נִסָּה אָבִי לַעֲבֹר

אֶת הַסַף

כְּשֶׁנָּפַל,

מַחֲצִית גוּפוֺ תַּחַת כִּפַּת־הַשָּׁמַיִם

הַנּוֺטָה לְצִבְעֵי־הַמַּיִם שֶׁל הַדִּמְדּוּמִים,

וּמַחֲצִית גּוּפוֺ בַּחֲסוּת הַצְּרִיף הַהוֺמֶה קוֺלוֺת־קְטָטָה,

שֶׁכֵּן עוֺד גָּהֲרוּ אַחֲרוֺנֵי הָאֲסִירִים עַל דּוּד־הָאֹכֶל

כְּשֵׁם שֶׁגּוֺהֲרִים דַּיָּגִים עַל מֵי־הַיָּם שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר

בְּתִקְוָה לְהַבְחִין בְּצֵל דָּג חוֺלֵף.

וְאוּלָם, מִצַּד הָרְחָבָה שֶׁבֵּין הַצְּרִיפִים

כְּבָר בָּקְעָה הַשִּׁירָה הַקַּרְקְרָנִית: “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ…”

וְעֶגְלַת אִסּוּף הַגְּוִיּוֺת סוֺבְבָה מִפִּנָּה אֶל פִּנָּה וּמִדֶּלֶת אֶל דֶּלֶת,

כְּשֶׁהִיא מְקַפֶּצֶת בֵּין תְּלוּלִיּוֺת־הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֶת גּוֺנֵיהֶן וְהִשְׁחִירוּ.

וְאָבִי מוּטָל בְּאֵין־נִיעַ עַל סַף הַצְּרִיף,

בְּעוֺד צִלְלֵי אֱנוֺשׁ מְנַתְּרִים פְּנִימָה וְחוּצָה עַל גּוּפוֺ,

אַף־כִּי טָרְחוּ יָדַיִם מְבֹהָלוֺת לִגְרֹר אֶת גּוּפוֺ הַשָּׂרוּעַ שֶׁל אַבָּא אֶל פִּנַּת־סֵתֶר חֲשׁוּכָה

עִם הִתְקָרֵב קִרְקוּשׁ עֶגְלַת־הַגְּוִיּוֺת הָאוֺסֶפֶת כָּל צוּרַת בָּשָׁר־וָדָם שֶׁאֵין בָּהּ תְּנוּעָה עוֺד,

וּמִישֶׁהוּ גַּם פָּלַט צְעָקָה חֲטוּפָה: “הָרוֺפֵא מֵת!…”

כְּגוּר כְּלָבִים הִשְׁתּוֺפַפְתִּי לְיַד גּוּפוֺ רַב־הַמִּדּוֺת שֶׁל אָבִי,

כִּמְצַפֶּה לְמוֺצָא־פִּיו.

שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי כִּי חֲסִין־מָוֶת הוּא,

שֶׁהֲרֵי לֹא רָאִיתִי מֵעוֺלָם אֶת אָבִי שׁוֺכֵב עַל מִטַּת חָלְיוֺ

בְּאֵין־נִיעַ.

מְזֻגֶּגֶת־עֵינַיִם יָשְׁבָה אִמִּי לִמְרַאֲשׁוֺת הַגּוּף הַגַּבְרִי הַכָּבֵד

כְּאִלּוּ עָצְרָה הַהֲוָיָה אֶת מַהֲלָכָהּ בֵּין כּוֺכַב־לֶכֶת לְכוֺכַב־לֶכֶת,

וְרַק אֲחוֺתִי נִסְּתָה לְהַשְׁקוֺת אֶת אַבָּא מִתּוֺךְ כּוֺס־שֶׁל־פַּח

לְאַחַר שֶׁהֵמֵסָּה בָּהּ פֵּרוּרֵי־שֶׁלֶג,

אַךְ חֲסַר־תְּנוּעָה הָיָה גוּפוֺ רַב־הַמִּדּוֺת שֶׁל אַבָּא, וְרַק שַׂעֲרוֺתָיו הַלְּבָנוֺת־תָּמִיד

הִתְנַפְנְפוּ בְּרוּחַ־הָעִוְעִים, שֶׁדָּהֲרָה וְשָׁרְקָה בֵּין שׁוּרוֺת דַּרְגְּשֵׁי־הָעֵץ,

נִרְאֶה הָיָה אָבִי בְּמַלְבּוּשׁוֺ הַפָּרוּם וּבְחוּטֵי שְׂעָרוֺ הַמִּתְפָּרְעִים לְכָל עֵבֶר

כְּחֶלְקַת קָנֶה־וָסוּף שֶרוּחַ הַחֹרֶף נֶאֱחֶזֶת בָּהּ.

