א
טֶרֶף־יֶרֶק לַתִּלְתָּן,
לֵב שׁוֹטֶה, הָהּ, לִי נִתָּן,
מַה יִּזְעַף הוּא, לֹא יָנוּחַ,
כְּתִלְתָּן בּוֹדֵד בָּרוּחַ?
בָּאֲפָר סוּסִי רוֹעֶה —
דְּרוֹס, סוּסִי, תִּלְתָּן שׁוֹטֶה!
בְּבֵיתָהּ הִיא עַל כֵּלֶיהָ,
בֵּן חוֹבֶקֶת, וַאֲדוֹנֶיהָ —
בַּעֲלָהּ הוּא הַזָּקֵן,
וְהִיא כְּמוֹ סְנוּנִית בַּקֵּן,
אוֹ כִּכְלוּב לָהּ בֵּית הַבַּעַל —
וּלְפָנֶיהָ זִכְרִי יַעַל:
"לְאָן הָלַךְ, אַיֵּה תּוֹעֶה,
אֵי סוּסוֹ־רֵעוֹ רוֹעֶה?" —
אוֹי, לִבִּי יָטוּשׂ, פָּרוּעַ,
עַל סוּסִי אֶדְהַר בָּרוּחַ,
אֶל הַיָּם, אֶל מִשְׁבָּרָיו,
לְהִתְנַפֵּץ אֶל חֹד צוּרָיו,
אוֹ אֶכְרֶה לִי וְלַשֶּׁבֶר
בִּיעָרִים קוֹדְרִים הַקֶּבֶר.
ב
טֶרֶף־יֶרֶק לַעֲנָה —
לַיְלָה, לַיְלָה לִמְעוֹנָהּ
אֶאֱרֹב, אֲסִיר־תּוֹחֶלֶת,
הֲתִפְתַּח לִי אֶת הַדֶּלֶת,
הֲתִפְתַּח לִי, הֲתָאֵר
לֵב שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר הַבְּאֵר?
מִדֵּי לַיְלָה עִם יָרֵחַ
צֶמַח לַעֲנָה פּוֹרֵחַ
עַל גִּדְרָהּ, וְאֶת הַלֵּב
כְּלַעֲנָה יֵמַר הַכְּאֵב:
בִּמְעוֹנָהּ יוֹשְׁבָה, טוֹוָה,
הִיא טוֹוָה הַמַּחֲשָׁבָה
עַל נָגִיד, עַל עֶלֶם־חֶמֶד,
וַאֲנִי? — בָּקָר לִי צֶמֶד,
גַּג פָּרוּץ, שָׂדֶה — אַךְ שַׁעַל,
הַתִּירָס עָלָיו לֹא יַעַל.
אֶעֱמֹד עַל הַגָּדֵר,
וְהַלֵּב שָׁחוֹר כַּבְּאֵר.
הָהּ, מִסְכֵּן, מִסְכֵּן כָּמוֹנִי,
טֶרֶף לַעֲנָה, בֶּן־עוֹנִי!
ג
טֶרֶף־יֶרֶק לָאַסְפֶּסֶת,
הֶעָגְמָה אוֹתִי כּוֹסֶסֶת.
אוֹי, מִיּוֹרָה־רְחֵלִי,
בְּעֵינֵי אֵלֶם תִּסְתַּכְּלִי
בִּי, מִיּוֹרָה, מִיּוֹרִיקָה:
הֶעָגְמָה לַלֵּב הֵצִיקָה.
רַד הַיּוֹם, אָפְלוּ דְשָׁאִים,
הָרוּחוֹת הִנֵּה בָּאִים, —
אַךְ הִיא לֹא תָּבֹא עוֹד הֵנָּה,
לֹא רַגְלֶיהָ תְּנִידֶינָה
גִּבְעוֹלֵי הַשְּׁבִיל אֵלַי,
כִּי הָאֵד יְכַס הַגַּי,
וְהַזָּמִיר יָשִׁיר בַּיַּעַר.
