכִּירִים עוֹד בְּפָנַי אֶת רִשּׁוּמִי הָאֶפִּיזוֹדָה, שֶׁעָבְרָה עָלָי. לְהִתְרָאוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר”.

הוֹי, כָּזָב קָדוֹשׁ לְמַעַן הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה… וְיוּלִיָה זָכְתָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה לְבַעְלָהּ בְּכָזָב קָדוֹשׁ זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּהָ בִּזְרִיקוֹת וּבְהִתְאַמְּצֻיּוֹת לְפִי פְּקֻדַּת הַגּוֹסֵס וְתַחֲנוּנָיו, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל עוֹד לִרְאוֹת אֶת יְלָדָיו וְאֶת אִמּוֹ שֶׁקָּרָא בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן לְמִטָּתוֹ לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתָהּ לְמַסָּעוֹ הַגָּדוֹל אֶל הָאַל-מָוֶת.

וּבְיוֹם הַקְּבוּרָה הַקּוֹדֵר הִשְׁתַּלְּבוּ וְהִתְעָרְבוּ זוֹ בְּזוֹ אַנְחוֹת יוּלִיָה וַחֲמוֹתָהּ עַל אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַמֵּת, שֶׁהִתְחִיל אֶת חַיָּיו הַחֲדָשִׁים הַהִסְטוֹרִיִּים הָאַגָּדָתִיִּים בְּצוּרַת הַהֲוָיָה הָאַחֶרֶת.

זַ’נֶיטָה הָאֵם הַמַּכַּבִּיָּה מָנְעָה עֵינֶיהָ מִדִּמְעָה בִּגְבוּרָה עִלָּאִית וְיוּלִיָה הַחַלָּשָׁה וְהָרְצוּצָה הִתְפָּרְצָה בִּבְכִיוֹת וִילָלוֹת עַד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת. וּבִרְגָעִים אֵלֶּה לְמַרְאֵה אֵבֶל הָעָם הַמְיֻתָּם, נִסְּרוּ בְּמֹחָהּ רַעְיוֹנוֹת דּוֹאֲבִים וְצוֹרְבִים: אוּלַי הָיְתָה יְכוֹלָה גַם הִיא לְהָקֵל מֵעַל שִׁכְמוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ אֶת נֵטֶל תַּפְקִידוֹ הַכָּבֵד וּלְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו הַמֻּקְדָּשִׁים לִגְאֻלַּת-עַמּוֹ, וְהִיא הֶחֱמִיצָה אֶת הַשָּׁעָה. הִנֵּה לֹא חֲלוֹם וְלֹא דִמְיוֹן הָיָה. רִבְבוֹת מַאֲמִינִים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ מְקוֹנְנִים וּבוֹכִים לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. מְבַכִּים אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל וּמְחַכִּים לִתְחִיָּתוֹ וּתְחִיַּת עַמּוֹ. וּמְנַצְנֶצֶת בְּנַפְשָׁהּ הַנִּרְגָשָׁה הַמַּחֲשָׁבָה: אוּלַי מַתְחִיל תַּפְקִידָהּ עַכְשָׁיו דַּוְקָא, תַּפְקִיד שֶׁל “אֵם הַמֶּלֶךְ לֶעָתִיד”, אִמּוֹ שֶׁל הַנְס הַבֵּן הַיָּחִיד הָאָהוּב, שֶׁאָבִיו חֲשָׁבוֹ לַיּוֹרֵשׁ עֶצֶר וּלְמַמְשִׁיךְ מִפְעָלוֹ? יוּלִיָה, "שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתְּפָה בַּאֲסֵפוֹת בִּכְלָל, מַרְגִּישָׁה בַּאֲסֵפַת הָאֵבֶל (10 לְיוּלִי), שֶׁעָלֶיהָ לְבַטֵּא בְּפֻמְבֵּי אֶת תּוֹדָתָהּ לַסְּטוּדֶנְטִים, לִצְעִירֵי הָעָם עַל אוֹתוֹת אַהֲבָתָם הַגְּדוֹלָה וּמְסִירוּתָם לְאִישׁ-אַל-מָוֶת. הַרְגָּשַׁת תַּפְקִיד זוֹ שֶׁל יוּלִיָה מִתְבַּלֶּטֶת בְּמִכְתָּבָהּ אֶל ווֹלְפְסוֹן. אַחֲרֵי אֲסֵפַת הָאָבֵל הַכַּבִּירָה חִכְּתָהּ כִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלֶיהָ “לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָנִים” “וּלְהוֹדִיעָהּ עַל הַכֹּל”. הִיא רוֹצָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֶזְרָה בְּעֵצָה וּבְמַּעֲשֶׂה. וְהִיא “מַרְגִּישָׁה בְּעַצְמָהּ אֶת הַכֹּחַ לְבַצֵּעַ זֹאת”. זֹאת הָיְתָה הָאֲוִירָה בְּבֵיתָהּ, אַחֲרֵי מוֹת הַיָּקָר שֶׁלָּהּ. הֲרֵי גַּם הַיַּלְדָּה פּוֹילִינָה אוֹמֶרֶת לִכְתוֹב לְהַשֻּׂלְטָן שֶׁיִּתֵּן לַיְּהוּדִים אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי שֶׁאָבִיהָ מֵת וְאֵין אַחֵר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה.

אִגַּרְתָּהּ שֶׁל יוּלִיָה לְווֹלְפְסוֹן, שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסְמָה עֲדַיִן מִן הָאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי, מְגַלָּה אֶת כָּל הֲלָךְ רוּחָהּ וּמַצַּב נַפְשָׁהּ שֶׁל אַלְמָנַת הֶרְצְל:

ווֹלְפְסוֹן יְדִידִי הַיָּקָר

עַד הַיּוֹם חִכִּיתִי לְמִכְתָּב מִמְּךָ – חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַרְבֵּה לְהַגִּיד לִי. אֲבָל לַשָּׁוְא. לָכֵן אֶהְיֶה אֲנִי הָעוֹשָׂה אֶת הַהַתְחָלָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁקָּשֶׁה עָלַי עוֹד לְרַכֵּז אֶת רַעְיוֹנוֹתַי. לְךָ, יְדִידַי הַיָּקָר, אֵינִי צְרִיכָה לְסַפֵּר אֵיךְ אֲנִי מַרְגִּישָׁה. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה זֹאת אֶל נָכוֹן. – אֲנִי אֻמְלָלָה וַעֲנִיָּה יוֹתֵר מִכָּל פּוֹשֶׁטֶת יָד, וְכָל יוֹם מֵבִיא לִי יִסּוּרִים חֲדָשִׁים. אֲנִי סוֹבֶלֶת בְּאֹפֶן אָיֹם וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁכָּל יוֹם וְיוֹם יִהְיֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר. וַאֲנִי מִתְחַזֶּקֶת רַק בִּגְלַל יְלָדָי. אֲחַנֵּךְ אוֹתָם בִּמְסִירוּת כְּפוּלָה, בִּכְדֵי שֶׁיָּבִיאוּ רַק כָּבוֹד לַמֵּת הַיָּקָר הַזֶּה. אַתֶּם, הַיְּדִידִים הַטּוֹבִים שֶׁל הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח לָנֶצַח, תַּעַמְדוּ לִימִינִי. כַּמָּה הוּא נָתַן לָכֶם, וְכַמָּה הוּא לָקַח מִמֶּנִּי וּמִיְּלָדַי הַמִּסְכְּנִים!… אֵת חַיָּיו, הַקִּנְיָן הַיָּקָר בְּיוֹתֵר, הָיִינוּ מֻכְרָחִים לְהַקְרִיב. אֶת הַחַיִּים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה, אֶת הַנְּשָׁמָה הַנִּשְׂגָּבָה הַזֹּאת!! זֶה שָׁנִים יָדַעְתִּי, שֶׁכָּךְ מֻכְרָח לָבוֹא. הַדְּאָגוֹת וְהַהִתְרַגְּשֻׁיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ גְדוֹלוֹת יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיָה מִן הַהֶכְרַח שֶׁתִּשְׁבֹּרְנָה אֶת הַלֵּב הָאָצִיל וְהַחוֹלֶה הַזֶּה. – – – בַּקָּשָׁתִי, ווֹלְפְסוֹן הַיָּקָר, לְהוֹדִיעֵנִי עַל הַכֹּל. אֲנִי רוֹצֶה לַעֲמוֹד לִימִינְךָ בְּעֵצָה וּבְמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זֹאת הַיָּקָר שֶׁלִּי תָמִיד. וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה בְּעַצְמִי אֶת הַכֹּחַ לְבַצֵּעַ זֹאת. – – – הֲרֵי בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא עָשָׂה אַף צַעַד אֶחָד, וְלֹא בִּצַּע מְאוּמָה מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ אִתִּי מִקֹּדֶם. אֲנִי מַכִּירָה אֶת כָּל רַעְיוֹנוֹתָיו וּמַאֲוַיָּיו, וְאֵין אָדָם מַכִּירָם כָּמוֹנִי. וְהָרַעְיוֹנוֹת וְהַמַּאֲוַיִּים הָאֵלֶּה קְדוֹשִׁים הֵם לִי, וּצְרִיכִים הֵם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים גַּם בִּפְנֵיכֶם לְעוֹלָם. – – – אַתָּה, יְדִידִי הַיָּקָר, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ עַכְשָׁיו עֲבוֹדָה קָשָׁה, כִּי אַתָּה יְדִידוֹ הַטוֹב בְּיוֹתֵר, תִּהְיֶה מְיֻעָד לְיַצֵּג אוֹתוֹ בְּאֹפֶן רָאוּי. כִּי אַתָּה הָיִיתָ יְדִידוֹ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, יוֹדַעַת אֲנִי אֶל נָכוֹן. וּבָזֹאת יָכוֹל אַתָּה לְהִתְגָּאוֹת. זֹאת הִיא הַהִצְטַיְּנוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – – אַתָּה הָיִיתָ נוֹשֵׂא אֱמוּנוֹ בַּכֹּל וְכוּ', הַרְאֵה נָא עַכְשָׁיו, ווֹלְפְסוֹן הַיָּקָר, שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה לְהַחֲשִׁיב אֶת הַדָּבָר בְּכָל גָּדְלוֹ. יֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְדַבֵּר אִתְּךָ וַאֲנִי מְקַוָּה, שֶׁכְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ לִי, תָּבוֹא בְּאוֹגוּסְט לְאוֹיסְזֶעֶע. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַחְלִיט לָלֶכֶת לְאִישֶׁל. עָזַבְתִּי אֶת הַדִּירָה שֶׁשָּׂכְרוּ לְמַעֲנִי שָׁם רֵיקָה, וּבָאתִי הֵנָּה בִּמְקוֹם שֶׁכָּל פִּנָּה וְכָל אֶבֶן מַזְכִּירָה לִי אֶת מֵתִי הַיָּקָר. הָיָה נָעִים לִי, אִם תָּבוֹא עוֹד לִפְנֵי הַיְשִׁיבוֹת. הָיָה לִי לְהִדָּבֵר אִתְּךָ עַל הַרְבֵּה עִנְיָנִים. הַאִם הָיִיתָ בְּלוֹנְדוֹן, כְּמוֹ שֶׁהִתְכּוֹנַנְתָּ, וּמָה הֻחְלָט שָׁם בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים? אוּלַי תּוֹאִיל לָבוֹא הֵנָּה גַם אִשְׁתְּךָ, שֶׁבִּשְׁלוֹמָהּ אֲנִי דוֹרֶשֶׁת. הָיָה לִי לְרָצוֹן לִרְאוֹתְכֶם פֹּה שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. תָּמִיד הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַיָּקָר שֶׁלִּי, שֶׁתִּהְיֶה כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יַחַד אִתִּי וְאֶת יְלָדַי, בִּכְדֵי שֶׁנְּדַבֵּר כָּאן עַל הַכֹּל, יַחְדָּיו. וַהֲרֵי כִּמְעַט מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁתָּבוֹא הֵנָּה, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁגַּם אִשְׁתְּךָ מַרְגִּישָׁה כָּכָה. – הַיְלָדִים הַיְּקָרִים מַרְגִּישִׁים טוֹב. הֵם טוֹבִים וּמַתְמִידִים וַחֲדוּרִים הֵם כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת. הַגּוֹרָל הָיָה כָּל כָּךְ אַכְזָרִי לְגַבֵּיהֶם, שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לְהַכִּיר כָּל כָּךְ מֻקְדָּם אֶת כָּל הָרְצִינוּת שֶׁבַּחַיִּים. – בְּךָ תָּלוּי הַדָּבָר עַכְשָׁיו לַעֲמוֹד לִימִינָם וְלִימִינִי בְּכָל כֹּחֶךָ. אָז תַּעֲשֶׂה מַה שֶׁהָאָצִיל הַיָּקָר הַזֶּה חִכָּה מִמֶּךָ,

אֲנִי דּוֹרֶשֶׁת בִּשְׁלוֹמְךָ וּבִשְׁלוֹם אִשְׁתְּךָ, בִּלְחִיצַת-יָד יְדִידוּתִית

יוּלִיָה הֶרְצְל.

ווֹלְפְסוֹן בָּא. אוּלָם כְּנִרְאֶה, הַדְּבָרִים לֹא הִתְלַבְּנוּ בַּשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה, וּפְגִישָׁתָהּ עִם ווֹלְפְסוֹן הֵבִיאָה לָהּ אֶת הָאַכְזָבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַנְהָלַת הַתְּנוּעָה בִּכְלָל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ. אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים כּוֹתֶבֶת לוֹ יוּלִיָה:

"דַאאדֶע הַטּוֹב שֶׁלִּי, רַק בִּשְׁתֵּי מִלִּים אֲנִי מוֹדָה לְךָ עַל הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת שֶׁאָמַרְתָּ לִי הַיּוֹם. אַתָּה אָמַרְתָּ אוֹתָן לִי אוּלַי רַק בְּלֹא-יוֹדְעִים אֵבֶל לִי גָרְמוּ נַחַת רוּחַ מְרֻבָּה, הֱיוֹת וַאֲנִי שׁוֹמַעַת עַכְשָׁיו רַק מִלִּים קָשׁוֹת וְרָעוֹת. – כַּמָּה רַכּוּת וְאַהֲבָה אָבָדְתִּי, יוֹדֵעַ אַתָּה אֶל נָכוֹן. לָכֵן מַעֲצִיב כִּפְלַיִם בִּשְׁבִילִי, שֶׁהַיּוֹם אָבַדְתִּי הַכֹּל. וַאֲנִי מֻכְרָחָה לִסְבּוֹל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֶלְבּוֹנוֹת. הָיִיתִי שְׂמֵחָה מְאֹד לוּ תִשָּׁאֵר עוֹד מָחָר, דַאאדֶע הַטּוֹב שֶׁלִּי. הָיִיתִי חֲפֵצָה מְאֹד לְדַבֵּר אִתְּךָ עוֹד פָּעַם. עוֹד פַּעַם אֲנִי מוֹדָה לְךָ וְדוֹרֶשֶׁת בִּשְׁלוֹמְךָ בִּידִידוּת מְסוּרָה,

יוּלִיָה הֶרְצְל".

אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת עֶלְבּוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל יוּלִיָה וְאֵת הָאֲשָׁמוֹת אֲשֶׁר שָׁטְחוּ עָלֶיהָ, בְּפָנֶיהָ וְשֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ, וּבִפְרָט קַנָּאִים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֶת הַיַּחַס הָאֲמִתִּי בֵּינָה וּבֵין בַּעְלָהּ. יַחַס הַמּוּאָר בְּאוֹר אַחֵר לְגַמְרֵי עַל יְדֵי מִכְתָּבָהּ הָרִאשׁוֹן אֶל ווֹלְפְסוֹן. אוּלָם יוּלִיָה הוֹלֶכֶת וְטוֹוָה אֶת חֲלוֹמָהּ עַל תַּפְקִידָהּ בְּהַמְשָׁכַת פָּעֳלוֹ שֶׁל הֶרְצְל. וּכְמֻקְסֶמֶת חֲלוֹם זֶה הִיא מוֹפִיעָה בְּמִשְׂרְדֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית יַחַד עִם בְּנָהּ הַנְס, כְּאִלּוּ לָקַחַת בְּיָדָהּ אֶת “הַשִּׁלְטוֹן” בְּשֵׁם “בֶּן הַמֶּלֶךְ”. וּפִתְאוֹם נוֹדַע לָהּ, שֶׁמַּתְחִילִים לֶאֱסוֹף כֶּסֶף בִּשְׁבִיל יַלְדֵי הֶרְצְל. וְכָל חֲלוֹמָהּ חָלַף וְנָגוֹז. כֶּסֶף בִּמְקוֹם כֶּתֶר. נְדָבוֹת נִקְלוֹת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת בִּמְקוֹם הוֹד מַלְכוּת וְתִפְאֶרֶת… וְלִבָּהּ הָעַצְבָּנִי וְהַחוֹלָנִי שֶׁל יוּלִיָה נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ, כֹּחוֹתֶיהָ הָרוֹפְפִים אָזְלוּ וּפָחָתוּ, וְלֹא עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים וְנַפְשָׁהּ יָצְאָה וְשָׁבָה אֶל בַּעְלָהּ לִמְרוֹמִים.

 

הֶרְצְל אֳמַן הַפֶילִיטוֹנִים    🔗

עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַסּוֹפֵר מֵצֵל שִׁעוּר קוֹמָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הַנָּבִיא. לֹא כְּמוֹ שֶׁצִּלְמוּהוּ, צִיְּרוּהוּ אוֹ חֲטָבוּהוּ בְּאֶבֶן, אֶלָּא כְּפִי שֶׁנּוֹצַר בְּקִרְבֵּנוּ מְעֻטָּף וּמְקֻשָּׁט בְּכָל אוֹתָן הַתְּכוּנוֹת שֶׁהָיוּ לְמַשְׂאַת נַפְשֵׁנוּ. הֲרֵי כָךְ גָּדַל הֶרְצְל בָּנוּ וּמִתּוֹכֵנוּ. וּבְצֶדֶק אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל: הַאִם בְּיַחַס לְהַשְׁפָּעַת הֶרְצְל בַּעַל הַפְּעֻלּוֹת לֹא הֻפְחַת עֶרְכּוֹ שֶׁל הֶרְצְל אֳמַן הָעֵט? וּבְנִדּוֹן זֶה יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּמֵּךְ עַל וִדּוּיֵי הֶרְצְל עַצְמוֹ בַּסֵּפֶר הַיָּמִים שֶׁלּוֹ. לֹא הִסְפִּיק לוֹ זְמַנּוֹ וְלֹא נָתַן לוֹ פָּעֳלוֹ לְהִתְרַכֵּז בִּיצִירוֹת גְּדוֹלוֹת. הַפֶילִיטוֹן קְצַר-הַמַּצָּע, שֶׁמָּשַׁךְ אֶת לִבּוֹ מִימֵי נְעוּרָיו וַאֲפִילוּ מִימֵי יַלְדוּתוֹ, הָיָה הָרֶקַע שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עָלָיו כִּשְׁרוֹנוֹ הַכַּבִּיר בְּצִמְצוּם אֳמָנוּתִי עַד לְהַפְלִיא. בִּשְׁנַת 1900 הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “וּבְרֹאשׁ מָלֵא דְבָרִים כָּאֵלֶּה אֲנִי מֻכְרָח לִכְתּוֹב פֶילִיטוֹן עַל תַּעֲרוּכַת הָאָפְנָה, (כְּפִי שֶׁרָאִינוּ, כָּתַב בְּיַלְדוּתוֹ סַטִירָה חֲרִיפָה עַל הָאָפְנָה בְהֻנְגָּרִית). מַנְהִיג וּמְבַדֵּחַ בִּדְמוּת אֶחָת. לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה קַל יוֹתֵר. וְלֹא רַק בַּדְחָן הִנְנִי אֶלָּא גַּם עֶבֶד וְשַׁמָּשׁ אֵצֶל הַ”ניה פריה פְּרֶסה“. עָלָי לְפַחֵד בִּגְלַל לַחְמָם שֶׁל יְלָדָי”… הַשְׁרָאַת-נֶפֶשׁ מְדֻכָּאָה זוֹ חוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית אֶצְלוֹ תְּכוּפוֹת. אוּלָם הַפֶילִיטוֹן, אוֹפֶן-בִּטּוּי חָבִיב זֶה בְּדוֹרוֹ, הָיָה לוֹ לְהֶרְצְל לֹא רַק פְּרִי הַהֶכְרַח, שְׁאֵלַת לֶחֶם חֻקּוֹ, אֶלָּא גַם קוֹרַת-רוּחַ, סִפּוּק-נֶפֶשׁ. בּוֹ הִכְנִיס לְתוֹךְ עִנְיָנִים יוֹם-יוֹמִיִּים חוֹלְפִים רַעְיוֹנוֹת נִשָּׂאִים, רְגָשִׁים כְּלָלִיִּים שֶׁעַל יָדָם הִתְעַלּוּ מִקְרִים פְּעוּטִים לְגֹבַה הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הַטְּהוֹרָה. לַשָּׁוְא הוּא מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא “רַק פֶילִיטוֹנִיסְט”. בְּשֶׁטַח זֶה הוּא יָכוֹל לָתֵת אֶת עַצְמוֹ, לְגַלּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּקוֹמֶדִּיּוֹת וּמַחֲזוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁעָלָיו לַחֲזֹר אַחֲרֵי חִנּוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁל קְהַל הָרוֹאִים וְהַשּׁוֹמְעִים. בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ “מִתַּחַת לַקַּו” מִתְבַּטֵּאת רְאִיָּתוֹ הָעֲדִינָה, מֻרְגָּשׁ הַהוּמוֹר הָאָצִיל, הַנִּתָּךְ בְּהַרְמוֹנְיָה שְׁלֵמָה שֶׁל לֵב טוֹב וְעַיִן טוֹבָה. הַמַּבָּט הַחַד הַחוֹדֵר מֵעַל פְּנֵי הַתּוֹפָעוֹת, אֶל תּוֹךְ עֹמֶק הַזְּמַן, מִמִּשְׂחַק הַגַּלִּים מִמַעַל אֶל תּוֹךְ קַרְקַע הָאֳפָקִים, מֵחֲוָיַּת הַיָּחִיד לְתוֹךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם וַהֲוָיָתוֹ הָאֱנוֹשִׁית.

הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל הֶרְצְל בִּכְתִיבַת הַפֶילִיטוֹן הָיָה הַסּוֹפֵר הַיְּהוּדִי הַהֻנְגָּרִי הַמְפֻרְסָם אַדוֹלְף אַגָאי (1863–1916). בַּחֲלִיפַת מִכְתָּבָיו אִתּוֹ הוּא מְחַבְּבוֹ וּמְלַטְּפוֹ בְּמִלּוֹת הוֹקָרָה הֻנְגָּרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית הָאִגֶּרֶת, בְּתוֹכָהּ וּבְסִיּוּמָהּ. “מוֹרִי וְרַבִּי הַיָּקָר וְהָאָהוּב”, “מוֹרִי וְרַבִּי הַטּוֹב וְהַמְכֻבָּד” וְכו‘. אַגָאי הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר וְגַם אַחַר כָּךְ יְדִידוֹ וַחֲבֵרוֹ שֶׁל וַמְבֵּרִי, שֶׁסָּלַל בִּשְׁבִיל הֶרְצְל אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַשֻּׂלְטָן. כְּשֶׁזֶּה הֵמִיר אֶת דָּתוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, כָתַב עָלָיו, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה וַמְבֵּרִי גַם לְהַבָּא “יְהוּדִי בַּחֲמִשָּׁה כְּרָכִים”. הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הַסּוֹפְרִים-הָרוֹפְאִים שֶׁעַל-יְדֵי טִפּוּל בְּגוּף הָאָדָם הִגִּיעוּ לְטִפּוּל בְּנִשְׁמָתוֹ, כְּמוֹ נוֹרְדָאוֹ, וַסֶרְמַן, פְרוֹיד וְכוּ’. כְּשֶׁהֶרְצְל הָיָה תַּלְמִיד בֵּית הַסֵּפֶר הַנּוֹרְמָלִי הִתְחִיל לְהוֹפִיעַ עִתּוֹן הוּמוֹרִיסְטִי שֶׁל אַגָאי שֶׁנִּתְחַבֵּב מְאֹד עַל הַקָּהָל, זְקֵנִים וִילָדִים כְּאֶחָד. אַגָאי הָיָה טִפּוּס “יְהוּדִי טוֹב” וְהֶאֱמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְהָמִית אֶת הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּהוּמוֹר, וְשֶׁהָאֶמַּנְצִיפַּצִיָּה הִיא הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי שֶׁל הַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית. בְּשִׂיחוֹתָיו אִתִּי נָתַן אַגָאי בִּטּוּי לְהַעֲרָצָתוֹ לְגַבֵּי הֶרְצְל הַסּוֹפֵר וְהַיְּהוּדִי, וְהֶרְאָה לִי אֶת מִכְתְּבֵי הֶרְצְל אֵלָיו, אוּלָם עַד הַצִּיּוֹנוּת לֹא בָא.²³ “לְפִי דַעְתִּי – אָמַר אַגָאי – הֶרְצְל אַחַד הַפֶילִיטוֹנִיסְטִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּסִפְרוּת הָעוֹלָם. הוּא בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הָעֲדִינָה הִדְגִּישׁ בְּכָל פְּגִישׁוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתִי הוּא חוֹשֵׁב, לְמוֹרוֹ וְרַבּוֹ בְּפֶילִיטוֹן, אֲבָל אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי תָּמִיד שֶׁעָלָה עָלַי לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאֵינֶנִּי מַגִּיעַ עוֹד עַד קַרְסֻלָּיו”. בְּוִכּוּחוֹ עִם לֵירוֹאַ בּוּלְיֵה עַל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת כּוֹתֵב הֶרְצְל (1897): "הַסּוֹפֵר הַהֻנְגָּרִי, אַגָאי מְסַפֵּר בְּפֶילִיטוֹן אֶחָד מַעֲשֶׂה נָאֶה זֶה. פַּעַם אַחַת הָיָה בְּאוֹסְטֶנְדָּה בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל בִּישׁוֹף הֻנְגָּרִי. נְסִיךְ הַכְּנֵסִיָּה הָיָה נָעוּל מַגָּפַיִם תַּחַת מְעִלוֹ הָאָרֹךְ, אֲבָל הַמְּעִיל הָאָרֹךְ וְהַמַּגָּפַיִם הֵם הַסִּמָּנִים שֶׁעַל פִּיהֶם מַכִּירִים נַעֲרִי הָרְחוֹב שֶׁל אוֹסְטֶנְדָּה אֶת הַיְּהוּדִים הַפּוֹלָנִים. וְכָךְ אֵרַע הַדָּבָר שֶׁהַפִּרְחָחִים רָצוּ אַחֲרֵי הַבִּישׁוֹף, הִתְגָּרוּ בּוֹ וְזָרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים, כְּמִנְהָגָם עִם יְהוּדִי פּוֹלָנִי שֶׁתָּעָה לְאוֹסְטֶנְדָּה. שַׂר הַכְּנֵסִיָּה יָצָא מִכֵּלָיו וְחִפֵּשׂ מַחֲסֶה אֵצֶל אַחַד הַשּׁוֹטְרִים. וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ עַל סִבַּת הִתְנַהֲגוּתָם זוֹ שֶׁל הַנְּעָרִים, חִיֵּךְ הַלָּה בְּטוּב לֵב וְעָנָה: “מַה לַעֲשׂוֹת? כָּךְ הֵם נוֹהֲגִים עִם יְהוּדִים”. – “מַה יְהוּדִים? אֲנִי בִּישׁוֹף!” פָּתַח אֶת מְעִילוֹ בְּאוֹפֶן שֶׁהַשּׁוֹטֵר הַנִּדְהָם רָאָה אֶת צְלָב הַזָּהָב הַגָּדוֹל עַל חָזֵהוּ. אוּלָם כְּשֶׁפָּגַשׁ הַבִּישׁוֹף נִרְגָּז מִן הַהַרְפַּתְקָה, אֶת אַגָאי וְסִפַּר לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר הַלָּז: “הוֹד קְדֻשָּׁתוֹ רוֹאֶה אֵיפוֹא כַּמָּה טָעִים הַדָּבָר: לִהְיוֹת יְהוּדֵי; כְּבוֹדוֹ טָעַם אֶת זֶה רַק רֶבַע שָׁעָה, – אֲנַחְנוּ רְווּיִים טַעֲמוֹ זֶה אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה”…

אַגָאי כָּתַב מַחֲזוֹר פֶילִיטוֹנִים עַל נְדוּדָיו בָּעוֹלָם לְגַלּוֹת יְהוּדִים בְּשֵׁם כֹּהֵן וּבְסִפּוּרָיו הַקְּצָרִים תֵּאֵר יְהוּדִים בַּעֲלֵי רֶגֶשׁ, דּוֹאֲבִים אֵת גּוֹרָל עַמָּם. הֶרְצְל שֶׁקָּרָא אֶת כְּתָבָיו בִּמְקוֹרָם הַהֻנְגָּרִי, בְּוַדַּאי שָׁאַב מִמֶּנּוּ גַם רֶגֶשׁ יְהוּדִי.

בִּכְתִיבַת פֶילִיטוֹנִים הִתְחִיל הֶרְצְל עוֹד בְּיַלְדוּתוֹ בְּחֶבְרַת “אֲנַחְנוּ” שֶׁהָיָה מְיַסְּדָהּ וּנְשִׂיאָהּ, וְהַפֶילִיטוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח לְעִתּוֹן יוֹמִי בְּבוּדַפֶּשְׁט, הוּא, “פֶילִיטוֹן עַל הַפֶילִיטוֹנִיסְטָן”, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ בּוֹ שֶׁהָיָה מֻשְׁפָּע עַל יְדֵי דְּמוּתוֹ שֶׁל אַגָאִי שֶׁרִחֲפָה לְפָנָיו, וְשֶׁבָּהּ רָאָה אֶת כָּל אוֹתָן הַתְּכוּנוֹת שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ מִסּוֹפֵר פֶילִיטוֹנִיסְטָן הַנִּלְחָם עִם נַפְשׁוֹ וּמִתְאַבֵּק בְּנַפְתּוּלֶיהָ: יִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרוֹ בְּכֹחַ הַצִּמְצוּם, לֹא יַחֲזוֹר עַל דְּבָרָיו, וְלֹא יְחַקֶּה אֶת עַצְמוֹ. עַל נִימִים שׁוֹנוֹת יוּכַל לִכְתּוֹב עַל מֵאָה עִנְיָנִים וּלְעוֹרֵר תָּמִיד הִתְעַנְיְנוּת, לֹא יִהְיֶה יָבֵשׁ וְלֹא מִתְחַכֵּם בְּיוֹתֵר, לֹא יִהְיֶה עֲקֵבִי יוֹתֵר מִדָּי, וְלֹא יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ לְסֵרוּגִין, לֹא יְשַׁעְמֵם אֶת הַקּוֹרֵא וְלֹא תִּהְיֶה מַטְּרָתוֹ רַק לְבַדֵּחַ.

כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֶת טִיבָן רָאָה הֶרְצְל כְּנַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, הִקְנוּ לוֹ שֵׁם טוֹב לְעָתִיד, וְהֶרְצְל נִכְנַס בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל כּוֹתְבֵי הַפֶילִיטוֹנִים בְּדוֹרוֹ.

אַגָאי הָאֳמָן לֹא בָּז גַּם לְהִתוּלִים קְצָרִים, וְכָתַב שׁוּרוֹת הֲלָצוֹת וּבְדִיחוֹת בְּעֹקֶץ פּוֹלִיטִי נֶגֶד לִקּוּיֵי הַחֶבְרֶה, וְהַמְּדִינִיּוּת הַשַּׁלֶּטֶת. הֶרְצְל הָלַךְ גַּם בָּזֶה בְּעִקְבוֹת רַבּוֹ וְלֹא נִמְנַע מִלְּהִשְׁתַּתֵּף בַּשָּׁבוּעוֹן הַהִתּוּלִי “הַפַּרְעוֹשׁ” שֶׁעֲקִיצוֹתָיו הָיוּ לִפְעָמִים רְצִינִיּוֹת אֲבָל לֹא מְשֻׁלְלֵי חֶמְלָה. וְגַם לִפְנֵי מוֹתוֹ הִתְעַנְיֵן עוֹד בְּהַצְלָחַת הַשָּׁבוּעוֹן הַהִתּוּלִי-יְהוּדִי “שְׁלוֹמִיאֵל”.

יוּלִיוּס בּוֹאֶר הַהוּמוֹרִיסְטָן כָּתַב בָּאֶפִּיגְרָמָה עַל הֶרְצְל:

מִסּוּדֶרְמַן לוֹ הַזָּקָן,

מֵהַיְנֶה אִירוֹנִיָּתוֹ,

אַךְ כִּשְׁרוֹנוֹ הָעַז-אֵיתָן,

שֶׁלּוֹ הוּא, לוֹ הוּא לְבַדּוֹ.

מַטָּרָה מְרֻחֶקֶת הוּא חוֹזֶה,

בַּחֲלוֹם, בְּהָקִיץ, נִים-לֹא-נִים,

וְהוּא מִתְכּוֹנֵן בִּזְּמַן הַזֶּה,

לַעֲשׂוֹת מְדִינָהּ עִם יְהוּדִים.

הַיְנֶה הָיָה הַמַּשְׁפִּיעַ הַשֵּׁנִי עַל הֶרְצְל, בְּעִקָּר בַּפֶילִיטוֹנִים הַמְתָאֲרִים אֶת מַסָּעָיו. מִתַּחַת לְמַסְוֵה הָאִירוֹנִיָּה הַדַּקָּה מוֹפִיעִים תְּכוּפוֹת פָּנָיו הַחִוְּרִים שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַיְּהוּדִי-גֶּרְמָנִי. אֲבָל מָה רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הָאִירוֹנִיָּה שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם. צְעִיפוֹ שֶׁל הַיְנֶה צָף עַל פְּנֵי מַיִם דְּלוּחִים וְשֶׁל הֶרְצְל מַחְבִּיא מַעֲמִיקִים. הִתּוּלוֹ שֶׁל הַיְנֶה עוֹקֵץ וּמַצְלִיף מִסָּבִיב. לִגְלוּגוֹ שֶׁל הֶרְצְל מַסְתִּיר הָרְגָּשׁוֹת חֶמְלָה נוֹקְבוֹת עַד הַיְסוֹד.

רַעְיוֹן רָחוֹק מְעֻרְפָּל שֶׁל צִיּוֹנוּת בִּצְבֵּץ וְעָלָה גַם בְּשִׁירָתוֹ שֶׁל הַיְנֶה, בְּכִסּוּפִּין שֶׁל הָאוֹרֶן, הַמִּתְגַּעְגֵּעַ מִן הַצָּפוֹן הַקַּר לְכַפּוֹת-הַתֹּמֶר שֶׁבְּאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה. אוּלָם כְּמוֹ בְּשִׁיר מִרְדוֹ הַמַּר נֶגֶד “אֱדוֹם”, מִתְרַחֵק הַמְשׁוֹרֵר גַם כַּאן מִן הַמַּסְקָנָה וּבוֹרֵחַ אֶל תּוֹךְ מַחֲסֶה הָאִירוֹנִיָּה.

כְּשֶׁקָּם עִמָּנוּאֵל נֹחַ הָאֲמֵרִיקָאִי וְקָרָא לִיסוֹד מְדִינָה יְהוּדִית, כּוֹתֵב הַיְנֶה לִידִידוֹ מוֹזֶר עַל גַּנְז חֲבֵרָם שֶׁהִתְפַּעֵל מִן הַתָּכְנִית: “אִם תָּקוּם פַּעַם “עִיר-גַּנְז” וְדוֹר יוֹתֵר מְאֻשָּׁר יְבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב וְיִלְעַס מַצּוֹת עַל אַשְׁדּוֹת הַנִּיַגָרָה, שִׁירָה יְהוּדִית חֲדָשָׁה תִּתְחוֹלֵל שָׁם וְנִינֵי הַבֻּרְסָה מִבֶּרְלִין יָשִׁירוּ וִיזַמְּרוּ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין בְּ”גַנְזְטָאוֹן": “עַל נַהֲרוֹת הַשְּׁפְרֶה שָׁם יָשַׁבְנוּ גַם גָּזַזְנוּ אֶת תְּלוּשֵׁי הַמְּנָיוֹת…” כָּךְ מִתְבַּדֵּחַ הַמְשׁוֹרֵר שֶׁיָּדַע לָשִׁיר גַּם עַל רָחֵל הַמְבַכֶּה אֶת בָּנֶיהָ וְדִמְעוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת אֶל תּוֹךְ מֵי הַיַּרְדֵּן. גַּם הַיְנֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפָסוּק “אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי”, אוּלָם מַה שֶׁאֶצְלוֹ רַק פִּיּוּט הָיָה, פְּרִי הַשְׁרָאָה עוֹבֶרֶת, נַעֲשָׂה לְהֶרְצְל בְּשָׂרוֹ וְדָמוֹ, תַּמְצִית חַיָּיו, לְשַׁדּוֹ וְרוּחוֹ.

וּכְדַאי לְהַזְכִּיר כָּאן, אֵיךְ הֵגִיב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עַל תָּכְנִיתוֹ שֶׁל עִמָּנוּאֵל נוֹחַ הַמְשׁוֹרֵר הַמַּדֵיארִי קַזִינְצִי: “הִנֵּה שׁוּב יִזְרַח אוֹר צִיּוֹן הַמִּתְחַדֶּשֶׁת וְיָאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה!” – הֲכִי לֹא קָרָא הֶרְצְל הַנַּעַר בַּגִּמְנַסִּיָּה שֶׁל בּוּדַפֶּשְׁט אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנִּלְהָבוֹת הַלָּלוּ?

הַפֶילִיטוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶרְצְל שֶׁיָּצָא לוֹ מוֹנִיטִין הוּא, “לוּז הַכְּפָר”. הַדֻּבִּים צֶאֱצָאֵי אַטאַטרוֹל “הַיְכוֹלִים לִרְקוֹד עַל אַף הַמֶּלַנְכוֹלִיָּה שֶׁבָּהֶם”, מַעֲלֶה לוֹ לְהֶרְצְל אֶת זִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַיְנֶה, מְחַבֵּר שִׁיר זֶה עַל נְדוּדֵי הַדּוֹב וּתְלָאוֹתָיו וְאוּלַי גַם אֶת אוֹתוֹ הַיְנֶה, שֶׁעֲלִילַת-הַדָּם בְּדַמֶשֶׁק שָׁלְלָה אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ, אַךְ אֵין הוּא מְגַלֶּה כְּלָל שֶׁנִּפְגַּע עַל יְדֵי עֲלִילַת שָׁוְא זוֹ כִּיהוּדִי. הֲרֵי מְשׁוֹרֵר הַחֹפֶשׁ הִנֵּהוּ, שֶׁעָלָיו לְהִלָּחֵם נֶגֶד כָּל פְּגִיעָה בְּחֹפֶשׁ הָאָדָם מֵאֵיזֶה גֶּזַע שֶׁהוּא, וּמְשׁוֹרֵר הַחֵרוּת שֶׁמֵּחוֹבָתוֹ לְצֵאת לַקְּרָב נֶגֶד כָּל דִּכּוּי, בַּעֲרוּת וּמִשְׁפָּט קָדוּם. בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁהוֹפִיעַ “לוּז הַכְּפָר” שֶׁל הֶרְצְל, (1891), טֶרֶם נָחָה עָלָיו רוּחַ הַיִּעוּד, בְּנַפְשׁוֹ עוֹד לֹא הִתְבַּדְּלוּ בְּעָיוֹת הַיַּהֲדוּת מִתּוֹךְ בְּעָיוֹת הָאֱנוֹשׁוּת הַכְּלָלִית, וּרְחוֹקָה הָיְתָה עוֹד לְפָנָיו דֶרֶךְ הֶחָזוֹן שֶׁבָּהּ “שָׁמַע מַשַּׁק כְּנָפַיִם מֵעַל לְרֹאשׁוֹ”. אוּלָם הַשְּׁכִינָה הַיִּשְׂרְאֵלִית לֹא נָתְנָה לוֹ לְהִתְרַחֵק מִשָּׁרָשָׁיו גַּם בִּשְׁעוֹת הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים. וְאֵין צֹרֶךְ בְּחִפּוּשׁ הוֹכָחוֹת מִפֶילִיטוֹנָיו, כִּי הִנֵּה כָּאן כָּתוּב “כִּיהוּדִי הִתְאַנַּח”, וְשָׁם נִמְצָא מִשְׁפָּט בַּעַל תֹּכֶן יְהוּדִי. בְּעֶצֶם גִּישָׁתוֹ שֶׁל הֶרְצְל אֶל הַתּוֹפָעוֹת מִתְגַּלֶּה הַיְּהוּדִי שֶׁבּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בִּיצִירוֹתָיו שֶׁל הַצַּיָּר יִשְׂרָאֵל’ס בֵּין תְּמוּנוֹת שֶׁל “בְּנֵי הָעָם הָעַתִּיק”, וּבֵין הַטִּפּוּסִים שֶׁל יֶתֶר בְּנֵי הָאָדָם הַדְּווּיִים שֶׁתֵּאֲרָם בְּהַשְׁרָאַת רַחֲמִים וּבְאוֹתָהּ הַחֶמְלָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, שֶׁאֵינָהּ נֶעְדֶּרֶת אֶצְלוֹ אֲפִילוּ בְּצִיּוּר הַנּוֹף הַהוֹלַנְדִּי וְחוֹף הַיָּם שֶׁלּוֹ עַל דִּמְדּוּמָיו וְאֵדָיו. גַּם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם מִתְעַרְפְּלִים דִּמְדּוּמִים וְאֵדִים. “כָּךְ יֵשׁ בְּ”לוּז הַכְּפָר" כָּל מִינֵי בַּדְחָנִים חוֹלִים, הַמַּעֲנִיקִים לַאֲחֵרִים צְחוֹק וַחֲלוֹמוֹת, בְּעוֹד שֶׁהֵם בְּעַצְמָם אֵינָם צוֹחֲקִים וְאֵינָם חוֹלְמִים".

לְמִן הַפֶילִיטוֹן הַזֶּה וְהָלְאָה יֵשׁ עֲלִיָּה דַּרְגָּתִית וְהִתְרוֹמְמוּת מַתְמֶדֶת בַּעֲלוֹנָיו שֶׁל הֶרְצְל. גּוֹרַל הָאֱנוֹשׁ הַטְּרָגִי הַמֵּנִיעַ הָרִאשׁוֹן וְהָעִקָּרִי הַדּוֹחֵף אוֹתוֹ לְתֵאוּר הַחַיִּים וּלְתִקּוּן קַלְקָלָתָם. וְהַמַּטָּרָה הֲרֵי הִיא שֶׁנִּשְׁתָּרְשָׁה בְּמָסֹרֶת הַיְּהוּדִית: לְהוֹרוֹת. לֹא לְשַׁעֲשֵׁעַ וּלְבַדֵּחַ, אֶלָּא לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.

אִלְמָלֵא הַתַּאֲרִיכִים הַנִּתָּנִים עַל כָּל כְּתָבָיו, קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין אֵיזֶה הֵם הַפֶילִיטוֹנִים שֶׁנִּכְתְּבוּ לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה שֶׁל “הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית” וְאֵיזֶה הֵם שֶׁכָּתַב אַחֲרֵי הִתְגַּלּוּתוֹ הַצִּיּוֹנִית. רַק דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, שֶׁהֶרְצְל לֹא הִבִּיט מֵעוֹלָם רַק בְּעֵינָיו בִּלְבַד וְלֹא הֶאֱזִין בְּאָזְנָיו בִּלְבָד. כָּל מַה שֶׁקָּלְטוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו, עָבַר וְהֻתַּךְ תָּמִיד דֶרֶךְ אֵשׁ לִבּוֹ. נוֹגֵעַ עַד הַלֵּב תֵּאוּרוֹ הַנִּפְלָא עַל “הַמָּכוֹן לִדְגִירַת יְלָדִים” שֶׁהָיָה מֻצָּג בַּתַּעֲרוּכַת גַּן פְּרַטֶר שֶׁבְּוִינָה. “מָכוֹן מַדָּעִי” כִּבְיכוֹל עִם חֻלְשׁוֹת בֶּן הָאָדָם וּנְטִיָּתוֹ לְסֶנְסַצִּיּוֹת וּלְעִסְקֵי רְוָחִים. יְלָדִים שֶׁיָּצְאוּ לְאוֹר הָעוֹלָם לִפְנֵי עִתָּם וּפֹה מִתְאַמְּצִים לְהַצִּילָם בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי כְּאֶפְרוֹחִים בְּחֻמּוֹ שֶׁל “כִּבְשַׁן הַדְּגִירָה”. הַכּוֹתֶרֶת: “אֹהֶל אִיּוֹב” – וְהַהַתְחָלָה: פְּסוּקִים מֵאִיּוֹב הַמְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ: “לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע… כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט, יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי?” “אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה, כְּעוֹלְלִים לֹא-רָאוּ אוֹר?” הַאִם אֵין זֶה סֵפֶר לְעִתּוֹת נְצָחִים? כַּמָּה פְּעָמִים פּוֹרְצִים דִּבְרֵי אִיּוֹב מִלִּבּוֹת בְּנֵי אָדָם סוֹבְלִים נִדְכָּאִים! לַאֲמִתּוֹ שֶׁל הַדָּבָר, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוּא אִיּוֹב. כָּל אֶחָד הָיָה, הֹוֶה אוֹ יִהְיֶה בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בֶּן גּוֹרָלוֹ. דִּבְרֵי אִיּוֹב מְפַכִּים מִתּוֹךְ כְּאֵב הַחַיִּים וְדִמְיוֹן אָפְיָנִי וְנִפְלָא שֶׁל הָאֹשֶׁר הוּא לִהְיוֹת “כְּעוֹלֵל לֹא-רָאָה אוֹר”. זֶהוּ הַזְּמַן הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאֵינוֹ נֶעְכָּר עֲדַיִן עַל יְדֵי נִחוּשִׁים וְהַכָּרָה, “בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי”. וְהֶרְצְל נוֹתֵן תֵּאוּר אֳמָנוּתִי וּפִילוֹסוֹפִי עַל קְהַל הַסַּקְרָנִים הַנִּדְחָקִים אֶל “אֹהֶל אִיּוֹב” זֶה לִרְאוֹת בְּאֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת מַצִּילִים אֶת הָאוֹרְחִים הַקְּטַנִּים וּמוֹנְעִים אֶת בְּרִיחָתָם מֵעֲלֵי אֲדָמוֹת. אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִיַּלְדֵי הַדְּגִירָה דוֹרֵשׁ כֶּסֶף בְּעַד הַצָּגָתוֹ וּמְאַיֵּם כִּי אַחֶרֶת יִקָּחֵהוּ מִן הַתַּעֲרוּכָה. שְׁאֵלָה מִשְׁפָּטִית מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה. “תּוֹלַעַת מִסְכֵּנָה הַנֶּאֱלֶצֶת לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף עוֹד לִפְנֵי הוּלַּדְתָּהּ לְפִי חֹק הַטֶּבַע…” אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין כָּאן שׁוּם פֶּסִּימִיזְם בְּפֶילִיטוֹן אִיּוֹבִי זֶה. לְהֵפֶךְ. הַסּוֹפֵר מַבִּיט בְּהִתְפָּעֲלוּת בִּתְנוּעוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם הַשּׁוֹשַׁנִּיּוֹת שֶׁל נִבְטֵי-אָדָם אֵלֶּה, וְהוּא מְסַיֵּם בְּהִמְנוֹן עַל הַיְלָדִים. “הֵם הַמְנַהֲלִים אוֹתָנוּ לִבְרֵאשִׁית הַזְּמַנִּים, מְבִיאִים לָנוּ בְּשׂוֹרָה מִמֶּרְחַקִּים, רַק שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶת פִּתְרוֹנָהּ. וּכְשֶׁאָנוּ מִתְכּוֹפְפִים עַל עֲרִיסוֹתֵיהֶם וְרוֹאִים אֶת צְחוֹקָם בַּחֲלוֹם אוֹ אֶת הַכְּאֵב הָרִאשׁוֹן הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל קַוֵּי פְּנֵיהֶם, אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל נִצְחִיּוּתוֹ שֶׁל גִּזְעֵנוּ”.

הֶרְצְל בְּרֵאשִׁית פְּעֻלָּתוֹ

הֶרְצְל הַחוֹלֶה וּפְּרוֹפ' מַנְדֶלְשְׁטַם בְּאֶדְלַךְ

לוּחַ-זִכָּרוֹן לְהֶרְצְל, מַעֲשֵׂה-יְדֵי בֶּאֶר

הֶרְצְל הַגֹּוֵעַ, מֵהָאֹסֶף שֶׁל “בְּצַלְאֵל” בִּירוּשָׁלַיִם

פֶילִיטוֹן זֶה הוֹפִיעַ בִּשְׁנַת 1898 (זוֹהִי שְׁנַת נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהֶרְצְל הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפָּסוּק זֶה מֵאִיּוֹב גַּם בִּנְאוּמוֹ אֶל קֵיסַר גֶּרְמָנִיָּה: “סוֹד אֱלֹהַּ עָלֵינוּ בִּשְׁעוֹת הֲרַת עוֹלָם אֵלּוּ”), אוּלָם כְּזוֹ הָיְתָה הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל הֶרְצְל לְגַבֵּי הַיְלָדִים. גַּם לִפְנֵי תְּקוּפַת יִעוּדוֹ לִגְאֻלַּת עַמּוֹ הַנִּצְחִי. וְלֹא רַק בְּכָתְבוֹ עַל יְלָדָיו שֶׁלּוֹ. לֹא רַק “דִּמְעָתָהּ שֶׁל טְרוּדֶל” הוֹפֶכֶת פְּנִינָה יְקָרָה בְּסִפְרוּת, אֶלָּא כָּל פַּעַם בְּהִתְיַחֵד עִם הַתּוֹפָעָה יֶלֶד, נִפְתָּחִים בְּנַפְשׁוֹ מְקוֹרוֹת שֶׁל רֹךְ וְהִתְפָּעֲלוּת עִלָּאִית. בְּפַארִיס (1895) כָּתַב עַל “תַּעֲרוּכַת הָאוֹצָרוֹת”. בְּנִגּוּד לַתַּעֲרוּכָה שֶׁל “יַלְדֵי הַדְּגִירָה”, הִצִּיגוּ כָּאן אֶת הַיְלָדִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, בְּהִתְחָרוּת עַל מְנַת לְקַבֵּל “פְּרָס”. בַּחוּץ לִפְנֵי כְּנֶסֶת “אוּלָם הַמּוּסִיקָה”, מַכְרִיזִים עַל כָּל מִינֵי מִשְׂחָקִים זוֹלִים, מוֹקְיוֹנִים, שַׁחְצָנִים, רַקְדָּנִים מְרַקְדִים עַל הַחֶבֶל וְכוּ' – וּבִפְנִים אִמָּהוֹת מְחַבְּקוֹת אֶת יַלְדֵיהֶן וְכָל אַחַת מֵהֶן חוֹשֶׁבֶת אֶת שֶׁלָּהּ לַ“יֶּלֶד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בְּכָל פָּארִיס”. הֶרְצְל רוֹאֶה עַל כֻּלָּן אֶת זֵר הַתִּפְאֶרֶת שֶׁל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה. וְנוֹגֵעַ עַד הַלֵּב הַסִּיּוּם הַפִּיּוּטִי:

– “הַיֶּלֶד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר? הִנֵּהוּ, אֲדוֹנִים הַשּׁוֹפְטִים!”

וְהִיא מְרִימָה בְּגַאֲוָה וּבַחֲרָדָה אֶת הַחִוֵּר, הַחוֹלָנִי, – אֶת הָאוֹצָר שֶׁלָּהּ.

בַּפֶילִיטוֹן “גַּן הָאָדָם” מְתָאֵר הֶרְצְל “כְּפָר אַפְרִיקָאִי” מֻצָּג בְּגַן הַחַיּוֹת. בְּרִגְשֵׁי חֶמְלָה נִגַּשׁ אֶל הַדְּמֻיּוֹת הָעֲלוּבוֹת, בְּאַהֲבַת-אָדָם עֲמֻקָּה הוּא מִסְתַּכֵּל בָּאִשָּׁה הַכּוּשִׁית וּבַיֶּלֶד הַשָּׁחוֹר הַקָּשׁוּר כַּחֲבִילָה חַיָּה אֶל גַּבָּהּ, “מְהֻדָּק אֶל צַוָּארָהּ הֶעָרֹם שֶׁל הָאֵם, יָשֵׁן לוֹ וְחוֹלֵם הַיֶּלֶד הַכּוּשִׁי כְּנָסִיךְ פָּעוּט בְּשַׁלְוָה מְתוּקָה…”

וּבְאוֹתָם רִגְשֵׁי הַחֶמְלָה מַבִּיט הֶרְצְל עַל הַזִּקְנָה. הוּא הוֹלֵךְ לִשְׁמוֹעַ בְּ“אַלְבֶּרְט הוֹל” אֵת הַקּוֹנְצֶרְט שֶׁל אַדֶּלִינָה פַּטִי הַזַּמֶּרֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהִזְדַּקְּנָה וְכוֹתֵב עָלֶיהָ שׁוּרוֹת נוֹבְעוֹת מִלֵּב מְשׁוֹרֵר בַּסִּיוּם הַנִּפְלָא: “אָכֵן הִיא חָרְבָּה – אוּלָם חָרְבָּה שֶׁצִּפּוֹר מְזַמֶּרֶת בָּהּ”.

גַּם בְּלוֹנְדוֹן רָאָה הֶרְצְל “תַּעֲרוּכָה”, שֶׁהוֹפָעָתָהּ עָשְׂתָה עָלָיו רֹשֶׁם כַּבִּיר וְהִנְצִיחָהּ בַּפֶילִיטוֹן מְלֵא רַעְיוֹנוֹת. הָיְתָה זֹאת “תַּהֲלוּכָה” שֶׁל מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה. מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל הֶעָצוּב שֶׁל חוּצוֹת הַבִּירָה הִבְרִיקוּ מֶבָּטִים מְאַיְּמִים, עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת, פָּנִים זוֹעֲמִים לִקְרַאת הָאַרְמוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים, הַשּׁוֹפְעִים מוֹתָרוֹת. וְהֶרְצְל חָזָה בְּעֵינוֹ הַפְּקוּחָה בְּעָיוֹת שֶׁגַּם הָאִימְפֶּרְיָה הָעוֹלָמִית תִּתְקַשֶּׁה בָּהֶן לֶעָתִיד. לִבּוֹ הַטּוֹב שֶׁל הֶרְצְל נָטָה לַסּוֹבְלִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכָךְ רָאָה גַּם בִּנְסִיעוֹתָיו עַל הָאֳנִיּוֹת בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה אֶת הַנִּגּוּד הָאָיֹם שֶׁבֵּין תַּפְנוּקֵי מַחְלְקוֹת הַלּוּקְסוּס וּבֵין הָעֹנִי וְהַדְּחַק שֶׁל נוֹסְעֵי הַסִּפּוּן. וַהֲרֵי מִן הַשְּׁיָרִים הַנִּזְרָקִים הַיָּמָה מִן “הַמַּחְלָקוֹת הַגְּבוֹהוֹת” הָיָה אֶפְשָׁר לְכַלְכֵּל בְּכָבוֹד אֵת כָּל “הַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת”.

אֶל שִׂיא אֳמָּנוּתוֹ הַפֶילִיטוֹנִיסְטִית הִגִּיעַ הֶרְצְל בְּ“סִפּוּרִים פִּילוֹסוֹפִיִּים” שֶׁלּוֹ. פִילוֹסוֹפִיָּה? וְאוּלַי שִׁירָה? שִׁירַת הַלֵּב בִּפְרוֹזָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִקֶּצֶב הַמַּנְגִּינָה, וּמִפִּיּוּט הָרֶגֶשׁ הַנַּעֲלֶה. הַכֹּל הָפַךְ כָּאן סֵמֶל. הִנֵּה: “הַבֵּן”. שׁוּב הִשְׁתַּפְּכוּת-נֶפֶשׁ שֶׁל אָב צוֹהֵל לִקְרַאת בְּנוֹ, הַנְס, הָעוֹמֵד בְּמֶרְכָּז חַיָּיו וַחֲוָיוֹתָיו. “מִבְּנִי בָּאָה לִי הָרְצִינוּת. כַּאֲשֶׁר שָׁכַב עוֹד בָּעֲרִיסָה, רְפָאֵנִי מִכָּל מִינֵי הַשְׁקָפוֹת קַלּוֹת וְהִתּוּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ לִי לְפָנָיו. הַרְבֵּה תּוֹרוֹת שֶׁל אֱנוֹשִׁיּוּת שָׁאַבְתִּי מִפִּי הַיֶּלֶד הַמְגַמְגֵּם”. וְהַבֵּן מַצִּיל אֶת הָאָב מִבִּצּוּעַ הִתְאַבְּדוּתוֹ. הֲרֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָב שַׁיָּכִים גַּם לַבֵּן הַמַּמְשִׁיכָם וּמוֹרִישָׁם לְלֹא גְבוּל. רַעְיוֹן הַהִתְאַבְּדוּת וּתְרוּפָתָהּ חוֹזֵר וּמְבַצְבֵּץ אֵצֶל הֶרְצְל הֵן בַּפֶילִיטוֹנִים, הֵן בִּכְתָבָיו הַמְּדִינִיִּים. הָאָדָם אֵינוֹ בַּעַל בִּלְתִּי מֻגְבָּל לְחַיָּיו. הוּא רַק חֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת בַּל-תִּנָּתֵק. וְאִם הַגּוֹרָל מַשְׁפִּיל אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, הֲרֵי דַוְקָא בְּמַצָּב הַיֵּאוּשׁ, כְּשֶׁאֵין לוֹ עוֹד מַה לְסַכֵּן, יָכוֹל הוּא לְהַקְדִּישׁ אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו שֶׁאָבְדָה עֶרְכָּה לְפָנָיו, לְשֵׁם אֵיזוֹ מַטָּרָה גְדוֹלָה בִּשְׁבִיל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ. כָּךְ יוֹצֵא מִדֵּי לַיִל בְּלֵילוֹ בַּעַל “הָאַכְסַנְיָה אַנִילִין” אֶל “הַחוֹף הָאַחֲרוֹן” לְדַיֵּג אֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְהִתְאַבֵּד וּמִתְאַמֵּץ לְעוֹרְרָם לְאֵיזוֹ פְּעֻלָּה חֲשׁוּבָה כְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן. בְּקַוִּים אֲחָדִים יוֹצֵר כָּאן הֶרְצְל אֲוִירָה רְווּיַת הַשְׁרָאָה אֳמָנוּתִית מְלֵאָה מִסְתְּרֵי חַיִּים עֲמֻקִּים. הַדַּיָּג הָרָזִי, אֲשֶׁר “סוֹד אֱלֹהַּ עַל אָהֳלוֹ”, בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אַנִילִין, לוֹקֵחַ חֹמֶר אָדָם נוֹאָשׁ לִפְנֵי רִדְתּוֹ תְּהוֹמָה, לָשׁ אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ וּמַכְנִיס בּוֹ רוּחַ חַיִּים חֲדָשִׁים, כְּמוֹ מַתִּיךְ-הָעוֹפֶרֶת עִם הַכַּף הַגְּדוֹלָה, הַסִּמְבּוֹלִי בַּמַּחֲזֶה “פֶיר גִינְט” שֶׁל אִיבְּסֶן. בַּפַּנָס שֶׁבְּיָדוֹ הָרַכָּה הוּא מֵאִיר עַל הָעִטְרָן וְהַזֶּפֶת שֶׁמִּשְׁיָרֵיהֶם הַנִּזְרָקִים הוּא יוֹצֵר שְׁמָנִים עֲדִינִים דֶּרֶךְ זִקּוּק וְטִהוּר בְּמַיִם מִתְאַדִּים. “הַאֵין זֶה דִמְיוֹן מְשַׂחֵק, כְּעֵין רִקּוּד שֵׁדִים? בִּגְלַל תַּחְבּוּלוֹת יוֹתֵר קַלּוֹת הָיוּ מַעֲלִים אוֹתִי מִקֹּדֶם עַל מוֹקֵד כִּמְכַשֵּׁף. אָכֵן נִפְלֵאת הִיא חָכְמַת הַחִימִיָּה!”

“דַּיָּג, אַלְכִימִיסְטָן, בַּעַל אַכְסַנְיָה, מִי אַתָּה סוֹף-סוֹף?” תְּשׁוּבָה יְשִׁירָה לֹא קִבֵּל: “הָאַלְכִימִיסְטִים הֵם נְעָרִים טִפְּשִׁים אוֹ שְׁפָלִים. לִיצוֹר זָהָב! אֵיזֶה חֲלוֹם הֲמוֹנִי! אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים דָּבָר אַחֵר בְּקַנְקַן: לֶחֶם אוֹ גַם כֵּן מִין זָהָב. אֶת הַזָּהָב הַמֻּנָּח עַכְשָׁיו רַק בַּשִּׁבֳּלוֹת הַצְּהֻבּוֹת. מִי שֶׁיִּמְצָא אֶת זֶה – אוּלַי גַּם הוּא עוֹמֵד בְּלַיְלָה זֶה אֵי-שָׁם בָּעוֹלָם עַל יַד הַכִּרַיִם כָּמוֹנִי – יְשַׁנֶּה אֶת פַּרְצוּפָהּ שֶׁל הָאֲדָמָה וְאֶת גּוֹרָלָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם… הַסּוֹד עֲדַיִן נִרְדָּם בְּאֵיזֶה חֹמֶר שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים עָלָיו בְּלִי תְּשׂוּמֶת לֵב, וְאֵיזֶה מִקְרֶה אוֹ בָּרָק גְּאוֹנִי, אוֹ אִי-זְרִיזוּת יְגַלֶּה אֶת הַקֶּשֶׁר… לִחְיוֹת, הָהּ, לִחְיוֹת, רַק כְּדֵי לִרְאוֹת עוֹד גִּלוּי סוֹד זֶה!…”

"אִם כֵּן נִחְיֶה רַק מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, אוֹ לְמַעַן הִתְעַנֵּג בְּהִתְפַּתְּחוּת הַמַּדָּע? הַאִם שָׁכַחְתָּ אֶת הַפָּסוּק: “מַרְבֶּה חָכְמָה מַרְבֶּה דְּאָגָה?”

– וְאִם גַּם כֵּן, הוּא, הֲרֵי, יָפֶה וּטְרַגִּי הוּא לְהַבְלִיג עַל צַעַר עַצְמֵנוּ וּלְהִתְעַלּוֹת! רַק נִבְזִים חוֹשְׁבִים תָּמִיד עַל נוֹחִיּוּתָם שֶׁלָּהֶם. מִי שֶׁהוּא אָדָם רוֹצֶה לְהַכִּיר הַכֹּל וּמִתְעַלֶּה בְּסִבְלוֹ. מִי אַתָּה, אוֹרְחִי הֶחָבִיב?

– מוֹרֶה לְפִילוֹסוֹפִיָּה.

– וְאַתָּה חָפַצְתָּ לְהִתְאַבֵּד בְּמָיִם?

וּבַעַל הָאַכְסַנְיָה אַנִילִין מְסַפֵּר לְאוֹרְחוֹ, שֶׁדָּג בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, שֶׁגַּם הוּא הִתְעַיֵּף פַּעַם מִן הַחַיִּים, וְחִפֵּשׂ מָנוֹס בַּ“חוֹף הָאַחֲרוֹן”. וְכַאֲשֶׁר בָּא הֵנָּה אֶל שֶׁטֶף הַנָּהָר, עָבְדוּ הָעוֹבְדִים שֶׁל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת, יְגֵעִים וּמְלֵאֵי יָגוֹן, וְהוּא הִרְגִּישׁ פִתְאוֹם תְּשׁוּקָה לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם אֶת סִבְלָם, חִלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת כַּסְפּוֹ, וְאֶחָד מֵהֶם סִפֵּר לוֹ מִתּוֹךְ רִגְשֵׁי תוֹדָה עַל עֲבוֹדָתוֹ, אֵיךְ עוֹשִׂים מֵחֹמֶר נִבְזֶה שֶׁל שְׁיָרֵי זֶפֶת תּוֹצָרוֹת בַּעֲלוֹת עֵרֶךְ, כְּמוֹ לְמָשָׁל אַנִילִין. וְעָלָה עַל דַּעְתּוֹ, אֵיזֶה צְבָעִים עַלִּיזִים וְנֶהְדָּרִים נוֹצָרִים, אוֹ פּוֹרְחִים מִסֶּרַח הָעִטְרָן “וְהָיָה בְּעֵינַי הַכֹּל כְּמָשָׁל מְזַעְזֵעַ. הַאִם לֹא הָיוּ גַם חַיַּי שֶׁרָצִיתִי לְהַשְׁלִיךְ מִנֶּגֶד, שְׁיָרִים שֶׁל תּוֹצֶרֶת, שֶׁאֶפְשָׁר עוֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְאֵיזוֹ מַטָּרָה? וְכַאֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי לְהַרְהֵר מִתּוֹךְ זַעֲזוּעַ נֶפֶשׁ, נִשְׁבְּרָה בְּקִרְבִּי הַשְׁקָפַת-עוֹלָמִי הַמְהַתֶּלֶת וּמְלַגְלֶגֶת מִתּוֹךְ פַּחְדָנוּת קוֹדֶרֶת. בִּצְבֵּץ בִּי עוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁהִתְבַּהֵר וְהִתְחַזֵּק בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. וּבִמְקוֹם לְאַבֵּד אֶת עַצְמִי, בָּנִיתִי פֹה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה…”

מַכָּרַי שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם לְחָשְׁבֵנִי לִמְשֻׁגָּע כְּשֶׁבִּזְבַּזְתִּי אֶת יָמַי וְלֵילוֹתַי עַל בְּלִימָה, קָבְעוּ עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי טִפֵּשׁ, יַעַן כִּי הִשְׁתַּדַּלְתִּי לָתֵת מַטָּרָה וְתֹכֶן לְחַיָּי. אוּלָם קַל לִסְבּוֹל אֶת לַעַג בְּנֵי הָאָדָם לְמִי שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו בִּנְעָלִים שֶׁלּוֹ. אֲנִי מַרְחִיב אֶת מִפְעָלִי לְמֶרְחַקִּים…" אֲנִי דָג בְּנֵי אָדָם. הַרְבֵּה פְּגָרִים הִצַּלְתִּי מִן הַנָּהָר וַעֲשִׂיתִים לְמַרְבֵּי פְּעֻלָּה, וַאֲחָדִים הָיוּ לִי גַם לְתִפְאֶרֶת. בְּתוֹךְ יֵאוּשָׁם הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר לְקַחְתִּים וְלַשְׁתִּי אוֹתָם מֵחָדָשׁ… כִּי הַיֵּאוּשׁ הוּא חֹמֶר נִפְלָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶפְשָׁר לִיצוֹר דְּבָרִים נִפְלָאִים: אֹמֶץ-לֵב, וִתּוּר עַל יִתְרוֹן פְּרָטִי, יַצִּיבוּת בְּנִסָּיוֹן, הַקְרָבָה עַצְמִית. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ מֵהִין לַעֲלוֹת, מַעְפִּילִים נְעָרִים אֶל רֹאשׁ הָהָר, תָּמִיד לְמַעְלָה, לְמַעְלָה… הַאִם אֵין זֶה תֹּכֶן טוֹב בִּשְׁבִיל חַיִּים? וְחוֹשְׁבֵנִי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים בְּתוֹלְדוֹת יָמֵינוּ הָיוּ פַּעַם עַל “הַחוֹף הָאַחֲרוֹן” וְחָזְרוּ, לְמַעַן יַעֲשֶׂה יֵאוּשָׁם פֶּרִי… כָּל הַמַּמְצִיאִים, הַנְּבִיאִים, הַגִּבּוֹרִים, הַמְדִינָאִים, הָאֳמָנִים, – וְגַם הַפִּילוֹסוֹפִים, אוֹרְחִי הֶחָבִיב, כִּי אֵין בָּעוֹלָם הִתְפַּלְסְפוּת יוֹתֵר גְּבוֹהָה מִשָּׁעָה זוֹ שֶׁבָּהּ מַבִּיטִים עַיִן בְּעַיִן אֵל תּוֹךְ פְּנֵי הַמָּוֶת…"

קָשֶׁה לִקְבּוֹעַ אֶת הַמֻּקְדָּם וְהַמְאֻחָר שֶׁבֵּין פֶילִיטוֹן זֶה שֶׁהוֹפִיעַ בִּשְׁנַת 1896 (וְנִכְתַּב כְּבָר מִקֹּדֶם) וּבֵין הַשּׁוּרוֹת שֶׁרָשַׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ בְּיוּנִי 1895 בֵּין קִטְעֵי “הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית”, שֶׁתִּבָּנֶה גַּם כֵּן עַל יְדֵי הִתְאַמְּצוּתָם שֶׁל נוֹאָשִׁים": “אֲנִי הוּא הַגֶּבֶר, הָעוֹשֶׂה מִפְּסֹלֶת אַנִילִין” וְתֵכֶף הוֹסִיף: “עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל מִינֵי מְשָׁלִים, כִּי הַדָּבָר הוּא לְלֹא דֻגְמָא”. וְהַמֻּשָּׂג שֶׁל פְּסֹלֶת אוֹ שֶׁל הַמִּתְאַבְּדִים, מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ אֶת הַמּוּמָרִים הַמִּשְׁתַּמְּדִים. וְהוּא מַמְשִׁיךְ: “הַיְּהוּדִים הַמּוּמָרִים מוּגֵי הַלֵּב, יִשָּׁאֵרוּ, וַאֲפִילּוּ לָהֶם נָבִיא תּוֹעֶלֶת. הֵם יִתְפָּאֲרוּ בְּקִשְּׁרָם אִתָּנוּ, תַּחַת לְהִתְבַּיֵּשׁ. אֲבָל אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים, נַעֲלֶה שׁוּב לִגְדֻלָּה”. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם: “אַף יְהוּדִי אֶחָד לֹא נְשַׁלֵּחַ, בְּכָל אֶחָד יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹ אוֹ הֶעְדֵּר-כִּשְׁרוֹנוֹ…”

וַהֲרֵי הֶרְצְל גַּם הוּא הָיָה צַיַּד דְּגֵי אָדָם וְחָפַץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיֵאוּשָׁם כִּבְחֹמֶר בִּנְיָן. וּבְמִכְתָּבוֹ לְגִידֶמַן בָּ-22 לְאוֹגוּסְט. "אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָכְנִיתִי בְּכֹחַ מֵנִיעַ טִבְעִי. מַהוּ הַכֹּחַ הַזֶּה? סֵבֶל הַיְּהוּדִים! מִי זֶה יַכְחִישׁ שֶׁהַכֹּחַ הַזֶּה דָבָר שֶׁבִּמְצִיאוּת הִנֵּהוּ? "חִסּוּל הוֹנָם שֶׁל הָרוֹטְשִׁילְדִים בְּלִי מַטָּרָה גְבוֹהָה הָיְתָה הִתְאַבְּדוּת! וַאֲנִי רוֹצֶה לִנְפּוֹל אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתֵיהֶם: “עִמְדוּ! הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּהִתְאַבְּדוּת זוֹ לְמַעַן תַּפְקִיד הִסְטוֹרִי עוֹלָמִי! וְכָכָה תִתְעַשְּׁרוּ עוֹד יוֹתֵר מִלְפָנִים!” וְיוֹמַיִם לִפְנֵי זֶה רָשַׁם בְּתָכְנִיתוֹ לְרוֹמָן בְּקֶשֶׁר עִם הִתְאַבְּדוּת הַיָּדִיד: "לָמוּת יֵשׁ עוֹד לָנוּ זְמָן! כָּךְ מִתְהַוֶּה הָרַעְיוֹן! (אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת פִּזֵּר הֶרְצְל עַצְמוֹ). וְכָךְ מַתְחִיל גַּם הָרוֹמָן “אַלְטְנַיְלַנְד” בִּקְרִיאַת הַמּוֹדָעָה: “מְחֻפָּשׂ אִישׁ צָעִיר מַשְׂכִּיל וְנוֹאָשׁ הַמּוּכָן לַעֲשׂוֹת נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן עִם חַיָּיו”. וַהֲלֹא הָעָם הַיְּהוּדִי כֻּלּוֹ נֶחְשַׁב בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים כִּפְסֹלֶת וְצָרִיךְ רַק לִמְצֹא אֶת הַסּוֹד הַכִימִי כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הַסִּיגִים לְיִקְרֵי עֵרֶךְ כְּמוֹ בִּיצִירַת הָאַנִּילִין.

וְהָרַעֲיוֹן הַזֶּה, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסֵבֶל כְּכֹחַ מֵנִיעַ יוֹצֵר, מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הֶרְצְל. בִּרְבוֹת הַיָּמִים בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לְאַנִּילִין עוֹדוֹ מִתְפָּעֵל מֵהוֹצָאַת לֶחֶם מִקַּנְקַן כִימִי, שֶׁעָתִיד לְשַׁנּוֹת אֶת גּוֹרַל הָאָדָם וְהָאֲדָמָה. וּבִשְׁנַת 1900 הוֹפִיעַ סִפּוּר פִּילוֹסוֹפִי אַחֵר שֶׁל הֶרְצְל “סוֹלוֹן בְּלוּד”, בּוֹ מְיַעֵץ הֶחָכָם לִקְרוֹיזוּס מֶלֶךְ הַלּוּדִים לְהָמִית אֶת הַצָּעִיר אַבְקוֹסְמוֹס הַמִּתְיַמֵּר שֶׁמָּצָא דֶּרֶךְ כִימִי לִיצוֹר לֶחֶם תָּמִיד בְּלִי לַחֲרוֹשׁ, לִזְרוֹעַ, לִקְצוֹר וְלִטְחוֹן, וְכָךְ יְחֻסַּל כָּל עֹנִי מֵעַל הָאָרֶץ. “אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁאֲמִיתֶנּוּ אִם הוּא מְרַמֶּה אוֹתִי?” שׁוֹאֵל הַמֶּלֶךְ. וְהַמְחוֹקֵק עוֹנֶה: “לֹא, מֶלֶךְ הַלּוּדִים! הֲמִיתֵהוּ אִם אֱמֶת בְּפִיו…” הַצָּעִיר הַזֶּה מְהַוֶּה אַחַת הַסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת. הָאָרֶץ מוֹצִיאָה אֶת יְבוּלָהּ לֹא בִּרְצוֹן הָאֵל דֶמֶטֶר, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֵּעַת אַפָּיו שֶׁל הָעוֹבֵד מַשְׁקָה אֶת אַדְמָתָהּ. וְהַצָּעִיר הָזָה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת זֹאת. הַבַּעַר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵחֻסְרֵי דְּאָגָה. הוּא רוֹצֶה לִגְזוֹל מֵהֶם אֶת הַמְעֻלֶּה שֶׁבְּיָדָם: הָרְעָבוֹן. הָאִם יָשׁוּבוּ הַיָּמִים הַגַּסִּים שֶׁל הַפֶּלַסְגִים וְיַחַד עִם הַחֲרִישָׁה וְהַזְּרִיעָה, יֵעָלְמוּ שׁוּב הַנִּמּוּסִים, יְשִׁיבַת קֶבַע עַל הָאֲדָמָה, הַחוּשׁ הָאֶזְרָחִי, הַמּוּסָר? מֶלֶךְ הַלּוּדִים, הָרְגֵהוּ, אִם מֶלֶךְ אָתָּה!" אֵיזוֹפוֹס הַמְּשׁוֹרֵר, גַּם הוּא בְּמוֹעֲצַת הַמֶּלֶךְ, רוֹאֶה יַד הַגּוֹרָל בַּמִּקְרֶה, שֶׁאַבְקוֹסְמוֹס הַצָּעִיר הִזְדַּמֵּן הֵנָּה, הִתְאַהֵב בְּבַת הַמֶּלֶךְ וְהִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת הַמַּמְצִיא הַגָּדוֹל. וּבְנוֹגֵעַ לֶעָתִיד, הֲרֵי מִי יַעֲרֹב, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אַחֵר שֶׁיַּמְצִיא אֶת זְהַב הַחִטָּה הַכִימִית. “אֲנִי אֵינֶנִּי חָס עַל הֵעָלְמוֹ שֶׁל הָרְעָבוֹן שֶׁטַּעֲמוֹ יָדוּעַ לִי הֵיטֵב. אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְשׁוֹרֵר עֲמָמִי”. סוֹפוֹ שֶׁל הַוִּכּוּחַ שֶׁנִתָּן זְמַן נִסָּיוֹן לְאַבְקוֹסְמוֹס. וְהִנֵּה הִתְאַמְּתוּ דְבָרָיו שֶׁל סוֹלוֹן. הָעָם קִבֵּל אֶת מְזוֹנוֹתָיו מִמַּחְסַן הַמֶּלֶךְ, הַבַּטָּלָה הֵבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם, חִכּוּכִים, פִּטְפּוּטֵי פּוֹלִיטִיקָנוּת, שִׂנְאַת חִנָּם, מִלְחֶמֶת אַחִים וּמְרִידָה בְּמַלְכוּת, וּלְבַסּוֹף מוֹשִׁיט סוֹלוֹן לְפִי פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַמֻּרְעָל לְאַבְקוֹסְמוֹס, אַחֲרֵי שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לִמְנוֹעַ אֶת סוֹד הַמְצָאָתוֹ מִן הָעָם, וְהַצָּעִיר אוֹהֵב הָאָדָם מֵת בַּחֲזוֹנוֹ הַמְאֻשָּׁר בִּזְרוֹעוֹת אֲהוּבָתוֹ אוֹמְפַּלַה, בַּת הַמֶּלֶךְ.

הֶרְצְל עִבֵּד אֶת הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה גַם בִּדְרַמָּה. וַהֲרֵי בֵּינָתַיִם נֶעֱשְׂתָה בְּעֵינָיו עוֹד יוֹתֵר חֲשׁוּבָה וּמַדְאִיבָה הַהַכָּרָה, כִּי בֶּן הָאָדָם מוֹצִיא לְפֹעַל רַעְיוֹן גָּדוֹל רַק תַּחַת לַחֵץ הַסֵּבֶל. הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת אֵינָם יְכוֹלִים וְאֵינָם חֲפָצִים לְהָבִין אֶת הַצִּיּוֹנוּת מִפְּנֵי שֶׁמַּצָּבָם עֲדַיִן טוֹב יוֹתֵר מִדָּי. וּכְמוֹ כֵן הַיְּהוּדִים בְּהֻנְגָּרִיָּה. אוּלָם גַּם הפֶילִיטוֹן וְגַם הַמַּחֲזֶה רַבֵּי עֵרֶךְ סִפְרוּתִי הֵם, וּבִלְתִּי תְּלוּיִים בַּמְּגַמָּה הַפִּילוֹסוֹפִית אוֹ הַיְּהוּדִית הַחֲבוּיָה בָּהֶם.

אֶת הַמְּגַמָּה הָאַחֲרוֹנָה הָיָה לוֹ לְהֶרְצְל לְהַסְתִּיר מִפְּנֵי הַ“נַיֶה פְרַיֶה פְּרֶסֶה”, שֶׁבְּעָלֶיהָ לֹא הִרְשׁוּ לְפַרְסֵם בָּהּ אַף רֶמֶז כָּל שֶׁהוּא לְעִנְיַן הַצִּיּוֹנוּת. לֹא נָתְנוּ אֲפִילוּ לְהַזְכִּיר אֶת הָעֻבְדּוֹת, כְּשֶׁנִּתְקַבֵּל לְרֵאָיוֹן אֵצֶל הַקֵּיסָר, הַשֻּׂלְטָן, מֶלֶךְ אִיטַלְיָה, הָאַפִּיפְיוֹר וְכוּ'. אוּלָם לֹא יָכְלוּ לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחְדִּיר אֶת הָרַעֲיוֹן בְּדֶרֶךְ הָאֳמָנוּת, בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר, בְּמַכְשִׁירֵי הַיֹּפִי.

כָּךְ אָנוּ קוֹרְאִים בְּיוֹמָנוֹ עוֹד בְּרֵאשִׁית עֲבוֹדָתוֹ 1896 הַצִּיּוֹנִית: "הַפֶילִיטוֹן שֶׁלִּי עַל ‘סְפִינַת הָאֲוִיר הַמֻּנְהֶגֶת’, נִתְפַּשׂ בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּאַלֶּיגוֹרִיָּה שֶׁל ‘הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית’ “. וְכָאן נִתָּן לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל אֶל תּוֹךְ בֵּית הַיּוֹצֵר שֶׁל הֶרְצְל הָאֳמָן. בְּ-16 לְיוּנִי 1895 הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “שִׁיף הָיָה כָּאן וְלִגְלֵג: שֶׁמַּרְאֵה פָּנַי הֵם כְּאִלּוּ הִמְצֵאתִי אֶת כַּדּוּר הָאֲוִיר הַמֻּנְהָג. – המ! אוּלָי! – חָשַׁבְתִּי וְשָׁתַקְתִּי”. וְהַמִּלִּים צִלְצְלוּ בְּאָזְנָיו הָלֹךְ וְצַלְצֵל בַּיָּמִים הַבָּאִים. אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים הוּא כוֹתֵב אֶת מִכְתָּבוֹ לְבִּסְמַרְק וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלִּים הַלָּלוּ: “אִם אַגִּיד אֶת הַדָּבָר, יִתְעוֹרֵר בְּכָל אִישׁ בַּעַל שֵׂכֶל הָרֶגֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְשָׁלְחֵנִי לְמוֹסַד פִּקּוּחַ-מַחְלְקֵת מַמְצִיאֵי כַּדּוּרֵי הָאֲוִיר הַמֻּנְהָגִים”. וּלְמָחֳרָת רוֹשֵׁם שׁוּב בְּיוֹמָנוֹ: “חוֹשְׁבֵנִי, אִם אֶחָד מִמַּכָּרַי הָיָה מַמְצִיא אֶת סְפִינַת הָאֲוִיר הַמֻּנְהֶגֶת, הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ סְטִירַת לֶחִי. הָיָה זֶה בִּשְׁבִילִי כְּעֶלְבּוֹן אָיֹם. מַדּוּעַ הוּא? לָמָּה לֹא אָנֹכִי? אִישׁ זָר. כֵּן. אֵצֶל דְּבָרִים הַמְּרַחֲפִים לְמַעְלָה מִן הָאָדָם מַעֲלִיבָה שַׁיָּכוּתָם לְאִישִׁיּוּת אֶחָת”. הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּחְרִידָה הִתְבַּשְּׁלָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל וְלֹא יָכוֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה עַד שֶׁנָּתַן לָהּ בִּטּוּי בַּפֶילִיטוֹן הַיָּדוּעַ וְהִכְנִיס בּוֹ מִלָּה בְּמִלָּה: מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁעָבַד אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֻמָּנוּתוֹ בְּהַתְמָדָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה גִּלָּה אֶת סוֹד הַתְּעוּפָה. זֶה בָּא לוֹ רַק בְּמִקְרֶה אַגַּב גִּשּׁוּשָׁיו. אוּלָם הָרֶגַּע, שֶׁבּוֹ הִכִּיר שֶׁמָּצָא אֶת הַפִּתְרוֹן, זִעְזַע אֶת נַפְשׁוֹ, פָּרַץ בִּדְמָעוֹת וּבָכָה שָׁעָה אֲרֻכָּה. בִּבְדִידוּת חֶדְרוֹ מָצָא לְעֵת עַתָּה רַק אֶת הָעִקָּרוֹן הַפָּשׁוּט, וְגַם אֶת הַמַּנְגִּינָה; אֲבָל יָדַע מִיָּד אֶת כָּל הַמַּנְגָּנוֹן, נִחֵשׁ אֶת הַהַצָּגָה הַנֶּהְדֶּרֶת וְאֶת תְּרוּעַת הֶהָמוֹן וְשִׁכְרוֹנוֹ. לְבִצוּעַ הַתָּכְנִית הָיָה צָרִיךְ לִשְׁנֵי מִלְיוֹנֵי זְהוּבִים. כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת לִמְיֻדָּעָיו חֲשָׁבוּהוּ לִמְשֻׁגָּע וְהוֹבִילוּהוּ לְבֵית חוֹלֵי הָרוּחַ. הָיוּ שָׁם עוֹד מַמְצִיאֵי סְפִינַת אֲוִיר מֻנְהֶגֶת, אוּלָם הָרוֹפְאִים הִכִּירוּ תֵּכֶף, כִּי הַפַּעַם הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם אִישׁ שֶׁאֵינוֹ טִפֵּשׁ אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא גָאוֹן”. כְּשֶׁיָּצָא, צִמְצֵם אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ וְהִקְדִּישׁוֹ לִדְבָרִים מוֹעִילִים, כְּגוֹן, שִׁכְלוּלֵי מַכְשִׁירֵי חַשְׁמַל, וְכָל מִינֵי כְּלֵי בַיִת, שֶׁרָכְשׁוּ לוֹ כָּבוֹד בֵּין הָאֶזְרָחִים. אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַשֵּׁר, מָסַר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלּוֹ לִפְקִידָיו, רָכַשׁ לוֹ אֵיזֶה אִי רָחוֹק וְשָׁם בָּנָה בַּסֵּתֶר אֵת סְפִינַת הָאֲוִיר “הַלְקִיּוֹנֶה”. אַחַר כָּךְ הִזְמִין שְׁנֵי יְדִידָיו, טָס עִמָּהֶם עַל פְּנֵי הַיָּם, וּבְשׁוּבָם נִפֵּץ אֶת הָאֲוִירוֹן מִבַּחוּץ מִן הַחוֹף. “רָצִיתִי רַק לְהַרְאוֹת לָכֶם שֶׁצָּדְקוּ דְּבָרָי. אוּלָם בְּנֵי הָאָדָם מְעֻנְיָנִים יוֹתֵר בְּמוֹתֵחַ מִכְנָסַיִם, מוֹצִיא פְּקָק, מְגָהֵץ-שְׂמָלוֹת זוֹל מֵאֲשֶׁר בִּתְעוּפָה בִּמְרוֹמִים. הָאָדָם אֵינוֹ רָאוּי עוֹד לְטִיסָה בָּאֲוִיר רַק לִזְחִילָה עַל עֲפַר הָאָרֶץ כְּרֶמֶשׂ”. וְהָרוֹפֵא שֶׁשָּׁמַע אֶת הַסִּפּוּר מִפִּי הָאֳמָן, הֵעִיר, כִּי טוֹב עָשָׂה הַמַּמְצִיא שֶׁלֹּא נָתַן לְהַשְׁפִּיל אֶת הַמְצָאָתוֹ. בְּוַדַּאי הָיוּ מְחַלְּלִים אוֹתָהּ לְמַטְרוֹת שְׁפִיכַת דָּמִים אוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְנוֹחִיּוּתָם שֶׁל אַדִּירֵי הַשִּׁלְטוֹן וּבַעֲלֵי הַהוֹן, בְּעוֹד שֶׁהָעֹנִי הָיָה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ עוֹד בְּצוּרוֹת חֲדָשׁוֹת. אוּלָם הַפָּרִיסָאִי הַמַּקְשִׁיב אָמַר: “הָיָה צָרִיךְ לַחְשׁוֹב לֹא עַל הַהֹוֶה, אֶלָּא עַל הֶעָתִיד, עַל הַדּוֹר הַטּוֹב הַבָּא”. וְאַחַת הַנָּשִׁים הָעֲדִינוֹת הֵעִירָה וְקוֹלָהּ צָלַל, בִּנְעִימוּת תּוֹךְ הָעֶרֶב: “לְמַעֲלַת הַגַּדְלוּת הָיָה חָסֵר גִּבּוֹר סִפּוּרוֹ רַק תְּכוּנָה אֶחָת: לָדַעַת לִסְלוֹחַ”. מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת “סֵפֶר הַיָּמִים” שֶׁל הֶרְצְל יִמְצָא שָׁם הַרְבֵּה מִן הַמְּנִיעִים וְהַפְּרָטִים שֶׁל הַסִּפּוּר הַזֶּה. הֶרְצְל בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּגִיל שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, כְּשֶׁהִתְחִיל בִּתְעוּפַת רַעְיוֹנוֹ לַהֲרָמַת קֶרֶן עַמּוֹ אַחֲרֵי הִתְלַבְּטֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מֵאָז קָרְאוֹ אֶת סֵפֶר הַשִּׂנְאָה שֶׁל דִיהְרִינְג וּכְשֶׁמָּצָא אֶת הַפִּתְרוֹן, נִזְדַּעְזַע בְּנַפְשׁוֹ וּבָכָה, וִידִידָיו חֲשָׁבוּהוּ לִמְשֻׁגָּע, כְּשֶׁהִצְהִיר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בִּשְׁנֵי מִילְיוֹנִים לִירוֹת לְבִצּוּעַ הַתָּכְנִית.

תְּכוּנָה זוֹ “לָדַעַת לִסְלוֹחַ” הָיָה לוֹ לְהֶרְצְל לִלְמוֹד וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה, בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת פְּעֻלָּתוֹ, וּכְמוֹ כֵן לְהִתְנַחֵם בְּדוֹר יָבוֹא – כְּשֶׁהוֹגִיעוּהוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא פַעַם עָלָה עַל מַחְשַׁבְתּוֹ לְוַתֵּר עַל מְעוּף רַעְיוֹנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ בְּעָשָׁן. כָּךְ מִשְׁתַּזְּרִים דִּבְרֵי הָאַגָּדָה עִם עִנְיְנֵי הַגְּאֻלָּה, שֶׁרִחֲפוּ לִפְעָמִים עַל גְּבוּלוֹת הַדִּמְיוֹן וְהַמְּצִיאוּת. וְכַמָּה מִן הָעֲדִינוּת וְטוּב-לֵב מִתְגַּלֶּה בָּעֻבְדָּה, שֶׁהֶרְצְל הָלַךְ וּבִקֵּר בְּוִינָה אֶת הַזָּקֵן וִילְהֶלְם קְרֶס, אֶחָד מֵחֲלוּצֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַתְּעוּפָה וְנִחֲמוֹ עַל שֶׁנִּסְיוֹנוֹתָיו הוּפְרוּ מֵחֹסֶר אֶמְצָעִים. הֲרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִתְעַנְיֵן יוֹתֵר בְּהַמְצָאַת לִמְגַהֵץ חַשְׁמַלִּי, אֲבָל עוֹד יְקֻיָּם חֲלוֹמוֹ בְּעוֹלָם יוֹתֵר יָפֶה. וְעוֹד אַחֲרֵי שָׁנִים סִפֵּר קְרֶס עַל בִּקּוּרוֹ זֶה שֶׁל הֶרְצְל שֶׁהֵפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. “רָאִיתִי אֶת רַעְיוֹנִי טָס בָּאֲוִיר…”

הֶרְצְל יָכוֹל הָיָה לִכְתּוֹב בְּ"נַיֶה פְרַיֶה פְּרֶסֶה " פֶילִיטוֹן יָפֶה עַל וִילְהֶלְם קְרֶס וְעַל כָּל מַה שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ, אַךְ לֹא עַל רַעְיוֹנוֹ, “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. וַאֲפִילּוּ הַיְּהוּדִים בִּכְלָל לֹא הָיוּ רְצוּיִים כְּנוֹשֵׂא סִפְרוּתִי בִּשְׁבִיל הָעִתּוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְבִּיעוּ עָלָיו אֶת הַגֻּשְׁפַּנְקָא שֶׁל “עִתּוֹן יְהוּדִי”. אַךְ מַה יַעֲשׂוּ אִם הַנּוֹשֵׂא שֶׁל הַפֶילִיטוֹן “הַיְּהוּדִי” הוּא בְּעֶצֶם כָּל כָּךְ אֱנוֹשִׁי, כְּלָלִי שֶׁאֵין לְהַטִּיל בּוֹ דֹפִי, כְּגוֹן בַּסִּפּוּר הַפְּסִיכוֹלוֹגִי הֶעָדִין עַל “שָׂרָה הוֹלְצְמַן” וּטְרַגִּיוּתָהּ הָעֲמֻקָּה. וְלִפְעָמִים גַּם הַהִתְנַקְּשׁוּת, אֲפִילוּ כְּשֶׁהִיא בְּהֶחְלֵט נוֹבַעַת מִתּוֹךְ הַגּוֹרֵם הַיְּהוּדִי, מִתְרַחֶבֶת וְעוֹבֶרֶת עַל כָּל הַתְּחוּמִים וְהַגְּבוּלוֹת, שֶׁגָּבְלוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם עַל גִּזְעֵיהֶם. הַסְּצֶנָּה הַנִּפְלָאָה “בִּקְּרוֹן הָאֹכֶל” שֶׁכֻּלָּהּ פִּיּוּטִית וּדְרַמַּתִּית, חוֹשֶׂפֶת לְפָנֵינוּ אֶת מַהוּתָהּ שֶׁל הַבְּעָיָה הַיְּהוּדִית, עִם כָּל הַמְּצִיאוּת הַמִּסְתּוֹרִית הַנְּתוּנָה בַּחֲוָיָה וְאֵינָהּ תְּלוּיָה לִפְעָמִים בְּשׁוּם גּוֹרְמִים רֵיאָלִיִּים. מְקוֹם הַמַּחֲזֶה “קְרוֹן הָאֹכֶל” בְּרַכֶּבֶת; נוֹשְׂאָיו: הַנְּסִיכָה, מְנַהֵל תֵּאַטְרוֹן, וְאִישׁ בִּלְתִּי נוֹדָע, הַמַּכִּיר אֶת שְׁנֵיהֶם. מְנַהֵל הַתֵּאַטְרוֹן הִתְאַמֵּץ בְּכָל הָאֶמְצָעִים לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה, וְהַכֹּל עָלָה בְּתֹהוּ. לַשָּׁוְא נִסָּה בְּהַפְגָּנַת יְדִיעוֹתָיו בְּכַמָּה שָׂפוֹת, בִּקְרִיאַת הַתַּפְרִיט בְּקוֹל רָם וּבְהַזְכָּרַת שְׁמוֹ שֶׁל אֵיזֶה נָסִיךְ “יְדִידוֹ” לִפְנֵי הַמֶּלְצָר. סוֹף-סוֹף יוֹצֵא כְמִי שֶׁנִּשְׁפָּךְ עָלָיו קִתּוֹן שֶׁל רוֹתְחִין. וְהִנֵּה מִתְחַלֶּפֶת הָאֲוִירָה הַבּוּרְלֶסְקִית וּמִתְחוֹלֵל מַצַּב רוּחַ חָדָשׁ עִם הַשְׁרָאָה אֲצִילִית וְרוֹמֵמָה. הַזָּר הַשַּׁתְקָן הַבִּלְתִּי נוֹדָע מַתְחִיל לְדַבֵּר וּמִתְגַּלָּה בּוֹ אִישִׁיּוּת לוֹקַחַת לֵב, אִישׁ בַּעַל הֲלִיכוֹת עוֹלָם דָּגוּל, נוֹשֵׂא חוֹתָמָהּ שֶׁל אֵיזוֹ מַמְלָכָה רְחוֹקָה, וְדִבּוּרָיו כִּבְדֵי הַגּוֹרָל מְעוֹרְרִים כָּל כָּךְ אֶת הִתְעַנְיְנוּתָה שֶׁל הַנְּסִיכָה, שֶׁסַּקְרָנוּתָהּ גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת לָדַעַת מִי הוּא, וּמַה שְׁמוֹ, וְהַתְּשׁוּבָה: “אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁפְּגִישָׁתֵנוּ זוֹ הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה גַם הָאַחֲרוֹנָה”. הַנְּסִיכָה מֵאִיצָה בּוֹ וְחוֹזֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת אֶת שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִפְלָטוֹת מִפִּיו הַמִּלִּים הַכְּבֵדוֹת: “שְׁמִי כֹּהֵן” – נִשְׁבַּר הַקֶּסֶם, הַנְּסִיכָה מִתְרוֹמֶמֶת מִמְּקוֹמָהּ בְּלִי כָל מַעֲבָר כְּשֶׁהִיא מִתְאַבֶּקֶת בְּבִטּוּיֶיהָ: “כָּךְ?… זֹאת אוֹמֶרֶת…” וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְסַיֵּם. הַאִם עָלְתָה עַל סַף הַכָּרָתָהּ הַהִשְׁתּוֹמְמוּת הַנִּדְהֶמֶת: אֵיךְ אֶפְשָׁר, שֶׁאִישׁ אָצִיל זֶה בַּעַל הַתַּרְבּוּת הַגְּבוֹהָה וְהַנִּמּוּסִים הָעֲדִינִים שַׁיָּךְ לְמַחֲנֵה הַכֹּהֲנִים? כָּךְ נִפְתָּחוֹת בְּלִי מִלִּים תְּהוֹמוֹת הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, כָּל מָקוֹר לְשִׂנְאָה, שֶׁאֵינָהּ מְחַפֶּשֶׂת לֹא בֵּאוּר וְלֹא בִּקֹּרֶת, לֹא סִבָּה וְלֹא מְסֻבָּב. כְּעַל בִּימָה מִסְתּוֹבֶבֶת נֶעֶלְמוּ פִּתְאוֹם הָאָדָם, הָאִישִׁיּוּת, הָרַעְיוֹן וְכָל הַנְּתוּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת – רַק הַשֵּׁם נִשְׁאַר, הַשֵּׁם הַקִּבּוּצִי הַיְּהוּדִי שֶׁנַּעֲשָׂה לְסֵמֶל. “שְׁמִי כֹּהֵן”. שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ הִכְרִיעוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם אֶת כָּל הַתְּכוּנוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת וְעָמְמוּ אֶת כָּל הַסְּגֻלּוֹת שֶׁהִבְרִיקוּ בְּנֶפֶשׁ הַדָּגוּל מֵרְבָבָה…

לוּחוֹת-זִכָּרוֹן וּמֶדַלִיּוֹת שֶׁל הֶרְצְל

קִבְרוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת הַדּוּבְּלִינִי בְּוִינָה

בַּפֶילִיטוֹן שֶׁל הֶרְצְל עַל הַמְּשׁוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי פָּאוּל הַיְזֶה, מוֹצְאִים אָנוּ אַנַּלִיזָה דַקָּה עַל יַחֲסוֹ אֶל אִמּוֹ שֶׁהָיְתָה מִגֶּזַע יְהוּדִי. וְהוּא מְסַיֵּם: “הַיְזֶה לֹא הִכִּיר אֶת שְׂשׂוֹן-הָהָר, הַטָּהוֹר, וְהַזּוֹעֵם שֶׁל הַמִּתְבּוֹדְדִים. זֶה הָיָה חָסֵר בְּחַיָּיו וּבְמִפְעָלוֹ הוּא הָיָה חַי לְבַדּוֹ…” וַהֲרֵי גַם הֶרְצְל הִרְגִּישׁ לִפְעָמִים שֶׁהוּא נִגְרָף מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנֵּהוּ מַפְקִיר אֶת עִתּוֹתָיו יוֹתֵר מִדַּי לְמַעַן הַכְּלָל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ בְּהִתְפַּתְּחוּתוֹ הָאֳמָנוּתִית לְשִׂיא הָהָר שֶׁל בְּדִידוּת הַיּוֹצֵר. וְהִנֵּה נָחָה עָלָיו יַד הַיִּעוּד וְגָזַר הַגּוֹרָל שֶׁהַפִילִיטוֹנִיסְט יִהְיֶה לְחוֹזֶה, הַמְסַפֵּר הַמְשַׁעֲשֵׁעַ – לְנָבִיא וְגוֹאֵל, וּבִמְקוֹם חֲרָדָה לָאֳמָנוּת עָבַר עָלָיו רֶטֶט שֶׁל אַחֲרָיוּת לְמִפְעָלוֹ. וְשׁוּב הוּא פוֹנֶה אֶל חֲזוֹנוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַיְזֶה: "וַאֲנִי מִלֵּא אוֹתִי הַפַּחַד שֶׁהַיְזֶה תֵאֵר בְּשִׁירוֹ הַנֶּהְדָּר עַל הָאֳמָן:

"אֲנִי רוֹטֵט:

אוּלַי בִּין לַיְלָה חָלֹף אֶחֱלֹף

טֶרֶם סִיַּמְתִּי פָּעֳלִי עַד סוֹף…"

 

בִּנְיָמִין-זְאֵב הַחוֹזֶה    🔗

אֵין רוּחַ הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מִי שֶׁכָּל חֲוָיָה הוֹפֶכֶת אֶצְלוֹ חָזוֹן, כָּל מַעֲשֶׂה מִתְעַלֶּה לְסֵמֶל וְכָל מְצִיאוּת עוֹבֶרֶת עַל תְּחוּמֵי הַדִּמְיוֹן.

כְּבָר הֶרְצְל הַיֶּלֶד מוֹפִיעַ בְּתוֹר “טִפּוּס וִיזִיּוֹנֵרִי”, חוֹזֶה חֶזְיוֹנוֹת, חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת, שֶׁהַגְּבוּלוֹת מִטַּשְׁטְשִׁים וְהוֹלְכִים בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּתוֹפָעוֹת הַטֶּבַע וְהַחַיִּים.

בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הוּא שׁוֹמֵעַ עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְשִׁחְרוּר מִשִּׁעְבּוּד, וְהִנֵּה הַכֹּל נֶחְשָׁב לִפְנֵי עֵינָיו כְּמוֹ מַחֲזֶה חַי עַל בָּמָה מִסְתּוֹבֶבֶת. הַסִּפּוּר הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בּוֹ וּמְמַלֵּא אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. וּבַחֲלוֹם לַיְלָה הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים מִתְרַפֵּק עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. נִפְגָּשׁ עַל עַנְנֵי שָׁמַיִם עִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא: “לְיֶלֶד זֶה חִכִּיתִי! לֵךְ וְהִגַּדְתָּ לְעַמִּי כִּי עוֹד מְעַט וְאָבוֹא וְאֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת לִגְאֻלָּתוֹ!” –

בְּגִיל שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה, בְּבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי, הוּא כוֹתֵב כְּעֵין פַנְטַסִּיָּה שֶׁל פוֹיסְט, בּוֹ יֵצֶר הַטּוֹב וְהָאַהֲבָה מִתְאַבֵּק עִם הַשָּׂטָן הָאוֹרֵב לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַמְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, שִׁכּוֹר הָאַהֲבָה. “נִדְמֶה הָיָה כְאִלּוּ מַלְאָכִים וְשֵׁדִים מִתְחָרִים בְּמַקְהֵלָה פַנְטַסְטִית, מַלְאֲכֵי מַעְלָה מְזַמְּרִים עַל עִנּוֵּיי גֵּיהִנֹּם, וּשְׂטָנִים מְצַיְּרִים אֶת תַּעֲנוּגֵי גַן-עֵדֶן בִּצְבָעִים מְפַתִּים. הָיָה זֶה יוֹתֵר מֵהֲמוֹן תְּשׁוּבוֹת בְּנֵי אָדָם, הָיְתָה זֹאת הִתְפָּרְצוּת “הַלְלוּיָה” שֶׁל טֵרוּף הַחוּשִׁים, שִׁכְרוֹן הַלְּבָבוֹת שֶׁל שַׂרְפֵי עֶלְיוֹן מְעֹרֶבֶת בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה שֶׁל שֵׁדֵי תֹּפֶת” –

כְּתַלְמִיד הַגִּמְנַסִּיָּה הָאֶבַנְגֵּלִית בְּבוּדַפֶּשְׂט הוּא מַפְתִּיעַ אֶת שׁוֹמְעָיו בְּשִׁיר מְזַעְזֵעַ: “הַמָּוֶת הַצַּיָּד”, חֲזוֹן אֵימִים שֶׁל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הִתְלַבְּטֻיּוֹתָיו וּבַלְהוֹתָיו שֶׁל הַצְּבִי-הָאָדָם הַנִּרְדָּף וְנִרְעָשׁ בְּלִי הֶרֶף עַל יְדֵי הַצַּיָּד הַנִּצְחִי, הָאוֹרֵב לוֹ בְּכָל צַעַד וָשָׁעַל, וּמַכְפִּילָה וּמְשַׁלֶּשֶׁת אֶת פַּחְדּוֹ הַשְּׁאֵלָה הַצּוֹרֶבֶת שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ הַשְׁקֵט: מַה יְּהֵא גוֹרָלוֹ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִכְנַע לַמַּכְנִיעַ אֶת הַכֹּל, שֶׁאֵין מִפְלָט מִמֶּנּוּ? בְּעָיַת הַהֲוָיָה שֶׁאַחֲרֵי הַמָּוֶת מַחֲרִידָה כָּל בֶּן חֲלוֹף עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַמָּוֶת עַצְמוֹ.

כִּצְעִיר הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בִּנְסִיעָתוֹ מִוִּינָה לִשְׁוֵיצַרִיָּה הוּא חוֹזֶה בְּדַרְכּוֹ בְּאַשְׁדּוֹת שַׁפְהוֹיזֶן שֶׁעַל נְהַר הָרֵינוּס אֶת גּוֹרַל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֶשׁ לוֹ שָׁפְהוֹיזֶן שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר אֶל סְלָעָיו הַנִּקְשִׁים מִתְנַפְּצִים בְּרַעַשׁ יָמָיו הַסּוֹאֲנִים, מַפָּלִים וּמִשְׁבָּרִים שֶׁבָּהֶם הוּא חוֹזֵר וּמְנַסֶּה אֶת גְּבוּרַת הָאֵיתָנִים שֶׁלּוֹ עַד שֶׁמִּתְפּוֹרְרִים כֹּחוֹתָיו הָרַעֲנַנִּים לְלֹא תַכְלִית. לִפְעָמִים תּוֹפִיעַ רַק קֶרֶן-אוֹר אַחַת, וּמַבְרִיקָה וּמַבְהִירָה לוֹ קֶשֶׁת הַשִּׁירָה בְּשֶׁפַע גְּוָנֶיהָ. וּפִתְאֹם חוֹלֵף הַכֹּל, הַחַג נָדֶף, וְאָנוּ נִגְרָפִים לִדְכִי יְמֵי חֹל, נִבְלָעִים בְּתוֹךְ עַפְרוֹת הַיּוֹם-יוֹמִיּוּת וּלְבַסּוֹף נֶעֱלָמִים אָנוּ בְּגַלֵּי הַיָּם שֶׁל חִדָּלוֹן וְשִׁכְחָה"…

כָּךְ מִתְרוֹמֶמֶת בְּדִמְיוֹנוֹ כָל תְּמוּנָה לְסֵמֶל עִלָּאִי.

כָּךְ הִסְתַּגֵּל הֶרְצְל הַיֶּלֶד, הַנַּעַר, הַבָּחוּר לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים שֶׁל הַחֲוָיוֹת אֶת הַכֹּחוֹת הַנֶּאֱבָקִים שֶׁל הַחַיִּים וְהַמָּוֶת הַמְּנִיעִים אֶת גַּלְגַלֵּי תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ. עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁיַּקְשִׁיב וְיִשְׁמַע תּוֹךְ הַהִתְאַבְּקוּת הַכְּלָלִית שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, תּוֹךְ אֶנְקוֹת כָּל סִבְלֵי אֱנוֹשׁ, אֶת אַנְחָתוֹ הַמְזַעְזַעַת שֶׁל הַיְּהוּדִי הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְלִבּוֹ הָרָגִישׁ וְהַחוֹמֵל, וְאָזְנוֹ תִּקְלֹט אֶת הַקְּרִיאָה מִמָּרוֹם לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁלִיחוּתוֹ לְמַעַן עַמּוֹ הַמְפַרְכֵּס עַל גְּבוּלוֹת חַיִּים וְחִדָּלוֹן.

“לֹא כָל נָבִיא הוּא שָׁלִיחַ, אֲבָל כָּל שָׁלִיחַ הוּא נָבִיא” – קוֹבֵעַ הַפַּרְשָׁן הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׁירָה הָעִבְרִית, הַמְשׁוֹרֵר מֹשֶׁה בֶּן-עֶזְרָא. – עָמוֹס, אֲשֶׁר הָיָה בַּנּוֹקְדִים מִתְּקוֹעַ, מְתָאֵר בְּפַשְׁטוּת נְבוּאוֹתָיו אֵיךְ נִלְקַח בְּיַד ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן, כְּבוֹקֵר וּבוֹלֵס שִׁקְמִים “וְיֹאמֶר אֵלַי: לֵךְ הִנָּבֵא עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל!” – הֶרְצְל הַסּוֹפֵר וְהַמְשׁוֹרֵר סִפֵּר, אֵיךְ נִקְרָא מֵאֲחוֹרֵי שֻׁלְחַן-כְּתִיבָתוֹ לִהְיוֹת לְבִנְיָמִין-זְאֵב הַחוֹזֶה. כְּאִישׁ שָׁקוּעַ בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ בְּסֵתֶר יְצִירוֹתָיו חוֹדְרִים אֵלָיו פִּתְאֹם מִבַּחוּץ, בְּעַד חַלּוֹנוֹ הַפָּתוּחַ, קוֹלוֹת זְעָקָה מַחֲרִידִים, צִוְחוֹת מְשַׁוְּעִים לְהַצָּלָה וְהוּא יוֹצֵא לַעֲזוֹר וּלְהַצִּיל וְרִגְשֵׁי הַחֶמְלָה מְרַתְּקִים אוֹתוֹ לְהִשָּׁאֵר בֵּין הַצּוֹעֲקִים הַמְיֹאָשִׁים, בִּכְדֵי לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם. אַף כִּי מְאֹד מְאֹד נִכְסַף לָשׁוּב אֶל שֻׁלְחַן-הַכְּתִיבָה, וְלִבְרוֹחַ מִנֵּטֶל הַיֵּעוּד כְּיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר שָׂבְעָה נַפְשׁוֹ לַעַג וָקֶלֶס. “פִּתִּיתַנִּי, ה' וָאֶפָּת, חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכַל, הָיִיתִי לִשְׁחוֹק כָּל-הַיּוֹם, כֻּלֹּה לֹעֵג לִי… וְאָמַרְתִּי לֹא-אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא-אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ, וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר בְּעַצְמוֹתָי, וְנִלְאֵיתִי כַלְכֵּל וְלֹא אוּכָל”. כָּךְ מִתְפָּרֵץ גַּם בִּנְיָמִין-זְאֵב הֶרְצְל הַשּׁוֹמֵעַ תּוֹךְ כְּתִיבָה מַשַּׁק כְּנָפַיִם מִמַּעַל: “מַחְשְׁבוֹתַי בּוֹקְעוֹת וְעוֹלוֹת כְּמוֹ אֲבַעְבּוּעוֹת בְּתוֹךְ אָבִיק שֶׁתְּפוֹצֵצְנָה אֶת הַבַּקְבּוּק אִם לֹא תִּמְצָאנָה לָהֶן מוֹצָא”. – “אֲנִי מְעַבֵּד אֶת הָרַעְיוֹן? הָרַעְיוֹן מְעַבֵּד אוֹתִי! רַעְיוֹן זֶה הָיָה מְטֹרָף, אִלּוּ לֹא הָיָה נָכוֹן כָּל כָּךְ, מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. מַצָּב כָּזֶה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן יָמִים מִקֶּדֶם: הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה! רוּחַ הַקֹּדֶשׁ!”

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאֳפָקִים חֲדָשִׁים נִגְלוּ לוֹ.

"אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר אָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁפּוֹךְ אֶת שִׂיחִי וּלְהָקֵל עַל לִבִּי! – “עִנְיַן הַיְּהוּדִים מְמַלֵּא כָּל כָּךְ אֶת כָּל יֵשׁוּתִי עַד שֶׁאֲנִי מְקַשֵּׁר בּוֹ כָל דָּבָר כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אוֹהֵב אֶל אֲהוּבָתוֹ”. בְּמַצַּב רוּחַ כָּזֶה נוֹצְרָה הַדְּרַמָּה “הַגֵּיטוֹ הֶחָדָשׁ”. “יָשַׁבְתִּי אֵצֶל הַפַּסָּל בֶּעֶר, הָעוֹשֶׂה אֶת הָאַנְדַּרְטָא שֶׁלִּי. בְּמֶשֶׁךְ הַיְשִׁיבָה תֵּאַרְתִּי לְפָנָיו אֶת גּוֹרָלוֹ וּתְנָאֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי הַמּוֹדֶרְנִי. וּבֵינָתַיִם הִתְרַגַּשְׁתִּי כָּל-כָּךְ וַאֲחָזוּנִי שַׁלְהֲבוֹת הַהִתְפָּרְצוּת. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ הִתְגָּעֵשׁ מִקִּרְבִּי הַמַּחֲזֶה כְּמוֹ סֶלַע בַּזֶּלֶת”. וְאַחֲרֵי זְמַן קָצָר הוּא כוֹתֵב לִידִידוֹ: “לְמִן הַיּוֹם שֶׁלֹּא כָתַבְתִּי לְךָ, פָּרַץ מִקִּרְבִּי דָבָר חָדָשׁ אַחֵר, הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁנִּרְאָה לִי עַכְשָׁיו כְּעֵין הַר בַּזֶּלֶת. אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עוֹדֶנִּי נִרְעָשׁ כָּל כָּךְ, וּמַה שֶׁהִתְהַוָּה בִּי עוֹדֶנּוּ לוֹהֵט בְּאֹפֶן אָיֹם! עָבְרוּ עָלַי שָׁבוּעוֹת שֶׁל הִתְרַגְּשֻׁיּוֹת, חֶבְלֵי יְצִירָה שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם, עַד כִּי לִפְעָמִים חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶשְׁתַּגֵּעַ”.

וְגַם בְּיוֹמָנוֹ: “בְּיָמִים אֵלֶּה פָּחַדְתִּי תְכוּפוֹת, שֶׁאֵצֵא מִדַּעְתִּי. כָּךְ רָגְשׁוּ וְרָעֲשׁוּ בְנַפְשִׁי הָרַעֲיוֹנוֹת תּוֹךְ זַעֲזוּעִים עֲמֻקִּים מִנִּי תְהוֹם”.

וּמַהוּ הָרַעְיוֹן הָעִקָּרִי הַמְזַעְזֵעַ? “יְצִיאַת מִצְרַיִם!” הָלוֹךְ וְקָרָאתָ בְּאָזְנֵי “הַשַּׁאֲנַנִּים” וְ“הַבּוֹטְחִים” שֶׁבְּכָל הַתְּפוּצוֹת, וּבְאָזְנֵי נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר! הָאוֹמְרִים שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם – כִּי אֵין דֶּרֶךְ אֲחֶרֶת לְפִתְרוֹן שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, זוּלַת הַהֲגִירָה. “מְדִינָה יְהוּדִית”. “אֲנִי מַרְגִּישׁ כִּי כֹחַ אֵיתָנִים גָּדֵל בִּי לִקְרַאת מַשְּׂאַת הַנֶּפֶשׁ הַנֶּהְדָּרָה. גָּדֵל הָאָדָם לִקְרַאת מַטְּרוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת.” וַהֲרֵי כָךְ מִתְאוֹשֵׁשׁ גַּם יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא בְּשָׁמְעוֹ: הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-פָּנֶיךָ חֲזָקִים – כְּשָׁמִיר חָזָק מְאֹד נָתַתִּי מִצְחֶךָ". – וְיִרְמְיָה: “הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת”. וְהֶרְצְל עַצְמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר: “מַצַּב רוּחִי דָמָה לְגוּף לוֹהֵט בְּאֵשׁ שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לְתוֹךְ מָיִם. אִם גּוּף זֶה הוּא בְּמִקְרֶה בַּרְזֶל, אָז יֵהָפֵךְ לִפְלָדָה”.

הֶרְצְל מַרְגִּישׁ מֵעַתָּה סֵמֶל בְּכָל מִקְרֶה וּבְכָל פְּרָט בְּחַיָּיו. “הַהַעֲבָרָה מִוִּינָה (מְקוֹם מְגוּרֵי הוֹרָיו) לְפָרִיס הָיָה הֶכְרַח הִסְטוֹרִי, בִּכְדֵי לָתֶת לִי לִטְעוֹם אֶת טַעַם הַהֲגִירָה”. – וַהֲרֵי כָךְ אָנוּ קוֹרְאִים גַּם בְּמַרְאוֹת יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא: “וְאַתָּה בֶן-אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה וּגְלֵה יוֹמָם… מִמְּקוֹמְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם…”

בִּנְיָמִין-זְאֵב הַחוֹזֶה יוֹדֵעַ בִּדְאָבוֹן כִּי “זְמַן רַב עוֹד יַעֲבוֹר עַד אֲשֶׁר אֲעוֹרֵר אֶת הַיְּהוּדִים מִן הַנּוֹחִיּוּת שֶׁבְּלִבָּם”. גַּם חָזֹה יֶחֱזֶה כִּי “יְמֵי הִתְנַקְשֻׁיּוֹת קָשִׁים מְחַכִּים לוֹ עוֹד בְּבִצּוּעַ מַעֲשֶׂה יְצִיאַת מִצְרַיִם זוֹ הַחֲדָשָׁה: עִם פַּרְעֹה הַמִּתְחָרֵט עַל שֶׁהַיְּהוּדִים מוֹצִיאִים אֶת רְכוּשָׁם, עִם שׂוֹנְאִים וְקַנָּאִים וּמִתְחָרִים, וּבְיִחוּד עִמָּנוּ בְּעַצְמֵנוּ! עֵגֶל הַזָּהָב!” – “אֲנִי מוּכָן לַכֹּל: לִבְכִיּוֹת עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּמִצְרַיִם, לַמְּחוֹלוֹת מִסָּבִיב לְעֵגֶל הַזָּהָב, גַּם לִכְפִיַּת תּוֹדָה מִצַּד אֵלֶּה שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּיוֹתֵר לְהַכִּיר תּוֹדָה” – “הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי?” – מִשְׁתָּאֶה יִרְמְיָה. גַּם הֶרְצְל לֹא נִרְתַּע מִתַּפְקִידוֹ: “אֲנִי אֲנַהֵל עִנְיָנִים עִם אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ כְּאֶחָד מֵהֶם”… וְהוּא חוֹזֶה מֵרֹאשׁ אֶת הַנַּפְתּוּלִים הַקָּשִׁים עִם אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ בִּכְדֵי לְקַבֵּל סוֹף-סוֹף כִּבְרַת אֶרֶץ בְּלִי עַם לְעַם בְּלִי אָרֶץ. וּמְנַחֵשׁ הוּא גַם אֶת הַקְּרָב עִם אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ שׁוֹאֲלֵי הַשְּׁאֵלָה הַנִּצְחִית: "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ? – שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה אָז מִמֹּשֶׁה שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים. וְהֶרְצְל בִּרְאוֹתוֹ גַם הוּא “כִּי אֵין אִישׁ”, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא שֶׁל הַשְּׁלִיחוּת וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל. וַהֲרֵיהוּ מַרְגִּישׁ כִּי “לְהָבִיא אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִתַּחַת לְכוֹבַע אֶחָד קָשֶׁה הוּא כִּקְרִיעַת יַם-סוּף, וְלָכֵן הַגֵּיסְטוֹר חוֹבֵשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ וּמְדַבֵּר בְּהַכָּרַת אַחֲרָיוּתוֹ בְּשֵׁם כֻּלָּם!”

וּכְשֶׁהוּא מַשְׁוֶה בְדִמְיוֹנוֹ אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל עָבָר וְשֶׁל עָתִיד, הוּא מוֹצֵא שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם עַל יְדֵי מֹשֶׁה הוּא בְּיַחַס לָזֶה כְּמוֹ מַחֲזֶה שֶׁל הַנְס זַקְס לָאוֹפֵירָה שֶׁל וַגְנֶר. – וַהֲרֵי כָךְ רָאָה אֶת חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה לֶעָתִיד גַּם הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: “הִנֵּה-יָמִים בָּאִים… וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד: חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי אִם-חַי-ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת-זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם, וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם”. –

וְיוֹדֵעַ הוּא כִּי לֹא כָל בְּנֵי הַגּוֹלָה יִרְצוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְתַפְקִיד קָשֶׁה יִהְיֶה הָלֹךְ וְקָרֹא בְּאָזְנֵי בֶּרְלִין וִיהוּדֶיהָ “הַגֶּרְמָנִים בְּנֵי דַּת מֹשֶׁה”, חֲסִידֶיהָ הַנִּלְהָבִים שֶׁל “גֶּרְמָנִיָּה הַגְּדוֹלָה” וּמְפִיצֵי שְׂפָתָהּ וְתַרְבּוּתָהּ בְּכָל קַצְוֵי תֵבֵל – כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנֻפַּץ כָּל הַמַּנְגָּנוֹן שֶׁל שִׁוּוּי-זְכֻיּוֹת אֶזְרָחִיּוֹת כִּכְלִי חֶרֶס וְלֹא יִשָּׁאֵר לוֹ אַף זֵכֶר עָמוּם! אוֹ הָלֹךְ וְקָרֹא בְּאָזְנֵי פָּרִיס וּבָנֶיהָ הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים הַנִּשְׁבָּעִים עַל דִּגְלָהּ הַנִּשָּׂא בַּשֵּׁם הַמְשֻׁלָּשׁ הַקָּדוֹשׁ “חֹפֶשׁ, שִׁוְיוֹן, אַחֲוָה”. – כִּי יָמִים יָבוֹאוּ וְנִינֵי נוֹשְׂאֵי הַדֶּגֶל שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית הָאֱנוֹשִׁית, יָחֹקּוּ חֻקִּים חֲדָשִׁים לְהַגְבָּלַת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים. “הֵן אֲנִי נִצָּב כַּיּוֹם כִּמְעַט כְּמוֹ נָבִיא זָקֵן – אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לְהַקְשִׁיב לְקוֹלוֹ, כָּתַב לְצָדוֹק כֹּהֵן, רַבָּם הָרָאשִׁי שֶׁל יְהוּדֵי צָרְפַת – שִׁנּוּי הָאֲוִיר לֹא יִפְסַח גַּם עַל הַצָּרְפַתִּים הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים” וַהֲרֵי הוּא הַצּוֹפֶה חוֹזֶה עֲתִידוֹת וְרוֹאֶה כִי “הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה בְּכָל מָקוֹם – הַיְּהוּדִים נוֹשְׂאִים אִתָּם אֶת הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת לְכָל מְקוֹמוֹת נְדוּדֵיהֶם”. וְגַם לִבְנֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, לְיַלְדֵי הֻנְגָּרִיָּה הַלִּיבֵּרָלִית, הֶחָפְשִׁית, הַמְפַנֶּקֶת אֶת יְהוּדֶיהָ יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, הוּא מְנַבֵּא: “גַּם עֲלֵיהֶם תַּעֲבֹר כּוֹס, בְּצוּרָה בְּרוּטַאלִית. וְיוֹתֵר שֶׁיְּאַחֵר הָאָסוֹן לָבוֹא, יוֹתֵר יְהֵא חָמוּר, יוֹתֵר שֶׁיִּתְחַזְּקוּ, יוֹתֵר פִּרְאִית תְּהֵא צוּרָתוֹ, אֵין הַצָּלָה מִפְּנֵי שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים. אָז יוּכְלוּ לִשְׁבּוֹת אֶת שַׁבַּתָּם עִם הַפַּטְרִיוֹטִיּוּת שֶׁלָּהֶם. בֵּינָתַיִם קָמִים אָנוּ, שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים מַטָּרָה לְלַעַג, וּבוֹנִים בֵּית מוֹלֶדֶת בִּשְׁבִיל אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהַיּוֹם אֵין הֵם רוֹצִים לָדַעַת עָלֵינוּ וְלֹא כְלוּם”. –

בַּ“לַעַג הַיְּהוּדִי” רָאָה הֶרְצְל אֶת הָ“אוֹיֵב מִסְפָּר 1” שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יִהְיֶה “מֻכְרָח לַעֲרוֹךְ אַחַת הַמִּלְחָמוֹת הָעֲנָקִיּוֹת”. אַף כִּי מִצַּד אַחֵר הוּא מִשְׁתַּדֵּל לַהֲבִינוֹ וּלְהַסְבִּירוֹ כְּתוֹפָעָה שֶׁל “הִתְאַמְּצוּת עֲבָדִים לְהֵרָאוֹת כִּבְנֵי חוֹרִין”. אָכֵן חִצֵּי הַלַּעַג עָפִים וּמְרַחֲפִים מִסָּבִיב לְהֶרְצְל, מְלַגְלְגִים עָלָיו בָּרְחוֹב, בַּתֵּיאַטְרוֹן, בַּמַּעֲרֶכֶת. “הִנֵּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” בֶּנֶדִיקְט, בַּעַל הַפְּרֶסֶה, נוֹתֵן לַחְמוֹ, מִתְבַּדֵּחַ: “אֶת מְדִינַת הַיְּהוּדִים תּוּכַל לְיַסֵּד עַל הַכּוֹכָב מַרְס”. אֶחָד מֵחֲבֵרָיו בַּמַּעֲרֶכֶת, מַצְהִיר שֶׁהוּא מוּכָן לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְצְל בְּמֶרְכַּבְתּוֹ לְבֵית הַמְשֻׁגָּעִים. וְהוּא נוֹשֵׂא סִבְלוֹ בְּשַׁלְוַת-נֶפֶשׁ: “מַכִּיר אֲנִי בָּזֶה אֶת לֵץ הָרְחוֹב הַצּוֹחֵק לַנָּבִיא”, מֵעִיר הֶרְצְל, וְלַאֲחֵרִים הוּא עוֹנֶה בְּשֶׁקֶט שֶׁל הַכָּרָה עַצְמִית: “מִי שֶׁאוֹמֵר דָּבָר שֶׁיִּתְאַמֵּת אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, מֻכְרָח לִסְבּוֹל שֶׁנַּעֲרֵי הַסַּנְדְּלָרִים יָרוּצוּ אַחֲרָיו בַּחוּצוֹת, כְּאַחֲרֵי אִישׁ מְשֻׁגָּע”.

מִצַּד אֶחָד הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הָרֹשֶׁם הַמַּפְתִּיעַ לְטוֹבָה אֵצֶל מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ פְּתוּחָה לְרַעְיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים. “אֵצֶל דֶסאוֹר רָאִיתִי גַּם אֶת הַהַבְרָקָה בָּעֵינַיִם… אֲנִי מַלְהִיב כָּל אָדָם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אִתּוֹ עַל עִנְיַן הַיְּהוּדִים”. הד“ר שִׁיף, שֶׁשָּׁמַע בָּרִאשׁוֹנָה מִפִּי הֶרְצְל אֵת קִטְעֵי הַחוֹבֶרֶת לִיסוּד “מְדִינַת יְהוּדִים”, וּבִשְׁעַת קְרִיאָה הִתְפָּרֵץ בִּבְכִי, כִּי חָשַׁב שֶׁיְּדִידוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ – הִצְהִיר אַחֲרֵי זְמַן, שֶׁנּוֹכַח לָדַעַת, כִּי לֹא הֶרְצְל הוּא הַמְּשֻׁגָּע, אֶלָּא מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁשְּׁאֵלַת הַיְּהוּדִים תֵּעָלֵם עַל יְדֵי הָרָצוֹן הַמֻּחְלָט לְהִתְבּוֹלְלוּת גְּמוּרָה. – הָרַב ד”ר גִידֶמָן, קָרָא בְּהִתְפָּעֲלוּת אַחֲרֵי שְׁמִיעַת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל הֶרְצְל: “אַתָּה נִרְאֶה בְעֵינַי כְמֹשֶׁה! אוּלַי אַתָּה הוּא שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים!” וְכַאֲשֶׁר רַבָּהּ שֶׁל וִינָה הַבִּירָה שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ תַּחַת הַשְׁפָּעַת קְהִלָּתוֹ וַעֲשִׁירֶיהָ-אַדִּירֶיהָ, פּוֹנֶה אֵלָיו הֶרְצְל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת: הַאִם רוֹעֶה אַתָּה לְצֹאנֶךָ, אוֹ הֵם רוֹעִים אוֹתְךָ? וְהוּא מְבַטֵּא אֶת הַרְגָּשָׁתוֹ כִּמְעַט בְּדִבְרֵי הֶחָזוֹן שֶׁל יְחֶזְקֵאל אֶל הָרוֹעִים: “בֶּן-אָדָם, הִנָּבֵא, עַל-רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים, כֹּה אָמַר ה': הוֹי רֹעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם, הֲלֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים”.

מַפְלִיא הַדָּבָר בִּכְלָל, כַּמָּה הָיוּ שְׁגוּרִים בְּפִיו שֶׁל הֶרְצְל חֶזְיוֹנוֹת הַנְּבִיאִים וְנִיבֵיהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ חֲבוּיִים בְּקִרְבּוֹ מִימֵי נְעוּרָיו אוֹ מִקְּרִיאוֹתָיו בַּתַּנָּ“ךְ בִּימֵי הַבַּגְרוּת. לְפֶתַע פִּתְאֹם צָצִים וְעוֹלִים תּוֹךְ דְּבָרָיו פְּסוּקֵיהֶם, בִּטּוּיֵיהֶם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְעֵת מְצֹא, כַּחֲנִיכָם הַמֻּבְהָק, בְּיוֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים. כָּךְ נִפְתַּעְתִּי בְּקָרְאִי בְּיוֹמָנוֹ אֶת הַשִּׂיחָה עִם “בָּרוֹן הַפֶּחָמִים”, דָּוִד גּוּטְמָן, עוֹד בִּתְחִלַּת יְמֵי שְׁלִיחוּתוֹ. הָיָה נוֹכָח גַּם הַבֵּן, הַבָּרוֹן הַצָּעִיר, שֶׁהִתְחִיל מִתְלוֹצֵץ עַל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וְעַל “בַּעֲלֵי מִלְחָמוֹת” יְהוּדִים. אֲנִי גָעַרְתִּי בוֹ בְּתֹקֶף: “אַל תִּפְעַר פֶּה לְלֵיצָנוּת טִפְּשִׁית!” בְּדִיחוֹת-הֶבֶל כָּאֵלּוּ תָּשֹׁבְנָה עַל רֹאשׁ מְפַטְפְּטֵיהֶן. – הַמִּתְלוֹצְצִים יֵרָמְסוּ וְיִדָּרְסוּ תַּחַת דַּהֲרַת הַתְּנוּעָה הַזֹּאת!” תְּשׁוּבָה קוֹלַעַת זוֹ הָיְתָה נִרְאֵית לִי כִּשְׁבוּעָה בְּחוֹתָם תַּנַכִ“י, וְהִנֵּה חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי כִּי הַהַפְטָרָה שֶׁקָּרָא הֶרְצְל בְּשַׁבַּת הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלּוֹ (בִּשְׁלִישִׁי בְּמַאי 1873 לְפִי הַהַזְמָנָה) בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּבוּדַפֶּשְׁט, הָיְתָה הַפָּרָשָׁה מְלָכִים ב‘, ז’ מִנִּפְלָאוֹת אֱלִישָׁע שֶׁנִּבָּא לֵאמֹר: סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעֲרֵי שׁוֹמְרוֹן. וְהַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִרְחִיב אֶת פִּיו וְהִתְלוֹצֵץ: וְהִנֵּה ה' עוֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה? וְאִישׁ הָאֱלֹהִים עוֹנֶה לוֹ בִּנְבוּאָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בוֹ בַמְלַגְלֵג. “וַיְהִי לוֹ כֵּן: וַיִּרְמְסוּ אוֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת”. – אַחֲרֵי כ”ג שָׁנָה מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה הַתְּמוּנָה הַתַּנַּכִ"ית מִנַּפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל וּמוֹפִיעָה בְּקִלְלַת-נָבִיא מִתְפָּרֶצֶת: הַמִּתְלוֹצֵץ יֵרָמֵס וְיִדָּרֵס בַּשַּׁעַר בְּדַהֲרוֹת הַתְּנוּעָה! וְכַמָּה נִזְדַּעְזַע הֶרְצְל בְּעַצְמוֹ כְּשֶׁהַבָּרוֹן הַצָּעִיר מֵת אַחֲרֵי זְמַן קָצָר וְהוּא דָן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם עִם הָאָב הַשַּׁכּוּל, שֶׁהִתְרַכֵּך תַּחַת פַּטִּישׁ הָאָסוֹן. “מָלֵאתִי חֶמְלָה עַל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁל בְּנוֹ הַמֵּת שֶׁלָּעַג לִי לִפְנֵי שָׁנָה עַל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְיַסֵּד מְדִינָה יְהוּדִית”.

הֶרְצְל לֹא יִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלִים, אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מֵהֶם, אֶלָּא מַבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם. “אֵינֶנִּי זָקוּק לִגְדוֹלֵינוּ, אוּלָם אֵלֶּה שֶׁיֵּלְכוּ אִתִּי יַצִּיגוּ לָהֶם יָד וָשֵׁם בַּהִסְטוֹרִיָּה”. מַחֲנֵהוּ יִהְיוּ הַיְּהוּדִים הַקְּטַנִּים, הַפְּשׁוּטִים וְהַדַּלִּים, שֶׁלִּבָּם “יַתִּיז נִיצוֹצוֹת” לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה. וְאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ עַד דַּכָּא יָחִישׁוּ אֶת פְּדוּת עַמָּם דַּוְקָא בְּכֹחַ יֵאוּשָׁם, וִינָּצְלוּ מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַיֵּאוּשׁ שֶׁחָפְצוּ לְהִתְאַבֵּד בָּהֶם, אֶל חוֹפֵי חַיִּים חֲדָשִׁים.

כָּךְ חוֹזֶה הֶרְצְל חָזוֹן יִרְמְיָהוּ עַל “נְהַר הַחִדָּלוֹן”, מְקוֹם שֶׁאִישׁ מִסְתּוֹרִי, בַּעַל הַפֻּנְדָּק “אֲנִילִין” דָּג אֲנָשִׁים נוֹאָשִׁים וּמֵחֲזִירָם לְמַסְלוּלָם. “הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאוּם-ה' וְדִיגוּם… אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים…” הֶרְצְל הוֹלֵךְ וְהוֹפֵךְ אֶת הַיֵּאוּשׁ לְכֹחַ מַפְרֶה. “אֲנִי הַגֶּבֶר הָעוֹשֶׂה מִן הַפְּסֹלֶת אֲנִילִין” מִבְּלוּיֵי אָדָם – עַם! – כְּמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה יָצַר מִדּוֹר עַבְדֵי פֶרֶךְ דּוֹר כּוֹבְשֵׁי כְנַעַן. לִפְעָמִים עוֹד מַבְרִיק מֵעֵינֵי הַחוֹזֶה זִיק יוֹצֵר הַמַּחֲזוֹת וְהוּא מִתְוַדֶּה: “בְּעֶצֶם הִנְנִי עֲדַיִן אִישׁ הַדְּרַמָּה גַם בָּזֶה. אֲנִי לוֹקֵחַ בָּרְחוֹב אֲנָשִׁים עֲנִיִּים וּמְדֻלְדָּלִים, מַלְבִּישָׁם בְּגָדִים נֶהְדָּרִים וְנוֹתֵן לָהֶם לְשַׂחֵק בִּפְנֵי כָל הָעוֹלָם מִשְׂחָק נִפְלָא אֲשֶׁר הָגִיתִי בְרוּחִי”. וְהוּא תוֹהֶה שֶׁלֹּא נִמְצָא בַדּוֹר הֶחָדָשׁ “סַדְּרָן” לְפִתְרוֹן טְרַגֶּדְיַת עַם יִשְׂרָאֵל. אִלּוּ הָיָה מֹשֶׁה חַי בְּדוֹר זֶה הָיָה מִתְפַּלֵּא שֶׁלַּמְרוֹת הַטֶּכְנִיקָה לֹא מָצְאוּ דֶרֶךְ לְשִׁחְרוּר מִשִּׁעְבּוּד, לִיצִיאַת מִצְרַיִם חֲדָשָׁה. וַהֲרֵי דַוְקָא הַיְּהוּדִים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְאַבֵּד, יְכוֹלִים לִבְרֹא עוֹלָם חָדָשׁ, לִבְנוֹת אֶרֶץ נִסְיוֹנִית בִּשְׁבִיל הָאֱנוֹשִׁיּוּת עַל הָאֲדָמָה הָעַתִּיקָה".

