רקע
שמואל יבנאלי
נסיגה לאחור

בשנה שעברה בא מ. אוסישקין לארץ בתקוה רבה להכניס את עבודת הפועל העברי למשקו של האיכר הפרטי.

אין צורך לאמר, כי השנה הספיקה לו בשביל לנשות את התקוות האלו. ידענו זאת מראש.

כלל גדול היה לפנים במושבות, שעבודה ציבורית נמסרת לפועלים עברים. ובזאת פדו את עוון מאות הזרים הקבועים והעונתיים, העובדים במקום אלה הנקראים “איכרים”. והנה זה שנים אחדות שגם מנהג זה חוּלל. המושבות חדלו למלאות את אשר קיבלו עליהם לעיני הישוב והעם.

הכל זוכרים את הבאר ברחובות, כרוה זרים.

והכביש בפתח־תקוה? צרה עין האיכרים בפועל העברי, שמא יתפרנס מעבודתו מאדמת פתח־תקותנו, ולו גם בכסף שבא להם בהלואה לזמן ארוך מאת יק"א וּועד־הצירים. שיחם ושיגם של איכרי פתח־תקוה בדבר מסירת הכביש לפועלים העברים מזכירים לנו את הימים שלפני החורבן, שעה ששורפו מחסני העצים והמזונות, שהיו מוכנים לשמש להגנת ירושלים במשך שנים – מחמת שנאת חינם.

אנשי חדרה ניגשו סוף־סוף, אחרי הרבה ציפיה ועסקנות, ליבש את הבצות על אדמתם, להבריא את אוירה של חדרה רוַת הכשלונות. וביתר אומץ התחילו בעבודה על חשבון עצמם ועל דעת עצמם, ופירוש הדברים האלה הוא – מסרו לקבלן שישכור פועלים לעבודה זו, ומכיוָן שאין הם תלויים בתקציבים, הרשות בידיהם לבחור את הפועלים כרצונם. ובמי יבחרו אנשי חדרה? מובן מאליו – בזר.

וכל זה לעת כזאת – עם כניסת אלפי צעירים מהגולה לשורות הפועלים.

הממשלה מוסרת עבודה ציבורית לפועלים עברים (ההתחלה: הכביש טבריה־צמח נעשתה בימי הממשלה שקדמה לנציב), והמושבה העברית – לא.

ראשון־לציון הִנָה הִנֶהָ— זו הבת הענוגה והמפונקת, אשר פנקוה נדיבים ויעדנוה רוזנים— באה עד משבר: יקב נשאר לה בירושה מהיהודי הגדול בונה חרבות הארץ, ואין היא יכולה להכניס בו רגל של אינו־יהודי; זה שנים רבות מתענה היא תחת ידי הפועל העברי ביקב, ולא הומצא עד היום שום היתר להכניס את הפועל הזר־הקרוב ליקב.

ואם רצונך להכיר את הפועל העברי שכבש לו עמדה כל כך חזקה ביקב— הואל והטרח עצמך ובוא אחריו למקום עבודתו. באפלה, ממרתף למרתף תעבור, בין חביות ענקיות, מכונות משחירות, ובתוך האפלה הזו הספוגה אדים קשים, מסתובבים צללי אדם. אתה מסתכל בהם לאור הפנס שבידך: פנים חיורים ומוריקים וגופות צנומים. ובקנאה הם מביטים עליך כשהנך פונה לצאת לאור – כי נתונים האנשים האלה באפלה זו לא יום אחד, אלא שנים רבות.

והאנשים האלה קראו עכשיו למלחמה—יהי חלק רבים עמהם! שנים של הכנעה, של משטר המשלם בעד חנופה והתרפסות חלק כחלק כבעד עבודה, עוד השאירו בלבות העובדים די אומץ לעמוד איש בעד אחיו.

מה דורשים האנשים האלה ועל מה התקוממו? — על פיטורים פתאומיים, על ירידה לחייהם מתוך הפקרות. על פת לחם יפשע פועל, לחם צר לפרנס את ביתו. אך שאלו את המנהלים ובני המנהלים השונים, על מה נלחמים הם ועל מה מביאים הם את הפועל לידי שביתות – על בצע כבוד ועל קפריזים של תקיפות.

הפועלים העברים בארץ־ישראל מביטים על השביתה הזאת כעל צעד של גבורה מצד חלק קטן של אחיהם; כי לא סכסוך מקומי פרטי הוא שנפל בין פועל פלוני ובעל אלמוני, כי אם מוסד ציבורי אומר לפגוע בזכות עבודתם ואחיזת חייהם של פועלים, ובזאת יפגע בזכות כל הפועלים אשר בארץ.

תרפ"א



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!