עוֹלֶה עָנָן כָּבֵד עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ,
מַרְאֵה הָעוֹפֶרֶת לוֹ וּמַרְאֵה תַנִּין
וּמְשַׁנֶּה הוּא לִרְגָעִים אֶת מַרְאֵהוּ:
מַרְחִיב זְנָבוֹ, מְשַׁרְבֵּב כְּרֵסוֹ וּמוֹתֵחַ רֹאשׁוֹ
לְרֹחַב כָּל הָאֹפֶק —
וְאוּלָם
סִימָנֵי תַנִּין עוֹד נִשְׁאָרִים בּוֹ — הוֹי תַנִּין!
פּוֹשֵׁט הוּא צוּרָתוֹ וְאַחֶרֶת אֵינוֹ לוֹבֵשׁ,
כָּל־כִּפַּת הַשָּׁמַיִם כְּבוּשָׁה כְבָר לְפָנָיו,
כָּל שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ —
תַנִּין! תַנִּין!
הוּא שַׁח, הוּא שַׁח לָאָרֶץ —
עוֹד מְעַט וְיִרְבַּץ בְּכָל־כֹּבֶד גּוּפוֹ
עַל־גַּבֵּי הָאֲדָמָה,
וּבְרִבְצוֹ — הַכֹּל נֶחְנָק תַּחְתָּיו,
כָּל בְּלִיטָה שֶׁעָלֶיהָ תִּשְׁקַע,
כָּל חַי יְמֹעַךְ;
וְצַעֲקַת אָדָם וְשַׁאֲגַת אֲרִי,
גְּעִיַּת פָּרָה וְנַהֲמַת חֲזִיר,
יְגֻדְּעוּ פַּעַם אֶחָת.
וְאוּלָם —
נֵס לָהּ נַעֲשָׂה, לָאֲדָמָה.
הַשְּׁחָקִים הַמְּסֻרְבָּלִים וְהַקּוֹדְרִים
קָפְאוּ פֶּתַע —
עָמְדוּ תְּלוּיִם עַל הָהָר
נוֹגְעִים וְאֵינָם נוֹגְעִים בַּעֲפָרוֹ.
אַךְ כָּל הַיְקוּם כָּפַף כְּבָר אֶת רֹאשׁוֹ,
וּמַמְתִּין, מַמְתִּין מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה;
הִנֵּה הִיא הַחֲרָדָה הָאִלֶּמֶת,
הִנֵּה הִיא הַנְּבוּאָה מִבְּלִי־מִלִּים,
לוֹחֲשָׁה הִיא בְּלִי קוֹל,
בְּלִי דְבָרִים הִיא דוֹבֶבֶת:
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט,
וְנָפְלָה בָּעוֹלָם חֲדָשָׁה!
חֲדָשָׁה —
מַחֲרִידָה אוֹ אֵינָה מַחֲרִידָה —?
וְאוּלַי גַּם נוֹחָה?
אֲיוּמָה — אוֹ בִּלְתִּי אֲיוּמָה?
וְאוּלַי גַּם טוֹבָה וַחֲשָׁאִית?
כְּלוּם אֵין עוֹד לָדַעַת,
כָּל הַיְקוּם כָּפַף רֹאשׁוֹ וּמְחַכֶּה
לְכָל־מַה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ —
— — — —
יְחִידִי עַל גַּבְנוֹן חוֹל קָטָן
בַּשָּׂדֶה
עוֹמֵד וּמַמְתִּין גַּם אָנִי.
וְעֵינַי הָרוֹאוֹת: הַיַּעַר —
הוּא עוֹמֵד לֹא־הַרְחֵק,
מִתְכַּנֵּס אֶל־עַצְמוֹ,
וְעוֹטֶה לְעֵינַי טַלִּיתוֹ
שֶׁל אֹפֶל דַּק, קָלִיל וְשָׁקוּף.
וּמִתּוֹךְ אֲפֵלָתָהּ הַדַּקָּה
מְצִיצָה בִי עֵין הַשִּׁמָּמוֹן…
בָּא הוּא, וְנִדְחַק מֵעֹמֶק הַיַּעַר,
עוֹד רֶגַע וְקָרַע טַלִּיתוֹ הַדַּקָּה
וְיָצָא —
כְּבָר נִרְאִים לִי פָנָיו,
פְּנֵי הַשִּׁמָּמוֹן מְבַצְבְּצִים, בּוֹלְטִים —
וְקַר הוּא וְאִלֵּם
אַךְ חַי הוּא!
מַרְאֵה וְתֹאַר לוֹ אַיִן,
וְיֵשׁ לוֹ רַק צֶבַע —
וְהוּא שְׁחַרְחָר.
נִקְרַע צְעִיף הָאֲפֵלָה —
וְהַשִּׁמָּמוֹן הִגִּיחַ לְפֶתַע,
בֶּן־חוֹרִין וְגָלוּי מִיַּעְרוֹ.