בִּנְיָמִין-זְאֵב מְתָאֵר לוֹ בַּחֲזוֹנוֹ אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם הַחֲדָשָׁה עַל כָּל פְּרָטֶיהָ. אַחֲרֵי הֶסְכֵּם בֵּין-לְאֻמִּי עִם הַמֶּמְשָׁלוֹת וּפִיּוּס כְּלָלִי עִם כָּל הָעַמִּים, תֶּחֱצֶינָה שַׁיְּרוָת הָאֳנִיּוֹת אֶת הַיָּם, סְפִינוֹת שֶׁהִפְלִיגוּ מִכָּל הַחוֹפִים בְּכָבוֹד (“אַחֲרֵי אֲלָפִים שָׁנָה לָמַד הָעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בִּמְצִיאוּתוֹ: כְּבוֹד יְהוּדִי!”). וְהֵן מַשְׁרוֹת עַל הַיּוֹצְאִים-הָעוֹלִים הַשְׁרָאוֹת חֲגִיגִיּוֹת, שֶׁל שִׁחְרוּר וַעֲלִיָּה, נוֹסְעֶיהָ חוֹלְמִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָעֲתִידִים שֶׁל הַיְּהוּדִים לְטוֹבַת הָאֱנוֹשׁוּת וּמִתְכּוֹנְנִים לְחַיִּים חֲדָשִׁים חַפִּים מִכָּל חֶלְאַת הַגָּלוּת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶם. אֶת הַשַּׁיָּרָה מְלַוּוֹת אֳנִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֲרוֹנוֹת הַמֵּתִים, שֶׁלָּקְחוּ עִמָּהֶם הַחַיִּים כְּמוֹ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. בְּנֻסְחָא אַחֶרֶת אוֹמֵר הַמַּנְהִיג: “יֶשׁ לָנוּ עֲרִיסוֹת וְיֶשׁ לָנוּ קְבָרִים. וְאַתֶּם הֲלֹא יוֹדְעִים מָה הֵם הַקְּבָרִים לְלִבָּם שֶׁל יְהוּדִים. אֶת עֲרִיסוֹתֵינוּ נִקַּח אִתָּנוּ, בָּהֶן עֲתִידֵנוּ יָשֵׁן שְׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה, רַבַּת הַחֵן. מֵאֵת קְבָרֵינוּ אָנוּ מֻכְרָחִים לְהִפָּרֵד. הַפְּרִידָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל בְּנֵי-עַמֵּנוּ תְּאֵבֵי הַהוֹן כִּבְיָכוֹל…” לִפְנֵי הַיְרִידָה מִן הָאֳנִיָּה עוֹנְדִים כֻּלָּם אֶת הַכֶּתֶם הַצָּהוֹב, כְּסֵמֶל לִרְצוֹנָם לְהָמִיר כָּל קָלוֹן בְּכָבוֹד. כָּךְ הוּא מְצַיֵּר בַּחֲזוֹנוֹ גַם אֶת הַכְתָּרַת הַנָּשִׂיא לְהַבָּא בְּאֶרֶץ הַבְּחִירָה. הַנָּשִׂיא לוֹבֵשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקָּלוֹן שֶׁל יְהוּדֵי יְמֵי-הַבֵּינַיִם, עַל רֹאשׁוֹ חוֹבֵשׁ אֶת “הַכּוֹבַע הַיְּהוּדִי”, וְהוּא צוֹעֵד בְּגָאוֹן בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה דֶּרֶךְ הַגֵּיטָאוֹת, שֶׁהֵקִימוּ פֹה זֶה עַל יַד זֶה לְזִכָּרוֹן, כְּעֵין “לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”. “הַכֶּתֶם הַצָּהוֹב” הוּא גַּם אוֹת הַהִצְטַיְּנוּת הַגָּבוֹהַּ שֶׁיַּעֲנִיק הַנָּשִׂיא לְאִישׁ בְּעַד זְכֻיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְטוֹבַת הַחֶבְרָה הַחֲדָשָׁה.

“בִּשְׁעַת כְּתִיבָה וּבְיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַהַשְׁרָאָה הָרְצִינִית הַחֲגִיגִית עַל הַסְּפִינוֹת, וּבִשְׁעַת יְרִידָה עַל הַיַּבָּשָׁה, קַבָּלַת הַפָּנִים הַחֲגִיגִית, בָּכִיתִי בִדְמָעוֹת תְּכוּפוֹת עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי”. – הַאֵין זֶה אוֹתוֹ מְקוֹר הַדִּמְעָה הַמְזַעְזֵעַ אוֹתָנוּ בִּקְרִיאַת יִרְמְיָהוּ: “תֵּרַדְנָה עֵינַי דִמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם… כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת-עַמִּי?”

בְּאֶרֶץ הַבְּחִירָה “אֶרֶץ שֶׁבַע שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, שֶׁחָנָּנוּ בָּהּ אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל” הַכֹּל מוּכָן וּמְזוּמָן לְפִי תָכְנִית מֵרֹאשׁ בִּשְׁבִיל הָעוֹלִים, שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ כָּאן יַחַד עִם הָאָרֶץ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת, וְיָקִימוּ דוֹר פְּלָאִים שֶׁל יְהוּדִים נִפְלָאִים", דּוֹר מַכַּבִּים חָדָשׁ, וְחֶבְרָה חֲדָשָׁה שֶׁתִּהְיֶה לְמוֹפֵת לְכָל הָעַמִּים, כַּחֲלוֹמָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מִקֶּדֶם.

הֶרְצְל הַחוֹזֶה רוֹאֶה בַּחֲזוֹנוֹ גַם אֶת דְּמוּת עַצְמוֹ בְּגִדּוּלָהּ וְשִׂגְשׂוּגָהּ הָאַגָּדָתִית בְּאַדֶּרֶת תִּפְאַרְתָּהּ הַמִּתְרַקֶּמֶת בְּדִמְיוֹן הָעָם. “שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים גָּדְלָה וְתִגְדַּל עוֹד – וְגַם אָנֹכִי…” וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ כְּמֵי שֶׁבִּשְׁבִילוֹ “חָדְלוּ הַחַיִּים וְהִתְחִילָה הַהִסְטוֹרִיָּה”.

בְּלוֹנְדוֹן עַל בָּמַת הָעוֹבְדִים שֶׁגַּם שָׁם חֲגָגוּהוּ כְּנָבִיא וְהָרַב הָרָאשִׁי גַּסְטֶר כִּנָּהוּ “מֹשֶׁה חָדָשׁ”, אֲחָזוּהוּ הַשְׁרָאוֹת אָפְיָנִיּוֹת: “רָאִיתִי בְּעֵינַי וְשָׁמַעְתִּי בְּאָזְנַי, אֵיךְ מִתְהַוָּה הָאַגָּדָה שֶׁלִּי. הָעָם הוּא סֶנְטִימֶנְטָלִי, הַהֲמוֹנִים אֵינָם רוֹאִים אוֹתִי בִּבְהִירוּת. חוֹשֵׁבְנִי שֶׁכְּבָר אֵין לָהֶם מֻשָּׂג בָּהִיר עַל אוֹדוֹתָי. עֲרָפֶל קַל עוֹלֶה מִסָּבִיב לִי שֶׁיִּהְיֶה אוּלַי לְעָנָן, שֶׁעָלָיו אֶרְכָּב. – אֲבָל גַּם אִם אֵינָם רוֹאִים כְּבָר אֶת קַוֵּי פָנַי בְּאֹפֶן צָלוּל, יוֹדְעִים הֵם, שֶׁמַּחְשְׁבוֹתַי עֲלֵיהֶם טְהוֹרוֹת וְלִבִּי טוֹב עֲלֵיהֶם, אֲנִי אִישׁ הָעָם וּשְׂדֵרוֹתָיו הַמְדֻכָּאוֹת, – וּבְעוֹדֶנִּי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹת הִתְפָּעֲלוּתָם, נָדַרְתִּי בְּעַצְמִי בְּחָזְקָה לִהְיוֹת תָּמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר רָאוּי לֶאֱמוּנָם וְאַהֲבָתָם…”

הִנֵּהוּ רוֹכֵב כְּבָר עַל עַנְנֵי שְׁמַיָּא, כְּמוֹ אוֹתוֹ הַהוֹזֶה מִן הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ דוֹאֶה בַּשְּׁחָקִים לִימִין הַגְּבוּרָה. וְנָעוּ אֱלִילֵי הַגּוֹיִים לְפָנָיו…

אוּלָם הָיוּ גַם כָּאֵלֶּה שֶׁרָאוּ דַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ “סַכָּנָה” בְּהוֹפָעָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל, שֶׁיַּטֶּה אֶת לֵב הָעָם מִשְּׁאִיפַת הַהִתְבּוֹלְלוּת. מַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל הַמְאַבְּדִים אֶת צֹאנָם. בֶּנֶדִּיקְט עוֹרֵךְ הַפְּרֶסֶה אָמַר לוֹ בְּפָנָיו: “אַתָּה הוּא יֵשׁוּ הַשֵּׁנִי, שֶׁיַּכְאִיב וְיָצֵר לַיְּהוּדִים יוֹתֵר מִיֵּשׁוּ הָרִאשׁוֹן”. וְרָמַז לוֹ גַם כְּעֵין אִיּוּם שֶׁהֶרְצְל אֵינוֹ אוֹסְטְרִי כִּי אִם הֻנְגָּרִי, וְיָכוֹל לַהֲפֹךְ עַל יְדֵי תַּעֲמוּלָתוֹ הַצִּיּוֹנִית בְּוִינָה לְזָר בִּלְתִּי רָצוּי הַצָּפוּי לְגֵרוּשׁ. הֶרְצְל בִּקְשָׁרָיו עִם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, לֹא נִבְעַת מֵאִיּוּמִים כָּאֵלֶּה וְלֹא פָסַק לְנַבֵּא לִפְנֵי בֶּנֶּדִּיקְט אֶת הַנְּבוּאָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּמִלּוּאָה: “וְהָיְתָה יְלָלָה גְּדוֹלָה וְהָיְתָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה”… – “יְהוּדֵי וִינָה יִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי כַּאֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה לָהֶם כְּבָר אֶפְשָׁרוּת לְחֹפֶשׁ תְּנוּעָה, אוּלַי כַּאֲשֶׁר יִסְגְּרוּ לִפְנֵיהֶם כְּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ לְצֵאתָם וּלְהוֹצָאַת רְכוּשָׁם וְעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לַשָּׁוְא פְּנוּיוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. הוּא הַצּוֹפֶה הַנּוֹתֵן אוֹת כִּיחֶזְקֵאל, וּמִי שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְלֹא נִזְהַר, בְּנַפְשׁוֹ הוּא אִם לֹא יִנָּצֵל.

גַּם אֲחֵרִים מֵחֲבֵרָיו גִּלּוּ לְפָנָיו דַּעְתָּם, כִּי הֵם רוֹאִים בְּהֶרְצְל יֵשׁוּ הַשֵּׁנִי, שֶׁיִּגְרוֹם לְיִשְׂרָאֵל סֵבֶל נוֹרָא. “אִלּוּ הָיִיתִי רוֹטְשִׁילְד וְאִלְמָלֵא יָדַעְתִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁחֶדְךָ, הָיִיתִי מַצִּיעַ לְךָ מִלְיוֹנֵי זְהוּבִים בִּכְדֵי שֶׁתָּדוּן אֶת סִפְרְךָ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” לִגְנִיזָה עוֹלָמִית, וְאוּלַי הָיָה נָכוֹן לָתֵת לִרְצוֹחַ אוֹתְךָ נֶפֶשׁ לְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל”. עוֹרֵךְ אֶחָד מוּמָר מַזְהִירוֹ: “חֲדַל לְךָ! הֲרֵי דַוְקָא אֵלֶּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲזוֹר לָהֶם, יִהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹקִיעֲךָ עַל צְלָב!”

אוּלָם הֶרְצְל כְּבָר הִתְוַדָּה בְּיָמִים אֵלֶּה אֶת וִדּוּיוֹ הַגָּדוֹל: “הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְהַקְרִיב אֶת חַיַּי לְטוֹבַת הַיַּהֲדוּת”. וְהָיָה מוּצָק וְאֵיתָן בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁקָּרְבָּנוֹ לֹא לַשָּׁוְא הוּא. יוֹם יָבוֹא וְהַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים יִפְנוּ נֶגֶד גְּדוֹלֵיהֶם שֶׁהִתְמַכְּרוּ לֶאֱלִילִים בִּכְדֵי לְהִשָּׁאֵר בִּכְהֻנָּתָם הַמְדֻמָּה. “וְאִם יָבוֹא לִידֵי קֶרַע, יַעַמְדוּ מִצַּד אֶחָד שַׂקֵּי כֶסֶף אֲחָדִים עִם עַבְדֵיהֶם וְקַבְּצָנֵיהֶם וּמִצַּד שְׁנֵי כָּל הַכֹּחוֹת הָאֲצִילִים וְאַמִּיצִים, מַשְׂכִּילִים וּנְבוֹנִים שֶׁל עַמֵּנוּ”. וְעַכְשָׁיו הוּא הוּא “הַמַּשְׁמִיעַ לָאַרְמוֹנוֹת” אֶת הָאַזְהָרָה, שֶׁ“אֵם תִּתְלַקַּח מִלְחָמָה, קָשֶׁה יִהְיֶה לְרַסְּנָהּ…” וְכַמָּה כָּאַב לוֹ, שֶׁהַקְּרָב שֶׁבְּעֶצֶם כְּבָר פָּרַץ בֵּינוֹ וּבֵין אַדִּירֵי עַמּוֹ רִסֵּק מִלִּבּוֹ פָסוּק כָּזֶה: “הַיְּהוּדִים שֶׁמַּצָּבָם טוֹב כֻּלָּם שׂוֹנְאֵי נַפְשִׁי הֵם, עַד שֶׁיֶּשׁ לִי הַזְּכוּת לִהְיוֹת הָאַנְטִישֵׁמִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם”. בִּטּוּיִים חֲרִיפִים כָּאֵלֶּה נִמְצָאִים גַּם אֵצֶל הַנְּבִיאִים כְּמוֹ יִרְמְיָהוּ: “כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב, כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בֶּצַע, מִנָּבִיא עַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עוֹשֶׂה שָׁקֶר”. וְנוֹבְעִים הַדְּבָרִים גַּם אֵצֶל הֶרְצְל מִתּוֹךְ אַהֲבָה עֲמֻקָּה לְעַמּוֹ. “שָׂנְאוּ בַּשַּׁעַר מוֹכִיחַ” – כְּלָל גָּדוֹל הוּא מִימֵי עָמוֹס וְעַד הַיּוֹם. לַשַּׁאֲנַנִּים בָּאַרְמוֹנוֹת עֲרֵלָה אָזְנָם מִשְּׁמוֹעַ נְבוּאוֹת כְּמוֹ “בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וָלֹא תֵשְׁבוּ בָם, כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וָלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם”. – וְלַבּוֹטְחִים בִּפְרִי הִתְבּוֹלְלוּתָם הַשּׁוֹקְטִים בְּשַׁלְוָה עַל שִׁמְרֵיהֶם עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, לֹא נָעֲמָה בְּשׂוֹרַת יְחֶזְקֵאל: “וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”. בִּפְרָט כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִתְקַיְּמָה בָהֶם “וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם”. כָּזֹאת הָיְתָה מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל: לְחַדֵּשׁ אֶת רוּחַ הָעָם וְכָךְ חָזָה בֶּעָתִיד: “כֵּן, מַשְׂאַת פָּנֵינוּ אֶל אַרְצֵנוּ הָעַתִּיקָה, אַךְ בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ עַתִּיקָה מְבַקְּשִׁים אָנוּ אַךְ פְּרִיחָה חֲדָשָׁה לְרוּחַ הַיְּהוּדִי”.

אֶת הַזְּמַן, שֶׁבּוֹ תִּתְקַיֵּם נְבוּאָתוֹ, אֵין הֶרְצְל קוֹבֵעַ מֵרֹאשׁ. נוֹרְדָאוּ חָשַׁב שֶׁלְּשֵׁם בִּצּוּעַ הַתָּכְנִית צָרִיךְ שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. בִּשְׁבִיל הֶרְצְל גַּם שְׁלשִׁים רָחוֹק יוֹתֵר מִדָּי. גַּם הוּא פוֹנֶה כְלַפֵּי הַמִּתְנַחֲמִים כִּיחֶזְקֵאל: “בֶּן-אָדָם, הִנֵּה בֵית-יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חֹזֶה, לְיָמִים רַבִּים, וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא. לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד כָּל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה”. בַּחֲזוֹנוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין-זְאֵב: “מִפְעָל זֶה יִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בִּמְהִירוּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת…” – "לֹא תַּעֲבֹרְנָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְהַתְּנוּעָה תִּכְבֹּשׁ אֶת כָּל הַלְּבָבוֹת וְהַיְּהוּדִים יָרוּצוּ אֵלֵינוּ בַּלַּיְלָה וּבָעֲרָפֶל “בְּלִי נַעֲלַיִם וְגַרְבָּיִם. שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם לֹא יַעֲצֹר בַּעֲדָם, בְּעִקָּר בָּאֲרָצוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ יְצִיאָה…”

הֲכִי לֹא תְצִלֶּינָה אָזְנֵינוּ לְשֵׁמַע פָּסוּק זֶה מִמְּהוּמַת קוֹלוֹת הַמַּעְפִּילִים, הַנּוֹהִים יְחֵפִים וּבְלוּיִים בִּדְרָכִים לֹא-דֶרֶךְ, בַּלַּיְלָה וּבָעֲרָפֶל לְחוֹפֵי אֶרֶץ הָאָבוֹת, גַּם אִם בִּזְמַן יוֹתֵר מְאֻחָר?

מוֹעֵד בּוֹא הַנְּבוּאָה תָלוּי בְּמִקְרֵי הָעוֹלָם. גַּם יְשַׁעְיָהוּ, יִרְמְיָהוּ נִבְּאוּ עַל הָעַמִּים: “מַשָּׂא מוֹאָב”, “מַשָּׂא צוֹר”, “מַשָּׂא בָּבֶל”, “מַשָּׂא מִצְרַיִם”. מִבְּחִינָה זוֹ הָיוּ גַם נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל “מְדִינָאִים” שֶׁרָאוּ אֶת הַמְּאֹרָעוֹת כְּחוּלְיוֹת שַׁרְשֶׁרֶת קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ. הֶרְצְל חָזָה מַשָּׂא תֻּרְכִּיָּה: תְּסִיסוֹת תּוֹךְ רַחֲבֵי תֻּרְכִּיָּה. וְהָיָה כִי תִתְגּוֹלֵל שְׁאֵלַת הַמִּזְרָח וְיִמָּצֵא הַפִּתְרוֹן וְתֻרְכִּיָּה תִּבָּתֵר לִבְתָרִים, נְקַבֵּל בַּאֲסֵפַת עַמִּים כִּבְרַת אֶרֶץ לֹא אֲדוֹנִים לָהּ, וְהָיְתָה לָנוּ לָאֲחֻזַּת עוֹלָם. – בְּמִקְרֶה זֶה תְּקֻיַּם הַנְּבוּאָה מִיָּד. הוּא רוֹאֶה גַם מִלְחֶמֶת עוֹלָם עַל הָאֹפֶק הַמַּקְדִּיר וְהוֹלֵךְ. אוּלָם חֲזָקָה אֱמוּנָתוֹ כִּי מִלְחֶמֶת עוֹלָם לֹא תַפְחִית אֶת תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל. לְהֵפֶךְ". אֵין אֻמָּה שֶׁתַּסְכִּים לִמְסוֹר אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֻמָּה אַחֶרֶת וְכָךְ יְקַבְּלוּהָ הַיְּהוּדִים. “אִישׁ לֹא יְקַדְּמֵנוּ. אִישׁ לֹא יִקָּחֶנָּה מִיָּדֵינוּ מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּם עַם אַחֵר לֹא יִמְצָא בְקִרְבּוֹ אוֹתוֹ כֹחַ שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ נִרְתַּעַת לְאָחוֹר בְּשׁוּם פָּנִים. אַף עַם אֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ מוּכָן וְגַם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת כָּאֵלֶּה לְשֵׁם הַחְיָאָתָהּ שֶׁל אֶרֶץ זוֹ זוּלַת עַם יִשְׂרָאֵל!”

וְאִם כֵּן הַגְּאֻלָּה אוּלַי קְרוֹבָה הִיא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חוֹשְׁבִים אֲפִילוּ הַמַּאֲמִינִים. צָרִיךְ רַק לְרַכֵּז אֶת רְצוֹן הַנִּכְסָפִים לְהִגָּאֵל: “הַאֵין זֶה דָבָר גָּדוֹל שֶׁכָּל לֵב יְהוּדִי נִרְגָּשׁ וְהוֹלֵם בְּחָזְקָה? הַיּוֹם עוֹד בַּגָּלוּת בֵּין זָרִים וּלְשָׁנָה הַבָּאָה אוּלַי כְבָר בַּמּוֹלֶדֶת הָעַתִּיקָה?”

גַּם מַבָּטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין-זְאֵב הַחוֹזֶה מַקִּיף גּוֹרַל גּוֹיִים וִיהוּדִים כְּאֶחָד. מִלְּבַד “מַשָּׂא תֻּרְכִּיָּה” הוּא רוֹאֶה “מַשָּׂא קַפְרִיסִין” שֶׁמִּשָּׁם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲלוֹת וְלִכְבּוֹשׁ אֶת יְהוּדָה. “מַשָּׂא יְאוֹר מִצְרַיִם” שֶׁיַּרְוֶה וְיַפְרֶה בְיִתְרוֹן מֵימָיו אֶת שִׁמְמוֹת חֲצִי-הָאִי סִינַי עַל גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. “מַשָּׂא אַשְׁכְּנַז” בְּקֶשֶׁר עִם שְׁאִיפוֹתָיו שֶׁל קֵיסָר גֶּרְמָנִיָּה לַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן. וּבְרֹאשׁ כָּל חָזוֹן “מַשָּׂא אַנְגְּלִיָּה” הָרוֹכֶלֶת עַל כָּל יַמִּים רְחוֹקִים וּמוֹשֶׁלֶת בְּרֹב יַבְּשׁוֹת הָאָרֶץ, אוּלַי מוֹשְׁלָהּ יִהְיֶה כֹּרֶשׁ חָדָשׁ “לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִים, לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ?!”

הֶרְצְל קוֹשֵׁר קְשָׁרִים עִם מוֹשְׁלִים וּמֶמְשָׁלוֹת, שֶׁמִּתּוֹךְ הִתְחָרוּתָם אוֹ דֶרֶךְ בְּרִיתָם יוּכַל עַם יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַאִם לֹא שִׁמֵּשׁ כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ עִדּוּד לְנִדְכָּאִים? הַאִם לֹא אָמַר עַל עַצְמוֹ בְּצֶדֶק אוֹתָם הַדְּבָרִים, אַף אִם בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, שֶׁהִבִּיעַ יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “רוּחַ אֲדוֹנָי ה' עָלַי, יַעַן מָשַׁח ה' אוֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִיִם, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קֹחַ… וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם, שֹׁמְמוֹת רִאשׁוֹנִים יְקוֹמֵמוּ, וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב, שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר?!”

אֵיךְ רָאָה הֶרְצְל אֶת פְּעֻלָּתוֹ? “אֲנִי מַתְחִיל מֵחָדָשׁ אֶת מָסֹרֶת עַמֵּנוּ שֶׁנִּקְרְעָה בָּאֶמְצַע, אֲנִי מְבִיאוֹ לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה. – אֵיזוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא לַיְּהוּדִים!” “אֶרֶץ הַבְּחִירָה שֶׁשָּׁם נוּכַל סוֹף-סוֹף לִחְיוֹת כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁים עַל אַדְמָתֵנוּ. אֱלֹהִים לֹא הָיָה מַשְׁאִיר אֶת עַמֵּנוּ בַּחַיִּים עַד הַיּוֹם אִלּוּ לֹא הָיְתָה מְיֻעֶדֶת לָנוּ עוֹד מַטָּרָה בְּתוֹלְדוֹת הָעַמִּים”. בִּתְפִיסָה הִסְטוֹרִית מַסְבִּיר הֶרְצְל, כִּי מְקוֹר כָּל צָרַת יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁנִּתַּק מֵעַל אַדְמָתוֹ. בִּמְצוּקוֹת הַגָּלוּת, בַּהִתְאַמְּצוּת הַמֻּפְרֶזֶת לְהִדַּמּוֹת לְכָל הַגּוֹיִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם, דָּבַק בָּנוּ הַכִּעוּר, נִשְׁתַּנָּה הַיֹּפִי שֶׁלָּנוּ, שֶׁבַּיָּמִים מִקֶּדֶם הָיָה גֵא וְנֶהְדָּר, הֵן הָיִינוּ אֲנָשִׁים שֶׁיָּדְעוּ לְהָגֵן בְּמִלְחָמָה עַל הַמְּדִינָה. אֶל נָכוֹן עַם כַּבִּיר בְּרוּךְ-כִּשְׁרוֹנוֹת אָנוּ, אִם זֶה אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁהוֹרְגִים בָּנוּ וְלֹא יָכְלוּ לָנוּ. חֹמֶר הַלַּחַץ הֵעִיק עַל הָעָם וְנִתְגַּלְתָה בוֹ תוֹרַת הַחִקּוּי שֶׁל דַּרְוִין. הַיְּהוּדִים הִסְתַּגְּלוּ לִסְבִיבָתָם, בְּדוֹמֶה לְכַלְבֵי הַיָּם אֲשֶׁר יַד הַמִּקְרֶה הִשְׁלִיכָתַם לְתוֹךְ הַמַּיִם וּמְקַבְּלִים צִבְיוֹן וּתְכוּנוֹת שֶׁל דָּגִים, לַמְרוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם דָּגִים. אַךְ בְּשׁוּבָם אֶל הַיַּבָּשָׁה, אַחַר מִסְפַּר דּוֹרוֹת יַחְזְרוּ וְיַהַפְכוּ אֶת סְנַפִּירֵיהֶם לְרַגְלָיִם.

“הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם, הוּא הַיְכֹלֶת לִהְיוֹת מַה שֶׁהִנֵּהוּ”. – כּוֹתֵב הֶרְצְל בַּזְּמַן הַזֶּה.

הַאִם הִכִּיר הֶרְצְל אֶת סִפְרוֹ שֶׁל פְרוֹיד שֶׁכָּתַב בִּשְׁנַת 1895 “מֶחְקָרִים עַל הַהִסְטֵרְיָה”, בּוֹ הוּא מְבָאֵר כִּי שֹׁרֶשׁ רֹב הַמַּחֲלוֹת הוּא בְּדִכּוּי חֲוָיוֹת וּרְשָׁמִים אֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹדוֹת בָּהֶם, וְהֵם מְשַׂגְשְׂגִים וְשׁוֹאֲפִים לְהִתְפָּרֵץ? אַף אִם לֹא קָרָא הֶרְצְל אֶת סִפְרוֹ שֶׁל פְרוֹיד, הֲרֵי יָכוֹל הָיָה לְכַוֵּן אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁבִּטֵּא גַּם הוּא בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת, כְּבָר לִפְנֵי תְּקוּפָתוֹ זוֹ: כִּי מַחֲלַת הָעָם הַיְּהוּדִי הִיא שֶׁהוּא מְדַכֵּא אֶת אִישִׁיּוּתוֹ וּתְכוּנוֹת נַפְשׁוֹ! הֲרֵי הֶרְצְל לֹא קָרָא אֶת סִפְרֵי הֶס וּפִינְסְקֶר, וְצָצוּ וְעָלוּ בְנַפְשׁוֹ בִּמְקוֹרִיּוּתָם כָּל אוֹתָם הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁהִבִּיעוּ גַּם אִם בְּצוּרָה אַחֶרֶת קוֹדְמָיו הַבִּלְתִּי יְדוּעִים לוֹ.

פְרוֹיד בְּעַצְמוֹ סִפֵּר בְּאַחַת מֵהַרְצָאוֹתָיו בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה²⁴ שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ אֶת הֶרְצְל בְּהַדְרַת מַלְכוּת עֲצוּבָה, בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּחְמוֹל עַל עַמּוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ בְּבִצּוּעַ רַעְיוֹן הַגְּאֻלָּה. וּמַה גָּדְלָה הַפְתָּעָתוֹ כְּשֶׁרָאָה אַחַר כָּךְ אֶת הֶרְצְל וְהִנֵּה דְמוּתוֹ דוֹמָה דִמְיוֹן מַפְלִיא לְאוֹתָהּ הַדְּמוּת שֶׁהוֹפִיעָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ וְשֶׁלֹּא הִכִּירָה מִקֹּדֶם. – כָּךְ הִשְׁפִּיעָה הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל עַל דִּמְיוֹנוֹת קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים.

“כְּאוֹהֵב שֶׁמַּבִּיעַ הַכֹּל בְּיַחַס אֶל אֲהוּבָתוֹ”, מְקַשֵּׁר הֶרְצְל כָּל חֲוָיָה עִם שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים וְאֶרֶץ הַבְּחִירָה. בְּפָרִיס הוּא רוֹאֶה הַצָּגַת הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתְּקוּפָה אָז, וּמִיָּד הוּא חוֹזֶה: הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים כְּאִלּוּ בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָאוּ, כְּבִישִׁים יִהְיוּ לָנוּ מִמֶּלֶט, פָּחוֹת פַּסֵי מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, וְנָכִין צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת לְתַחְבּוּרָה וּתְנוּעָה….פִּתְאֹם נִמְצֵאתִי בְּכִכָּר הַמֻּקֶּפֶת פְּסָלִים מִתּוֹלוֹגִיִּים שֶׁשָּׁם חָלַמְתִּי אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. וּכְאִלּוּ עוֹרְרַתְנִי רוּחַ הַמָּקוֹם, שׁוּב בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ בְמֹחִי, שֶׁהִתְעַיֵּף מְאֹד, תָּכְנִיּוֹת לְתִקּוּן הַחֶבְרָה הַחֲדָשָׁה. וְהוּא רוֹאֶה תַּחֲנוֹת בֶּנְזִין לְמִלּוּי הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים בְּכָל הַדְּרָכִים. הַתַּחֲנוֹת הֵן שֶׁל חֶבְרַת בַּעֲלֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת. זֶה הֱבִיאַנִי לְרַעְיוֹן נוֹסָף: “מוֹטוֹאָלִיזְם” (הֲדָדִיּוּת), – אֶת הַמִּלָּה מָצָאתִי עַכְשָׁו בִּשְׁעַת כְּתִיבָה – כְּעֵין מַעֲבָר בֵּין הַקַּפִּיטַלִּיזְם וּבֵין הַקּוֹלֶקְטִיבִיזְם". כָּךְ הוּא רוֹשֵׁם כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב כִּלְאַחַר יָד מַחֲשָׁבוֹת וּמֻשָּׂגִים הַמַּבְרִיקִים בּוֹ לְמַרְאֵה אֵיזֶה תוֹפָעָה וְהוּא מְדַלֵּג וְעוֹבֵר מֵרַעְיוֹן לְרַעְיוֹן מֵחָזוֹן לְחָזוֹן.

אֶל אַדִּירֵי הַכֶּסֶף שֶׁל הַדּוֹר הוּא פוֹנֶה בִּלְשׁוֹן נֹכַח כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים וּמְנַבֵּא לָהֶם קָשׁוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים. הֲלֹא יָדָיו טְהוֹרוֹת וּבְמַחְשְׁבוֹתָיו אֵין שֶׁמֶץ שֶׁל פְּנִיָּה פְּרָטִית. לָרָאשֵׁי הַקְּהִילוֹת: “הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיֵּלְכוּ אִתָּנוּ לַפַּמַלְיָה שֶׁל הָרוֹטְשִׁילְדִים: ‘אִם לֹא אִתְּכֶם, – אָז נֶגְדְּכֶם! – וְאִם תֵּלְכוּ אִתָּנוּ, נִבְחַר נְשִׂיאֵנוּ מִמִּשְׁפַּחְתְּכֶם. – הִנְנִי מֵבִיא לָכֶם אֶת הַמְּנוֹרָה עֲלֵי רֹאשׁ מִגְדַּל רְכוּשְׁכֶם וְיֵרָאֶה כְּאִלּוּ נִבְנָה כָל הַמִּגְדָּל אַךְ וְרַק לְשֵׁם כָּךְ שֶׁיִּשָּׂא עַל רֹאשׁוֹ אֶת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת הַזֹּאת’. כָּךְ הוּא מְחַלֵּק מִשְׂרוֹת, מְמַנֶּה מַנְהִיגִים, מַכְתִּיר נְשִׂיאִים כִּשְׁמוּאֵל שֶׁמָּשַׁח אֶת שָׁאוּל וְאֶת דָּוִד לִמְלָכִים עַל יִשְׂרָאֵל. הוּא בְעַצְמוֹ רוֹצֶה רַק אֶת טוֹבַת הָעִנְיָן, גְּדֻלַּת עַמּוֹ וְלֹא גְּדֻלַּת עַצְמוֹ. וְאוּלַי הָיָה לִי הַדָּבָר לְכָבוֹד יוֹתֵר גָּדוֹל אִלּוּ הָלַכְתִּי רַק עִם הָעֲנִיִּים וְהַנְּכֵאִים לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה וְהָיִיתִי עוֹשֶׂה מֵהֶם עַם מְכֻבָּד וָגֵא. אוּלָם אֲנִי מְוַתֵּר עַל הַכָּבוֹד הַזֶּה הֲרֵי מוּכָן אֲנִי לִמְסוֹר אֶת כָּל הָעִנְיָן לְאַחֵר, אַךְ הָאַדְרִיכָל חַיָּב כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי לְנַהֵל אֶת הַבְּנִיָּה בְּעַצְמוֹ, עַל אַף הַדְּאָגָה הַגְּדוֹלָה, הַטִּרְחָה וְהָאַחֲרָיוּת”.

לַבָּרוֹן הִירְשׁ שֶׁתָּרַם מֵאוֹת מִלְיוֹנִים פְרַנְק לְמַטְּרוֹת הִתְיַשְּׁבוּת יְהוּדִית, הוּא אוֹמֵר: “אַתָּה יְהוּדִי אִישׁ הַמָּמוֹן, אֲנִי יְהוּדִי אִישׁ הָרוּחַ! – כָּל מַה שֶׁעָשִׂיתָ הָיָה מִשְׁגֶּה. עִנְיָן שֶׁל צְדָקָה שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּלִי רַעְיוֹן, בְּלִי הֲרָמַת דֶּגֶל לְאֻמִּי. וְאוּלָם הָיִיתִי צָרִיךְ סוֹף-סוֹף לְהַגִּיד לְךָ בְּאֵיזֶה דֶגֶל אֲנִי בָא וְאֵיךְ אֲנִי פוֹרֵשׁ אוֹתוֹ לְעֵין הָעוֹלָם, וְאָז הָיִיתָ שׁוֹאֵל: אֲדוֹנִי; דֶּגֶל מַה הוּא? כְּלוֹנָס עִם חֲתִיכַת בַּד? לֹא אֲדֹנִי, דֶּגֶל הוּא לְמַעְלָה מִזֶּה. בְּדֶגֶל מוֹלִיכִים אֶת הַבְּרִיּוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁרוֹצִים, אֲפִילוּ לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה. בִּשְׁבִיל דֶּגֶל הֵם חַיִּים וּבִשְׁבִילוֹ הֵם גַּם מֵתִים. יוֹתֵר מִזֶּה, זֶהוּ הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהֵם נְכוֹנִים לָמוּת בִּשְׁבִילוֹ, אִם מְחַנְּכִים אוֹתָם לְכָךְ”.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁקִּבֵּל אֶת הַיְּדִיעָה כִּי הַבָּרוֹן הִירְשׁ מֵת פִּתְאֹם בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּהֻנְגָּרִיָּה הֻזְמַן הֶרְצְל, שֶׁהִתְכּוֹנֵן לִנְסוֹעַ לְבוּדַפֶּשְׁט, לְרֵאָיוֹן אֶל הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל שֶׁל בַּדֶּן, שֶׁעָתִיד לְקַשֵּׁר אוֹתוֹ עִם קֵיסַר גֶּרְמָנִיָּה. וְהוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “הִירְשׁ מֵת וַאֲנִי מִתְקַשֵּׁר עִם מְלָכִים”. וּבַעֲלוֹתוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ אֶל גִּבְעַת הָאַרְמוֹן שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, הוּא חוֹזֶה סֵמֶל עַל עֲלִיָּה כְלָלִית לִתְנוּעַת הַגְּאֻלָּה, “כָּךְ תִּתְעַלֶּה מַעְלָה מָעְלָה”. וְשׁוּב מוֹפִיעַ לְפָנָיו דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הִירְשׁ, וְהוּא מְהַרְהֵר: אוּלַי לֹא הִתְקָרֵב אֵלָיו בְּאֹפֶן רָאוּי. וְהוּא מִתְנַחֵם: “לַיְּהוּדִים אָבַד הִירְשׁ, אֲבָל בָּאתִי בִּמְקוֹמוֹ אָנִי. – אַחֲרַי יִהְיֶה לָהֶם מִישֶׁהוּ אַחֵר, הַמִּפְעָל מֻכְרָח לַעֲלוֹת!” וּבְשׁוּבוֹ מִן הָרֵאָיוֹן הַהִסְטוֹרִי הוּא יוֹשֵׁב וְרוֹשֵׁם בַּקָּרוֹן הַמִּתְנַעֲנֵעַ בְּיוֹמָנוֹ הַמֻּנָּח עַל בִּרְכָּיו: “אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים מִן הַחֲלוֹם אֶל הַמְּצִיאוּת. מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ יוֹם-יוֹם מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים וְאַף אִם לֹא אַגִּיעַ לְעוֹלָם לִיסוּד הַמְּדִינָה”. הִנֵּה הָעִנְיָן שֶׁהִתְחִיל כַּהֲזָיַת חוֹלֵם, הִגִּיעַ לִפְנֵי סוֹד שַׁלִּיטֵי אֶרֶץ וְלֹא יֵרֵד מֵעַל הַפֶּרֶק עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הַפִּתְרוֹן. הִנֵּה הַמּוֹשֵׁל הָרִאשׁוֹן שֶׁקִּבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶת הַתָּכְנִית, שֶׁתָּבִיא תּוֹעֶלֶת לְכָל הַמִּזְרָח. אִם תֻּרְכִּיָּה תְּחֻלַּק בַּיָּמִים הַבָּאִים, אָז אֶפְשָׁר לִיצוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּעֵין מְדִינַת מְחִיצָה. אֲנַחְנוּ נְרַפֵּא אֶת פִּנַּת הַמַּחֲלָה בַּמִּזְרָח בִּשְׁבִיל אֵירוֹפָּה, נִבְנֶה פַסֵּי הַמְּסִלָּה לְאַסִּיָּה, אֶת דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁל עַמֵּי הַתַּרְבּוּת, וְדֶרֶךְ מֶלֶךְ זוֹ לֹא תְהֵא אֲחֻזָּתָהּ שֶׁל מַעֲצָמָה גְדוֹלָה יְחִידָה בִלְבָד.

מְדִינַת הַיְּהוּדִים נֶעֶשְׂתָה בְּרֵאָיוֹן רִאשׁוֹן זֶה שְׁאֵלָה עוֹלָמִית. וְלַיְּהוּדִים שִׂיא תִקְוָה וְחָזוֹן: “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בִימֵי דָוִד וּשְׁלֹמֹה!”

אַחַד-הָעָם כָּתַב בְּקֶשֶׁר עִם הֶרְצְל כִּי “גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל תָּבוֹא עַל יְדֵי נְבִיאִים וְלֹא עַל יְדֵי דִפְּלוֹמָטִים”. אוּלָם הוֹגֶה הַדֵּעוֹת הַקְּלָסִי שֶׁל הַיַּהֲדוּת, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן, הִגְדִּיר כְּבָר לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה אֶת הַמֻּשָּׂגִים: “נָבִיא, חוֹזֶה, רוֹאֶה”. וּכְפִי שֶׁהַפִּלּוֹסוֹף הַגָּדוֹל קָבַע אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם, הוֹלְמוֹת אֵלּוּ מִכָּל הַבְּחִינוֹת גַּם אֶת אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל. לְפִי הָרַמְבַּ"ם: "הַתְחָלַת מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה שֶׁיִּלָּוֶה לְאִישׁ עֵזֶר אֱלֹהֵי שֶׁיְּנִיעֵהוּ וִיזָרְזֵהוּ לְמַעֲשֶׂה טוֹב גָּדוֹל כְּהַצָּלַת קָהָל חָשׁוּב אוֹ הַשְׁפִּיעַ טוֹב עַל אֲנָשִׁים רַבִּים. וְיִמְצָא מֵעַצְמוֹ לָזֶה מֵנִיעַ וּמֵבִיא לַעֲשׂוֹת, וְזֹאת תִּקָּרֵא "רוּחַ ה' ". – רֹב הַנְּבִיאִים רָאוּ דִבְרֵיהֶם שֶׁהָרָצוֹן בָּהֶם הַמָּשָׁל. הַכְּלִי בָּהֶם כֹּחַ הַמְדַמֶּה! בְּדִבּוּרָם מִשְׁתַּמְּשִׁים הֵם בְּהַשְׁאָלוֹת, הַפְלָגוֹת וְהַגְזָמוֹת. הֶרְצְל רָאָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כֹּחַ הַדִּמְיוֹן אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים וְהַמֵּנִיעַ הַפְּנִימִי שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הֱבִיאוֹ לִפְעוֹל בְּלִי הֶרֶף לְמַעַן הַהַצָּלָה וְהַהַשְׁפָּעָה לְטוֹב עַל הֶהָמוֹן. כָּל מְאֹרָע שִׁמֶּשׁ לוֹ מָשָׁל, וְכָל תּוֹפָעָה סֵמֶל וְהַשְׁאָלָה.

דָּוִד יֶלִין סִפֵּר: בִּשְׁעַת בִּקּוּרוֹ אֵצֶל הֶרְצְל בְּיוֹם חֹרֶף עָמְדוּ יַחַד בַּחַלּוֹן וְרָאוּ בָּרְחוֹב יְלָדִים מְשַׂחֲקִים וּמְגַלְגְּלִים כַּדּוּר שֶׁלֶג הַגָּדֵל וְהוֹלֵךְ. בְּעֵינֵי הֶרְצְל הִבְרִיק מִיָּד הֶחָזוֹן וְאָמַר: “רָאֹה תִרְאֶה, כָּךְ תִּגְדַּל וְתֵלֵךְ תְּנוּעָתֵנוּ עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ. יְלָדִים יְגַלְגְּלוּהָ, דֶּרֶךְ רְחוֹב וְכִכָּר, דֶּרֶךְ עִיר וּכְפָר, וְהַזְּקֵנִים וְהַגְּדוֹלִים יִתְעַנְּגוּ וְיִשְׁתָּאוּ”…

בִּהְיוֹתוֹ בְּפָרִיס שָׁלַח לוֹ בֶּן-דּוֹדוֹ מִוִּינָה בַּקְבּוּק יַיִן שֶׁקִבֵּל מִיִּקְבֵי רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהִגִּיעָה הִתְאַבְּקוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל עִם הַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית וּפִתְרוֹנָהּ לְשִׂיאָהּ. מָצָא בְּמִקְרֶה אֶת הַבַּקְבּוּק, שָׁתָה אֶת יֵינוֹ וּבַלַּיְלָה חָלַם אֶת חֲלוֹמוֹ הַמַּלְכוּתִי, חֲלוֹם צִיּוֹן – וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם וְהִתְחִיל רוֹשֵׁם אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” שֶׁהָיָה כוֹתֵב אוֹתוֹ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, בִּישִׁיבָה וּבַהֲלִיכָה, בַּעֲמִידָה וּבִשְׁכִיבָה עַד כְּלוֹת-הַנָּפֶשׁ. “אֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק הָיְתָה גְנוּזָה הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית”. – כָּתַב הֶרְצְל אַחֲרֵי שָׁנִים לְווֹלְפְסוֹן. אוּלָם צוּרַת חָזוֹן כָּזוּ שֶׁמּוֹצְאָה אֵיזֶה חֵפֶץ, וְהִיא מוֹפִיעָה וְעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ חֲלוֹם וּמִתְעַלָּה לְסֵמֶל נְבוּאִי, תְּדִירָה הִיא גַם אֵצֶל נְבִיאֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים “הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ” – קוֹרְאִים אָנוּ בְּיִרְמְיָה. “לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, כֹּה אָמַר ה' כָּל-נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן”. –

בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל הִתְמַזְּגוּ הַחִזָּיוֹן, הַחֲלוֹם וְהַמְּצִיאוּת. – יְדִיד נְעוּרָיו, חֲבֵרוֹ וּמְעוֹדְדוֹ בְּסִפְרוּת, הֵיינְרִיךְ כַּהֲנָא שֶׁאֵלָיו שָׁלַח הֶרְצְל אֶת וִדּוּיָיו הַפְּנִימִיִּים בְּיוֹתֵר וְשֶׁיַּחַד אִתּוֹ חָתַר בִּבְעָיוֹת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי-מִשְׁקָלוֹ, וְהִתְאַבֵּד. לְהֶרְצְל הוֹדִיעַ עַל זֹאת בְּשׁוּרוֹת פְּרִידָה אֲחָדוֹת; הֶרְצְל נִזְדַּעְזַע בְּעִמְקֵי לִבּוֹ מִגּוֹרָלוֹ הַטְּרַגִּי שֶׁל הַיָּדִיד הַיָּקָר, צִלּוֹ שֶׁל הַמֵּת לִוָּהוּ עַל כָּל צְעָדָיו. וְהִנֵּה הַמִּקְרֶה הַמַּדְהִים הָפַךְ בְּנַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא מַחֲזֶה, עָבַר דֶּרֶךְ בֵּית הַיּוֹצֵר שֶׁל הַדִּמְיוֹן וְהִתְעַלָּה לְחָזוֹן הַקָּשׁוּר עִם אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ: אֶרֶץ הַבְּחִירָה. הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עַל הַסְּפִינָה כְּמַנְהִיג הָעוֹלִים לְכִבּוּשׁ, שָׁמָּה מַגִּיעָתוֹ הַיְדִיעָה עַל הַהִתְאַבְּדוּת. בַּתְּחִלָּה הוּא מַכֶּה עַל לִבּוֹ בְּיָד רוֹטֶטֶת הַמַּחֲזִיקָה אֶת הַמִּכְתָּב. בָּרֶגַע הַבָּא הוּא נִמְלָא רַק חֵמָה, נוֹתֵן צַו לְהַפְלִיג כְּשֶׁעֵינוֹ מַבִּיטָה לְמֶרְחַקִּים שֶׁשָּׁם מְנַצְנֶצֶת אֶרֶץ הַבְּחִירָה, וְהוּא זוֹעֵק בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶל תּוֹךְ הָרוּחַ: “טִפֵּשׁ! רָשָׁע! אֻמְלָל! חַיִּים אֲבוּדִים – וְשֶׁלָּנוּ הָיוּ!” – וְאֶרֶץ הַבְּחִירָה, לָהּ הַזְּכוּת עַל חַיֵּי כָל בָּנֶיהָ, וְהִיא מְצַוָּה: בְּחַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְאַבֵּד, גְּאַל אֶת עַמֶּךָ!

מוּסְטָפָה קַמֶל מִמִּצְרַיִם בָּא אֵלָיו כְּאֶל עוֹבֵד הָעִתּוֹן הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ תְּמִיכָתוֹ לִתְנוּעַת הַמִּצְרִים. וְהֶרְצְל רוֹאֶה תְּמוּנָה כָּזוֹ: צֶאֱצָאֵי מַעֲבִידֵינוּ וּמְדַכְּאֵינוּ לְשֶׁעָבַר נֶאֱנָחִים עַכְשָׁו בְּעַצְמָם תַּחַת הָעֹל הַקָּשֶׁה שֶׁל הַדִּכּוּי וְהֵם שׁוֹלְחִים אֶת שְׁלִיחָם אֶל הַיְּהוּדִי לַעֲזוֹר לְשִׁחְרוּרָם. וְהַיְּהוּדִי מוּכָן לְעֶזְרָה תָּמִיד. – בְּשִׁבְתּוֹ בְּקָהִיר הִנֵּהוּ רוֹאֶה אֶת “הָאֲדוֹנִים שֶׁלְּהַבָּא” וּמִשְׁתָּאֶה שֶׁהַכּוֹבְשִׁים אֵינָם שָׂמִים לֵב לַדּוֹר הָעוֹלֶה. – בְּשׁוּטוֹ בַּסִּירָה לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס, נִגְלוּ לְפָנָיו הֶעָבָר וְהֶעָתִיד וְהוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: “הֵן הָיִיתִי פַּיְטָן לְפָנִים, וְאוֹתוֹ הַנָּהָר, וּמַרְאֵהוּ כְּמוֹ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַפַּלָּחִים הָעוֹבְדִים כַּיְּהוּדִים בְּשַׁעְתָּם, כּוֹפְפִים בַּחֹם הַלּוֹהֵט אֶת גַּבָּם וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פָּרֶךְ. הִנְנִי נוֹדֵר, שֶׁאִם אַגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן, זָכוֹר אֶזְכֹּר אֶת הַפַּלָּחִים!”

בְּפָרִיס, בִּישִׁיבוֹת הַפַּרְלַמֶּנְט הוּא יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַצְּעִירִים הַשַּׁאֲפָנִים שֶׁל “הֵיכַל בֻּרְבּוֹן” וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָאֵלֶּה שֶׁיַּגִּיעוּ פַּעַם לְשִׁלְטוֹן הַמְּדִינָה וְיַכְרִיעוּ אֶת גּוֹרָלָהּ. וְהִנֵּה פֶלֶא, כָּל נְבוּאוֹתָיו הִתְקַיָּמוּ!

בִּנְסִיעָתוֹ לְקוֹשְׂטָא אֶל הַשֻּׂלְטָן, בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ תַּחֲנַת סוֹפִיָּה, חִכָּה לוֹ שָׁם הָמוֹן רַב שֶׁנָּשְׁקוּ אֶת יָדוֹ וְאֶת כַּנְפֵי בִגְדּוֹ. “לֵב יִשְׂרָאֵל!” “גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל!” “קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל!” – קָרְאוּ לִקְרָאתוֹ, וְהוּא רָאָה בֵין הַזְּקֵנִים הָעוֹמְדִים בַּתַּחֲנָה אֶת דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הַסָּב שִׁמְעוֹן הֶרְצְל. כְּאִלּוּ בָּא גַם הוּא מֵעוֹלָם הָאֱמֶת לְבָרֵךְ אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ הַגְּדוֹלָה, אַחֲרֵי שֶׁכַּמָּה פְעָמִים זִמְּרוּ יַחַד בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ בְּלֵילוֹת סִדּוּר פֶּסַח: “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם!”

וְאֵיךְ רָאָהוּ הֶהָמוֹן? כְּשֶׁהֶעֱמִידוּהוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל הַבִּימָה וְהוּא סֵרֵב לַעֲמֹד כְּשֶׁגַּבּוֹ מֻפְנֶה מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָרְאוּ לוֹ מִן הַקָּהָל: “אַתָּה קָדוֹשׁ כְּמוֹ הַתּוֹרָה!” וְהָרַב מִסּוֹפִיָּה לֹא מָחָה, הוּא רָאָה בוֹ אֶת הַמָּשִׁיחַ. וְאֵיךְ הָיוּ מִתְפָּעֲלִים עוֹד אִלּוּ יָדְעוּ שֶׁדַּרְכּוֹ זוֹ לְקוֹשְׁטָא, בָּעִנְיַן הַיְּהוּדִים, הוֹצָאוֹת וּמַתָּנוֹת יַחַד עָלוּ לוֹ לְהֶרְצְל בִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים פְרַנְק זָהָב וְאֶת הַסְּכוּם הֶעָצוּם הַזֶּה כְּמוֹ יֶתֶר הַהוֹצָאוֹת לְמַעַן הַתְּנוּעָה, כִּסָּה הוּא לְבַדּוֹ מִשֶּׁלּוֹ, קָרְבָּן שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו שֶׁהִקְרִיב בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ!

בְּלוֹנְדוֹן, בְּבֵיתוֹ הַנֶּהְדָּר שֶׁל הַקּוֹלוֹנֶל גּוֹלְדְסְמִיט, שֶׁבּוֹ תָּלָה תִקְווֹת רַבּוֹת, הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו בְּחֵן וְנֹעַם שְׁתֵּי הַבָּנוֹת, רָחֵל וְכַרְמֶל, וְהֶרְצְל רוֹאֶה בַּחֲזוֹנוֹ עוֹלָם אַחֵר שֶׁל “הַיָּמִים הָהֵם” בְּאֶרֶץ הַבְּחִירָה: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֲרִיסְטוֹקְרָטִיּוֹת, נְפָשׁוֹת עֲדִינוֹת, רַכּוֹת וְחוֹלְמוֹת, קַוִּיּם מִזְרָחִיִּים עַל פְּנֵיהֶן, וְעַל שֻׁלְחַן הַטִּירוֹת כְּסֵמֶל מַטְמוֹן יָקָר, סֵפֶר תּוֹרָה בְּתִיק כָּסֶף.

בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְלְאָה נַפְשׁוֹ חֶזְיוֹנוֹת שֶׁאֲפָפוּהוּ וְלִוּוּהוּ בְּכָל דַּרְכּוֹ. בְּעָבְרוֹ אֶת נְמַל סְמִירְנָה הוֹפִיעַ לְפָנָיו שַׁבְּתַי צְבִי שֶׁעִם דְּמוּתוֹ הָרוֹמַנְטִית כְּבָר נִפְגַּשׁ פַּעֲמַיִם בְּדֶרֶךְ יֵעוּדוֹ כַּאֲשֶׁר דִּמּוּ אוֹתוֹ לְהוֹזֶה הֲזָיוֹת זֶה. אוּלָם אֵצֶל הֶרְצְל “הַצִּיּוֹנוּת הִיא תְנוּעָה טְהוֹרָה”. לֹא תִתְעֶה בִּנְתִיבוֹת שָׁוְא וּתְנַצֵּחַ בְּכֹחַ טָהֳרָתָהּ וַאֲמִתּוּתָהּ. – בִּנְמַל סְמִירְנָה לִבּוֹ צוֹהֵל לְשֵׁמַע מִלִּים עִבְרִיּוֹת מִפִּי פָקִיד אֶחָד. וְהֶרְצְל חוֹזֶה: כָּךְ יִהְיֶה בַּנְּמָלִים שֶׁיִּבָּנוּ בְּחוֹפֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן!

בְּחֶמְלָה רַבָּה הוּא עוֹזֵר לְאִשָּׁה אֻמְלָלָה הַנּוֹסַעַת בְּאוֹתָהּ אֳנִיָּה אֶל אִמָּהּ הַחוֹלָה. וְהִנֵּהוּ רוֹאֶה גַם אֶת עַצְמוֹ נוֹסֵעַ לְבַקֵּר אֶת אִמּוֹ הַחוֹלָה: אִמֵּנוּ צִיּוֹן.

ווֹלְפְסוֹן מְסַפֵּר: בְּהַפְלִיג הָאֳנִיָּה מִפּוֹרְט-סָעִיד לְיָפוֹ בָּעֶרֶב, הָלְכוּ הַכֹּל לִישׁוֹן בְּתָאֵיהֶם, רַק הֶרְצְל לֹא בִקֵּשׁ מְנוּחָה, אֶלָּא נִשְׁאָר עַל הַסִּפּוּן, שָׁקוּעַ בְּחֶזְיוֹנוֹתָיו. אֲנִי נִרְדָּמְתִּי. פִּתְאוֹם הִנְנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא: “דָּוִד, הֲיָשֵׁן אַתָּה? כְּלוּם אֵינְךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת אִמֵּנוּ צִיּוֹן? קוּמָה, הַשַּׁחַר עוֹלֶה עַל מִגְדְּלֵי יָפוֹ!” – בְּקוּמִי רָאִיתִי אֶת הֶרְצְל לָבוּשׁ כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְרֵאָיוֹן עִם מֶלֶךְ בְּתִפְאַרְתּוֹ. עֵינָיו לָהֲטוּ, פָּנָיו קָרְנוּ וְהוּא קָרָא אֱלַי: “דָּוִד, הִתְלַבֵּשׁ! נֵצֵא לִרְאוֹת אֶת מוֹלַדְתֵּנוּ הָאֲהוּבָה!” – דְּמָעוֹת נוֹצְצוּ בְּעֵינֵינוּ. נָפַלְנוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ וְלָחַשְׁנוּ זֶה לָזֶה: אַרְצֵנוּ! אִמֵּנוּ צִיּוֹן!

בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַחוֹף – סִפֵּר לִי יֶלִין – הִבִּיט הֶרְצְל וְרָאָה עַל שַׁעַר בַּיִת אֶחָד בְּיָפוֹ כְּעֵין שֶׁלֶט: “שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל!” וְנַפְשׁוֹ מָלְאָה שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְמַרְאֵה סֵמֶל זֶה שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִקְרָאתוֹ מִיָּד כְּשֶׁדָּרְכוּ רַגְלָיו עַל אַדְמַת הָאָבוֹת. הוּא כְבָר חָזָה בְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ אֶת “אַחֲרִית הַיַּמִּים” שֶׁל שְׁלוֹם עוֹלָם וּשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ.

חֲזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים כָּזֶה גַם סִפּוּרוֹ הַדִּמְיוֹנִי הַמַּקְסִים, “אֶרֶץ עַתִּיקָה חֲדָשָׁה” (אַלְטְנֵילַנְד) שֶׁשִּׁמְשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לוֹהֶטֶת עַל כָּל עַמּוּדָיו, וְשֶׁמִּתְנַגְּדָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּפִלְפּוּלִים טְפֵלִים וְחִפּוּשִׂי חֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה סֵפֶר הֲלָכוֹת וְחֻקִּים וַהֲרֵיהוּ – כְּפִי שֶׁכָּתַב הַמְּחַבֵּר לַדֻּכֶּס הַגָּדוֹל מִבָּדֶּן – חֶזְיוֹן תַּנְחוּמִים לְיַד מְדוּרוֹת דּוֹלְקוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה, סַעַד לֵב לְנוֹדְדֵי עוֹלָם עֲיֵפִים וְאֻמְלָלִים. חֲלוֹם עַל חֶבְרָה חֲדָשָׁה וְעִדּוּד לְרָצוֹן שֶׁיָּכוֹל לַהֲפוֹךְ כָּל חֲלוֹם לִמְצִיאוּת. “אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה!” וְהַחֲלוֹם עַצְמוֹ “אֵינוֹ כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה מִן הַמַּעֲשֶׂה, כְּפִי שֶׁרַבִּים חוֹשְׁבִים. כָּל מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת הָיָה מִקֹּדֶם חֲלוֹם וַיֵּהָפֵךְ לַחֲלוֹם!”

וְהִנְנִי רוֹאֶה אֶת הֶרְצְל כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם כְּיִרְמְיָהוּ בֵּין הֶחֳרָבוֹת וְלִבּוֹ הַחוֹלֶה כוֹאֵב כְּאֵב עָמֹק: “הֲזֹאת הִיא הָעִיר, כְּלִילַת יֹפִי, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ?” וְהוּא חוֹזֶה חֶזְיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּעָתִיד, שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הֶהָרִים מִסָּבִיב, עַל יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בִּידֵי בָּנֶיהָ עַל יְסוֹדוֹת הַמּוּסָר, הַצֶּדֶק וְהַטֹּהַר, עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתְּהֵא פַּנָּס מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַל אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית שֶׁמִּמֶּנָּהּ תֵּצֵא תוֹרָה לְכָל הַתְּפוּצוֹת, עַל הַר צִיּוֹן שֶׁעָלָיו יִתְרוֹמֵם “מִקְדַּשׁ הַשָּׁלוֹם”, בֵּית מִקְדָּשׁ לְכָל הָעַמִּים, בֵּית יְשׁוּעָה לִמְדֻכָּאִים וְסוֹבְלִים שֶׁל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, חָזוֹן אוּנִיבֶרְסָלִי זֶה שֶׁחָלְמוּ עָלָיו גְּדוֹלֵי נְבִיאֵינוּ, “אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם”, – “וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם”. –

וְהֶרְצְל רָאָה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם וְיָפְיָהּ גַּם בְּחֻרְבָּנָהּ. “הָיוּ רְגָעִים נוֹגְעִים עַד הַלֵּב כְּשֶׁהִגַּעְנוּ בְּלֵיל יָרֵחַ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלָיִם. הִנֵּה מִתַּמְּרִים קַוֵּי הַחוֹמוֹת הָעַתִּיקוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, כְּשֶׁהֵם שְׁטוּפִים אוֹרוֹת כֶּסֶף, וּבְרֶגַע אֶחָד הֲבִינוֹתִי, שֶׁמִּלְבַד הַכִּסּוּפִים הַמִּסְתּוֹרִיִּים רָעֲדָה גַם תְּשׁוּקָה אַרְצִית בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם הָעַתִּיקוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים לְשִׁיבַת צִיּוֹן”. הַשְּׁאִיפָה לְצִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם לֹא כִוְּנָה רַק לְחַיֵּי נְשָׁמוֹת, לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, לֹא הָיְתָה הֲזָיָה רוּחָנִית בִּלְבַד, אֶלָּא מַמָּשׁ עֶרְגָּה לְחַיֵּי אֲדָמוֹת, גַּעְגּוּעִים לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. “הָרָצוֹן לָשׁוּב לְמוֹלַדְתֵּנוּ הַהִסְטוֹרִית הָיָה בֶאֱמֶת נִרְדָּם בְמַעֲמַקֵּי נִשְׁמַת הָעָם לְמִן חֻרְבַּן מְדִינָתֵנוּ. אֶת קְרִיאַת הַכִּסּוּפִין “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם” מָסַר דּוֹר לְדוֹר וְרַק בְּעַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיְּרִידָה הַלְּאֻמִּית הָיוּ רַבָּנִים אֲחָדִים נוֹהֲגִים לְסָרֵס אֶת הַפָּסוּק וּלְפָרֵשׁ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם כָּאן פֵּרוּשָׁה לוֹנְדוֹן, בֶּרְלִין אוֹ שִׁיקַאגוֹ”.

וְנִתַּן לוֹ לְהֶרְצְל גַּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת אֵיךְ מִתְרַקֶּמֶת הָאַגָּדָה מִסְּבִיבוֹ. הֵן לִפְנֵי שַׁעַר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מְקוֹם שָׁם עָמַד מוֹשֵׁל גֶּרְמָנִיָּה, עִם הַפַּמַּלְיָא הַכְּבוּדָה שֶׁלּוֹ, וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל סוּסוֹ הַגֵּא לְבָרֵךְ אֶת הֶרְצְל, הֵן בִּירוּשָׁלַיִם בְּאָהֳלֵי הַקֵּיסָר הַכַּבִּיר שֶׁשָּׁם נִתְקַבֵּל הֶרְצְל כִּנְצִיגוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וּמַבִּיעַ תִּקְוָתוֹ לְשׁוּבוֹ אֶל אַרְצוֹ, הֵן בִּרְחוֹבוֹת, מְקוֹם שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתוֹ זְקֵנִים בְּסִפְרֵי תוֹרָה וּנְעָרִים בְּרִקּוּדֵי פַנְטַסִּיָּה עַל סוּסִים אֲצִילִים וְרַבִּים נָשְׁקוּ אֶת עִקְבוֹת כַּף רַגְלָיו, “כָּכָה יֵעָשֶׂה לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף”. לַקֵּיסָר אָמַר הֶרְצְל שֶׁהָאָרֶץ צְמֵאָה לְמָיִם. וְהוּא רָאָה כְבָר, אֵיךְ הוֹפְכִים שְׁמָמָה לְפוֹרִיָּה. בְּהִתְפָּעֲלוּת הוּא כוֹתֵב עַל עֲבוֹדַת הָאִכָּרִים: “עַקְשָׁנִים וְאִינְטֶלִּיגֶנְטִיִם, בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים קָשִׁים וּמֵעֵינֵיהֶם מַבְרִיקָה הִתְלַהֲבוּת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”. הִנֵּה רֵאשִׁית הֶחָזוֹן, שֶׁעָלָיו הִקְרִיב אֶת חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ. גַּרְעִין שֶׁל תְּקוּמָה, אַבִּירֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ. “הַיְּהוּדִי רוֹצֶה לְרַוּוֹת אֶת הָאֲדָמָה בְּדָמוֹ וּבְזֵעַת עֲמָלוֹ. אָמְנָם רַק אֲדָמָה אַחַת, וְהִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”.

בֶּאֱמוּנָתוֹ זֹאת הוּא נִפְרָד מֵאֶרֶץ הָאָבוֹת וְהוֹלֵךְ וּמַמְשִׁיךְ וּמִתְיַצֵּב לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלֵי אֶרֶץ, לִפְנֵי אַפִּיפְיוֹרִים וְחַשְׁמַנִּים, לְהוֹצִיא לְאוֹר צִדְקַת עַמּוֹ, מַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ הַזְּרוּעָה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. וְנַפְשׁוֹ לוֹהֶטֶת בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ קֹדֶשׁ, וְכֹחוֹתָיו הוֹלְכִים וְנִשְׂרָפִים בָּהֶן. עַד שֶׁאֲפִילוּ נוֹרְדַאוּ הַמְבַקֵּר וּמְנַתֵּחַ הַכֹּל בְּאִזְמֵל חַד שֶׁל הַתְּבוּנָה הַטְּהוֹרָה, רָאָה בְּהֶרְצְל תּוֹפָעַת פֶּלֶא שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הוֹפָעַת חוֹזֶה וְנָבִיא שֶׁקָּם לִתְחִיָּה מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים לִגְאֻלַּת דּוֹר אַחֲרוֹן. וְהוּא קָרָא בְּהִתְפָּעֲלוּת בְּפָנָיו: “אֵין מִלִּים לְהַבִּיעַ אֶת גֹּדֶל פְּעֻלָּתֶךָ! אָכֵן מִן הַנִּפְלָאוֹת הוּא שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹדֶנּוּ מֻכְשָׁר לְהָקִים מִקִּרְבּוֹ אִישׁ כְּהֶרְצְל!”

 

הֶרְצְל יוֹצֵר הַצִּיּוֹנוּת    🔗

אִם בִּימֵי חַיָּיו הָיָה עוֹד מָקוֹם לְוִכּוּחִים עַל הַשְּׁאֵלָה, מֶה חָדָשׁ חִדֵּשׁ הֶרְצְל בְּבֵית-הַמִּדְרַשׁ שֶׁל הַלְּאוּמִיּוּת הַיְּהוּדִית, מַה מֻקְדָם וּמַה מְאֻחָר בְּתוֹרַת הַצִּיּוֹנוּת, הֲרֵי הַיּוֹם, בְּמֶרְחַק מְעַט זֶה שֶׁל הָהִסְטוֹרִיָּה, רַשָּׁאִים אָנוּ לִקְבּוֹעַ כִּי צָדְקוּ אֵלֶּה שֶׁחָשְׁבוּ אֶת הֶרְצְל לְיוֹצֵר הַצִּיּוֹנוּת, הַיּוֹצֵר בְּהֵא הַיְּדִיעָה. “הָיוּ צִיּוֹנִים קֹדֶם לוֹ – כּוֹתֵב דּ”ר יְהוֹשֻׁעַ טְהוֹן – חוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהוֹזֵי הֲזָיוֹת לְחַדֵּשׁ יָמִים כְּקֶדֶם, הָיוּ גַם הַרְבֵּה חֲבָרוֹת וַחֲבוּרוֹת צִיּוֹנִים בַּאֲרְצוֹת שׁוֹנוֹת, הָיָה גַם כְּעֵין “קוֹנְגְרֶס” בִּזְעֵיר אַנְפִּין בְּקַטּוֹבִיץ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מַתְחִילִים לִסְפּוֹר אֶת יְמֵי הַצִּיּוֹנוּת מֵהֶרְצְל וּבוֹ אָנוּ מְסַמְּנִים אֶת הַהַתְחָלָה לַתְּקוּפָה הַצִּיּוֹנִית. הַאִם אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים עָוֶל לַצִּיּוֹנוּת שֶׁלִּפְנֵי הֶרְצְל וְלָנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ מִסְתַּלְקִים בְּקַלּוּת דַּעַת מִקְּרוֹא אֶת שְׁמֵנוּ עַל הַהַתְחָלָה הָרִאשׁוֹנָה וּמְוַתְּרִים עַל כְּבוֹד יוֹצְרִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָבַדְנוּ וְעָמַלְנוּ בַחֲרִיצוּת מְרֻבָּה לְטוֹבַת הַצִּיּוֹנוּת וְעָשִׂינוּ לָהּ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה? כֵּן הוּא הַדָּבָר, הַחֶשְׁבּוֹן הַצִּיּוֹנִי שֶׁאָנוּ מוֹנִים הוּא חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק. הֶרְצְל הוּא יוֹצֵר הַצִּיּוֹנוּת! לְפָנָיו הָיוּ צִיּוֹנִים אֲבָל לֹא הָיְתָה צִיּוֹנוּת, הָיוּ אֲגוּדוֹת צִיּוֹנִיּוֹת אֲבָל לֹא הִסְתַּדְּרוּת צִיּוֹנִית, מַנְהִיגִים צִיּוֹנִים אֲבָל לֹא הַנְהָגָה צִיּוֹנִית. הוּא הֵפִיחַ בָּנוּ רוּחַ עוֹז לָעֲבוֹדָתֵנוּ הַצִּיּוֹנִית. בְּאֵשׁ נִשְׁמָתוֹ לִבָּה אֶת הַנִּצּוֹצוֹת הַצִּיּוֹנִיִּים הַקְּטַנִּים לְלֶהָבָה גְדוֹלָה. הוּא הֵנִיף אֶת הַדֶּגֶל תְּנוּפָה כָּל כָּךְ רָמָה וְכָל כָּךְ כַּבִּירָה, עַד שֶׁנִּרְאָה מִמֶּרְחָק גָּדוֹל, וְהַכֹּל הִרְגִּישׁוּ בְנִפְנוּפוֹ וְיָדְעוּ לְמִי הֵם. בְּיָד חֲזָקָה מִכֹּחַ אֱנוֹשׁ חִבֵּר אֶת הָעֲצָמוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת וְהַמְּפֹרָדוֹת לְגוּף אֶחָד וְנָפַח בּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְמַעַן יִגְדַּל וְיֶחֲזַק מְאֹד. הֶרְצְל נָתַן לָנוּ אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת, כְּלוֹמַר: אֶת הַחַיִּים וְאֵת כֹּחַ הַגִּדּוּל וְהַצְּמִיחָה. בְּרֶגַע אֶחָד בָּרָא מֵחִבַּת צִיּוֹן אֶת הַצִּיּוֹנוּת הַפּוֹלִיטִית. לְפִיכָךְ אֵין הַצִּיּוֹנוּת אֶלָּא יְצִירָתוֹ הַמְּקוֹרִית שֶׁל הֶרְצְל, וּבְצֶדֶק אָנוּ מַתְחִילִים אֶת הַתְּקוּפָה הַצִּיּוֹנִית מִמֶּנּוּ".

וְכָךְ רוֹאֶה אֶת הַתּוֹלָדָה גַם הִסְטוֹרִיּוֹן יוֹתֵר מְאֻחָר, פְּרוֹפ' י. קְלַוּזְנֶר, בְּקָבְעוֹ כִּי “דְמוּתוֹ שֶׁל הֶרְצְל הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה בְּתוֹכֵנוּ, וְהוּא נַעֲשָׂה קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים לַצִּיּוֹנִים כֻּלָּם בְּכָל הַסִּיעוֹת וְהַגַּוָּנִים וַאֲפִילּוּ לְבִלְתִּי-צִיּוֹנִים וּלְאַנְטִיצִיּוֹנִים. הַעֲרָצָתֵנוּ בְיַחַס אֶל הֶרְצְל לֹא יָדְעָה הַיַּהֲדוּת דֻּגְמָתָהּ, אֶפְשָׁר מִימֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”.

לְפִי קְלַוּזְנֶר, “חִבַּת צִיּוֹן” הָיְתָה – לָמָּה נַכְחִיד? – תְּנוּעָה שֶׁל קֶרֶן זָוִית. הַפּוֹלִיטִיקָה הַיְּהוּדִית עַד הֶרְצְל הָיְתָה פוֹלִיטִיקָה שֶׁל קֶרֶן זָוִית. הֶרְצְל בָּא וְהוֹצִיא אֶת הַתְּנוּעָה הַלְּאוּמִית מִקֶּרֶן הַזָּוִית שֶׁלָּהּ וְהִכְנִיסָהּ אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, הוּא עָשָׂה אֶת הַצִּיּוֹנוּת תְּנוּעָה עוֹלָמִית. – הוּא עָשָׂה אֶת הַפְּרוֹבְּלֶימָה הַיְּהוּדִית עִנְיָן לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִכָּאן הָרַחֲבוּת הַגְּדוֹלָה וְרוּם הַמָּעוֹף שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת הַמְּדִינִית לְעוּמַת קַטְנוּת הַהַשָּׂגָה וְקַטְנוּת הַשְּׁאִיפָה שֶׁל חִבַּת צִיּוֹן. – וְכָךְ גָּרַם הֶרְצְל לְמַהְפֵּכָה עִקָּרִית וִיסוֹדִית בַּיַּהֲדוּת, מַהְפֵּכָה שֶׁהוֹסִיפָה לִפְעוֹל לְאַחַר פְּטִירָתוֹ כִבְחַיָּיו. – הֶרְצְל הוֹצִיא וְהוֹלֵךְ וּמוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגֶּטוֹ לְאַחֵר מוֹתוֹ כְּמוֹ בְחַיָּיו, בַּגּוֹלָה כְּמוֹ בְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. גָּאוֹן לְאוּמִי נָטַע בְּתוֹכֵנוּ שֶׁיְּסוֹדוֹ הַגָּאוֹן הָאֱנוֹשִׁי"²⁵. הֶרְצְל מִתְנַשֵּׂא עַל כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּמֶּה שֶׁהוּא עָשָׂה וְעוֹשֶׂה הִסְטוֹרִיָּה בְחַיָּיו וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ.

וַאֲפִילוּ אַחַד-הָעָם, מִתְנַגְּדוֹ הַגָּדוֹל בְּחַיָּיו, הִכִּיר בְּכֹחוֹ הַיּוֹצֵר שֶׁל הֶרְצְל שֶׁלֹּא יִפָּסֵק אֶלָּא יִגְדַּל עוֹד אַחֲרֵי מוֹתוֹ. בְּהַקְדָּמָתוֹ לְסִפְרוֹ “עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים” הוּא כוֹתֵב שֶׁהֶרְצְל יִהְיֶה בֶעָתִיד לְאַגָּדָה שֶׁתְּחַזֵּק אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְּאוּמִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיָּיו. עַם יִשְׂרָאֵל תָּלָה בְּהֶרְצְל אֶת תִּקְווֹתָיו הַמְּשִׁיחִיּוֹת. וּבְמִכְתָּבוֹ אֶל קְלַצְקִין (1910) בִּדְבַר הוֹצָאַת סֵפֶר עַל הֶרְצְל הוּא אוֹמֵר: “לֹא נָכוֹן, לְפִי דַעְתִּי, לְהַצִּיג אֶת זֵכֶר הֶרְצְל כְּבָשָׂר וְדָם בְּחַיָּיו הָרֵיאָלִיִּים, זֶה רַק יַזִּיק לְרִקְמַת דְּמוּתוֹ הָאַגָּדִית, מַה שֶׁלְּדַעְתִּי חָשׁוּב בִּשְׁבִיל הֶעָתִיד”.

אוּלָם מִשֶּׁהוֹפִיעוּ כִרְכֵי יוֹמָנוֹ שֶׁל הֶרְצְל נִתְגַלָּה לָנוּ בְכָל תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָתוֹ גַם כְּבָשָׂר וְדָם. ווֹלְפְסוֹן אָמַר פַּעַם, כִּי “אִם יִמְדּוֹד אֶת אֲנָשָׁיו בְּמִדַּת גָּבְהוֹ הוּא, לֹא יִמְצָא אַף אֶחָד רָאוּי לוֹ”. הַכֹּחוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַחֲזָקִים שֶׁל הַגֶּזַע הַיְּהוּדִי שֵׁרְתוּ אָז בְּכָל הַמְּדִינוֹת עַמִּים זָרִים, שֶׁבָּהֶם שָׁאֲפוּ לְהִתְבּוֹלֵל וּלְהִתְרוֹמֵם וְלִפְעָמִים – לְהַשָּׁפֵל. הֶרְצְל הָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּפֵּק בְּאֵלֶּה שֶׁנַּעֲנוּ לִקְרָאתוֹ. וְכָךְ הָיָה מֻכְרָח לָשֵׂאת אֶת כָּל נֵטֶל הָעֲבוֹדָה כִּמְעַט לְבַדּוֹ. “שׁוּב הֶעֱמִיסוּ עָלַי עֲבוֹדָה כַבִּירָה – כָּתַב כְּבָר בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת יֵעוּדוֹ – הֲרֵינִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֶת רֹב הָעֲבוֹדוֹת בְּעַצְמִי”. וְזֶה הָיָה בִזְמַן שֶׁלֹּא הִכִּיר עֲדַיִן אֶת הַיְּהוּדִים וְכָתַב בֶּאֱמוּנָה וְאֵמוּן: “אֲנִי מַכִּיר אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁלִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ הַכֹּחַ הַטָּמוּן בָּנוּ אִם עָמַדְנוּ בַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁכְּמוֹתָם לֹא עָבְרוּ עַל שׁוּם אֻמָּה” (1896). כַּעֲבוֹר זְמַן קָצָר הוּא כוֹתֵב: “זֶה מִפְעָל עֲנָקִי, שֶׁשְּׂכָרִי בַעֲדוֹ הָיָה בָרִאשׁוֹנָה לַעַג, אַחַר-כָּךְ הִתְנַגְּדוּת, וְלַסּוֹף הָיָה, הֹוֶה וְיִהְיֶה: אִי-הַכָּרַת-תּוֹדָה. אֲבָל הֲרֵינִי בוֹטֵחַ בְּעַצְמִי וַהֲרֵינִי עוֹשֶׂה פְעוּלָה זוֹ – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – מִפְּנֵי שֶׁכָּל יֵשׁוּתִי מַכְרַחַת אוֹתִי לְכָךְ”. מַכְרַחְתּוֹ בְּחֶזְקַת הַיָּד הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הַמַּנְהֶגֶת אוֹתוֹ בְדֶרֶךְ יֵעוּדוֹ, לְלֹא רְתִיעָה, לְלֹא נְסִיגָה. תָּמִיד עוֹלֶה וְחוֹזֵר הָרַעֲיוֹן, כַּמָּה מְעַטָּה תִּהְיֶה הַכָּרַת הַתּוֹדָה שֶׁל בְּנֵי-עַמּוֹ. “אִם הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת הָעִנְיָן עַכְשָׁיו, יִשָּׁאֵר בִּלְתִּי גָּמוּר”. עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה הִיא, עֲבוֹדָה לִשְׁמָהּ, לְלֹא צְפִיַּת תּוֹדָה וְתַגְמוּל, עֲבוֹדָה עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת בִּמְסִירוּת הַנָּפֶשׁ.

כְּבָר הָיָה מַנְגְּנוֹן צִיּוֹנִי, הָיוּ וְעָדִים וּוְעָדוֹת, וְהֶרְצְל כּוֹתֵב לְווֹלְפְסוֹן: “עֲבוֹדָה עֲצוּמָה מֻטֶּלֶת עָלַי. אֵין לִי, לְצַעֲרִי, שׁוּם עֶזְרָה, הַדָּבָר מְדַכֵּא אֶת רוּחִי מְאֹד”.

בִּשְׁנַת 1897, בְּמִכְתָּבוֹ לְיוֹסֵף חַזָּנוֹבִיץ שֶׁבּוֹ הוּא מְעוֹדְדוֹ, שֶׁאֹסֶף-הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ עָתִיד לְשַׁמֵּשׁ הַגַּרְעִין הַיְּסוֹדִי שֶׁל הַסִּפְרִיָּה הַלְּאוּמִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְאוֹנֵן הֶרְצְל עַל גֹּדֶל הַמַּעֲמָסָה הַמַּכְבִּידָה עָלָיו: “אֲנִי מֻכְרָח לְנַהֵל חֲלִיפַת מִכְתָּבִים עֲצוּמָה כָּל כָּךְ”. מִכְתָּבִים לַאֲלָפִים כָּתַב בְּעֶצֶם יָדָיו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּכָל עִנְיָן גָּדוֹל וְקָטֹן. הֶרְצְל עוֹנֶה תֵּיכֶף וּמִיָּד לְכָל הַפּוֹנֶה אֵלָיו. בָּאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי הַמֶּרְכָּזִי שְׁמוּרִים אַלְפֵי מִכְתָּבָיו שֶׁל הֶרְצְל, וְהֵם רַק חֵלֶק קָטָן מִמַּה שֶׁכָּתַב וְשָׁלַח בִּימֵי שְׁלִיחוּתוֹ. דַּי לְעַיֵּן בָּאֹסֶף הַצָּנוּעַ שֶׁבִּרְשׁוּתִי מִמִּכְתָּבָיו שֶׁל הֶרְצְל לְהוּנְגָרִיָּה בִכְדֵי לִקְבּוֹעַ, כַּמָּה הָיָה מְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בְּכָל דָּבָר. אֵי שָׁם בָּעֲיָרָה קְטַנָּה כוֹתֵב מִי שֶׁהוּא (הַמּוֹרֶה סִילְדִי) חוֹבֶרֶת עַל הַצִּיּוֹנוּת, וְהֶרְצְל מְקַבֵּל אֶת כְּתַב-הַיָּד וְכוֹתֵב לוֹ פְעָמִים אֲחָדוֹת בְּעִנְיָן זֶה, שׁוֹלֵחַ אֶת הַחִבּוּר לִמְבִינֵי דָבָר בְּבוּדַפֶּשְׁט הַמַּצִּיעִים אֵלֶּה שִׁנּוּיִים, כְּדֵי “לִמְנוֹעַ אִי-הֲבָנָה”. וְהֶרְצְל מוֹדִיעַ עַל זֶה תֵכֶף וּמִיָּד לַמְּחַבֵּר. כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ הַשִּׁנּוּיִים, הוּא כוֹתֵב לוֹ שׁוּב, וּכְשֶׁנִּדְפְּסָה הַחוֹבֶרֶת, מְבַקְּשׁוֹ הֶרְצְל לִשְׁלוֹחַ לְאֵיזוֹ עִיר קְטַנָּה בְּהוּנְגָרִיָּה עֲשָׂרָה אֶקְסֶמְפְּלָרִים לְשֵׁם תַּעֲמוּלָה. וְכָךְ כּוֹתֵב הוּא בְעַצְמוֹ לְאֵיזוֹ בַחוּרָה, קַטִּיצָה גֶירוֹ בְּבוּדַפֶּשְׁט, מִכְתַּב-תּוֹדֶה “עַל הַבְּשׂוֹרָה כִּי נוֹסַד שָׁם חוּג צִיּוֹנִי שֶׁל נָשִׁים צְעִירוֹת הָרוֹצוֹת לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֲבוֹדָה לְמַעַן הָעָם הַיְּהוּדִי” – וּמְאַחֵל לָהֶן הַצְלָחָה רַבָּה²⁶. אִם נוֹצַר אֵי שָׁם דְּבַר-מָה הַמְּעוֹרֵר זִיק-תִּקְוָה שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת לַצִּיּוֹנוּת הוּא מוּכָן לִכְתּוֹב, לִטְרוֹחַ, לִנְסוֹעַ, לְסַדֵּר פְּגִישָׁה וְכוּ'. “מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנִי מִתְעַצֵּל וְאֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת יָדִי מֵאֵיזֶה נִסָּיוֹן שֶׁהוּא”.

וְגַם כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה הַתְּנוּעָה וְנוֹצְרוּ כְבָר הַמּוֹסָדוֹת הַלְּאוּמִיִּים, הוּא מַחְזִיק כָּל פְּעוּלָּה וּמִפְעָל תַּחַת יָדוֹ, מַה שֶׁלֹּא תָמִיד הָיָה לְקוֹרַת רוּחָם שֶׁל פִּרְחֵי הַהַנְהָגָה: “אֵם אֲנִי מִתְעַנְיֵן בְּכָל הָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים – הוּא כוֹתֵב לְווֹלְפְסוֹן – הֲרֵי זֶה מֵחוֹבָתִי וְרַק כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה הַרְבֵּה, הֲרֵינִי הַמַּנְהִיג וְרָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג. אִם יָבוֹא זְמַן שֶׁאַנִּיחַ אֶת הָעִנְיָנִים לְהִתְנַהֵל מֵעַצְמָם, הֲרֵי אֱהֵא כְדַאי שֶׁתְּגָרְשׁוּ אוֹתִי”.

כָּךְ הוּא נִרְתַּם בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַגְּאֻלָּה לְמִגְּדוֹלָה וְעַד קְטַנָּה. הָחֵל מֵהַיּוֹם שֶׁנָּחָה עָלָיו הָרוּחַ עַד שֶׁכָּרַע תַּחַת מַשָּׂאוֹ. אַחֲרֵי אֲסֵפוֹת הֲמוֹנִיוֹת וַחֲגִיגוֹת, דִּיּוּנִים עִם מֶמְשָׁלוֹת, שִׂיחוֹת עִם אֵלֵי-כָסֶף יְהוּדִים בְּפַארִיס וּבְלוֹנְדוֹן, אַחֲרֵי שִׁכְּרוֹן הָהַצְלָחָה וּשְׂשׂוֹנוֹ עַל הִתְקַדְּמוּת הַתְּנוּעָה, אַחֲרֵי תְּשׁוּאוֹת הַחֵן, כְּמוֹ גַּם הַגִּנּוּיִים וְהַוִּכּוּחִים הַסּוֹעֲרִים בָּעִתּוֹנוּת הַיְּהוּדִית וְהָעוֹלָמִית, אַחֲרֵי הַסָּאוֹן וְהָרַעַשׁ מִסָּבִיב לַחוֹבֶרֶת “מְדִינָה יְהוּדִית”, שֶׁהוֹפִיעָה בְכָל שְׂפוֹת אֵירוֹפָּה, בָּאִים הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַמְּפַכְּחִים וְהַמְּדַכְּאִים, לֹא חֶשְׁבּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אִם סְתָם חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּעֵד נְיָר לְהַדְפָּסָה, שֶׁעַל הַמְּבַשֵּׂר הוּטַל לְסַלְּקָם לְבַדּוֹ. וְהֶרְצְל נוֹשֵׂא בְעוֹל זֶה בְלִי תְלוּנוֹת. הִתְחִילוּ הַקָּרְבָּנוֹת בְּדָמִים, וְגַם הַקָּרְבָּן הַגָּדוֹל בְּחֶלְבּוֹ וְדָמוֹ שֶׁל הַמְּחַבֵּר. “יְמֵי הִתְרַגְּשׁוּיוֹת – רוֹשֵׁם הֶרְצְל בְּיוֹמָנוֹ – הַלְמוּת-לֵב כְּבֵדָה וַעֲצִירַת נְשִׁימָה”.

כְּתָמִיד כֵּן גַּם עַתָּה, בְּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה וּבְנִסְיוֹנוֹתָיו לַהֲפֹךְ אֶת הֶחָזוֹן הַגָּדוֹל לְתָכְנִית שֶׁל שִׁחְרוּר הָעָם, הוּא נִמְצָא בִנְתִיב חַבְלֵי-הַיְּצִירָה בּוֹדֵד וּמְבֻדָּד. לְעֻמַּת הַמָּעוּף הַנִּשְׂגָּב שֶׁלּוֹ בָאוּ הָאֲחֵרִים בְּהִתְחַכְּמוּיוֹת, בְּחִשּׁוּבִים וְשִׁקּוּלִים זְהִירִים שֶׁבַּזְּהִירִים. אַף מִצַּד יְדִידָיו וְעוֹזְרָיו הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר לֹא יָכֹל לְצַפּוֹת לְעֶזְרָה אֲמִתִּית. הוּא, הַחוֹזֶה וְאִישׁ-הַמַּעֲשֶׂה כְּאֶחָד, הָיָה מְגַשֵּׁשׁ תָּמִיד לְבַדּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לְפָנָיו וְהָאִינְטוּאִיצִיָּה הַמַּפְלִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ. “מַה שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה בְּעֶצֶם יָדַי יִשָּׁאֵר בִּלְתִּי-עָשׂוּי, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנִי פוֹעֵל תָּבוֹא הַתַּקָּלָה”.

הָעוֹזְרִים לֹא עָצְרוּ כֹחַ לָלֶכֶת בְּצַעֲדֵי מַנְהִיגָם אִישׁ-הַמָּעוּף, וְכָךְ נֶאֱלַץ מְחוֹלֵל הַצִּיּוֹנוּת לְחַפֵּשׂ לְבַדּוֹ אַחֲרֵי אֶמְצָעִים, שִׁטּוֹת וְאֶפְשְׁרוּיּוֹת אֲשֶׁר יְקָרְבוּהוּ אֶל מִמּוּשׁ רַעֲיוֹנוֹ. הוּא רוֹאֶה הֶכְרָח בְּקוֹנְגְרֶס שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ בָּמָה הִסְטוֹרִית מְאַחֶדֶת שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד זֶה שְׁנוֹת אַלְפַּיִם בְּדֶרֶךְ בִּלְתִּי-הִסְטוֹרִית. וְהַשְּׁאָר אֵינָם רוֹאִים צֹרֶךְ חִיּוּנִי בְכָךְ, וְאַךְ שָׂמִים מִכְשׁוֹלִים לְפָנָיו. אֲפִילוּ מַנְהִיגֵי הַצִּיּוֹנוּת בְּבֶרְלִין, שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ הַתְּנוּעָה וְהַמּוֹסָדוֹת הַלְּאֻמִּיִּים, הוֹצִיאוּ כְרוּז שֶׁל “מְחָאָה” נֶגֶד כִּוּוּנוֹ הַלְּאֻמִּי הַ“מֻּפְרָז” שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס. פְּרוֹפ' לֶוֶה כָּתַב אָז דִּבְרֵי אַזְהָרָה נֶגֶד “הַצִּיּוֹנִים לְמֶחֱצָה” מִבֶּרְלִין. – מָה אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ זְרוּעַת הַקּוֹצִים מֵהַתְחָלוֹת צְנוּעוֹת אֵלּוּ עַד הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל “קִבּוּץ-גָּלוּיוֹת”, פְּרִי הֶחָזוֹן הַגָּדוֹל וְהַמַּלְכוּתִי שֶׁחָזָה אֲבִי הַצִּיּוֹנוּת.

הֶרְצְל הוֹלֵךְ לְבָזֶל כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַסִּדּוּרִים לִפְתִיחַת הַקּוֹנְגְרֶס. הֵן לֹא בַאֲסֵפָה סְתָם הַמְּדֻבָּר, כִּי אִם בְּבֵית-נִבְחָרִים שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי! בְּהַדְרַת תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס רָאָה הֶרְצְל אֶת הַסֵּמֶל לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָעָם הַחוֹזֵר לָאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ. וּמִשּׁוּם-כָּךְ, כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מִן הַהֲכָנוֹת אֵינוֹ לְפִי כְבוֹד בִּיאוּת-כֹּחוֹ שֶׁל הָעָם, הֲרֵיהוּ נוֹתֵן הוֹרָאוֹת לְסִדּוּרִים אֲחֵרִים.

הֶרְצְל רוֹאֶה צֹרֶךְ בִּיצִירַת כְּלִי-בִטּוּי צִיּוֹנִי עוֹלָמִי. הַכֹּל מַסְכִּימִים לַתָּכְנִית, אַךְ נִמְנָעִים מִלַּעֲזוֹר בְּבִצּוּעָהּ. בְּעוֹד נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבַר סִדּוּר קוֹאוֹפֶּרָטִיב, מַחְלִיט הֶרְצְל לְיַסֵּד אֶת הָעִתּוֹן בְּאֶמְצָעָיו הוּא. הָעוֹזְרִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר מַעֲלִים מִיָּד אֶת תְּבִיעוֹתֵיהֶם, וְהֶרְצְל הַ“קַּבְּלָן” עוֹבֵד אֶת עֲבוֹדָתוֹ חִנָּם אֵין-כָּסֶף. אֵין הוּא רוֹצֶה לְקַבֵּל מִצִּיּוֹנִים – כְּהַצְהָרָתוֹ הַגֵּאָה – אֲפִילוּ מַאֲמָר אֶחָד שֶׁלֹּא בְשָׂכָר. כָּל עֻלָּהּ שֶׁל הַמַּעֲרֶכֶת וְשֶׁל הָאַדְמִינִיסְטְרָצִיָּה רוֹבֵץ עַל שִׁכְמוֹ הוּא. מִכָּל הַגִּלְיוֹנוֹת שֶׁהוּפְצוּ לְאֵין שֵׁעוּר – כָּךְ הוּא כוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ – לֹא נִתְקַבְּלוּ אֶלָּא שְׁתֵּי חֲתִימוֹת. “כְּלִי הַתַּעֲמוּלָה שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית עֲזָבַנִּי לְנַפְשִׁי” הוּא מִתְאוֹנֵן. מִקְרֶמֶנֶצְקִי, מְנַהֵל מִפְעֲלֵי הַחַשְׁמָל, הוּא מְבַקֵּשׁ מוֹדָעַת-חִנָּם, לְשֵׁם עִדּוּד, וּקְרֶמֶנֶצְקִי מְסָרֵב, בְּרָמְזוֹ לְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל לוּאֶיגֶר. כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר כּוֹתֵב סֵפֶר זֶה אֶפִּיזוֹדָה בוֹלֶטֶת זוֹ לִקְרֶמֶנֶצְקִי, בִּהְיוֹתוֹ בְּבוּדַפֶּשְׁט, הֵשִׁיב: “אָמְנָם כֵּן, אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הִצְלִיחַ לְהִלָּווֹת אֶל הֶרְצְל בִּמְעוּפוֹ. אָנוּ נֶאֱחַזְנוּ בִקְטַנּוֹת, בְּעוֹד שֶׁלְּפָנָיו הָיְתָה מְרַחֶפֶת הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַקְּדוֹשָׁה”.

הַרְגָּשַׁת הַשְּׁלִיחוּת הַגְּדוֹלָה נָתְנָה לוֹ לְהֶרְצְל כֹּחַ וְהֶעָזָה לָגֶשֶׁת אֶל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר כְּבָא-כֹחַ הָעָם הַיְּהוּדִי. הַ“זְּהִירִים” מִסְּבִיבוֹ דָּאֲגוּ אַךְ וְרַק לְאִזּוּן הַתַּקְצִיב, אֲחָדִים אֲפִילוּ הֵרִיחוּ בְאֶפְשְׁרוּיּוֹת שֶׁל עִסְקֵי-רֶוַח; הֶרְצְל נוֹתֵן מֵהוֹנוֹ בְלֵב שָׁלֵם וּמַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹתָיו לְלֹא חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּלְשֶׁהֵם. וּבְהוֹפִיעוֹ בְיוֹם בּ' בְּנוֹבֶמְבֶּר לִפְנֵי הַקֵּיסָר וִילְהֶלְם, רוֹאֶה הוּא בְמַבָּט חוֹזֵה-הָעֲתִידוֹת אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל הַצְהָרַת בַּלְפוּר הָעֲתִידָה לְהִנָּתֵן אַף הִיא בְיוֹם בּ' בְּנוֹבֶמְבֶּר.

וְהַיּוֹם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֵינוּ, כִּי אִלּוּלֵא הָיָה הֶרְצְל מַעֲבִיר אֶת הָעִנְיָן לִפְנֵי הַבָּמָה שֶׁל מְדִינִיּוּת הָעוֹלָם, לֹא הָיִינוּ מַגִּיעִים לְעוֹלָם לִידֵי הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן עִם הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְלִית. תּוֹךְ הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן רוֹאֶה הוּא מֵאֲחוֹרֵי הַצָּעַת הַתָּכְנִית הַדְּרוֹם-אַפְרִיקָאִית רַק אֶת הָעוּבְדָה שֶׁהָעָם הָאַנְגְּלִי הַגָּדוֹל מִתְיַחֵס אֶל הַיְּהוּדִים כְּאֶל בַּעַל-דְּבָרִים שָׁוֶה בְּדַרְגָה. אוּלָם אֶת הַתַּעֲמוּלָה יַמְשִׁיךְ גַּם לְהַבָּא בְאֹפֶן שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תֵּחָשֵׁב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאַךְ וְרַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי.

“הָעוֹלָם”, בִּטְאוֹנָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית מוֹדִיעַ בְּצוּרָה אוֹבְּיֶקְטִיבִית עַל הַהִתְנַקְּשׁוּת בְּנוֹרְדַאוּ, עַל הַקֶּרַע הֶעָמֹק בֵּין אוֹמְרֵי הָ“הֵן” וְהַ“לַּאו”, בֵּין צִיּוֹנֵי-צִיּוֹן לְבֵין תּוֹמְכֵי הַהַצָּעָה בִדְבַר תָּכְנִית-אַפְרִיקָה. וְהַיְּדִיעוֹת בְּעִנְיָן זֶה מְסֻדָּרוֹת מִבְּחִינָה טֶכְנִית בְּאֹפֶן שֶׁהָרַעֲיוֹן הַצִּיּוֹנִי הוּא הַמּוֹפִיעַ כַּמְּנַצֵּחַ. וְהַבּיּוֹגְרָפִים הָרְצִינִיִּים שֶׁל הֶרְצְל הָיוּ סְבוּרִים שֶׁעוּבְדָה זוֹ נוֹבַעַת מִמְּגָמַת הָעוֹרֵךְ דּ“ר וֶרְנֶר, שֶׁאָמְנָם הִצְבִּיעַ בְּעַד תָּכְנִית-אַפְרִיקָה, אוּלָם בְּלִבּוֹ חָשַׁב אַחֶרֶת. וּמַה מַפְתִּיעַ אוֹתוֹ מִכְתָּב נֶעֱלָם, שֶׁפֻּרְסַם לְאַחַר עֲשָׂרוֹת בְּשָׁנִים, אֲשֶׁר נִכְתַּב אֶל הָעוֹרֵךְ וֶרְנֶר, וּבוֹ נוֹתֵן לוֹ הֶרְצְל הוֹרָאוֹת לְסַדֵּר אֶת הַיְּדִיעוֹת בְּסֵדֶר כָּזֶה שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תִּתְפּוֹס תָּמִיד מָקוֹם בְּרֹאשׁ. וְלֹא פָחוֹת מַפְתִּיעַ מִכְתָּב אַחֵר שֶׁל הֶרְצְל, שֶׁפֻּרְסַם וּפֹרַשׁ עַל-יְדֵי ד”ר הֶרְלִיץ, מְנַהֵל הָאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי, הַמּוֹכִיחַ, בְּנִגּוּד לַתְּפִיסָה הָרוֹוַחַת, כִּי רַק מִטַּעֲמִים פּוֹלִיטִיִּים כִּוֵּן הֶרְצְל אֶת דְבָרָיו נֶגֶד הָעֲבוֹדָה הַצִּיּוֹנִית הָעוֹסֶקֶת בִּקְטַנּוֹת, נֶגֶד הָ“הִסְתַּנְּנוּת”. אוּלָם בְּעַצְמוֹ תָמַךְ בְּאֶמְצָעָיו הוּא, בְּמִדַּת אֶפְשְׁרוּתוֹ, בַּיְּשׁוּבִים הַקְּטַנִּים.

"הַתַּעֲמוּלָה הַצַּעֲקָנִית שֶׁל אֵלֶּה הַחוֹזְרִים וּמַדְגִּישִׁים אֶת מְסִירוּתָם לַדֶּרֶךְ שֶׁל הִסְתַּנְּנוּת חֲשָׁאִית – אוֹמֵר הֶרְצְל – מַזְכִּירִים אֶת הַבַּלָּשׁ הַהוּא, הַלּוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵי כֹל: “הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה הַחֲשָׁאִית?”

כְּשֶׁיָּשַׁב הֶרְצְל בַּמּוֹשָׁב הַוִּינָאִי הָאַחֲרוֹן חוֹלֶה וַחֲסַר-אוֹנִים, וְלִבּוֹ קָרוּעַ בְּקִרְבּוֹ בַקֶּרַע שֶׁל הַתְּנוּעָה, וְעַל פָּנָיו שׁוֹכֶנֶת עִנְנַת-הַמָּוֶת כְּכֶתֶר-הַמַּלְכוּת הַבִּלְתִּי-נִרְאֶה עַל רֹאשׁוֹ, עָנָה בְהִתְרוֹמְמוּת שֶׁל גְּבוּרָה לְמִתְנַגְּדָיו שֶׁחָשְׁדוּ בּוֹ וְהֶעֱלִיבוּהוּ: “יֵשׁ בְּיָדִי לִבְגּוֹד בָּכֶם, כִּי אֲנִי הֶחָזָק בֵּינֵיכֶם”. – יוֹצְרָהּ שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת הִרְגִּישׁ בְּכֹחוֹ וְהוּא הָיָה חֲדוּר אֱמוּנָה לְלֹא-פְגָם בָּעָם הַיְּהוּדִי, שֶׁעָתִיד הוּא לְהַגְשִׁים אֶת הַצִּיּוֹנוּת הַגְּדוֹלָה וְהַשְּׁלֵמָה כְּפִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּעֵינֵי רוּחוֹ הַגְּדוֹלָה, עֵינֵי הַחוֹזֶה.