וְאוּלָם אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי חֲסִין־מָוֶת הוּא אָבִי,

וְכִי נִשְׁבַּע בֶּאֱלֹהִים בְּיוֺם צֵאתֵנוּ לְדֶרֶךְ־הַתְּלָאוֺת

שֶׁאָכֵן שׁוּב־נָשׁוּב אֶל בֵּיתֵנוּ בְּשָׁלוֺם…

וּבֵינְתַיִם רָחֲקוּ קִרְקוּשֵׁי הַמְּצִלָּה שֶׁל אַסְפַן־הַגְּוִיּוֺת וְעֶגְלָתוֺ,

וְגַם שִׁירַת “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ…” הַמּוֺנוֺטוֺנִית, כְּיוֺצֵאת מִפֶּה נְשׁוּר־שִׁנַּיִם,

הָלְכָה וְגָוְעָה בַּנָּתִיב הַפּוֺנֶה אֶל הַקְּרֶמָטוֺרְיוּם.

הִקַּפְנוּ אֶת אָבִי עַל קַרְקַע הַצְּרִיף הַמִּתְאַפְלֵל מֵרֶגַע לְרֶגַע,

הִקַּפְנוּהוּ כִּשְׁלֹשָה עוֺבְדֵי־פְּסִילִים קַדְמוֺנִיִּים

הַיּוֺשְׁבִים חֲפוּיֵי־רֹאשׁ מִסָּבִיב לְמַלְכָּם

אֲשֶׁר חָלָה אֶת חָלְיוֺ,

וְעַכְשָׁיו צוֺפֶה אֶל עוֺלָמוֺת רְחוֺקִים.

הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּחָזְקָה

כְּאִלּוּ מְבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ צִנָּה מִגָּלַקְסְיוֺת רְחוֺקוֺת.

“הָרוֺפֵא מֵת!…” פָּלַט מִישֶׁהוּ שֵׁנִית,

אוּלָם סוּפַת־הַשֶּׁלֶג הִרְעִידָה אֶת דַּרְגְּשֵׁי הָעֵץ וְהַסְּמַרְטוּטִים שֶׁבַּצְּרִיף

וְהִתְהַפֵּךְ רֹאשׁוֺ שֶׁל אַבָּא מִצַּד אֶל צַד וְגַם כַּפּוֺת־יָדָיו זָעוּ וְנָעוּ.

הִנַּחְנוּ עַל חָזֵהוּ אֹזֶן לְצַד אֹזֶן לְצַד אֹזֶן.

מִבֵּין קוֺרוֺת־הַתֶּמֶךְ שֶׁל גַּג־הַצְּרִיף

צָנַח נְטִיף־קֶרַח לְתוֺךְ פִּיו שֶׁל אַבָּא

וְנִרְאֶה הָיָה כְּמִי שֶׁמְּעַשֵּׁן לַהֲנָאָתוֺ.

פִּתְאֹם הֵרִים אֶת רֹאשׁוֺ וְאָמַר:

“נוּ, טוֺב…”

וְקָם עַל רַגְלָיו,

כְּשֶׁהוּא מִתְמַתֵּחַ

וּמְנַעֵר מֵעַל בְּגָדָיו פְּתִיתֵי־כְּפוֺר,

שְׁאֵרִיּוֺת עָלִים קְפוּאִים וְנוֺצוֺת מְרוּטוֺת.

וַאֲנִי רָאִיתִי כֵּיצַד נוֺשֵׁר הַמָּוֶת מֵעַל גּוּפוֺ, מִתְרַסֵּק וְנוֺפֵל מְכִתּוֺת־מְכִתּוֺת אַרְצָה,

בְּדוֺמֶה לְצִפּוּי־זְכוּכִית דַּק, הָאוֺפֵף צוּרַת־גּוּף אֱנוֺשִׁית.

“אֲנִי מְאַחֵר…” הֵעִיר אַבָּא בְּדֶרֶךְ־אַגַּב.

רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֺ דְּבַר־מָה, אַךְ הוּא נֶעְלַם־לוֺ בַּחֹשֶׁךְ

בְּכִוּוּן בֵּית הַחוֺלִים שֶׁל הַמַּחֲנֶה;

לֹא מִן הַנִּמְנָע כִּי רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֺ: יָדַעְתִּי… הֲלֹא יָדַעְתִּי…

וְרַק נִעְנַעְתִּי בְּרֹאשִׁי,

וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְגַּנַּבְתִּי חֲזָרָה אֶל מִטַּת־הַקְּרָשִׁים הַגְּבוֺהָה,

סָפֵק בָּכִיתִי וְסָפֵק צָחַקְתִּי לְתוֺךְ הַקַּשׁ הַמְרַשְׁרֵשׁ שֶׁבַּמִּזְרָן הַדּוֺקְרָנִי וְהַטָּחוּב.