לֹא אֲנִי, רוֹעֶה־הַנַּעַר,
אֲנַשֵּׁק שִׂפְתֵי הַתּוּת,
עַד כְּלוֹת נֶפֶשׁ, עַד לָמוּת.
לְאַחֵר נָתְנָה דוֹדֶיהָ, —
לָמָּה עוֹד אֶשְׁמֹר עִקְּבֶיהָ?
שְׁחִי אֵלַי, הוֹי, רְחֵלִי,
אֲנַגֵּן לָךְ בַּחֲלִילִי,
רְחֵלִי־לִי, מִיּוֹרִיקָה,
מֶה עָגְמָה לַלֵּב הֵצִיקָה,
מַה לּוֹחֶכֶת אֵשׁ הַלֵּב,
מַה טּוֹרֵף הַלֵּב הַזְּאֵב.
ד
טֶרֶף־יֶרֶק זִיוָנִית,
זִיוָנִית הַדִּמְעוֹנִית;
מַדְמִיעִים עֲלֵי הַסְּבָךְ —
לְאָן נֶעְלַם, לְאָן הָלַךְ?
אַלְלַי לִי, לַתִּינוֹקֶת,
כִּי עִם שַׁחַר אֶל הַשֹּׁקֶת
עֶגְלָתִי הַשְׁקוֹת יָצָאתִי;
הוּא נִגַּשׁ — אוֹי, נִזְדַּעְזַעְתִּי —
אָז נִגַּשׁ אֵלַי הַהֵלֶךְ
הֶעָנִי הוּא אוֹ בֶּן־מֶלֶךְ?
גֵּא, רוֹנֵן הוּא וְהוֹלֵל,
בְּעֵינָיו — כּוֹכְבֵי הַלֵּיל,
קְוֻצּוֹתָיו — קַדְרוּת הַיַּעַר.
מַיִם אָז בִּקֵּשׁ הַנַּעַר,
שֶׁאַשְׁקֶנּוּ מִן הַכָּד.
מַה יָּקְדָה־זָעָה הַיָּד,
מָה הִזְהִירוּ אָז הַמָּיִם,
מָה הִבְהִירוּ אָז שָׁמָיִם,
מָה הִנְעִימָה רֹן חוּגָה,
מַה צָּרְבָה אָז הַנְּשִׁיקָה!
מִמֵּימַי שָׁתָה, רָוָה,
עַד רָוָה הָאַהֲבָה —
וַיִּטּוֹל מַקְלוֹ וַיֹּאמֶר:
כָּעֵת חַיָּה נֵלֵךְ לַכֹּמֶר.
הוּא הָלַךְ רוֹקֵד וָרָן —
לַנֶּעְלָם הַלֵּב נֶעְגָּן.
כּוֹכְבֵי־בֹּקֶר מַדְמִיעִים,
מַדְמִיעִים, הָהּ, הַדְּשָׁאִים,
עֶגְלָתִי גּוֹעָה לַשֹּׁקֶת —
אַלְלַי לִי, לַתִּינוֹקֶת.
ה
טֶרֶף־יֶרֶק הַדַּרְדָּר,
עוֹלָמִי לִי, אוֹי, קָדַר,
מֵעֵת גַּעְגּוּעַי תְּקָפוּנִי,
יוֹם וָלַיְלָה לֹא יַרְפּוּנִי,
וְאֶת רוּחִי שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ.
הַלֵּבָב גּוֹעֵשׁ־רוֹעֵשׁ;
תֹּהוּ, הָהּ, אֵלֵךְ, לֹא־דֶּרֶךְ,
כִּמְטֹרָף אֲנִי, כְּשַׁל־בֶּרֶךְ,
הַר אֶעֱלֶה, אֵרֵד בִּקְעָה —
וְנַפְשִׁי לַחֲשׁוּקָה,
בַּשָּׂדוֹת אֶתְעֶה עִם שַׁחַר,
כָּל הַלַּיְלָה נַפְשִׁי שַׁחָה.
אֶפְרוֹחִית, רִיבָה נָאוָה,
כִּי אֶרְאֵךְ עַל הַנְּתִיבָה —
מַחֲרַשְׁתִּי אֶשְׁכַּח בַּתֶּלֶם,
אֶת שְׁוָרַי, אוֹי, לִי, הָעֶלֶם,
אֶעֱזֹב שָׁם עֲצוּבִים,
שֶׁיִּגְעוּ בֵּין הָרְגָבִים,
תַּחֲלִיד שָׁם הַמַּחֲרֶשֶׁת,
וְהַקָּמָה תִּהְיֶה עוֹבֶשֶׁת,
אוֹיָה, אַהֲבָה נוֹאֶשֶׁת!
לוּ, רִיבָה, אוֹתָךְ רָכַשְׁתִּי
מְלוֹא־הָאָרֶץ אָז חָרַשְׁתִּי!
נִיב אִשָּׁה, מִדְּבַשׁ מָתוֹק,
אשֶׁר אֶל הַלֵּב יִצֹּק,
וּמַרְבֶּה כֹּחוֹת אֱנוֹשׁ,
לְהַשִּׂיג כָּל שֶׁיִּדְרשׁ, —
אַךְ, גֵּאָה אַתְּ, הָרִיבָה,
וְלֹא תָּשִׁיבִי אַהֲבָה,
לֹא נֶעֱנֵית לִי, הָהּ, אָכֵן
בְּחִשְׁקִי אֹבַד, מִסְכֵּן.
ו
טֶרֶף־יֶרֶק מַרְגָּנִית,
מַחְלַפְתִּי הָרֵיחָנִית
אֶל רוּחוֹת הַלֵּיל פָּתַחְתִּי,
בְּשֶׁמֶן הַוְּרָדִים מָשַׁחְתִּי.
בַּמַּסְרֵק, לִי מַתָּנָה
מִדּוֹדִי, מוּל הַלְּבָנָה
שַׂעֲרוֹת זְהָבִי סָרַקְתִּי.
מֶה עָלַזְתִּי, מַה צָּחַקְתִּי
לַזָּמִיר בַּדֻּבְדְְּבָן,
לְנֶגְדִּי סִלְסֵל וָרָן!
וּפָתַחְתִּי הַכֻּתֹּנֶת,
וְלִטַּפְתִּי, הַקְּטַנְטֹנֶת,
אֶת שַׁדִּי, לָהַט בָּאֵשׁ.
אָנָּא, נְעִים זְמִירוֹת הַחְרֵשׁ:
קוֹל אֶשְׁמַע, רִשְׁרוּשׁ צְעָדִים.
לֹא דוֹדִי בֵּין הַבַּדִּים:
רוּחַ מִצָּפוֹן יָפוּחַ,
לֹא דוֹדִי בָּא עִם הָרוּחַ.
הַלְּבָנָה נִתְקְעָה בָּעָב,
עֲכָרַנִי עֶצֶב רָב,
רוּחַ, רוּחַ, הִתְכַּנֵּף־נָא.
שַׂעֲרוֹתַי עִמְּךָ תְּרַחֵפְנָה,
וְאֶל דּוֹדִי תִּשָּׂא כְּאֵבִי,
עִם רֵיחוֹת שְׂעַר־זְהָבִי,
תְּסַפֵּר: עֵינֵי אִילָנָה
לְדוֹדָהּ בּוֹשֵׁשׁ תִּכְמַהְנָה,
כָּל שֵׂעָר בִּקְוֻצָּתָהּ —
אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתָהּ,
וּמֵימֵי הַבְּאֵר קָרִים —
הָהּ, חַיַּי, הָהּ, הַצְּעִירִים.
ז
טֶרֶף־יֶרֶק רוֹזְמַרִין,
לֹא אַשִּׂיג וְלֹא אָבִין
מַה גָּרַם לִי הַמַּזָּל
לְהִלָּקֵחַ לַמּוֹסְקַל.