 

הֶרְצְל וְהַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית    🔗

מַה לְהֶרְצְל וְלַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית? – יִשְׁאֲלוּ רַבִּים. הֲלֹא כִמְעַט שֶׁמְּקֻבָּל הוּא שֶׁהֶרְצְל בָּא אֶל הַצִּיּוֹנוּת, וַאֲפִילוּ אֶל הַיַּהֲדוּת, מִבַּחוּץ. וְלֹא כֵן הוּא. רָאֹה רָאִינוּ אֶת הֶרְצְל בְּהִוָּלְדוֹ וּבְיַלְדּוּתוֹ, וְהוּא בָא מִסְּבִיבָתוֹ שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּבוּדַפֶּשְׁט, מֵרְחוֹבוֹת יְהוּדִיִּים שֶׁהָמוּ בְשַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים הֲמוֹנֵי חוֹגְגִים. הוּא רָאָה בְיַלְדוּתוֹ בְּבוּדַפֶּשְׁט, בַּסְּבִיבָה שֶׁבָּהּ הִתְחַנֵּךְ, טִפּוּסִים מִן הַדּוֹר הַיָּשָׁן, יְהוּדִים בַּעֲלֵי צוּרָה וְצֶלֶם אֱלֹהִים. “חוֹלְמִים נֶעֱלָמִים, מְמָעֲטֵי דְבָרִים וּמַרְבֵּי תִפְאֶרֶת”, כְּפִי תֵאוּרוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק, וְהֵם נִגְלוּ לִפְעָמִּים גַּם בְּחֶזְיוֹנוֹתָיו וַחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הֶרְצְל הַנַּעַר כִּדְמוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. כְּשֶׁעָבַר הֶרְצְל הַיֶּלֶד בָּרְחוֹבוֹת וּבַסִּמְטָאוֹת הַלָּלוּ, צָלְלוּ בְאָזְנָיו נִגּוּנֵי הַתַּלְמוּד מִן הַ“חֶדֶר” שֶׁלֹּא דָעַך עוֹד נֵרוֹ אָז בְּהוּנְגָרִיָּה. וּכְשֶׁשִּׂחֲקוּ הַיְּלָדִים בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, שָׁמַע גַּם הוּא מִזְּמִירוֹת הַשַּׁבָּת וְהַתְּפִלּוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ חֲקוּקִים עַל לוּחַ לִבּוֹ.

אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הִשְׁפִּיעַ עָלָיו כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מִן הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים הַדָּתִיִים בִּסְבִיבָתוֹ. וְאוּלַי, כְּנַעַר בַּעַל נֶפֶשׁ עֵרָה וּמְבֹרָךְ בְּחוּשׁ שִׁירָתִי מְיֻּחָד לָקְחָה אָזְנוֹ גַּם שֶׁמֶץ מִן הַשִּׁירָה הָעִבְרִית שֶׁהָיוּ לָהּ גַּם אָז גּוֹאֲלִים בְּהוּנְגָרִיָּה. בִּשְׁנוֹת לִמּוּדַיו שֶׁל הֶרְצְל בְּ“בֵית-הַסֵּפֶר הַנּוֹרְמָלִי הָעֶלְיוֹן” שֶׁל הַקְּהִלָּה, יָשַׁב שָׁם עַל כִּסֵּא הַמַּזְכִּירוּת שֶׁל הַקְּהִלָּה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי, שִׁמְעוֹן בַּכַר, וּבְאוֹתוֹ זְמָן הוֹצִיא לָאוֹר רוֹפֵא בְּעִיר-הַמָּחוֹז קָנִישָׁה, דּ"ר יוֹסֵף בֶּרְגֶל, סֵפֶר שִׁירִים בְּשֵׁם “פִּרְחֵי לְשׁוֹן עֵבֶר”, עַל-פִּי רִיתְמוּס חָדָשׁ. וְהוּא הוּא הָרִיתְמוּס הַטִּבְעִי שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ מְשׁוֹרְרֵינוּ הַיּוֹם. “רַק הָרֶגֶשׁ הַלְּאוּמִי מַכְרִיחֵנִי לְהוֹצִיא לְאוֹר שִׁירִים עִבְרִיִּים. הַדָּת וְהַלָּשׁוֹן שְׁנֵי קִנְיְנֵי הָאוּמָה – וְהַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן”. כָּךְ כּוֹתֵב בֶּרְגֶל בִּשְׁנַת 1873.

בְּתִיקִי הָאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי הַמֶּרְכָּזִי בִירוּשָׁלַיִם שְׁמוּרִים חִבּוּרִי הֶרְצְל שֶׁכָּתַב בַּשָּׂפָה הַהוּנְגָרִית בְּגִיל שֶׁל “בַּר-מִצְוָה”. בְּתוֹךְ הָרְשִׁימוֹת הַבִּלְתִּי-יְדוּעוֹת לְגַמְרֵי מוֹצְאִים אָנוּ אֶת הַפִּסְקָה הָאָפְיָנִית הַבָּאָה:

“נָחוּץ לוֹ לְבֶן-אָדָם דְּבַר-מָה שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִן הַיֵּאוּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁמַּהֲלוּמוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל הַגּוֹרָל מְעִיקוֹת עָלָיו, בְּעֵת שֶׁמַּזָּלוֹ יוֹרֵד וִיסוֹדוֹת קִיּוּמוֹ מִתְעַרְעֲרִים וּבִזְמָן שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ אֶת מוֹתוֹ מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ. וְדָבָר זֶה הָאֱמוּנָה הִיא. יַאֲמִין הָאָדָם בַּמֶּה שֶׁהוּא מַאֲמִין, וּבִלְבַד שֶׁיַּאֲמִין. וְלָכֵן כִּבְּדוּ, מְכַבְּדִים וִיכַבְּדוּ לְעוֹלָם אוֹתָם הָאִישִׁים הַנּוֹתְנִים צֳרִי נֶחָמָה וּמַרְפֵּא לְפִצְעֵי אֱנוֹשׁ וּמַחֲזִירִים אֶת הַיֶּלֶד הַתּוֹעֶה אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹת אָבִיו”. זֶה הָיָה יַחֲסוֹ שֶׁל הַנַּעַר בֶּן הַשְּׁלשׁ-עֶשְׂרֵה אֶל הָאֱמוּנָה וְהַדָּת. וּבִרְצִינוּת חֲגִיגִית עָלָה עַל הַבָּמָה כְשֶׁקְּרָאוּהוּ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל: “יַעֲמוֹד הַבַּחוּר הַבַּר-מִצְוָה בִּנְיָמִין זְאֵב בֶּן רַבִּי יַעֲקֹב מַפְטִיר”, וְקָרָא בְנִגּוּן הָעַתִּיק אֶת בִּרְכוֹת הַהַפְטֹרָה, וְקוֹלוֹ הַנָּעִים מִלֵּא אֶת כָּל חֲלַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת. וּשְׁכֵנִים זְקֵנִים סִפְּרוּ, אֵיךְ שִׁנֵּן הַנַּעַר אֶת הַהַפְטֹרָה בְּבֵית הוֹרָיו לִפְנֵי הַחַלּוֹן בַּפִּנָּה, וְעוֹבְרִים וְשָׁבִים עָמְדוּ לְהִתְעַנֵּג בִּנְגִינָתוֹ. וְאוּלַי הֵבִין כְּבָר אָז גַּם אֶת עָמְקָן שֶׁל הַמִּלִּים: “רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ?” וְעוֹד לִפְנֵי זֶה נִתְקַבֵּל לְ“חָבֵר קָטָן” שֶׁל הַ“חֶבְרָה קַדִּישָׁה” בְּטֶכֶס חֲגִיגִי. בְּאוּלָם מְקֻשָּׁט פָּרֹכוֹת עַתִּיקוֹת שֶׁל אֲרוֹנוֹת הַקֹּדֶשׁ, לִפְנֵי נֵרוֹת דּוֹלְקִים יָשְׁבוּ זִקְנֵי הָעֵדָה עַל יַד שֻׁלְחָן גָּדוֹל מָלֵא כְלֵי קֹדֶשׁ, רִמּוֹנִים, טָסִים, כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב, וְקָרְאוּ לוֹ בִשְׁמוֹ וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ יָד וְעָנוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: “אָחִינוּ אָתָּה”. וּשְׁמוֹ שֶׁל תֵּאוֹדוֹר הֶרְצְל הַקָּטָן נִרְשַׁם בְּעִבְרִית וְהוּנְגָרִית בְּפִנְקָס שֶׁל הַ“חֲבֵרָה קַדִּישָׁה” בִּשְׁבוּעָה שֶׁל נֶאֱמָנוּת עוֹלָמִית.

אִי-אֶפְשָׁר שֶׁדְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא יַשְׁאִירוּ רֹשֶׁם בְּלֵב הַנַּעַר הָרָגִישׁ. נֶחְרְתוּ בוֹ זִכְרוֹנוֹת וְדִמְדּוּמִים שֶׁצִּלְצְלוּ בוֹ וְהֶעֱלוּ הֵד בְּנַפְשׁוֹ גַם בְּיָמִים מְאֻחָרִים. וְהִנֵּה קוֹרְאִים אָנוּ בְּסִפְרוֹ “אַלְטְנַילַנְד” אֶת צַוָּאָתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא: סִסְמַתְכֶם תְּהֵא: “בֶּן-אָדַם, אָחִי אָתָּה”. זִכְרוֹנוֹת מִימֵי הַנְּעוּרִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים בְּנַפְשׁוֹ וּמֵעֲלִים עַל שְׂפָתָיו בִּטּוּיִים יְהוּדִיִּים כְּעֵין גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא. בְּ“אַלְטְנַילַנְד” נִזְכָּר גִּבּוֹר הָרוֹמָן בִּקְדוּשַׁת קַבָּלַת שַׁבָּת, בְּשִׁיר “לְךָ דּוֹדִי” שֶׁעוֹרֵר בְּאַלְפֵי בָּתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת עַל-פְּנֵי כָל הָאָרֶץ בִּלְבָבוֹת הָעָם הַמְּפֻזָּר וְהַמְּפֹרָד גַּעְגּוּעִים לַמּוֹלֶדֶת, לְאֶרֶץ הָאָבוֹת, וְנִזְכָּר הוּא בְלֵיל הַסֵּדֶר כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן אָבִיו וְשׁוֹאֵל אֶת אַרְבַּע הַקֻּשִּׁיּוֹת, וְהַכֹּל כָּל כָּךְ יָקָר וּמְלַטֵּף, וּבְשָׁעָה שֶׁקָּרָא אֵלָיו יְדִידוֹ בְתִמָּהוֹן: “יַדְּעָן גָּדוֹל אַתָּה בַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית?” – הוּא מוֹדֶה שֶׁהוּא בְעַצְמוֹ תָּמֵהַּ, מִנַּיִן לוֹ יְדִיעָתוֹ זוֹ. נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל סָפוּן בְּקִרְבֵּנוּ בְּמַחֲבוֹאִים מִימֵי הַיַּלְדּוּת. סְפוּנִים הָיוּ בְלֵב הֶרְצְל בְּמַחֲבוֹאִים מִימֵי הַיַּלְדּוּת הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁקִּבְּלוּ אַחַר-כָּךְ צוּרָה וּדְמוּת, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנוּ בְדִמְיוֹנוֹ לְפִי הַזְּמָן וְהַמִּקְרִים.

וּכְשֶּׁפָּרַץ הָרָצוֹן הַכַּבִּיר מִלִּבּוֹ כְלַבַּת אֵשׁ וְהִתְחִיל לִכְתּוֹב אֶת סִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”, רוֹשֵׁם הוּא בְיוֹמָנוֹ: “בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָלַכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּרוּ דֶה לַה וִיקְטוֹאַר וּמָצָאתִי אֶת הַתְּפִלָּה מְלֵאָה קְדוּשָּׁה וָרָגֶשׁ. הַרְבֵּה דְבָרִים הֶעֱלוּ עַל זִכְרוֹנִי אֶת יְמֵי יַלְדּוּתִי וְאֵין בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּרְחוֹב טַבַּק בְּבוּדַפֶּשְׁט. הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים פֹּה וּמָצָאתִי דִּמְיוֹן מִשְׁפַּחְתִּי בִּפְנֵי כֻלָּם. וּבְמֹחִי עָלָה הָרַעֲיוֹן לְבַקֵּר אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁמָּה פִזְּרָה יַד הַמִּקְרֶה הָעוֹלָמִי אֶת עַם הַיְּהוּדִים: רוּסִיָּה, גַלִּיצִיָּה, הוּנְגָרִיָּה. וְאֶת הַמּוֹשָׁבוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּצְּיּוֹן. וְשׁוּב מַעֲרַב אֵירוֹפָּה”. – הִנֵּה קַו הָאֲוִיר הַמּוֹלִיךְ יָשָׁר מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּבוּדַפֶּשְׁט אֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּרְחוֹב הַנִּצָּחוֹן בְּפָרִיס וְעַד יְמֵי הַנִּצָּחוֹן שֶׁל רַעְיוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הֶרְצְל. וְהִנֵּה הַמָּקוֹר הַטָּהוֹר שֶׁמִּתּוֹכוֹ נָבַע הָרָצוֹן לְהִתְעַלּוּת, לִתְחִיָּה, לִגְּאוּלַת הָעָם, לַצִּיּוֹנוּת הַשְּׁלֵמָה.

לֹא דְרַיְפוּס הֵשִׁיב אֶת הֶרְצְל אֶל הַיַּהֲדוּת. הוּא לֹא הָיָה מִגֵּרֵי אֲרָיוֹת, שֶׁמֵּהֶם אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל בְּצֶדֶק: “וְאִם תֶּחֱדַל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, אֵין צֹרֶךְ בְּצִיּוֹן?” הַשְּׁאִיפָה הִיא אוֹתָהּ הַשְּׁאִיפָה הָעֲמֻקָּה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁקָּשְׁרָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּנִימִים בַּל יִנָּתְקוּ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּלֵב הֶרְצְל הָיוּ חַיִּים הָהַרְגָּשׁוֹת שֶׁהָיָה צָרִיךְ רַק לְעוֹרְרָן מִתַּרְדֵּמָתָן וּלְטָהֲרָן מִן הַסִּיגִים שֶׁדָּבְקוּ בָּהֶן בְּדַרְכֵי הַגָּלוּת.

רָאִינוּ אֶת הַסְּבִיבָה. רָאִינוּ אֶת הַשְּׁתִיל הָרַךְ וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁמִּמֶּנָּה יָנְקוּ הַשָּׁרָשִׁים טֶרֶם הִתְפַּתֵּחַ הָעֵץ הָרַעֲנָן. אֲבָל בְּלִי כָל סָפֵק, הָעֵץ עַצְמוֹּ עִם כָּל הִסְתָּעֲפוּתוֹ וְשִׂגְשׂוּגוֹ הָיָה נִכְנָס תָּמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתוֹךְ הָאֲוִירָה שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית הָעַתִּיקָה שֶׁתְּחִיָּתָהּ עָמְדָה לְפָנָיו בְּמַדְרֵגָה אַחַת עִם תְּחִיַּת הָעָם. מַהִי הַצִּיּוֹנוּת לְפִי הַגְדָּרָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל? “שִׁיבָה אֶל הַיַּהֲדוּת לִפְנֵי הַשִּׁיבָה אֶל אֶרֶץ הַיְּהוּדִים”. וּמַהִי הֵשִׁיבָה אֶל הַיַּהֲדוּת, אִם לֹא הַשִּׁיבָה אֶל עֲרָכֶיהָ הַנִּצְחִיִּים? הַדֶּרֶךְ גּוּפָה הֲרֵי הִיא מַטָּרָה לְעַצְמָהּ. – כָּךְ הָיָה אוֹמֵר – תְּעוּדַת הַצִּיּוֹנוּת הִיא לִיצוֹר אֶת דַּרְכֵי הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל-יְדֵיהֶם יִתְעוֹרֵר וְיִתְחַזֵּק הָרֶגֶשׁ הַלְּאוּמִי. אֵין כַּוָּנָתָהּ לְוַתֵּר וִתּוּר כָּל-שֶׁהוּא עַל עֶרְכֵי הַתַּרְבּוּת שֶׁנִּרְכְּשׁוּ עַד עַכְשָׁיו, אֶלָּא לְהַעֲמִיק אֶת הָעֲרָכִים הַלָּלוּ וּלְמַלֵּא אוֹתָם תֹּכֶן יְהוּדִי. וּמַהוּ הַתֹּכֶן הַיְּהוּדִי אִם לֹא אוֹתָם הַגַּרְעִינִים שֶׁהִזְדַּכְּכוּ מִקְּלִפָּתָם בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת? הַקְּלִפּוֹת הִתְחַלְּפוּ, שִׁנּוּ פְעָמִים רַבּוֹת אֶת הַצּוּרָה וְאֶת הַצִּבְיוֹן, אֲבָל הַגַּרְעִין עַצְמוֹ נִשְׁאַר אֵיתָן וּמֻצָּק.

נַפְשׁוֹ שֶׁל הֶרְצְל הָיְתָה מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה רַעֲיוֹנוֹת, מְשָׁלִים, נִיבִים, תְּמוּנוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁחָלַם עַל הַיָּמִים הַבָּאִים, הָיוּ מְרַחֲפוֹת לִפְנֵי עֵינָיו תְּמוּנוֹת חַיּוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוּב יַגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי מִלְחָמָה בְּפַרְעֹה’נִים שֶׁיִּתְחָרְטוּ עַל שֶׁהִתִּירוּ לַיְּהוּדִים לָצֵאת מֵאַרְצָם. וְקֹדֶם-כָּל מִלְחָמָה בְּעַצְמֵנוּ: בְּ“עֵגֶל הַזָּהָב” וְכוּ‘. הֶרְצְל קִוָּה שֶׁהָרַבָּנִים כֻּלָּם יָקוּמוּ לְעֶזְרָתוֹ בִגְאוּלַת הָעָם, יְחַדְּשׁוּ אֶת הַסַּנְהֶדְרִין וְיַחַד עִם זִקְנֵי-הָעֵדָה יְנָהֲלוּ אֶת הַמְּדִינָה. בִּכְלָל צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַטּוֹת אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַמְּשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ. הָאֱמוּנָה וְהַדָּת הַנּוֹשָׁנָה תִהְיֶינָה מְחַנְּכוֹת לַדּוֹר הֶחָדָשׁ. אֶת רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד יֵשׁ לְחַזֵּק עַל-יְדֵי שִׁירֵי מוֹלֶדֶת, עֲלִילַת הַמַּכַּבִּים וְכוּ’. אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים בְּנֵי-חוֹרִין, רַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יִהְיֶה רֹאשׁ וְעֶלְיוֹן לָנוּ. לָרַב גִּידֶמַן בְּוִינָה הוּא מְבָאֵר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו בֶּאֱמוּנָה בֵאלֹהִים. וְהוּא נוֹתֵן הַגְדָּרָה פִילוֹסוֹפִית לְמוּשָׂג זֶה. בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁהַדָּת תְּאַחֵד אוֹתָנוּ לְעָם וְלֹא הַלָּשׁוֹן, אֲבָל עוֹד מְעַט וְחָזַר מִדַּעְתּוֹ זוֹ: לְאַחַר זְמָן צָרִיךְ יִהְיֶה לִיצוֹר נוֹסַח-חַיִּים מִשֶּׁל עַצְמֵנוּ, נוֹסָח יְהוּדִי. וְכָל מַה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְעַמֵּק בִּשְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, הוּא מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ אֶל הָעִבְרִית. מַאֲמָרִים עִבְרִיִּים כְּתוּבִים עָלָיו בְעִתּוֹנִים עִבְרִיִּים מַגִּיעִים וּבָאִים לִידֵי הֶרְצְל, וְלִבּוֹ דּוֹפֵק בְּקִרְבּוֹ בְחָזְקָה כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה פַעַם רִאשׁוֹנָה אֶת שְׁמוֹ בִכְתַב הָאָבוֹת. וְהוּא מִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ בְּבָתֵּי-הַסֵּפֶר יוֹתֵר עִבְרִית. בִּ“מְדִינַת הַיְּהוּדִים” כָּתַב: הֲרֵי אִי-אֶפְשָׁר לָנוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה עִבְרִית, שֶׁהֲרֵי מִי מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ עִבְרִית עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁיּוּכַל לְבַקֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זוֹ כַּרְטִיס רַכֶּבֶת? עַכְשָׁיו בִּקַּשׁ מֵאֵת מְתַרְגֵּם הַסֵּפֶר שֶׁיַּשְׁמִיט אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, לְפִי שֶׁנּוֹכַח לָדַעַת שֶׁעִבְרִית הֲרֵיהִי לָשׁוֹן שֶׁל אַלְפֵי בְנֵי-אָדָם גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, שָׂפָה חַיָּה וּמְדֻבֶּרֶת, שָׂפָה הַקָּמָה לִתְחִיָּה יַחַד עִם הָעָם. וְאַחֲרֵי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ: הַיּוֹם מָלְאָה שָׁנָה מִשָּׁעָה שֶׁהִתְחַלְתִּי בָּעֲבוֹדָה. אִם אוֹסִיף לָלֶכֶת קָדִימָה בְדֶרֶךְ זוֹ, אָז “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִירוּשָׁלַיִם” (בְּעִבְרִית). וְהוּא מוֹסִיף לִכְתוֹב עַל הַהַכְשָׁרָה הַפְּנִימִית שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו כָּל כָּךְ. לְהַכְשִׁיר אֶת הַדּוֹר שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִגְאוּלָה. “הַדּוֹר שֶׁהִתְרַחֵק מִן הַיַּהֲדוּת, חָסֵר אַחְדוּת פְּנִימִית וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ נוֹתֵן לֵב לֹא לֶעָבָר וְלֹא לֶעָתִיד. וּמִשּׁוּם-כָּךְ עָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל יַהֲדוּתֵנוּ וְאָסוּר לָנוּ לַעֲזוֹב אֶת הַמִּבְצָר הַזֶּה לְעוֹלָם”. בַּמּוּשָׂג יַהֲדוּת נִכְלַל אֶצְלוֹ מֵעַתָּה גַּם לִמּוּד הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. וַהֲרֵי הַקּוֹנְגְּרֶס הָרִאשׁוֹן יָצֵר גַּם וַעַד סִפְרוּתִי. הָרַב אֶהְרֶנְפְּרַיְז מִדִּיַּאקוֹבֶר אֲשֶׁר בְּהוּנְגָרִיָּה הִרְצָה עַל הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית וְנוֹצְרָה תָּכְנִית לַעֲבוֹדָה תַרְבּוּתִית.

הַמּוֹרֶה שֶׁל יַלְדֵי הֶרְצְל, דּ"ר וַיְנְשְׁטַיְן, מְסַפֵּר אֵיךְ שָׂמַח הֶרְצְל לְכָל הִתְקַדְּמוּת שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אֵצֶל יְלָדָיו בְּעִבְרִית. יוֹם יוֹם נִכְנְסוּ הַיְּלָדִים לַחֲצִי שָׁעָה לַחֲדַר-הָעֲבוֹדָה שֶׁל אֲבִיהֶם וְהֶרְצְל הָיָה מְשַׂחֵק וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּם. מִשֶּׁעָבְרָה חֲצִי שָׁעָה הוֹצִיא אֶת שְׁעוֹנוֹ מִכִּיסוֹ, וְהַיְּלָדִים יָדְעוּ שֶׁאֲבִיהֶם צָרִיךְ לַחֲזוֹר לַעֲבוֹדָתוֹ. פַּעַם אַחַת סֵרֵב הַנְס לְצַיֵּת. וּכְשֶׁרָאָה שֶׁסֵּרוּבוֹ לֹא יוֹעִיל לוֹ, קָרָא אֶל אָבִיו עִבְרִית: “לֹא אֵלֵךְ!”. אָז חִבֵּק הֶרְצְל אֶת הָעִבְרִי הַקָּטֹן וְהֶאֱרִיךְ אֶת הַמַּרְגּוֹעַ שֶׁלּוֹ לְעוֹד חֲצִי שָׁעָה.

וּכְדַאי לְצַיֵּן שֶׁבְּרָאשֵׁי-פְרָקִים שֶׁרָשַׁם הֶרְצְל עַל תָּכְנִית רוֹמָן חָדָשׁ, הוּא מְתָאֵר בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת נִצְחוֹנָם שֶׁל מְחַיֵּי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. לְגִבּוֹרוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר נוֹדַע עַל חֲבוּרָה קְטַנָּה וּמְשֻׁנָּה שֶׁל סוֹפְרִים הַכּוֹתְבִים עִבְרִית, וּלְאַט לְאַט הוֹלְכוֹת וּמְבַצְבְּצוֹת מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה הַזֹּאת דְּמוּיּוֹת חֲדָשׁוֹת חֲזָקוֹת שֶׁמִּתְאַחֲדוֹת לְכֹחַ אָחִיד כַּבִּיר וּמְנַצֵּחַ.

מוּבָן שֶכֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמַּחְלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהָיְתָה בֵין הֶרְצְל וְאַחַד-הָעָם, אֶת הַוִּכּוּחַ הֶחָרִיף עַל דִּפְּלוֹמַטִּים וּנְבִיאִים וְכוּ'. אַחַד-הָעָם רָאָה אֶת תַּכְלִיתוֹ שֶׁל יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּהֲרָמַת הַמַּדְרֵגָה הַמּוּסָרִית שֶׁל הָעָם. הַנְּבִיאִים הֵרִימוּ אֶת הָרַעֲיוֹן הַלְּאוּמִי לְמַדְרֵגָה אוּנִיבֶרְסָלִית נִשְׂגָּבָה, לְפִי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּמְדִינַת-בֵּינַיִם בֵּין שְׁתֵּי מַמְלָכוֹת אַדִּירוֹת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִשָּׁעֵן רַק עַל תֹּקֶף וּגְבוּרָה אֶלָּא עַל כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים. אוּלָם אִם נַעֲמִיק לַחֲדֹר בְּהַשְׁקָפוֹתָיו שֶׁל הֶרְצְל, נִוָּכַח שֶׁגַּם הוּא הִטְעִים אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ הַיְּתֵרָה שֶׁל הֲרָמַת הַמַּדְרֵגָה הַמּוּסָרִית, וַהֲרֵי גַם הוּא פָתַח בַּעֲרָכִים הַנִּצְחִיִּים שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּבְשִׁיבָתָהּ אֶל הַיַּהֲדוּת, אֶל הַתֹּכֶן הַיְּהוּדִי, וּבָזֶה רָאָה אֶת הַמַּעֲיָן שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת וּתְחִיָּה. בִּנְאוּם הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס הַשֵּׁנִי הוּא מַצְהִיר: אָנוּ עֲמֵלִים לִרְכּוֹשׁ לָנוּ אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ הַקְּדוּמָה, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים כִּי בְאַרְצֵנוּ הָעַתִּיקָה תַגִּיעַ רוּחַ הָעָם הַיְּהוּדִי לִידֵי פְרִיחָה חֲדָשָׁה. וְהֶרְצְל הִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם הַפַּעַם בִּתְמוּנָה לְקוּחָה מִן הַתְּנַ"ךְ: “הֲרֵי גַם מֹשֶׁה הִכְרִיז: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְאַל יֵרַךְ לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ”. – אֲבָל אַל לָנוּ לְהַכְנִיס אֶת רֹאשֵׁנוּ בֵין הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, אַחַד-הָעָם וְהֶרְצְל. הֶהָרִים עַצְמָם הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם זֶה לִקְרַאת זֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם יָדַע, שֶׁמַּה שֶׁמִּתְרוֹמֵם מִמּוּלוֹ וַאֲפִילוּ מִתְקוֹמֵם כְּנֶגְדּוֹ, גַּם הוּא הַר אֵיתָן וּסְלָעָיו סִלְעֵי בַזֶּלֶת.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁבִּלָּה הֶרְצְל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת צְעִירִים עִבְרִים זְקוּפֵי קוֹמָה בַּעֲלֵי שְׁרִירִים חֲזָקִים, רוֹכְבִים עַל סוּסִים, מְדַבְּרִים עִבְרִית טִבְעִית וְשָׁרִים שִׁירִים עִבְרִיִּים, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְדָוָה לִבּוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַשָּׂפָה שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה. וְכָךְ אָמַר אֶל נַעֲרֵי רְחוֹבוֹת: “כְּשֶׁאָבוֹא עוֹד פַּעַם אֲדַבֵּר אִתְּכֶם עִבְרִית כְּאֶחָד הָעִבְרִים”. וּכְשֶׁהִזְכִּירוּ לְפָנָיו אֶת אַחַד-הָעָם הֵשִׁיב הֶרְצְל: “אִלּוּ הָיוּ לָנוּ עֲשָׂרָה כְאַחַד-הָעָם, הָיִינוּ כְבָר יוֹתֵר קְרוֹבִים לְמַטָּרָתֵנוּ”.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמֵּרֵאשִׁית פְּעוּלָתוֹ הָיָה הֶרְצְל מְצַפֶּה לְכָךְ שֶׁהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית תָּבִיא לִידֵי תְחִיָּה רוּחָנִית. “הַצִּיּוֹנוּת הֲרֵיהִי שִׁיבַת הַמְּשׁוֹרְרִים הַיְּהוּדִים אֶל כִּנּוֹר צִיּוֹן” – אָמַר אֶל הַפַּיְטָנִים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה מַגַּעַת, תָּמַךְ בָּאֳמָנוּת הַיְּהוּדִית, עוֹרְרָה וְעוֹדְדָה וְזֵרְזָהּ לִיצִירוֹת חֲדָשׁוֹת. לִילְיֶן, לֶסֶר אוּרִי, שְׁטְרוּק, גְּלִיצֶנְשְׁטַיְן, צַיָּרִים וּפַסָּלִים, יָצְרוּ תַחַת הַשְׁפָּעָתוֹ תְמוּנוֹת מִן הַמִּקְרָא וּמֵחַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּהֹוֶה, נֶאֱצָלִים מֵאִישִׁיּוּתוֹ וְרוּחוֹ שֶׁל הֶרְצְל. בּוֹרִיס שַׁץ הִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הַתָּכְנִית לְיַסֵּד בֵּית-סֵפֶר לִמְלֶאכֶת אֳמָנוּת בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁתַּפְקִידוֹ יִהְיֶה לִיצוֹר סִגְנוֹן חָדָשׁ עַל יְסוֹד הַסִּגְנוֹן הַיְּהוּדִי הָעַתִּיק. “וּמָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר תִּקְרָא לְבֵית-סֵפֶר זֶה? – שָׁאַל הֶרְצְל. “בְּצַלְאֵל” – עַל שְׁמוֹ שֶׁל הָאֳמָן הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵקִים אֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת בַּמִּדְבָּר”. – “מִשְׁכַּן הָעֵדוּת בַּמִּדְבָּר” – חָזַר הֶרְצְל עַל הַמִּלִּים וְעֵינָיו תָּעוּ לְמֶרְחַקִּים כְּאִלּוּ הִרְגִּישׁ שֶׁשּׁוּב לֹא יִרְאֶה אֶת הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה.

בְּשָׁעָה שֶׁנָּאַם עַל עֲבוֹדַת הַנָּשִׁים, הִדְגִּישׁ אֶת הָאִידִיאַל הַחִנּוּכִי שֶׁבָּרַעֲיוֹן הַצִּיּוֹנִי: “אֵי אֵם הַצּוֹפָה לְמֵרָחוֹק אֲשֶׁר תִּמְנַע מִיַּלְדָּהּ אֶת הָאִידִיאַל הַזֶּה? בְּרֶגֶשׁ הַיֹּפִי הַמָּצוּי בָאִשָּׁה תַּשִּׂיג אֶת הַיֹּפִי הָאָצוּר בַּצִּיּוֹנוּת. הַצִּיּוֹנוּת הֲרֵיהִי מֵרוּק מִכָּל הַסִּיגִים שֶׁעָלוּ בָנוּ, הִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ וּמַרְפֵּא בְדֶרֶךְ הָעִנּוּיִים שֶׁל עַמֵּנוּ”.

אָכֵן, טִפּוּחַ הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית הָיָה קָרוֹב לְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְצְל, אוּלָם יַחַד עִם הָרַעֲיוֹן כִּי “שׁוּם דָּבָר אֱנוֹשִׁי אֵינוֹ זָר לִי”.

בָּרוֹמָן “אַלְטְנַילַנְד” (אֶרֶץ עַתִּיקָה חֲדָשָׁה) רָאָה הַחוֹזֶה אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָנָהּ. עַל מְרוֹמֵי יְרוּשָׁלַיִם מִתְנַשֵּׂא בֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְעַל-יָדוֹ הֵיכַל הַשָּׁלוֹם הַמְּשַׁמֵּשׁ לְאָשְׁרָן וּלְטוֹבָתָן שֶׁל כָּל אוּמוֹת הָעוֹלָם. חָזוֹן אוּנִיבֶרְסָלִי הוּא זֶה שֶׁחָלְמוּ עָלָיו גְּדוֹלֵי נְבִיאֵנוּ: “אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם”… “וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים”. – וְהַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָרוֹמָן הִיא “אֱלֹהִים”. כְּשֶׁנִּשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה: מִי יָצַר אֶת כָּל אֵלֶּה? אֶחָד אוֹמֵר: הַהֶכְרָח. הַשֵּׁנִי: הָעָם שֶׁהִתְלַכֵּד. הַשְּׁלִישִׁי: הַמַּדָּע. הָרְבִיעִי: הָרָצוֹן. הַחֲמִשִּׁי: הַטֶּבַע הָאַהֲבָה וְהַיִּסּוּרִים. וְהָרַב הַזָּקֵן עָמַד מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר בְּיִרְאַת הָרוֹמְמוּת: אֱלֹהִים.

וּכְשֵׁם שֶׁאַחַד-הָעָם אָמַר עַל הֶרְצְל אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁנָּתַן לְעַמּוֹ אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְכָל הַמַּתָּנוֹת, אֶת עַצְמוֹ, כְּנוֹשֵׂא עִקָּרִי לַחֲזוֹן הַתְּחִיָּה שֶׁלָּנוּ, – כָּךְ יְכוֹלִים אָנוּ לְהַגִּיד שֶׁהֶרְצְל תָּרַם לַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית אֶת הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַתְּרוּמוֹת: אֶת חַיָּיו שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְהָיוּ לְמַעְיְנֵי הַשִּׁירָה, לִמְקוֹר חַיֵּי נֶצַח.