רקע
יוסף אורן
"אני מאמין" של מבקר-ספרות עברי

מבקר-הספרות עברי הוא סופר שבחר למקד את יצירתו בכתיבה העיונית-מסאית על ספרות - על ספריהם ועל מכלול יצירתם של סופרי עמו הכותבים בשפה העברית. וכמו כל סופר גם עליו להבטיח לעצמו חירויות שהן הכרחיות לסופר הכותב בסוּגה ספרותית זו: את החירות לבחור את היצירות שמעניין אותו לדון בהן, את החירות לפרש אותן על-פי מיטב הבנתו ואת החירות להחיל עליהן את אמות-המידה שבעזרתן הוא שופט ספרות.

מבקר-ספרות עברי אמור להיות מחוייב - וגם הפעם מטעם עצמו - לספרות העברית לדורותיה, שהיתה תמיד ספרות לאומית, יהודית וציונית, ספרות שליוותה את תולדותיו של העם היהודי, שיקפה את חזונו וערכיו וטיפחה את ייחודו בין העמים. המחוייבות הזו היא אתגר לסופר-המסאי כפי-שהיא אתגר גם לסופרים שכותבים בסוּגות האחרות של הספרות: המשורר, המְספר והמחזאי.

קיום המחוייבות לספרות העברית לדורותיה מטילה על מבקר-הספרות העברי את האחריות הבאה: למצוא את האיזון בין שתי מגמות מנוגדות, שעלולות לצמצם את תנופת הישׂגיהם של סופרי דורו בכל הסוגות: מגמת הסגירוּת המוגזמת בפני כל השפעה של הספרות העולמית על הספרות הלאומית ומגמת פּתיחוּת-היתר להשפעה של רעיונות וערכים, שמקורם בספרות העולם, אך הם סותרים את אלה המטופחים בספרות העברית לדורותיה. אחריוּת זו אומרת, שעליו להציע איזון הגיוני בין שתי המגמות הסותרות, על מנת שהספרות העברית תפיק תועלת אמיתית מדיאלוג בינה ובין הספרות העולמית.

מבקר-ספרות עברי צריך לייעד למסות-הביקורת שלו בה-בעת שתי מטרות: הן את המטרה הדיאגנוסטית והן את המטרה הפרוגנוסטית. המטרה הדיאגנוסטית אומרת, שעליו לפענח את סתריה של יצירה חדשה סמוּך ככל האפשר ליום הופעתה, כדי שיוכל לקדם אותה ולהעצים את השפעתה, בזכות תרומתה האפשרית לספרות הלאומית, או לחסום את השפעתה המזיקה ולצמצם את נזקיה להתפתחותה התקינה של הספרות העברית. והמטרה הפרוגנוסטית פירושה, להקיש מהמדף של ספרות הדור על מה שצפוי להתפתח בספרות הלאומית ולפעול להבטחת המשך התנהלותה במסלול המקורי שלה.

החובה היחידה שחלה על מבקר-הספרות העברי - ושגם אותה הוא עצמו צריך להגדיר לכתיבתו - היא החובה להגיש לקוראיו מסת-ביקורת המפרשת את יצירת הספרות העברית באופן מרתק, מציגה אותה במיטבה וגם שופטת את ערכה ביושר אינטלקטואלי, באומץ-לב, בניסוח ממוקד ונוקב, בשפה עשירה ובהירה ובכוח שיכנוע מירבי - כי אלה הם אמצעיו הספרותיים להשפיע על ההתפתחות התקינה של התרבות הלאומית בדורו.

משום שהספרות היא האמנות של המשמעויות, מגלה מבקר-ספרות עברי עניין רב ברעיונות ובערכים שמבטאים הסופרים ביצירותיהם. בניגוד לסופרים הכותבים בסוגות הספרות האחרות, אשר נוטים להצניע את העובדה, שבעזרת אחת מהצורות התודעתיות-הכרתיות הבאות: הרעיון, ההשקפה, האמונה, הבשורה והחזון, הם מגשימים את החשובה מבין מטרות הכתיבה והיא הרצון להשפיע, אמוּר מבקר-ספרות עברי להבהיר לקוראיו, שבחר לעסוק בביקורת כדי להשפיע. מבקר-ספרות שהדחף להשפיע אינו בוער בעצמותיו, או שהספרות נתפשת אצלו רק במושגים של בידור או שאיננו מבקר-ספרות עברי.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47462 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!