הַשְּׁוָרִים יִגְעוּ בָּרֶפֶת,
שׁוֹמֵמָה, יָגוֹן עוֹטֶפֶת
חֶלְקָתִי הָעֲזוּבָה,
תֵּעָגֵן לִי הַנָּאוָה,
לְבַעְלָהּ תֵּבְךְּ יוֹם וָלָיִל,
וַי לִי, וַי לִי, בֶּן־הֶחָיִל! —
“וַי לְךָ, וַי!” עוֹף פּוֹרֵחַ,
עוֹף עוֹבֵר וְלִי צוֹרֵחַ:
"הַשְּׁוָרִים יִגְעוּ בָּרֶפֶת,
אַךְ עוֹד לֹא יָגוֹן עוֹטֶפֶת,
חֶלְקָתְךָ לֹא עֲזוּבָה,
לֹא נֶעְגֶּנֶת הַנָּאוָה,
כִּי מָצְאָה לָהּ שָׁכֵן טוֹב,
לַחֲרשׁ וְלֶאֱהוֹב,
יַעֲבוֹר בַּמַּחֲרֶשֶׁת
אֶת שָׂדְךָ, וְאֶת הָאֵשֶׁת
יְחַבֵּק הוּא בַּלֵּילוֹת".
אוֹי, דְּרָכַי הָאֲבֵלוֹת,
מַזָּלִי, אוֹי, רַע מַזָּל,
מַה קָּשֶׁה רוֹבֵה מוֹסְקַל,
הוּא לַמַּטָָּרָה קוֹלֵעַ,
כְּלָיוֹת וָלֵב פּוֹלֵחַ; —
לַאֲדוֹנָם יִגְעוּ שְׁוָרַי,
וַי, לִבְנָם יִבְכּוּ הוֹרָי.
ח
טֶרֶף־יֶרֶק לָאַסְפֶּרֶג
לָמָּה לֹא הוֹצֵאת לַהֶרֶג
אֶת בִּתֵּךְ אוֹי, אִמָּא, אִמָּא,
וְלֹא אָבוֹא לְבֵית אֲקִימָא?!
בִּדְמָעוֹת אַרְטִיב הַפֶּלֶךְ:
קוֹנְסְטַנְטִין פָּנָה וַיֵּלֶךְ.
אֵי דוֹדִי אָהוּב, תַּשְׁקִיעַ
הַיָּגוֹן, בַּמֶּה תַּשְׁכִּיחַ?
הַבְיֵין הַנוֹאָשִׁים,
אוֹ בְּאַהֲבֵי נָשִׁים,
אוֹ בִּיעָרוֹת קוֹדְרִים
לַאֱרוֹב שָׁם לָעוֹבְרִים, —
וּבְעשֶׁק וּבְדַם רֶצַח
הַיָּגוֹן תַּטְבִיעַ נֶצַח?
וּמָה אֵינְךָ בָּא אֶל נָוִיהה,
לְחַלְּצֵנִי מִכְּאֵבִי?
הָהּ, דּוֹדִי, הָהּ, קוֹנְסְטַנְטִין,
יוֹם וָלֵיל לְךָ אַמְתִּין,
בִּזְרוֹעוֹת הַסָּב אֲקִימָא
הֵן לְךָ נַפְשִׁי תָּהִימָה.
הֵן נַפְשִׁי אוֹתְךָ רָוָה,
נִטְרְפָה נַפְשִׁי דָוָה; —
וְאוּלַי נִבְלַת הַנַּעַר
כְּבָר טָרְפוּ חַיּוֹת הַיַּעַר,
וְנִקֵּר לֵב הָאוֹהֵב
בַּעֲרוּץ שָׂדֶה עוֹרֵב?
אוֹ בַּכֶּלֶא דוֹד יִרְקַב?
וַי, לַדּוֹד הַלֵּב יִדְאָב.
ט
טֶרֶף־יֶרֶק הָאָטָד —
בַּנֵּכָר אָנֹכִי נָד.
לֹא נַחֲלָה לִי, לֹא מַחְרֶשֶׁת,
לֹא עֶגְלָה לִי, אַף לֹא אֵשֶׁת,
לֹא לִי צֹאן רוֹעֶה בַּכָּר —
גּוֹרָלִי, אוֹי, גּוֹרָל מָר;
רַק יַלְקוּט, אַבּוּב וָפֶלֶךְ —
חֲבֵרִים לְדַל וָהֵלֶךְ.
אֶעֱבֹר בֵּין הַכְּפָרִים,
בַּשָּׂדוֹת וּבַיְּעָרִים,
מְנֻדֶּה, יָחֵף, רָעֵב,
דּוֹיְנָה לִי רַק אֲאַבֵּב.
דּוֹיְנָה, דּוֹיְנָה עֲנֻגָּה,
אַתְּ שִׁירַת־יָתוֹם נוּגָה,
נֶפֶשׁ שַׁכּוּלָה, נוֹדֶדֶת
בִּזְמִירֵךְ דִּמְעָה יוֹרֶדֶת.
מַר לְאִישׁ עָנִי יָחִיד
בְּלִי מוֹדָע וּבְלִי יְדִיד,
רַק יָרֵחַ — מַכָּרוֹ,
רוּחַ־עֲרָבָה — רֵעוֹ.
בִּמְלוֹא אֶרֶץ רַב הַשֶּׁטַח,
אַךְ אִם אֶתְיַצֵּב עַל פֶּתַח.
לֹא יֹאמַר לִי אִישׁ “שָׁלוֹם”,
לְבָרֵךְ בּוֹאִי הֲלוֹם.
גַּיְא אֵרֵד, וְעַל גִּבְעָה,
עַל בְּאֵר אֶפְגַּע רִיבָה —
מִדָּלְיָהּ, הָהּ, לֹא תַּשְׁקֵנִי,
בְּעֵינָהּ לֹא תְּלַבְּבֵנִי.
אֵין אוֹהֵב לִי בַּנֵּכָר,
גּוֹרָלִי, אוֹי, גּוֹרָל מָר.
י
שִׁירָה שִׁיר, הַצּוֹעֲנִי,
עַל לֵב רַע, דּוֹאֵב, עָנִי.
לֵיל אֶחָד הַשֵּׁד הִתְעַנִי,
לֵיל אֶחָד אָשְׁרִי שִׁכְּרַנִי;
לַעֲנָה שֶׁל יֶרַח מַאי
עִם קֻבַּעַת כּוֹס הַדְּוָי
מִשְּׂפָתֶיהָ אָז שָׁתִיתִי,
לֹא יָדַעְתִּי מֶה הָיִיתִי,
מַה נִּטְרַף הַלֵּב פִּתְאֹם,
בְּהַגִּיהַּ אוֹר הַיּוֹם,
לְיַנָּה, בַּת שָׂטָן, אוֹי, לְיַנָּה,
מָה עֵינַיִךְ עוֹד תִּתְבַּעְנָה?
הֵן שִׁסַּעַתְּ לֵב כַּגְּדִי,
כִּי נְטַשְׁתִּנִי לְבַדִּי.
כַּלָּנִית בַּגַּן עִם רוּחַ
תִּתְנוֹעֵעַ אַף תָּשׁוּחַ, —
נִרְמְסָה, וַי, בְּגַנִּי,
רַק אַחַת לְמַעֲנִי
כַּלָּנִית אָשְׁרִי פָּרָחָה,
לְיַנָּה אֶת לִבִּי נָשָׁכָה,
וְהַפֶּצַע — אֵשׁ צָרֶבֶת;
לְיַנָּה, לְיַנָּה נֶאֱהֶבֶת,
אָן אֶשָּׂא לִבִּי שׁוֹקֵק,
הַבּוֹכֶה, הוֹמֶה, חוֹשֵׁק?
הַאֶשָּׂא אוֹתוֹ לַיַּעַר,
אִם אֶל מִשְׁבָּרִים בַּסַּעַר,
אִם אַטְבִּיעַ בְּיֵינִי? —
שִׁירָה שִׁיר לִי, צוֹעֲנִי.
יא
טֶרֶף־יֶרֶק לַסִּרְפָּד —
עֶרֶב אֶת צִלּוֹ יִרְפַּד.
נֶאֱלַם קוֹל שִׁיר עַל שֹׁקֶת,
בָּאֶשְׁנָב עָגְמָה תִּינוֹקֶת,
עֲרָבוֹת עַל נַחַל שַׁחוּ,
יֶהֱמוּ אִבֵּי הָאָחוּ.
מָה, אִבִּים, כֹּה תֶּהֱמָיוּ,
עָצְבְּכֶם לְאָן תִּשָּׂאוּ?
אִם לַבֵּן, מִכֶּם נָדַד,
אַךְ לְזִכְרְכֶם יִחַדְּ,
וְאִם הוּא אֶת גְּבוּלְכֶם זָנַח
אֶת שִׁירְכֶם עוֹד לֹא שָׁכַח?
לוֹ אַבּוּב מִקְּנֵה־אַגְמוֹן,
וְאִם עוֹטֵף נַפְשׁוֹ יָגוֹן
שָׁר הוּא דוֹיְנָה עֲנֻגָּה,
שֶׁלָּמַד מֵהַחוּגָה,
מִדְּשָׁאִים בְּרֹן־דְּמָמָה,
מֵאִוְשַׁת פָּז־הַקָּמָה,
מִשִּׁכְשׁוּךְ מֵי־הַמַּעְיָן,
מִסִּלְסוּל שִׁיר הַצּ’וֹבַּן,
לוֹ לָחַשׁ גַּן־שְׁזִיפִים
בַּנְּשָׁפִים, טַל רוֹעֲפִים,
שָׁר אוֹתָהּ לוֹ שְׂדֵה־תִּירָס,
חֻפָּתוֹ עָלָיו פָּרַשׂ,
בָּהּ — חֲלוֹם־לֵיל בַּכְּרָמִים,
אַף סְחַרְחֹרֶת הַדָּמִים…
בֶּסָרַבִּיָּה, הָיִית
דּוֹיְנָה לִי, אַף גַּם רִוִּית
אֶת נַפְשִׁי מִדְּבַשׁ־חַיַּיִךְ.
וְאִם רָחַקְתִּי — עוֹד עָלַיִךְ
אֶתְרַפֵּק, נַפְשִׁי נִכְסֶפֶת
עוֹד לִרְאוֹת אוֹתָהּ הָרֶפֶת,
עַל סִפָּהּ שִׂחֵק הַיֶּלֶד,
שָׁם רָאָה תֵּבֵל צוֹהֶלֶת:
עֵגֶל —וְעָב קַל בַּשַּׁחַק…
עוֹד מַרְאוֹת־קְסָמִים בָּרַחַק
לֹא שָׁבוּ עֵינֵי הַנַּעַר;
שָׁם גָּמַעְתִּי מִכּוֹס־סַהַר,
כַּאֲשֶׁר בְּחוּרַי גָּמֵלוּ,
שָׁם כַּנְפֵי זְמִירֵי הֵחֵלּוּ
הַעֲלוֹת נוֹצָה רַכָּה,
וּתְפִלָּתִי עוֹדָהּ זַכָּה.
אוֹי, הֱמוּ, אִבֵּי הָאָחוּ!
הַשְּׁלָכִים נְדוֹד אָרָחוּ,
וְהַבֵּן נָטַשׁ הַבַּיִת,
לְהַפְלִיג הִרְחִיק בַּשַּׁיִט,
וְאֶל הַחוֹף עוֹד לֹא הִגִּיעַ,
אִם כִּי עֶרֶב כְּבָר הֵגִיחַ,
הַר וָגַיְא בַּצֵּל יִרְפַּד…
טֶרֶף־יֶרֶק לַסִּרְפָּד.
תרצ“ז־ת”שׁ
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות