

הָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ לְבַדִּי,
כֹּה עָזוּב וּמִסְכֵּן;
מִכָּל אֲשֶׁר רֵעוּ לִי לֹא הָיָה
אַף אֶחָד עִמָּדִי.
אֶחָד נִטְבַּע, אֶחָד נִתְלָה בְוָו
אַחֲרֵי תִקְווֹת נִכְזָבוֹת וַחֲלוֹמוֹת לַשָּׁוְא,
אֶחָד הִזְקִין;
הָאֶחָד נִסְתַּתֵּר כְּחֹלֶד
בְּתוֹךְ חוֹרוֹ, שֶׁחָפַר
עָמֹק־עָמֹק בֶּעָפָר,
וְנֶעֱלַם שָׁם,
וְאֶחָד מֵעֵבֶר לַיָּם
נָשָׂא אִשָּׁה וְהוֹלִיד.
הָלַכְתִּי לְבַדִּי.
הַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה לִשְׁקֹעַ,
וָאֶהְיֶה נִצָּב בְּלִי־נוֹעַ,
נִשְׁעָן עַל אִילָן עֲרִירִי,
שֶׁעָמַד עַל יָדִי, —
וָאֶזְכֹּר אֲרָצוֹת וְעָרִים
עָבַרְתִּי,
וְעַיְרוֹת־מוֹלֶדֶת וּכְרַכִּים בֶּהָרִים
זָכַרְתִּי.
וָאֶזְכֹּר עֲיָרָה נִדָּחָה בְלִיטָא
בֵּין יְאוֹרוֹת וַאֲגַמִּים,
וְעִיר עַל חוֹף־יַמִּים,
קִרְיָה עַלִיזָה, רַבַּת־אֵשׁ וּפְרִי־הָדָר וַעֲצֵי־שִׁטָּה.
קַיִץ אֶחָד בִּכְפָר —
וְעוֹד קַיִץ,
בֵּין חוֹמָה וָחַיִץ,
בִּכְרַךְ רָחוֹק וָזָר;
שָׁנָה וְחֶצְיָהּ,
בֵּין הַרְרֵי־הָאֶלֶף וְעִמְקֵי־הַתְּהוֹם,
בְּהֶלְוֶצְיָה;
פֹּה שָׁנָה, פֹּה יוֹם,
וְשׁוּב לִיטָא —
הָלַכְתִּי, עָיַפְתִּי
וְעַל אֶבֶן בַּדֶּרֶךְ יָשַׁבְתִּי.
רָחֲשׁוּ פַאֲתֵי הַמַּעֲרָב
מֵעָבִים וּבְנוֹת־עָבִים קְלוּיוֹת,
וְעֵינַי לַמַעֲרָב נְטוּיוֹת,
נִתְלוֹת וְצוֹפוֹת בּוֹ דֹם,
בְּהֵאָסֵף יְצוּרֵי־הָאֹור…
הֲפָנָה לַעֲרֹב יוֹם?
אִם פָּנוּ שְׁנוֹת דוֹר?
צֵל,
צֵל רָעַד אָרֹךְ
עַל אֶבֶן נִשְׁכָּחָה בַדָּרֶךְ —
זֶה צִלִּי, הוּא נָע.
הַס, הָס —
לִי נִזְכָּר דְּבַר־מָה…
זֶה הָיָה אַךְ אֶתְמוֹל, כִּמְדוּמֶה,
וְזֶה לִפְנֵי שָׁנָה,
וְזֶה? — לָמָּה לִבִּי בִי יָנַע?
עוֹד דָּבָר
לִי נִזְכָּר מֵאָז —
הָס…
עִם רוּחַ שֶׁל עֶרֶב עֲגוּמָה
בָּאוּנִי אֵלֶּה צִלְלֵי עָבָר,
עַל אֶבֶן בַּדֶּרֶךְ מְצָאוּנִי,
סְבָבוּנִי…
נִזְכָּר לִי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה זֶה־כְבָר —
לִי נִזְכְּרָה פְגִישָׁה
בִמְדִינָה רְחוֹקָה וּבְמָקוֹם לִי זָר,
בְּאוּלָם שֶׁל תַּחֲנָה;
פְּנֵי אִשָּׁה
וְעֵינַיִם שֶׁלֹא תִשָּׁכַחְנָה.
הַס, עוֹד דָּבָר אֶחָד לִי נִזְכָּר —
מִלְּפָנִים,
מִלִּפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים,
וּמֶבָּט מִיָּמִים כְּבָר עָבְרוּ: “הֲתִזְכֹּר?”
אָמְנָם, הָיָה הַדָּבָר וָגָז!
הָס…
כֹּה רַבּוּ הַחֲלִיפוֹת, הָרַבּוֹת וְהַשּׁוֹנוֹת,
שָׁתוּ עָלַי, שָׁתוּ הַצְּלָלִים —
צִלְלֵי זִכְרוֹנוֹת,
עִם מְעַט אַהֲבָה יְשָׁנָה, מְעַט אֵמוּן וּכְאֵב,
וּשְׁאָר הַהֲבָלִים,
גַּם טוֹב בָּהֶם הָיָה, גַּם עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל
וּשְׁטוּת, — מִנִּי דְבָרִים בַּלֵּב…
הַס, רָזִי לִי, רָזִי…
צָנַח רֹאשִׁי הַכָּבֵד עַל חָזִי,
וְאֶת פָּנַי דֹּם אָלִיט —
נִזְכָּר לִי דָבָר כֹּה רָחוֹק וְלֹא־בָרוּר:
אֲנִי יֶלֶד,
דֶּרֶךְ כְּפָר אֶל עֲיָרָה אֲמַהֵר;
נְבִיחָה שֶׁל כְּלָבִים,
וּנְזִיפָה שֶׁל גוֹי סָבוּא: אָרוּר, הוֹי, אָרוּר!
אֲנִי אָץ וְהַסַּהַר, חִוֵּר הַסָּהַר,
אָץ אַחֲרַי, אָץ אֶל בֵּין עָבִים.
הַס —
זָכַרְתִּי קוֹל… זָכַרְתִּי בֹקֶר אֶחָד צַח,
וּזְרִיחָה אַחַת, אַחַת וּמְיֻחָדָה —
וּכְמוֹ לֹא הָיְתָה בִלְעָדֶיהָ זְרִיחָה לִי עַד עָתָּה…
כָּךְ… זָכַרְתִּי זְרִיחָה
עַל אֵיזוֹ גִבְעָה קְטַנָּה, בְּאֵיזֶה שָׂדֶה.
זָכַרְתִּי גַן… זָכַרְתִּי לַחַשׁ רַךְ…
קִטְעֵי שִׂיחָה…
רִשְׁרוּשׂ שִׂמְלָה קַל…
לֵיל עַל מַיִם, מַשַּׁק מָשׁוֹט יַךְ
בַּנָּהָר גַּל…
גַּם טוֹב בָּם הָיָה, גַּם עִקֵּשׁ בָּם וּפְתַלְתֹּל.
זָכַרְתִּי צְחוֹק… זָכַרְתִּי דִמְעָה בְרִיס־עָיִן,
וְשִׁיר בֵּין הוֹלְלִים בְּבֵית־מִשְׁתֵּה־יָיִן…
זָכַרְתִּי תַלְתַּל…
הָלַכְתִּי לְבַדִּי,
וְעַל נַחַל בַּדֶּרֶךְ עָמַדְתִּי,
וְרֹאשִׁי הוֹרַדְתִּי…
הָעֶרֶב —
הוּא רָחַץ דִּמְדּוּמֵי זָהָב
בַּנָּחַל,
גָּוַע הַשֶּׁמֶשׁ וְהוֹרִישׁ לַנַּחַל אֶת פְּלָאָיו…
הַנַּחַל! רְאִי־עוֹבֵר הַנַּחַל,
פְּתֹר־לִי הַחִידָה,
הַגִּידָה —
צָפוּן בְּךָ אוֹר אֲשֶׁר כָּבָה…
הִנֵּה הוּעַם הַיָּם —
וּלְשׁוֹנְךָ, זוּ לְשׁוֹנְךָ, — לֶהָבָה,
מֵימֶיךָ כַּדָּם.
תִּבְעַר — וְקֹר בִּי תְנַשֵּׁב…
הַגִּידָה, מְכַשֵּׁף,
בְּטֶרֶם תְּכַסְּךָ עֲלָטָה:
מַה חַיַי מֵאָז וְעַד עָתָּה?
הַאֻמְנָם כֹּה אָרְכוּ, אָרָכוּ?
“כַּנֶּצַח נִמְשָׁכוּ —”
לִי עָנְתָה בָבוּאָה בַמַּעְיָן;
אַךְ גַּל אֲשֶׁר עָבַר לִי הִפְלִיט:
“רַק הֶרֶף־עַיִן!”
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.