וּלְעֵינַי הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל,
הוֹלֵךְ וְרָחָב בָּאֲוִיר
בּוֹלֵעַ, בּוֹלֵעַ גַּם אוֹתוֹ…
עוֹד רֶגַע יַגִּיעַ גַּם עָדַי:
עַיִן בְּעַיִן כְּבָר אֶרְאֶה
אֶת פְּנֵי הַשִּׁמָּמוֹן הַגָּדוֹל
הַמְּמַלֵּא אֶת חֲלַל כָּל־הָעוֹלָם!
הוּא כְּבָר אֲפָפַנִּי מִכָּל צַד,
כְּבַר הִנְנִי טוֹבֵעַ בְּתוֹכוֹ,
עַל רֹאשִׁי הוּא מְרַחֵף מִמַּעַל,
מִתְלַכֵּד, מִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרִי,
מְלַפֵּף וּמְגַפֵּף אֶת־גּוּפִי,
וְנִתְלֶה בְּפָנַי וְצַוָּארִי,
נוֹשְׁמוֹ אָנֹכִי בִנְחִירָי,
וְסוֹפְגוֹ לְתוֹךְ הָעֵינַיִם…
וּבְפָרְשִׂי אֶת־כַּפַּי בָּאֲוִיר —
וְיָמֵשׁ הַשִּׁמָּמוֹן בְּיָדִי;
וְהוּא נִמְסָךְ, נוֹבֵעַ אֶל קִרְבִּי,
גַּלִּים גַּלִּים.
וְהוֹלְכִים מִשְׁתַּכְּחִים מִלִּבִּי
אשֶׁר הַחַיִּים וְשֵׁאתָם;
וְהוֹלְכִים וּנְמֹגִים בְּקִרְבִּי,
זִכְרוֹן הַגִּיל וְהָעֹצֶב;
וַחֲדֵלִים הִתְרוֹצֵץ בְּלִבִּי
הַחַיִּים הַהוֹמִים וְחִשְׁקָם;
וּפַס גַּם הַמֹּרֶךְ מִלִּבִּי,
וְיִרְאַת עֲתִידִי הֶאָפֵל…
כֻּלִּי בְלָעַנִּי שִׁמָּמוֹן,
וְנָסַךְ אֶל נַפְשִׁי קִפָּאוֹן…
וְאָחוּז בִּזְרוֹעוֹת שִׁמָּמוֹן,
וְהוּא בִזְרוֹעוֹתַי —
דֹּם עוֹמֵד אָנֹכִי עַל גַּבְנוּן הַחוֹל,
נְצִיב שִׁמָּמוֹן בְּתוֹךְ הַשִּׁמָּמוֹן.
פֶּתַע — וְהַשְּׁחָקִים מִזְדַּעְזְעִים,
וּבְרַק אֵשׁ בּוֹקֵעַ וְשׁוֹסֵף
לִשְׁנַיִם אֶת יַם הַשִּׁמָּמוֹן;
בִּצְחֹק אֵלִים אַדִּירִים
מִתְגַּלְגְּלִים הָרְעָמִים
וּמְחַנְּקִים אֶת יַם הַשִּׁמָּמוֹן בְּכֹחַ
מְפוֹצְצִים אוֹתוֹ רְסִיסִים, רְסִיסִים.
וְשׁוּב אֹפֶל —
אֹפֶל מִשְׁנֶה וּשְׁחוֹר שִׁבְעָתַיִם,
שְׁחוֹר דּוֹבֵב;
כְּאִלּוּ אֵל יָרַד עֲטוּף טַלִּית שְׁחוֹרָה,
וְרוֹחֲשִׁים שׁוּלֶיהָ;
וּכְאִלּוּ עוֹד רֶגַע וְהִפְשִׁיט טַלִּיתוֹ
וְנִגְלֶה לֶעָיִן —
הַיְקוּם שׁוֹתֵק וּמְחַכֶּה — —
— — — —
הִנֵּה הִכּוּ הַנְּטָפִים!
מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה הַקְּטַנִּים
הַנְּטָפִים!
מַבּוּל נְטָפִים נִשְׁפָּכִים בְּשָׁאוֹן —
וְגִזְרֵי שִׁמָּמוֹן מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר,
נֶחְנָקִים, נִמְעָכִים בֵּין טִפּוֹת הַמַּיִם,
בֵּין נִטְפֵי הַמַּיִם הַפְּזִיזִים.
— — — — —
וּלְאַט לְאַט שָׁבִים רְגָשַׁי הַקּוֹדְמִים
אֶל לִבִּי;
יַחַד עִם טִפְטוּף הַגְּשָׁמִים —
מִתְדַּפְּקִים עַל לִבִּי:
הַצַּעַר הַנּוֹשָׁן, וְתִקְוֹת וּקְסָמִים,
גַּעְגּוּעִים, וּסְפֵקוֹת וּדְמָעוֹת —
רַק קְצַת עוֹדוֹ מָסוּר הַלֵּב לַשִּׁמָּמוֹן,
רַק קְצַת עוֹדִי קוֹפֵא…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות